פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום רב, בני מתכנן לצאת בעוד כיום לטראק באוורסט- היות והוא מטופל שנים עם רספרדיאל, רצה לדעת האם יש סיכון להיות בגובה רב, או השלכות כאשר נוטלים את הכדור?

שלום רב, אינני מכיר סיכון ספציפי לגובה אצל מטופלי ריספרדל, אבל ככלל רצוי להחשף למאמצים ואתגרים באופן הדרגתי. לפני שהוא עושה טרק באוורסט אני מקווה שהוא עשה מספר טרקים קצרים ונינוחים יותר וראה שהוא מתמודד איתם בהצלחה. אם כן, אפשר לעלות בקושי. זה נכון לכל אדם, אבל למי שסובל מבעיה רפואית כלשהי זה נכון שבעתיים.

אני סובלת מדיכאון ולא מגיבה לssris tca viepax כן הומלץ לי לעבור לכדורים בשם iexel ובמידה שזה לא יעזור אצטרך לעבור לטיפול במגנטים אבקש לדעת מה ההבדל בתרופת הiexel מכל התרופות שלקחתי עד עכשיו?יש לציין שסבלתי מעייפות בנטילת התרופות ואי יכולת לתפקד רגיל ודבר נוסף אבקש לדעת מהו טיפול במגנטים כיצד הוא מתבצע והאם זה נעשה במסגרת אישפוז האם זה כואב ולמי זה מיועד תודה מראש

שלום רב, איקסל היא תרופה ממשפחת ה- SNRI, כמו ויאפקס שאותו לקחת. לפעמים יש תרופה מסויימת שאליה מגיבים יותר טוב. אין אפשרות לנבא זאת מראש וצריך לנסות ולבדוק. טיפול במגנטים הוא טיפול פשוט מאד ולא כואב שאינו מחייב אישפוז. בטיפול זה מקרבים מכשיר היוצר שדה מגנטי ממוקד לראש באיזורים ספציפיים, ופעולה זו עוזרת "לעורר" את אותם איזורים. הטיפול לא גורם שום סבל או אי נוחות מיוחדת ונמשך מספר דקות. יש צורך בסדרה של מספר טיפולים עד שזה משפיע. לטיפול אין כמעט תופעות לואי. משתמשים בזה לחולים דיכאוניים, בד"כ כאלו שלא הגיבו היטב לתרופות. יעילות הטיפול נמוכה במקצת מיעילות תרופות, אבל אין לו תופעות לואי.

שלום אני בת 24 ואני מטופלת במרפאת מתדון קצת יותר מ 5 שנים לא נגעתי בסמים יותר מ4 שנים ומאז שהפסקתי עם הסמים והתייצבתי על מינון המתדון התחלתי לשבת הרבה בבית איבדתי חשק לעשות דברים ולתפקד ביום יום, התחלתי לאכול הרבה מתוק ועליתי במשקל, ניתקתי קשר עם הסביבה עד שבסוף הפסקתי לצאת מהבית מרצון. לפני 4 שנים המצב השתפר הכרתי את החבר שלי והתחלתי לתפקד מצאתי עבודב ולפני שנתיים וחצי עברנו לגור ביחד. בהתחלה היה בסדר אבל כעבור זמן מה שמתי לב ששוב אין לי חשק לצאת מהבית הפסקתי ללמוד נהיתי חלשה ותשושה ואיבדתי כל רצון לטפל בעצמי אפילו דברים כמו לצאת לקנייות או ללכת לרופא נראים לי קשים מדיי ואני תמיד דוחה את זה כמה שאפשר, כאילו אין לי מוטיבצייה לשום דבר. בשנה האחרונה המצב התדרדר נכנסתי לשיגרה של עבודה\בית חוסר רצון לפגוש אנשים (אפילו לטלפון אני כמעט לא עונה) ,נהייתי עייפה כל הזמן ואפילו התחלתי להמנע מלהביט במראה פשוט אין לי כח להתמודד עם דברים. בנוסף לזה בשנה האחרונה התחיל לי מצב מוזר שקורה לי במרווחי זמן לא קצובים (זה יכול לקרות כל יום יומיים במשך שבוע שבועיים ואז להעלם או סתם כך מדי פעם) זה קורה בדרך כלל כשאני מתעסקת בדברים שלא דורשים חשיבה כמו שטיפת כלים, מקלחת או כשאני מתארגנת לאן שהו, התחושה באה בבום מבלי שאני שמה לב ונורא קשה לי לתאר את זה השמיעה שלי כמו משתנה ונראה שכל רעש נשמע שונה ומוזר אפילו הקול שלי נשמע שונה, יש תחושה של רעש וניתוק בראש ושל בילבול וחלום וגם נדמה לי שכל צליל שאני שומעת (למשל מוזיקה או אפילו הקול שלי) נשמע מצד אחד רגיל אבל התחושה של הצלילים היא תחושה של בהילות ממש כאילו כל צליל שאני שומעת צועק ויש גם תחושה של פאניקה. אני מצליחה להתנהג רגיל ואני מודעת שמשהו לא בסדר ואני שולטת בעצמי בדרך כלל אני פונה לחבר שלי ומנסה לדבר איתו הוא אומר שהוא לא מבחין בשום שינויי חיצוני חוץ מזה שאני נראית קצת מבולבלת ומבוהלת התחושה היא כאילו הכל מתעוות ובו בזמן אני לא יכולה להבחין מה לא בסדר כי הכל כאילו רגיל אבל מרגיש אחרת ויש תחושה של דחיפות לעשות משהו או פשוט לרוץ. המצב הזה נמשך בין כמה דקות לרבע שעה לא יותר וכמה שלא אתאר את זה אני פשוט לא מצליחה להסביר את התחושות האלה במדוייק. אני לא יודעת אם זה קשור לדכאונות הרופא במרפאת המתדון רשמה לי רמוטיב זה קצת עזר לדכאון ולא יותר היתי רוצה לדעת מה הבעיה אצלי והאם אני צריכה לפנות לעזרה מקצועית מחוץ למרפאה שלי?

שלום רב, התחושות שאת מתארת יכולות להיות קשורות למגוון גורמים. אמנם זה יכול להיות ביטוי לבעיה נפשית של חרדה, ואז עדיף לקחת טיפול נוגד חרדה (לא רמוטיב, אלא טיפול כמו רסיטל, אפקסור וכו'), אבל יכולות להיות סיבות אחרות. זו יכולה להיות בעיה נוירולוגית כלשהי, לכן אני ממליץ לפנות גם להערכה נוירולוגית מסודרת. ואפשרות אחרונה היא שזה יכול להיות מעין פלשבקים. אם השתמשת בעבר בקוקאין או ממריצים אחרים (ספידים) יותר סביר שזה יקרה, אבל זה קורה גם אחרי השפעה של סמים אחרים. הובדה שחלפו מספר שנים אינה משמעותית. לסיכום: ההמלצות המיידיות הן קודם כל בדיקה של נוירולוג, ובהמשך החלפת טיפול תרופתי.

האם אדם שעבר התקף פסיכוט, זוכר את מה שחווה, עבר או הרגיש ביום שאחרי? האם במצב כזה האדם מודע או מתכוון למה שהוא אומר או עושה?

שלום רב, במצב פסיכוטי אין לאדם שליטה על מחשבותיו וקיימת שליטה חלקית על הדיבור וההתנהגות. ברוב מהמקרים המחשבות והארוע נמחקים לחלוטין לאחר ההתאוששות, בחלק יש זיכרונות עמומים לגבי הארוע, ורק לעיתים נדירות האדם זוכר כל מה שקרה בהתקף הפסיכוטי.

שלום רציתי לדעת בבקשה האם למי שיש OCD ודיכאון קל הוא לא יכול להשתמש ברטלין בתודה מראש

שלום רב, אין עם זה בעיה. רק מי שמקבל תרופות מהדור הישן (טריציקליים) צריך להמנע או להזהר בשילוב עם ריטלין. אין בעיה כזו עם התרופות של השנים האחרונות.

שלום.ברצוני לשאול האם יתכן שאדם שצוחק מבדיחה או מסרט יכול להיות בדיכאון? אחי הוא בן 25,כל הזמן מתלונן על חולשה,עייפות, דאגנות, טיפוס פסימי ורגזן אבל סה"כ בחור נחמד,הוא מדבר עם אנשים ומסוגל לצחוק. הוא הלך לרופא משפחה עשה בדיקות דם מקיפות מאוד כולל פרמטרים רבים והכל נמצא תקין.גם לחץ דם שלו הוא 80/120,לא מעשן ובעל משקל תקין. בשל כך,הרופא אמר לו שהוא סובל מבעיה שנובעת מרקע דיכאוני ורשם לו תרופה רמוטיב. האם יתכן מצב כזה שאדם בעל תיאבון תקין, ומצב רוח תקין הוא סובל מדיכאון פנימי? שאלה נוספת,האם התקפי חרדה יכולים להיות כרונים ממושכים? (מעל 10 שנים יום-יום).

שלום רב, לדיכאון פנים שונות ושמות שונים. יש להבדיל בין טיפול דיכאוני, כזה שכל חייו הוא מודאג, פסימי וכו', לבין מי שגיל כלשהו איבד חלק משמחת החיים, אבל ממשיך לתפקד כמעט כרגיל (אז זה נקרא דיסטימיה) לבין מי שפתאום חלה ירידה חדה במצב רוחו, בתפקודו וכו'- ואז זה דיכאון. בדיכאון האחרות תרופות עוזרות די טוב. בסוג השני פחות טוב, ובסוג הראשון שתארתי תרופות כמעט לא עוזרות והטיפול הוא בעיקרו פסיכולוגי.

האם שימוש בתרופות- נוגדי פסיכוזה- עלול לגרום לאנשים לחלות במחלת הפרקינסון ?

שלום רב, לא, אבל לפעמים תופעות לואי של התרופות (כמו רעד) מזכירות מאד מחלת פרקינסון. להבדיל ממחלת פרקיסון אמיתית, כאשר מפסיקים את הטיפול התופעות הללו נעלמות, כך שלא מדובר במחלת פרקיסון אלא בתופעות דומות. זה לא מסוכן, ובד"כ לא צריך להפסיק את הטיפול ואפשר רק להעזר בתרופה שתמנע את תופעות הלואי הללו.

שלום רב לפני כ4 שנים היתי משתמש בחשיש וגראס אני כבר שנתיים וחצי כבר לא נוגע בזה ומאז ועד היום אני סובל מטישוש כול היום ובחילות וסחרחורות קטנות כמו שאילו אני עומד ליפול אני בן 28 ואני מטופל אצל פסיכיאטר ולוקח חצי כדור של 0.25 קסנקס בבוקר וחצי בצהורים וחצי לפני השינה וזה לא עוזר לי אני כול הזמן מטושטש וקשה לי לתפקד המינון הוא נמוך ולמרות הכול אני לא מרגיש טוב ומטושטש כול היום כאילו אני תחת השפעה של סמים אבל אני כבר 2 וחצי לא נוגע בסמים ולא באלכוהול מה אני יכול לעשות או למי אני יכול לפנות ומה נראה לך הבעיה שאני עובר אבקש תשובה מקצועית וחוות דעת ממכם צוות הרופאים הפסיכיאטרים תודה נ.ב אני מאוד סובל ויש לי גם פחד לקחת תרופות עקב הטישטוש שאני מרגיש כמו מסטול כול היום וזה לא עובר לי וכבר כמה שנים

אבי שלום, לאחר שימוש ממושך בסמים נוצרות לא פעם פגיעות קשות שקשה מאד לאזן אותן. צריך הרבה סבלנות למציאת הטיפול המתאים. יתכן ויש מקום לשלב בטיפול גם תרופות ממשפחת ה-SSRI.

שלום, ברצוני לשאול, שמעתי שיש טיפול לדיכאון, באמצעות זריקה אחת לחודש, במקום טיפול תרופתי יומיומי, האם זה נכון? בתודה, ג.א.

שלום רב, אינני מכיר טיפול כזה. התרופה היחידה שיש לה איזושהי יעילות למאניה דיפרסיה וניתנת בזריקה היא ריספרדל-קונסטה, וגם זה רק אחת לשבועיים והיעילות של זה למאניה דיפרסיה נמוכה יחסית.

אני התחלתי לקחת לוסטרל ויש לי הרגשת צריבה באזור החזה ואי שקט, האם זה ידוע והאם זה חולף. תודה

שלום רב, אי-שקט- בהחלט יכול לקרות. בד"כ משתפר תוך כשבועיים. לא כל כך ברור לי למה כוונתך ב"הרגשת צריבה באזור החזה".

שלום, בן משפחה קרוב שלי סובל כבר שנים מפחדים חזקים מאוד המתבטאים בהתקפים אובססיביים, בעיקר סביב נושא המחלות והבריאות. הבעיה העיקרים היא הוא בכל לילה מתעורר לפחות פעמיים עם זיעה קרה ובטוח שעובר עליו משהו או שלקרובים אליו קרה משהו. ההתקפים מאוד אובססיביים, כמעט ואין לילה שהוא לא מתעורר בבהלה. כאשר הוא מתעורר מתוך שינה בצורה כזו מאוד קשה להחזיר אותו למציאות ולהסביר לו שהכל בסדר. אני ממש רוצה לדעת למי אפשר לפנות ואיזה עזרה כדאי לקבל לדעתך.

שלום רב, נשמע יותר שהוא סובל מהפרעת חרדה כלשהי. כמובן שהכי נכון לפנות לפסיכיאטר, אבל בהרבה מקרים גם רופא המשפחה בקופ"ח יכול לתת מענה טיפולי טוב.

שלום רב בעבר נטלתי תקופה ארוכה רסיטל במינון של 40 מ"ג, הוא היה יעיל מאד גם בדכאונות וגם לבולימיה. הסיבה שרציתי להפסיק עם הרסיטל היא פגיעה בתפקוד המיני. הפסיכיאטר שלי רשם לי לוסטרל ובנתיים אני במעין תקופת ביניים שאני לא כל כך מרגישה את התרופה. כרגע אני נוטלת 50 מ"ג מדי יום. הבעיה היא שבנתיים הבולמוסים חזרו וזה מאד מפריע לי. האם יש מקום להעלות במינו למניעת הבולמוסים והאם הלוסטרל בכלל יעילה בעניין הזה כמו הרסיטל?אציין שאני נוטלת את הלוסטרל רק כשבועיים.

הלוסטרל והרסיטל הם מאותה משפחה, כך שההשפעות שלהם דומות. יש בהחלט טעם לשקול עליה במינון, אבל כדאי להתייעץ בכך גם עם הרופא המטפל.

אני כרגע יורד ממניון של 3מליגרם ל2 אחרי שבוע ל 1 ואחרי זה לחצי ואז לכלום אם יש תופעת לוואי לגמילה ואם יש אפשרות שעייפות מגוברת לאחר לקחית התרופה היא אחת מתופעת הלוואי של הגמילה? היה לי את התופעה של עייפות כאשר לקחתי את התרופה בהתחלה אני לקוח את התרופה כבר 5 שנים אם זה משנה

שלום רב, אין תופעות גמילה מריספרידל. אם חשת עייף בזמן נטילת התרופה יש סיכוי שהעייפות תפחת. חשוב מאד להפסיק טיפול רק בהתייעצות עם פסיכיאטר, כי בהרבה מקרים הפסקת טיפול עלולה לגרום לחזרת הבעיות בגללן קיבלת את הטיפול.

שלום ד"ר שמגר! ברצוני לדעת באם חולה אובחן כ-b 25 מה אומר איבחון זה? תודה מראש -רוני

שלום רב, הכוונה כנראה ל- F25. זה הקוד של הפרעה סכיזואפקטיבית.

שלום רב, האם התרופה סורבון יכולה לעזור נגד התופעת לוואי של פגיעה בתפקוד המיני של הSSRI's? כעיקרון לא שמעתי כמעט על אף אחד שלוקח אותה לחרדה או דיכאון, מדוע? מדוע לא משתמשים בה הרבה? יש לה תופעות לוואי רציניות?

שלום רב, סורבון משמשת כתרופת הרגעה, בדומה לואבן, קלונקס, לוריואן וכו'. יתרונה הוא בכך שאינה גורמת להתמכרות. חסרונה הוא בכך שאינה עובדת מיד (כמו התרופות שמניתי) אלא רק אחרי 2-3 שבועות, וחסרון נוסף הוא שהתרופות האחרות גורמות מעט אופוריה (מצב רוח טוב) דבר שסורבון לא עושה. מי שהתנסה בתרופות כמו קלונקס/קסנקס/לוריואן ודומיהם, מדווח שהתחושה עם סורבון היא "זה לא זה". אני מניח שזו הסיבה שרופאים רבים אינם משתמשים בתרופה.

שלום ד"ר,שמי נועה אני בת 23 לפני 7 שנים נגלה שיש לי אפילפסיה בגלל אירע חד פעמי . מאז אני נוטלת למיקטל, ואחרי כ"כ שנים שאני נוטלת את התרופה אני מרגישה שמצבי שלי נדפק... מבחינה נפשית אני בסדר-אבל לדעתי בגלל התרופה הזו נדפקו אצלי הרבה דברים כמו: זיכרון,ההתבטאות שלי בעל פה נדפק לגמרי,הניסוח שלי נדפק,אני מרבה להשתעממם מאוד מהר מדברים,שום דבר לא מעניין אותי... אני כמטופלת פניתי לרופא שלי וסיפרתי לו על ההפרעות והורדנו את המינון ל100 מ"ג ביום,בעיקרון הרופא שלי לא מרבה לדבר על התרופה.. ואני על דעת עצמי החלטתי לא לשתות ולא לגעת בתרופה הזו יותר (אני עושה כאילו בולעת את התרופה שהוריי ירגעו),כי היא רק פגעה בי, וזו דעתי,אמרתי גם להוריי אבל הם טוענים שאני ממציאה הכל.. השאלה שלי-האם אני ממציאה את התופעות הללו?! כי אני לא זוכרת את עצמי ככה,היום אני לא יכולה לפתוח את הפה בלי להסתבך בדיבור.. אז אני מעדיפה לשתוק.. אני חוששת שנדפקתי לגמריי... ובגדול גם לא היה לי שום אירוע אפילפסי ושום פירכוס ושום דבר כזה, אולי בכלל אין לי אפילפסיה והחולשה שלי נובעת מהעובדה שיש לי מחסור עצום בויטמן B12 וברזל,אני משתגעת ואין לי עם מי לדבר והוריי בכלל לא מבינים אותי-הם טוענים שהרופא "הציל את חיי" ובסהכ היה לי אירוע בטיול שנתי שלא התעוררתי.. מה אתה חושב? אני ממציאה הכל או שאולי טענותיי שוות בירור?... מקוה לתשובה בהקדם ותודה מראש נועה.

שלום רב, כדאי להפנות את השאלה לנוירולוג, כיוון שלא מדובר בתחום בו אני מומחה. ראוי רק לציין כי למיקטל יכול לפגוע בריכוז, זיכרון ויכולות קוגניביות שונות. למיטב ידיעתי גם אפילפסיה יכולה לפגוע ביכולות אלו. כאמור כדאי להתייעץ עם נוירולוג מומחה.

שלום רב, היות ואני סובל מחרדה ודאגנות הרופא נתן לי ויאפקס. לפני כמה ימים התחלתי לקחת ויאפקס רגיל במינון של 37.5 ואחרי כשבוע אני צריך להעלות ל-2 כדורים כאלה (סה"כ 75 מ"ג). מתחילת לקיחת הכדור התחלתי לפהק כל היום,עייפות וקצת סחרחורת. שאלתי היא : 1.האם תופעות הלוואי הנ"ל מעידות שהכדור לא מתאים לי או שאני צריך להמשיך ולקחת וזה צריך לעבור? אם להמשיך אז אחרי כמה זמן תופעות הלוואי יעלמו ? 2. מה המינון המיועד לחרדה ודאגנות יתר ? תודה,

שלום רב, עייפות וסחרחורות יכולות להיות בתחילת הטיפול ובד"כ זה עובר תוך 2-3 שבועות. פיהוקים אינה תופעת לואי שכיחה, אבל גם כאן נראה לי נכון לחכות מעט בטרם שתחליט על שינוי כיוון.

1. מה ההבדל בתופעות הלואי בין פרוזק (פלוטין או פריזמה- האם זה משנה?) לבין סרוקסט? במה כדאי להתחיל את הטיפול? 3. איך יכול הרופא הרושם את התרופה ב-5 דקות, לדעת האם יש שיפור במצב? אם כך, אפשר אולי, לכאורה, לקבל את התרופה גם ללא מעקב רפואי? שוב, תודה!

פריזמה=פרוזק=פלוטין=אפקטין. אין העדפה ברורה לאחת מן התרופות. מבחינת תופעות לואי זה די דומה, מלבד העובדה שלפרוזק יותר תופעות לואי הקשורות לפגיעה בתפקוד מיני ולסרוקסט יותר נטיה להעלות במשקל. לגבי היכולת של רופא להעריך את המצב ב-5 דקות, אכן גם לי זה נשמע זמן קצר מידיי. ועדיין גם ב-5 דקות ניתן לבצע מעקב כלשהו, לא מספק, אבל בכל זאת...

בעלי מטופל בתרופות נגד דיכאון : ציפרלקס (15 מ"ג), וחרדות :רספונד(2 מ"ג ), סוליאן(400 מ"ג). כמו כן הוא לוקח דיקינט (4 מ"ג). למרות שמצבו הנפשי הוטב : יש לו תופעה של התקשחות היד (היא נראית מתוחה , כמו משותקת) ותנועתיות בפה. ניסו להחליף לו מס' פעמים את הכדורים, אך עדיין יש לו תופעות אלו. שאלתי , האם ישנן כדורים ללא תופעות לוואי, או שלא קיים כדור ללא תופעות לוואי.והאם לקיחת כדורים אלו, יכולים לפגוע לאחר תקופה ארוכה ביכולת הקוגנטיבית שלו וביכולת הריכוז. בנוסף אם אפשר לקבל המלצה על פסיכיאטר באיזור המרכז .

שלום רב, אפשר לשקול להעלות את מינון הדקינט ל- 6 מ"ג. אם לא יש לשקול החלפת טיפול. ציינת שכבר ניסו תרופות רבות, אך לא ציינת איזה. אם תפרטי את התרופות שנוסו אוכל לכוון אתכם לטיפולים אפשריים נוספים. אינני ממליץ כאן על מטפלים פרטיים, אבל אם מישהו מהקוראים ימליץ- אשמח לפרסם זאת.

ד"ר שלמה ידין מספר 1 בארץץץץץץץ

תודה לפנייתך, בעלי התחיל את הטיפול עם רספונד 4 מ"ג, אך זה גרם לו לתחושה של כובד ומתיחות.לאחר מכן, הוא ניסה לקחת גאודון, אך זה גרם לו לרעידות, ותחושה של קור. כעת הרופא החליט להעביר אותו לסוליאן 400 מ"ג עם חפיפה של רספירידל 4 מ"ג , ובהדרגה להוריד לו את הרספירידל לגמרי כך שישאר רק עם סוליאן ושאר הכדורים ציפרלקס ודיקינט. יש לציין שבעלי עובד והוא מאוד מתוסכל מתופעות הלוואי, שמפריעות לו גם בעבודה הוא מרגיש מאוד מתוח, ורוצה להפסיק עם הכדורים. אודה לתשובתך מה דעתך על המעבר לסלויאן ואם זה לא יעזור, איזה טיפול היתה ממליץ?

האם רמרון יכול לגרום לתחושה של חרדה?

כן. זה לא שכיח אבל רמרון יכול לגרום לחרדה.

אימי בת 49 , סובלת בשנים באחרונות בחריפות יתרה ( שכן היום בראייה לאחור כנראה וסבלה מכך גם לפני כן בצורה קלה יותר ) , מאפיזודות של מחשבות רדיפה, כעס ותוקפנות כלפי הקרובים ביותר, תנודתיות במקומות עבודה, במערכות יחסים , נטייה להתבודדות , התנשאות וכולי . לפי מה שקראתי אולי אפשר להגדיר כהפרעת אישיות פרנואידית ואולי לא כדאי להיסחף לאבחון אבל הכל מצביע על כך. אחכה בקוצר רוח לתשובתך ולהמלצותיך . לפני ארבע שנים עברה פסיכוזה שארכה שבועיים (שכללה הזיות של ממש, מסעות ליליים ,בריחה מפני הרודפים איתה, קולות המדברים מהקירות וכו' ) , כעבור שבוע מרגע והחלה הפסיכוזה הגיעה לאשפוז שארך שלושה שבועות, לאחריו שוחחרה לביתה עם מינון נמוך של רספרדל וכן מאוחר יותר קיבלה מהפסיכיאטרית של המרפאה העירונית תרופות נוגדות חרדה . את השיחות עם הפסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית מטעם בית החולים הפסיקה מהר מאד וכמובן גם את הטיפול התרופתי וחזרה לשגרה, כעבור שנה עברה פסיכוזה דומה קלה יותר, לא קיבלה טיפול מיוחד ושוב חזרה לאיתנה . היום לאחר הרבה אירועים ושינויים ( אני עזבתי את הבית בגיל 22 לאחר שבאחד מאותן אפיזודות ביקשה שאקום ואצא מביתה ) היא כמעט כל כמה ימים עוברת אפיזודה כזו , ונהיית קרה, אדישה או כועסת ומאשימה אם זה כלפי בן זוגה או כלפיי או כלפי אביה. הקרובים לה ביותר. היריעה דלה מאד מכדי להכיל את כל הסיפורים ו"ההרפתקאות" אולי סוף סוף הגעתי להכרה שזו בסך הכל הפרעת אישיות ומצליחה לעשות את ההפרדה כשהיא מדברת מתוך המחלה ולא מתוך עצמה, ושיש להביא אותה לאיזון מחודש ! עלי לציין שאימי היא אישה אינטליגנטית להפליא, יצירתית וכשרונית בתחומים רבים מאד אך ההפרעה מונעת ממנה להגיע למימוש עצמי ובעיקר ליצירת מערכות יחסים שלוות עם המשפחה ובני זוג ... לסיכום : שאלתי הקריטית ביותר היא מה אתה מיעץ לנו הקרובים לעשות , כיצד לדבר אליה , לפנות אליה במהלך ה"התקפים" , על איזה טיפול אתה ממליץ ובעיקר איך להביא אותה להכרה לידיעה שמשהו לא בסדר, אם ניתן בכלל ???, היא טוענת שמה שעברה לפני 4 שנים היה כתוצאה מסמים וכמובן שכשאני במרכז המטרה אז שאני חלילה סיממתי אותה . באיזו תואנה אפשר לקחת אותה לטיפול שכזה ? האם אתה ממליץ על מטפל מסוים העוסק בנושא הספציפי הזה ?

שלום רב, קצת קשה לאבחן דרך האינטרנט, אבל ממה שתארת המצב מתאים יותר לסכיזופרניה פרנואידית מאשר להפרעת אישיות פרנואידית. אם אני צודק הטיפול צריך להיות קודם כל תרופתי, ע"י תרופות כמו ריספרדל. בהרבה מקרים קשה לשכנע את החולים שהם זקוקים לטיפול, ולפעמים רק איום באישפוז משכנע אותם ליטול תרופות. גם אז לא תמיד הם בולעים את הכדורים, ובמקרים אלו ניתן לשקול מעבר לזריקה אחת לשבועיים. תחת טיפול יש סיכוי טוב שמצבה של אימך ישתפר באופן ניכר. אני אינני ממליץ כאן על מטפלים, אבל אם תצייני את איזור המגורים של אמא, ומישהו ימליץ על מטפל מהאיזור- אשמח לפרסם זאת.

ד"ר עופר שמגר אני מטופלת כ-4 חודשים ב-סימבאלתה 60 מ"ג פעם ביום,לאחר שסבלתי מטעם רע בפה,חוסר תאבון ,חוסר שינה ,כאבי ראש וסחרחורות,לאחר שעשיתי את כל הבדיקות האפשריות,פניתי לפסיכיטר שהמליץ לי על הטיפול. התרופזה עוזרת לי מאוד,אך בשבועיים האחרונים אני סובלת מעייפות ונרדמת מיד אחרי שאני נשכבת על מיטה,ישנה מעל 9 שעות בלילה,שעתיים בצהריים ולמראת הכל מרגישה עייפה,הרופא המליץ לי להמשיך בטיפול למראת הסימפטומים ,הושא טען שזו איכות חיים, לעומת המצב בו הייתי שרויה קודם,האם עליי לבקש ממנו לרדת למינון של 30 מ"ג. בתודה מראש על תשובתך

שלום רב, בהחלט נשמע לי סביר לשקול הורדה במינון. התייעצי בכך עם המטפל שלך.

שלום רב לאחר כמה שנם של נטילת כדורים שונים(לאחרונה הייתי עם איקסל) כרגע מזה חודשיים אני בלי כדורים ומרגישה טוב יותר ברצוני לציין שאני בחורה שמנה מאוד ואני מעוניינת ליטול "רדוקטיל" אך אני מפחדת שאלו ישפיעו על מצבי הנפשי אני זקוקה לייעוץ דחוף בתודה מראש

שלום רב, רדוקטיל יכול לגרום לחרדה ולדיכאון. אם סבלת מכך בעבר את תהיי יותר מועדת לכך עם רדוקטיל.

וקשיים בליטת הצואה, ומזה נגרמים טחורים או פיסורה? תודה רבה.

שלום רב, תלוי איזה כדורים. יש כאלו שיכולים לגרום לעצירות ויש כאלו שלא. אם תציין את שם התרופה אוכל להתייחס ספציפית יותר

ציפרלקס, אסיוול, רספרדל. תודה.

שלחתי לכם לפני כמה ימים הודעה שהנושא היה אני מקווה שזה המקום לשאול בעניין זה שאלתי בקשר לחברה טובה שלי רק שבתשובתך אני חוששת שישנה טעות אני לא התכוונתי לטיפול בסרוקט אלא בפאקסט וגם לא קיבלתי מענה האם זה ממכר

סרוקסט ופקסט הם שמות שונים של אותה תרופה (רק מיצרנים שונים). התרופה לא ממכרת.

שלום לפסיאטר הנכבד, תודה על המענה וההתייחסות ככללותה. ברשותך, מבקשת לשאול : כיצד ניתן לדעת מראש / לשער / לחזות ( אם בכלל), האם אדם אכן מתאים לעבוד כמטפל באחר ? (יש להניח שבהתכשרות לעו"ס, קיים עומס רגשי, וכדומה, כיצד ניתן לוודא שאכן ניתן לעמוד בו ??? ***************************************** אוות רעיון, בזיקה לעומס אקדמי של למידת קורסים רבים במקביל. האם מדובר בהחלטה גרידא "לעמוד בזה " ??? כיצד "לגשת" לנושא 2 סוגי ההתמודדות ??? אודה לתשובתך המקצועית.

שלום רב, שאלה לא פשוטה, הקשורה למכלול של מרכיבים. הדבר קשור לנטיה של האדם לתעסוקה הקשורה במגע עם אנשים, מידת העניין שלו באנשים, יכולת אינטלקטואלית, יכולת אמפטית, יכולת להכיל אחרים ועוד. קיימים מכוני התאמה מקצועית העוסקים בבחינה של אנשים והמלצות על מידת התאמתם למקצועות שונים. לגבי עומס אקדמי- כאן ניתן ללמוד מנסיון העבר- התמודדות עם לימודים בתיכון, מסגרות לימודיות בצבא או מסגרות אחרות. בד"כ מי שמתקבל ללימודים באוניברסיטה עובר סינון של בחינה פסיכומטרית המעידה גם על יכולתו ללמוד ולקלוט חומר. לימודים במסגרת פרטית בד"כ לא מחייבים מעבר בחינות מקדימות ואז לא תמיד ניתן לדהעריך את היכולת להתמודד עם העומס.

שלום ד"ר שמגר.האם זה נכון שכאשר מפסיקים תרופה ממשפחת ה-SSRI דוגמאת רסיטל אז יש מה שנקרא "ריבאונד"? (גם כאשר מספיקים בהדרגה מבוקרת!) כלומר המוח מייצר פחות סרוטונין מאשר ייצר לפני נטילת התרופה כך שהמצב מחמיר יותר ממה שהיה לפני נטילת התרופה? שמעתי ביקורות בנושא הספציפי הזה ואשמח לשמוע את תגובתך.

שלום רב, בהפסקת טיפול ב- SSRI יכולות להיות תופעות גמילה שקשורות בד"כ להפסקה מהירה מידיי של הטיפול. בעיה שניה שיכולה להיות, והיא אינה מיוחדת ל- SSRI היא חזרה של מצב המחלה (דיכאון/ חרדה) מספר שבועות או חודשים לאחר הפסקת הטיפול. בדיכאון, למשל, אחרי התקף אחד יש מעל 60% סיכוי לחזרה תוך שנה, ואחרי שני התקפים כ- 90% סיכון לחזרה ללא טיפול. זה אינו ריבאונד, אלא ביטוי למצב כרוני הדורש טיפול כרוני, בדיוק כמו טיפול כרוני ליתר לחץ דם, אסטמה או סכרת. כל גל דיכאוני שמופיע מחמיר את הסיכון לגלים חוזרים, שיהיו קשים יותר, לכן כדאי לקחת טיפול ולהקטין את הסיכון לחזרת גלים דיכאוניים.

6 שנים לקחתי סרוקסאט שמאד עזר לי בחרדה חברתית שאובחנה אצלי, אבל עליתי יותר מ-20 קילו מתחילת הנטילה ועד שהגעתי לדיאטנית (אולגה רז) שהייתה הראשונה שאמרה לי שסרוקסאט משמין ויש להפסיקו מיידית .. התחלתי את הדיאטה אבל גם עברתי לציפראלקס. ירדתי 15 קילו בחצי שנה.!!! מאז, בחצי שנה האחרונה, אני ממשיכה בדיאטה כאורח חיים יחד עם ציפראלקס, אבל אני מרגישה שאני עולה במשקל שוב, למרות שאני מקפידה על תזונה נכונה (בלי ספורט.. מאז שנולדתי לא עשיתי ספורט ...). שאלה: האם יש כדור חליפי שאוכל לקחת במקום ציפראלקס כדי למנוע את הנדנדה הזו של עלייה במשקל, ללא קשר לאכילה הנכונה שלי ? תודה

שלום רב, את יכולה לנסות טיפול באפקסור, שאינו משמין.

שלום רב.ארצה לשאול בבקשה מספר שאלות: א. האם תיתכן התמכרות/תופעות גמילה מנטילת קלונקס 0.5 מ"ג למשך 12 יום רצוף? מדובר רק על כדור אחד בערב לפני השינה. ב. האם תופעות התמכרות/גמילה יתכן וימשכו כשנה לאחר הפסקת הקלונקס (אותו לקחתי רק 12 יום). ג. מהו כדור יעיל/ספיציפי יותר כנגד התקפי חרדה ללא דיכאון - האם רסיטל או ציפרלקס? ד. האם תרופות כנגד מתח קל(כמו קלמנרבין/רלקסין)עובדות מידיי או שיש להמתין גם מספר שבועות עד לתחילת ההשפעה נוגדת החרדה?

שלום רב, 1. נדיר שהתמכרות מתחילה אחרי פחות משבועיים של טיפול בקלונקס. אם אחרי 12 יום הופסק הטיפול והופיעו תופעות של אי-שקט, זה לא בהכרח תופעות גמילה. זה יכול להיות פשוט מתח שהיה קיים עוד לפני הטיפול, תחת הטיפול הוא נעלם, ועם הפסקת הטיפול הוא צץ שוב. בדיוק כמו שהפסקת טיפול ליתר לחץ דם תגרום ללחץ הדם לעלות, לא בגלל שזו תופעת גמילה אלא בגלל שללא טיפול לחץ הדם חוזר להיות גבוה. 2. היעילות של רסיטל ושל ציפרלקס זהה. 3. התרופות שציינת מתחילות לעבוד מייד, ואין צורך להמתין מספר שבועות עד להשפעה.

באופן כללי, האם אדם שניסה להתאבד מסוגל גם לרצוח? תודה.

שלום רב, לא, ממש לא. אין בהכרח קשר בין השניים. יש מקרים נדירים שזה קשור, אבל ברוב המוחלט של המקרים זה ממש לא קשור.

אנשים שחולים במחלה הזאת הסיבות הם פחד בושה ואני מרגיש כבוי שלא בא לי לצאת מהבית בכלל מה אפשר לעשות? תודה מראש רון נ.ב שאני יוצא מהבית אני מרגיש כמו באיזה סרט של סמים מאבד את עצמי מהר מאוד

שלום רב, התופעות שאתה מתאר נפוצות מאד. כדאי לפנות לביטוח לאומי ולבקש הכרה בסל-שיקום. ברגע שתוכר לסל שיקום תוכל לקבל מלווה שיעזור לך ביציאות הראשונות מהבית. כדאי גם לשקול להגיע למועדון חברתי עם אנשים במצב דומה לשלך, שם תוכל לשמוע עצות של מי שעבר משבר כמוך. קיימים מועדוני "אנוש" בכל הארץ. תוכל לברר יותר פרטים עליהם בלשכת הרווחה באיזור מגוריך.

שלום ניסיתי תרופות שונות כמו: סרוקסט, רסיטל, ציפרלקס וציפרמיל ולא הרגשתי שיפור בהרגשתי. אני סובלת בעיקר מחרדות . שאלתי היא האם פרוזק הוא בגדר אפשרות לנסות?

שלום רב, כן, פרוזק הוא אפשרות, אבל הוא דומה מאד לתרופות שכבר לקחת. שווה לנסות תרופה מקבוצה אחרת, כמו אפקסור.

אני בת 35 ויש לי פחד קיצוני לעזוב את היחידת דיור מאחורי הורי בגלל הוצאות רבות. אני אמורה לעזוב פה כי הדירה עוד 4 חודשים כי היא הובטחה לאחי וכבר אני בלחץ, עצבים, מוטרדת, לא רק מהכסף אלה שאני לא אסתדר לבד, אמא שלי מכבסת ואני אוכלת שם לפעמים. אני הבכורה בבית ואמא פינקה אותי ואני בפירוש מפחדת מעצמאות טוטאלית, ברור שזה לא נורמאלי אבל מה לדעתך זה יגרום לי המעבר והאם זה חרדות שדורשות כדורים? כי אני חסכנית כפייתית בכסף כי כל הזמן נדמה לי שאולי לא אעבוד ואין לי ביטחון כלכלי.

אורית שלום, לא פשוט לשנות את סגנון החיים אחרי כל כך הרבה שנים. אבל כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה. אני בטוח שגם לך ברור שהתלות הזו בבית ובהורים אינה סבירה. אפשר גם להתנתק בהדרגה. למשל שחלק מהאוכל תמשיכי לקחת מאמא. אני פחות הייתי בונה על תרופות. לדעתי ההשקעה הכי מוצלחת שאת יכולה לעשות היא בעזרה נפשית. זה לא מעט כסף- אבל זה ישלם את משקלו בזהב. טיפול יכול לאפשר לך לצמוח, לגדול, ולהוציא מעצמך את כל החלקים שאת לא יכולה להוציא היום בגלל הפחד והחרדה שלך (מפגיעה כלכלית, מאבדן עבודה וכו'). את חייבת לעשות שינוי של ממש. ההורים לא יחיו לנצח, ועדיף להתחיל להתמודד עם החיים בגיל 35 מאשר בגיל 55.... מגיע לך חיים יותר משוחררים ועצמאיים. זה מפחיד, אבל טומן בתוכו אינספור אפשרויות. המון הצלחה.

? הייתי מעורב בתאונת דרכים, קיבלתי 10% נכות על הפרעות פסיכונוירטות עקב תאונת דרכים וזעזוע מוח. אני מטופל אצל פסיכיאטר שקבע שיש לי ליקוי PTSD ברמה קלה-בינונית, ולאחר שהלכתי להיבדק אצל מנהל מחלקה בבית חולים הוא קבע שיש לי תמונה קלינית של פגיעה קוגנטיבית פרה פרונטלית. אני מבין מה זה PTSD אבל לא מבין מה זה פגיע קוגנטיבית פרה פרונטלית. ה

שלום רב, המונח "פגיעה קוגנטיבית פרה-פרונטלית" אינו מקובל כל-כך, כיוון שבפגיעה פרה- פרונטלית יש בעיקר פגיעה מוטורית, כלומר פגיעה בתנועה של הגוף, ביכולת לנוע, לדבר וכו', ולא פגיעה קוגנטיבית (= פגיעה ביכולות של ריכוז, זיכרון, ויכולות שכליות אחרות הדרושות לחשיבה ולתפקוד יומיומי). פגיעה קוגנטיבית רואים יותר באיזורים הפרונטליים (ממש מאחורי המצח) ופגיעה כזו מתאפיינת בעיקר בקושי בתכנון, ארגון, יזימה ופתרון בעיות. פגיעה מסוג זה רואים בהרבה בעיות נפשיות, כגון בדיכאון, ובמקרים אלו היא משתפרת כאשר המצב הנפשי משתפר.

שלום רב, שמי שי ואני משמש כמעין אח גדול לנער אתיופי. הנער היום בגיל 17 והוא מאומץ ע"י משפחתי באופן כמע מלא מגיל 7. לפני כחודש וחצי, פנה הנער לאימי, שהייתה באותה עת בעבודה, וטען כי חם לו מאד בכל הגוף והוא מרגיש כי אנשים רודפים אחריו, אימי לא הבינה אותו והציעה לו כדור אקמול, הנער לקח את כדור האקמול והלך. מאוחר יותר הסתבר לאימי שהנער הלך לכיוון הקניון, עצר אנשים בכסיש וביקש מהם לעזור לו כי רודפים אחריו, בנוסף טען הנער כי בבקבוק השתייה שאחז היה מעין קו אשר מהווה כרטיס כניסה לגן עדן. עוברי אורח ששהו במקום הזמינו את המשטרה, אלו מצידם לא הבינו מה קורה לנער ועצרו אותו בטוענה של תקיפת שוטרים, הנער היה במעצר במשך שלושה לילות ולאחר מכן אופשז בכפייה במוסד לחולי נפש. שבועיים לאחר באישפוז, שוחרר הנער וכיום הוא נמצא אצל הורי המנסים לשקמו. הנער לוקח מידי יום 9 כדורים בשלוש מנות (2 לוריבל ועוד אחד שאני לא זוכר), הכדורים הנ"ל גורמים לו לאדישות מוגזבת, דמעות בעיניים ועייפות מרובה. יש לציין כי הנער הוא אדם מקסים, העוזר לזולת, שהתגוררר עימי בעשרהשנים האחרונות והפך בן משפחה של ממש. שאלתי היא, האם ייתכן כי נפגע ממשהו ששמו לו בשתייה, או שמא מדובר במחלת נפש מדאיגה? כמו כן, רציתי לדעת כיצד ניתן לאבחן מחלת נפש ומהו הטיפול?

שלום רב, קצת קשה להבחין לפעמים במבט בודד מחלת נפש לבין השפעת סמים. יחד עם זאת, לאחר אישפוז במחלקה פסיכיאטרית, בה (אני מניח) הנער לא נטל סמים אסורים, הרופאים היו מבחינים בקלות במה מדובר. כשזה סמים זה עובר תוך כמה שעות או יממה לכל היותר. אם זה נמשך זה כנראה התחלה של מחלת נפש. הטיפול במחלת נפש הוא קודם כל תרופתי, אבל חשוב לערב גם גורמים שיקומיים (עובד סוציאלי) בשביל לחזור ככל שניתן לשיגרת חיים.

שלום לרופא, אני נוטלת לוריוון 1 מ"ג כל יום במשך כשנתיים. לאחרונה בימים האחרונים יש לי לחץ בראש, כאבי ראש ועיניים והרגשה לא טובה. האם יש קשר בין נטילת הלוריוון לבין מה שאני מרגישה? האם אפשר להתמכר ללוריוון וקשה להפסיק אותו? אם כך, מה עלי לעשות? אני נטלתי לוריוון בגלל מתח. בתודה מראש, אורנה

שלום רב, התופעות שאת מתארת לא אופייניות לטיפול ממושך בלוריואן. אכן יש לפעמים נטיה להתמכרות ללוריואן. זה לא מחייב את הפסקתו, ואין בעיה להמשיך ולהשתמש בו כל זמן שהוא עוזר ואין ירידה ביעילות/ צורך להעלות מינון. אם בכל זאת את רוצה להפסיק צריך לעות זאת מאד בהדרגה, עם הורדת חצי מינון כל 2-3 שבועות.

לפסיכולוג הנכבד שלום רב, שמחה מאוד למצוא את הפורום אותו מנהל. ענייני הוא כזה, ואני באמת זקוקה להכוונה / הרגעה : הנני אקדמאית מתחומי פסיכולוגיה וחינוך. לאחרונה התקבלתי ללימודי עו"ס במוסד אקדמי. אני מרוצה מחד, אך דואגת מאידך: 1 ) האם אכן אוכל להסתדר מבחינת עומס כמו עומס רגשי בעיקר בנסיבות של מפגש אנושי במסגרת ההכשרה המעשית , // עומס אקדמי עם שלל הקורסים, וכן הלאה ? 2 ) האם התשובה על הנ"ל , תלוייה אך ורק בהחלטה שלי להצליחלהסתדר עם עומסים אלו ? 3 ) איני בת 20 . הנני בעלת משפחה. שוב, חוזר הניגון :.....ללמוד עם בני 20, להשתלב עימם בקורס של שיטות בעבודה סוציאלית, למשל ? ............................................................................................ 4 ) האם ללמוד עו"ס בגיל 50, זה בסדר , אם לי " מרגיש בסדר " ???? 5 ) משהו על תקווה למצוא משרה כעובדת סוציאלית בגיל 50 ? ************************* בכבוד ותודה על מיידע אמין, מקצועי, ורצוי תומך. אמתין מאוד.

שלום רב, את נמצאת בנקודה מלאת מתח והתרגשות בחיים- וזה לא פשוט. אני אקצר מאד ואומר שאינני רואה שום בעיה בלימודים. זה אפשרי, ויש גם יתרונות מסויימים כשלומדים בגיל מבוגר. הפרספקטיבה טובה יותר, יודעים לחבר יותר טוב את התאוריה למעשה ועוד. הקושי היחידי הוא במציאת עבודה בגילך. להרבה עובדים סוציאלים קשה למצוא עבודה במשרה מלאה, ולוקח להם לא פעם זמן להשתלב. מצד שני לפעמים כשאת מציגה את עצמך כעו"ס בגיל 50, אנשים נוטים לייחס לך ותק ניכר, וזה עוזר. כך או כך- המון הצלחה. חיים פעם אחת, לא?

שלום! רציתי לשאול לגבי פאקסט 20 מ"ג רופאת משפחה הביאה לי את הכדור הזה למשך 10 ימים רציתי לשאול האם הגיוני שהכדור יעזור אם זה בתקופה כזו קצרה רק 10 ימים וכן האם זה נכון שזה ממכר וגורם לשינוי כימי במוח או לפגיעה במוח קראתי באינטרנט שיש לזה אפשרות לפגיעה במוח ובמקום אחר קראתי שזה פועל בשינוי כימי במוח האם זה נכון האם יש סכנה תודה!

שלום רב, פאקסט מתחיל לעבוד אחרי כ- 3 שבועות. הוא לא גורם לשום פגיעה במוח, אלא מעלה את רמת הסרוטונין (שנמוכה במצבי חרדה ודיכאון) ובכך בעצם מתקן את המצב החולני בו מצוי המוח.

שלום לכם אתמול שלחתי לכאן הודעה כשלחצתי על שלח הופיע לי שההודעה נקלטה ושהיא תופיע ומשום מה אני לא רואה את ההודעה אפשר לדעת מה הבעיה

שלום רב, ההודעות מתפרסמות רק אחרי שאני עובר עליהן. לפעמים זה יכול לקחת עד יומיים-שלושה.

האים כשחוצים כדור פבוקסיל 100 מ"ג לשתיים יוצא מכך שניתן לשתות חצי כדור שלו כ50 מ"ג השאלה היא מכיוון שישנם כדורים שאסור לחצות אותם או שהריכוז שלהם לא שווה אני נוטל 150 מ"ג פבוקסיל ונגמר לי ה50 מ"ג ואילו כדורים של 100 יש ברשותי לכן אני שואל עים ניתן לחצות את ה100 מ"ג לחצי כדור ולשתות אותו כ 50 מ"ג ????????

קצת באחור,אבל... עקרונית כל כדור שיש עליו פס המחלק אותו לשניים- ניתן לחצות ללא בעיה.

ד"ר שלום, מתנצל מראש שהשאלה ארוכה. בן 29 , מזה 3 שנים לוקח תרופות לטיפול בחרדה. יש לציין שיש לי גם בעיות בקשב ובריכוז. הפסיכיאטר טוען שהמקור של זה מהחרדה התחלתי עם רסיטל (הגעתי ל 30 מ"ג) . התרופה עזרה אך בתקופות לחוצות יותר זה לא הספיק עברתי לסרוקסט (20 מ"ג) . התרופה עשתה את העבודה מבחינת החרדה אך השפיע לרעה על המין ניסיתי גם סימבלטה. לקחתי את הכדור יומיים. לא יכולתי לסבול יותר . הוא העלה לי את החרדה באופן משמעותי... ניסייתי אפקסור: השפיע לרעה על המין . לקחתי מודאל 200 מ"ג יחד עם פריזמה 10 מ"ג - היתה ירידה גדולה בחשק המיני וזה לא עזר כ"כ לחרדה עברתי לציפרלקס 10 מ"ג. חיכיתי חודש . משלא השפיע באופן מלא לחרדה לקחתי אותו יחד עם המודאל 50 מ"ג. את העבודה מבחינת החרדה זה עשה . אך גם במינון הזה המודאל השבית לי את החשק המיני הפסיכיאטר החליף לי את המודאל לפרומטזין.. ומאז המצב הנפשי שלי הדרדר. אני חרד והפרומטזין רק מרדים אותי ולא ממש מרגיע. הפרומטזין לא עשה את העבודה כמו המודאל. התיעצתי עם הרופא אם להעלות את מינון הציפרלקס ל 15 מ"ג . והוא אמר שאין בעיה...אני חושש שהגדלת המינון תפריע לי למין (אני באופן טבעי גם ללא תרופות - גומר לאחר הרבה זמן. ובנוסף אני בהתלבטות לגבי הנטייה המינית שלי כך שחשוב לי מאד שהתרופות לא יפריעו לי להחליט ) כיום אני לוקח את הציפרלקס יחד עם מודל 50 מ"ג . וכאמור החשק המיני שלי ירד מאד... תרופות להרגעה נוספות שניסיתי בנוסף ל SSRI: קלונקס (הרגיע אך הבנתי שהוא ממכר) , דרלין - לא כ"כ עזר. הפסיכיאטר דיבר איתי על האפשרות שאנסה את התרופה אנפרניל. האם זה רעיון טוב? האם ישנם עוד אפשרויות לפתור את מצבי? (יש לציין בנוסף שאני בטיפול פסיכולוגי ב3 חודשים האחרונים - ללא שיפור משמעותי) תודה

שלום רב, אכן עשית מסע ארוך. לא ציינת את סוג הטיפול הפסיכולוגי: דינמי (טיפול שיחתי "רגיל")? קוגנטיבי? עליה במינון הציפרלקס היא כיוון סביר וטוב. גם אנפרניל נשמעת בחירה סבירה עם כל הרקע שלך. השורה האחרונה שציינת, לגבי טיפול פסיכולוגי, נראית לי כיוון הכי נכון למצב שלך, ביחוד לאור תופעות הלואי הרבות מתרופות.

לדיכאון קל-בינוני ואישיות כפיתית, בנערה בת 18. 1. פרוזק או סרוקסט- מה עדיף? (מבחינת יעילות, ותופעות לואי) 2. האם יש הבדל בין פקסט לבין סרוקסטיל של חברת טבע? 3. האם צריך לקחת את התרופות בליווי מעקב רפואי, ועל מה עוקבים? האם יש בדיקות שצריך לעשות לפני התחלת התרופה, והאם יש בדיקות תוך כדי לקיחת התרופה? (מבחינת שתי האפשרויות) 4. לשיחות- צריך פסיכולוג, או יועץ טוב מספיק? מה ההבדל ביניהם בנושא זה? 5. מה צריכה להיות תכיפות השיחות, האם פגישה אחת ל-10 ימים מספיקה, או צריך פגישות יותר תכופות? כמה פגישות צריך? 6. איך ניתן להעריך את התקדמות הטיפול, על ידי בן משפחה שצופה מן הצד?

שלום רב, 1. מבחינת יעילות- אין הבדל. מבחינת תופעות לואי: יש הבדלים מסויימים לכאן ולכאן. אי אפשר להגיד שמישהו מהם בולט לחיוב מול האחר. 2. שתי התרופות הן זהות. 3. המעקב הרפואי הוא אחרי תופעות לואי ואחרי ההשפעה המיטיבה (כלומר- לבדוק האם התרופה אכן עוזרת). אין צורך בבדיקות מיוחדות לפני או תוך כדי הטיפול. 4. טיפול שיחתי עדיף לקבל מפסיכולוג. זהו טיפול מקצועי יותר ולרוב איכותי יותר. למרות זאת, יש הבדלים אישיים ולפעמים יש יועצים מצויינים בבית הספר שיכולים לתת תמיכה ועזרה טובה. 5. לגבי תדירות הפגישות- מקובל להגיע לטיפול אחת לשבוע. מעבר לזה זה מעט פוגע בטיפול. לגבי כמות הפגישות- זה תלוי מאד בבעיה ובמטופל. זה יכול להיות 12 פגישות במקרה המועט, ו 3-4 שנים של פגישות שבועיות במקרים יותר מורכבים. בד"כ משך הטיפול מושפע מכמה עמוק רוצים להגיע. ככל שהטיפול קצר יותר ניתן להגיע לפחות בעיות. טיפול ממושך לא תמיד מעיד על בעיה קשה אלא יותר על רצון ומוכנות של המטפל והמטופל להכנס כהי עמוק שאפשר בכדי לעשות עבודה יסודית יותר. 6. לפעמים קצת קשה להעריך מהצד. אם שמת לב לשינוי בהתנהגות מאז שהחל הדיכאון, תוכל לראות חזרה להתנהגות הרגילה תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול.

אני מוצאת בפורום זה ובפורומים נוספים המון מידע על מטופלים במירו כסובלים מחרדות ולא מדיכאון מה שמפתיע הוא שהטענה היא שמירו הוא כדור לדיכאון ולא להתקפיי חרדה ולכן אני דיי מופתעת ......... מדוע ניתנת התרופה לחרדתיים עים היא רק לדיכאון?????? והאים יעילותה על חרדתיים נבדקה????

שלום רב, כן, ודאי שמירו נבדק על חרדתיים. והוא הוכח כלא יעיל. למה יש רופאים שנותנים אותו? אולי בגלל שרוב התרופות לדיכאון יעילות גם לחרדה, ויש רופאים שחושבים בטעות שזה נכון גם למירו. לא יודע.

האם ההלופר 5 מ"ג הוא התחליף המדויק של פרידור 5 מ"ג ?

כן

והוא לא עושה צרות כמו אי שקט ועצבנות וקשיי הירדמות ?

בני בן ה17.5 חושש ללכת לרופא פסיכיאטרי ליעוץ שמה הדבר ירשם באיזה מקום. ובעתיד יהיה לו בעיה להוציא רשיון נהיגה, לשאת נשק ואולי דברים נוספים. האם יש סיכון כל שהוא? האם רק כאשר נוטלים תרופות מסוימות אז יש הגבלות כאילו? ידוע לכם אם יש מקומות עבודה שבודקים את המועמדים שלהם בנושא? האם בחור שקיבל פטור מהצבא על רקע נפשי יהיו לו בעיות בעתיד (רשיון וכו')? תודה

שלום רב, ביקור אצל פסיכיאטר פרטי לא נרשם בשום מקום, ולכן לא משפיע על כלום. בבקשה להוצאת רשיון נהיגה או נשק מסתמכים רק על הדיווח של האדם ולא בודקים מעבר לכך. כך גם בלשכת גיוס. טיפול במסגרת ציבורית (כמו קופ"ח) הוא יותר בעייתי מבחינה זו, כיוון שבמקרה שבנך יצטרך להביא אישור בריאות מקופ"ח זה יהיה רשום שם. לגבי נטילת תרופות- העקרון דומה. כל זמן שזה לא מקופ"ח- אלא נקנה באופן פרטי, הבעיה קטנה יחסית. בכל מקרה- טיפול נפשי כולל תרופות בד"כ לא מפריע לקבלת רשיון נהיגה. רק חולי נפש קשים מאד נפסלים מנהיגה. לגבי רשיון נשק- אינני יודע, אבל באופן כללי ניתן לומר כי קשה לקבל רשיון נשק, כך שזה לא ממש משנה. לגבי הצבא- כדאי מאד לדווח על טיפול ו/או נטילת תרופות. מנסיוני כמעט כל מי שלא דיווח בהתחלה הגיע למצב בו נאלץ לדווח כיוון שתנאי השירות היו כאלו שהוא לא הסתדר איתם. ברגע שמדווחים מתחשבים בכך ומתאימים את תנאי השירות לחומרת הבעיה. שיחרור מהצבא על רקע בעיה נפשית יכול לפגוע בקבלה למקומות עבודה, בעיקר מקומות בעלי אופי בטחוני. כיום בנושא הזה כבר לא כל-כך חד-משמעי כמו בעבר, אבל הוא עדיין קיים במידה זו או אחרת.

לחולי PTSD ? או שכדאי יותר לקחת סרוקאסט לטיפול ב- PTSD. האם לסרוקאסט יש השפעות לואי כלשהן? ובמיוחד לתיפקוד המיני, אותה השאלה לגבי הציפרלקס. תודה מראש.

שלום רב, אין עדיפות לאחת מן התרופות. שתיהן עלולות לגרום להפרעות בתפקוד המיני. סרוקסט יותר גורם להשמנה.

לאיזה מצב בפסיכיאטריה קשורות בד"כ קפיצות/רעידות של שרירים שלא נמצא להם סיבה אורגנית-רפואית לאחר בדיקות EMG ובדיקות דם תקינות? מדובר בקפיצות שנמשכות כבר מעל שנה!

שלום רב, לפעמים ישנן הפרעות חרדה שיכולות להתבטא בקפיצות שרירים.

האם העלאת מינון של רסיטל מ10 מיליגרם ל20 מיליגרם מורגשת באופן מיידי או לוקח שבועיים לשינוי.

שלום רב, העליה במינון לא מורגשת באופן מיידי. זה יכול לקחת שבוע עד שלושה שבועות לחוש את השינוי. בכל מקרה, בד"כ מינון של 20 מ"ג הוא המינון המינימלי היעיל. לפעמים צריך מעט יותר מכך.

אז אחריי שלושה חודשים קשים של פובוקסיל נראה לי שהפוואנטה הובנה .........הכדור לא מתאים לי אני מבקשת את עזרתך בהמלצה על כדור אנטי חרדתי אחר....... כאמור שתיתי כבר סרוקסט ,לוסטראל,ציפרלקס,פבוקסיל מה היית ממליץ?? והאים נראה לך שאפשר לנסות שוב סרוקסט אחריי 6 שנים שלא שתיתי אותו???

שלום רב, אני הייתי מנסה כדור מקבוצה אחרת, כמו אפקסור או אנפרניל.

הומלץ על מירו מאותן סיבות שהוא לא שייך למשפחת SSRIכמו שאמרת מה דעתך עליו<? למרות שידוע שהוא יותר לדיכאון אני שומעת על המון רופאים שנותנים אותו גם לחרדות ויש מטופלים חרדתיים שהוא עזר להם האים נתקלת???????

שלום!רציתי לשאול/להתעייץ בשביל חברה מאוד טובה שלי שפשוט צריכה עזרה אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי לעזור לה העניין הוא כזה: היא בחורה בגיל 22 בחורה מאוד חכמה עם תעודת בגרות,תעודת מקצוע שכל לא חסר לה היה לה אומנם לחץ ממבחנים מאוד רציני לפני כל מבחן היא היתה נכנסת ללחץ למרות שהיא ידעה אבל כעת נגמרו המבחנים אז זה כבר מאחור יש לה בעיה שהתחילה כבר מגיל יותר צעיר והיא נמשכה עד היום היו תקופות שזה כמעט נעלם אבל בעקבות הסביבה (בעיקר משפחתה) זה חזר ובגדול הבעיה שלה זה חוסר ביטחון עצמי אין לה אומץ להתחיל לעבוד במקום רציני מחשש שתעשה שגיאה למרות שהיא יודעת יש לה מקצוע אבל כמעט כל עבודה שמציעים לה היא חוששת ולכן היא נמנעת חוץ מעבודה אחת שהיא עבדה היא מרגישה שהיא לא מסוגלת לעבוד במקום אחר ממש כואב לי לראות אותה ככה היא בחורה חכמה שיכולה להצליח יש לה פחד מלנסות דברים חדשים , פחד קהל לעיתים גם יש לה פחד ללכת לחנות לבד או שלעיתים הפחד קורה דוקא כשהיא עם משהו היא חוששת לדבר לפעמים דווקא לבד טוב לה רק שלעיתים אין לה אומץ ללכת לבד בעקבות כך נוצר מצב שהיא הרבה בבית בקיצור הבעיה היא חוסר ביטחון עצמי חוסר עצמאות שנבע מכך שההורים שלה בעיקר אימה היו מאוד דאגנים ולא נתנו לה לנסוע לבד מחוץ לבד .... בשבועות האחרונים שבוע שבועים בערך נוצרה אצלה תופעה קצת מוזרה לא רצינית זה קורה בלילה רק בלילה לפני שהיא הולכת לישון לא יותר מזה התופעה הזו גם לא מטרידה אותה במשך היום וגם לא אחרי שזה קורה פשוט רציתי לציין את זה כי יתכן שזה פרט חשוב בקשר לעצה שלשמה אני כותבת התופעה היא שיש לה קצת קשה לבטא את זה בכתב אך אנסה מעין קול פנימי שאומר לה שבלילה לפני שהיא הולכת לישון אחרי השירותים היא חייבת ליטול ידיים מספר פעמים מסויים אחרת היא לא תתעורר למרות שהיא יודעת בוודאות שזה שטויות חשוב לי לציין שהיא ממש נראת נורמלי מדברת נורמלי מתפקדת מצויין לא נראה עליה שום בעיה בסך הכל יש לה בעיות עם ההורים כמו לרוב בני האדם ההורים נוגעים לפעמים בדברים שלה שזה גורם לה לכעוס אבל בגבול הנורמלי אמא שלה חולת ניקיון ולכן היא משגעת את כולם עד שזה גורם לכל אדם שנמצא איתה במגע להתחרפן ולכעוס כל דבר היא נוגעת לה מזיזה לה ובצדק שהיא כועסת אך אמא שלה בגלל שהיא לא מבינה למה היא צריכה לכעוס כשהיא נוגעת לה בדברים או כשהיא משווה אותה לאחרים מחליטה שהבעיה בבת שלה ולא בה ושלבת שלה יש דיכאון התפרצויות אך כל מי שרואה את הבת וכל מי שמכיר את המקרים אומר שהבת צודקת ושהאמא טועה אפילו האבא אומר שלאמא יש בעיה שהיא כל הזמן נוגעת בדברים ומשווה בין הילדים לאחרים ובין הילדים האחרים בקיצור העניין הוא שהאמא הלכה לרופאת המשפחה ואמרה לה שיש לבת שלה חרדות שכחתי לציין שיש לחברה שלי בעיות עם האוכל מגיל קטן היא לא אכלנית פשוט לא היה לה תאבון היה לה אנמיה היום היא חוששת לאכול בגלל שלדעתה היא קצת השמינה ולכן היא לא מרבה לצאת מהבית בגלל המראה שלה היא לא מרוצה כעת מאיך שהיא נראת בקיצור האמא דברה עם הרופאה ואמרה לה שיש לבת שלה חרדות ושהיא לא ישנה בלילה ושהיא לא אוכלת הרופאה עשתה לה בדיקת דם וגילתה שיש לה אנמיה הביאה לה כדורי ברזל ובנוסף הביאה את הכדורים בשם פאקסט רק 10 כדורים למשך 10 ימים שאלתי היא כזאת למרות שלדעתי הרופאה לא ממש הבחינה האם יש לבחורה אכן חרדות וכד' האם בהתאם לתאור שמסרתי על הבחורה אכן יש צורך בכדור מסוג זה והאם כדור זה ממכר ויש לו סיכונים קראתי באחד האתרים שהוא משפיע על המוח השאלה מה כדור זה גורם האם הוא יכול לגרום לפגיעה במוח היא נורא חוששת לשתות אותו מחשש להתמכרות או לפגיעה והאם זה יעזור במשהו משום שזה רק10 כדורים ממתי 10 כדורים מספיקים אשמח למענה כמה שיותר מהר תודה רבה!!!

שלום רב, אין ספק שלחברה שלך יש קשיים שחוסמים אותה מלהתקדם בחיים ולא מאפשרים לה לממש את עצמה. עם קצת עזרה מקצועית זה היה יכול להיות אחרת לגמרי. זה נשמע מאד מפחיד- ללכת לפסיכולוג או לקחת תרופות, אבל מה האופציה האחרת? לשבת כל הזמן בבית ולתת לחיים לעבור לידה? מה כבר יש לה להפסיד? להפסיד את הכלום שהיא עושה? זה ממש בזבוז להעביר ככה את החיים.... ראשית, כדאי מאד שהיא תגיע ליעוץ מקצועי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. הבעיות שאת מתארת הן מאד נפוצות ואחוז ניכר מהאוכלוסיה סובל מהן, רק שאנשים לא הולכים עם שלט על המצח "יש לי בעיה", ככה שאי אפשר לנחש את זה. חלק גדול מהאנשים הללו גם נוטל תרופות, ואז זה גם עוזר להם לתפקד רגיל לגמרי. כמו שיש אנשים צעירים שזקוקים למשקפיים בשביל לתפקד, כי משהו במנגנון הראיה השתבש בגיל צעיר, ככה יש אנשים שמשהו במנגנון הויסות של החרדה השתשבש אצלם. זו לא מחלת נפש, ולא משתגעים מזה. זו בעיה קלה שניתן לעזור לה בקלות. לגבי הטיפול בסרוקסט- יכול להיות שזה הטיפול הנכון. אינני בטוח. טוב היתה עושה החברה אם היתה מגיעה לשיחה עם רופאת המשפחה לגבי הטיפול הזה. בכל מקרה- לא מתמכרים לזה. המון הצלחה.