פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

ואיזו מחלה נחשבת לקשה יותר?

שלום רב, שתי המחלות אינן קשורות זו לזו. סכיזופרניה מתבטאת במצבים פסיכוטיים כשבינהם יש תקופות המתאפיינות בירידה ביכולות הלימודיות, התפקודיות ובין-אישיות. מאניה-דיפרסיה מתאפיינת בתקופות דיכאוניות ותקופות מאניות כשבניהן תקופות מאוזנות. בד"כ סכיזופרניה קשה יותר, אבל זה לא בכל המקרים.

05/01/2009 | 07:18 | מאת: גלילי

אנא,בני סובל מהפרעות קשב וריכוז וגם מהתפרצויות וכעסים וטיקים....האם יש קשר ביניהם?למי עלי לפנות?

13/01/2009 | 00:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כל הבעיות הללו קשורות, וניתן לטפל בהן אצל פסיכיאטר ילדים

04/01/2009 | 14:17 | מאת: גו"אי

בן 24 לוקח ביום 15 מ"ג ציפרלקס ועוד כ12 מ"ג פרפנאן אך מרגיש ירידה בתפקוד היום יומי לוקח את הכדורים כשנה מה יעזור לי להרגיש טוב יותר הציפרלקס או בהכרח הפרפנאן?..מבקש ייעוץ ועזרה

13/01/2009 | 00:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שני הכדורים יכולים לעזור- רק תלוי מהן בדיוק הבעיות שבגללן התחלת ליטול את התרופות. ייש לזכור כי לפעמים גם עם טיפול לא מגיעים ל- 100% שיפור במצב, אבל בטוח שיש עוד אפשרויות טיפוליות.

04/01/2009 | 12:58 | מאת: גיא

שלום רב, דבריי מעט ארוכים ולכן דרושה מידה של סבלנות. אני בן 32 ונוטל תרופות פסיכיאטריות מזה כ-9 שנים. האבחנה לגביי היא שאני סובל מדיכאון מלווה בחרדות יחד עם ocd עמיד. הייתי לפרקי זמן קצרים בטיפול פסיכולוגי דינמי שכמובן לא הניב תוצאות, בעיקר לא השלמתי טיפול כזה עקב אי יכולת לממן. בשנה וחצי הראשונות טופלתי בסרוקסט וקסנגיס אך לא תמיד הייתי עקבי בנטילה. היה שיפור, אך לאחר כשנה עקב הפסקה פתאומית של הקסנגיס חזרו לי תופעות לוואי מסויימות. מאז טופלתי ברסיטל, פבוקסיל במינון מקסימלי, מעט אפקסור xr שגרם לי להשמנה, כמו גם מירו, מעט אנפרניל וכיום באיקסל במינון מקסימלי. לאורך כל הדרך גם טופלתי בתרופות אנטי חרדתיות כמו קסנגיס, קלונקס בטיפול יומיומי למשך זמן רב במינון של עד 3 מ"ג ליום, סורבון 60 מ"ג, פרפנן, ריספונד 1 מ"ג וכיום במודאל 300 מ"ג פעם אחת לפנות ערב. עלי לציין כי אני נמצא בהליך של פשיטת רגל עקב חובות שאבי גרם לי מאז גיל 18. היה לי נסיון אובדני לפני כ-3 שנים ו-2 אפיזודות דיכאוניות קשות. אמי נפטרה מדום לב לפני 6 וחצי שנים ואיני בקשר עם אבי כיום. אין לי מעגל חברתי ואני די נתמך בבת זוגי. שנינו עברנו לא מזמן לגור באזור המרכז. עקב נסיבות חיי לא רכשתי השכלה גבוהה ואני מיטלטל בין עבודות כשהמצב הכספי דחוק מאוד. אין לי כמעט תחביבים, אני סובל מרעידות, שמופיעות בעיקר בשעות הערב, שליוו אותי כמעט מאז שהתחלתי בטיפול לפני 9 שנים, רעידות שמופיעות בבטן ולעיתים מתפשטות אף לידיים ולראש. לפני חצי שנה הייתי בEEG והבדיקות היו תקינות. כמו כן אני חש לרוב בחולשה ולאחרונה גם סובל מאימפוטנציה וחוסר דחף מיני, כנראה עקב השימוש בפרפנן, ריספונד ואף המודאל. בעבר חוויתי עיכוב שפיכה למרות שעד לפני מספר חודשים לא הייתה לי בעיה בזיקפה. בנוסף, אני סובל מבליעת רוק תכופה מאוד שמופיעה למספר חודשים ולפתע נעלמת(כנראה אלמנט אובססיבי) וכן סובל מטריכוטילומניה(למרות שטרם אובחני בזה). כיום אני נוטל 200 מ"ג איקסל ו300 מ"ג מודאל פורטה, כרגע בתחילת טיפול אצל פסיכיאטר חדש אך יש לי תחושה פנימית שאין מענה אמיתי לבעיותיי ואולי המצב די בלתי הפיך. מה עלי לעשות מבחינה תרופתית אם אין ביכולתי כרגע לממן טיפול פסיכותרפי? תודה.

12/01/2009 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אכן מצב לא פשוט. נראה שהיו לא מעט נסיונות רציניים וטובים לטיפול. מצד שני אני רואה שלא מעט תרופות הופסקו מטעמים שונים שלא את כולם פרטת. נראה שאין ברירה אלא ליטול טיפול שיכול לגרום תופעות לואי ולשאת אותן בשלב זה למען המטרה של שיפור בדיכאון וב- OCD. אפשר לשקול חזרה לאחת התרופות שהעלתה אותך במשקל. ניתן לשקול טיפול בנרדיל, שגם לו יש לא מעט תופעות לואי, אך הוא מאד יעיל. כך או כך- בהצלחה.

03/01/2009 | 14:19 | מאת: ניצן

שלום.בעקבות חרדה חברתית קיבלתי מרופא המשפחה כדורי רמוטיב 250 מ"ג פעמיים ביום ובנוסף כדורי קלונקס 0.5 מ"ג לפני השינה למשך 14 יום. את הקלונקס הפסקתי לחלוטין אחרי 14 יום ואת הרמוטיב המשכתי כחודשיים. לאחר שלא נראה כל שיפור הפסקתי עם התרופה בהדרגה עד להפסקתה המלאה. מס' שבועות אחר כך התחלתי להרגיש רע מאוד,כאילו אני חולה תמידית,חולשה,מתח תמידי, קפיצות לא רצוניות של שרירים בגוף באופן פתאומי והרגשת חרדה קשה ללא כל סיבה. מאז עברה כשנה והמצב לא משתנה,חיי הפכו לגיהנום! האם זוהי התמכרות? האם השימוש בקלונקס (למרות שהיה קצר)הוא שגרם להתמכרות? האם יש חובה לחזור לקלונקס או שתרופת SSRI יכולה לעזור?

12/01/2009 | 20:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם התופעות שמתוארות הופיעו רק אחרי הפסקת שתי התרופות זה לא קשור לקלונקס. נדיר שתתפתח התמכרות לקלונקס כבר אחרי שבועיים, וגם אם כן, הייתי מצפה לראות תופעות גמילה תוך יום-יומיים מרגע ההפסקה. למרות שאינני מכיר מחקרים בנושא, הרי שכבר נתקלתי בדיווחים של מטופלים על תופעות גמילה דומות לאלו שאתה מתאר אחרי הפסקת רמוטיב. בכל מקרה- רמוטיב לא אמור לעזור לחרדה חברתית. ניתן לנסות לקחת SSRI שיעזרו לחרדה החברתית ואולי גם לתופעות שאתה מתאר.

03/01/2009 | 01:34 | מאת: רן

היי, רציתי לדעת כיצד תרופת SSRI עובדת, ולמעשה שאלתי היא: האם היא גורמת לשינוי פיזיולוגי קבוע במוח? 1. אני יודע שהתרופה חוסמת את הספיגה מחדש של התאים שמשחררים את הסרוטונין, אך האם חסימה זו נשמרת גם לאחר הפסקת השימוש בתרופה? האם התאים עצמם חוזרים לתפקוד רגיל לאחר שמפסיקים את נטילת התרופה? 2. הבנתי שכתוצאה מנטילת התרופה נוצרים עוד קולטנים של SSRI במוח. האם זה אומר שלאחר נטילת התרופה והפסקתה מספר הקולטנים לסרוטנין במוח גדל?

12/01/2009 | 20:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לתרופות מסוג ה- SSRI מנגנוני פעולה מורכבים, ואנחנו משערים שחסימת הספיגה החוזרת של סרוטונין הוא המנגנון העיקרי. ללא קשר למנגנון המדוייק, התרופה לא מתקנת את הבעיה, אלא רק מאזנת את המצב. כאשר מפסיקים ליטול אותה לרוב המצב חוזר לקדמותו תוך שבועות עד חודשים ספורים. לכן מומלץ לשלב גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי שמקנה כלים להתמודדות עצמית עם המצב.

02/01/2009 | 17:10 | מאת: מעיין

התחלתי לקחת ציפרלקס לפני כחודש בעקבות חרדות. (על רקע של אירועים טראומטיים בילדות). בתחילה סבלתי מקשיי הירדמות, סחרחורות, יובש בפה ושתייה מרובה. תופעות אלו התמתנו. אני סובלת ב3-4 שבועות האחרונים גם מעייפות חריגה מאוד. (נרדמת ב-6:00 מתקשה מאוד לפעול כרגיל וכו') האם יש קשר לציפרלקס? מה אפשר לעשות? אציין שאני לא מסוגלת לתפקד בלי הציפרלקס-אני פשוט בסרט אימה עם החרדות האלו. בעבר לקחתי ציפרלקס והפסקתי בעקבות סינוסיטיס חוזר - ואז היו לי קשיי הירדמות וסחרחורות כמו עכשיו אך לא זכורה לי עייפות כזו. תודה!

12/01/2009 | 20:49 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ברור לי האם מדובר בעייפות למרות שינה רגילה, או בגלל הפרעות בשינה.

02/01/2009 | 15:41 | מאת: דנה

שלום.... אני לוקחת קונסרטה 18 מ"ג כשבוע. לא הבחנתי בשינוי מהותי ובטפשותי שכחתי לציין בפני הרופא המטפל את העובדה שאני מעשנת סמים קלים מדי פעם [חשיש] אני יודעת שבכל מיקרה סמים זה לא טוב!!! אז אפשר לחסוך הרצאה :) בכל אופן הייתי רוצה לדעת עד כמה זה מתנגש אחד בשני. האם זה מבטל את השפעת הכדור? תודה ושבת שלום

12/01/2009 | 20:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, זה מפריע לטיפול. סמים מכל סוג שהוא משנים את תגובתיות המוח לתרופות פסיכיאטריות ומקטינים אותה.

02/01/2009 | 14:21 | מאת: דורון

האם דיכאון ממושך ללא טיפול גורם לפגיעה בלתי הפיכה ביכולת החשיבה והריכוז ? תודה

12/01/2009 | 20:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, דיכאון גורם לפגיעה בריכוז ובזיכרון כל זמן שהדיכאון קיים. ברגע שהדיכאון משתפר הזיכרון ןהריכוז חוזרים למה שהיה לפני כן.

02/01/2009 | 08:14 | מאת: קים

שלום, ברצוני לדעת האם שנת אחר הצהריים יכולה לעורר דיכאון.

12/01/2009 | 20:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לא

01/01/2009 | 22:10 | מאת: יעל

שלום אחותי בת 18 תולשת את שיערות ראשה לאחרונה זה הגיעה למצב של קרחות בראש מה ניתן לעשות? למי ניתן לפנות בנושא? תודה יעל

12/01/2009 | 20:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יתכן שמדובר בהפרעה שנקראת טריכוטילומניה, ואז כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג שמתמחה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי.

01/01/2009 | 17:23 | מאת: יעל

שלום רב אני בת 33, היה לי דיכאון אחרי לידה לאחר לידת בני ב - 19.02.05, קיבלתי סרטרלין במשך שנתיים ( כבר לא לוקחת)ומאז הכל בסדר. אני מנסה להרות שוב מיזה שנה וחצי ללא הצלחה, אני מאד מאד לחוצה, בוכה (אחרי קבלת הוסת) , קשה לי מאד לראות נשים אחרות בהריון עד כדי ניתוק קשרים עימן. אלו הן תחושות אחרות מאשר הדיכאון לאחר הלידה, פשוט חשבתי לנכון לציין זאת. יש גם בעיה פיזיולוגית(חצוצרה חסומה) אך במקביל יש את התחושת לחץ. אני לא מבצעת טיפולים כלשהם, אנו מנסים להרות באופן טבעי. האם ישנה איזשהיא תרופה שאני יכולה לקחת להפגת הלחץ הנפשי אשר ניתן גם לנטול בזמן הריון בשל הסיבה שמתחילת הביוץ עד הווסת לא ניתן לדעת בוודאות האם יש/אין הריון. תודה מראש יעל

12/01/2009 | 20:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, רוב התרופות בעייתיות. ניתן להעזר בדרלין, בתנאי שלא ממשיכים אותו כל ההריון כי יש דיווחים בודדים שהוא גורם לעיכוב בגדילת העובר, כך שאם את נוטלת את זה רק בשבועות הראשונים זה לא בעייתי.

01/01/2009 | 16:26 | מאת: נחמיה

אני בן 17 וחצי . אני סובל מדיכאון קליני שלא טופל במשך 3 שנים . מסיבות שלא אפרט... אני מטופל בציפרלקס 10 מ"ג מזה כ6 שבועות . אני חש שינוי לטובה אך עדיין מרגיש רע(כאבי ראש - אומנם פחות אך עדיין יש , חוסר ריכוז ואדישות )... נדמה לי שככל שעובר הזמן מסתמן עוד שיפור .. לאחר כמה זמן הדיכאון יעבור לגמרי ? לטעמי קצב ההחלמה איטי מדי (המצב הנוכחי מעיק עליי (למרות השיפור )) האם יש מקום לעלייה במינון ? תודה מראש

11/01/2009 | 22:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אחרי 6 שבועות הייתי מצפה לתגובה מירבית. לאור התגובה החלקית נראה שיש מקום לשקול עליית מינון לכדי כדור וחצי ליום.

01/01/2009 | 16:09 | מאת: רן

שלום, רציתי לדעת כיצד תרופות SSRI עובדות. הבנתי שהן חוסמות קולטן של הסרוטונין במוח ובכך מאפשרות ליותר סרוטונין להיות יותר זמן במוח. השאלה שלי - האם אחרי שמפסיקים ליטול את התרופה, כמות הקולטנים ופעולתם חוזרת למצב הרגיל? או שהפגיעה בקולטנים היא קבועה?

11/01/2009 | 22:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין פגיעה בקולטנים אלא חסימה שלהם. החסימה היא הפיכה, שאם לא כן ניתן היה לקחת מנה אחת של התרופה וזה היה מספיק לכל החיים. ברגע שמפסיקים את הטיפול כל חולף.

01/01/2009 | 09:20 | מאת: ליה

שלום רב, אני סובלת מהפרעות חרדה והתקפים פסיכוטים לפני מחזור (כשבוע לפני מחזור) המתבטאים בהתקפי בכי, התקפי זעם, התבודדות והתנתקות, בקיצור מעוניינת בסיוע תרופתי/מתחום צמחי המרפא אך מעוניינת להכנס להריון ולא רוצה שמה שאקח ישפיע לרעה על ההריון והעובר. מה באפשרותי לעשות?

11/01/2009 | 22:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לחלוטין לא ברור לי שמדובר בהתקפים פסיכוטיים. רוב התרופות הניתנות למצבי מתח סביב המחזור אינן צימחיות. קיימת תרופה בשם רמוטיב שיש סיכוי טוב שתוכל לעזור, אם כי אין מחקרים שמראים יעילות ברורה של התרופה במצבים אלו.

31/12/2008 | 18:45 | מאת: נורית

אינני מצליחה למצוא את העלון לצרכן .יודעת שזה עלול לגרום להתמכרות בדומה לכדורי שינה אחרים. רציתי לדעת כמה אפשר לקחת ולהפסיק ולהעזר בדברים אחרים במידת הצורך . תודה מראש נורית

11/01/2009 | 22:40 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, דוקא לאימובן כמעט ואין השפעה ממכרת, זאת בניגוד לנוגדי דיכאון אחרים. ניתן להעלות מינון עד לשני כדורים ביום- לפי הצורך.

31/12/2008 | 16:48 | מאת: טל

אני לוקחת 225 מ"ג ויפאקס ו - 900 מ"ג ליתיום. את הויפאקס אני נוטלת כבר כארבע שנים במינונים משתנים עקב דיסטמיה ותקופות מאג'וריות הליתיום ניתן לי אחרי תקופה שבה היתה אי יציבות בהרגשה שלי, כשהרופא פירש התנהגות מסויימת כהיפומאנית. הנקודה היא כזו: אם הליתיום מייצבת מדוע לא נותנים אותה לדכאון. המטרה של הרופא היא בסופו של דבר להביא לידי כך שאטול רק ליתיום, אם אני לא מאנית ואובחנתי בטעות, האם זה יהיה נכון לקחת רק את הליתיום? עכשיו אני מרגישה טוב, ובהשפעת הליתיום כנראה, גם מחשבות פוגעניות שהיו לי בעבר הפסיקו, לרופא נודע על המחשבות הללו רק עכשיו והוא מיד המליץ להחליף את הליתיום בטגרטול. אני מתלבטת כי בעצם אין סיבה נראית לעין כרגע להחלפת התרופה, מה דעתך?

11/01/2009 | 22:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לליתיום אפקט נוגד אובדנות מוכר וידוע, ואם הוא עוזר אינני רואה סיבה להחליפו. כמו כן, נכון שגם במקרה בו יש רושם להפרעה ביפולרית (מאניה דיפרסיה) ניתן במקרים רבים להסתפק בטיפול במייצבים בלבד (כמו ליתיום) ללא נוגדי דיכאון.

31/12/2008 | 06:38 | מאת: אמיר

שלום לכולם, אני לוקח כבר כמה שנים ( !!! ) ציפרלקס לטיפול בחרדות ובדיכאון. לפני כן לקחתי סרוקסט, שעזר לתקופת מה אבל בהדרגה הפסיק לעבוד. הציפרלקס אומנם העביר את החרדות, אך גרם לי לצפצופים באוזניים ( קראתי שהוא יכול לגרום לזה ) והדכאון לא נעלם - אין לי אנרגיה, קשה לי לקום בבוקר ואני מרגיש בלי מוטיבציה בכלל - מה עושים ? שאלה נוספת - קראתי שבמקרים מסוימים אם קיימת גם הפרעת קשב וריכוז היא יכולה להפריע לטיפול בדיכאון - איך בודקים אם ישנה הפרעה כזו, במיוחד מאחר וחלק מהסימפטומים שלה דומים לאלו של הדכאון ? סליחה על השאלות הארוכות ותודה מראש על התשובות

11/01/2009 | 22:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בכדי לשפר את התגובה לציפרלקס ניתן להוסיף לטיפול אדרונקס, המגביר את האנרגיה ואת המוטיבציה. לגבי הפרעת קשב- יש להגיע לבדיקה מסודרת אצל פסיכיאטר לצורך הערכה.

31/12/2008 | 00:24 | מאת: קאריו

האם שיעול יכול להיות משהו נפשי?כי עברתי את כל הבדיקות ויצאו תקינות כולל ריאות א.א.ג לב וכלליות.צורכת רמוטיב לנדודי שינה וחרדה.

11/01/2009 | 22:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שיעול בד"כ אינו ביטוי לבעיה נפשית. לפעמים זו תגובה אלרגית, אבל אז רופא ריאות היה רואה את זה. ניתן לבצע טסטים אלרגיים. במקביל יכול להיות שזו תגובה נדירה לתרופה כלשהי. יש להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי אפשרות להפסקה זמנית של תרופות כרוניות, בכדי לבחון האם השיעול נגרם מכך.

30/12/2008 | 22:18 | מאת: קובי

אני לוקח כל ערב בשעה 21:30 סרוקוול 100 מ"ג השאלה שלי מרגע נטילת הכדור לכמה זמן זה משפיע ? ואגב אני גם נוטל קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך 5 חודשים לערך אבל בזמן האחרון אני מרגיש שהאפקט המרגיע שלו בקושי משפיע עליי מה עושים ?

11/01/2009 | 22:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, הסרוקוול משפיע למספר שעות- בין 8 ל- 24 שעות, וזה משתנה מאדם לאדם. לגבי הקלונקס- כנראה מדובר בהסתגלות לתרופה. גם אם תעלה מינון יש סיכוי טוב שתסתגל גם למינון החדש. לכן כדאי לשקול עליה במינון הסרוקוול, שמינון מקובל שלו הוא 300-600 מ"ג ליום, דבר שיכול לשפר את ההשפעה המרגיעה.

30/12/2008 | 19:47 | מאת: לוקח ( בינתיים ) ריספרדל

אני לוקח 1 מיליגרם ריספרדל כל ערב בשל תופעות " ניתוק מעצמי " אני אתן דוגמא: אם למשל אני חושש שהשיער שלי לא מסודר כמו שצריך אז פתאום אני חש ניתוק ואז אני נהיה " לא עצמי" אני מדבר שונה מתנהג שונה וכו... הכל חוזר להיות בסדר אם רק אני מסדר את השיער ( למרות שמבחינתי השיער כבר היה בסדר גמור ! וזה באמת כך ) ואז אני שוב חוזר להיות אני האמיתי אני חוזר להיות עצמי ואז חש רווחה... הריספרדל לא כל כך עזר לי לבעיה הזאת אבל הכל השתנה כאשר עשיתי לעצמי טיפול התנהגותי קוגנטיבי, עכשיו הכל בסדר עם שילוב של הריספרדל והטיפול שעשיתי לעצמי, אבל אני לא רוצה יותר לקחת שום כדור פסיכיאטרי משלל סיבות. ( השמנה, מחשבות טורדניות ועוד סיבות רבות ) ובבקשה לא לומר לי שיש כדורים אחרים שאולי יתאימו לי יותר כי אני לא רוצה לקחת שום כדור פסיכיאטרי. עכשיו השאלה שלי היא : השאלה : האם יתכן שכאשר אהיה כבר ללא הכדור בגופי ואעבור טיפול התנהגותי קוגנטיבי במקום רציני וטוב האם יש מצב שהטיפול לבדו יטפל בבעיית הניתוק שלי מעצמי ?

11/01/2009 | 22:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, טיפול קוגנטיבי הוא אכן יעיל להרבה בעיות, אבל לא לכולן. רוב המצבים שמגיבים לריספרדל לא מגיבים טוב לטיפול קוגנטיבי, לכן אני לא חושב שניתן להסתמך על טיפול כזה כתחליף לריספרדל.

30/12/2008 | 17:59 | מאת: צביאל

זוהי כותרת מאמר פרי עטי שפורסם זה עתה בלוויית קטעי וידאו: http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-2606.htm קריאה מעניינת

07/01/2009 | 01:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום צביאל, כרגיל- דברים חדים כסכין. לא לכל אני מסכים במדוייק, אך התמונה השלמה קרובה לאופן בו אני רואה את הדברים. ישר כוח על ההתמדה והפעילות למען הכלל!

30/12/2008 | 17:08 | מאת: אל-עדי

בימים האחרונים לאחר פניתי לרופאה פסיכיאטרית ובעיה חרדתית המליצה לי הרופא על לקיחת כדורי פקסט. בנוסף לכך פניתי לרופא עור עקב פצעי בגרות טורדניים ולאחר בדיקות רפואיות המליץ לי על כדורי ראוקוטן - שאלתי היא האם אין בעיה בלקיחת שתי התרופות יחד ואין איזו שהיא מגבלה לגבי אחד מהם. בתודה מראש.

11/01/2009 | 22:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין שום בעיה לשלב בין התרופות.

30/12/2008 | 16:19 | מאת: יאיר

שלום רב.האם הפסקת נטילת קלונקס שנלקח נגד מתח ברציפות 12 יום במינון 0.5 מ"ג עשוי לגרום להתפרצות של התקפי חרדה?(כיון שהמוח "מתגעגע" לחומר החזק בקלונקס).

07/01/2009 | 01:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קיים סיכוי שזה יקרה, אם כי סיכוי קטן יחסית.

29/12/2008 | 23:22 | מאת: אבי

שלום ד"ר אני בן 23 וסובל ממצב רוח ירוד מזה כ5 חודשים, (אולי דכאון, אינני יודע). מצב מדוכדך רוב שעות היום, לא נהנה מפעילויות שנהניתי מהן בעבר. חוסר ריכוז. אני אמנם ישן ואוכל בצורה סבירה-טובה. בנוסף בעקבות המצב הזה מלוות אותי חרדות מסויימות וגם קשיי נשימה. יש מספר גורמים שאני חושב שהם הגורמים למצבי. אני רוצה להתחיל טיפול אבל לא יודע לאיזה סוג של טיפול, לא יודע אם להתחיל בטיפול בגישה הדינאמית, קוגנטיבית התנהגותית וכו'. האם יש הבדל משמעותי כ"כ בין השתיים? כמובן שאני מחפש טיפול כמה שיותר יעיל, מהיר ומומלץ. תודה, אשמח לתשובה

07/01/2009 | 01:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, זה באמת נשמע כדיכאון. הטיפול הפסיכולוגי הכי יעיל הוא קוגנטיבי. בנוסף ניתן לקחת גם טיפול תרופתי, אותו ניתן להשיג מרופא המשפחה או מפסיכיאטר.

10/01/2009 | 14:19 | מאת: דניאל

שלום רב, אני טופלתי על ידי ד"ר אילן טל ואני ממליץ בחום. יש לו אתר אינטרנט וניתן לדבר איתו ישירות. בהצלחה.

29/12/2008 | 18:27 | מאת: גילי

שלום רב השגתי מרשם לרדוקטיל (רציתי לרדת קצת במשקל), שמתי לב שכשנטלתי את הכדורים הרגשתי טוב ומצב רוח מעולה, הרבה פחות עצבנית . עכשיו כשהפסקתי אני מרגישה בהבדל. האם תופעה זו מעידה על בעיה מסויימת? האם עליי לקבל טיפול או לקחת תרופות? תודה מראש

07/01/2009 | 01:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר קשר בין רדוקטיל לשיפור במצב הרוח. יחד עם זאת ישנן תופעות שלפעמים נצפות רק באדם מסויים, ואינן מאפיינות בד"כ את התרופה לכן לא ניתן ליצפות אותן מראש. בכל מקרה, לא נשמע שזה מצריך טיפול. אם המצב יחזור כדאי להבדק ע"י פסיכיאטר.

29/12/2008 | 15:55 | מאת: רותה

שלום רב בעלי נפל לפני 7 שנים וקיבל מכה בראש כתוצאה מכך סובל מאובדן זכרון, יציבות, וכאבי ראש נוראיים שעד היום לא מצאו את הסיבה. כאשר כאבי הראש מתחזקים הם מלווים כפי שאני קוראת לזה "התנתקות" מהסביבה כדי לא להתמודד עם הכאב. הרופאים הנוירולוגים טוענים שאין לו בעיה פיזית אלא בעיה נפשית והרופאה הפסיכאטרית טוענת שזו בעיה נוירולוגית. למרות שכל הממצאים מראים שאין לו בעיה פיזית כלשהי כולל שלילת אפילפסיה ב-EEG וידאו. בעלי אינו יכול לישון והוא לוקח תרופות לשינה - מירו וזדורם שכלל לא עוזרות לו. אף כדור לכאבי ראש אינו עוזר לו לשכך את הכאבים. שאלה - האם הסימבלטה יכולה לעזור במקרה של בעלי, ומי יכול לתת לו מרשם לתרופה

07/01/2009 | 00:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יתכן וסימבלטה תעזור לו. רק פסיכיאטר רשאי לרשום אותה. במקביל הייתי ממליץ לכם לפנות למרפאת כאב. ישנן מרפאות כאב ברוב הקופות, ואם לא - שווה ללכת ליעוץ חד פעמי פרטי.

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2008 | 15:35 | מאת: ציפי

שלום רב :) אני נוטלת כדור אחד של ציפרלקס ביום לטיפול בחרדה אני בת 28 הפסיכיאטרית שלי יושבת במרפאה לבריאות הנפש ולא כל כך נגישה לכן אני שואלת בפורום זה האם יש תרופות שאסור לשלב עם ציפרלקס? למשל : אני מצוננת מאוד עכשיו רוצה ליטול אקמול צינון או דקסמול קולד, גם את אלה של הלילה (המרדימים) האם יש בעיה? האם יש בעיה לקחת קרבוסילן? (נגד גזים) תודה רבה!

07/01/2009 | 00:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית אין בעיה מיוחדת לשלב ציפרלקס עם כל התרופות השימשיות, כולל אלו שציינת. ישנן כמה תרופות נדירות יחסית שקיימת בעיה לשלבן עם ציפרלקס, אבל מאד נדיר שמשתמשים בהן.

29/12/2008 | 12:16 | מאת: טלי

שלום רב, בעקבות מצבי רוח בגיל המעבר, התחלתי לקחת רסיטל (ולא טיפול הורמונלי). אני לוקחת את הכדור כחודש, ולצערי הרב איני מצליחה להגיע לאורגזמה. הבנתי שזו תופעת לוואי של רסיטל. האם יש דרך לעקוף את המכשול הזה? אם אני רוצה להפסיק לקחת רסיטל, האם אני צריכה לעשות זאת בהדרגה למרות שאני לוקחת רק חודש? בשלב הזה של חיי אני עדיין לא מוכנה לוותר על ההנאה ממין... מצפה לתשובתכם. תודה!

07/01/2009 | 00:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אפשר לנסות להחליף טיפול, או להפסיק. כדאי להפסיק בהדרגה- 10 ימים חצי כדור ואז להפסיק. זה יקטין את הסיכון לתופעות לואי.

29/12/2008 | 12:07 | מאת: אביב

אני נוטלת מזה 3 שבועות ציפרלקס 10 מ"ג והיבחנתי שיש לי ירידה משמעותית בחשק מיני ובתיפקוד המיני העם מצב זה ישתפר לאורך הזמן או שזה מצב קבוע או שעליי להחליף את התרופה? מבקשת עזרה דחופה תודה

07/01/2009 | 00:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ברוב המקרים זה לא חולף כל זמן שנוטלים את הטיפול. עם הפסקת הטיפול זה משתפר והבעיה חולפת.

29/12/2008 | 07:17 | מאת: XXX

שלום רב, לקרובה שלי יש לחץ דם גבוה - היא מטופלת בתרופות , אבל מאז לא מוכנה יותר ללכת לבדיקות בכלל כי היא רוצה קודם לעשות דיאטה כדי שהבדיקות יצאו טובות יותר. הבעיות הן גם שעברו איזה 5 שנים והיא ממשיכה להשתמש באותו תרוץ - כנראה היא מפחדת מה יהיו התוצאות ...וגם שאפשר לראות שמידי פעם היא לא מרגישה טוב. אנחנו חייבים לשכנע אותה ללכת לבדיקות זה עסק ממש רציני . אם מתחילים לדבר איתה על זה היא מתעצבנת ומפסיקה את השיחה. מה אפשר לעשות?? אודה לתשובה מהירה .

07/01/2009 | 00:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, זה באמת לא פשוט. הגישה שיכולה לעבוד היא להפסיק להיות הגננת שלה, ולהתחיל להתנהג איתה כמו חבר/ה. למה הכוונה? במקום לומר לה מה היא צריכה לעשות (ללכת להבדק, לקחת טיפול וכו'), צריך לנסות להיות איתה. לנסות לגלות הבנה (אמיתית) לחששות שלה, בלי לשפוט את התנהגותה. כלומר, להראות לה שבאמת מבינים כמה זה יכול להלחיץ, להיות קשובים למתח שהמצב הזה מביא אותה, לזה שנדמה לה שאף אחד לא מבין אותה, שכולם רק אומרים לה מה לעשות, שנדמה לה שהיא מאבדת שליטה בחייה. רק אחרי תקופה בה סוף-סוף היא תחוש שמישהו מעריך אותה ואת רצונותיה, יכול להיות שהיא מעצמה תרצה ללכת לבדיקה. אבל צריך לחכות עם זה לפחות חודשיים-שלושה לפני שזה עולה בכלל לדיון. צריך לזכור שכולנו, גם המבוגרים, בפנים עדיין קצת ילדים, ולפעמים אנחנו עושים "דוקא", בעיקר כשאנחנו חשים שאף אחד לא מבין אותנו. בהצלחה

28/12/2008 | 17:50 | מאת: אבי

לד"ר היקר שלום רב, אני גבר כבן 54 , סובל מדיכאון או תסמינים לדיכאון מזה תקופה של כמה חודשים , הדבר קרה לי בעבר מספר פעמים . התחושה היא חוסר תיאבון , שינה מרובה , מחשבות תורדניות , ותחושה כללית לא טובה הייתי אצל רופא המשפחה אשר נתן לי ציפרלקס 2 כדורים ביום ( 20 מג' ) . הטיפול פשוט לא עוזר לי , התחושות לא עוברות ובביקור נוסף אבל הרופא תשובתו הייתה תמשיך בטיפול. אני בטיפול כבר מזה כ-2 חודשים , הדיכאון שלי התחיל בעבר מקשיים כלכליים והתמודדויות רבות אשר אותם עברתי בהצלחה , אך הדבר פשוט מגיע אחת לתקופה מסויימת וההרגשה לא טובה. כל רצוני הוא להעביר זאת והגיע לרמה של תחושה טובה ( כי הנני אדם אשר אוהב את החיים) . אודה לך מאוד , האם תעזור לי . מה עושים?!?!? תודה רבה.

07/01/2009 | 00:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם אתה לוקח טיפול מעל לחודש וחצי ואין שום שינוי שהוא, יש מקום לשקול את החלפת הטיפול. אם רופא המשפחה חושב שלא, כדאי לפנות לפסיכיאטר (אמיתי, לא באינטרנט.....)

28/12/2008 | 15:14 | מאת: רונלי

אשמח שתענה ליוגם כמובן אנשים שיש להם ניסיון ויודעים מה דעתך על מירו במינו של 60 מ"ג ?????? זהו לא מינון מקובל אבל הומלץ לי האים ישנם עוד רופאים שנותנים את המינון הזה שאתה מכיר??? ובכלל כל דיעה על המינון שמעתי שישנם גם רופאים אמיצים שנותנים 90 מ"ג והאים אפשר לשתות מינון כזה בבת אחת או שיש צורך לחלק את הנטילה לפעמיים אשמח לדעתך מנסיונך רונליייייי

07/01/2009 | 00:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית זה באמת מינון לא מקובל, אבל אני יכול לחשוב שההגיון לתת 60 קיים אם מישהו הגיב חלקית ל- 45 מ"ג ורוצים "לסחוט" עוד מהתרופה.

28/12/2008 | 12:04 | מאת: חקר

בתסמינים של הפרעה זו קורה שאדם מסוים חווה את המקרה שגרם להפרעה שוש ושוב בעיקר באמצעות סיוטים אך לפעמים הוא בטוח שזה קורה בהווה שהמקרה מתחולל עכשיו (גם הזיות) האם ייתכן שאדם שוכח את הרגעים הללו ואת מה שקרה בהם? (בפשטות: האם ברגעים שאדם חווה כהווה הוא שוכח אח"כ מה הוא עשה וכו')

06/01/2009 | 23:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני מבין שבעצם השאלה היא האם יכול לקרות שהאדם ישכח מה קרה לו בזמן הסיוט בהווה. אם זו השאלה, התשובה היא חיובית. כן, בהחלט יכול לקרות שהאדם יחווה סיוט שכל פרטיו ימחקו ברגע שהסיוט יגמר.

האם מותר ליטול את התרופות הללו בו זמנית? תודה מראש

06/01/2009 | 22:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין בעיה, מלבד אפשרות של ישנוניות/ טשטוש.

27/12/2008 | 23:49 | מאת: יעל

שלום רב אני לוקחת בערך 7 חודשים פלוטין (פעם ביום 80 מ"ג) ונמצאת כרגע בהפסקה בין שתי מסגרות של טיפולים פסיכיאטרים ולכן לא נמצאת בקשר קבוע עם פסיכיאטר. לא נטלתי את התרופות מזה שלושה ימים, ורציתי לדעת האם הפסקת הטיפול שלא בירידה הדרגתית במינון עלולה להיות מסוכנת מבחינה בריאותית? ואם כן, האם כעת עליי לחזור ולקחת את המינון הרגיל מייד, עד אשר אפגש עם פסיכיאטר? תודה רבה וחג שמח

06/01/2009 | 22:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מקווה שזה לא מאוחר מידי- אבל פלוטין היא תרופה עם "משך חיים" ארוך מאד, ולוקח יחסית הרבה זמן עד שהתרופה מתפנה מהגוף. לפיכך אם לא נטלת את הטיפול 3 ימים, ובמקרים מסויימים גם שבוע- בד"כ לא יקרה אסון וניתן לחזור לקחת את הטיפול בהקדם. הפסקה חדה של הטיפול עלולה לגרום לתסמונת גמילה. לאחר מספר שבועות או חודשים קיים סיכון נוסף של חזרת המחלה. בגלל סיבות אלו רצוי להתייעץ עם רופא שמכיר אותך לגבי עצם הפסקת הטיפול, וגם אם כן- מומלץ להפסיק בהדרגה.

27/12/2008 | 17:54 | מאת: רות

סיכום מחלה: בחור הסובל מתהליך ממושך של פסיכוזה פרנואידילית ככל הניראה סכיזופרניה פרנואידילית אחוזי נכות לפי סעיף 33 סך 70% יציב.כל זה ניקבע לפני 10 שנים עי פסיכיאטר שהגיע הביתה .הבחור לא טופל מעולם.היה בגיל 45. לפני חצי שנה ניפצע בתאונת דרכים,חבלת ראש,נותח,פגיעה באונה הפרונטלית,פגיעה קוגנטיבית.מדבר לעיניין,חושב בהיגיון,זיכרון קצר לקוי,חוסר אירגון,איטיות,עין ימין פגועה מהתאונה. עדיין לא קיבל התייחסות לצד הנפשי למרות התאונה.אינו נוטל תרופות חוץ מהפנוטין שבהדרגה יפסק לגמרי עפ המלצת רופא.מקבל טיפול ריפוי בעיסוק בלבד בקופח .המלצת השיקום:המשך טיפול קוגנטיבי........מה זה אומר?למי לפנות?

06/01/2009 | 22:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם האדם מאובחן כחולה סכיזופרניה כדאי להגיע לפסיכיאטר להערכה עדכנית לצורך בחינת האפשרויות הטיפוליות. יש לציין כי אם הוא הוכר ע"י ביטוח לאומי הוא גם זכאי לסל-שיקום. כדאי לברר את הנושא בביטוח לאומי.

26/12/2008 | 21:12 | מאת: ערן

אני לוקח ויפאקס xr 150 כדור אחד ליום וגם ליתיום 4 כדורים ליום של 30 מ"ג לאחד ועכשיו נוסף לי גם קונצרטה כדור אחד ליום של 36 מ"ג הבעיה שלי היא הכזאת : לאחרונה נושר לי השיער. כלומר אני מלטף את ראשי ואני מוצא על היד מספר שיערות. מה גם נוצרו לי "מפרצונים" ואני רק בן 25 אז אני לא מבין איך יכול להיות כי אבא שלי לא התחיל להקריח רק בגיל 50. האם התרופות שאני לוקח יכולות לעשות לי את ? האם זה השילוב או רק אחד מהם? והשאלה הכי חשובה ! - אם הנשירה על רקע נפשי אז האם זה יגדל לי בחזרה ???? כי אני ממש אבל ממש לא רוצה לקום בבוקר ולראות את כל השיער שלי נופל

06/01/2009 | 21:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מבין התרופות שמנית, רק לליתיום יש קשר מובהק לנשירת שיער. הנשירה הזו הפיכה, ועם הפסקת הטיפול בליתיום השיער צומח מחדש. אגב, בעניין הגנטיקה, כדאי לבדוק גם את הצד של אמא- האם יש לך דודים מצד אמא או סבא שהתקרחו בגיל מוקדם. יש לזכור שגם אם נשים הן נשאיות של גן להתקרחות- זה לא בא לידי ביטוי אצלן.

26/12/2008 | 18:27 | מאת: הילית

שלום. חברתי לוקה במאניה דיפרסיה כבר עשרים שנה. היא מגיבה לכדורים מצויין אך כל פעם שהיא מתאזנת היא מפסיקה את הכדורים ונופלת לדיכאון או למאניה. היא עברה טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי אך לאחר שנה שוב הפסיקה את הכדורים. שאלתי היא האם הפסקת הכדורים היא בלתי נשלטת?

06/01/2009 | 21:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, חולי מניה-דיפרסיה רבים מתקשים להתמיד בטיפול התרופתי לאורך זמן. ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר זאת, אבל בשורה התחתונה איננו יודעים כיצד ניתן לשנות את דפוס התנהגות זה. בד"כ ככל שהזמן עובר לעיתים יש שיפור בהענות לטיפול, כנראה בעקבות תהליך של התנסות שמלמד את המטופל שקיים קשר ברור בין הפסקת הטיפול להופעת התקפים. ועדיין גם חולים "ותיקים" לא תמיד מקפידים על טיפול תרופתי.

כאשר בתאונה זו היה איבוד הכרה וזעזוע מוח, מה יותר יכול להיגרם מתאונת דרכים וזעזוע מוח? מניה דיפרסיה או סכיזופרניה? תודה רבה לכל תשובה.

שלום רב, אין קשר ידוע בספרות הרפואית בין תאונת דרכים עם זעזוע מוח לבין סכיזופרניה או מניה-דיפרסיה.

25/12/2008 | 09:42 | מאת: yael_33

שלום רב, האם ניתן לקחת את התרופה provigil שהיא תרופה נגד עייפות ונכנסה לסל הבריאות , בנוסף לתרופות נגד דיכאון ? תודה מראש,

06/01/2009 | 21:30 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, פרוויג'יל הינה תרופה העוזרת להסדרת שינה במקרים של מחלות שינה ספציפיות כמו נרקולפסיה או הליכה בשינה. לא ידועה על יעילותו להסדרת שינה בגלל בעיות נפשיות כמו דיכאון. לא ידוע על בעייתיות בשילובו עם תרופות נוגדות דיכאון.

25/12/2008 | 03:01 | מאת: 33

שלום בשנתיים האחרונות עד לפני כחודש וחצי נטלתי לוסטרל 50 מ'ג שעזר לי לדיכאון. החלפתיו לאיקסל כי חשתי ירידה במצב רוח ולא רציתי להעלות את המינון וגם הפסיכיאטר אמר שאיקסל יוכל לעזור לבעיות ריכוז שיש לי. בינתים נוטלת 75 מ'ג לפני השינה כי עדין יש לי סחרחורת ובחילות. חוששת להעלות את המינון אבל לא מרגישה שהכדור עוזר כלל. האם יש לעלות את המינון? מה המינון המומלץ ביאקסל, אם 50 מג לוסטרל הספיק לי? מתי יחלפו תופעות הלוואי והאם הוא אכן עוזר לריכוז? תודה רבה וחג שמח במיוחד לכל המדוכאים!!!

06/01/2009 | 21:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אחרי חודש וחצי של טיפול הייתי מצפה שתופעות לואי שחולפות- אכן יחלפו. אם זה עדיין קיים רוב הסיכויים שזה לא ישתפר. בד"כ משתמשים במינון של 100 מ"ג איקסל. לגבי לוסטרל- במקרים רבים ניתן להשתמש גם במינון גבוה יותר, של 100 מ"ג ולפעמים אף למעלה מזה.

25/12/2008 | 00:27 | מאת: sde

אני בת 33 נ וטלת סיפרלקס מעשר שנים , איך בזמן האחרון מרגשיה עיפות ועליתי במשקל המצב הנפשי בסדר האם זה מתופעות לאווי של התרופה כמו כן ברצוני להכנס להריון איך אני נגמלת מהתרופה

03/01/2009 | 00:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם התופעות הופיעו לאחר כל כך הרבה זמן, כנראה שזה לא מהתרופה. לגבי הריון- כדאי לנסות טיפול קוגנטיבי שיתן לך כלים להתמודד עם המצב ללא תרופות.

24/12/2008 | 18:15 | מאת: ירון

שלום רב ד"ר, כבר כתבתי לך כאן בעבר על רצוני להגמל מקסנקס לאחר שנים רבות, סה"כ 3 עד 4 כדורים של רבע מ"ג ליום. לאור בקשתי כי אהיה "מכוסה" כנגד דיכאון וחוסר מוטיבציה בהליך הגמילה רשמה לי הפסיכיאטרית רמוטיב, ואני זה היום השני בשימוש של 1 ליום. שאלתי אליך היא האים יתכן כי בתחילת שימוש הרמוטיב עלול להגביר חרדה ולגרום לקצת בילבול? ואם כן זה האם אמור לחלוף. ידוע לי שהרמוטיב אינו נוגד חרדה אך זו היתה העדפתי לאור תגובות לא נעימות לקבוצות המודרניות ss ו..sn . . קצת מוקדם אולי אבל שוקל את הצעד הבא באם לאאצליח עם הרמוטיב שזה אנפראניל, אם אפשר דעתך גם בעיניין זה. סליחה שקצת הארכתי ותודה.

03/01/2009 | 00:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, רמוטיב יכול להגביר בהתחלה את החרדה. זה בד"כ משתפר בהמשך. אם להחליף אז עדיף ציפרמיל או אפקסור, שלהם פחות תופעות לואי.

24/12/2008 | 18:01 | מאת: רון

שלום רב. אני מעוניין לברר אם להערכתך, כפסיכולוג, אני כשיר לגיוס לצה"ל. למותר לציין כי דבריך לא יובאו לציטוט בפני כל גורם, ואסתמך עליהם אישית בלבד בשל קשיים עתידניים שאני הולך ונחשף אליהם מדי יום ביומו. בכדי שעצתך תהיה נכונה ככל האפשר בשל הנסיבות, ובכדי שאוכל לאפשר לעצמי לעשות את ההחלטה הנכונה (פנייה לקב"ן ובקשה שלא להתגייס/להתגייס), אפרוש בפניך את מרבית מסכת חיי בשורות הבאות. אני כיום בן 18. מעולם ולא העליתי ולו אות מהמילה הומו לא בכתב ולא בעל-פה, ולא בקרב אף אדם שהכרתי בהיכרות רחוקה כקרובה. החיים שלי הם משחק מתמשך, משחק של ההוא המאופק, האינטליגנטי, המרוחק מאוד, המנותק-חברתית בהרבה מקרים והמבודד חברתית במקרים אחרים. אין בכוח המילים לתאר את ההרגשה לשחק משחק שלעולם לא נגמר. אך זוהי לא הבעיה היחידה שלי, ולמען האמת היא בבחינת צרות של עשירים. כשהייתי קטן חוויתי התעללות פיזית שכללה הכאה חוזרת ונשנית של שני ההורים, שתמיד תמכו זה בזה תוך כדי הכאה; התעללות שהחלה ב"כאפת חינוך" ונגמרה בכל המקרים במקלות, סירים, חגורות או אגרופי "חינוך", במשך שעות ארוכות. ההתעללות הפיזית לוותה בהתעללות מילולית, וחייתי תוך הרגשה שימיי ספורים בשל איומים על חיי במשך שנים רבות (עד כיתה ח', עוד משאני זוכר את עצמי). בשני מקרים אחד ההורים ממש כמעט הרג אותי, אבל עצר בזמן. מעולם לא דיווחתי לרשויות ואין בכוונתי לדווח. סיבותיי עימי, והאמן לי שהן טובות. זכורים לי כשני ניסיונות התאבדות מאותה התקופה, האחד כשהייתי בן 9 לערך, השני כשהייתי בן 11. בשני המקרים בלעתי כמות רבה במיוחד של כדורים מארון התרופות, ולמזלי (?) לא היה לי הידע לבלוע את התרופות הנכונות. ההכאה פסקה בסביבות כיתה ח', ומאז מצבי הנפשי השתפר, אך עדיין פוקדים אותי הלילות הארוכים והזוועות שחוויתי. אל תוך כל זה נשלח אליי צו גיוס ראשון בתחילת השנה שעברה. הגעתי ללשכת הגיוס, ושיחקתי אדם מעורה חברתית, ממוצע ביותר, הן מבחינת השכלה והן מבחינת השייכות ל"מיינסטרים". החייל בראיון קנה בנקל את הסיפור שלי – סיפור הנער הממוצע - וכששאל כמה חברים יש לי, וסיפרתי לו כמה אני נהנה עם 7-8 חברים כל שבוע, בעיקר בימי שלישי, בביטחון שרק שנות ניסיון מקנות, כבר ראיתי ששכנעתי אותו שאין כשיר ממני לגיוס. ואכן נשלחו לי צווים שונים מאז ועברתי מיונים רבים. אני כרגע קרוב מאוד לגיוס בתפקיד עורפי במקצוע כלשהו. האור שבקצה המנהרה תמיד היה בשבילי יציאה מבית ההורים, ממקום שהוא מאוד קיצוני, מיושן וחשוך, מקום בו חוויתי דברים נוראים, למקום טוב יותר. דאגתי העיקרית היא שצה"ל לא יהיה מקום טוב יותר, וששם אצטרך גם להמשיך לשחק את אותו משחק ארור, וגם להיות מבודד חברתית במשך שלוש שנים תמימות. אני לא בטוח שאוכל לשרוד בנוסף לתלאות שכבר עברתי, ואלוהים (לבדו) עדי שעברתי, עוד אכזבה שכזאת, ואני די בטוח שאם צה"ל היה מודע לעשירית ממסכת חיי, לעולם לא הייתי מוגדר "כשיר לגיוס". איני רוצה להפוך לעוד נתון בסטטיסטיקת המתאבדים של צה"ל, אך איני רוצה גם להיות מוגדר כמשתמט. אבקש את חוות דעתך המקצועית – האם לפנות לקב"ן ולבקש שלא להתגייס, או להתגייס למרות הכול ולנסות לעבור את זה.

03/01/2009 | 00:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, דבריך נגעו לליבי, ואני חושב שאוכל לתרום לך במשהו מנסיוני כפסיכיאטר וכרופא שמשרת בצה"ל. אני ממש לא בטוח שאם היו יודעים על כל מה שעברת לא היו מגייסים אותך לצה"ל. אבן הבוחן להחלטה על גיוס היא ההערכה לגבי יכולתו של המועמד לגיוס (=מלש"ב) לעמוד במסגרת הצבאית עם כל מגבלותיה. לא כל כך פירטת על תפקודך כיום, אבל אם אתה לומד רוב הזמן במסגרת מסודרת ושומר על איזושהי מסגרת חברתית, ולו גם למראית עין (לא חברים קרובים, אלא רק כאלו שאתה נפגש איתם לפעמים) זה בהחלט די והותר בכדי לומר שאתה כשיר גיוס. מצד שני חשוב מאד שתספר את האמת כבר בלשכת גיוס. זה יוכל להבטיח שלא ישבצו אותך בתפקידים לחוצים מידיי (גם בעורף יש כאלו) וגם יאפשר לך בהמשך נגישות טובה יותר לקב"ן שיוכל לתמוך ולעזור לך לעבור את השירות הצבאי. אגב, זהו תפקידו העיקרי של הקב"ן, ולא הורדת פרופיל, כמו שמקובל לחשוב. אני אפילו חושב שכדאי לך לנצל את השירות הצבאי לצורך נסיון לקבל עזרה מסודרת מקב"ן, גם אם לא יהיו בעיות מיוחדות. אתה סוחב איתך צלקות ופצעים פתוחים. במסגרת שירות של 3 שנים יש לך הרבה זמן להתחיל לטפל בזה, וללא תשלום. זה יאפשר לך לצאת לאזרחות מחוזק יותר ובעל כוחות התמודדות טובים יותר. לא מוציאים מהצבא קורבנות להתעללות, וגם לא הומואים. מוציאים רק מי שלא מצליח להתמודד עם המסגרת, או שיש ודאות גבוהה מאד שלא יצליח להתמודד. ממש לא נשמע לי שאתה לא תוכל להתמודד. אולי יהיה קשה ומורכב, אבל זה באמת אפשרי. המון המון הצלחה.

24/12/2008 | 04:04 | מאת: משה

היי ד"ר, מצאתי הודעה על אפקסור וOCD שרשמת בעבר ששונה מהתשובה שנתת לי: "מחבר: ד"ר עופר שמגר תאריך: 2.2.2008 שעה: 18:34 קישורים ממומנים ירון שלום, כנראה שהיעילות של התרופות זהה. בספק יש יתרון קטן לאפקסור. היתרון של אפקסור הוא בכך שהוא מתחיל לפעות מעט יותר מהר (תוך כשבועיים וחצי במקום שלושה שבועות) ומיעוט תופעות לואי יחסית. בחרדות ה- SSRI יותר יעילים, וב- OCD לאפקסור ושאר ה- SNRI אין שום יעילות. על איקסל יש פחות מחקרים. יעילותו בדיכאון כמו שאר התרופות. אין מחקרים רבים לגבי יעילותו בהפרעות חרדה. "

02/01/2009 | 23:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תודה על העירנות. בדקתי שוב וביצעתי סריקת ספרות נרחבת ככל שיכולתי. ממה שמצאתי ניתן לסכם ולומר כי בעבר אפקסור נחשב כבעל יעילות נמוכה או לא יעיל בכלל, אבל כיום ברור שהוא כן יעיל ודומה ביעילותו לתרופות מקובלות אחרות כמו פרוזאק.

24/12/2008 | 00:59 | מאת: אבי

שלום רב, אני בן 23 וסובל ממצב רוח ירוד מזה כ4 חודשים, (אולי דכאון, אינני יודע). תחושת עצבות היום, לא נהנה מפעילויות שנהניתי מהן בעבר. חוסר ריכוז. אני אמנם ישן ואוכל בצורה סבירה-טובה. בנוסף בעקבות המצב הזה מלוות אותי חרדות מסויימות. יש מספר גורמים שאני חושב שהם הגורמים למצבי. אני רוצה להתחיל טיפול אבל לא יודע לאיזה סוג של טיפול, לא יודע אם לפנות לטיפול בגישה הדינאמית, קוגנטיבית התנהגותית וכו'. כמובן שאני מחפש טיפול כמה שיותר יעיל, מהיר ומומלץ. כיצד עלי להחליט? על סמך מה? האם יש משמעות וחשיבות רצינית באמצעות איזו גישה מטפלים? כיצד אני יודע מה נכון וטוב עבורי? אשמח לחוות דעתך. תודה רבה.

02/01/2009 | 23:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע שקיימים אצלך סימפטומים דיכאוניים. הטיפולים היעילים ביותר למצבים אלו הם טיפולים תרופתיים ו/או טיפול קוגנטיבי. טיפולים דינמיים עדיפים בבעיות מתמשכות של קשרים בינאישיים ובעיות מתמשכות אחרות המלוות את האדם משך שנים. בהצלחה.

24/12/2008 | 00:32 | מאת: חיים

ראשית אשאל האם יש קשר בין עצבנות \תוקפנות(סף גירוי נמוך ) לדיכאון ? האם יש סוג של דיכאון שמלווה בתוקפנות ועצבנות רבה ביותר? האם נהוג לטפל בעצבנות באותן תרופות שמטפלים בדיכאון כמו: פרוזק וכו' או שאולי הכיוון הוא פסיכותרפיה? האם שימוש בחומצת אמינו טריפטופן במינונים של 1 גרם ליום יכול לסייע לדיכאון ובמיוחד לעצבנות רבה ? אחרי שנים רבות (12)הפסקתי את הטיפול בכדורים נגד דיכאון מאחר ולא הייתה הטבה משמעותית במצבי ,להוציא רגיעה בעצבנות ובתמורה שלמתי על היותי זומבי רוב הזמן עם חוסר חשק מיני. סוכם עם הפסיכיאטרית שלפי שעה אין טעם להמשיך בטיפול התרופתי ויש לשקול טיפול עם נזעי חשמל ממנו אני חושש. בימים האחרונים יש לי תחושה \ פחד שאני עומד לאבד שליטה אם מישהו יעצבן אותי -הפתיל ממש קצר וכך גם המרחק להתלקחות ולכן אני מסתגר וממעט לצאת מהבית כדי לא להסתבך (נעצרתי השבוע על גרימת נזק לרכוש תוך כדי תוקפנות) וזה הדליק לי נורה אדומה! ). אני חיי בגפי ולפעמים ברגעי תיסכול ועצבנות אני מאבד שליטה ובועט בקיר או בשייש או בשולחן וזה ממש מציק ומשגע אותי. קסאנקס עוזר במקרה כזה ,אבל אני משתדל לא ליגוע בו כי הוא ממכר והוא לא פתרון לטווח ארוך. מבקש את עזרתכם תודה על ההתייחסות וחג אורים שמח ! תודה מראש

02/01/2009 | 18:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, דיכאון לעיתים מלווה עצבנות, אבל עצבנות לא נפוצה כסימפטום יחיד או עיקרי של דיכאון (אם כי זה יכול להיות). הטיפול לעצבנות ונטיה להתפרצות יכול להיות בכיוונים שונים, בהתאם לסיבה לכך. לפעמים תרופות עוזרות, אבל אז נעזרים בעיקר במייצבי מצב רוח כמו טגרטול, לפעמים תרופות הרגעה כמו קסנקס (שבאמת יכול למכר) אבל גם לרגקטיל או תרופות דומות שאינן ממכרות. לפעמים באמת הכיוון הוא פסיכותרפיה. בעניין נזעי חשמל- דוקא מדובר בטיפול יעיל עם מיעוט של תופעות לואי בכלל, ובודאי ללא תופעות משמעותיות. בניגוד לכל המיתוסים זה לא "דופק את השכל" וכל מי שהתנסה בזה תמיד אומר שבדיעבד הוא לא הבין ממה כל הפחד. מקווה שיש לך כעת כמה כיוונים אפשריים. בהצלחה

23/12/2008 | 09:02 | מאת: דפנה

בעלי נוטל פקסט 20 מג ביום חשקו המיני מועט מאוד פעם בחודש רק וכל שאר ימי החודש אין תשוקה מצידו אפילו לחבק ולנשק את האישה....יש לציין שאנו נשואים טריים ואני צעירה ממנו בהרבה. האם החשק המיני המועט יכול לנבוע מהפקסט? האם חוסר חשק מיני נחשב לאי תפקוד מיני או רק חוסר זקפה?

28/12/2008 | 23:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, פקסט יכול לגרום להפרעות שונות בתפקוד ובחשק המיני. אפשר לפעמים לשפר את זה ע"י הפסקה הטיפול ל- 24 שעות בסופשבוע, וכך לשפר את התפקוד בסוף השבוע. אפשרות אחרת היא העזרות בתרופות כמו ויאגרה. וכמובן ניתן לשקול את החלפת הטיפול.

23/12/2008 | 08:42 | מאת: אסי

אני נוטל כבר 5 שבועות ציפרלקס במינון 10 מ"ג ליום לטיפול בדיכאון קליני . בהתחלה היו לי בעיות קשות של אי יכולת להירדם , אחרי שבועיים הבעיות השתפרו , ויכולתי להירדם אם כי השינה הייתה שטחית , וכן התעוררתי באמצע הלילה ולא הייתי מסוגל להירדם שוב. הייתה לי תקווה שהמצב השתפר אך המצב רק הלך והחמיר , והשינה שטחית יותר ושוב אני מתעורר באמצע הלילה (4 וחצי 5 בבוקר) ולא יכול לחזור לישון . מה לעשות ? תודה מראש

28/12/2008 | 23:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ציפרלקס יכול לגרום להפרעות שינה. הפתרונות האפשריים: להוסיף כדור שינה, כמו זודורם. להוסיף תרופה נוגדת דיכאון, כמו רמרון, שמרדימה. להחליף טיפול. יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הפתרון הכי מתאים לך.