פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

24/10/2008 | 18:28 | מאת: גדי

שלום רב, אני בן 29, ונוטל מזה כ-6 שנים תרופות נגד דכאון וחרדה. במשך תקופה זו החלפתי מספר פעמים תרופות, בהתייעצות עם פסיכיאטר ו/או רופאת משפחה. עד היום נטלתי פלוטין, רסיטל, פבוקסיל, סרוקסט+אדרונקס, ויפאקס ובחודשיים האחרונים רמוטיב. הסיבות להחלפות היו חוסר יעילות או תופעות לוואי. הרגשתי הכי טוב עם סרוקסט+אדרונקס. הייתי רוצה לחזור לתרופות אלו, שכן הרמוטיב אינו עוזר. יחד עם זאת, הסרוקסט גרם לי לבעיות בחשק ובתפקוד המיני ואף להשמנה ולכן הפסקתי איתו.יש דרך להתגבר על הבעיה, כך שגם אטול סרוקסט ואדרונקס וגם אתגבר על תופעות הלוואי? מה עושים? תודה, גדי

25/10/2008 | 23:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שילוב של סרוקסט ואדרונקס נותן השפעה דומה לזו של תרופות מקבוצת ה- SNRI. לקבוצה זו שייך הויאפקס אותו הפסקת (לא ברור אם בגלל תופעות לואי או חוסר יעילות. בכל מקרה חוסר יעילות של ויאפקס ניתן לקבוע רק אחרי שמגיעים למינון של לפחות 225 מ"ג ליום= 3 כדורים ליום). בכל מקרה, שווה לנסות תרופות נוספות מאותה קבוצה כמו איקסל וסימבלטה.

24/10/2008 | 17:55 | מאת: ענת

שלום רב, שאלתי היא, אני סובלת מפעולה של תלישת שיער באזור הראש בלבד. מתוך קריאת מאמרים באינטרנט ראיתי, שהדבר יכול לנבוע עקב חוסר בהורמון סרוטנין, האם יש בדיקת דם שניתן לקחת מרופא משפחה לכך? או כל בדיקה אחרת? מה צריך לבקש? תודה מראש

25/10/2008 | 23:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין בדיקות (לא דם ולא אחרות) שיכולות להראות את רמת הסרוטונין. מאידך יש למצב הזה טיפולים טובים, גם תרופתיים וגם פסיכולוגיים, והייתי מייעץ לך לפנות לאיש מקצוע לצורך טיפול. בהצלחה.

24/10/2008 | 17:32 | מאת: שירה

אני בת 50. מטופלת מספר שנים בסרוקסט בהצלחה . משתמשת לעיתים בקולנקס להרגעה נקודתית - מינון של חצי כדורשל 0.5 פעמים מספר בחודש. האם כדאי להליף את הכדור לואבן או משהו דומה או שמא כדאי וניתן להמשיך להשתמש בקלונקס (אשר משפיע היטב). ושוב - אני משתמשת במעט מאוד פעמים בחודש בכדור זה. תודה !

25/10/2008 | 23:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, למה להחליף סוסים מנצחים? שתי התרופות מאותה משפחה, ואם את מסתדרת עם קלונקס- אז אינני רואה סיבה להחליפו.

24/10/2008 | 16:34 | מאת: אפרת

שלום רב, אני בת 25 וסובלת מזה שנים רבות מאכילה כפייתית. על אף הנסיונות הרבים שלי לרדת במשקל באמצעות דיאטות מבוקרות ושילוב של טיפול פסיכולוגי וNLP אני תמיד "נופלת" ונכשלת במאמציי. אני מרגישה כמו נרקומנית עם אוכל (במיוחד עם מתוקים) ולא מצליחה להתגבר על התקפי הזלילה. משקל היתר מהווה מכשול גדול מאד עבורי ואני חשה שהוא מונע ממני דברים רבים (קשרים זוגיים, לימודים וכו') שאלתי היא האם ישנו טיפול שניתן לאכלנים כפייתיים והאם ישנם רופאים המתמחים בנושא הזה. אני ממש מיואשת... אודה מאד לתשובה

25/10/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע שאת מאד סובלת, אבל ברשותך - הקביעה שמשקל היתר מונע ממך דברים רבים היא לא סבירה. מה הקשר בין המשקל ללימודים??? גם לזוגיות הוא לא חייב להפריע, ואני מכיר לא מעט גברים שנשים שמנות מושכות אותם הרבה יותר מרזות. ישנם טיפולים שונים לכך, וישנם מטפלים שמתמחים בכך, אבל במקביל לתהליך המלחמה באכילה (שהוא חשוב באמת) אני הייתי מציע לך לנסות לבדוק למה את שמה את כל חייך סביב הנושא הזה. איכשהו נדמה לי שאם תוכלי לחיות קצת יותר בשלום עם האכילה ועם המשקל, אט-אט יהיו לך בחיים מוקדי עיסוק משמעותיים יותר וזה בפני עצמו ישפר את האכילה והמשקל. אחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י טיפול פסיכולוגי שאינו מתמקד בהפסקת האכילה אלא יותר בקבלה עצמית. כך או כך- הרבה הצלחה.

24/10/2008 | 15:51 | מאת: גלית

אני נמצאת בקשר ארוך מאוד (4 שנים) של און אנד אוף עם בחור מקסים, מתוק ואנחנו ממש מאוהבים. שנינו בני 33. אנחנו לא ממש זוג כי תמיד פחדתי מההגדרה וידעתי שלא אוכל לקיים איתו מערכת יחסים אמיתית מכיון שהוא חולה במחלה מאניה דיפרסיה. ניסיתי במשך השנים להתנתק המון פעמים, להכיר בחורים חדשים אבל ללא הצלחה כי אני באמת ובתמים אוהבת אותו... עכשיו אנחנו מדברים על לנסות ללכת עם הקשר עד הסוף (חתונה) אבל אני עם המון המון חששות. ראיתי אותו בכמה התקפים ואשפוזים וזה פשוט נורא...בנוסף, הבחור שלי לא עובד כבר כמה שנים ויש לזה קשר ישיר למחלה. הוא ניסה לעבוד בכמה עבודות אבל בעקבות ההתקפים הוא תמיד פוטר והיה צריך לבנות את עצמו כל פעם מחדש. זה משהו שאני גם חוששת לגביו, אם אני חושבת על חתונה וילדים. אני לא יודעת מה לעשות, לא מצליחה להתנתק ומצד שני, פוחדת ללכת עם זה עד הסוף. מה אפשר לעשות במקרה כזה? אני ממש אובדת עצות...

25/10/2008 | 22:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אכן בעיה לא פשוטה. ולבעיה לא פשוטה אין פתרון פשוט. בעיני הדבר הנכון ביותר הוא לנסות לברר עם עצמך מה מחבר אותך כל כך חזק אליו, ואת זה אולי כדאי לנסות לעשות עם איש מקצוע (פסיכולוג) במספר שיחות.

24/10/2008 | 14:43 | מאת: משה

אבי סבל מדיכאון ומטופל בציפרלקס וקלונקס כבר כחודשיים עכשיו הוא היה תמיד אדם אחראי אבל מה שאני לא מבין כרגע שהוא רושם כל דבר על דף למשל מתי התעורר באיזה שעה הלך לישון מודד לחץ דם עשר פעמים ביום ורושם לפעמים כל חצי שעה כל כדור שלוקח רושם מתי לקח באיזה שעה ולא זורק אף נייר ושומר הכול? האם זה נורמלי? מה דעתך?

25/10/2008 | 21:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, התופעות שאתה מתאר אינן רגילות. זה יכול להיות קשור לדיכאון (אולי רצון לתעד הכל כי הוא חש שחייו קצרים, אולי קשיי זיכרון שמופיעים הרבה בדיכאון, אולי סיבה אחרת?) או לטיפול התרופתי (קלונקס יכול לפגוע קלות בזיכרון). עדיין התופעה שתארת לא שכיחה, לא בדיכאון ובודאי שלא בטיפול התרופתי שאביך מקבל. ניסית לשאול אותו למה הוא עושה את זה?

26/10/2008 | 10:24 | מאת: משה

הוא טוען שמפחד לשכוח מתי לקח כדור ושלא יתבלבל וייקח שוב ושלא מפריע לו לרשום את זה .הסיבה שטענת שחייו קצרים הכי ניראת לי כי הוא תמיד בהרגשה רעה לגביי חייו והוא רק בן 60 . במידה והבן אדם חש שחייו קצרים מה עושים טיפול תרופתי? פסיכולוגי ?

23/10/2008 | 23:44 | מאת: ישי

האם לכדורי ולריאן בריכוז גבוה(כמו התרופה ללא מירשם RELAXINE) יש אפקט דומה לתרופה קלונקס?האם הולריאן גורם לאותה הרווחה והשלווה? עוד שאלה,האם ולריאן צריך להיות בשימוש כמו קלונקס,כלומר מידי פעם או שהוא נועד לנטילה ארוכה ורציפה כמו SSRI?

25/10/2008 | 21:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ולריאן הינה תרופה המבוססת על מיצוי מצמח בעל שם דומה. לתרופה אפקט מרגיע במידה קלה, והיא משפיעה באופן מיידי, כלומר כשעה אחרי הנטילה ניתן לחוש באפקט, ואין אפקט מצטבר כמו SSRI. ולריאן לא גורם לאותה רגיעה כמו קלונקס, גם בגלל שהוא יותר חלש וגם בגלל שמנגנון הפעולה שלו שונה. הוא מיועד בעיקר למצבי מתח קל ולא למצבי חרדה.

23/10/2008 | 23:27 | מאת: חייל משוחרר

שלום ד"ר, אני בן 21, מזה כחצי שנה אני סובל מתופעות חרדה שלוו בחודש הראשון בתסמינים גופנים שהופחתו משמעותית ואף נעלמו. אך בחודשים האחרונים נהייתי היפוכונדר עם מחשבות שמטרידות אותי כל הזמן. אך מדובר בדברים שהיו חולפים לי לאחר תקופה קצרה. לפני כחודשים וחצי , עשיתי בדיקת זרע בצבא(היום אני משוחרר) ובטעות ניגבתי את הפה עם נייר מלוכלך מהפח שחששתי שעלול להיות בו זרע מכיוון שהיה רטוב וגם בגלל אופי מקום, למרות שסיכוי גבוה שזה מים, לאחר 3 שבועות חשתי כאב גרון קל שחלף.חששתי מהדבקה ב-HIV. התייעצתי עם רופאים בפורומים שונים שרובם טענו שאין סיכוי ואין צורך להיבדק ואחד טען כי לא סביר אך אין צורך להיבדק. אך למרות זאת ביצעתי בדיקה בבית חולים והתשובה לשמחתי שלילית, אך הבנתי כי חודשים אמנם זה מספיק כדי לבצע בדיקה אך יש כאלו שממליצים לאחר 3 חודשים בגלל ההנחיות בארה"ב כטווח ביטחון נוסף.אך משרד הבריאות בישרא מנחה חודשיים. למרות שנרגעתי די הרבה עדיין אני מוטרד בנושא, חושש ממנו מאוד ויש לי הרבה מחשבות מטרידות שנעלמות ק בהיסח דעת מדברם אחרים. אני מאוד לא רוצה לפנות לפסיכיאטר דרך קופת חולים כדי שלא יהיה לי "כתם" מבחינה הרגשה אישית גם, יש לי ביטוח בריאות כולל אלטרנטיבי ששם יש אפשרות לבצע טיפולי ביופידבק (15 טיפולים בשנה) . לאור כל הסיפור הארוך הזה , רציתי לשאול.....מדוע אני ככה, זה סביר או שמדובר בהפרעה ? איזה טיפול אתה ממליץ? ביופידבק יעיל? מה אני עושה עם עצמי? אני פשוט מותש נפשית מכל העניין זה, למרות שאני מתפקד באופן מלא ורגיל שביום-יום המחשבות מטרידות את מנוחתי מאוד!. תודה רבה לך

25/10/2008 | 21:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אכן מדובר בסוג של הפרעה, קצת קשה לי לדעת האם זה היפוכונדריה (ששם ישנן דאגות יותר כלליות בנושאי בריאות, ולא ממוקדות רק לבעיה אחת) או למשל OCD= הפרעה טורדנית כפייתית. הפרעות כאלו בהחלט יכולות לקרות לאנשים צעירים בגילך, בד"כ ללא שום סיבה מיוחדת, וללא רקע נפשי מיוחד. בכל מקרה רצוי להגיע לאבחון וטיפול, כי לרוב זה לא עובר מעצמו. אינני מכיר את יעילות הביופידבק למצבים כאלו. מאידך ישנן שתי אפשרויות מאד יעילות. האחת היא טיפול פסיכיאטרי (שממנו אתה לא מתלהב...), כולל טיפול תרופתי. השניה היא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי שזה סוג של טיפול פסיכולוגי שמלמד אותך לשלוט במחשבות הללו ובחרדות, כולל תרגול עצמי וכו'. בהצלחה.

או שצריך לקחת כדורים למניעה של התקפים סכיזופרניים? כמו מצבים פסיכוטיים. שאלה אחרת האם הסכיזופרניה גם גורמת לעצבנות ייתר, ולגרימה של כדורי אסיוול או קלונקס. יש גם מחלת PTSD, והשאלה היא אם סכיזופרניה גורמת לעצבנות ייתר וגם PTSD כידוע גורם לעצבנות יתר, איזה משתי המחלות גורמת עצבנות ייתר, כאשר מצב המחלה בשניהם באותה דרגת נכות. תודה לתשובה על השאלה המטורטלת הזאת?

25/10/2008 | 21:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שאלות חשובות, והנה התשובות: סכיזופרניה היא מחלה כרונית, הדורשת טיפול קבוע לכל החיים גם השביל למנוע התקפים פסיכוטיים וגם בשביל לשפר את התפקוד ביומיום. יש חולים סכיזופרניים הסובלים מעצבנות יתר. זה לא קורה לכולם. אם הסיבה היא סכיזופרניה עדיף לנסות לאזן את העצבנות ע"י כדורים אנטיפסיכוטיים ולא ע"י אסיוול וקלונקס. PTSD גם גורם לעצבנות, בד"כ בשכיחות גבוהה יותר מסכיזופרניה. אצל מי שסובל משתי ההפרעות ביחד קשה לפעמים לדעת מה הסיבה לעצבנות היתר.

23/10/2008 | 20:08 | מאת: אורן

שלום רב.אני בן 26 ואני סובל מהפרעת חרדה מתמשכת כרונית. לפני כשנה החלטתי לקחת בעצת רופאת המשפחה ולהענות לטיפול תרופתי נוגד חרדה בתרופה צימחית חדשה בשם REMOTIV בשילוב עם CLONEX 0.5M. את הקלונקס לקחתי בשבועיים הראשונים ואת הרמוטיב כחודשיים מלאים. כיון שלא נראה שיפור החלטתי להפסיק עם התרופה בעצת הרופאה. מאז חלפה שנה ואני פשוט עובר סיוט מתמשך:בעיות שינה,אי שקט פנימי,התקפי- חרדה,בילבול,פסיקולציות לא רצוניות בשרירים,מחשבות רעות,מחנק כבד בחזה. אני מתחרט על היום שהתחלתי את הטיפול הזה... מצבי היה "דבש" לעומת מה שקורה איתי היום.בדיעבד התברר לי שהרמוטיב לא מיועד כלל להפרעת חרדה אלא לדיכאון.. אני מניח שזה כמו לתת תרופה נגד סכרת כחודשיים לאדם שאין לו סכרת... פניתי לרופאה,היא אומרת שזה בכלל לא קשור לתרופות ובפרט שעברה כשנה. לי נראה שזה קשור לתרופות כי אלו תרופות המשפיעות על המוח (וגם הקלונקס ידוע מכדור ממכר כסם).איך יוצאים מהמעגל הזה?אני כבר לא יודע מה קורה איתי,דיכאון? חרדות?שילוב?

25/10/2008 | 21:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני מסכים שכנראה הטיפול שנטלת בעבר לא היה מתאים לך, אבל אני לא חושב שהתחושות הלא נעימות שקורות לך היום קשורות לכך. התרופות אמנם משפיעות על המוח אבל השפעתן פגה תוך ימים מגרע הפסקתן. גם תופעות גמילה (אותן ניתן לייחס לקלונקס ) לא נמשכות יותר ממספר שבועות מהפסקת התרופה. נשמע שהמצב שאתה סובל ממנו הוא אכן סוג של חרדה. יתכן שמיד אחרי הפסקת הטיפול וסביב תופעות הגמילה היתה החמרה של המצב. מבחינת ההמשך: ישנה אפשרות לטיפול תרופתי ע"י תרופות נוגדות חרדה, וישנה אפשרות לטיפול לא תרופתי ע"י טיפול קוגנטיבי. השילוב בינהם הוא היעיל ביותר. בהצלחה.

23/10/2008 | 19:52 | מאת: רונה לי

אני בת 32. סובלת מחרדות מאז הצבא בערך שהחמירו מאד עם מחלתה ופטירתה של אמי. אני מטופלת במשך שנים בתרופות וגם בשיחות. יש תקופות טובות יותר ויש תקופות טובות פחות. החרדות באות לידי ביטוי בעיקר בימים ארוכים של חרדה ומתח מאד מאד גבוהים וכמו שזה בא כך זה הולך. משום מה תרופות מהסוג של וליום, ואבן, קלונקס וקסאנקס לא משפיעות עלי בכלל. כנראה הסבילות שלי לסוג הזה מאד גבוהה וגם מינון גבוה לא עושה לי כלום ולכן בשלב מסוים הבנתי יחד עם הפסיכיאטרית שזה חסר טעם לנטול אותם אפילו בעת מצוקה. בחודשים האחרונים תקפו אותי כמה פעמים חרדות וגם דיכאון (עד אז רק חרדות) ובשבוע האחרון, אולי בעקבות וירוס שתקף אותי והלחיץ אותי, אני בדיכאון נוראי שלא ידעתי כמותו, כל הזמן בוכה, בקושי קמה מהמיטה אם כי מצליחה קצת לתפקד, מתגעגעת לאמי עד כאב, מרגישה בדידות ויאוש ועל סף תהום. הדיכאון כשלעצמו מלחיץ אותי מאד כיוון שאני מרגישה נטולת שליטה לחלוטין - לא יודעת מה לעשות, למי לפנות ואיך להקל על עצמי. אין אף כדור שיכול לעזור במצבי SOS. אני סובלת מרמת חרדה גבוהה מאד ואיתה דיכאון כיוון שאני כבר מותשת מכך שחיי נראים כפי שהם נראים - בגלים של חרדות ודיכאון שתוקפים בלי לדעת למה. אני מרגישה שניסיתי הכל - טיפול דינמי במשך שנים, טיפול קוגניטיבי, קבוצה ותרופות מכל סוג אפשרי וכלום! אז איך אפשר לא להתייאש? האם המשמעות של כל זה היא שאלה הם חיי ושאצטרך לסבול את החרדות והדיכאונות? אני כל כך מפחדת מהפעם הבאה, מהתהום הזו ומכך שכל חיי אצטרך לסבול ולהיאבק על חיי. אשמח לקבל עצה, מילה מרגיעה, משהו שיהיה אור באפילה עבורי כרגע. תודה

25/10/2008 | 21:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, באמת מצב לא פשוט. נשמע שאת מנסה לטפל בעצמך, ולמרות שפה ושם יש שיפור מסויים - הרי שבסוף את חשה שאינך מצליחה להשיג "חסינות" לחרדות ולדיכאון. לא פרטת האם את עובדת, האם יש לך זוגיות/ משפחה. אשמח לשמוע קצת יותר על החלקים הללו בחייך. מבחינת המתח לפעמים במצבים כאלו מה שעוזר זה תרופות מסוג של רידזין/ לרגקטיל/ אטומין במינונים נמוכים. לטווח יותר ארוך שווה לבחון טיפול בנרדיל (שאני מניח שלא ניסית) שהוא מאד אפקטיבי בחולים ש"לא מגיבים לכלום". כיוון נוסף לבעיה האחרונה שצצה- לדעתי יש לשקול אפשרות לאשפוז קצר (אם זה אפשרי מבחינתך) שיעזור לך קצת לאחרגן כוחות ולחזור לעצמך. זה לא מחוייב המציאות, אבל זו אופציה שיכולה מאד לעזור במצבים דומים. עוד כיוונים לטווח ארוך (אחרי שהגל הנוכחי ישתפר) שמומלץ להשקיע בהם הם: 1. פעילות גופנית סדירה- יש לזה אפקט של ממש. 2. התנדבות- נתינה לאחרים ללא תמורה ממלאת את הנפש במידה גדולה. היי חזקה, וכולי תקווה להתאוששותך במהירה.

23/10/2008 | 14:23 | מאת: תמר

לאחר כמה חודשים שבלעתי לוריבן,ניסיתי להיגמל אך בכל פעם הופיעו תסמיני חרדה קשים שאילצו אותי לחזור ולבלוע את הכדור כדי להימנע מהתקפי החרדה והקושי לישון. פיתחתי התמכרות לכדור ועקב כך הופיעו לי חרדות קשות ,כאבי ראש וקושי להירדם בלילה. פניתי לרופא (פסיכיאטר)והוא המליץ לעבור לכדור אחר-רמוטיב, את הרמוטיב אני בולעת כבר חודש במינון מלא(2 כדורים)עם הלוריבן הפסקתי לאחר שבוע , תופעות החרדה לא חלפו ,אני עדיין בקשיים לישון, ירדתי המון במשקל .פניתי שוב לפסיכיאטר והוא המליץ להעלות את המינון ל-3 כדורים. כרגע אני עם 3 כדורים ליום אך עדיין עם חרדות וקושי לישון. לטענתו כל כדור אחר יגרום לי לתופעות לוואי קשות , ורק הרמוטיב מתאים לי עקב תופעות לוואי נסבלות יחסית, וכל כדור אחר יגרום לי להתמכרות קשה . מה דעתך? האם יש כדור אחר- לטיפול במצבי? האם "מירו" יכול להתאים לי?

25/10/2008 | 08:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ראשית והכי חשוב- לא פרטת למה מלכתחילה התחלת ליטול את הלוריואן. שנית- לא כל כך ברורה לי ההמלצה של הפסיכיאטר שלך- רמוטיב אינו יעיל לחרדה אלא לדיכאון בלבד, מעבר לכך אין עדות ששלושה כדורים יותר יעילים מ- 2. בשביל להפסיק טיפול בלוריואן חשוב ראשית לדעת מה הסיבה שבגללה לקחת אותו כי יתכן שהבעיה "ההיא" כלל לא עברה, ולכן כשאת מפסיקה טיפול בלי תחליף מתאים הכל חוזר. גם אם נמצאה תרופה אחרת להורדת חרדה (כמו רסיטל, סרוקסאט אפקסור ועוד), בשביל להפסיק את הלוריואן ראשית כדאי להחליף אותו בתרופה דומה רק ארוכת טווח כמו קלונקס או ואליום. בהמשך לרדת לחצי מינון כל 2-3 שבועות ולא להפסיק בבת אחת. זה לא מונע לחלוטין את תופעות הגמילה, אבל מצמצם אותן למינימום. בהצלחה.

23/10/2008 | 14:17 | מאת: מתחתנת

שלום אני נוטלת כמעט שנה סרנדה 50 מ"ג ועליתי במשך שנה זו במינון מ100 ל 200 מ"ג כאשר חשתי כי הסימפטומים חוזרים. אני לוקחת את הכדור עבור OCD קל מאוד, חרדה קלה וטיקים. בעוד שבועיים אני מתחתנת ושמתי לב כי הטיקים גברו, דבר המפריע לי מאוד. אני מניחה שזה קשור למתח לפני החתונה. יש לציין כי אינני חשה שום שינוי נפשי, אינ רגועה כרגיל אך הטיקים הם הדבר המציק לי. מה עלי לעשות? האם ניתן להגביר מינון הסרנדה או 200 זה המקסימום? יש המלצה אחרת? אשמח מאוד לעזרתך

25/10/2008 | 08:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית 200 מ"ג זה המינון המקסימלי, אבל במקרים בהם יש תגובה חלקית הרבה פעמים עולים מעל זה לכיוון 300 מ"ג. אפשר לנסות לשלב תרופה להורדת מתח כמו לוריואן או ואבן שמאד יעילות במצבים כאלו.

23/10/2008 | 06:34 | מאת: קים

מה ההבדל בין אפקסור לרסיטל? המלצת לי לנסות לעבור לאפקסור לאחר שנטלתי רסיטל 20 מיליגרם למשך חצי שנה ועדין מרגישה דכאון, אמרת כי אפקסור גם מטל בדכאון אך שייך לקבוצה אחרת, אשמח את תפרט תודה

25/10/2008 | 08:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, רסיטל שייך לקבוצת תרופות הנקראת SSRI, שהן מעלות את רמת הסרוטונין במוח. האפקסור שייך לקבוצת ה- SNRI שמעלות גם סרוטונין וגם נוראפינפרין. שתיהן נוגדות דיכאון וחרדה, ומסיבות שאיננו מבינים עד הסוף, יש אנשים שמגיבים דוקא לאחת מהתרופות ולא לשניה. בנושא זה אין ברירה אלא לנסות ולראות עד שמגיעים לתרופה המתאימה.

22/10/2008 | 18:38 | מאת: לילך

שלום, מזה כחודשיים בעלי מדודכדך ומסתובב "עם האף למטה". כשאני שואלת אותו מה קרה ואם קרה משהו מיוחד הוא עונה שלא קרה כלום, אבל רואים עליו שהדבר לא נכון. כשאני שוב חוקרת ואומרת שאולי הוא לא מודע למשהו שמעיק עליו הוא עונה אם אני לא מודע, אז אני לא יכול לדעת ואין כלום. האם זה עלול להפוך לדיכאון של ממש כמחלה? האם צריך לטפל בכך בתרופות? תודה מראש.

25/10/2008 | 08:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יכול להיות שהוא כבר בגל של דיכאון. לדיכאון לא תמיד יש סיבה חיצונית, ולפעמים הוא מופיע "סתם כך". כדאי שיגיע לאיש מקצוע להערכה. ניתן לטפל גם באמצעים לא תרופתיים, כמו טיפול קוגניבי- שזהו סוג של טיפול שנותן לאדם כלים להתמודדות עצמית עם דיכאון. רק בריאות...

22/10/2008 | 16:49 | מאת: רינת

שלום רב אני כבר חודשיים וחצי נוטלת כדור אחד ביום של ציפרלקס (סבלתי מסחרחורות שככל הנראה היו ביטוי לחרדה) המצב השתפר ללא כל ספק אבל לאחרונה אני מרגישה שהחרדות כאילו מנסות לחזור סימפטומים גופניים קטנים מכניסים אותי לחרדה, עוברות בי מחשבות פשוטות שמכניסות אותי ללחץ אני מצליחה להתמודד איתן אבל זה מאוד מטריד האם זה הגיוני לאור נטילת התרופה אחרי שיפור כל כך גדול וחיובי האם יכולות היות מעידות קטנות כאלה? תודה

25/10/2008 | 08:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אז כן, זה הגיוני. לפעמים הטיפול נותן מענה חלקי לבעיה. ישנן שלוש אפשרויות להתמודדות: 1. לא לעשות כלום- כמו שאת עושה כעת ו"ללמוד לחיות עם זה". אני לא מוצא שזו אופתיה סבירה, כיוון שהאופציות האחרות מציעות הקלה של ממש. 2. לשלב טיפול קוגנטיבי בטיפול התרופתי 3. להעלות מינון תרופה. בתחילה בחצי כדור למשך כחודש, ואם זה לא עוזר אז גם לכדור שלם נוסף. בהצלחה.

22/10/2008 | 16:47 | מאת: חמוטל

בס"ד שלום ד"ר שמגר כרגיל למי פונים בשעת צרה? אליך. חבל שאי אפשר לבוא אליך באופן פרטי מכיוון שעזרת לנו מאוד בתשובותיך. חמותי מקבלת רסיטל 20(כדור וחצי בבוקר) וסרוקוול25 (חצי כדור בלילה) פסיכיאטר שלה אמר שאם יחזרו ההזיות לעלות את המינון של סרוקוול לכדור אחד. בערב חג שמחת תורה חמותי אמרה ששמעה את התפילה ושהיו הרבה אנשים בבית הכנסת(אין מצב ששמעה ,המרחק רב), האם על סמך הערה זו בלבד כדאי להעלות את המינון ולהקדים תרופה למכה(לפני ההחמרה) או שלפי נסיונך, ייתכן מצב בודד העשוי להעלם, ובעצם צריך רק לעקוב אחר התפתחויות נוספות? ואם יתחילו ההזיות להתגבר ,ייקח זמן עד שהכדור ישפיע עליה לא? מה עושים?הרי יש מצב שלא תשתף אותנו במחשבותיה,ולא נדע מה קורה "שם בפנים" ואז נאחר את הרכבת, האמנם כך? (התחילה לקחת הכדורים הנ"ל בתחילת החודש)אשמח לשמוע המלצתך בנושא.

25/10/2008 | 08:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, במקרה שלכם סנונית אחת כן מבשרת את האביב- ודי בארוע אחד בשביל לקבוע שהמצב אינו מאוזן ויש להעלות במינון. בכל מקרה המינון של סרוקוול שהיא מקבלת הוא נמוך מאד, כך שאינני צופה בעיה עם העלאת המינון.

22/10/2008 | 13:51 | מאת: עדי

שלום רב, לאחרונה הודענו לילדים כי אנו מתגרשים, הבן הגדול בן 11 לקח את זה מאוד מאוד קשה, הבעיה העיקרית היא שהילד נכנס לחרדות ולפחדים שמשהו לא בסדר עם העיניים שלו, חשש גדול מפני הרכבת משקפיים וכל זאת לאחר שהיינו אצל מספר רופאי עיניים שאמרו לו שראייתו מצויינת וכי אין לו מה לדאוג כלל. ההתמודדות עם הבעיה מאוד קשה שכן מהבוקר עד הערב מדי יום אני יושבת ומרגיעה את הילד כי אין לו כל בעיה עם העיניים וכי הכל בסדר והדבר מתיש נפשית. רציתי לשאול אם הבעיה מוכרת ומהי המלצתך לגבי התמודדות עם הבעיה. ראוי לציין כי אני מסבירה לילד כי הבעיה היא נפשית ונובעת מהלחץ שלו וההתמודדות עם העובדה שהוריו התגרשו, הדבר מרגיע אותו במעט אך לא לזמן רב. אודה להתייחסותך.

23/10/2008 | 00:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כדאי להתייעץ בנושא עם פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג ילדים.

22/10/2008 | 01:08 | מאת: אדיר

שלום ד"ר, בן 32 בשל חרדה מטופל בפלוטין ובקלונקס 0.5 מ"ג לפני שינה בעבר ניסיתי כדורי שינה זודורם והשינה איתם הייתה שטחית עם הנגאובר בבוקר, שינה אפקטיבית אבל לא מרגישה איכותית. עם הקלונקס זה מרגיש כאילו הכדור אינו מרדים כתוצאה ישירה של הכדור אלא מרגיע וכתוצאה מזה מתאפשרת שינה "טבעית". האם אכן כפי שאני חש עם הקלונקס השינה היא "טבעית" או שמא הקלונקס פועל באופן זהה לכדורי שינה קלאסיים ומלבד אפקט ההרגעה יש לו אפקט הרדמה טיפוסי כמו לכדור שינה רגיל ? האם שינה עם קלונקס יכולה להיות שינת חלום או שינה איכותית או שזה רק נדמה לי ? תודה

23/10/2008 | 00:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קלונקס הוא בעיקרון כדור הרגעה ולא שינה. ההשפעה של כדורי הרגעה ושינה משתנה מאדם לאדם, וכל אחד צריך למצוא את מה שהוא מרגיש שהכי טוב לו. חלומות ישנם עם כל הכדורים, רק שעומק השינה יכול להשתנות בין כדור לכדור.

הנני מטופלת מזה 15 שנה בטיפולי הפריית מבחנה,לפני כשנתיים סיפרתי לפסיכיאטר שמטפל בי כי אני עומדת לפני עוד טיפול הפרייה ומבקשת לדעת אם הכדור שקיבלתי בעבר"סרוקסט" יכול להזיק לעובר במידה ואכנס להריון ולכן הוא החליף לי את הכדור ל"רסיטל". לפי דבריו יצא מאמר הקובע כי "סרוקסט" יכול להזיק לליבו של העובר- ולכן עברתי ל"רסיטל". לפני 4 חודשים נקלטתי להריון שהחזיק לצערי רק 10 שבועות עד שפסק הדופק של העובר. אני תוהה האם יש קשר בין נטילת "רסיטל" לעובר? אני מתכוונת לגשת שוב לעוד טיפול הפרייה וחשוב לי לוודא שכדור זה לא יזיק לנסיונותיי או להצלחתי בהשגת הריון.

שלום רב, עיקר הבעיה ברסיטל היא בשליש האחרון של ההריון וסביב הלידה, אז יש סכנה (נדירה מאד, אבל קיימת) של לחץ דם ריאתי מוגבר בילוד, שזו תופעה מסוכנת. ככלל עדיף לנסות להגיע לטיפול קוגנטיבי שיכול לעזור בהקטנת מינוני התרופות ובמקרים מסויימים גם הפסקתן.

21/10/2008 | 21:32 | מאת: א

שלום. אני סובל מבעיות דיכאון במשך שנים יש לציין שאני סובל מבעיית ריכוז ושינה שמקשות את חיי מאוד ללא עזרה בטיפול תרופתי. לאחרונה נכנסתי לזוגיות יש לציין מורכבת ולא קלה( כי זה הפשרה שהחלתי לעשות) וחשבתי שהדיכאון ישתפר אבל לא ממש ורוב הזמן אני חושב מחשבות רעות ובנוסף בעבר הייא לי מחשבות בעבר ועדין יש שמישהו חזק יכול לפגוע בי פיזית עכשיו יש לי מחשבות שאני יכול לפגוע בה או במישהו אחר חלש ממני וזה מאוד מציק לי. בנוסף יש לי בעיה של רגישות יתר ושליטה בעצבים וזה כנראה בעיקר גורם לדיכאון. האים אתה חושב שתיפול תרופתי נגד דיכאון יכול לעזור לבעיית הדיכאון שלי ולבעיה שצינתי לבעיות רגישות יתר ולבעיה של שליטה בעצבים או תיפול תרופתי אחר או משולב? האים אתה יכול להמליץ על תיפול רפואי(ואפקס בעבר לא עזר)? והאים הרופא המשפחה(הוא מבין בטיפול נגד דיכאון)יכול לטפל? בתודה.....

22/10/2008 | 23:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע שבאמת לא פשוט לך. נדמה לי שהכי נכון זה לשלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי. הרושם שלי (וזה רושם בלבד- כי לא בדקתי אותך כמו שצריך) שיתכן שבנוסף לדיכאון יש לך OCD. רופא המשפחה יכול בהרבה מקרים לטפל תרופתית, אבל כאמור אני חושב שיש מקום גם לטיפול פסיכולוגי.

23/10/2008 | 10:06 | מאת: מילי

שלום א אני מעזה וכותבת לך למרות שאינני פסיכיאטרית, כי חבל לי לחסוך ממך מיידע שעזר לי כ'כ: אני לוקחת מוצר צמחי (נוזל) שנועד לשיקום מערכת העצבים ולהפחתת רגשות מתח, חוסר מנוחה וחרדה. הצמחים המרכיבים מוצר זה ידועים ברפואה המסורתית והמודרנית בהשפעתם המייטיבה והלא- ממכרת. ביניהם גם צמח העוזר לפורמולה כנגד הכבדה על מערכת העיכול. (שתי בעיות הנקשרות לא פעם עם התרופות הפסיחכיאטריות: התמכרות, והכבדה כל מערכת העיכול). כמובן שאינני יכולה להמליץ ,כי אינני רופאה פסיכיאטרית. אבל לי זה עוזר. אם שכחתי או סתם לא לקחתי- לא קרה כלום, אין כל סימני התמכרות. אם מרגישה יותר צורך- לוקחת ונהנית מהרגיעה . כמובן, טיפול נפשי בנוסף,תמיד חשוב ועוזר .

21/10/2008 | 18:44 | מאת: עידו

שלום השאלה שלי קצת מורכבת. אני כבן 30 וידוע כסובל מאו סי די כבר 15 שנים עם טיפולים כאלו ואחרים. לאחרונה מצבי התדרדר מאוד ואני מרגיש חרדות עצומות בנוגע למצבי הבריאותי בעקבות ניתוח שעברתי. אז מצד אחד, אלו מחשבות שלא עוזבות, אך מצד שני, אלו בעיקר חרדות קשות. ידוע לי כי או סי די מתוייגת כהפרעת חרדה, אך אני יודע כי לחרדות טיפול שונה. למשל, אינני מרגיש כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי המומלץ לאו סי די, עשוי לעזור לי כעת. לכן שאלתי היא, איך יודעים אם להתאים טיפול לאו סי די או לחרדות? מה יהיה ההבדל בטיפול? תודה עידו

22/10/2008 | 22:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית הטיפול די דומה. מבחינה תרופתית משתמשים באותן תרופות רק שב- OCD משתמשים בד"כ במינון גבוה יותר. מבחינת טיפול פסיכולוגי גם עקרונות הטיפול דומים ויש "לתפור" את הטיפול אישית לכל אחד על פי תלונותיו. אינני מבין כיצד הגעת למסקנה שטיפול קוגנטיבי אינו מתאים לך, אבל ככלל ניתן לומר שאם יש לך כזו התנגדות פנימית לסוג טיפול מסויים עדיף שלא תתחיל איתו כי ללא רצון אמיתי לקבל את הטיפול זה לא יעבוד. כך או כך- הרבה הצלחה.

21/10/2008 | 14:32 | מאת: אייל

שלום ד"ר האם טופרניל מיועדת לטיפול במצבי חרדה ופניקה.

22/10/2008 | 22:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כן, טופרניל משמש לטיפול בחרדה ופאניקה. כיום לא משתמשים בו הרבה בעיקר בגלל תופעות הלואי, אבל יעילותו כנראה לא פחותה מהתרופות החדשות יותר.

21/10/2008 | 13:34 | מאת: ר'

שלום אני בן 17 וחצי . מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי חרדה חברתית\ביישנות כזאת, אך לדעתי זה התגבר בגיל ההתבגרות אף פעם לא התייחסתי אל זה כאל חרדה אלא כאל ביישנות שהיא טבעית וזה לא הפריע לי באופן משמעותי . עד היום יש חלק מזה אבל אני מרגיש יותר מודע לעצמי ויותר שולט בתחושות האלו . לאחר שקיבלתי ציון 80 בפיזיקה בכיתה ט' הירגשתי כאילו חרב עולמי מפני שכל הדימוי העצמי שלי והביטחון שלי התבסס על השגיי (אני פרפקציוניסט) . בתקופה שלפני כן , לא ישנתי טוב די הרבה זמן , כך שהרגשתי תופעות של חוסר ריכוז ,עייפות , כאבי ראש ובילבול . באותו היום שקיבלתי 80 הירגשתי שמשהו השתנה אצלי בראש ושאני לא יכול להתרכז ולזיכור דברים (ירידה בזיכרון) ,שאני מנותק מהסביבה ונלחצתי מזה מאוד . אני בטוח שנכנסתי לדיכאון כתוצאה מכך .(הרגשתי כמו "חי מת" ממש .. הייתי עצוב כל הזמן(כאילו שנחתה עלי תחושה כבדה של עצב ) התבודדתי , הרגשתי חוסר עניין בסביבה , התגברו כאבי הראש , לא יכולתי להנות מדברים שנהנתי מהם ...(כמו לימודים –זה נשמע מצחיק אבל אהבתי ללמוד , להצליח ) הרגשתי כאילו כשהמורה דיברה בכיתה והכל נכנס דרך אוזן אחת ויצא מהשנייה , שום דבר לא מופנם , לא נקלט ,אצלי (דבר שלא אופייני לי – תמיד הייתי מפנים הכל דרך השיעור ללא צורך רב לחזור על החומר בבית – במיוחד במקצועות ריאליים). היו רגעים שבכיתי ורציתי למות, הרגשתי חוסר תקווה ,חוסר אונים וייאוש. לאחר תקופה של שלושה חודשים בערך התחלתי לישון (לפני כן לא יכולתי להירדם כלל ). כיום אני ישן טוב (אם כי קורה לפעמים שאני קם שעה מוקדם מהרגיל ). עדיין נשארה תחושת הניתוק , חוסר הריכוז(חשיבה איטית מאוד ומפוזרת שלא אופיינית לי ) , כאבי הראש והירידה באנרגיה . הסבר ניתוק מהסביבה – אני מתכוון שאני מרגיש תחושה של ניכור וזרות כלפי אנשים , וכשאנשים מדברים אני לא מפנים את מה שהם אומרים . המחשבה שלי מפוזרת(גם במבחנים זה מתבטא בהרבה מאוד מחיקות כדי להוציא ציון גבוה –(לא אופייני לי-) . תחושה של חוסר ריכוז ופיזור דעת שדומה לתחושה נורמלית של בן אדם כשהוא במצב של לחץ רק שהיא תמידית בכל מצב ובכל מקום . ממה אני סובל ? יש לציין שאני התחלתי טיפול פסיכולוגי רק עכשיו (כי הוריי לא התייחסו אלי ) הפסיכולוג כרגע שיש לי סוג של חרדה (אנחנו עדיין בשלב האיבחוני) תודה רבה מראש

22/10/2008 | 22:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע שבאמת יתכן שסבלת מדיכאון, כשברקע יש לך מצב חרדתי כזה או אחר. אני מבין שהדיכאון השתפר במשהו, אבל אולי יש עוד שרידים ממנו. בכל מקרה, הטיפול המומלץ לשתי הבעיות במתבגרים הוא טיפול פסיכולוגי, ובמקרים מסויימים משלבים גם תרופות. צריך לזכור שהטיפול לוקח זמן, וזה נמדד בחודשים, אבל אני מקווה שהוא יעזור לך ויתן לך כלים שיעזרו לך להתמודד עם כשלונות ומשברים אחרים גם בעתיד. הרבה הצלחה!

23/10/2008 | 17:47 | מאת: ר'

אני כמעט בטוח שיש לי הפרעת דחק פוסט טראומטית הייתכן ? אני מרגיש בעיקר תחושה תמידית של ניתוק מהסביבה – אני מתכוון כשאנשים מדברים אני לא מפנים את מה שהם אומרים(ובאופן כללי אני לא יכול\קשה לי מאוד להפנים דברים (“נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה”) אני מרגיש כאילו אני בתוך איזו בועה משלי מנותק מכל מה שקורה סביבי . אין לי ולא היו לי חלומות על האירוע ו\או סיוטים וכדומה . וגם לא הימנעות . באילו תרופות מטפלים במה שיש לי ? האם ניתן לצאת מזה(אני מרגיש חסר אונים כל התוכניות שלי לעתיד נפגעו -רציתי להיות רופא , עכשיו נראה לי שאין לי סיכוי להיות כלום ) ? אם כן , תוך כמה זמן בערך אבריא ?

20/10/2008 | 23:02 | מאת: יעל

שלום ברצוני לדעת מה מספר האבחנה של ציקלותמיה בספר האבחנות הפסיכיאטרי

21/10/2008 | 23:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לפי ספר האבחנות העולמי הנהוג בישראל, ICD, הקוד הוא F34

20/10/2008 | 22:57 | מאת: דנה

אני סובלת מדיכאון אשר מתבטא בחוסר תיאבון , קושי לישון וכאבי ראש חזקים, מאזעברתי משבר בחיי. לפני חודש התחלתי לבלוע רמוטיב, שני כדורים ביום, לפני כמה ימים חלה הרעה במצבי והרופא המליץ לי להעלות את המינון של הרמוטיב משני כדורים לשלוש, שניים בבוקר ואחד בערב. השאלה שלי- האם זה מקובל להעלות את המינון.? האם לאחר העלאת המינון יחול שיפור? האם כאשר ארצה להפסיק את התרופה הגמילה תהיה קשה יותר עם המינון הזה? אני מהססת ולא יודעת מה לעשות. האם כדאי לי להתחיל עם כדור וחצי בבוקר ואחד בערב?

21/10/2008 | 23:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בד"כ אין יעילות גבוהה יותר ל-3 כדורים מול 2 כדורים. רק במקרים נדירים בהם יש שיפור של ממש עם 2 כדורים, אבל לא שיפור מלא, ניתן לשקול הוספת כדור שלישי. בכל המקרים האחרים הכי נכון זה להחליף טיפול.

אני חושד שאימי לוקה בהיפוכונדריה ושהיא מכורה לתרופות. אני מודע שהתהליך לאישוש קביעה זו הוא מורכב. אני מועניין למצא גורם מקצועי היכול לאשש או להפריך חשד זה. ואז לפעול בהתאם.

21/10/2008 | 23:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לחלוק את תחושותיך עם רופא המשפחה שלה. הוא מנוע מלשתף אותך בידוע לו (בגלל סודיות רפואית) אבל יכול להיות שהוא לא מודע לדברים שאתה רואה. בהחלט יכול להיות שהוא יקח אחריות על האיבחון והטיפול. אם זה לא ילך, ניתן להפנות את אמך לפסיכולוג או פסיכיאטר, אבל בעיני זו אופציה פחות טובה מזו שמניתי בתחילה, כיוון שאנשים רבים חשים רתיעה מלהגיע לגורמי בריאות הנפש כי כל פגישה שכזו יכולה (בעיניהם) לסמן אותם כ"משוגעים".

20/10/2008 | 15:03 | מאת: אני

שלום ד"ר שמגר, תודה על תשובתך הרגישה מלפני מספר ימים. האם ניתן לקחת סורבון יחד עם נורמיטן (להורדת לחץ דם)? להזכירך, אני מנסה להוסיף סורבון לסימבלטה כדי להגביר את יעילותה. האם השילוב הנ"ל אכן יכול לעזור לי? תודה!

21/10/2008 | 23:30 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין בעיה לשלב סורבון עם נורמיטן. לגבי השילוב של סורבון עם סימבלטה- עקרונית זה יכול לעזור, אבל כמו שברור לך לשום טיפול אין 100% הצלחה מובטחת....

20/10/2008 | 05:02 | מאת: קים

שלום, אני לוקחת רסיטל 20 מיליגרם אך שאני מרגישה דכאון \חרדה אני לוקחת חצי מיליגרם קלונקס שעוזר לי מאוד. האם מותר לקחת קלונקס רק לפני הצורך

21/10/2008 | 23:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין בעיה ליטול את הקלונקס רק לפי הצורך.

20/10/2008 | 04:52 | מאת: קים

שלום, אני משתמשת בסלקסה (רסיטל) כחצי שנה. בהתחלה המינון היה 10 מיליגרם לכדור(ליום) ולפני כחודש עליתי את המינון ל20 מיליגרם. אני מרגישה דכאון לעיתים קרובות וחוששת שאולי הכדור אינו מתאים לי. האם לא כל הכדורים נוגדי דכאון עשויים ופועלים אותו דבר שאם כך כדור אחר לא ישפר את מצבי כי כולם זהים? והאם יית יכול להמליץ לי על כדור אחר תודה

21/10/2008 | 23:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, סטטיסטית היעילות של כל נוגדי הדיכאון זהה, אבל בפועל אנשים שונים מגיבים אחרת לתרופות שונות ואין דרך לנבא מראש איזו תרופה תהיה יעילה אצל כל אדם. אם חודש במינון 20 מ"ג לא הביא לשיפור במצב כדאי להשקול החלפת טיפול. אפשרות טובה היא תרופה כמו אפקסור השייכת לקבוצה אחרת מזו של רסיטל, אבל גם תרופות מאותה קבוצה בהחלט יכולות לעזור.

19/10/2008 | 23:54 | מאת: ש

מה הפתרון לבעית שפיכה חלשה ונטילת ריספרדל ? האם גאודון יכול להיות תחליף טוב? האם ישנו פתרון אחר?

21/10/2008 | 23:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ראשית מומלץ לעשות בירור ראשוני כולל בדיקת הורמון פרולקטין בדם. לפעמים מעבר לתרופה אנטיפסיכוטית אחרת יכול לשפר את המצב של התפקוד המיני, אבל זה עלול לגרום לחזרה של התסמינים הפסיכוטיים, כך שמומלץ לעשות כל שינוי כזה בהתייעצות עם הפסיכיאטר שלך.

19/10/2008 | 22:01 | מאת: מיכל

אני בחורה בת 38 שעברה בעבר היתקף פסיכוטי ומטופלת באמצאות כדורים פסיכיאטרים רציתי לדעת האם ויטמינים יכולים לסייע שההתקף לא יחזור ואם כן איזה ויטמינים מומלץ לקחת. בתודה מיכל

21/10/2008 | 23:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין קשר בין נטילת ויטמינים למניעה או לטיפול במצבים פסיכוטיים.

19/10/2008 | 20:33 | מאת: נטע

שלום אני מטופלת בקלופיקסול זריקה בפעם ב3 שבועות 100 מיליגרם בזריקה נגד פסיכוזה לפני 4 חודשים היה לי התקף חרדה.אני שמנתי מאוד מהקלופיקסול ורציתי לדעת אם עדיף לי לקחת גואדון ,אני יודעת שהוא נגד פסיכוזה רציתי לדעת אם הגאודון לא מגביר חרדה?

21/10/2008 | 23:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני לא הייתי רץ לשנות טיפול בגלל התקף חרדה בודד לפני 4 חודשים. אין שום בטחון שגאודון בכלל יעזור לך, אולי הוא רק יחיר את המצב. אני הייתי מחכה עוד עם הטיפול הנוכחי.

19/10/2008 | 17:52 | מאת: עמי

לד"ר עופר שמגר שלום. אני סובל מהתנהגות אובססיבית כפייתית,מחשבות כפייתיות ויש לי גם טיקים.אני הייתי מטופל בכדור בשם לוסטרל במשך כ7 שנים בערך והוא עזר לי בנושא של הocd אך לא אהבתי להיות באירועים משפחתיים לדוגמא שיש שם הרבה אנשים,ולא אהבתי לצאת מהבית לבילויים ולא טסתי אף פעם לחול.החלטתי ללכת לפסיכיאטר מומחה ולפני 3 חודשים הוא התחיל לטפל בי בסימבלטה 120 מ"ג וריספרדל 1.5 מ"ג נגד הטיקים.אך בחודש וחצי האחרונים הרגשתי בדאון ואני יותר עצבני וחסר סובלנות וחזרו לי הocd והטיקים.הוא החליט על סמך זה לתת לי גם ציפרלקס 10 מ"ג והוא אמר שזה יסדר לי את הבעיות הללו.שאלתי אלייך היא האם זה סביר שאחרי 3 חודשים ימשיכו תופעות הלוואי?והאם לקחת את שלושת הכדורים הללו ביחד זה בסדר? בתודה מראש עמי

21/10/2008 | 23:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני לא בטוח שמה שאתה חש אלו תופעות לואי, אלא יתכן ואלו תסמיני המחלה שלא מקבלים מענה מלא. אין בעיה לשלב סימבאלטה עם ריספרדל וציפרלקס, אבל אני אישית תמיד בעד הפשטות. אם לוסטרל לא נתן מענה מלא, הייתי שוקל להוסיף לו משהו שיעצים את השפעתו ולא להתחיל הכל מהתחלה. בכל מקרה, זה לא טוב ששני פסיכיאטרים (אם הרופא שלך וגם אני) מטפלים באותו מטופל. כל זמן שהקו הטיפולי סביר כדאי להצמד לרופא אחד וללכת איתו. הדבר היחידי שהייתי שוקל הוא לפנות במקביל לטיפול קוגנטיבי התנהגותי.

22/10/2008 | 17:36 | מאת: עמי

בהמשך להתכתבות הקודמת שלנו אני כאמור לוקח סימבטלה 120 מ"ג וריספרדל 1.5 מ"ג כבר 3 חודשים לטיפול בocd ובתיקים.למרות זאת אני מרגיש הרעה בנוגע ל ocd והתיקים לעומת מצבי הקודם כאשר לקחתי לוסטרל כ7 שנים. ובנוסף אני מרגיש חוסר סובלנות בדאון וחוסר רצון לבצע דברים מה שכמעט לא היה קודם.לפני שבוע הפסיכיאטר הוסיף לי ציפרלקס 10מ"ג לשיפור המצב שלי.שאלתי היא האם אני יכול כבר להסיק שהחלפת התרופות שנעשתה במטרה לשפר את התיפקוד היומיומי שלי לא הביאה לתוצאות שקיוויתי להן ועליי לחזור לטיפול הקודם או טיפול תרופתי אחר ? האם סביר לקחת כדור נוסף כאשר הכדורים שאמורים לשפר את מצבי לא גרמו לכך? בתודה מראש!!!

18/10/2008 | 21:57 | מאת: ליהי

ד"ר שלום, ברצוני לדעת באופן כללי האם כדור ליתיום יכול לגרום לתופעות לוואי כמו נפיחויות בבטן תודה

21/10/2008 | 10:27 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ליתיום אינו גורם בד"כ לנפיחויות בבטן. יש לחפש את הגורם במקום אחר. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה.

18/10/2008 | 17:59 | מאת: אורן

שלום ד"ר אני נוטל 10 מ"ג אנטומין כל יום . אני סובל מישנוניות יתר האם יש פתרון למצב זה . חשוב לציין שניסיתי הרבה תרופות ושום תרופה לא עזרה לי .

21/10/2008 | 10:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אנטומין אכן יכולה לגרום לישנוניות. מוזר לי מאד המינון של 10 מ"ג שציינת, כיוון שהכדור הקטן ביותר של אנטומין המוכר לי הוא של 40 מ"ג.

18/10/2008 | 17:48 | מאת: דנה

שלום,החבר שלי בן 38 ואנו יוצאים מזה מספר חודשים,בתחילת יחסינו היה לו קושי להגיע לזיקפה והוא שייך זאת להתרגשות כעת הוא מגיע לזיקפה אך הוא לא מצליח להגיע לגמירה למעט פעמים בודדות ,הוא לוקח תרופה אלפרוקס האם זה משפיע על תפקודו המיני? כמו כן למי ניתנת תרופה זו? האם זה אומר שהוא סובל ממחלת נפש ? אשמח לקבל תשובה מפורטת בעניין מאחר ואין לי שמץ של ידע לגביי התרופה ושימושיה תודה

21/10/2008 | 09:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אלפרוקס היא תרופה להורדת מתח לא ספציפית, הניתנת במגוון מצבים, החל ממתח הקשור לחיי היומיום (עבודה, זוגיות, מצב כלכלי) וכלה במתח הקשור להפרעות נפשיות. כאשר זה מתח שקשור להפרעות נפשיות- תמיד זה ניתן כתוספת לטיפול הספציפי להפרעה הנפשית. למשל למי שסובל מדיכאון נותנים תרופות נוגדות דיכאון ובנוסף גם אלפרוקס. אלפרוקס יכולה לפגוע בתפקוד המיני, הן בזיקפה והן ביכולת להגיע לאורגזמה.

אני נוטלת ציפראלקס מזה שנה ועליתי 11 קילו, מה עושים?

שלום רב, לכל הכדורים נוגדי דיכאון יש פוטנציאל להעלאה במשקל. הכי פחות מעלה במשקל זה אפקסור, אבל צריך לשקול היטב החלפת טיפול כיוון שלא בטוח שהאפקסור יעזור כמו הציפרלקס לדיכאון.

17/10/2008 | 22:32 | מאת: אברהם שרווד

שלום חברים יקרים! רציתי לשאול האם גם אצליכם יש תחושה של דיכאון חגים??? האם גם אתם מרגישים לחץ, מועקה נפשית ובדידות בעקבות הפציעה בעיקר ומחוצה לה, כשנכנסים החגים??? אצלי זה ממש בולט וקשה לי עם זה... אשמח לשמוע תגובות מכם וגם עצות איך להתמודד עם זה... מה שאני עושה הוא לעת עתה כזה: אני מתמודד עם הבדידות עתה, בתקופת החגים, בצורה קצת שונה... אני נוטל כדורי שינה כשאני רוצה להירדם ולהתעלם מהבדידות... אני נוטל בונדורמין ביחד עם נומבון ומצליח להירדם מיד לפעמים נשאר ישן 24 שעות רצופות... זה מה שאני עושה בכדי להתגבר על זה... יש לכם עוד רעיונות אולי??? בברכת חג שמח שיהיה לכולנו והלוואי ללא דיכאון חגים... שלכם באהבה עצומה, אברהם :)

21/10/2008 | 09:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני מקווה שהקוראים יוכלו לשתף אותך, כי זו תופעה מאד מאד נפוצה.

21/10/2008 | 21:18 | מאת: אורית

אכן, תקופת החגים היא תקופה של חופשים מעבודה, שהיא שונה ממסגרת היומיום, של חשיפה והתמודדות עם המשפחה ולעיתים יש שם גם עניינים לא סגורים ושואלים שאלות... גם אני מרגישה ככה פעמים רבות, גם בזוגיות וגם בתקופות שלא היו לי בני זוג שחייתי איתם. יש לי כמה רעיונות עבורך: אם הינך רווק יש קבוצות רבות שמתארגנות יחד דווקא בתקופות אלו לטיולים, מסיבות ואף חגיגת חגים יחד. בן כמה אתה? עובד/לומד? במה עוסק? לי עוזר מאד מגזינים, ספרים, סרטים (אפשר אף לצאת לקולנוע לבד אם אין באותו יום מישהו פנוי), השתייכות לקבוצות חברתיות שיוצאות יחד (טיולים, בתי קפה). קרה לי גם במהלך החיים... ביצוע שינויים פיזיים בבית/בחדר שיהיה לך נעים לשהות בו, לקחת יוזמה ולארח אנשים שנעים לך איתם. תחביבים כציור ועוד... עיסוק בספורט , יש הרבה מועדוני כושר שפתוחים גם בחגים, זה בכלל משחחר חומרים כימיים במוח ועושה טוב לנפש ואפשרות להיפגש עם אנשים נוספים. הכדורים שאתה לוקח ממכרים (=מניסיון) וכדאי לך לאמץ דרכים בריאות יותר כך גם לא תרגיש ש"מתפספס" לך זמן בגלל שינה מרובה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!

17/10/2008 | 16:31 | מאת: זיו לען

לד"ר שמגר שלום, שמי זיו ואני בן 20. ואני כל הזמן מרגיש שהמוות קרוב. כל הזמן עולות לי מחשבות על כך שההורים שלי עומדים למות (הם בני 60 , בריאים), ואני חיי ממש בתחושת הישרדות בכל רגע... אינני צוחק, אינני מחייך...אינני מסוגל להנות... והחיים שלי לא כל כך קשים כלומר, מבחינה כללית אנחנו חיים בסדר גמור... ואני יחסית אינטליגנטי ואני אמור להסתדר בחיים... אבל כל הזמן התחושה הזאת שהמוות מחכה לי, שהוא נמצא מאחורי הפינה... ואתה עושה דברים כדי לשכוח מזה... לומד, פוגש אנשים , רואה טלוויזיה, אבל זה כל הזמן נמצא שם... רציתי לשאול אם לדעתך זה בעיה שתרופות יכולות לפתור? והאם מדובר בבעיה מוכרת וידועה? בתודה גדולה מראש, זיו לען

21/10/2008 | 09:40 | מאת: ד"ר עופר שמגר

זיו שלום, הרבה תאוריות פסיכולוגיות טוענות שאחד הדברים שמניעים בני אדם בחיי היומיום הוא חרדת מוות- אבל בד"כ זה משהו מודחק, ולא מציף כמו שאצלך. יחד עם זאת יש לא מעט אנשים צעירים שהמוות מעסיק אותם בדך זו או אחרת גם ללא שנחשפו לחוויה קונקרטית הקשורה לכך. יכול להיות שזה חלק מדיכאון, ואז יש מקום לטיפול תרופתי, אבל רוב הסיכויים שזה לא דיכאון של ממש, ואז הטיפול המועדף הוא פסיכולוגי.

17/10/2008 | 16:05 | מאת: ורד

בויאפקס יש לקטוז? אני יודעת שבחלק מהתרופות יש, ואני רגישה ללקטוז, לכן חשוב לי לדעת. מאז שהתחלתי לקחת את הויאפקס ( שבוע וחצי ) יש לי כאבי בטן חמורים, אני בקושי מתפקדת, בהתחלה זו הייתה עצירות ואחרי זה ( לא נעים לומר ) גם גזים. אני מנסה לטפל בדיכאון, אבל לא בא לי להחליף סיבה אחת שאני לא אצא מהבית בסיבה אחרת...יש לי גם התכווצויות חזקות. אם אין בתרופה לקטוז, תופעות לוואי כאלו עוברות מתישהו? תודה ושבת שלום

21/10/2008 | 09:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ויאפקס אינו מכיל לקטוז, אבל יש לו תופעת לואי מוכרת של יצירת גזים במערכת העיכול. בחלק ניכר מהמקרים זה משתפר תוך שבועות אחדים, אבל לא תמיד.

17/10/2008 | 15:47 | מאת: קובי

האם יש קשר בכאבים בבית השחי שבאים והולכים לחרדה אני מטופל בתרופות סרוקוול 100 מ"ג בערב קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום ופרטן 2 מ"ג בוקר וצהריים אגב אני בן 36 רווק לא עובד כבר למעלה משנה ועכשיו על כל כאב שיש לי אני מייחס אותו למחלה מה עושים ?

21/10/2008 | 09:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כאבים בבית שחי אינם אופייניים לחרדה. מומלץ להבדק ע"י רופא המשפחה.

17/10/2008 | 12:55 | מאת: אלי

התחלתי לקחת אדרונקס במינון 4 מיליגרם לפני למעלה מחודש האם אני יכול להעלות את המינון ל8 מילגרם. הפסיכאטר שלי בחופש ואין לי את מי לשאול לכן אבקש תשובה מקצועית

21/10/2008 | 09:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני נכיר את בעיתך ברמה מספקת בשביל לייעץ לך אישית, רק אוכל לומר שבאופן עקרוני מינון של 8 מ"ג הוא מקובל במבוגרים (לא בקשישים), ולא צפויות בהעלאת מינון בעיות מיוחדות.

17/10/2008 | 12:34 | מאת: אודי

שלום, אני סובל מנדודי שינה, כנראה בגלל דאגנות יתר. שימוש בכדורי הרגעה כגון לוריואן עוזר במידת מה, כמו שימוש בכדור שינה, אך אני חושש מתלות. שאלתי היא האם שימוש בטבליות טבעיות כגון SonghaNight או תמצית פרחי באך יכול להיות פתרון לקשיי ההרדמות שלי? בתודה, אודי

19/10/2008 | 21:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, הנסיון שלי עם תכשירים לא תרופתים הוא מוגבל, לכן לא אוכל להתייחס לתכשירים שציינת. ישנן תרופות לא ממכרות, כמו אוניסום, שניתנות ללא מרשם ועוזרות לשינה. תוכל לנסות גם להעזר בתרגילי הרפיה או בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שילמד אותך טכניקות לשליטה עצמית במתח ללא תרופות, וכך גם לשפר את השינה. אגב, פעילות גופנית סדירה מאד מאד יכולה לשפר את השינה ולהוריד את המתח.

16/10/2008 | 23:41 | מאת: אלי

שלום הכרתי אשה ואני איתה מספר חודשים , הבעיה היא שהיא לא נותנת לי להתקרב לחזה שלה . היא טוענת כי היא רגישה שם וזהו . מה דעתך לעזוב אותה בגלל זה או לשלוח אותה לטיפול פסיכולוגי ? תודה נחום

19/10/2008 | 21:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא "שולחים" אף אחד לטיפול. אלו החיים שלה, והיא צריכה להחליט עד כמה זה מפריע לה. מצד שני- גם אתה צריך להחליט לעצמך עד כמה זה מפריע לך. אם זה מאד מפריע לך, ולא נראה לך שהיא עושה שום צעד בכדי להתגבר על הקושי שלה- אינני רואה טעם להמשיך וכדאי לך להפרד. אם נראה שהיא עושה מאמצים לשנות את הקושי שלה, איתך או בלעדיך (בטיפול, למשל), תצטרך להחליט האם אתה רומה לחכות ו/או לתת לזה הזדמנות. זוגיות פרושה התפשרות. אף אחד לא מושלם, והשאלה תמיד היא עד כמה הפגמים של בת/בן הזוג מפריעים לנו. אם זה לא מאד מפריע לך ואתה יכול לחיות לצידה מבלי שזה יציק לך כל הזמן- אז תמשיך ככה.

16/10/2008 | 22:01 | מאת: אחת

אחרי תלאות של כמה שנים והרבה סבל, סוף סוף נמצא הטיפול התרופתי שבאמת עוזר לי,ואני מקבלת למיקטל(100) וויפאקס(300).(אציין כי אינני סובלת ממאניה-דיפרסיה,אלא מקבלת תרופות אלה עקב דיכאון קשה וממושך שלא הגיב לנוגדי דיכאון ).ויש לי כמה שאלות: 1.האם באיזשהו שלב יש סיכוי שאוכל להפסיק את הכדורים האלה בלי להידרדר בחזרה לבור הדיכאון? ואם כן, איך יודעים מתי אפשר? 2.האם לנטילת התרופות הללו לאורך זמן רב (שנים) יש השלכות שליליות על הגוף ועל התפקודים הקוגנטיביים? 3.אם אחליט לכשהמצב יתייצב וישתפר, להפסיק את הכדורים ולהיכנס להריון, יהיו עבורי פתרונות אחרים (תרופתיים) בשבילי במידה שמצבי הנפשי יורע? תודה.

19/10/2008 | 20:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לצערי אינני איש בשורות. בהרבה מקרים לדיכאון יש נטיה להפוך כרוני, ולמי שיש הסטוריה דיכאונית ממושכת כמו שלך יש סיכוי של כמעט 100% לחזור לדיכאון ללא טיפול, כך שהטיפול יצטרך ללוות אותך לכל חייך. ללמיקטל תופעת לואי מוכרת של פגיעה בתיפקודים הקוגנטיביים. זה לא תמיד קורה, אבל כשזה קורה זה אינו נזק בלתי הפיך או נזק מצטבר, אלא תופעת לואי הפיכה (תאורטית- ברגע שתפסיקי את הטיפול התפקוד ישתפר). יש לזכור כי יתכן ותפקודים קוגנטיביים מסויימים נפגעים דוקא בגלל הדיכאון עצמו, ולא בגלל התרופות. כמו כן, לפני שממהרים "להאשים" את התרופות, כדאי לודא שאין סיבות אחרות לפגיעה קוגנטיבית. בעניין ההריון- מומלץ להתחיל טיפול פסיכולוגי, עדיף מסוג קוגנטיבי-התנהגותי. לפני כניסה להריון מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל שוב בעניין התרופות.

16/10/2008 | 19:13 | מאת: יאיר

אני בן 26 וסובל כנראה מהתקפי חרדה שמתבטאים במתח נפשי קשה במשך כל היום ללא כל סיבה,תחושת כבדות בבית החזה,מחשבות רעות,קושי לשבת נינוח במקום אחד,חוסר- אנרגיה,בחילות ודופק חזק. הפסיכיאטר המליץ על כדורי ציפראלקס ואמר שיתכן ואצטרך 2 כדורים.סה"כ אני אדם ראציונל,אני שפוי לחלוטין- עובד,נוהג. התופעות האלו נמשכות על "אש קטנה" כבר שנים רבות יום יום ושנה האחרונה החריפו עד מאוד! היות והכדור לא נמצא בסל הבריאות של קופת חולים כללית בה אני חבר,המליץ רופא המשפחה כתחליף לציפראלקס על התרופה רסיטל. האם אפשרי ללכת בעצת רופא המשפחה? מה לצפות מהכדורים? שאלה נוספת,האם יש מקום כאן לנסות הוספת אומגה 3 כנגד חרדה?אתה מכיר מקרים בהם זה עזר?(אני מכיר מיקרים רק נגד דיכאון שזה אכן עזר). תודה

19/10/2008 | 20:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אסיטל מאד דומה לציפרלקס, רק פחות "נקי" ממנו, לכן סטטיסטית יש קצת יותר סיכוי לתופעות לואי. היעילות של שניהם זהה לגמרי. זוהי בהחלט אופציה סבירה וטובה. אינני מכיר את השפעת אומגה 3 על חרדה. לגבי דיכאון יש לא מעט מחקרים המראים את יעילות האומגה 3 במניעה של דיכאון אבל לא בטיפול בדיכאון במצב חריף.

16/10/2008 | 15:28 | מאת: רונלי

אני הועברתי למירו נוטלת כבר שבוע 15 מ"ג מירו לאט לאט יורדת עים הפבוקסיל ועולה במינון של המירו ל 30 מ"ג , סובלת מעייפות קשה אך מאלצת את עצמי לתפקד (יש בית ילדים וכו..)קשה מאוד כרגע אך אין ברירה כאמור לא מגיבה היטב לSSRI האים העייפות תפחת ואוכל לתפקד מתישהו ? לצאת לעבוד מתישהו?? האים יש כדור כולשהו שלא ממשפחת הSSRI שיכול להיות טוב לחרדות ולא לגרום לעייפות כל כך קיצונית ?

19/10/2008 | 00:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אכן מירו מעייף. לא תמיד, ולפעמים זה עובר (לפעמים לא....) אבל זה בהחלט קורה הרבה. אינני זוכר אם ניסית אפקסור. בכל מקרה, אם העייפות לא משתפרת תוך כחודש מהגעה למינון מלא, יש לשקול החלפת הטפול.

19/10/2008 | 19:34 | מאת: רונלי

אתה לא מצליח לזכור כבר מרוב כל כך הרבה תרופות שניסיתי ......... ממש מייאש אכן אפקסור לא ניסיתי ואני כנראה אנסה כי יש ממש בעיה בעייפות כה רבה אך עליי לציין שהמטםל שלי לא רצה שאטול אותו (לא יודעת משום מה הוא העדיף את המירו) אני גם סובלת מB12 נמוך וחומצה פולית נמוכה שהם גם לא תורמים למצב אז אני נוטלת על דעת עצמי כמוסות של שניהם יחד שאפשר לקנות בכול סופרפארם ללא מרשם אני אחפש באמת קצת חומר קריאה על אפקסור ומקווה שיהיה טוב אני מודה לך (אתה בטח שמח שאני לא מטופלת שלך........חחחחחחחח בעייתית עים העמידות שלי לתרופות חחח .........אבל אופטימית מה שלא יהיה תהיה רק מנצחת אחת במלחמה:אני אני אני.................ורק אני) חג שמח

16/10/2008 | 13:28 | מאת: חני

שלום לד"ר שמגר, אמי מאושפזת בבי"ח יותר מ-3 חודשים במח' הפסיכיאטרית ואנחנו לא רואים תוצאות אלא להיפך בשבוע ההאחרון המצב רק הוחמר. מכיוון שהיא היתה בעבר מטופלת שלך הייתי מבקשת לפנים משורת הדין לשוחח איתך טלפונית כי הסיפור ארוך מלפרט באתר.אודה על כל תגובה שלך לטלפון

19/10/2008 | 00:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, צר לי, אך אינני נותן יעוץ פרטי כזה או אחר, גם לא טלפוני. את תרצי, תוכלי לפרט כאן את סיפור המקרה בכדי שאוכל להתייחס אליו. כך או כך- רק בריאות.

16/10/2008 | 11:55 | מאת: ירושלמי

שלום רב האם ישנו פסיכיאטר ילדים שמתמחה בתסמונת אספרגר. מדובר במקרה מורכב ורני מחפש מישהו עם הרבה נסיון בתחום. תודה

19/10/2008 | 00:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, תסמונת אספרגר היא תסמונת מוכרת וכל פסיכיאטר ילדים יוכל לעזור לך. אם אתה מחפש מומחה ארצי בתחום, כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים באיזור מגוריך. רובם יוכלו לומר לך מי נחשבים למובילים בתחום בארץ.