זיהום pseodomonas aerugineza

שלום, השאלה נוגעת לאבי בן 76, שסובל מזיהום בדרכי השתן לאחר טיפול כירוגי - חדירה עם לייזר לריסוק האבן מבפנים ולקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית. לאחר הניתוח הזיהום היה חריף מאד וכלל נפיחות באשכים ובצקת ברגליים. בבית החולים אבי טופל בשני סוגי אנטיביוטיקה באינפוזיה, ולבסוף הוחלף הטיפול לכדורי טריוויד פעמיים ביום למשך שלושה שבועות. כרגע - שבעה שבועות לאחר הניתוח עדיין נמצא החיידק בתרבית שתן אולם אינו גורם חום וכאבים, ואין נפיחות ברגליים או באשכים. ידוע על המצאותן בכליה של שתי אבנים בכליה השמאלית ש"קפצו" פנימה בזמן הניתוח ואבן נוספת בכליה הימנית. משיחה עם הרופאים הבנו, כי מדובר בחיידק עמיד ביותר לאנטיביוטיקה והסיכוי להתגבר עליו קשור בהוצאת האבנים מהכליה. עלינו לקבוע תור לריסוק אבנים שילווה במתן אנטיביוטיקה. אבי סובל מסכרת חמורה ומטופל בתרופות למעלה משלושים שנה, עבר בחודש נובמבר צינתור עם קפיץ. עבר טיפולים כימותרפיים פעמיים בשלפוחית השתן, אולם אפשרות של גידול סרטני במערכת השתן ובכליה נשללה בטיפול האחרון . אנו מניחים כי אבי מטופל בידיים טובות, אולם בכל זאת קיימות כמה שאלות מטרידות, ואשמח אם תוכל לענות לי: א. האם קיימת אנטיביוטיקה יעילה יותר נגד החיידק הנ"ל שאולי אינה כלולה בסל הבריאות ואפשר להשיגה באופן פרטי? האם קיים אמצעי אחר להרחיק את החיידק - אולי טיפול חלופי? ב. מה הסיכון שדווקא ריסוק אבנים יעורר את החיידק לפעילות, או יגרום לחדירתו למערכת הדם (אפילו בשל הפציעה שכרוכה במעבר שברי האבן החוצה)? ייתכן ועדיף לא לרסק את האבנים בשלב זה ולחיות עם החיידק רדום? ג. האם מדובר בחיידק שחדירתו לדם מסוכנת? ד. האם העובדה שמדובר באדם סוכרתי מחמירה את הבעיה ודורשת טיפול מיוחד? בנוסף מקנן בנו ספק באשר למידת הזהירות שנקט בית החולים להגנה מפני זיהומים כאלה. מודה מאד על תשובתך דליה

דר רן לין כתב/ה: > > השאלות שלך בהחלט כבדות משקל אבל מה שלא עשית זה לכתוב את סוג > החיידק ואת הרגישויות שקיימות כדי לדעת האם אפשר להחליף > אנטיביוטיקה - שאגב הטריויד היא תרופה מצויינת- וכן מה מידת > הסיכון מהחיידק. > אין ספק שריסוק יכול לעורר את השתפשטות החיידק אבל גם בזה צריך > לראות עד כמה האבנים מפריעות למהלך התקין של הכליה כי אם לא - > אולי לא כדאי לרסק אותם. מאידך - ייתכן שהאבנים הם מזוהמות ולכן > כדאי לרסק אותן ולהוציאן - בייחוד בנוכחות הסוכרת שלום ד"ר, הנחיתי ששם החידק הוא זה המופיע בכותרת ההודעה -pseodomonas aerugineza - או שמא אני טועה ואתה מתכוון לשם ספציפי יותר של החיידק. כרגע אנחנו יומיים לאחר ריסוק האבנים, והדלקת כתוצאה מהחיידק חזרה. אבי קיבל חום גבוה יום לאחר הריסוק, ואושפז מחדש (התפלאנו שלא אושפז מלכתחילה, למרות שזו היתה המלצת הרופאים בעת השחרור הקודם). כרגע הוא מקבל לוריד תרופה בשם אמיקצין (?), אולם הבנו שאינה בהכרח התרופה הטובה ביותר, אלא זו שיש במלאי של בית החולים (בית החולים נעזר בתרבית לרגישות שנעשתה בקופ"ח, ועל-פיה התרופה הזו מורידה את פעילות החיידק, אך אינה מדבירה אותו כליל). האם יש בכלל תרופות יעילות נגד החיידק? האם יש דרך לברר מהי התרופה המתאימה ביותר ולהשיג אותה, אפילו באופן פרטי, על מנת להקל קצת את הסבל הממושך שנגרם לאבי? אודה לך אם תעזור לנו להתמצא בסבך הזה. ההסברים שאנו מקבלים בביה"ח לא מספיק ברורים/אחידים. יתכן והדבר נובע מכך שבית החולים אחראי על היווצרות הזיהום וחוששים לדבר איתנו גלויות (למרות שלא התלוננו). תודה רבה דליה

דר רן לין כתב/ה: > > השאלות שלך בהחלט כבדות משקל אבל מה שלא עשית זה לכתוב את סוג > החיידק ואת הרגישויות שקיימות כדי לדעת האם אפשר להחליף > אנטיביוטיקה - שאגב הטריויד היא תרופה מצויינת- וכן מה מידת > הסיכון מהחיידק. > אין ספק שריסוק יכול לעורר את השתפשטות החיידק אבל גם בזה צריך > לראות עד כמה האבנים מפריעות למהלך התקין של הכליה כי אם לא - > אולי לא כדאי לרסק אותם. מאידך - ייתכן שהאבנים הם מזוהמות ולכן > כדאי לרסק אותן ולהוציאן - בייחוד בנוכחות הסוכרת שלום ד"ר, הנחיתי ששם החידק הוא זה המופיע בכותרת ההודעה -pseodomonas aerugineza - או שמא אני טועה ואתה מתכוון לשם ספציפי יותר של החיידק. כרגע אנחנו יומיים לאחר ריסוק האבנים, והדלקת כתוצאה מהחיידק חזרה. אבי קיבל חום גבוה יום לאחר הריסוק, ואושפז מחדש (התפלאנו שלא אושפז מלכתחילה, למרות שזו היתה המלצת הרופאים בעת השחרור הקודם). כרגע הוא מקבל לוריד תרופה בשם אמיקצין (?), אולם הבנו שאינה בהכרח התרופה הטובה ביותר, אלא זו שיש במלאי של בית החולים (בית החולים נעזר בתרבית לרגישות שנעשתה בקופ"ח, ועל-פיה התרופה הזו מורידה את פעילות החיידק, אך אינה מדבירה אותו כליל). האם יש בכלל תרופות יעילות נגד החיידק? האם יש דרך לברר מהי התרופה המתאימה ביותר ולהשיג אותה, אפילו באופן פרטי, על מנת להקל קצת את הסבל הממושך שנגרם לאבי? אודה לך אם תעזור לנו להתמצא בסבך הזה. ההסברים שאנו מקבלים בביה"ח לא מספיק ברורים/אחידים. יתכן והדבר נובע מכך שבית החולים אחראי על היווצרות הזיהום וחוששים לדבר איתנו גלויות (למרות שלא התלוננו). תודה רבה דליה