סוציופתיה-הפרעת אישיות אנטיסוציאלית

השאלה שלי מאד פשוטה והיא: האם ישנה דרך בה אני יכול לעזור לעצמי? - אסביר, ככל הנראה אני סוציופת. אני בן 27, מתגורר בישראל. לאחרונה התחוור לי פתאום, כשהייתי בלוויה של אדם שהיה "קרוב" אלי (אדם שהערכתי וחיבבתי), שמתי לב שכולם סביבי עצובים, ושאני אינני מרגיש כלום. לא הרגשתי שום דבר רע, אלא פשוט שום דבר. במבט לאחור, כעקרון, עשיתי את עצמי כאילו שעצוב לי (באופן מאופק - לא הצלחתי לבכות) - בגלל שהרגשתי שכך אני אמור להרגיש. זה הזכיר לי איזו תוכנית שראיתי על הפרעה אנטי-סוציאלית והחלטתי לעשות קצת מחקר באינטרנט. אני לא אדם טיפש ולקח לי מעט מאד זמן לאבחן את עצמי כסוציופת; הראיות לכך די ברורות. אלו הדברים שלכאורה מזוהים עם סוציאופתיה איתם הזדהתי באופן מיידי: אני שקרן כפייתי, גנב מיומן, מניפולטור מצויין ושחקן בעל לשון חדה, אנשים מתייחסים אליי באופן קבוע כגאוותן או יהיר, אני מתעב סמכות, אני מתנהג באופן כפייתי באופן עקבי, נהגתי לעשות טרור לבעלי חיים בתור ילד. מצאתי מאפיינים נוספים, אבל אני מניח שאלו שציינתי מציירים את התמונה. כל מה שחיפוש ברשת העלה היה מאמרים על עזרה לאנשים שנאלצים להתמודד עם סוציופתים, רובם ככולם התחילו והסתיימו ב: "התרחקו מהבן אדם הזה והשארו רחוק ממנו". מצאתי גם מינוחים בסגנון של: "לא ניתן לעזור לסוציופת מכיוון הוא אף פעם לא רוצה לקבל עזרה בגלל שסוציופת תמיד מצדיק את עצמו בפני עצמו" אך בהתחשב בעובדה שלעיתים קרובות סוציופתים הינם בני אדם אינטיליגנטים מאד, ואני לא טיפש בשום קנה מידה, קשה לי להסכים עם האמירה הזו, מכיוון שהיא מרמזת שסוציופתים הם כל כך צדקנים בפני עצמם שהם תמימים בנוגע למה שהם. ועדיין, באופן עצמאי, זיהיתי מה אני ואני מבין שיש לי היעדר מוחלט של אמפתיה, וכי מעולם לא אהבתי אדם אחר. משעשע לחשוב שרק עכשיו זיהיתי שאני סוציופת, למרות שהעובדה כי מעולם לא אהבתי אדם אחר נראית קצת קשה לפספוס. קשה לי להסביר במילים איך חשבתי על עצמי לפני ההארה הזו, אך ללא ספק היא שינתה את הצורה בה אני חושב על עצמי ועל העולם. זה כמו... משבר או התמוטטות פילוסופית פנימית. קשה לי להחליט האם להיות סוציופת זה דבר טוב או דבר רע, במיוחד בהתחשב בעובדה שמעולם לא חוויתי את הדרך ה"נורמלית" לחיות את החיים. ובכל זאת אני תוהה האם ישנה איזושהי דרך בה יכול סוציופת "ללמוד לאהוב", או להשתנות בכלל, או שגורלי הוא להמשיך להיות אדיש לחלוטין בנוגע למה שקורה לאחרים עד סוף ימי? אני סקרן מאד לראות את התגובה, במידה ותהיה אחת תודה היוז

שלום רב, לא ברור לי האם אתה סוציאופט או לא, וזה גם לא עיקרוני. השאלה היא האם אתה רוצה לטפל בעצמך ולמה. כשתמצא את התשובות, או כדי למצוא את התשובות, אתה מוזמן לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן