התמודדות עם מחלה כרונית ונזק גופני חיצוני
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום, אני בחור בן 28. גילו אצלי באיחור רב לצערי מחלה אוטואימונית שגורמת לנשירה הצטלקותית בלתי הפיכה של השיער, ליכן פלנופילריס. איבדתי את רוב שיער הראש,חלק מהגבות,שיער גוף,ריסים בפרק זמן מאוד קצר. כיום אני לא מזהה את עצמי במראה. אני מסתובב עם יחידת שיער שאמנם יפה וטבעית אבל זה פשוט לא אני. כיום מטופל בתרופות לא פשוטות של דיכוי חיסוני(מתוטרקסט,פלקוויניל,סטרואידים) לנסות עצור את המחלה. ניסיתי טיפול פסיכולוגי זה לא עזר. נוגדי דכאון למיניהם גם לא עזרו והאמת שאני כבר לא כל כך אוהב לחיות בתצורה הנוכחית. נשמע קלישאתי אבל אני נשאר פה רק בשביל החברים והמשפחה. אני סטודנט לרפואה ויש לי זכרון מעולה ואני לא חושב שאני אי פעם אצליח לשכוח את מי שהייתי לפני זמן לא רב ואני לא יודע איך ממשיכים מכאן. אני מאמין שחיים עם איכות חיים ירודה וסבל הם חיים שלא שווה לחיותם(ההשקפה האישית שלי). האם יש תקווה או שנדונתי בחיים האלה לסבל נפשי לצמיתות? האם יש כדור שיוכל למחוק את הזכרון של מי שהייתי לפני זמן לא רב? תודה רבה, מתנצל אם זה היה ארוך,א.ל
שלום רב. הסבל שלך נוגע ללב ואני מאחל לך בריאות שלמה והתמודדות עם המחלה. בין השורות אני מבחין בחווית דיכאון. אני ממליץ לך על פניה לטיפול בריאות הנפש. טיפול בנוגדי דיכאון במקרה שלך יכול לעזור אך מורכב לאור אינטראקציות עם התרופות שאתה נוטל. ממלץ מאוד על טיפול פסיכותרפיה תמיכתי שיכול לעזור. כמו-כן ממליץ לך לחפש קבוצות תמיכה בתחום שיכולות לעודד. קיים תחום שלם של פסיכולוגיה שיקומית ורפואית שיכול מאוד לעזור לך. מקווה שתמצא את הכוחות להתמודדות. חזק ואמץ.
תודה רבה.
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
