אבחנה פסיכיאטרית

שלום, ראשית, אני רוצה לפתוח ולציין כי בתי בת ה-15נוטלת רואוקוטן מאמצע מאי. לפני כשבועיים בתי (לומדת במגמת מחול)פנתה אליי וסיפרה לי כי במהלך השנתיים האחרונות היא סובלת ממצבי רוח משתנים. היא ציינה כי לעיתים היא מרגישה מצוין;היא נמרצת, מדברת מהר ומאוד אקטיבית. וישנם פעמים שבהם היא מרגישה סוג של דיכאון (היא מסתגרת בחדרה, מתנתקת מחברים ומהסביבה, עצובה, ובוכה). היא טוענת שיום אחד היא מרגישה מצוין ויום למחרת היא פשוט עצובה. בנוסף, היא ציינה כי חברותיה הקרובות העירו את תשומת ליבה בנוגע להתנהגותה המשונה(וזאת רק לאחרונה). נראה לי כי חשוב לציין שבאוקטובר 2010 עברה פציאליס טופלה תרופתית במשך חודשיים ובמקביל טיפול פיזיותרפי במשך שלושה וחצי חודשים. אני יכולה לומר כי הפציאליס כמעט עבר (80%) ועדיין נותרו 20% שהפנים לא חזרו לקדמותם. רוב האנשים שמכירים אותה אומרים כי הפנים חזרו לקדמותם.אגב, אני לא יודעת אם יש צורך לציין את רמת הלימודים היא תלמידה בעלת ממוצע 86. ובחודשיים האחרונים ללימודים הייתה דעיכה במצב הרוח בעיות קשב וריכוז ללמידה במבחנים. לומר את האמת, אני באופן אישי כן הייתי מודעת וראיתי את מצבי רוח הקיצוניים שלה, אך חשבתי כי זהו חלק מתהליך ההתבגרות וזה אחד המאפיינים הבולטים וקיבלתי זאת. לא ידוע לי על קרוב משפחה כזה או אחר הסובל מהבעיה הזו. כמובן שבעקבות בקשתה פנינו לפסיכיאטר והאבחנה היתה ציקלותימיה. בסוף הטיפול הוא נתן לה טיפול תרופתי סרוקואל 25 מ"ג פעמיים ביום וכמובן קבענו מפגש לעוד שלושה שבועות. לאחר שסיימנו את המפגש אמרה לי כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה כמו שצריך ולדעתה עידנה את המצב. ישנם מס' דברים שהייתי רוצה לדעת והם: 1. בתי מתעקשת בנוגע לתרופת הרואוקוטן ורוצה להמשיך את הטיפול למרות ההמלצה של הפסיכיאטר שהציע להפסיק את הטיפול לעת עתה. רציתי לשמוע את חוות דעתך בנושא. 2. מהו טווח הזמן הממוצע שנוטלים תרופה זאת? 3. מקריאה בהסברים המצורפים לתרופה נכתב כי אנשים סכיזופרנים מקבלים תרופה זו. אני מביעה דאגה וחשש בנוגע לזה. 4. האם ציקלותמיה היא מחלה/תופעה, ובאיזה תדירות היא מופיעה. האם ייתכן והתופעה תיעלם לגמרי או שזה ילווה אותה למשך כל חייה? 5. היום בבוקר התחילה את הטיפול והיא מרגישה עייפות, כבדות וישנה קרוב ל-12 שעות. האם זה כתוצאה מהתרופה? לסיכום, אשמח אם אקבל תשובה בהקדם.

שלום רב, ראשית אסייג את דבריי בכך שאינני פסיכיאטרית של ילדים ונוער, הידע שיש הינו מפסיכיאטריה של מבוגר. 1. לגבי רואקוטן - התרופה עלולה להחמיר או לגרום למצבים דיכאוניים, ככל הנראה בגלל זה הומלץ להפסיק אותה. 2.לגבי סרוקוואל - אם מדובר בהפרעה כרונית ממשוכת, משך נטילת התרופה ארוך. 3.סרוקוואל זאת תרופה שמותוות גם לאנשים שסובלים מהרפעות אחרות, כגון דיכאון מסוגים מסויימים, הפרעה דו-קוטבית, בעלת אפקט מייצב על מצב רוח. כלומר, לא רק אנשים שסובלים מסכיזופרניה יכולים לקבל אותה. 4. ציקלותימיה זאת הפרעה, מופיעה בתידרות של כ1%, מדובר בהפרעה כרונית, בתנאי שהאבחנה נכונה. 5. עייפות וישנוניות אלה השפעות של התרופה. כדי להפחית אותן אפשר להוריד את המינון או ליטול את כל המנה בלילה, כמובן, לאחר התייעצות עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן