היפוספאדיאס- סיבוך

בני בן 4 וחצי , עבר ניתוח לתיקון היפוספאדיאס קשה +עקמת בגיל שנה וארבעה חודשים . כחצי שנה לאחר הניתוח הייתה חסימה מלאה והיתה פסטולה - בצוע הרחבה בטשטוש ובעיה נפתרה . בגיל שלוש שוב הייתה חסימה מלאה הפעם ללא פיסטולה במיון הוכנס לו קטטר כדי לחלץ את השתן ולמחרת באישפוז עם הוצאת הקטטר נעשה פעולת הרחבה עם מס' קטטרים ללא שום הרדמה או טשטוש ..תוך צרחות שלו .(פעולה שגרמה לו בדיאבד לטראומה קשה איתה מתמודדים עד היום) . המצב נכון להיום הוא : בן ארבע וחצי - עדיין לא מסוגל לעשות את צרכיו (כולל פיפי כמובן) ללא חיתול - נותר בו פחד רב , אנחנו בטיפול פסיכולוגי שבינתיים לא מניב תוצאות. (יש לציין שהוא שולט לחלוטין בצרכיו ולמעשה משתמש בחיתול רק כשצריך ומעולם לא "הרטיב" .. ) אתמול למס' שניות "ברח " לו מעט שתן בזמן האמבטיה תוך כדי צחוק .. הצלחתי לראות שהזרם מאוד דק וסוטה מאוד הצידה (כ- 45 מעלות מקצה היציאה). כאשר הוא עושה בחיתול אני שמה לב שקצת קשה לו , ומצד שני הוא מתרוקן מהר. (החסימות בשתי הפעמיים הראשונות היו בעומק האיבר לא בקצה). מזמן לא באנו לביקורת בגלל מצבו הריגשי . האם המשך דחייה של ההרחבה הבאה (שככל הנראה תהיה נחוצה שוב להבנתי..) מזיקה ? האם נתקלתם במקרה דומה של פחד ? אני פשוט לא יודעת מה עדיף .. "להזניח " את הצד הטיפולי-כרורגי כל עוד והוא מתרוקן .. או לטפל בכך ולפגוע בו שוב רגשית ? (גם בואו למחלקה + בדיקת הפין ויזואלית תלחיץ אותו מאוד ). מודה לך .

ממליצה בחום קודם לטפל בעניין הנפשי ואח"כ הפיזי. פני ל"חן" יעוץ והדרכה בחולון 03-5030325 ושם יעזרו לכם אנשים מדהימים. הילה