שאלה

שלום מירי הרעה ראשונית היא אפשרות היא איננה הכרח. אני תמיד אומרת למטופלים שיש אפשרות של החמרה כדי שאם זה יקרה הם יהיו מרוצים לדעת שהם מגיבים לתרופה ויוכלו לצפות להטבה בהמשך. כך שמבחינתי ההרעה היא הדבר הטוב שכדאי לחכות לו....סוג של פרדוקס. בברכה עירית

מירי שבוע טוב, עקבתי מקרוב אחר שאלתך והתגובות בפורום. הייתי מעונין להגיב בנושא כל כך מתוקשר בעולם ההומאופתי וגם הכל כך רגיש אצל מטופלים. מניסיוני הרב במטופלים ולשמחתי גם כאשר נזקקתי לטיפול הומאופתי בעצמי אביא לך את העיקרים. לצורך ההסברים אצטרך להשתמש במספר דימויים בכדי להקל על הבנת התופעה המיוחדת. הומאופתיה והשימוש בה מתבססת על כללים מאוד ברורים. תוצאות הטיפול גם הן צפויות כך שניתן לומר שרפואה זו הינה מדעית ביסודה אלא שזהו מדע אמפירי העוסק בכוחות שאינם מדידים ע"י המדע הישן הקיים עדיין ואנו רק מנסים לנסח אותו על סמך העובדות בשטח. עובדות אלא הן לא אחרות מאשר ניסיון קליני מבורך ומתמשך של הומאופתים קלאסיים רבים. לגבי ההחרפה ההומאופתית אני מסכים כי לא תמיד היא מורגשת בראשית הטיפול וגם מסכים כי היא יכולה להיות קשה מנשוא, כפי שכבר הוזכר. אך אל לנו לטעות בסוגיה זו!!! מה שתואר לגבי בעיות העור השונות ומניסיוני בעיקר באטופיק דרמטיטיס ואורטיקריה (והייתי מוסיף עוד רשימה ארוכה של בעיות עור פטרתיות או אחרות) יש לדעת למה לצפות וכל התפתחות גם אם היא הרעה צריכה להיבדק בקפידה. בנקודה זו ארצה להסביר מהי הרעה הומאופתית? זהו שלב בו נפגשות יחד המחלה הטבעית בו הגוף לוקה והתרופה ההומאופתית או כמו שאנו מכנים אותה גם לצורך הפשטה - "המחלה המלאכותית" ומדוע? כי הרמדי- היא התקונה ההומאופתית היא לא אחר מאשר מידע ריפוי אשר מטרתו לעורר את פוטנציאל הריפוי הטמון בגוף ותו לא!!! כמו שהגוף מגיב לגורמי מחלה כגון: וירוסים או חיידקים והוא מייצר את הנוגדנים או התגובות הנחוצות כך הוא גם מגיה לגירוי בדמותה של תקונה הומאופתית. אלא שתוך זמן קצר הוא מבחין באופיו של הגירוי אשר פועל על עיקרון הדמיון (דומה בדומה ירפא - על פי הדיציפלינה ההומאופתית) ועל כן כוחות הריפוי משתפים מייד פעולה וחוברים יחד עם הקוד המוחדר לגוף ע"י התקונה ההומאופתית ליצירת תהליך ריפוי שמגמתו שיפור הדרגתי במצבו של החולה עד לריפוי מושלם - הכחדותה של הבעיה הרפואית וגם אחרות!!! מפגש זה בין שתי "המחלות" מוסבר גם בדרך אחרת. קרון רכבת ממונע שרץ לאורך מסלול רכבת. בכדי לעוצרו יש לדלוק אחריו ע"י קטר שמהירותו גדולה יותר. המפגש הראשוני בין השניים לצורך הצמדות גורם לקרון הראשון לרוץ קדימה יותר אך מייד לאחר מכן מואטת מהירותו באמצעות האטת הקטר. אנו יודעים כי התרופה ההומאופתית ניתנת בשיעור פוטנתי מסוים הגבוה במקצת מעוצמת המחלה. ההפרש בין השניים יוצר מתח מסוים בין השתיים המתבטא בהתעוררותם של סימפטומים קיימים לתגובת יתר. בנקודה זו על ההומאופת לזהות את המהות הכוללת של ההרעה ולסווג אותה בין אם היא הומאופתית או של התקדמות המחלה הטבעית (כלומר אין מדובר בריפוי). ישנם קריטריונים מאוד ברורים כיצד לבחון את מצב ההחרפה הזו ועל כך לא אפרט בהזדמנות זו. אין זה אומר כי לא ניתן לרפא בעיות עור אלר רצוי כי יבדקו ע"י מטפלים מנוסים. הומאופתיה קלאסית היא הדרך לריפוי של בעיות מעין אלה!!! בהצלחה, ארנון שמחי, מנהל הפורום