יבלות וירליות

סיגל שלום, אשמח לשתף אותך במאמר שכתבתי לאחד העיתונים ביחס ליבלות ויראליות. אינני בטוח כי הוא התפרסם בפורום זה. מכל מקום אני מאוד ממליץ על טיפול הומאופתי קלאסי כי אכן הרפואה הקונבנצתיונאלית דיי כושלת בפתרון בעייתך. בברכה, ארנון שמחי, מנהל הפורום רפואה מן החיים... המדור שלכם לענינים שבגוף וברוח ארנון שמחי, הומיאופת חפירות ארכיאולוגיות בכף רגלך... עם השנים אני הולך ומשתכנע יותר ויותר מה בעצם מבדיל ביננו המרפאים האלטרנטיביים לבין אחינו משורות הרפואה הקונבנציונאלית. נזדמן לטיפולי לאחרונה מקרה ש "נפלט" בלית ברירה לאחר כשלונות מרובים משולחן הניתוחים ולמרבה הפליאה הוצע לאדם לנסות טיפול הומאופתי. מאוד הערכתי את שיתוף הפעולה הסמוי, שנרקם ביני לבין הרופא המפנה, אך יותר מכך התרשמתי עמוקות מהכנות הרבה שהייתה לו, כאשר הודה כי מיצה את כל האפשרויות הטיפוליות וכי היה "מעז" לנסות את הדרך המסתורית האחרת הבלתי מוסברת, אם כי ישנן שמועות כי היא מועילה בכל זאת. ובכן, אחרי הקדמה שכזו, מה בכל זאת מבדיל ביננו המטפלים מהגישות המנוגדות ? הגישה המקובלת היא "מכאניסטית" ביסודה. החולה מגיע לטיפול בגין בעיה מסוימת בין אם היא פיזיולוגית או אורגאנית. לאחר קביעת האבחנה המבוססת על התסמינים היחודיים לאותה פתולוגיה, מחליט המומחה, בין אם הוא גסטרולוג,קרדיולוג או דרמטולוג, על אופן הטיפול התרופתי. טיפול זה מסתמך על ממצאים, אשר נאספים מבדיקות פיזיות או מעבדתיות ומצביעים מתוך התבוננות בערכים השונים על עודף או חוסר בגורם כזה או אחר. גורמים נבדקים אלה יכולים להיות מינרלים,הורמונים,ויטמינים ואחרים ומטרת הבדיקה בסופו של דבר יהיה להשלים את החסר או להפחית מהעודף במידה אם קיים באמצעות תרופות שונות. תרופות אלה מעודדות או מדכאות הפרשת אותם גורמים על פי הצורך, כפי שאובחן בכדי להגיע לאיזון הפנימי הרצוי. למה הדבר דומה ? הגוף מתוך נקודת מבטה של הרפואה "המודרנית" נתפס כמנגנון מכאני בדומה למבנה מכונית. כך לדוגמא הלב אינו אחר מאשר משאבה פשוטה, שמזרימה את הנוזל החיוני בדומה למשאבת הדלק המזרימה את הנוזל המניע אל המנוע. מה הפלא, שכאשר עולה לחץ הדם, נעזרים בתרופות משתנות להפחתת כמות מים בגוף או להרפיית כלי הדם ותוך כך להקטנת לחץ הדם על משאבת הלב. ולהיפך כאשר לחץ הדם יורד לנו לפני התרמת דם, דורשים מאיתנו להרבות בשתית קפה המצרה את כלי הדם וגורמת לעליה מהירה בלחץ הדם. כשם שמכונאי הרכב ינקה את הקרבוראטור, שהוא לב ליבה של מערכת הדלק, בכדי לאפשר הסרת סתימות בדרך למנוע ותוך כך פעולת מנוע יותר תקינה ושקטה. כך נוהג למרבית הפלא גם הרופא המצנטר במקרים של סתימות עורקים והוא לא שונה בתכלית מאינסטלטור, שפותח באותה דרך מכאנית את צינורות הביוב שלנו כאשר הכיור הוצף. במקרה שעדיין לא הגעתי לתאר הגיע אדם באמצע שנות הארבעים שסבל קשות מיבלת כואבת ומציקה בכף רגלו. המקום היה נפוח ומודלק מאוד והתברר שחלה הרעה משמעותית בתפקודו עקב הקושי שבדריכה. יבלות אלה מוכרות בשמן הרפואי כ- Verucca ולרב ממקור ויראלי. הטיפולים המקובלים יותר הינם חיצוניים וכוללים הכנות שונות על בסיס משרה/תרחיץ או משחה בעלי אופי חומצי, אשר ממוקדים באזור הנגוע בלבד לבל יזיקו למשטח העור הסמוך. מטרתם של טיפולים אלה הוא לצרוב כל פיסת עור אפשרית ביבלת ותוך כך להסיר אותה לאלתר כשם שמשמידים שדה קוצים בהבערת אש. במקרים רבים היבלת נושרת בלית ברירה, כאשר הרקמה הנגועה נצרבת כליל, אך לאחר זמן לא רב צצות להן יבלות חדשות במקומות סמוכים או מרוחקים (כמו להכעיס) כשם שמופיעות פטריות לאחר הגשם. לעיתים ושוב כמו בפעמים הקודמות מנסים דרכים אחרות יותר פולשניות. ולא סתם אמרו חכמים: "אם לא ילך בכוח אז ודאי אפשר ורצוי באלימות" ישנן גם אמצעים כירורגיים מגוונים בין "חפירות" מקומיות,חיתוך או אפילו צריבה במכשיר לייזר. נו מה, אם לאחר שימוש בסדרת כלי משחית אלה לא באה הישועה אולי ישחקו בכל זאת הנערים (האלטרנטיביים) לפנינו ויהי טוב ? טיפול יסודי צריך לבוא מהשורש ואת הענין הזה יש צורך להפנים עמוק עמוק. טיפולים הומאופתיים מותאמים לכל מקרה ומקרה באופן פרטני ובמקרה שהבאתי חלה הטבה כבר לאחר מספר ימים כאשר הרקמות הנגועות החלו אט אט להתקלף ובד בבד ירד הכאב והגודש המקומיים עד אשר חזר העור למראהו הטבעי הקודם. והכל לאחר טיפול אוראלי שאינו כימי או רעיל וודאי שאינו מזיק. הגוף אינו מכונה למרות שאוליי קל לנו לחשוב כך וכך הטיפו לנו משחר ילדותנו. בכל מחלה יש מסר מאוד ברור מה ברוחנו עלינו לתקן !!! כל תיקון אחר בגוף בלבד יחטיא את המטרה ושוב לא נהיה שונים מהמכונות שהם פרי יצירתנו והרי כבר נאמר כי: "מותר האדם מן המכונה", לא כן?