פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

02/12/2008 | 20:08 | מאת: ת

איזה מינון של זיפרקסה שווה בערך למינון של 2 מ"ג של רספרדל? תודה

07/12/2008 | 00:30 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בערך 7.5 מ"ג.

02/12/2008 | 14:39 | מאת: אסף

אני לוקח ציפרלקס מזה כשבועיים , והתחילו לי לפני יומיים קפיצות בשרירים ... האם תופעה זו חולפת ?, כמו כן לעיתים יש לי נדודי שינה האם גם אלה יחלפו ? אני לוקח את התרופה לטיפול בדיכאון , ועדיין אני לא מרגיש שום שינוי . תודה מראש

07/12/2008 | 00:27 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שבועיים זה קצת גבולי מבחינת תחילת ההשפעה. כדאי לחכות לפחות עוד שבוע-שבוע וחצי. מבחינת התופעות שתארת- הן יכולות להגרם מהציפרלקס. לרוב זה עובר, אבל לא תמיד הן חולפות. אם תרגיש שיפור בהרגשה, כדאי לחכות מספר שבועות ולראות אם התופעות הללו משתפרות גם הן. בהצלחה.

02/12/2008 | 13:58 | מאת: יוסי

מעוניין לדעת האם כדור הטרנקסל אפקטיבי לבעיות הימורים והאם ניתן לנהוג איתו ברכב ציבורי

07/12/2008 | 00:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, טרנקסל הוא כדור הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס, ואבן, אסיואל ועוד. הוא מרגיע, ובשל פעולה זו לפעמים הוא יכול לסייע מעט בשליטה על דחפים, כמו דחף להימורים. אבל ברוב המקרים אין לו השפעה של ממש. לגבי נהיגה- תלוי במינון ובשלב הטיפולי. בד"כ בתחילת הטיפול רצוי להמנע מנהיגה, אבל אחרי מספר ימים ניתן לבחון זאת שוב, ובמידה ואין פגיעה בעירנות ניתן לנהוג.

02/12/2008 | 09:26 | מאת: יהודה

האם הפדופיליה מוכרת מקצועית כמחלת נפש והאם במידה ואדם אובחן ככזה, הוא יכול להשתלט על עצמו ללא תרופות ו/או טיפול כלשהו?

07/12/2008 | 00:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, פדופיליה היא סוג של הפרעה נפשית. ישנו טווח גדול של עוצמות בהפרעה זו. במקרים הקלים האדם מסוגל לשלוט בדחף בעצמו, ובמקרים הקשים יותר זה בלתי אפשרי ויש צורך בעזרה מקצועית, לרוב עם טיפול תרופתי. בכל מקרה- בשום מצב האדם לא יכול לשנות לבד את משיכתו לקטינים, אלא לכל היותר להשאיר את זה בגדר פנטזיה לא ממומשת. בכדי לשנות את המשיכה, גם אם היא ממומשת- חייבים טיפול מקצועי.

17/05/2012 | 18:36 | מאת: דספרד

האם יש פסיכיאטרים שההתמחות שלהם הוא טיפול בפדופליה? אם כן כיצד ניתן לברר מי הם?

02/12/2008 | 06:48 | מאת: יוליאן

אני בחור בן 32 לאחר שסבלתי מטראומות רפואיות קשות, משברים כגון אונס אלים (פעם בגיל 16 ופעם בגיל 22 התמכרתי לכדורי הרגעה בכמויות קטלניות, עשרות קלונקס 2 מ"ג ועשרות אסיול 10 מ"ג שבתחילה הביאו לי מזור מהחרדות אבל הביאו אותי להתמכרות, דרך קהילה טיפולית יצאת מההתמכרות, למשך 9 חודשים, זמן שבו רמת הסבילות אמורה לרדת אבל לאחר משבר נסיתי לקחת שוב 2 כדורי קלונס להשטיק את המחשבות הכפיותיות הטרואומיתיות שאני עובד,, הכדורים לא השפעו עלי ולא הביאו לי רגיעה, אבל ראו שהשתמשתי למחרת, ניסיתי שוב ושוב לנסות כדורי הרגעה: אסיוול 10 מ"ג וקלונקס (במרשם) עד למינון של 7 בבת אחת ! הפעם לא ראו עליי אבל לא הביאו לי כל הרגעה, אני לא מעוניין להראות מסומם לכן לא העליתי מעל 7 כדורים בבת אחת שגם זה מוגזם,, אבל יכול להיות שהמוח שלי שינה את ההרכב הכימי והוא לא יכול "לקרוא| חומרים מוסימים ולגרום להשפעה רצויה, אותו דבר קרה לי עם ריטלין,, בתחילה בלעתי 40 מ"ג וזה השפיע קצת\ ואחר כך 5 בבת אחת וזה לא עזר בכלל, עד שהדבר היחדי שעוזר זה להסניף את הכדור דבר שגורם לשיפור קל אך מזויף בהשפעה ולאורך זמן קצת בהרבה מבליעהף מטבע הדברים אני לא מקבל מרשם יותר לרטלין, למעשה אני אמור לקבל מרשם ל10 כדורי 20 מ"ג ואני לא יודע מה לעשות איתם,וחוץ מזה אני מקבל מהרופא ואבן שזה כמו כוסות רוח למת לאחר שקלונקס וואליום לא עזרו, אני בטיפול תרופתי שכולל כרגע סובוטוס כטיפול אחזקתי נגד חזרה לסמים ו40 מ"ג ואליום עם מגמה לרדת.. השאלה שלי היא האם המוח שלי השתנה כל כך שאפילו כדורי הרגעה שבשעות משבר הביאו אותי למצב שלא לרצות להתאבד ,, האם הדבר אפשרי בכלל?

06/12/2008 | 23:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, חשיפה ממושכת לתרופות הרגעה מקטינה את הרגישות של המוח לתרופות אלו. זו כנראה הסיבה שזה כבר לא משפיע עליך. יש לשקול מעבר לתרופות שאינן ממכרות, כמו טגרטול, רידזין ואחרות. כדאי לפנות ליעוץ פסיכיאטרי מסודר בנושא.

01/12/2008 | 17:17 | מאת: רונן

עקב דיכאון שהתבטא באי יכולת לאכול או לבלוע כלומר לועס ויורק מטופל מזה כארבעה חודשים בכדור ציפרלקס אחד בבוקר ,חצי קלונקס בערב ובונדורמיל לשינה. הגבר בן 60 למרות הכדור שינה ישן רק שלוש שעות בלילה וסובל מתשישות כל היום עייף האם זה מהכדורים? האם הטיפול התרופתי לא עוזר? בנוסף כל יום בהרגשה שהסוף שלו מתקרב והוא מרגיש את זה וכל שעה נשקל ובודק לחץ דם ? מה לעשות?

06/12/2008 | 23:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ציפרלקס יכול לגרום הפרעות שינה. מצד שני התלונות על היסוק האובססיבי בבדיקת לחץ דם והמחשבות על הסוף מראות שעדיין יש סימפטומים דיכאוניים. לפיכך יש לשקול את המשך הטיפול עם הרופא שרשם את הטיפול. רק בריאות.

01/12/2008 | 14:42 | מאת: יעל

יש לי חבר מזה כשלוש שנים ולפהני כשנה בערך הייתה לו תקופה שבה הרגיש לא טוב והגדיר זאת כדיכאון כלשהו והוא היה אצל רופא שהמליץ לו לקחת ציפרלקס הוא לא המשיך לקחת את הכדור כיוון שהיו לו תופעות לוואי שגרמו לו להרגיש יותר גרוע היום הוא מרגיש טוב אך אני מפחדת שזה יחזור ורציתי לדעת אם זה מסוכן מחלה מהסוג הזה ומה זה הציפרלקס הזה לדעת אני לא יוצאת עם מישהו חולה

06/12/2008 | 23:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קצת קשה לי לדעת מה בדיוק היה לחבר שלך. ציפרלקס היא תרופה נוגדת דיכאון, ומכיוון שיחסית לתרופות אחרות יש לה מעט תופעות לואי, רופאים רבים נותנים אותה גם בדכדוך קל, בלי דיכאון של ממש. בגלל שאינני יודע מה בדיוק היה לו- אינני יודע האם זה יחזור ומה הסיכוי לכך.

01/12/2008 | 13:55 | מאת: אור

שלום, שמי אור אני בת 24 יש לי חבר 4 שנים במערכת זוגיות לא בריאה לחלוטין, של חוסר אמון, שקרים, אובססיה וכדומה, כל פעם שאני מנסה להפרד ממנו , בשנה האחרונה או חושבת על כך (כי זה צעד שחייב להעשות) אני נכנסת להתקפי חרדה, הקאות, חוסר תיאבו,ן ירידה דרסטית במשקל, בכי שיכול להתפרס על כל היום והלילה, "דאון" שאני לא מצליחה לצאת ממנו, אני לא יודעת לאן לפנות, מה כדי לעשות והאם כדי לפנות לטיפול טרופתי? יש לציין שאני בחורה שגדלה בבית נורמטיבי, שמחה ברוב, וזה מצב שלא אופייני לי כלל. אשמח לתגובה

06/12/2008 | 23:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אכן נשמע שאת זקוקה לעזרה. ממה שמסרת לא נראה שהדגש צריך להיות על טיפול תרופתי כי אם על טיפול שיחתי, פסיכולוגי. ניתן לפנות לטיפול פרטי (זה הכי זמין) או במרפאות ציבוריות/ קופ"ח, שם לרוב יש תור של מספר חודשים לטיפול. בהצלחה.

01/12/2008 | 13:13 | מאת: שבתאי

שלום רב אני חולה סכיזופרניה ונוטל 4 סוגי תרופות והם: קלונקס 3מ"ג, סוליאן 1100מ"ג, אטומין 80מ"ג וטגרטול 800מ"ג ליום. האם תרופות אלו משפיעות בצורה כלשהיא על הזרע, או אולי פוגעות באיכותו ? תודה על שירותכם הנפלא

06/12/2008 | 23:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא, התרופות אינן פוגעות בזרע. הן יכולות לפעמים לפגוע בתפקוד המיני, כגון קושי להגיע לזיקפה.

01/12/2008 | 11:11 | מאת: גילי

תודה מראש, ד"ר נכבד. שאלה: האם תרופת קלונקס עלולה להשפיע על חולים עם פגיעה אורגנית בצורה הפוכה? למשל : התפרצויות זעם או אי שקט (אלימות)? שאלה נוספת: האם אפוטרופוס חתימתו לאשפוז בעת הקבלה מספקת, או שיש צורך גם בחתימת החולה? שאלה של אמא אפוטרופוס. אשמח לקבל תשובתכם. גילי

06/12/2008 | 15:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כן. בחולים עם פגיעה אורגנית/ נוירולוגית קלונקס יכולה לגרום אי שקט, בלבול ומתח. בעניין האפוטאופסות- למיטב ידיעתי (אינני משפטן....) אין צורך בחתימה של האדם אלא של האפוטרופוס בלבד, אבל לטעמי נכון לנסות לקבל גם את הסכמת האדם עצמו- אם כי זו אינה חובה.

01/12/2008 | 09:00 | מאת: א.

כל חיי הייתי אדם שמח, מאושר, פה ושם מדי פעם כאשר עלה משהו שלילי על סדר היום הייתי מושפעת מזה... לא משהו רציני. אני בת 23 בחורה בריאה,עוסקת בספורט פעילה ובסה"כ בסדר. בעברי, בסביבות גיל 16 עברתי הטרדה מינית מאוד חמורה, ולא טופלתי על ידי אף גורם מקצועי, פשוט נתתי לדברים להחלים מעצמם, נתתי לזמן לעשות את שלו. וככה עברו להן השנים והמצבור הזה של הדברים רק מחריף. כשהגעתי לצבא, הדברים התחילו להשתנות, שמתי לב לזה שהתבגרתי המון ועדיין דברים נשארים כמות שהם.עברתי תקופה מאוד קשה של חוסר הערכה עצמית ושינאה עצמית מאוד חריפה. אחרי שנה בצבא פניתי לטיפול קב"ן והייתי בטיפול במשך כמה חודשים. כשהשתחררתי הטיפול הופסק והדברים אומנם קצת השתפרו אבל עדיין המטען הזה לא נעלם. כיום, וזה קורה לעיתים מאוד קרובות, אני מוצאת את עצמי מאוד דיכאונית, לרוב מדוכדכת, שלילית, עצובה, בוכה המון, מתקשה לתקשר עם הסביבה, כועסת המון, מתעצבנת בקלות ועוד ועוד... ברצוני לציין שלאחרונה הייתי נתונה במערכת יחסית וגם היא הסתיימה בעקבות המצב הנפשי שלי (אם אפשר לקרוא לזה ככה) המון פעמים אני כועסת ורגע אחרי כבר לא יודעת בדיוק על מה, אותו דבר לגבי רגישות לסביבה, המון פעמים בלי סיבה מוסברת... אני מבולבלת המון פעמים תוך כדי או אחרי הבכי ולא מצליחה לזוכר בכלל ממה הכל התחיל.... אני מאוד מושפעת ממה שקורה מסביב אבל מאוד, ואין לי שליטה על זה. רגע אחד אני אומרת לעצמי שכן ורגע אחרי נכנעת לזה... מצבי הרוח שלי משתנים בצורה מאוד דרסטית מקיצון לקיצון וזה ממש מפחיד אותי. אני סוחבת איתי המון מטען. בימים אלו אני עובדת המון שעות, ואני בטוחה שגם לזה יש השפעה רבה על מצב הרוח שלי כי אני נתונה תחת המון לחץ, העבודה שלי מאוד מאוד מלחיצה... אני אובדת עיצות... כבר לא יודעת איזה שינוי לעשות על מנת להתחיל ולמצוא תשובה... ברצוני לדעת אם זה קשור באיזו שהיא צורה לפסיכיאטריה, כי כבר התחלתי לחשוב שאני משוגעת, או שמשהו ממש לא בסדר איתי... זקוקה לעזרה בהדקם האפשרי. תודה מראש, .א.

01/12/2008 | 20:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין ספק שאת במצוקה נפשית- ולכן זה קשור לתחום בריאות הנפש. לא ברור לי עד כמה עמוקים התסמינים, אבל מה שברור שאת סוחבת איתך מטען שמשפיע על כל תפקודך. את זקוקה ראשית לעזרה פסיכולוגית. ניתן לקבל סיוע פסיכולוגי באופן פרטי, אבל גם דרך ארגונים שונים הנותנים טיפול מסובסד ולעיתים גם ללא כסף. ראשית נסי לברר באגודה לנפגעות תקיפה מינית. אם זו לא הכתובת, נסי לראות באתר הבא האם יש שם קצה חוט: http://www.sahar.org.il/helporgs.asp במקביל תוכלי לפנות לפסיכיאטר לשקילת טיפול תרופתי. אינני בטוח שטיפול כזה נדרש, אבל רק אחרי שיחה מעמיקה ניתן יהיה לבחון את הסוגיה. כאמור- את עיקר הדגש הייתי נותן לטיפול פסיכולוגי. המון הצלחה.

בוקר טוב אני בת 35 נשואה +2 אני סובלת מדיכאון ..טופלתי טיפול קצר בעבר הרחוק אצל פסיכיאטרית של הקופה אבל הפסקתי מחוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלומים.לפני כחצי שנה פניתי לרופא משפחה וקיבלתי כדורי שינה וריסיטל בשל איבחון של דיכאון.לפני כשלושה חודשים ניסיתי להתאבד בעזרת כדורים.אך ללא הצלחה.יום לאחר שהגעתי לביתי מבית החולים החלו הטלפונים משרותי הרווחה לצלצל..מדאגה לילדי.לאחר מספר שיחות עם העובדת הסוציאלית פניתי לקופת החולים על מנת לקבל סיוע רפואי מפסיכיאטר של הקופה.לפני כחודש הייתי בשיחה אצל פסיכיאטר..הוחלט לא לאשפז אותי בשל עצם היותי מודעת לבעיה ומוכנה לקבל טיפול.הומלץ כי אגש לתחנת בריאות הנפש באזור מגורי(תחנה שברשות הממשלה)ושם אקבל טיפול כדורי ושיחתי.פניתי אליהם..ועד היום למעלה מחודש ועם כל זה שהתרעתי על כוונותי האובדניות..ועל השפעת הדיכאון גם על ילדי..אף אחד טרם התקשר וקבע מועד אפילו לא לשיחת מיון..לשאלתי :האם אין זמן "תגובה"שאמורה רשות כזו לתת מענה?אני מודעת לתורים הארוכים שיש אבל ..כשהכתובת רשומה על הקיר יש סידרי עדיפויות לא?! אשמח לתשובתך המשך יום טוב א

שלום רב, אכן בעיה מוכרת- ולא פשוטה. לטעמי ישנן שלוש דרכים אפשריות לזרוז התור. 1. לבקש מרופא המשפחה המכיר את מצבך ליצור קשר עם מנהל המרפאה לבריאות הנפש ולהסביר לו את הדחיפות. 2. לבקש באופן דומה את עזרת העובדת הסוציאלית משרותי הרווחה. 3. לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי (ניתן ליצור קשר עם משרד הבריאות באיזור מגורייך ולברר שם את הטלפונים של הפסיכיאטר המחוזי) ולהסביר לו את המצב ולבקש את עזרתו. בהצלחה

30/11/2008 | 18:18 | מאת: רן

שלום רב, אני סובל מעצב לא מוסבר,חוסר ריכוז, חוסר מוטיבציה ורצון לעשות דברים,פשוט בלי חשק, בתקופה האחרונה תחושה זו התחזקה, אני מתקשה להרדם בלילה וגם אם אני ישן הרבה אני עייף רוב הזמן, תחושה זו חזקה מאוד מהרגע שאני קם והולכת ונחלשת במהלך היום. לפני 6 שנים הייתי אצל פסיכיאטר עקב משבר עמוק שנבע מאובדן של מישהו שקרוב לי, הייתי על סף תהום ולאחר התלבטות ארוכה וכן קריאה מרובה על הסימפטומים החלטתי ללכת לפסייאטר ולקחת תרופות. הטיפול עזר מאוד ולאחר 3 שנים הפסקתי. אינני יודע אם זה קשור לאותה תקופה ולעצם העובדה שהסיכוי שדבר כזה חוזר בעתיד יחסית גבוה. בכל אופן מכיון שרגע אני חש בעצבות מתמשכת שאני מגדיר כדיכאון קל עד בינוני איני רוצה להמתין יותר אבל גם לא רוצה טיפול שמלווה בתרופות סינטטיות. שקלתי לקחת רמוטיב אך לבסוף בחרתי בדבר היותר "טבעי" טבליות st. jhon's wart של חברת GNC(אותן רכשתי בחו"ל מאחר והן לא מורשות בארץ). ברצוני לדעת ,מאחר וזה ללא פיקוח, מה דעתכם צריך להיות הטיפול וכמו כן מה המינון עליו הייתם ממליצים?(מומלץ בין כדור אחד לשלושה ביום) האם להתחיל עם כדור אחד ואז להמשיך ליטול שניים? אם כן לאחר כמה זמן? תודה מראש, רן.

30/11/2008 | 23:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כיוון שמדובר בחומר שאינו תרופה, לא אוכל להתייחס למינון שלו.

30/11/2008 | 17:42 | מאת: אריאל

האם ירידה רק ברמות נוראדרנלין במוח יכולה להביא לדיכאון ? תודה מראש

30/11/2008 | 23:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא, ממש לא. כנראה זה שילוב של גורמים רבים, בינהם ירידת סרוטונין, נוראדרנלין וכנראה גם גורמים נוספים.

30/11/2008 | 15:25 | מאת: אור

שלום, 2 שאלות: 1. אם שכחתי לקחת 20 מ"ג סרוקסט כמידי ערב (כלומר ערב אחד שכחתי) האם לקחת מיד שנזכרים או לפסוח על הכדור? 2. האם ניתן להיכנס להריון שנוטלים סרוקסט ולוריון?

30/11/2008 | 23:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם שכחת ונזכרת עד 8 שעות לאחר מכן- אפשר לקחת את הכדור. מעבר לכך- פשוט לדלג על כדור ואם זה לא קורה כל יומיים- אין בכך שום נזק. לגבי הריון- התרופות יכולות להיות בעייתיות, ביחוד בסוף ההריון. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בעניין זה.

30/11/2008 | 13:09 | מאת: מיקי

שלום אחי מטופל במשך 8 שנים ב- 20 מ"ג סרוקסט ביום. לאחרונה חזרו תופעות של חרדה וחשיבה טורדנית. מה לעשות? להגדיל מינון? האם השפעת הסרוקסט יורדת עם הזמן? מיקי

30/11/2008 | 23:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לפעמים למרות הטיפול חרדה עלולה לחזור. הכי הגיוני להעלות את המינון אבל כדאי לעשות זאת בליווי של רופא (רופא משפחה או פסיכיאטר) המכיר אותך.

29/11/2008 | 21:10 | מאת: יוסי

ערב טוב אנשים יקרים שאלה לי אליכם ב4-5 חודשים אחרונים סבלתי מחרדות כלליות ודיכאון לאחר שבעבר (לפני 5 שנים השתמשתי ב סרוקסט) והפעם היא לא כ"כ עזרה לי. הרופא המליץ לי לעבור ל אפקסור XR אין לי הרבה תופעות לוואי אך אחת התופעות (אני נותל תרופה זו כ 9 ימים) אני מרגיש מעין הרגשה כאילו אני לא מרוכז או שקשה לי לזכור דברים דברים שעשיתי אני מרגיש כאילו אני מנותק כזה מעצמי) למרות שאני יותר רגוע ופחות לחוץ והמצב רוח טיפה עלה לי. אני רוצה להדגיש שאני מתפקד רגיל , אני עובד , לומד , חברה , וכו.. אני לא יודע אם זה תופעת לוואי של האפקסור או שזה פשוט חרדה או חלילה משהו אחר

30/11/2008 | 23:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אפקסור יכול לגרום להפרעות ריכוז וזיכרון. לפעמים הן חולפות תוך כחודש, אבל לא תמיד. בכל מקרה לא מדובר בפגיעה מסוכנת אלא בתופעת לואי שחולפת כליל עם הפסקת התרופה.

שלום רב, שאלתי: האם חתימת אמא אפוטרופוסית מספיקה לצורך אשפוז או שיש צורך גם בחתימת החולה בעת הפנייה לבית חולים? תודה גלי

30/11/2008 | 23:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם מדובר באפוטרופסות מלאה (לא רק לרכוש אלא גם לגוף) מספיקה חתימת האפוטרופוס לאישפוז.

תודה רבה גדולה לד"ר שמגר. הייתי זקוקה מאוד מאוד לתשובתך!!! אני אפוטרופוס מאז שנת 98 , מאז אושפז הבן ללא קושי של חתימה שלו. משום מה לאחרונה נתקלתי בקשיים ברוקרטיים שהובילהו למצב בל יתואר!!! בית חולים סירב לאשפזו בטענה שהחולה אינו מסכים !!! שאני אפוטרופוס גם לגוף הייתה התעלמות מוחלטת. נאלצתי רק תחת צוו לאשפזו לצערי הרב !!! וזה הי כרוך בסבל נוראי ,והמשך הדרדרות !!! תודה מקרב לב, גילי

29/11/2008 | 11:51 | מאת: ניר

שלום רב, אני בחור אחרי צבא, בשנתיים האחרונות אני סובל מאקנה קלה בפנים, יכול להיות שנכנסתי לאיזהשהוא דכאון בעקבות זה, באופן בלתי מודע בכלל והייתי בנאדם טיפה כבוי וחשוך, עכשיו אני מתחיל לפקוח עיניים ולחשוב כמה חבל שהייתי במצב הזה. אני מתחיל לשאוף לחיוביות ואופטימיות ,מה שלא הייתי אז, למרות שאני עדיין סובל מהאקנה. יש סוג של טיפול שעשוי לעזור בי ולתמוך ולהוציאני לחלוטין מהמצב הזה? אני מתחיל בעצמי לראות שאני רוצה לעשות שינוי.. אני חושב שחיזוק הבטחון העצמי שלי גם לא יזיק.. הםא ניתן לבדוק אם הייתי/עדיין אני בדכאון אם בכלל? אשמח אם אקבל מענה לסוג טיפול מתאים.

30/11/2008 | 23:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע שעיקר הקשיים שלך קשורים לתדמית שלך ולהתמודדות עם הסביבה. במצב כזה הטיפול המומלץ הוא שיחתי (פסיכולוגי) בכדי לעזור לך לבחון את הסיבות למה שקרה ויתן לך כוח להמשיך ולהתמודד. אם אתה נמצא בלימודים, לחלק מהמקומות (בודאי לאוניברסיטאות ולמכללות גדולות) יש שירותי יעוץ נפשי בתשלום סימלי. יש אפשרות גם לשקול טיפול תרופתי קל כגון רמוטיב, אבל זה רק אחרי הערכה מסודרת ע"י רופא המשפחה או פסיכיאטר. בהצלחה.

29/11/2008 | 07:18 | מאת: זוהר

אחי חולה סכיזופרני משנת 2002 ואושפז עקב דקירת שכנו ואלימות היה מאושפז כ 9 חודשים ושוחרר(בן 44 וגר לבד) מאז כל שנה לערך הוא מפסיק על דעת עצמו לקחת את הכדורים מצבו מידרדר ,שומע את אלוהים,מתבודד המון ואף מאיים על שכניו בגלל שמפריעים לו. אני כאח היחיד שלו(ההורים נפטרו)נתקל בבעיות רבות ע"מ לגרום לאישפוזו כל פעם מחדש כעקרון הוא לא מסכים לטיפול התרופתי ותמיד מנסה לחפש משהו טיבעי ולא כימי כיום מאופז שוב(בפעם הרביעית או החמישית)והוא כבר מכיר את כל הנוהלים והחוקים ומתנהג למופת בבית החולים (מאופז כשבועיים ועדיין אני רואה סימניים של פסיכוזה) והם כבר מדברים על שיחרורו. שאלתי היא:אך אפשר לכפות על החולה לקחת תרופות באופן סדיר ותמידי ולא לתת לו את האפשרות להפסיק את הטיפול וזאת עקב ההיסטוריה של הפסקות. בבית חולים הוא מספר שימשיך לקחת והכל בסדר ועושה הצגה גדולה אך לאחר חצי שנה עד שנה מפסיק שוב.

30/11/2008 | 23:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קיימת אפשרות לטיפול מרפאתי כפוי. במסגרת זו המטופל מחוייב להגיע לטיפולים וביקורות במרפאה פסיכיאטרית, ואם לא הוא מסתכן בהחזרה לאישפוז. ניתן גם לתת לו טיפול בזריקות אחת לשבועיים-שלושה, כך שזה מבטיח המצאות התרופה בגוף, ולא לסמוך על כך שיקח את זה בעצמו. בהצלחה.

28/11/2008 | 21:09 | מאת: רוני

האם פעילות ספורטיבית למטופל בתרופות נוגדות דיכאון יכולה לעזור לצאת מהדיכאון ולהפסקת התרופות ? תודה מראש

30/11/2008 | 23:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כבר אבותינו קבעו "נפש בריאה- בגוף בריא". פעילות גופנית סדירה עוזרת בהתמודדות עם דיכאון- היא מקטינה התקפים ועוזרת לצאת מהם מהר יותר. זה לא תחליף לתרופות. מעבר לכך- לפעמים בדיכאון יש חולשה קיצונית המונעת ומקשה על ביצוע פעילות גופנית. במקרים אלו אין להתעקש על פעילות גופנית ויש "ללכת בקצב" של החולה.

30/11/2008 | 23:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, תלוי לאיזו בעיה. לדיכאון לא נהוג להעלות מעבר ל- 15 מ"ג ליום. ל- OCD מגיעים גם ל- 20 ולפעמים אף 25 מ"ג ליום.

28/11/2008 | 12:53 | מאת: אבי

מה קורה לאדם שלא זקוק לSSRI ונוטל SSRI? האם הוא נכנס למצב של מניה ?

30/11/2008 | 23:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית לא. רק במקרים נדירים ממש זה קורה שמגיעים למצב מאניה. זה כמו שאדם בריא נוטל אקמול והתרופה לא מורידה לו את החום מתחת לנורמה.

28/11/2008 | 12:04 | מאת: ירון

שלום רב, אני לוקח זיפרקסה זה מספר שנים. האם התרופה עצמה משמינה?האם התרופה גורמת לתאבון מוגבר? תודה מראש,

30/11/2008 | 23:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כן וכן. התרופה מעלה תיאבון וגם משמינה. יש לשקול את אי הנוחות הקשורה לכך מול התועלת שהתרופה מביאה, כאשר שוקלים את המשך הטיפול.

28/11/2008 | 07:26 | מאת: יואל

שלום רב! אבי בן 70 עבר לפני מס' חודשים ניתוח להשתלת קוצב לב. מאז הניתוח הוא סובל מחרדות ודיכאונות, הבאים לידי ביטוי בתחושות של מתח ואי שקט פנימי, אי יכולת למקד מחשבות, כיווץ גופני כללי ואי שינה בלילה. לאחרונה הוא החל לקבל טיפול תרופתי בציפרלקס 10 מ"ג, 1/2 כדור לשבועיים הראשונים וכדור שלם לאחר מכן. כעת הוא החל להתלונן על תחושות של "שריפה" פנימית. האם תחושות אלו של "שריפה" פנימית אופיינית למצבים אלו של חרדה? האם תחושות אלו מקורם בכדור? האם קיים כדור חלופי? האם כדאי ללוות את הטיפול במפגשים עם פסיכולוג? תודתי מסורה לך מראש שבת שלום יואל

30/11/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא כל כך ברור כמה זמן הוא כבר נוטל את הכדור השלם. בכל מקרה, תחושות שריפה יכולות להיות קשורות לחרדה, אבל בכדי לקבוע בודאות יש להבדק ע"י רופא המשפחה או פסיכיאטר. ישנן אופציות תרופתיות רבות אחרות, אבל לפני שממהרים להחליף טיפול כדאי, כמו שציינתי, להתייעץ ולעבור בדיקה עם רופא. רק בריאות.

27/11/2008 | 18:04 | מאת: קובי

שלום שמי קובי ואני בן 36 רווק שסובל מחרדות ופוביות בזמן האחרון יש לי כאבים בבית השחי שבאים והולכים האם יש קשר בין השניים ?

30/11/2008 | 22:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כאבים בבית השחי אינם אופיינים לחרדה או לפוביה, ולכן כדאי לבצע בדיקה גופנית מקיפה בנושא.

27/11/2008 | 12:37 | מאת: א

שלום, שמי א אני בת 37 נשואה 3 שנים ללא ילדים עזבתי את הבית בגיל צעיר עברתי לבדי למרכז הארץ מהדרום שרדתי את החיים בקושי רב - ידעתי ימים מאוד קשים עד שהכרתי את בעלי בגיל 35 והתחתנו. לאורך כל תקופת הנישואים אני לא מצליחה להביא ילדים ועברתי טיפולים רבים(7 ניתוחים) ללא הצלחה. אני לא עובדת בשל מצבי הבריאותי . עברתי בחיי כמה התמוטטויות נפשיות משקל 35 גובה 1.74 כיום אני 46 ק"ג. מצבי כיום קשה מאוד אני לא מדברת בכלל לא יכולה לראות אנשים כואב לי בלב הגוף חלש ואין ביכולתי כח לחיות. (כיום אנחנו צריכים לעזוב את הבית בשל עיקולים הוצ"לפ מכיוון שבעלי לא מסתדר בהוצאות לבד) אשמח עם תענו לי מה לעשות דחוף? תודה א

30/11/2008 | 22:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יתכן שאת סובלת מדיכאון. אם אכן זה כך- ניתן לעזור לך בקלות רבה יחסית. תוכלי להתייעץ בנושא עם פסיכיאטר וגם עם רופא המשפחה בקופת חולים שיוכלו לעזור לך בקלות ובמהירות. שיהיה לך רק טוב.

26/11/2008 | 22:09 | מאת: יאיר

שלום ד"ר.אני סובל מאוד ואשמח לקבל כיון מקצועי(כמובן בפרופורציות הנכונות לרשת האינטרנט).אני בן 26 וסבלתי כל חיי מתחושות חרדה על אש קטנה. במשך כשנתיים נעזרתי בתוסף מזון בשם GABA כדי להקל קצת על המצב. אח"כ הפסקתי על התוסף ועברתי לתרופה רמוטיב למשך חודשיים ובשבועיים הראשונים גם כדור קלונקס 0.5 מ"ג. הפסקתי עם התרופות לחלוטין.ומאז חלפה כשנה. איני לוקח תרופות כרגע בכלל. כחודש וחצי לאחר הפסקת התרופות,התחלתי להרגיש רע מאוד מה שלא הכרתי מעולם: רעידות/התכווצויות לא רצוניות של השרירים בגוף,ידיים ופנים,תחושה שאני עומד להחנק, דפיקות לב חזקות,אי שקט חזק ביותר וסחרחורת. התופעות נמשכות באופן יום יומי קבוע מזה כשנה(למרות שהתרופות התפנו מזמן מהגוף). עשיתי בדיקות דם מקיפות,בדיקת א.ק.ג,בדיקת לחץ דם,EMG ובדיקת שתן- כל הבדיקות תקינות ללא דופי. יש לי מספר השערות שבגלל אחת מהן יתכן ואני כל כך סובל: א.הגוף התרגל לקבל גאבא מבחוץ כתוסף וכרגע "מתעצל" לייצר גאבא לבד. ב.הרמוטיב גרם להתפתחות של התופעות החריפות האלה של החרדה בגלל שהוא נוגד דיכאון בלבד ולא מיועד לחרדה.(כמו לתת תרופה נגד סכרת למי שאין סכרת) ג.מדובר בהתמכרות קשה לכדור קלונקס שידוע כממכר וחזק מאוד שקשה להפסיקו. כל דבר מרגיע שאני לוקח (כמו כמוסות ולריאן)גורם לי להחרפה במקום הקלה! מה לדעתך נראה על פניו הכי הגיוני מההשערות שלי? או שאין קשר בכלל לאחת הסיבות שציינתי? ובכלל איך אפשר לצאת מזה לחלוטין? אנא אני סובל מאוד מאוד.תודה.

30/11/2008 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, האמת היא שקצת קשה לדעת ממה נגרמו התופעות שאתה מתאר. חלק ממהשערות שאתה מעלה אינן סבירות (כמו שהגוף "מתעצל" לייצר GABA או שנוצרה התמכרות לקלונקס שמשפיעה גם אחרי שנה) אבל כנראה שלעולם לא יהיה ניתן לדעת בודאות מה הסיבה לכך. אבל הרבה יותר חשוב הוא איך ממשיכים הלאה. אין ספק שאתה זקוק לעזרה חיצונית, כי אתה לא מסתדר לבד. אני מניח שאתה לא מתלהב מטיפול תרופתי, אבל אתייחס לזה אח"כ. ראשית כדאי לחזור על בדיקות כלליות אצל רופא המשפחה לשלילת גורם גופני. בהמשך ניתן לפנות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שהוא יעיל יחסית בטיפול בתופעות כאלו. וכאמור ניתן להעזר גם בטיפול תרופתי, שהוא יעיל ומהיר יחסית, ע"י שילוב של נוגדי חרדה ותרופות להורדת מתח כמו קלונקס (כן, כן....). אבל כפי שציינתי- אני מניח שכיום זו לא אופציה של ממש מבחינתך. כך או כך- המון הצלחה.

26/11/2008 | 19:00 | מאת: אילן

שלום ד"ר, אילו תרופות משמשות בפסיכיאטריה לשיכוך רגשות של כעס כרוני? תודה.

27/11/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין תרופות לכעס. הטיפול הנכון בכעס הוא טיפול טיפול פסיכולוגי. בטיפול כזה יכולים להקנות כלים להתמודדות עצמית עם מצבים מעוררי כעס בדרכים שלא גורמות להתפרצות כעסים. תרופות יכולות להקטין מתח, ודרך זה לעזור בצמצום עוצמת הכעס. כל תרופה להורדת מתח תועיל במצבים אלו.

26/11/2008 | 17:05 | מאת: אריק

האם במצבי דיכאון וחרדה רגילים מטופלים אשר ברשותם נשק ברישיון חוקי . כאשר מגיעים לטיפול ראשוני אצל פסיכאטר [בבריאות ונפש דרך קופת חולים ] האם הסיכאטר מדווח על כך לראשויות קרי משרד הפניפ על החזקת נשק. ואם לא ביאזה מצבים . ואם בכלל מדווחים על כך.

27/11/2008 | 22:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית כל רופא (ולא רק פסיכיאטר) מחוייב לדווח למשרד הפנים במקרה בו מטופל שלו מחזיק נשק ולדעת הרופא קיים סיכון לעצמו או לאחרים בכך שהוא מחזיק את הנשק. בפועל רוב המטופלים בכלל לא מספרים שהם מחזיקים נשק, כך שהרופא בכלל לא יודע. גם במקרים שהרופא יודע- לא כל רופא מודע לחובתו לדווח, ולא כל רופא יודע לאן מדווחים. כך שבפועל רק מיעוט מהמקרים המחייבים דיווח אכן מדווחים.

26/11/2008 | 15:52 | מאת: רן

שלום, אני נוטל גלולות פרופסיה למניעת נשירת שיער. אני סובל מדיכאון קל-בינוני והנני מעוניין להתחיל לקחת את הגלולות St Johns Wort (היפריקום) של GNC או את התרופה רמוטיב,האם ידוע על בעייה כלשהיא בנטילת התרופות הללו יחדיו? שאלה נוספת, האם לקיחה של St Johns Wort לתקופת ניסיון ואח"כ מעבר לרמוטיב יכול לגרום לשיבוש קבלת תוצאות אפקטיביות מהרמוטיב? תודה מראש, רן.

27/11/2008 | 22:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר בעיה בשילוב פרופסיה ורמוטיב. לגבי המעבר מ St Johns Wort לרמוטיב- כיוון ש- St Johns Wort אינו תרופה מוכרת, לא אוכל להתייחס לכך.

26/11/2008 | 04:07 | מאת: דודו

שלום אני בן 22 שמנותק חברתית ואף פעם לא היו לי חברים מגיל קטן אני ביישן ושתקן ורגיש מאוד ומאוד פגיע ומהר לוקח ללב ומהר מאבד תקווה אם נכשלתי בעניין מסויים אני גם מאוד עצבני ויש לי התפרצויות זעם חזקות יש לי כעס חזק על מצבי ועל האנשים שמסביבי ועל הגורל אני לפעמים מכה את הראש שלי בקיר וזורק חפצים ומכה את ידי בשולחן אני מסתגר בבית באופן מלא פשוט אני מרגיש שאני לא יכול לצאת מהבית כי אני לא רוצה לפגוש אנשים ומרגיש בושה בקרב אנשים בגלל מצבי

27/11/2008 | 21:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נראה שיש לך דפוסי אישיות עם רגישות גבוהה ואימפולסיביות גבוהה. הרגישות הזו הופכת אותך לכל-כך פגיע. בכדי לחזק את יכולותיך להתמודד ולהקטין במשהו את הפגיעות הזו ניתן להעזר בטיפול פסיכולוגי. טיפול כזה לא יעלים את הרגישות אלא יעזור לך להקטין אותה. חשוב לזכור שמדובר בתהליך ארוך של עבודה טיפולית שלוקח לפחות שנתיים. אין כאן קיצורים ולא נוסחאות פלא- אבל אפשר להגיע למקומות הרבה יותר טובים בחיים, ולצאת מהקופסה בה אתה נאלץ לחיות כיום. המון הצלחה.

25/11/2008 | 22:36 | מאת: ירון

שלום ד"ר. לאחר שימוש ממושך בקסנקס פעמיים ביום רבע מ"ג, ופעם נוספת חצי מ"ג בלילה ברצוני להתחיל בהליך גמילה. משום שחש כי לא "מכסה" אותי לזמן ממושך ונתקל בתופעת "קריז מהלך יום. אציין כי כבר עשיתי דרך מטה ממינונים גבוהים יותר וככל שמתקדם זה נהיה קשה יותר. ועל כן לאחר לימוד החומר ביקשתי לעבור לקלונקס שזמן חייו בדם ארוך יותר מה שעושה הגיון לרדת ממנו תוך כדי "מחיקת פירורים. שאלתי היא האם במהלך זה יש לי דרגת סיכון גבוהה יותר להגדלת התמכרות? שכן.. לא הצלחתי להבין חד משמעית מה מבין השניים ממכר יותר. ובנוסף האופציה של מעבר לווליום נשללה מאחר שנטען כי גורם לתחושות "איכסיות" כהגדרת הרופאה. אנני מגיב טוב לאנטידיפרסנטים ולאור זה החלטתי לנסות ולהתמודד בדרך הקשה. תודה וסליחה על המגילה.

27/11/2008 | 21:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בעבר מעבר כזה היה הגיוני כיוון שלא היה קיים קסנקס XR. היום הקסנקס XR הוא בעל "אורך חיים" ארוך יחסית כך שההבדל לא גדול. אין בעיה לעבור לקלונקס, וזה לא יגדיל את הסיכוי להתמכרות.

25/11/2008 | 17:13 | מאת: לימור

גיסתי היתה מאושפזת במחלקת בריאות הנפש 3 שבועות והתחילו לתת לה טיפול 4 כדורים ביום של ויפאקס כל כדור 150 מ"ג וכל הזמן הזה היא סבלה מכאבי ראש חזקים ואח"כ התחילו לה רעידות ברגליים וגמגום חזק בדיבור .עשו לה סיטי ראש יצא תקין. האם תופעות אלו מהכדור? והכי חשוב האם זה יעבור לה? או שיש סיכוי שככה היא תשאר כל הזמן?

27/11/2008 | 05:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם אכן הנתונים מדוייקים- מדובר במינון מאד חריג של אפקסור. בד"כ לא נותנים מעל 300 מ"ג, ובמקרים חריגים 375 מ"ג ליום. אם את יכולה- אני מציע שתבדקי את סיכום האישפוז משם ותראי האם לא קרתה טעות בהבנה של גיסתך. יכול להיות שהומלץ לה על 4 כדורים של 75 מ"ג ליום. חלק מהתופעות שתארת הן בהחלט יכולות לנבוע מהאפקסור, כמו כאבי הראש. בילק מהמקרים הן משתפרות תוך כחודש- אבל לא תמיד. בכל מקרה רצוי להגיע לרופא המשפחה לבדיקה כללית.

25/11/2008 | 12:02 | מאת: יונה

שלום. אני סובלת מירידה בריכוז וירידה בכושר העבודה-תסמינים שליליים ,במשך שנתיים. נוטלת ציפרלקס.באינטייק שנעשה לאחרונה רשם הרופא :סימן שאלה על בעיה פסיכוטית כלשהי. שאלתי: האם תוכל להמליץ על רופא שמתמחה באבחון בתחום זה ושיוכל גם להתאים תרופה מדויקת לדיכאון או לאבחנה אחרת? אני מאזור חיפה. אפשר אף בת"א. תודה ,

27/11/2008 | 05:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני נוהג להמליץ על רופאים פרטיים מעל הפורום, אך אם מישהו מהקוראים ימליץ- אשמח לפרסם זאת כאן.

25/11/2008 | 02:21 | מאת: חוששת

יש תרופות שניתנות כשמצבים הם מסוכנים בהתנהגות שנובעת מהם, ושנלוות אליהן תופעות לוואי הרסניות להרגשה ולרצון להמשיך לחיות. ישנן תרופות כאלה שקיימות הרבה שנים ונמצאות עדיין בשימוש. כאשר תרופות כל כך מסוכנות, למה לא תמיד חוקרים את הסכנה ולמה לא בודקים את הסכנה להחרפת הבעיה ע"י התרופה לפני שמשייכים את ההחרפה למחלה? למה תמיד חושבים שמצב פתלוגי הןא תוצאה של מחלה ולא תוצאה של נסיבות?

26/11/2008 | 21:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כיום רוב התרופות שבשימוש אינן בעלות תופעות לואי קשות, ואם יש כאלו שיש להן תופעות לואי קשות הן לא בשימוש כאפשרות הראשונה או השניה, אלא בלית ברירה. מבחינתי פחות חשוב מה גרם לבעיה אלא יותר איך אפשר לעזור. אם ניתן להשפיע על הנסיבות כך שהאדם יחוש יותר טוב- זה הכי נכון והכי טוב. לצערי לא תמיד זה אפשר, וגם כשאפשר- לפעמים נגרם נזק ששינוי הנסיבות כבר לא יתקן. זה בדיוק כמו שהכי טוב להרחיק מישהו מהאש בכדי שלא יפגע ממנה, אבל לפעמים מקבלים כוויה, וגם אם נכבה את האש זה לא ישנה כלום לגבי הכוויה. לכן צריך לבחון כל דרך בה ניתן לעזור. לא פעם הטיפול הכי יעיל והכי מהיר הוא תרופתי. יחד עם זאת תמיד אנחנו מנסים להסתכל בראיה כוללת, ולפי הצורך לבצע גם התערבות משפחתית, לערב עובדת סוציאלית, להיות בקשר עם מקום העבודה (כמובן לאחר קבלת רשות מהמטופל) וכל התערבות אחרת שיכולה לסייע.

25/11/2008 | 02:07 | מאת: חוקרת

לפני שנים קיבלתי טגרטול כתרופה אנטי אפילפטית במקום דנטואין. נראה לי מעיון בהודעות שזאת גם תרופה אנטי פסיכוטית. אני ראיתי אותה פעם בבית של ידיד שלי שכעת משפחתו איננה והוא איננו.

26/11/2008 | 21:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, טגרטול אינה אנטי פסיכוטית. יש לה מספר שימושים בפסיכיאטריה, כגון טיפול למצבי מתח קשים, ולהפרעה ביפולרית (מאניה-דיפרסיה).

24/11/2008 | 21:26 | מאת: מיכל

אני לוקחת כמעט 4 שנים כדור ציטאלופרם 20 מ"ג פעמיים ביום נגד חרדה כעת אני מתכננת להכנס להריון האם הכדור עלול להזיק לעובר? ואם כן אז האם עדיף להוריד במינון או להפסיק בכלל ? שאלתי היא ליידע כללי לפני שאפנה לרופא שלי . מחכה לתשובה. מיכל

26/11/2008 | 21:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יכול להיות נזק, אמנם בסיכון קטן מאד, ובעיקר כשנוטלים בשליש האחרון של ההריון. מומלץ לשקול קורס טיפולי של טיפול קוגנטיבי, שלפעמים מאפשר להמשיך במינון מופחת או אף ללא תרופות כלל.

24/11/2008 | 16:18 | מאת: רוני

האם דיכאון מתמשך ללא טיפול גורם נזק בלתי הפיך למוח ?

26/11/2008 | 21:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כן. דיכאון ממושך ללא טיפול גורם להעלאת הסיכון להתקפים חוזרים ובתדירות גבוהה יותר. דיכאון ללא טיפול יוצר כנראה נזק שהופך את המוח מועד יותר לפיתוח דיכאונות נוספים.

24/11/2008 | 15:58 | מאת: אלון

האם הירידה בסרוטונין במצב דיכאון היא שגורמת לכאבי הראש ?

26/11/2008 | 21:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר קשר בין רמות סרוטונין נמוכות לכאבי ראש. ככלל כאבי ראש אינם אופיינים בדיכאון, ובמידה ויש לך כאבי ראש כדאי להבדק בנושא ע"י רופא המשפחה.

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2008 | 20:18 | מאת: עדי

שלום במידה ואני נותנת הוראה לשים את הקיצבה שלי בקרן לחסויים , ואם אחרי תקופה מסוימת, אולי אפילו שנים, אני מתחרטת ורוצה שהקצבה תחזור להיכנס אלי לחשבון הבנק, האם זה אפשרי??

23/11/2008 | 20:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מבין בתחום הזה, וכדאי להתייעץ עם עובד סוציאלי.

23/11/2008 | 17:33 | מאת: שושה

שלום רב . אני נמצאת בהריון ראשון שבוע 32 . סובלת כבר מס שנים מהתקפי פאניקה , חרדה וOCD בנושא מחשבות חוזרות ונשנות . אני מטופלת בויאפקס (אפקסור) 225 מ"ג ומשבוע שעבר, עקב החמרה במצב , לאחר התייעצות מול השירות הטרטולוגי ומול הפסיכיאטר המטפל 300 מ"ג(העדיף להעלות את המינון ,במקום לבחליף לתרופה חדשה עקב שבוע ההריון המתקדם). בנוסף התחלתי טיפול באיכילוב בשיחות במרכז לבריאות הנפש של האישה . מס שאלות : 1. האם בעצם העלאת המינון,עקב רגרסיה, אני צריכה להמתין לפחות שבועיים עד להשפעה\חזרה לשפיות?? אני סובלת בעיקר מהתסמינים הפיזיים של החרדה ( חוסר שינה, דופק מהיר, התקשות שרירים, אי שקט כללי ובכי...) וכמובן מהפחד שאני לא ממש מתאימה להיות אמא , למרות שאני מסתדרת נהדר אם תינוקות וילדים..... 2. פחד עצום נוסף שלי , הינו מדיכאון אחרי לידה ... האם יש טיפול מניעתי לכך?? האם בעצם העובדה שאני נוטלת את נוגדי הדיכאון ,זה מהווה מעין הגנה \מניעה לדיכאון אחרי לידה?? אודה לתשובה מהירה

23/11/2008 | 20:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, העלאת המינון יכולה להשפיע כבר אחרי שבוע, אבל לפעמים צריך לחכות קצת יותר. בעניין שאלתך השניה- התשובה היא חיובית בהחלט- הטיפול שאת לוקחת מקטין מאד מאד את הסיכון לדיכאון לאחר הלידה.

23/11/2008 | 11:48 | מאת: מאגי

אני שלחתי הודעה בשם מאגי .. ושאלתי על ocd אתה שאלת באיזה מינון אני לוקחת.אני לוקחת 20 .. יענו כדור ליום זה לפי הוראת הפסכיאטר בהתאם למצבי.. לא ממש מובן למה אתה מעלה אפשרות העלאת מינון.. ולא הבנתי בעצם בגלל שיש מחשבות צריך להעלות מינון או להפסיק מינון ולנהל שיחות פסיכולוגיות. מחשבות אלו באות וחולפות לעיתים רחוקות והם לא מאיימות (אגבהן גם היו בצורות שונות לפני הלידה ) כמו למשל מחשבות עקב מוות של מישהוא קרוב וכולה...

23/11/2008 | 20:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

המינון נקבע לפי חומרת המצב. אם את מסתדרת עם המצב הקיים- לא חייבים להעלות מינון. אם את רוצה להעלים את הסימפטומים לחלוטין- אפשר להעלות את המינון. לא חייבים.... ההחלטה היא רק שלך. כמו שציינתי המינון הממוצע ל-OCD הוא 40-60 מ"ג.

23/11/2008 | 09:16 | מאת: אילן

האם דיכאון שנובע מירידה ברמת סרוטונין במוח מביא לחוסר ריכוז וירידה בזיכרון ? או שמא ירידה של נוראדרנלין גורמת לכך ? תודה

23/11/2008 | 20:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ברור איזה חומר קשור להפרעות בריכוז ובזיכרון בזמן דיכאון.

23/11/2008 | 02:18 | מאת: גלי

שלום רב. האם משחק טריוויה שבו צריך לחשוב מהר יכול לעזור לנסיגת דימנציה? תודה

23/11/2008 | 20:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כל פעולה שמחייבת את הפעלת המוח, כמו חידוני טריוויה, יכולה לעזור לעצור התדרדרות של דמנציה, ובמקרים נדירים גם לשפר מעט את המצב. ככלל עדיף כמה שיותר פעולות כאלו מתחומים שונים (תשבצים, קריאה, סודוקו, חידונים אחרים...). יש לציין שעיסוק בפעולות אלו ללא דמנציה מקטין את הסיכון להתפתחות דמנציה בעתיד.

24/11/2008 | 00:24 | מאת: גלי

23/11/2008 | 00:24 | מאת: שבתאי

שלום רב האם טיפול ממושך בטגרטול במינון יומי של 800מ"ג, יכול לגרום לפגיעה בכבד והאם נדרש מעקב של תפקודי כבד? תודה רבה

23/11/2008 | 20:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טגרטול בכל מינון יכול לפגוע בכבד. אם עושים מעקב כמו שצריך (בחצי השנה הראשונה בדיקת תפקודי כבד כל חודש, ואחרי חצי שנה להמשיך בבדיקת תפקודי כבד אחת לחצי שנה), הרי שאם מגלים איזו הפרעה ניתן להפסיק את הטיפול בטגרטול מבלי שיגרם נזק.

23/11/2008 | 00:02 | מאת: שבתאי

שלום רב אני חולה סכיזופרניה ונוטל 4 סוגי תרופות והם: קלונקס 3מ"ג, סוליאן 1100מ"ג, אטומין 80מ"ג וטגרטול 800מ"ג ליום. כיוון שאני נוטל תרופות אלו כבר חודש ויותר, ואני מאוזן, רק שישנה בעיה קטנה והיא, שעד היום בכל בדיקות הדם שעשו לי רמת הטגרטול בדם לא הגיעה למינימום הנדרש וזה למרות שהעלו את המינון שלו מ400מ"ג ל600מ"ג ואח"כ ל800מ"ג ועדין לא הגיעה למינימום הנדרש. האם זה בעצם אומר שעד היום הטגרטול לא השפיע עלי כלל או שזה השפיע רק 50% או פחות ואז בעצם יוצא שאני נוטל תרופה זו לחינם שהרי אני מאוזן כבר? אודה לכם אם תוכלו לפרט לי מעט תודה רבה על שירותכת הנפלא.

23/11/2008 | 20:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מינון טגרטול ממוצע הוא 600-1600 מ"ג ליום, כך שיש בהחלט עוד לאן לעלות. אם הרמה בדם לא מספקת- אז אין בעצם יעילות לתרופה. במאמר מוסגר רצוי לציין שחשוב לברר שוב עד כמה הטיפול בטגרטול חיוני, כיוון שטגרטול מגביר את הפירוק של שאר התרופות בגוף, ולכן מוריד מיעילותן של שאר התרופות.

22/11/2008 | 22:42 | מאת: רוית

שלום רב, מזה כ8 חודשים נטלתי סרוקסט (20 MG ) ובחודשיים האחרונים רסיטל 20MG. התרופה שונתה לרסיטל בעקבות תחושת חוסר מיקוד, סחרחורות והשמנה ניכרת בעת נטילת סרוקסט. כעת, אכן אני יותר מפוקסת, הסחרחורות הופסקו אולם דרישת הגוף שלי לפחממות לא פסקה ועדיין יש תיאבון מוגבר שתוצאתו - השמנה. את הטיפול החלתי בעקבות משבר טראומתי בחיי ומהפחש שאחזור לתחושות העבר אני ממשיכה לטול את התרופה וכן בשל תועלתה ליציבות היומיומיתשלי. עם זאת מאוד מאוד מפריע ומטריד אותי נושא ההשמנה. האם קיים טיפול מקבוצת הSSRI שידוע כי באופן ניכר אינו משפיע על תיאבון המטופל. (זהו מעגל קסמים שאני שרויה בו כעת, בעקבות ההשמנה הדיכאון מבצבץ ואז יעילות התרופה פוחתת ואם אספיק ההשמה תפחת אולם הדיכאון עלול לחזור) אודה לתשובה,

23/11/2008 | 20:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, סרוקסט נחשב "הכי משמין". שאר ה- SSRI משמינים בערך באותה מידה. אבל ניתן לנסות SNRI כמו אפקסור, שיעיל לדיכאון לא פחות מ- SSRI ופחות גורם להשמנה.

ד"ר שמגר שלום אמרו לי במכון להסרת שיער בלייזר שאיני יכולה להתחיל בטיפול כל עוד אני נוטלת כדורים מסויימים (לפונקס, וויפאקס, קלונקס) עקב חוסר איזון הורמונלי שנוצר בגלל הכדורים. בוא נצא מנקודת הנחה שאני מפסיקה לקחת את הכדורים כמה זמן מהפסקת הטיפול צריך לסחוב כדי שלא תהיה יותר שום השפעה של הכדורים? כלומר, כמה זמן מהפסקת הטיפול אני צריכה לחכות כדי שאוכל להתחיל טיפול בהסרת שיער בלייזר? תודה ושבוע טוב

23/11/2008 | 20:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר את הבעייתיות של התרופות שאת לוקחת עם טיפולי לייזר. אשמח אם תבררי במכון את הנושא ותבררי את מקור המידע עליו הם נסמכים כשהם קובעים שיש בעיה. לכן לא אוכל להתייחס לשאלתך בנושא הזמן הנדרש להפסקה. חשוב מאד לציין שכל הפסקה מסכנת אותך מאד מאד ויכולה לגרום לחזרת הסימפטומים מהם סבלת בעבר ולדרדר אותך למצבים קשים, כולל צורך באישפוז ועוד. האם זה שווה? אני לא בטוח.....

22/11/2008 | 19:22 | מאת: me

שלום. רציתי לברר האם יש בעיה ליטול פרפנאן ולקסדין יחד..? אם כן, מה יהיו תופעות של ערבוב תרופות אלו? אני בטוחה שאתה יודע שתופעות הלוואי של פרפנאן הם גם עצירות, מכך אני סובלת בחריפות ועל כן הרצון לפתור את הבעיה על ידי לקסדין. אגב, נטילת 2 התרופות תעשה בלילה, לפני השינה ולא זמן רב לאחר ארוחת הערב. תודה רבה ויום טוב, me

23/11/2008 | 20:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עדיף להמנע ככל הניתן מלקסדין, גם ללא קשר לפרפנן. לקסדין הוא טיפול שהגוף מתרגל אליו, ולפעמים מגיעים למצב של התמכרות. עדיף לנסות שיטות טיבעיות (כמו דיאטה עשירת סיבים, שיזיפים מיובשים, שתיה מרובה ופעילות גופנית) ולכל היותר להעזר בשמן פרפין.