אבן בכליה והשלכותיה

שלום רב, אצל אבי בן ה- 64 התגלתה לפני כחודש וחצי אבן בכליה. הגענו למיון שם ערכו לו צילום רנטגן ואולטרסאונד שבהם לא הצליחו לראות דבר. הרופאים שלחנו אותנו הבייתה ואמרו שאם יש אבן היא קטנה והיא תרד בעצמה בדרכי השתן. לאחר כימים ספורים התחזקו הכאבים ובהמלצת רופא המשפחה חזרנו למיון. שלחו את אבי לבדיקת ה- C.T שם התגלתה אבן קטנה. משום שתוצאות התפקודי כליות לא היו טובות ובנוסף היה איזה ערך של משהו שנמצא בכליה (אינני זוכרת את שמו) גבוה מדי החליטו לאשפז את אבי. במהלך האשפוז גילו לו יתר לחץ דם (השיא היה 220/140 וסוכר גבוה (בשיא היה 250). חשוב לציין שאבי לא שמר על בריאותו ( אכל אוכל לא בריא ולא נהג לבצע בדיקות למרות רקע תורשתי של סכרת). במהלך האשפוז בביה"ח החדירו להביא צינורית לכלייה שתנכז את בדם והשתן. לאחר כארבעה ימים יצאה האבן ( בשתן) ואבי שוחרר לביתו עם הקלה משמעותית בכאבים. בהמלצת הרופא שטיפל בנו במחלקה התחיל אבי לקחת כדורים ללחץ דם. בנוסף הוא פנה לדיאטנית שבנתה לו תפריט ליתר הסוכר. כיום (לאחר חודש וחצי) הסוכר של אבי התייצב בבוקר 110 בערב 150לחץ הדם של אבי עומד על הנורמה, אם כי לפעמים הוא נמוך והדבר שמדאיג הוא שהדופק שלו נמוך (54, 47). כמו כן הוא סובל כמעט כל יום מסחרחורת וחולשה. רציתי לדעת מהי דעתך? מדוע הדופק הנמוך? הסחרחורות? החולשה? האם יש קשר לכליה, או שהכדורים לא מתאימים לו? או שאולי הלב? חשוב לציין שהערך של הדבר שאינני זוכרת את שמו שנמצא בכליות לא ירד עד היום לנורמה. האם יש לי סיבה לדאוג לכליה שלו. אשמח אם תענה לי כי אינני מקבלת תשובה מספקות מרופא המשפחה. נ.ב לפני כחודש אבי עשה צילום רנטגן ואולטרסאונד ולא נצפה משהו חריג בתודה מראש, לי רזיאל