פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
אשמח לשיתוף על היעילות של התרופה להפרעת פאניקה וחרדות.. כל מידע יעזור תודה ובריאות בריאות בריאות!
שלום רב, התרופה נחשבת יעילה, אך לרוב יש להגיע לטווח המינונים הגבוה (225-300 מ"ג ליום) בכדי להשיג תגובה. יש לזכור ששום תרופה אינה יעילה ב- 100%.
האם הפסיכיאטריה ערוכה לטפל בשרידי סכיזופרניה +חבלת ראש פרונטלית?
שלום רב, קצת קשה לומר- בנושא חבלות ראש ישנם מכונים המתמחים בנושא (שיקום וכו'). בנושא של השילוב עם סכיזופרניה- זה עושה את העסק הרבה יותר מסובך. לא תמיד ניתן לתת מענה מלא לבעיה (לרוב כי פשוט אין מענה שלם לבעיה). בכל מקרה- שווה לנסות. לפעמים יש התקדמות, ולו גם חלקית.
לפני שנה אחותי 57 ניפצעה קשה בתאונה ואני ליויתי אותה עד היום.היא ערירית וגרה כרגע עם הורים קשישים .הנטל נופל עליהם.אני כרגע דואגת לרופאים ,משגיחה מרחוק.עברתי טראומה,היה לי קשה עם ריצות לבתי חולים וכו,שילבתי עבודה וריצות.היום אני כניראה במצב דיכאוני,אני לא בקשרים עם אנשים,בעבודה אני מגיעה עם פנים נפולות ,חשה כל רגע את האובדן החלקי.אני לא סובלת רעשים ,לפעמים כאבי ראש,הפסקתי פעילות גופנית,שמנתי 10 קג.אני לא מבלה, כל העיסוק שלי זה אחותי.שמא תידרדר.אני אנטי תרופות,.הבעיות עם אחותי לא תגמרנה כל כך מהר .אני בגיל 54,חיי רקים מתוכן.אני לא מרגישה את עצמי.האם רופא תעסוקתי יעזור לי על מנת שאזכה להתחשבות בעבודה? אם ארצה להתמנות לאפוט על אחותי אני צריכה להיזהר מלהציג מסמכים רפואיים הקשורים למצבי?
שלום רב, נשמע שעברת תקופה קשה שכילתה את כוחותיך, וכעת למול ההתמודדות הצפויה אינך מצליחה למצוא את הכוח להמשיך. אינני מכיר את נושא הרפואה התעסוקתית, כך שלא אוכל לעזור לך בזה. מאידך נראה שאת זקוקה לעזרה. הכי טוב להגיע לטיפול קוגנטיבי. קשה לקבל טיפול כזה בקופות החולים, אבל טיפול פרטי בד"כ קצר מועד (10-15 פגישות) יכול להניב תוצאות מעולות שיאפשרו לך להתמודד ויתנו לך כלים גם לעתיד היותר רחוק. בעיני זו השקעה משתלמת וחשובה. תוכלי לקרוא יותר על כך באתר של האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (איט"ה), ושם גם תוכלי למצוא שמות מטפלים. לגבי נושא האפוטרופסות- העובדה שהיית בטיפול נפשי כזה או אחר לא מונעת ולא מפריעה לשמש כאפוטרופסית, אלא אם לבן משפחה אחר תהיה התנגדות והא יאחז בתואנה של הרקע הנפשי שלך (בהנחה שהוא ידע על כך). בית במשפט לא דורש "תעודת יושר נפשי" או "תעודת כושר נפשי" לצורך אישור אפוטרופסות.
שלום האם התרופה סוליאן מיועדת לטיפול בפרנויות ומחשבות שווא.
שלום רב, כן, בהחלט כן.
כיף לי לקרוא אותך . אתה נעים בתשובותיך .. טוב שחזרת. שרית
תודה :-)
יש לי כמה תופעות שחוזרות אחת לכמה זמן, כאשר כל הבדיקות השגרתיות שביצעתי היו בסדר וגם רופאים שדיברתי איתם לא מצאו לנכון לבדוק כלום אלא הניחו שמדובר על מתח וחרדה. התופעות: מרגיש לפעמים לא טוב פיזית, כמו שיעול פתאומי, עיניים דומעות (עייפות כאילו לא ישנתי ימים ולפעמים עם הרגשה שכאילו רוצות להיעצם, אני מרטיב את העיניים לפעמים כאילו יש לי הרגשה שזה יעורר אותן, אך ללא השפעה ניכרת). מעין קפיצות קטנות בגוף כמו בהלה או תחושה של חוסר יציבות לשניות - כאילו מערכת העצבים שלי מגורה תמדית, הרגשה של מעין עצבנות, שהגוף שלי לא שקט, דבר שגורם לי למשל לבצע תנועות (לזוז מהמקום או להתמתח או פשוט ללכת) כדי התחושה תיחלש, תזוזות קטנות לצדדים במודע ואף עצבנות ברגליים כאילו לפצות על תחושת אי השליטה או החולשה. הרגשות לפעמים של בוהק בעיניים ולפעמים מחשבות על מהות האדם, כשאני שומע על אנשים שחלו או נפטרו בצורה פתאומית אני מדמיין מה קרה להם בשעות האחרונות, איך הרגישו לפני הארוע וכד', מחשבות שלא מעודדות אותי ומטרידות אותי. לרוב תחושות של חולשה בגפיים, איזור מרפקים ומטה ואזור בירכיים ומטה ותחושה של כאילו הוציאו מתוכי את כל האויר (הרגשה של חולשה כאילו אני בובה על חוט ששיחררו לה את החוטים), עייפות רבה שבאה הולכת, אני יכול להירדם בערב מול הטלוויזיה מיידית אם אני לא עסוק במשהו. לעיתים קרובות כשאני נרדם מול הטלוויזיה אני מתעורר במעין בהלה (אפילו מספר פעמים) כאשר בשניה הראשונה מרגיש כאילו לא יודע מה קורה איתי ואיפה אני ואז יכול להרדם שוב. (לציין כי לא ראיתי שזה קורה לי למשל כשאני הולך לישון במיטה). אוכל רגיל (אבל לציין כי אם יש לי "התקף" כזה אז באותו זמן אין לי תאבון עד שזה עובר), מסוגל להעסיק את עצמי, לצחוק כאשר בחלק הגדול מהזמן המחשבות וההרגשה פשוט פועלת ברקע - אני יכול לבצע פעולות רגילות ובמקביל לפעמים לחשוב על הדברים האלה ולהיות כאילו בהיכון לגבי התופעות שתיארתי - כאילו אני חי בשני מישורים מקבילים). בנוסף, נראה לי שאני די מתעצבן בקלות, בתור אדם די פרפקציוניסט, יש לי בעיה עם דברים שלא עובדים לפי התכנון או דברים שלא מסתדרים בדיוק כמו שצריך - הבעיה היא שזה גורם לי להתעצבן עליהם, לעיתים לדקות קצרות ולעיתים לשעות. כאמור 2-3 רופאים בשנים האחרונות שסיפרתי להם על התופעות (אולי לא על כולן בו זמנית אלא עפ"י הופעתן) אמרו שמדובר בהתקפי מתח וחרדה וכי עליי להיות פעיל יותר גופנית וללכת הרבה. לפני כשנה ניסיתי ציפרלקס בעיצת רופא המשפחה למשך חודשיים, קשה לי לומר אם היה שיפור (היום בדיעבד אני חושב שאולי כן לקראת סוף התקופה, אבל קשה לי לדעת אם זה היה מקרי או בגלל התרופה) - בעצם הפסקתי לקחת אותה מאחר ומחירה גבוה. רציתי לדעת: * האם באמת כל התופעות שמניתי מקורן בבעיה של מתח וחרדה ? * האם יש לבצע בדיקות כלשהן ע"מ לשלול בעיה אורגנית לפני הקביעה כי מדובר במתח וחרדה ? * האם אכן כפי שנראה לי האצבע לאחרונה קלה על ההדק של הרופאים שמציעים שמדובר על מתח וחרדה ואכן יש ביסוס לכך ? * מהי המלצתך לעשות בנדון ? אני מעריך כל תחושה והמלצה מאחר והתופעות הנ"ל מעסיקות אותי לרוב ובנקודה הסופית גורמות לי לאיכות חיים לא טובה לעיתים קרובות, אני מתעסק בזה המון (כך נראה לי) ומחפש תמיד תשובות ובעיות אורגניות על כל הופעת סימפטום מאלה שציינתי. בנוסף חושש כי כל הרופאים אכן מפספסים משהו אורגני. תודה על הכל (נ.ב. - בשנות ה-40 המוקדמות, לא מעשן, לא שותה, נשוי עם ילדה בת 4).
שלום רב, התופעות שאתה מתאר אינן אופייניות למצבי חרדה, אם כי ברפואה הדברים לא תמיד הולכים "לפי הספר" והעובדה שיש תלונות לא טיפוסיות אינה שוללת אוטומטית שזה חרדה. אבל בכל זאת- תמיד כשיש תלונות גופניות, גם אם הן טיפוסיות לחרדה, חובה לערוך בירור גופני. ל אחת כמה וכמה כשתלונות אינן טיפוסיות. אז מה לבדוק? ראשית- בדיקות דם כלליות: כימיה, ספירת דם, תיפקודי בלוטת תריס, רמת ויטמין B12. אם הכל תקין- להתייעץ עם נוירולוג ולשקול (איתו) אפשרות לביצוע EMG. כדאי שגם רופא עיניים יראה האם קיימת בעיה בעיניים. וכיוון נוסף (פחות סביר)- יעוץ של ראומטולוג- בשאלה של פיברומיאלגיה. אם הכל תקין- יתכן שבכל זאת זה ממקור נפשי. בהצלחה.
שלום אני סובל מפרנויות קשות שמתבטאות בכיווץ שרירי בטן באופן לא רצוני וזה גורם לי להפרעות עיכול ועצירות כרונית הפסיכיאטר ניסה את כל התרופות הפסיכיאטריות ללא הועיל אני ביאוש נוראי לא יודע מה לעשות אנא עזרו לי . ניסיתי את כל התרופות האם יש תרופה חדשה או נסיונית שאני יכול לנסות.
שלום רב, אני לא בטוח שהפתרון הוא בעוד תרופה. הבעיה שאתה מציג נשמעת מורכבת, ונראה שכדאי שתגיע לחוות דעת נוספת לצורך עזרה בכיווני טיפול מתאימים.
לקוראי הפורום שלום רב, לאחרונה או נתקלים כאן שוב ושוב בהודעות המשמיצות ברמה האישית את מנהלי הפורום או אנשים אחרים, כולל חלק מהמשתתפים. אופן התבטאות כזה אינו לגיטימי וכל הודעה המכילה השמצות תמחק. הפורום נועד לשמש במה פתוחה להתייעצויות עם אנשי מקצוע, להתייעצות עם קוראים שאינם אנשי מקצוע והעלאת לבטים ושאלות בתחום בריאות הנפש. מותר (ורצוי) לחקור ולהעמיק בשאלות, לקרוא תיגר על תפיסות מקובלות ולהעלות ספקות, גם לגבי דרכי טיפול מקובלות. יש בפורום מקום לדעות שונות, גם לדעות שאינן בליבת הקונצנזוס של הפסיכיאטריה. אנו חוזרים ומבקשים מהמשתתפים לשמור על נורמות מקובלות של דיון, גם כאשר הדיון נוקב ונוגע בנקודות כאובות. אנו תקווה שביחד נוכל לשמור על המקום הזה כמקום נעים, תרבותי המאפשר הפריה הדדית, לימוד וחשיבה משותפת.
צודק. מר קובי דניאלוב היקר - קח זאת לתשומת ליבך. אתה חושב שאתה מסייע פה לאנשים אבל אתה א. לא תמיד כותב דברים שקשורים לנושא המקורי. ב. כותב דברים מעליבים לאנשים שחולקים על דברים הלא נכונים. ג. צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה עונה לאחרים.
קובי דניאלוב שלום, גם הפעם כתבת הודעה משתלחת ומשמיצה, לכן היא נמחקה. הפורום הוא פורום פסיכיאטריה, וככזה הוא מיועד למי שחושב שבעייתו קשורה לפסיכיאטריה. ישנן גישות שונות לטיפול במצוקה נפשית ובבעיות נפשיות. לגבי רוב הגישות האחרות אין לי ידע ונסיון- ולכן אינני יכול להתייחס אליהן. הנסיון והידע המקצועי שלי לימדו אותי שיש בידי כלים מקצועיים היכולים לעזור יותר מלהזיק. מדי פעם עולים טיפולים חדשים שלא כולם מתגלים כיעילים- ולכן לא על כולם אני ממליץ. צורת התייחסות שמציעה אלטרנטיבות לפסיכיאטריה בהחלט מקובלת כאן ויהיה לה מקום. אם יש למישהו נסיון אישי לא טוב עם תרופות- הוא יכול להביא מנסיונו האישי. אם מישהו מכיר מאמר מדעי שסותר את הנאמר כאן ע"י מנהלי הפורום- גם הוא מוזמן להביא כאן את דבריו. צורת התייחסות שפוסלת על הסף טיפולים פסיכיאטריים - לא יהיה לה כאן מקום. אני מאד משתדל לשמור את הפורום כמקום פתוח, אבל אם המשמעות היא של אנרכיה- נוכל לחזור לאופן הניהול שהיה בעבר- מצב בו כל הודעה היתה דורשת אישור שלי לפני פירסומה. אם האופן בו מנוהל הפורום לא מוצא חן בעינך- אתה מוזמן למצוא פורומים אחרים שיקלעו לדעתך. לטובת רוב המשתמשים בפורום- אבקש ממך לשנות את סגנונך או להרחיק את רגליך מכאן. אני מדגיש שוב- אינני מעוניין לקבל את תגובתך. אני רק מבהיר כאן את נהלי הפורום ונורמות השיח בו. כל התייחסות שלך, בודאי בסגנון התייחסותך האחרונה, תגרום לשינוי ניהול הפורום ומניעת פרסום אוטומטי של הודעות- וכל הודעה תפורסם רק לאחר אישור מנהלי הפורום. מצב זה יצמצם את אפשרויות הדיאלוג כאן.
ערב טוב כשבוע אני נוטלת רבע כדור ציפרלקס כי אני מנסה להפסיק , לפני זה לקחתי כחצי שנה חצי כדור ולפני זה כדור שלם, מאז שעברתי לרבע כדור כל יום יש לי כאבי ראש עזים ואני על משככי כאבים, יש לציין שגם לפני זה סבלתי ממיגרנת אבל לא באופן כזה, האם זה קשור לזה שעברתי לרבע כדור ומה אלי לעשות ? תודה
שלום רב, כן, יתכן שזה קשור להורדה במינון. לרוב אין תופעות גמילה כה קשות, אבל מדי פעם אנו רואים כאלו תופעות. אין הרבה מה לעשות עם זה, מעבר לסבלנות ולחכות עוד זמן עד שהמצב ישתפר. היי חזקה!
מזה כמה ימים שאני נוטלת ציפרלקס רבע כדור. לצערי אינני יכולה יותר להגיע לאורגזמה. אני שוקלת להפסיק את הכדור. אני ממש מפחדת שזה לא יעבור. אשמח לשמוע מנסיונן של עוד נשים וגם את עצתם של הרופאים האם התופעה חלפה עם הזמן? האם כדאי להפסיק? אני חוששת שמרוב לחץ לא אוכל להגיע לסיפוק יותר אף פעם....מרוב חרדה אנני עושה דבר מלבד לשבת ולבכות. לפני כן הייתי בחרדה אך לא כך...המצב ממש קשה... אשמח לעצתכם....
שלום רב, הפרעות בתפקוד מיני יכולות לקרות תחת טיפול בציפרלקס. לדאבוני לרוב הן נמשכות כל עוד ממשיכים בטיפול. אבל עם הפסקת הטיפול ההפרעה חולפת תוך זמן קצר, לרוב ימים אחדים, ולא נגרם שום נזק בלתי הפיך. אם זה מאד מפריע לך, כדאי לשקול החלפת טיפול לתרופות ממשפחת ה- SNRI או לוולבוטרין שאין לו תופעות לואי מיניות. בהצלחה.
תראי, אני גם הייתי מטופלת בציפרלקס וגם לי הייתה בעיה להגיע לאורגזמה ואז בשלב מסוים לא היה לי כבר חשק לנסות אני דברתי עם הפסיכיאטר שלי שאמר שיש תרופות שהן מקבוצת SNRI שלהן כמעט ואין תופעות לוואי והחלפתי כדי לא לפגוע בטיפול ולחזור לאותו מצב שהייתי בו כדאי לך לשקול מה אפשר לעשות
הי הילה, תודה על התגובה. כמה זמן ניסית את הציפרלקס? הבעיה נפתרה כשעברת ל- SNRI? אגב, אני מטופלת כנגד OCD וחרדה האם SNRI בכלל יעיל לזה? תודה
לתיום א5בל התחושות לא נעלמו אני שוקלת לחזור לדפלפט ולרסיטל מה דעתכם וכמובן תרופה שלא תשמין תודנשלום אשמח אם תעזרו לי אני מטופלת כבר 4 שנים עם כדורים ב3 השנים הראשונות טופלתי עי רסיטל ודפלפט ומדי פעם היו לי נפילות ולקחתי קלונקס לפני שנה התחלתי לקחת לתיום ואפקסור מצבי היה טוב רק שהתחילו לי כאבי ראש חזקים ולכן הרופא החליף לי את האפקסור עם לוסטרל התחושות היו רעות בפה , והשמנה וגם בלבול ובכל תחושה כזאת לקחתי קלונקס שדרך אגב לאחרונה אני משתמשת המון עם קלונקס הרופא החליף לי את הלוסטרל עם אדרונקס והתחושות לא השתנו אני מנסה עכשיו כמובן עם המלצה של הרופא לקחת רק
שלום רב, ההודעה מקוטעת ולא ברורה. כדאי לנסות לנסח מחדש. בכל מקרה- נראה שיש כאן מקרה של טיפול תרופתי מורכב, ובמצב זה יש צורך ביעוץ מסודר ולא להסתפק בהתייעצות במסגרת הפורום.
אני נוטלת את התרופה במשך שלוש שנים 30 מ"ג ביום. מה עליי לעשות או לקחת בכדי להגמל?
שלום רב, ראשית יש להעריך את הסיכון שבהפסקת הטיפול. לשם כך צריך לדעת מה היתה הבעיה שבגללה התחלת את הטיפול. לא בכל מצב כדאי להפסיק טיפול, ולפעמים אם יש בעיות עם הטיפול עדיף להחליפו ולא להפסיקו. שוב, הכל תלוי בבעיה הראשונית. אם הוחלט להפסיק, כדאי לרדת ב- 10 מ"ג כל שבועיים (ועדיף כל שלושה). כשמגיעים ל- 10 מ"ג לעבור לחצי כדור לסירוגין- יום כן יום לא למשך עוד 2-3 שבועות.
הבת שלי נוטלת 4 שנים לוריוון. ברצונה להגמל. בכוחות עצמה אינה יכולה. מה עלינו לעשות ?? למי לפנות ?? האם ניתן להגמל ??? תודה. הטלפון שלי 0509955785
שלום רב, ראי את תשובתי לשאלה של יוסי בנושא זה מה- 5.7.09. ניתן לפנות לפסיכיאטר שיעזור ללוות אותה בתהליך הפסקת הטיפול.
בכורי בן ה-12 צפה באחד הפורומים של מגיה שחורה וכיו"ב אודות האגדה על בלאדי מרי (שאם מביטים במראה ואומרים 5 פעמים את המילה בלאדי מרי קורה משהו רע) בקיצור הילד מסתובב עם הסיפור בבטן כבר שבוע ימים מתוכן היה חולה יומיים (לא יודע אם קשור לזה )והיום נשבר והתקשר לבת זוגתי (אימו) ובכה שאינו מצליח שלא לחשוב על משהו רע והוא חושש לספר לה . אני פתחתי במקרה בראשית דברי עזבתי את עבודתי היום בעקבות שיחת עדכון מאשתי והגעתי הביתה מסיבה "אחרת" ודובבתי אותו בעדינות לספר לי . תהליך הדיבוב עצמו ארך לסירוגין כ7-8 שעות של שהייה משותפת ובעדינות עכשיו הסיפור עצמו הילד הסתובב שבוע שלם בבטן מבלי לומר לנו אודות הקריאה של האגדה הזו החמור הוא שהילד האמין בכך ולא רצה לספר לנו כי פחד "שנוכיח" לו שזה שטות ונבצע זאת מול מראה ולא יקרה כלום. הוא עצמו הגיע בינו לבינו לתובנה שזו אכן שטות ובכל זאת פחד לספר לנו שמה ננסה (ע"מ להוכיח לו זה שטות ואז יקרה הגרוע מכל) אני מנגד הסברתי לו שלא אנסה ושירגיש בנוח לספר לי ...הסברתי לו שאני כן אסביר לו מדעית שזה לא יכול להיות וזאת מבלי לנסות . מה עלינו לעשות הכל טרי ואנו כהורים מאוד מודאגים (אני האבא- מודאג במיוחד מאחר ואחות של אשתי סובלת ממחלת נפש שהתפתחה אצלה בערך בגיל זהה) רקע על הילד בכור ולו אחות בכיתה ב בוגר כיתה ו , ילד טוב ומקובל בחברה מאוד מוכשר עם זאת רגיש ומאוד קשור לאימו ..אנוכי ובעונותי טרוד בבעיות פרנסה ונעדר מהבית שעות רבות . המצב בבית רגיל זוג נשוי המנהל אורח חיים רגיל הדבר שהכי מטריד אותי הוא שילד פיכח מוכשר וחכם יכול להאמין אפילו לרגע אחד שדבר כזה יכול להיות (הוא הסתובב עם זה בבטן שבועיים) מה שאדם נורמלי לא היה חושב על זה אפילו לא לשנייה . לאחר הדיבוב הגענו הביתה פתחנו גוגל נכנסנו לויקפדיה ונתתי לו לקרוא מה זה בלאדי מרי (המשקה ומה הרקע לכל הבולשיט (כך ציירתי זאת בפניו). אנחנו רק בתחילת הסיפור מה לעשות? אשמח לשמוע עצות מרופאים וגם מנסיונם של אחרים . תודה הורים אוהבים ודואגים נ.ב צר לי אם כתבתי ללא סדר כרונולוגי אני פשוט בסערה עדיין מכל הסיפור תודה
שלום רב, לצערי איניי מומחה בפסיכיאטריה של הילד, כך שלא אוכל לתרום מבחינה מקצועית. למרות זאת, נראה שעצם היכולת שלך להגיע לילד לאחר "מסע תלאות" היא בפני עצמה הישג ראוי לציון שיעזור לכם בדיאלוג בהמשך. אם נראה שהסיפור ממשיך גם אחרי שיחתכם- נראה שיש מקום להתייעץ עם פסיכולוג ילדים.
אני בת 35 וסובלת מדיכאון. כרגע איני נוטלת כדורים יותר משנתיים. בעבר (בתקופות שונות) לקחתי סרוקסט, לוסטרל וציפרמיל (הסרוקסט השפיע עלי יותר מאשר השניים האחרים. עשה לי תחושת היי). רציתי לדעת על ציפרלקס(פסיכיאטר נתן לי מרשם). איך הוא ביחס לסרוקסט? האם הוא פוגע בתיפקוד המיני? האם יש חשש לירידה בתפקוד היומיומי? סכנה להתפרצויות או למצבים קיצוניים? במה הוא דומה או שונה מהכדורים הקודמים אותם נטלתי בעבר? תודה
שלום רב, "על הנייר" כל התרופות הללו דומות בהשפעתן ונבדלות בעיקר בתופעות הלואי. בחיים האמיתיים- התגובה של אנשים שונים לאותה תרופה משתנה, ויש כאלו שיגיבו יותר לתרופה אחת ופחות לשניה- ולהיפך. ציפרלקס נחשבת כבעלת מיעוט יחסי של תופעות לואי מיניות- אם כי גם שם ניתן לראות לפעמים בעיות בתחום הזה.
האפקט, כלומר תחושת העייפות שהוא גורם. תודה
שלום רב, זה מאד משתנה מאדם לאדם. לחלק ניכר מהאנשים כלל אין תחושת עייפות. כאשר זה מופיע זה יכול להיות החל משעות בודדות ועד יום שלם.
רציתי לברר אני מטופלת הרבה זמן ברסיטל לפעמים 20 מ"ג והיו תקופות גם של 40 מ"ג. בגלל שיש לי גם פיברומיאלגיה שינו לי את התרופה לסימבלטה לכאבי שרירים. הרופא אמרה לי לעזוב את הרסיטל בבת אחת ולהתחיל סימבלטה 30 מ"ג. תחילת הטיפול היה מעולה אך אחרי חודש וחצי התחילו לי חולשות ועיפויות. אני נרדמת ב 8 בערב ולא יכולה לקום בבוקר. חוסר אנרגיה. חוסר רצון לעשות דברים. רק רצון לישון וכמו כן כאבים בגוף. הלכתי לרופא המשפחה והוא אמר שעשיתי בדיקות דם לפני 3 חודשים ואין ה לעשות שוב ויכול להיות שזה מהכדור. דיברתי עם הפסיכיאטרית והיא אומרת שאו שיש מחלה כלשהי בגוף או שפשוט זה סימנים של דיכאון. בחודש וחצי השפעת הרסיטל עברה מהגוף והסימבלטה 30 מ"ג היא מינון נמוך מדי ולהעלות ל 60 מ"ג. אני סובלת מחרדות בעיקר על רקע של דיכאון. התחלתי להיות מוטרדת ומודאגת שאולי יש לי משהו ולא גילו. מה דעתך? האם העיפות יכולה להיות מדיכאון או מהחלפת הכדורים? בתודה מראש לילי.
שלום רב, 20 מ"ג רסיטל שווים בערך 60 מ"ג סימבאלטה, כך שברור שמינון של 30 מ"ג הוא נמוך מידי וזו יכולה להיות בהחלט סיבה טובה לעייפות ולחולשה. כדאי לחכות לפחות 2-3 שבועות לאחר העלאת המינון ל- 60 מ"ג בכדי להחליט האם זה קשור לדיכאון או לתרופות.
שלום אני יודע שלהפרעה מתפקוד המיני כתוצאה מדיכאון יש מספר שיטות: א. טיפול אנטידכאוני - תרופות ב. טיפול בנגזרות הויאגרה ג. טיפול בתרופות אנטידכאוניות ונגזרות הויאגרה יחד השאלה שלי איזו שיטה היא המומלצת ביותר? תודה
שלום רב, הדברים לא עומדים בסתירה. לטווח ארוך עדיף הטיפול נוגד דיכאון, אם כי יש לזכור שחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון יכולות בעצמן לגרום להפרעות בתפקוד מיני. בטווח הקצר, עד ליציאה מהדיכאון, ניתן בהחלט להעזר בתרופות המשפיעות ישירות על הזיקפה כמו ויאגרה.
מחליפה מ20 מ``ג ציפרלקס ל אפקסור XR שבועיים נוטלת 10 מ``ג ציפרלקס, ועו שבועיים 5 מ``ג ציפרלקס עד להפסקה מוחלטת ,ואז עליה באפקסור 75 מ``ג שבועיים, 150 מ``ג שבועיים ועד ל 300 מ``ג ליום . האים ניתן לקצר את זמני הירידה של הציפרלקס בכדיי להתחיל קצת יותר מהר לעבור לאפקסור ? נראה לי שבכול מקרה 5 מ``ג ציפרלקס זה לא ממש מינון ואפשר לקצר את הירידה ממנו רק למספר ימים במקום שבועיים?? ותוך כמה זמן אפשר להעלות במינון האפקסור בכדיי להגיע במהירות האפשרית ל300 מ``ג ליום? מדובר על התקפיי פאניקה קשים ועמידים...
שלום רב, מהרגע שהתחלת לקחת ציפרלקס 10 מ"ג ניתן כבר להתחיל את האפקסור 75 מ"ג. את קצב הירידה בציפרלקס לא הייתי מקצר, אבל אפשר אחרי שבוע של אפקסור 75 לנסות להעלות ל- 150 מ"ג. במידה ויופיעו תופעות לואי ניתן לחזור ולרדת במינון.
שלום..האת שאני כתבת לא בשביל עצמי אלא בשביל אדם יקר לי.. מזה חודשיים התחלתי לנהל קשר מיני עם בחור בן 33 (אני בת 24) שחזר לארץ מחול לאחר היעדרות של 6 שנים..הוא הסביר לי שהוא היה מעוניין לתת לי יותר מ4 הקירות בדירתו..ויש לו רגש וקירבה אליי וגם סקס מדהים אך המצבו..כשהראש לא שם מאוד קשה לו להעניק...הוא גרוש כחצי שנה..יש לו ילד בן 3 אותו הוא לא ראה מאז הגירושים ובנוסף לכך אימא שלו נפטרה בשנה האחרונה.. אתמול נפגשתי איתו אצלו בביתו לאחר ניתוק של שבועיים מצידנו.. הוא ביקש לשים קונדום ואני לא הבנתי מדוע כי היינו רגילים שכב תמיד ללא קנדום..ואז כשדרשתי לדעת הוא הסביר שיותר הוא לא שוכב ללא קונדום..לא איתי ולא עם אחרות..והוא לא יכול לדעת ע מי אני הייתי ואני לא יכולה לדעת עם מי הוא היה..זה היה נראה לי מוזר הבתחזב בכך שהוא שאל אותי אם אני לוקחת גלולות והוא הרי יודע שכן..הוא פשוט נכנס לסוג של מצב לא טוב ..ק מהמיטה..אמר שזה לא מתאים לא והתחיל לההתרוצץ בדירה הלון ושוב בעצבים ובמתחים..המצב הזה היה נראה לא לא בראי..הוא כ הזמן הזכיר את אימא שלו שמתה ושאני לא מבינה אותו בקטע הזה ושאף אחד לא יגדי לו מה לעשות ובלי פסיכולוגיות הפוכות וששאני מזכירה לו א גרשתו..(שאותה הוא שונא) אני יודעת שאני היתי שק החבטות שלו אתמול..אבל אני חושבת שהוא זקוק לעזרה..עם כמה שאני פגועה ממנו אני מבינה אותו כי כשהוא החזיר אותי הביתה הוא בכה לי בידיים שזה לא בגללי..מה שכבר ידעתי.. הבחור מתמודד עם אובדן של מספר דברים בחייו..ואני מאוד רצה לעזור ולהתקרב אליו...איך אני עושה זאת..אני כבר מאוהבת עד מעל הראש..ולא בגלל שהוא במצב פגיע.. אשמח לתשובה בהקדם.תודה
שלום רב, נשמע שבאמת יש בינכם מערכת לא פשוטה. לא נראה לי שמההכרות הקצרה איתך כאן ניתן לתת הכוונה משמעותית. את יכולה לנסות לפנות ליעוץ פסיכולוגי מסודר, שם יעזרו לך להבין מה קורה לך בקשר, ויעזרו לך למצוא את האופן הטוב ביותר להתנהלות מול בן-זוגך. בהצלחה
שלום, האם מי שהיה לו קל להסתגל בתחילת השימוש לציפרלקס זה מרמז על כך שגם יהיה לו קל להיגמל? האם יש קשר בין תופעות הלוואי בהתחלה לתופעות הלוואי בגמילה? נניח, אם מישהו סבל מבחילות וחרדה בהסתגלות זה אומר שיסבול מבחילות וחרדה בהפסקה? תודה
שלום האם סימפטומי ההסתגלות לציפרלקס (או תרופות דומות) היו דומים לסימטומים של הגמילה ממנו? האם לקחו אותו זמן? תודה
שלום רב, לא, אין בהכרח קשר בין שתי התופעות..
שאני דווקא מאוד סבלתי בהתחלה מתופעות הלוואי של הציפרלקס ולכן אחרי 4 חודשים הרופא העביר אותי למשהו אחר שנקרא ויפאקס XR. לקחתי את זה במשך שנה וכשרציתי להפסיק לא היתה לי שום בעיה "להגמל". לא היו לי שום תופעות לוואי כשהתחלתי או כשסיימתי.
-שלום רב. קיבלתי טיפול בכדורי סרוקסט בגלל התקפי חרדה . מינון התחלתי 10 מ"ג ל3 ימים ,וכל 3 ימים לעלות ב 10 מ"ג עד מינון של 40 מ"ג .לפי מה שקראתי באינטרנט צריך לחכות 7 ימים לפני שמעלים מינון מה דעתך? תודה מראש
שלום רב, עקרונית אין בעיה טכנית לעלות בקצב כזה. זה לא מסוכן ולא בעייתי. השאלה היחידה היא האם אכן חובה להגיע למינון של 40 מ"ג? חלק מהמטופלים יכולים להשתפר במידה ניכרת גם עם 20 או 30 מ"ג ליום.
סובלת מנכות נפשים עקב נכות גופנית. אני נוטלת סרוקסט 20 מ"ג 3 1 בבוקר ו-2 בערב. וגם מודל 50 מ"ג ביום. ולשינה נוטלת סיטלנוקס. אני חושבת שמצבי החרדתי הוא מצב קבוע שלא ישתפר עם מתן כדורים אלה קצת ייקל ואכן עם קבלת התרופות מצבי קצת השתפר אבל לא בהרבה. אבל זה יחסית טוב יותר. עכשיו לפעמים נניח אני לא ישנה טוב בלילה פעם בשבוע או ב-10 ימים, אבל זה נראה לי סביר. הבעיה היא שהמטפל הפסיכיאטרי שלי מנסה להכניס לי כדור חדש בשם דפלפט זה להרגעה נוספת, אז אני שואלת, עד כמה כדורים אני צריכה לבלוע והאם המצב יכול להיות קבוע ויציב עם קצת הפרעות חרדתיות ונפשיות, אבל הוא יהיה יציב. לדעתי המרפה שלי מנסה לעשות ממני בריאה לחלוטין, ואני מעלה תמיהות?? האם הדפלפט יוכל לעזור עוד קצת, ואולי אצטרך עוד חודשיים לקחת 2 כדורים, ומה יהיה הסוף? אני אשה עובדת במשרה חלקית ואני נוהגת בכביש ולא רוצה שיקחו לי את הרשיון. האם כדאי לגשת לפסיכיאטר נוסף לקבל ייעוץ משני לגבי הכדורים שאני נוטלת, ואם יש צורך לקחת גם כדורים נוספים? קבעו לי נכות נפשית יציבה של 10%.
אני ממליץ לך בחום להתייעץ עם ד"ר דנית בר זיו ממרכז ד"ר טל היא מומחית לחרדה ומצויינת בתחומה
שלום רב, נשמע שאת חשה בסכ"ה במצב תפקודי סביר ונוח לך במצבך (האם זה כך?). אם אכן כך הדברים- אין טעם להוסיף תרופות. מאידך, אני מניח ששיתפת את הפסיכיאטר שלך בתחושתך, ולמרות זאת הוא המליץ על הטיפול, כך שיתכן שהדברים מורכבים יותר. במצב זה נראה שהכי נכון הוא לקבל חוות דעת נוספת.
ערב טוב
כן, קצת מתעכב אבל מנסים לחזור לשיגרה. עמכם הסליחה.
שלום בן 31 בריא בד"כ אבי נפטר מסרטן לפניי חודש סרטן הלבלב מזמן גילוי המחלה סך הכל חודשיים בתקופה של חודשים אלו לקחתי על דעת עצמי חצי כדור לוריון למשך שלושה חודשים כעת אני מנסה להפסיק וחווה לפעמים חרדה ,עייפות מה לעשות
שלום רב, הקושי יכול לנבוע משתי סיבות: 1. ללוריואן יש השפעה ממכרת. 2. יתכן שהסיבה בגללה מלכתחילה נטלת את הלוריואן עדיין קיימת. כלומר- יכול להיות שם בכלל לא היית לוקח לוריואן, גם היום, חודש אחרי פטירת אביך, עדיין היית חש חרדה ועייפות. כלומר יכול להיות שהלוריואן ממסך תגובות נורמליות שהיית חש אלאמלא נטלת אותו. כלומר הפסקת נטילת הלוריואן מעליה את ההשפעה המיטיבה שלו. בכל מקרה, בכדי להפסיק את הטיפול כדאי קודם כל לעבור לתרופה אחרת מאותה משפחה בעלת טווח ה/שפעה ממושך יותר, כמו קלונקס או אסיבאל. אחרי המעבר ניתן לרדת כל שבועיים-שלושה לחצי מינון (חצי כדור ואח"כ רבע כדור ואז להפסיק)- ובכך להקל על הגמילה. בהצלחה.
(רציתי לשאול שוב על מעבר מציפרלקס לאפקסור, כי אני לא יודעת אם תשימו לב לתגובה למטה). כשעברתי מאפקסור לציפרלקס עשיתי את זה לפי הוראת איש מקצוע באופן מיידי (לקחתי אפקסור כרגיל וביום למחרת לקחתי את הציפרלקס). מדובר במינונים האלו: 10 מ"ג ציפרלקס. 75 מ"ג אפקסור. אני חושבת לחזור לאפקסור בגלל ההשפעה הדרמטית הרעה על החשק המיני (ועברו כבר כמעט חודשיים). האם המעבר ההפוך צריך להיות הדרגתי? תוכלו לפרט איך עושים את זה? האם המעבר עשוי להיות קשה ועדיף לחכות לתקופה רגועה במיוחד בשביל לעשות אותו? (ואולי להשלים עם תופעת הלוואי ולא לעשות בכלל?)
עם תופעות הלוואי!! למה מה קרה אנחנו חיים בדור הישן?? ויפאקס מתשייכת לקבוצת תרופות SNRI וידועה בכך שיש לה תופעות לוואי מופחתות בעיקר בקטע הזה של חשק מיני והשמנה. אז לכי ותבררי עם הרופא שלך איך וכיצד כדאי לעשות את המעבר בחזרה. בהצלחה!
שלום רב, ברוה המקרים מעבר חד אינו בעייתי. יחד עם זאת, בכדי להוריד למינימום את הסיכון לבעיות, רצוי לרדת לחצי כדור ציפרלקס ובמקביל להתחיל לקחת אפקסור אחד. אחרי שבועיים אפשר להפסיק לחלוטין את נטילת הציפרלקס. בהצלחה.
אני בת 47.5 סובלת מעודף משקל (כ-95 ק"ג) עם רקע של התקפי חרדה (אשר בשנים האחרונות היו בשליטה ולעיתים נדירות).אני מטופלת באופן קבוע ב-1 כדור remeron 30 mg ובמצבי חרדה קיצוניים ב-1/2 כדור xsanax 0.25 mg (שוב לעיתים נדירות עד לאחרונה). לפני כשלושה חודשים התחלתי לעשות דיאטה בליווי נטורופטית ודיקור סיני ובטיפול פוליקול לאיזון הכולסטרול והטריגליצרידים ובנטורל IRON+C לטיפול באנמיה. במקביל התחלתי לעסוק בפעילות ספורטיבית (הליכות 4-5 פעמים בשבוע כ-30 דקות (תחלתי באופן הדרגתי), והתעמלות באמצעות משקולות) והפחתתי כ-10 ק"ג ממשקלי בחודשיים וחצי. בהתחלה הכל היה בסדר אך חודש האחרון היו לי מספר ארועים שבהם היו לי עליות לחץ דם ודופק בשני מקרים הזדמן לי ב"זמן אמת" לעבור בדיקת לחץ דם ודופק: בפעם הראשונה שזה קרה חשבתי שמדובר בהתקף חרדה ולקחתי 1/2 כדור קסנקס כלומר 0.25 מ"ג שלא עזר ואז כחצי שעה מתחילת הארוע נמדד לי לחץ דם שעמד על 154/100 ודופק עמד על 120 בוצע לי גם אקג שהיה תקין. בפעם השניה שזה קרה שוב לקחתי 1 הכדור קסנקס כלומר 0.5 מ"ג ולאחר כשעה וחצי מתחילת הארוע נמדד לחץ דם שעמד על 125/100 ודופק שעמד על 100 וכניסה מופחתת של אויר בשתי הריאות, בדיקת אקג שבוצע כ-3 שעות לאחר הארוע במסגרת חדר מיון היתה תקינה ובדיקת דם שללה אפשרות של ארוע לבבי שוחררתי עם המלצה לביצוע הולטר לב, הולטר לחץ דם או מעקב לחץ דם ובדיקת TSH. בשתי הפעמיים הרגשתי תחושה של "פיק ברכיים", חולשה כללית וקשיי נשימה (עד כדי היפר ונטילציה) ותחושה של חום בראש. הרופאה המטפלת חושבת שאולי מדובר בתחילת התופעות של גיל המעבר או שילוב של תופעות גיל המעבר עם התגברות התקפי החרדה. בקיצור מאז שהתחילו העליות הפתאומיות האלו בערכי הלחץ דם אני בלחץ נוראי ולוקחת כמעט באופן קבוע 2-2.5 כדורי קסנקס ביום. ויש לי מספר שאלות: 1. האם יתכן שתופעות גיל המעבר יגרמו לתופעות אלו? כאחת שמנוסה בהתקפי חרדה עלי לציין שההתקפים שאני חווה קשים וחזקים יותר ממה שחוותי אי פעם. 2.האם הדיקור יכול לגרום לכך? 3.האם להמשיך בפעילות הספורטיבית? או להפסיק עד גמר הברור הרפואי. 4.היות ואני לוקחת עכשיו קסנקס על בסיס קבוע האם זה יכול להשפיע על תוצאות בדיקות ההולטר שעלי לבצע? אודה על התייחסותכם בהקדם
שלום רב, גיל המעבר יכול להתאפיין בתחושות גופניות שונות. עיית לחץ דם ודופק אינה אופיינית בהכרח. ללא קשר לסיבה לעליה בלחץ הדם ובדופק, יש לבצע בירור יסודי לתופעה (בדיוק כפי שהומלץ לך) ולטפל בהתאם לצורך. לחץ דם גבוה היא תופעה שכיחה ומאד מסוכנת. אינני מכיר את השפעות הדיקור כך שלא אוכל להתייחס לשאלתך השניה. פעילות ספורטיבית של הליכה היא מאד בריאה, גם למי שיש לו לחץ דם גבוה. הרמת משקולות, להבדיל, אינה מומלצת לבעלי יתר לחץ דם. ולבסוף- קסנקס אינו משפיע על בדיקת ההולטר. ראוי לציין כי רמרון (אותו את נוטלת) אינו נחשב יעיל להתקפי חרדה.
שלום רב אחי כבן 30 נוטל תרופת רסיטל המינון שהומלץ לו ע"י פסיכאטר היה כדור אחד ביום כעבור בערך חודש + הוא הרגיש שזה אינו מספיק לו ופנה לרופאת המשפחה והיא נתנה לו מרשם ל2 כדורים ביום..האם זה בסדר שרופאת משפחה נתנה לו את המרשם ולא פסיכאטר?!? דבר נוסף הוא גם שזה לא נראה שזה משפיע עליו ומצבו הולך ומדרדר מיום ליום והוא ישן רוב שעות היום,הוא גם לא מוכן ללכת לפסיכאטר על מנת לדבר. מה אפשר לעשות?? אשמח לקבל הכוונה וייעוץ
שלום רב, עקרונית מינון של שני כדורי רסיטל אינו מסוכן, אבל לא תמיד משתמשים בו. בדיכאון מגיעים למינון כזה רק אם היתה תגובה חלקית תחת מינון של כדור אחד. אם כדור אחד לא עזר- אין טעם להעלות מינון. להבדיל מדיכאון- במצבי חרדה הרבה פעמים חייבים להגיע לשני כדורים לצורך קבלת תגובה. חשוב משך זמן הנטילה. יש לקחת את המינון הרצוי לתקופה של 3-4 שבועות בכדי לראות השפעה. בימים הראשונים לפעמים יש התדרדרות כי התרופה פשות עוד לא התחילה להשפיע. עקרונית עדיף שמי שהתחיל את הטיפול (הפסיכיאטר) יהיה אחראי על העלאת המינון. עדיף- אבל לא חובה. יכול להיות שרופאת המשפחה הבינה שאחיך לא מתכוון להגיע לפסיכיאטר ועשתה מה שעשתה בלית ברירה. בכל מקרה, מהתאור שלך נשמע שאחיך במצב לא טוב, ורצוי שיגיע בהקדם לבדיקת פסיכיאטר. איך עושים את זה? זה כבר יותר מסובך. לפעמים גישה רכה עוזרת. לפעמים צריך להיות אסרטיביים.
אחי בחור בן 30 לחייו. לפני 5 שנים בערך הוא החל בהתנהגות מוזרה, שאני מעלה אותה כאן, כדי להתייעץ האם זוהי תסמונת פסיכאטרית מסוג שהוא. הוא עושה כל פעולה מספר פעמים רצופות, דבר אשר לדעתי מפריע לתפקודו. לדוגמה, פעולות פשוטות כמו שטיפת ידיים, הדלקה או כיבוי אורות, העברת ערוצים בטלוויזיה הופכים לעניין של דקות ארוכות וממושכות. למשל, כשהוא רוחץ ידיים, הוא פותח את הברז שותף את הידיים, מכבה את הברז. ממתין שניה, ושוב פותח את הברז שוטף את הידיים בשנית, מכבה את הברז. ושוב....זה יכול להמשך 5 או 6 פעמים של פתיחת הברז וסגירתו, כאשר כל התהליך של שטיפת הידיים נגרר לעניין של 5 דקות!! (במקום 10 שניות). לאחר שהוא יוצא מהאמבטיה ומכבה את האור, ואז מדליק מיד, ואז מכבה ומדליק, מכבה מדליק את האור....כמו "אורות דיסקו" עד שהוא מחליט להפסיק אחרי איזה דקה. בצפייה בטלויזיה, הוא מחליף בין אותם 3 ערוצים באופן איטנסיבי במהירות אחד אחרי השני, מבלי צפייה, רק בשביל להעביר עד שהוא מתמקם על הערוץ שרצה לראות מלכתחילה. גם בגלישה באינטרנט, הוא פותח את חלון הדפדפן מסתכל עליו שניה ואז שוב סוגר, ואז שוב פותח מסתכל עליו 2 שניות ואז שוב סוגר.... בכל דבר שהוא עושה נפתח איזה משחק של הדלקה וכיבוי שנמשך דקות ארוכות ומכניס אותו גם ללחץ כזה של הדלקה וכיבוי לא מובנים....... חשוב להדגיש כי הדבר גם גוזל ממנו זמן, ואז הוא מתחיל לרוץ בתוך הבית בשביל כביכול "לכפות" על הזמן שבזבז. אני פונה אליכם בשאלה, האם זוהי תופה ידועה? מוכרת? האם יש פה בכלל איזה עניין פסיכיאטרי או פסיכוטי שדורש טיפול? אני דיי אבוד בכל העניין הזה, כי גם כשאני מעיר לו, הוא לא מתחייס, ומעולם לא נתקלתי במקרה דומה. אודה לכם מאוד אם מישהו יכול לכוון אותי ולו במעט מה לעשות במצב הזה... תודה רבה אלון.
שלום רב, זה בהחלט נשמע כמו OCD, למרות שקצת קשה לאבחן דרך האינטרנט. ישנם טיפולים מאד יעילים לזה. ניתן להגיע לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שנותן לו כלים להתמודד עם כך בעצמו. ניתן להעזר בטיפול תרופתי. הכי יעיל לשלב את שניהם. תוכל להוציא חומר מהאינטרנט על OCD ולתת לו לקרוא, ואולי דרך זה הוא יבין מה קורה לו, ובהמשך יסכים להגיע לטיפול. בהצלחה
מה הבדלים בין תרופות SNRI ל SSRI לטיפול דכאון וחרדה.
תרופות מסוג SSRI (דור ישן) עובדות על מנגנון ספיגה חוזרת של הסרוטנין במוח. ואילו תרופות מסוג SNRI (דור חדש) פועלות גם על מנגנון הסרוטנין וגם על מנגנון הנוירואדרנלין.
שתי משפחות התרופות שייכות לדור החדש!
לתרופות ממשפחת ה SNRI , לפחות על הויפאקס אני יכול לומר זאת, מאופיין בפחות תופעות לוואי כגון השמנה וירידה בחשק המיני
יודעת שגם האפקסור והאיקסל לא בעייתיות מבחינת תופעות לוואי, ושבכלל - SNRIs מוצלחות יותר לטווח הרחוק מההיבט של תופעות לוואי.
שלום רב, נדמה לי שכבר ענו לך- יש הבדל בסיסי במנגנוני הפעולה בין התרופות- כפי שכבר נאמר כאן. יש גם הבדל מסויים בפרופיל תופעות הלואי, אם כי לכל תרופה עלולות להיות תופעות לואי, וישנן תופעות שדוקא אופייניות יותר ל- SNRI כמו עלית לחץ-דם או אצירת שתן. כנראה שיעילות שתי הקבוצות פחות או יותר דומה, ולכן אין המלצות חד-משמעיות לגבי התרופה איתה עדיף להתחיל טיפול.
שלום, אני בת 30 . אני בקשר זוגי כשנה וחצי (לא הקשר הרציני הראשון שלי אבל האהבה הכי גדולה שידעתי ואני לא מסוגלת לוותר עליה) עם כל האהבה, אני מרגישה שהקשר הזה הרסני מאד. זה היה קשר שבו אני ביטלתי לגמרי את עצמי, הייתי לגמרי בשבילו- הוא באמת היה זקוק להרבה תמיכה. אני מרגישה שאני הובלתי אותו (אפילו במודע) למצב בו הוא לא רואה אותי בקשר, גיליתי יותר מידי הבנה לסיטואציות שהיתי צריכה לקטוע מיד (אגב,לא מדובר בבגידות) ובעצם העמדתי אותו במבחן של מתי הוא יתעורר וכמו כן העמדתי במבחן את סף הרגישות שלי (שעכשיו אני מבינה שהסף הזה נמוך בהרבה משחשבתי). כל פעם נתתי עוד יותר מעצמי ועוד יותר , ואז תמיד הגיע זבנג מצידו שהיה עבורי גדול יותר כי נתתי יותר. והמשכתי במתכון ההרסני הזה, למרות שכן באיזשהו שלב התחלתי לשתף אותו במה שמפריע לי (הקשר הזה זה בעצם הפעם הראשונה בחיי שאני מוציאה את מה שמפריע לי. פשוט היו כ"כ הרבה דברים קשים שכבר לא יכולתי לשמור בבטן) ותמיד זה היה נגמר במריבה. (בערך 3 מריבות קשות וכואבות בשבוע). אני בוכה כמעט כל לילה במשך שנה וחצי. כשנפרדנו "סופית" עד ללפני שבוע, הפסקתי לגמרי לאכול וירדתי 12 ק"ג (והיתי גם קודם יחסית רזה, אבל היתי אוכלת המון). בן הזוג שלי אוהב אותי מאד,אני רואה את זה בעיניים שלו בבכי כל פעם שאנחנו מתיאשים, אבל אני מרגישה שהוא לא רגיש כלפי. לאחר נתק מוחלט של חודש הוא בא אלי ואמר לי שהוא לא מוותר אלי ושכל הקשיים שהיו לנו לא יהיו יותר והציע לי נישואין. הבעייה היא שאני מלאת כעסים על כל מה שהיה בינינו וגם מלאת פחדים שהכל יחזור. כל ניסיון שלי ללבן את מה שהיה נגמר שוב במריבה כואבת. אני מרגישה שאני משתגעת לגמרי, רוצה למות ולא עושה את זה רק כדי לא לגרום צער למשפחה שלי.ועכשיו אני כבר לא מבינה מה הבעייה איתי- זו אני שגורמת לעצמי סבל ומחפשת לקבל יחס לא ראוי או שיש לו באמת בעיה חמורה של אמפתיה. אני לא מבינה מה גרם לי להוביל אותו לא לראות אותי ומתחילה לחשוב שיש לי בעייה נפשית חמורה ואני מפילה את זה עליו. היום פעם ראשונה אמרתי לו את זה (אחרי שנפרדנו שוב) והוא אמר שאני השפיות שלו בקשיים שלו אז לא יכול להיות שיש לי בעיה נפשית. אבל אני רואה שכן אני מרגישה . התחלתי ללכת לפסיכולוגית לפני כחודש יכול להיות שאני צריכה טיפול פסיכאטרי?
שלום רב, זה לא נשמע כמו "שגעון" במובן הפסיכיאטרי. אבל אין ספק שהמצב הזה מטלטל אותך למקומות קשים מאד. אני חושב שאם יש בליבך עדיין משהו כלפי אותו בחור, כדאי לשניכם לנסות לפנות לטיפול זוגי. גם אם זה יגמר בפרידה, לפחות הפרידה תהיה יותר גרועה, והכי חשוב- דרך הטיפול הזוגי תוכלי להבין מה קורה ל בקשרים מסוג זה, ובעתיד תדעי לנהל את עצמך באופן טוב יותר (בקשר הזה, או בקשרים אחרים). יכול להיות שיש כיום גם חלקים דיכאוניים במצב, חלקים שאולי יוכלו להשתפר עם טיפול נוגד דיכאון- אני ממש לא בטוח בזה. הכי טוב להתייעץ עם הפסיכולוגית שמטפלת בך בנושא זה. כך או כך- המון הצלחה!
שלום, קרוב משפחה יקר ואהוב, בן 25, סובל מבעיות נפשיות בהן הוא מסרב לטפל. הבעיות הנפשיות התגלו לאחר שלפני כחצי שנה הוא פגע בעצמו בעצמו בצורה חמורה שכמעט הביאה למותו. מאחר שהוא מסרב לחלוק את בעיותיו, אפרט רק מה שנראה מהצד: - סריטות עמוקות בזרועות. גם בחום הכבד הוא לובש חולצות ארוכות שרוול ולכן לא ידוע אם הוא ממשיך בכך. - בעיות בשינה - ישן שעות ארוכות במהלך היום, אך לא מסוגל לישון בלילה ולא מסוגל לשנות את הרגלי השינה. - כתוצאה מבעיות השינה (או לא) - לא עובד וגם לא מחפש עבודה. הוא מסרב לקבל טיפול מהסיבות הבאות (אלה הם נימוקיו): 1. פוחד מכדורים שעלולים לגרום לו להתמכרות ולתופעות לוואי בלתי נסבלות. 2. חושש שעצם הטיפול הפסיכיאטרי עלול לגרום לו בעיות בעתיד שימנעו ממנו חיים תקינים (במידה שיחזור לחיים תקינים). האם יש נכון בחששותיו אלה? מלבד אשפוז כפוי (אשר כולנו מתנגדים לו) - כיצד אנחנו יכולים לגרום לו לטפל בעצמו? הצעתי לו שבשלב ראשון ייפגש עם פסיכולוג/ית והדבר נראה לו כבזבוז זמן וכסף. מה נוכל לעשות כדי לעזור לו?
נראה שבן דודך חטף מכה חזקה מהחיים, נראה שמטרה שרצה להגשים אינה ניתנת להגשמה. הדרך לטפל בזה היא לבדוק מהי המטרה הזו ולראות אם יש דרך להחיות שוב את החתירה למטרה זו. הוא צודק בכך שכדורים פסיכיאטרים גורמים להתמכרות ולתופעות לוואי ראי את המקרה של אסי דיין (ריטלין). והוא צודק בכך שטיפול פסיכיאטרי עלול לגרום לו לבעיות עתידיות שימנעו ממנו חיים תקינים ראי מקרה דודו טופז (פרוזק) ומייקל ג'קסון (לוסטרל ורסיטל). וכל הכבוד לכם שאתם מתנגדים לאישפוז כפוי, אתם חוסכים ממנו סבל ונזק רבים. קובי.
אז מה אתה מבין בבעיות נפשיות? אתה עוזה פה נזקים לאנשים.
שלום רב, מצב לא פשוט. נשמע שהוא זקוק לעזרה מקצועית. אבל איך מביאים אותו לשם? זה יכול להיות דרך ההגיון "מה יש לך להפסיד? גם ככה אתה לא מתפקד ולא עושה כלום עם החיים שלך". זה יכול להיות דרך הרגש "אנחנו מודאגים ממצבך. אם הפסיכיאטר יגיד שהכל בסדר- זה יעזור לנו להרגע. פגישה לא מחייבת גם טיפול. תשמע ואח"כ תחליט". ולפעמים זה הולך רק "בכוח"- " אם לא תבוא לבדיקה נפסיק לסבסד אותך, לא נשלם עבור הסלולרי שלך וכו'". מקווה שזה יתן לכם כמה כיוונים. מבחינת הטיפול- לתרופות עלולות להיות תופעות לואי, למרות שלרוב המטופלים אין תופעות לואי משמעותיות. יש תרופות עם פוטנציאל התמכרות, אבל ממש לא כולן. אבל עוד לא ברור שמה שהוא צריך זה בכלל תרופות. יכול להיות שהוא רק זקוק לשיחות. הרבה אנשים היו ונמצאים בטיפולים פסיכולוגיים או תרופתיים ומתפקדים באופן מלא. יותר מכך: זו בעצם מטרת הטיפול- להחזיר לתפקוד מלא. בהצלחה.
היי, יש לי חברה מאוד טובה שהיתה בהריון עם תאומים, היא ילדה אותם בטרם זמן ומאז 7 חודשים היא מנותקת מהסביבה לחלוטין, לא מדברת עם אף אחת מהחברות, פשוט מנותקת מהסביבה, זה נשמע כמו דכאון אחרי לידה, במהלך 7 החודשים האלה ניסינו הכל כדי שהיא תיצור קשר אבל כל הנסיונות העלו חרס. חשבנו שהיא צריכה זמן. אני מרגישה שאנחנו יכולות לעזור ולתמוך בה רצינו לדעת מה דעתך? האם להתעלם עד שהיא תחליט ליצור קשר אם בכלל? האם ליצור קשר בכח (זאת אומרת פשוט להגיע אליה הביתה), מה עושים במצב הזה? אנחנו עובדות עצות פשוט ככה. אנחנו מרגישות שהיא זועקת לעזרה למרות הכל... ):
האם בעלה מעורב? האם אתן יכולות לדבר איתו? אם לא אתן חייבות להתערב אני יכולה להגיד על עצמי שאם לא היה לי מישהו שיתערב וימשוך אותי מהמקום הזה הייתי נשארת במצב הזה ואף מדרדרת. בין אם זה מפגש עם פסיכיאטר או נטילת תרופות זה חשוב שתתערבו
שלום רב, נכון מאד. כדאי לדבר עם הבעל, לשמוע את דעתו, לשמוע את זוית הראיה שלו, גם לגבי מצב החברה, וגם לגבי המעורבות שלכן. ניתן לנסות להגיע לשם בתירוץ כלשהו, מעכשיו לעשיו (למשל: "קניתי לך משהו קטן ואני ממש ליד הבית שלך אז אני קופצת לחמש דקות....") ולהתרשם באופן ישיר ממצבה.
מה דעתכם על אופן הטיפול בקלונקס, באופן קבוע על פי הנימוק הבא אני רוצה לציין שאני במסגרת טיפול תרופתית כ-7 שנים! במרפאה לבריאות הנפש ואני פוקד אותה פעמיים בחודש לצורך הערכב רפואית ועידכון מצבי הרוח ניסיתי מספר רב של טיפולים במהלך השנים האחרונות כ-7 שנים, בשילוב תרופות שונות,מקבוצות SSRI SNRI, אולם לא MAOI, להרגעה תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. כמו כן טיפול פסיכולוגי של כשנתיים אצל מטפלת שלא הועיל כלל, ועוד תקפוה אצל מטפל שהיה מוציא אותי מהבית (מעין חונך פרטי שהיה כמו חבר כמה חודשים), אולם זה גם לא שחרר אותי והוציא אותי לבד. ניסיתי גם שיטות טיבעיות בתחום ההרגעה, טיפולים במרפאה טיבעית (רפלקסולוגיה וכו'). אולם כל אלו לא הוציאו אותי מהבית וזה גם משפיע על מצב הרוח והתחושה (דאון חוסר אנשריגה ככלל). ואולם כעת לאחר תקופה ארוכה שגם התייאשתי מהמצב הקבוע שנים! ו"ביליתי" בבית בצורה קבוע!, כך שהייתי יוצא לסיבוב חפוז לכמה דקות פעם בכמה שבועות! לעיתים חודשיים! , אז חזרתי לפסיכיאטר ותיארתי לו את המצב ולכן הוא נותן לי קלונקס - לללא שום טיפול תרופתי נוסף, אולם ממה שקראתי עולות ספקות. (תיארתי לו מצב קשה יותר של חרדה חברתית מאשר הדיכאון "האנרגיה". האם בהכרח קלונקס ממכר או שיש יוצאי דופן שיכולים אנשים עשרות שנים "לחיות" על קלונקס כל החיים גם בהנחה שהתחילו בגיל צעיר, והסיבה שאני שואל היא שזה הטיפול שמוכי הצלחה כבר למעלה מחודש! ,אני נוטל 2 מ"ג כל יום כדור רחד בבוקר וזה "מחזיק" אותי ופותר אותי מהחרדה החברתית, דפיקות הלב, הפחד, החשש מלדבר עם אנשים והמחשבה "מה חושבים עליי" ,אני מרגיש אדם משוחחר ,שיכול לצאות ולעבוד. אני מסכם זאת שכעת קלונקס הטיפול היעיל שהוכיח עצנו עליי ומאפשר לי לחזור שנים רבות אחורה בזמן! ולהתקיים, אונם יש עדיין תחושה של ישנוניות ףאבל שאני יוצא ונוהג ומדבר עם אנשים! , זה חפצה ומעביר את התחושה, וגם קל לי לישון בלילה ביגוד לעבר שאז הייתי מטופל באחת מהתרופות מהקבוצות SSRI, SNRI+ כדור לוריון ,או כדור אחר להרגעה אבל אני מדגישלא קלונקס! אני רוצה לציין שהייתרון גם של הקלונקס 2 מ"ג ניום גורם לתחושת "אופריה" ורוגע ממש! , ולכן מפה באה התחושה החיובית והיכולת לדבר עם אנשים ולקבל יותר ביטחון עצמי. (השאלה מה יהיה בעתיד עם הטיפול בו מבחינת השלכות אם בכלל, תופעות לוואי, הסתגלות, אולם אני מדגיש שזה נכון לעכדיו הכדור "שהחזיר" אותי לאחר שנים רבות לחיים, אני גם ידגיש כי טרם התחלת הטיפול התרופתי המגוון -הפסיכיאטרי, הייתי "סובל בשקט" בהמהלך הילדות הייתי יושב "קפוא" בכיתה לא משתתף ,בלי חברים וכו', וכעת רק באחרונה עם קלונקס 2מ"ג אני יותר פתוח ומרגיש משוחחר וגם מתחיל עם בחורות ואני מרגיש חיים טובים יותר ,הרבה יותר (תחושה של אופוריה, אנרגיה,שחרור, וביטחון עצמי וזה תורם לדימוי)- ומעניין אותי האם התחושה תמשך לאורך החודשים והשנים הבאות. לאור התיאור ואני יודע שזה קשה להעריך, ואני מודע לעובדה של ההתמכרות ואולי ייתכנות של אי השפעה בעתיד ,ואולם אני לא יכול לצפות מה תהיינה ההשלכות במחינת התמודדות או תופעות לוואי אם בכלל. 1. מה דעתכם על אופן הטיפול בקלונקס ועל אפשרות שהמינון שלו יעלה כל כמה שנים? 2. האם יש לכם הצעה / טיפול / סידרת תרופות שלא ניסיתי (לאחר שתיארתי את הקבוצת תתרופות שנטלתי SSRI, SNRI שדווקא גרמו לי להרגיש יותר איטי מנומנם ואף חסר מוטיבציה) ,סה"כ במשך השנים עשרות סוגים! - ללא שינוי. 3. השמח לשמוע את דעתכם בנוסף ובאופן כללי. תודה
שלום רב, קודם כל- לא מחליפים סוסים מנצחים. אבל החשש שלך, שה"סוסים" יתעייפו- בהחלט מוצדק. תופעה של הסתגלות לקלונקס נפוצה. אמנם יש אנשים שיכולים להסתדר עם אותו מינון לאורך זמן ללא כל הסתגלות, אבל חלק לא מבוטל זקוק להעלאה מתמדת במינון לשם השגת אותו אפקט. לכן כדאי כיוונים נוספים: 1. טיפול קוגנטיבי. תוכל לקרוא על כך ולמצוא שמות מטפלים באתר של האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי. 2. אם יש תרופות ממשפחת ה-SSRI שלא ניסית- כדאי לנסות. יש לזכור כי לרוב יש צורך במינון גבוה יחסית- למשל שני כדורי סרוקסאט/ ציפרמיל/ פרוזאק ליום. 3. ניתן לנסות גם תרופות ממשפחת TCA כמו אנפרניל 4. וכמובן ממשפחת ה MAOI - נרדיל. בהצלחה.
שלום, האם ישנם מצבים בהם ניתן לשנות את האבחנה הפסיכיאטרית? אם כן, על-ידי מי - האם בזמן אשפוז בלבד בבי"ח, או יתכן שינוי באבחנה ע"י רופא פסיכיאטר מטפל? שאלה שניה (אולי זה לא הפורום המתאים...): האם לאישה נשואה אין התרה להיכנס למסגרת דיור מוגן, אם אין לבני הזוג כוונות להתגרש (אך בן-הזוג מתקשה מאוד, בשל מצבה הנפשי של האישה,לחיות עימה)? תודה רבה!
שלום במידה וקיימים שינויים במצב נפשי עם הזמן יש לעתים מקום לשינוי באבחנה אולם לעולם אין מקום לשנות אבחנה שניתנה בדיעבד. באשר לשאלה השניה - על מנת להגיע למגורים בדיור מוגן יש לעמוד בפני ועדה מתאימה ("ועדת סל שיקום"). כדאי להעלות שם את השאלה הזו.
אבקש לדעת למה משמשים כדורי רסיטל
לטיפול בחרדה ודכאון.
הייתה ממליץ על מכון פירלס בהרצליה לטיפול בבעית המעליות, או האם יש משהו שאני יכולה לעשות עם עצמי על מנת להתמודד תודה
דר אורה גולן עברתי את זה ארבע טיפולים וזה עובר ללא שום תרופות ו/או כדורים. חוויתי ומהמקום הזה אני מייעצת לך חפשי בגוגל דר אורה גולן משהו פתיר תופתעי עד כמה
שלום איננו נוהגים לפרסם ולהמליץ על אנשי מקצוע בפורום ועל כן אני מבקשת להימנע משרשורים מסוג זה. תודה.
אסור לבנות תא אטום, מעלית אטומה אינה עוברת תקן ואינה מקבלת את אישור מכון התקנים. בדרך כלל חילוץ מתוך מעלית אורך כ 20-30 דקות מרגע ההודעה לחברת המעליות כולל זמן ההגעה. אם זמן ההגעה המשוער אינו כזה ניתן להזמין מכבי אש ולעשות את זה בתיאום עם חברת המעליות. הזמנת מכבי אש עולה כסף ולכן כדאי שחברת המעליות תממן את החילוץ וזה צריך להיעשות בתיאום עם חברת המעליות. קובי.
היא לא ביקשה טכנאי או מידע על מעליות. במקום להפריע פה, תחפש מקום אחר.
שלום אני סובל מחרדות קשות כבר זמן ממושך . במשך השנים הפסיכיאטר המטפל ניסה והחליף את כל הכדורים האפשריים שום כדור לא עזר חוץ מכדור אחד שעזר נגד החרדות והוא אנטומין הבעיה שהכדור כל כך מרדים וממש סימם אותי לגמרי אפילו שלקחתי אותו בלילה לא תפקדתי כל היום . שאלתי היא האם יש כדור שפועל באותו מנגנון כמו האנטומין אך לא מסמם ומרדים. תודה.
שלום אטומין אינה תרופה לטיפול בחרדה אלא תרופה בעלת אפקט אנטיפסיכוטי והשפעה מאד מרדימה. תרופות אנטיפסיכוטיות שונות פועלות במנגנון דומה לאטומין ללא האפקט המרדים. כדאי להיוועץ ברופא המטפל בעניין זה.
תשובה במקום
באמצע מרץ האחרון חוויתי התקף פסיכוטי אקוטיראשוני בחיי. בהתחלה טופלתי בפרפנן ומאמצע אפריל עברתי לרספרידל. מאז תחילת הטיפול אני מרגישה תחושה לא טבעית זו תחושה מוזרה שקשה להסביר אותה כאילו משהו שולט עלייך, כאילו משהו מנהל אותך רציתי לדעת: 1. האם זו תחושה הנובעת מלקיחת הכדור או שזה קשור למשהו אחר? 2. עד מתי עלי לקחת את הכדור?
שלום תחושות שמשהו שולט עלייך עשויות להיות קשורות למצב הפסיכוטי שחלף ולא לטיפול התרופתי ועל כן כדאי לבדוק אם הטיפול שהינך נוטלת מתאים ואם מינון התרופה מספיק. לאחר התקף פסיכוטי יש ליטול טיפול מתאים כשנתיים עד שניתן לבדוק אפשרות של ירידה במינון והפסקת השימוש בתרופה.
שלום! אני לא פסיכיאטרית, אלא אני עונה כמטופלת לשעבר ברספרידל. גם אני הרגשתי לא טוב כשטופלתי ברספרידל. אמנם התרופה היתה יעילה לטיפול בפסיכוזה, והיא גם היתה זולה, אבל הרגשתי נורא ואיום. בסופו של דבר הגעתי לרופא שהאמין לי ושלא חשב שאני סתם מתפנקת, והוא החליף לי את התרופה לסרוקוואל (Seroquel). הסרוקוואל גם היתה יעילה ולא הייתי פסיכוטית וגם הרגשתי בסדר. כשהפסקתי אותה אחרי תקופה, הפסיכוזה חזרה וזה מצער, אבל בכל אופן זה לא כל כך נורא כי הסרוקוואל מאפשרת לי חיים נורמלים כבר 6 שנים. למדתי מזה שלא כל רופא מתאים לכל אחד ושגם מומחה בתחום יכול לא להבין דברים מסוימים. כל אחד צריך לחשוב עם עצמו מה נכון ולדעת לעזור לעצמו, גם אם זה להחליף רופא שאולי נחשב טוב, אבל לא מבין מטופל מסוים. בהצלחה.
שלום, רציתי לדעת אם לקיחת קלונקס כדי להירדם מדכאת את השינה העמוקה וגורמת לשינה לא יעילה? שמעתי שברוטיזולאם עושה את זה אז רציתי לדעת אם גם קלונקס? תודה.
שלום תרופות מסוג בנזודיאזפינים אכן גורמות לקיצור בשנת החלום וירידה ביעילות השינה.
הכוונה לטריפטנים , במיוחד ריזלט (למיגרנות)עם ציפרלקס - אפשרי? וחוצמזה , האם ציפרלקס לכשעצמו לא גורם לכאבי ראש, כת'לואי? תודה רבה.
שלום טיפול בתרופות מסוג SSRI עשוי לגרום לכאב ראש ולהחמיר התקפי מיגרנה.לגבי תרופות לטיפול במיגרנה מסוג טריפטנים קיימים דיווחים סותרים- חלקם מתארים תסמונת סרוטונין בשימוש בשתי התרופות וחלקם גורסים כי אין מניעה ליטול את שתי התרופות יחד. לאחרונה התפרסמה אזהרה מטעם הFDA באשר לנטילת התרופות יחד כך שכדאי לנהוג זהירות רבה בשימוש בהן .
שלום ,אדם בן 28 עם מצב בריאותי תקין ,שהוא בחור פםרפקציוניסט אובחן עם אישיות עם קווים כפייתיים ונטייה לחרדה ודיכאון. כרגע מטופל בוייפאקס.האם האפשרות שהתקפי הדיכאון והחרדה יחזרו לו לעיתים קרובות במצבי לחץ בחייו או האם יש סיכוי ש"ייפתר "מהדיכאון והחרדה לגמרי??או האם רוב הסיכויים שיהיה תלוי בכדורים כל חייו? ממש חשוב לי לדעת זאת תודה רבה
שלום הטיפול היעיל ביותר במצבי חרדה ודכאון הינו שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. מדטבר בתהליך ממושך אולם תחת טיפול כזה יש סיכוי טוב שלא לסבול מדכאון וחרדה גם בהפסקת טיפול תרופתי. עם זאת, מי שסבל מדכאון וחרדה עשוי להיות "מועד" יותר מאחרים לסבוול מתופעות כאלה במהלך חייו.
שלום רב! רציתי לשאול מה ההשפעות או התופעות לוואי של כדור הוייפאקס?האם הוא כדור חזק? האם הוא חזק יותר מהרסיטל? תודה דנית
הויפאקס כדור שמשתייך לקבוצת תרופות SNRI ועובד הן על מנגנון הסרוטנין והן על מנגנון הנוירואדרנלין. הוא יידוע בכך שיש לו תופעות לוואי מופחתות במיוחד (בעיקר מבחינת השמנה וחשק מיני) משאר הכדורים.
שלום ויפאקס הינה תרופה לטיפול בדכאון שפועלת במנגנון סרוטונרגי ונוראדנרגי. רסיטל הינה תרופה לטיפול בדכאון וחרדה הפועלת במנגנון סרוטונרגי. התרופות שונות במהותן זו מו ועל כן לא ניתן להשוות ביניהן במובן של "חוזק". אני מעבירה לך לינק לעלון לצרכן של ויפאקס שם תוכלי לקרוא על התרופה ותופעות הלוואי שלה http://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/839.pdf
אני לוקחת ויפאקס XR פעם ביום (כן כן זה הכל..) וכבר אחרי שבועיים הרגשתי הטבה משמעותית. נורא הטריד אותי בהתחלה שאולי התרופה ממכרת וכשארצה להפסיק יהיה לי קשה, אבל הרופא שלי הרגיע אותי ואמר שאין דבר כזה. צריך להפסיק בצורה נכונה והדרגתית ואז הכל בסדר.
שלום רב, טופלתי בסרוקסאט 40 מ"ג 7 שנים בגלל חרדות קשות ,עם הטבה מלאה, בגלל בעיות בתחום המין הוחלט ע"יי הפסיכיאטר להחליף למירו 45 מ"ג ,התרופה לא עזרה והחרדות חזרו ,אפילו בצורה קשה יותר ,ניסינו גם איקסל שלא עזרה ,הפסיכיאטר החליט לחזור לסרוקסאט ,להוריד כל 3 ימים 15 מ"ג מירו, ולעלות 10 מ"ג סרוקסאט .עד למינון 40 מ"ג סרוקסאט.האם הירידה והעלייה היא לא חדה מידי
שלום מאחר וטופלת בעבר בסרוקסט קצב העליה במינון נשמע לי סביר. נמצא שנטילת רבע כדור בונסרין לפני השינה מקלה מאד על תופעות לוואי מיניות כתוצאה מנטילת SSRI. כדאי מאד לשוחח עם הרופא המטפל באשר לאפשרות זו.
שלום יש לי פחד ממעליות , רצתי לדעת אם יש לך המלצה כלשהי כיצד להתמודד עם זה לעיתים שאין לי ברירה אני עולה במעלית אך זה מלווה ממש בחשש שמא נאי אתקע בפנים ולא יהיה לי אוויר שם. כיצד אתה ממליץ להתמודד עם הבעיה? או האם יש לך איזשהו טיפול מתאים? אודה לתשובתך טל
בהחלט כן. דר' אורה גולן. בעבר גם אני סבלתי מנושא זה ובסדרה של 4 טיפולים שהם קצרים ובמגע בלבד נגמלתי מהפחד בכלל. ממליצה מאוד http://www.oragolan.com שווה לגמרי לנסות לפני שפונים לטיפול תרופתי. בהצלחה
שלום טיפול התנהגותי עשוי להיות מאד יעיל להתמודדות עם פחד ממוקד כפחד ממעלית. מדובר במספר מצומצם וקבוע מראש של פגישות עם "משימות" לביצוע בבית. שיטה זו נחשבת יעילה מאד לטיפול בפחדים ספציפיים ובהחלט שווה הדמנות.
שלום אני מטופל בליתיום זמן ממושך יש לי הפרעה דו קוטבית TYPE 2 שמגיבה טוב בליתיום אבל מלווה ב OCD לפרקים מה מומלץ יותר לקחת ציפרלקס או פבוקסיל שאגב בעבר הרחוק גרם לי להיפומאניה,אבל אז לא לקחת ליתיום לאזן. אני יודע ששתי התרופות עלולות לפגוע בליבידו,מי פוגעת פחות?? אני מתלבט קשות מה לקחת. קראתי במאמר שבמחר של תרופות אנטי דכאוניות הלוסטרל והציפרלקס היו במקומות הראשונים.
שלום לכל התרופות מסוג SSRI השפעה דומה. ההבדל הוא לרב בפרופיל תופעות הלוואי אשר משתנה ממטופל למטופל ולא ניתן לנבא אותו מראש אלא בדרך של ניסוי תעיה. לוסטרל וציפרלקס הן אכן תרופות יעילו עם פרופיל תופעות לוואי נח יחסית אולם גם פבוקסיל הינה תרופה ותיקה וטובה. כאמור-הדרך היעילה ביותר היא ניסוי תעיה. מאחר וכעת הינך מטופל בליתיום סביר להניח כי לא תסבול מהיפומניה בנטילת טיפול אנטידכאוני אולם חשוב לא לחזור על נטילת תרופות מסוג זה ללא כיסוי של תרופה מייצבת.
כל פעם שילדי מספרים לי משהו אני נכנסת לפחדים הבוקר בית סיפרה לי על הנכד שהקיא מספר פעמים ואני כבר חושבת על הגרוע מכל, המחשבות לא עוזבות אותי תודה ואשמח לתגובתך
שלום על מנת שאוכל לסייע לך כדאי שתפרטי קצת יותר- האם יש עוד פחדים שאת סובלת מהם? האם פחדים מסוג זה מטרידים אותך באופן יומיומי?
שלום רב, הנני נוטלת תרופת VIAPX במינון מקסימאלי של 375 מג ליום. ביום יום אני מאוזנת ואין לי התקפי חרדה. אני אישה אסרטיבית, חיובית, כריזמתית ומאושרת. אבל. אני עומדת להינשא בעוד כחודשיים וככל שמתקרב האירוע אני נרגשת מאוד אבל התרגשות זו מובילה אותי למצב קיצוני של התקפי חרדה מהם אני סובלת בתדירות גבוהה יותר לאחרונה. (בכל פעם שאני אצל הרבנית, במדידה וכו) ברור לי לחלוטין שההתקפים מגיעים מלחץ והתרגשות. ההתקפים אצלי מלווים בהקאות, בכי, צריבה חזקה באיזור הבטן, הזעה ועוד. אני ממש חוששת שברגע האמת בו אצטרך להופיע מול קהל רב, בחופה, אקבל התקף לעיני הקהל. בהתקפים (שבשוטף תדירותם מעטה מאוד) אני נוטלת כדור אלפרליד 0.5 מג' ולעיתים 1 מג'. האם ישנה דרך למנוע התקפים אלו ? אני יודעת שבעתיד הקרוב (ב"ה) אהיה בהריון וכבר עכשיו אני חוששת וחרדה מה יהיה אם אקבל התקף במהלך ההריון? הרי כדורים אלו אינן טובים לעובר וגם החוויה עצמה של ההתקף בזמן ההריון "נוגעת" בעובר. ומה לאחר לידה? אז בכלל ההורמונים משתוללים? הרופא המליץ לי להחליף את כדור הויאפקס שאני נוטלת ולעבור מ-375 מג' ויאפקס ל-60 מג' רסיטל, זאת לאחר שסיפרתי לו שאני מתכננת ב"ה הריון והנ"ל טען שרסיטל בטוח יותר. (התייעצתי אפילו עם המכון בירושלים). שורה תחתונה הניסיון כשל לגמרי (זה היה לפני כחצי שנה) ומיד חזרתי לויאפקס. מה עושים? האם אני יכולה להיות בטוחה שביום החתונה האלפרליד ישפיע ? ההתרגשות ככל הנראה תהיה בשיאה. אני די מאוכזבת מהמצב מאחר ואני מבינה לגמרי שכל אירוע משמעותי בחיי ומשמח מוביל אותי לתוצאה של התקפי חרדה. (אגב גם שקיבלתי את הצעת הנישואין בא איתה התקף). אשמח לקבל חוות דעת נוספת. תודה מראש
שלום רב, אלפרליד הוא פתרון טוב. במקרה הצורך ניתן לשים אותו תחת הלשון ואז הוא מתמוסס ופועל מהר יותר. אם תוך חצי שעה הוא לא עוזר ניתן לקחת עוד אחד. במקביל כדאי לפנות לטיפול קוגנטיבי שיוכל לתת לך כלים להתמודדות עצמית עם החרדה. מזל טוב, ובהצלחה!
שלום רציתי לברר פרטים לגבי אישפוז ביתי , מלווה צמוד ובניית תוכנית אישפוז מסוג זה בצפון. אזור גליל מערבי . אין באפשרות המטופל להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי זה די דחוף תודה
שלום רב, אישפוז ביתי הוא כינוי לטיפול אינטנסיבי בבית המטופל, כולל ביקור יומיומי של רופא, ולפעמים הצמדת אחות או איש צוות אחר 24 שעות ביממה. אין מסגרות מאורגנות לזה. ישנם פסיכיאטרים פרטיים שנותנים שירות כזה. יש לברר עם כל פסיכיאטר בנפרד את האפשרות הזו.
