הורמונים ופוריות

הי אז קודם כל יש יופי של מאמר לדעתי - שאמנם הוא באנגלית אבל הוא עובר שלב אחר שלב - בפוריות תראה אם הוא מתאים לךhttp://medicalreporter.health.org/tmr0595/fertility0595.html אתר נוסף בעברית כולל את כל המונים אני מעתיק לך אותו כאן לנוחיותךhttp://www.netvision.net.il/~chen/med6.htm 3. תפקידי בלוטות המין לבלוטות המין - השחלות והאשכים - שני תפקידים: 1) לייצר את הורמוני המין. 2)לייצר את תאי המין. הפונקציה השניה קשורה באופן הדוק לראשונה; ייצור תאי מין תלוי בריכוזים גבוהים של הורמוני המין בבלוטות. השחלות מייצרות את ההורמונים הסטרואידים אסטרוגן ופרוגסטרון ואת הביציות. האשכים מייצרים את ההורמונים הסטרואידים טסטוסטרון ואת תאי הזרע. בלוטה נוספת המייצרת הורמונים זכריים היא בלוטת רום הכליה (יצירה של ההורמונים האנדרוגניים-הזכריים קיימת בשני המינים: הזכרים והנקבות.) הטסטוסטרון. כבר בגיל של 6 שבועות יש לעובר (בין אם הוא זכר ובין אם הוא נקבה מבחינה גנטית), שתי מערכות רבייה שלמות. מערכת רבייה זכרית ומערכת רבייה נקבית. הפרשה של טסטוסטרון בחודש השלישי לחיי העובר, מעוררת את מערכת הרבייה הזכרית ומנוונת את המערכת הנקבית. הטסטוסטרון ולא הגנוטיפ הוא הגורם לכך שבלוטת המין הראשונית של העובר שהיא למעשה שחלה תהפוך לאשך ובכך הוא גורם להיווצרות מערכת רבייה זכרית. אצל הנקבה אין הפרשה של טסטוסטרון ובלוטת המין נשארת כשחלה. אולם קיימים מקרים חריגים בהם למרות התפתחות נקבית לכאורה, העובר הנקבי עלול להחשף למנות גדולות של טסטוסטרון שמקורו לא באשך אלא בבלוטת רום הכליה כתוצאה מפעילות יתר של אזור הקליפה- קורטקס. במקרה הזה, דפוסי ההתנהגות וההופעה החיצונית של הנקבה הינם זכריים יותר אולם טיפול הורמונלי נאות עשוי לתקן את המצב אם כי דפוסי ההתנהגות של האישה וכן וכן דרך חשיבתה , תהיינה "זכריות" יותר. ככל שהחשיפה לרמות טסטוסטרון גבוהות גדולה יותר, יכולת החשיבה המרחבית גדולה יותר (בנים טובים יותר מאשר בנות בפתרון בעיות תלת-ממדיות) עד לגיל ההתבגרות אין ההפרשה של GnRH ולכן גם לא נוצר טסטוסטרון באשכים. בגיל ההתבגרות מופעלת בלוטת ההיפותלמוס בדרך שאינה נהירה עדיין (השעון הביולוגי?) ומתחילה בהפרשת ה- GnRH . בעקבות הפרשה זו עולה רמת הטסטוסטרון באשכים עד שהיא מגיעה לערך קבוע הקיים כל חיי הזכר הבוגר. הטסטוסטרון, כמו האסטרוגן והפרוגסטרון שייך מבחינה כימית למשפחת הסטרואידים, והוא הקובע גם את סימני המין הזכריים המשניים. (סמני מין משניים הם הסימנים שאינם שייכים ישירות למערכת הרבייה, אך מהווים סימן היכר של הזכר ) (איור5) כמו: צמיחת שיער הגוף, הקול ודפוס ההתנהגות הגברי. הוא משפיע גם על בנין השרירים. ולכן ספורטאים רבים משתמשים בו להגדלת מסת השריר וזאת כדי לשפר את הישגיהם הטסטוסטרון מגדיל את יצר התחרות והאגרסיביות. נמצא שבתחרויות אצל המנצחים רמת הטסטוסטרון עולה לאחר התחרות ואילו אצל המפסידים הרמה יורדת. הדבר נכון גם אצל הצופים בתחרויות כמו במשחקי כדור-רגל אצל אוהדי הקבוצה המנצחת ניתן למצוא עלייה ברמת ההורמון ואילו אצל אוהדי הקבוצה המפסידה הרמה יורדת .הטסטוסטרון רמת הטסטוסטרון גבוהה יותר אצל מהמרים המוכנים לקחת סיכון ברמה גבוהה ההורמון מוריד את רמת הקורטיזול (הקורטיזול הוא הורמון שרמתו עולה במצבים של מתח וחרדה.) אצל נשים הנמצאות בעמדות בכירות, רמת הטסטוסטרון גבוהה יותר מאשר הממוצע אצל נשים. רמות גבוהות מדי גורמות לכשלון אולם רמות בינוניות עד גבוהות גורמות להצלחה. מהאשכים מופרש הטסטוסטרון לזרם הדם ודרכו למוח. שם יש להורמון השפעה מעכבת על שחרור ה- GnRH. (משוב שלילי). כתוצאה מהעיכוב פחות GnRH מופרש מההיפותלאמוס מה שמפחית את כמות ה- LH וה- FSH המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח. כתוצאה מכך פוחתת יצירת הטסטוסטרון באשך ולירידת ריכוז ההורמון הזה בדם. פחות טסטוסטרון מגיע למוח. כתוצאה מכך חל ביטול של העיכוב על יצירת GnRH.וההיפותלאמוס מתחיל ליצר שוב GnRH בכמויות גדולות יותר מה שגורם להגברת יצירת טסטוסטרון באשך לפנינו אם כך מחזוריות מסויימת ביצור הגונדוטרופינים אך התנודות בה קלות לען ערוך בהשוואה למחזוריות אצל האישה. למעשה קצבי ההפרשות של ההורמונים LH, FSH ושל הטסטוסטרון, קבועים פחות או יותר לאורך כל חיי הזכר הבוגר.