פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

האם ניתן לקחת כדורים נגד דיכאון וחרדה כגון ציפרלקס ( חצי כדור או כדור) לתקופה קצרה של 3-4 חודשים כגון לתקופת בחינות או למשבר בחיים האישייםבמקביל לטיפול קוגניטיבי ואז להפסיק בהדרגה או שמא ברגע שמתחילים לקחת ציפרלקס יש צורך להמשיך לתקופה של שנה ומעלה. כמו כן האם רופא משפחה יכול לרשום התוויה לציפרלקס או שמא רק פסיכיאטר?

16/07/2008 | 19:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אושרת שלום, ניתן לקחת נוגדי דיכאון לתקופה קצרה. הבעיה היא שבד"כ לאחר פחות מחצי שנה יש סיכוי טוב שהבעיה תחזור. אם במקביל מקבלים טיפול קוגניטיבי והוא מוכתר בהצלחה, הסיכוי לחזרה לאחר הפסקת הטיפול קטן. כל רופא יכול לרשום ציפרלקס.

14/07/2008 | 19:54 | מאת: יריב

שלום אני נוטל כדור אחד של ציפרלקס כנגד חרדות ודיכאון עם זאת חלה ירידה בחשק המיני , קושי בזיקפה ועיכוב בשפיכה. לאחרונה הובא לידיעתי כי קיימת תרופה בשם Cabergoline המעכבת את יצירת הפרולקטין ועוזרת בהגברת החשק המיני בגברים למרות שאיננה מותווית לכך : http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/1949087.stm שאלותיי: 1. האם ניתן לקחת כדור זה ביחד עם הציפרלקס- האם אין ביטול של הפעילות האחד של השני ? 2. Cabergoline הוא למעשה אגוניסט של דופמין האם אין חשש להיווצרות מצב של סכיזופרניה או פסיכוזה עקב עליה ברמות הדופמין או שמא הפעלת רצפטורים של D2 אינה גורמת ליצירת פסיכוזה או סכיזופרניה? 3. במידה וביום מן הימים אפסיק ליטול את הציפרלקס האם בכל זאת יכול להיווצר מצב פסיכוטי עקב לקיחת Cabergoline ? 4.האם פסיכיאטר יכול לרשום תרופה זאת או שמא אורולוג או רופא משפחה? 5. האם קיימת תרופה אחרת היכולה להתמודד עם הירידה בחשק המיני ופגיעה בזיקפה למעט וויאגרה? תודה

14/07/2008 | 22:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יריב שלום, תודה על העידכון המעניין. לא הכרתי את התרופה ואת המחקר. אינני יודע אם מישהו יסכים לרשום לך את התרופה בניגוד להתוויות הרשומות בארץ. בד"כ מי שרושם אותה הם נוירולוגים, אבל יתכן שבמרפאות לטיפול מיני יש לרופאים נסיון בתרופה. מהבדיקה שערכתי אין בעיה בשילוב של התרופה עם ציפרלקס. היא לא יכולה לגרום לסכיזופרניה, וקיים סיכון נדיר מאד לגרום להתקפים פסיכוטיים. פרט לויאגרה קיימות בשוק עוד שתי תרופות יעילות לטיפול בהפרעות בתפקוד מיני- סיאליס, שהיא מאד פופולרית ו-לויטרה.

15/07/2008 | 12:00 | מאת: יריב

מהו המנגנון שבגללו יורד החשק המיני וקושי בשפיכה עקב לקיחת תרופות ממשפחת SSRI כגון ציפרלקס? האם הירידה בליבידו , בזיקפה וקושי בשפיכה בעת לקיחת ציפרלקס מקורם בירידת רמת הורמונים כגון טסטסטרון עקב לקחית הציפרלקס והופעת רמת גבוהה של פרולקטין או שמא התרופה מפעילה רצפטורים ספציפיים במוח האחראיים על החשק המיני ומנגנון הזיקפה?. האם מתן טסטוסטרון או הורמון אחר המושפע מהתרופה יכול לעזור במקרה זה? האם התרופה מורידה בכלל איזה שהם רמות של הורמונים?

14/07/2008 | 18:54 | מאת: ת

ד"ר רמניק מרכז קהילתי לבריאות הנפש יפו 03-5151111 03-5151105/8

14/07/2008 | 22:13 | מאת: ת

14/07/2008 | 18:01 | מאת: מור

האם ציפרלקס יעיל לטיפול בOCD קל? מהו המינון המומלץ?

14/07/2008 | 21:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ציפרלקס יכול לעזור ב- OCD. בד"כ מינון של כדור אחד לא מספיק, ויש לעלות בהדרגה לפחות לשני כדורים.

14/07/2008 | 11:17 | מאת: לילוש'!

יש לי חברה טובה כבר שנים ומאז שאני מכירה אותה (5-6 שנים..) כל פעם שהיא מגיעה אליי אני והולכת נעלמים לי דברים מהבית, אם זה בגדים בשמים כסף תכשיטיםוכ"ו.. את רוב הדברים ש-"נעלמו לפתע" כבייכול מצאתי אצלה, והבלגתי.. כבר הרבה זמן שזה ככה, אבל הפעם האחרונה היא גנבה לי ארנק שהייה בו הרבה כסף (אני מדברת על סביבות ה 1000 +) שקרעתי את התחת בשבילו!! והיו שם וכל מיני מזכרות שחשובים לי! אני חושבת לעצמי איזה בן אדם יכול לעשות לי את זה?? קליפטומניה אולי זאת מחלה אבל צריך להיות חוסר לב כדי לעשות את זה!במיוחד אם זאת החברה הכי טובה שלך שעושה את זה! אני בוכה לה בטלפון על האבדות תמיד תמיד והיא אף פעם לא חושבת להחזיר אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה זה משהו שכבר עבר את הסעיף, משהו שאני לא יכולהלסלוח / לשכוח! כבר יש לי טראומות ממנה, כל חברה שבאה אליי אני חושבת שהיא רוצה לגנוב ממני, אני מפחד להשאיר אותה בחדר לבד .. הקליפט' שלה השפיעה עליי בצורות רעות כל כך , מה אני צריכה לעשות עם זה כבר!?

14/07/2008 | 21:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לדבר. פשוט לדבר איתה. לומר את הכל בפרצוף. זה לא נעים, אבל יותר לא נעים להמשיך ככה. לא לכעוס. להבין שמדובר במחלה שהיא לא לגמרי שולטת עליה. גם אם זה יגמר בפיצוץ- עדיף מאשר להגיד לה לא לבוא אלייך יותר בלי להסביר. תחליטי את אם להתנות את המשך הקשר בכך שהיא תגיע לטיפול. את בודאי שלא צריכה לסבול בגלל הבעיה שלה.

14/07/2008 | 10:42 | מאת: ש

אני סובלת ממקומות סגורים ורשמו לי כדור אלפרוקס במקביל אני לוקחת כדור סיריל ללחץ הדם האם מותר לקחת את הכדורים ביחד? יש לציין שאת כדור האלפרוקס אני לוקחת רק לפני טיסה שזv כדור אחד שעתיים לפני ממתינה לתשובה דחופה אני נוסעת ביום חמישי תודה מראש

14/07/2008 | 22:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, השילוב בין בכדורים יכול להגביר את הפעילות של כל אחד מהכדורים, כלומר לחץ הדם ירד יותר ובמקביל תהיה השפעה מרגיעה יותר של האלפרוקס עד כדי טשטוש. בד"כ ההשפעות הללו לא דרמטיות, אבל אם אין לך נסיון בשילוב התרופות כדאי לעשות נסיון בערב בבית לפני הטיסה ולראות איך זה משפיע עלייך. קרוב לודאי שלא יהיו שום שינויים או השפעות דרמטיות. בכל מקרה מומלץ לא לנהוג אחרי שנוטלים את שתי התרופות.

14/07/2008 | 09:28 | מאת: יונה

התחלתי לקחת ציטאלופרם ואחד מתופעות הלווי שאנשים דיוחו אליהם זה השמנה אני מבקשת להבין ההשמנה נוצרת מכך שהתרופה מגבירה את התאבון או בלי שום קשר לתזונה

14/07/2008 | 20:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יונה שלום, אכן זו הסיבה. הגברת תיאבון. יש בעיקר רעב לפחמימות. ולכן גם עולים במשקל.

14/07/2008 | 09:10 | מאת: מרי

שלום דוקטור רציתי להתיעץ איתך תראה כול הזמן שאני עובר ליד אנשים יש לי פחד שאנשים יצחקו לי על ההליכה למרות שאף אחד לא צחק אני תמיד במחשבה שמישהו יצחק עלי אני חושב שהמחשבות האלה התחילו שההיתי בגיל 17 הלכתי במשך שנה בצורה מצחיקה זרקתי רגליים לכול מקום שההיתי הולך היו צוחקים לי על ההליכה ומעירים לי מאז עברו כבר 13 שנה אבל הפחד התמידי שיצחקו לי על ההליכה נישאר רציתי לשאול להערכתך מה ההפרעה הזאת ואך ניתן לטפל בה? ניסיתי המון טיפולים קוגנטיבים וכלום לא עזר תודה מאמיר

14/07/2008 | 20:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אמיר שלום, קצת קשה לעשות איבחון דרך האינטרנט. אם היית באיבחון פסיכיאטרי תוכל לספר מה אמר (או אמרו) הפסיכיאטרים על מצבך, ואז אוכל להתייחס לזה.

14/07/2008 | 03:35 | מאת: דינה

אני עוברת עכשיו טיפול פסיכיאטרי והפסכיאטר מתעד לרשום לי פבוקסיל. אני נורא מפחדת מתרופות (מתופעות הלוואי שלהן) ורציתי לדעת מהן באמת תופעות הלוואי שלה? מאוד חשוב לי לא לקחת תרופה שגורמת להשמנה... כי אני מנסה עכשיו לעשות סוג מסוים של דיאטה (אני לא שמנה ואין לי הפרעות אכילה כפייתיות, מצד שני אני רוצה לשמור על משקל בריא) ואני מאוד לא רוצה להגיע למצב של אכילה מופרזת כי קשה לי לשלוט בהרגלים רעים. אז האם התרופה משמינה? בלינק הזה כתוב שכן: http://www.malam.org.il/drugs/2-fabocsil.html ובלינק הזה כתוב שלא (שלהפך, חלה ירידה במשקל): http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=211 כמו"כ, הייתי רוצה לדעת מהן תופעות הלוואי הנוספות? האם באמת חלה ירידה בליבידו, מה עוד עומד ב"גולת הכותרת" של תופעות הלוואי מהשימוש בתרופה? הבנתי גם שזה גורם לעשן יותר, עכשיו לפני זמן מה אפשר לומר שנגמלתי מסיגריות, הגמילה לוותה בהשמנה של בערך עשרה קילו ועדיין אני נאבקת עם עצמי לא לעשן. אני לא רוצה לסכן את הגמילה שלי בגלל תרופה... לחשוב שבזבזתי את זמני וסתם העלתי במשקל בשביל שעכשיו אני אתחיל לעשן שוב כמו קטר... אני אשמח לתשובות, זה מאוד חשוב לי. ואל תנסו לעדן באמת... פשוט תגידו מה זה עושה כדי שאני אהיה מוכנה לזה. תודה

14/07/2008 | 20:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דינה שלום, אני מבין שקראת על כל תופעות הלואי באתרים השונים. שכיחות תופעות הלואי נמוכה, ורוב האנשים לא מפתחים תופעות לואי, בודאי לא לווח ארוך. לחלק לא מבוטל מהאנשים יש תופעות לואי לטווח קצר (עד שבועיים-שלושה לכל היותר) המתאפיינות באי-נוחות בטנית, כאבי ראש ועייפות. לרוב זה לא בעוצמה קשה וכאמור זה חולף. תופעות לואי לטווח ארוך (השמנה, פגיעה בליבידו ובתפקוד המיני) קורות רק במיעוט של המטופלים. בד"כ ההשמנה לא רצינית (3-4 ק"ג). אינני יודע מה הבעיה שבגללה את מקבלת תרופות, אבל לרוב הבעיות ניתן לתת מענה לא תרופתי יעיל ע"י טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ע"י פסיכולוג שמתמחה בסוג טיפול זה. בהצלחה!

לקריאה נוספת והעמקה
14/07/2008 | 00:00 | מאת: אלי

הבעיה היא כזאת אח שלי בן 30 שותה מהבוקר עד הלילה הוא לא יכול לחיות בלי שתית אלכוהול מדי יום זה כמו אויר בשבילו הבעיה העיקרית היא שהוא נהיה משוגע לגמרי הוא יוצא מהכלים הוא מרביץ לכולם צועק יוצא לרחוב מרביץ ומסכן את חיינו ברמה גבוה וחיי אדם אחרים כול יום הוא מגיעה למשטרה או למיון איך הם משחררים אותו אחריי שעתיים שלוש למרות שהוא מוכר הייטב במשטרה והכל והוא אינו מוכן לשמוע על טיפול וגמילה אם מתחילים לדבר על זה הוא מתהפך ומתחיל לשבור את כל הבית ולהרביץ לכולם וזה יכול להגיע עד רצח הוא בנאדם פסיכופט הסוף שלו יגמר או בכלא להרבה זמן או באדמה זה מה שהכי בטוח אבל איך אנחנו עוזרים לו ולעצמנו? מה עושים? כל יום בבית זה כמו גהנום אי אפשר לדעת מה עולה לו בראש והאם תגיע חי מהחדר עד הדלת החוצה אני התחלתי בזמן האחרון להחביא סכין מתחת למיטה למקרה חרום כל דבר יכול לקרות זה פשוט כמו סרט אימה אמיתי אני חייב עזרה ייעוץ דחוף לפני שניגמר באסון נוראי הוא אינו מוכן לקבל טיפול עצמאי אני כבר נואש בבקשההההה דחוףףףף

14/07/2008 | 20:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלי שלום, צריך להזמין משטרה ולהגיש תלונה אחרי כל ארוע. כשלא מגישים תלונה הארוע נסגר ברמה מקומית וברגע שאחיך מתאושש מההתקף הם בעצם לא יכולים לעשות כלום, אלא אם הוגשה תלונה. במקביל ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר מחוזי. ניתן לאתר את הטלפון שלו במשרד הבריאות שבאיזור מגוריכם.

13/07/2008 | 14:31 | מאת: רובין

בן משפחתי נמצא ברמיסיה של מחלת הסכיזופרניה, מתפקד וחי חיים רגילים.שאלתי היא האם זה מצב זמני? כלומר אלו שינויים יכולים לחול בבן אדם בעקבות המחלה (בהתנהגות, במחשבה, במוטיבציה, בתפקוד, חשק לחיים וכו') ברצוני לדעת כמה שיותר במפורט על איך המחלה מתפתחת במשך השנים בהנחה והוא מקפיד לקבל טיפול.

13/07/2008 | 22:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ניתן לקרוא יותר על סכיזופרניה במילון המונחים באתר הבא: http://www.ifeelgood.co.il/dictionary.aspx אם לאחר הקריאה יהיו לך שאלות אתה מוזמן לחזור אלי.

14/07/2008 | 00:22 | מאת: רובין

אני שואל שוב את אותה השאלה. התשובות לא ברורות במילון המונחים והייתי רוצה לקבל תשובה מהנסיון שלך כרופא וגם כי אינני מכיר אנשים שיש להם את המחלה. אודה על תשובתך

14/07/2008 | 00:51 | מאת: רובין

התכוונתי בשאלה לאדם שמתפקד היום ברמה טובה וחי חיים רגילים, איך ההחמרה תבוא אצלו לידי ביטוי . האם זה מצב זמני שהוא מתפקד טוב ובהכרח תהיה אצלו החמרה?

14/07/2008 | 20:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לא בהכרח. עיקר הפגיעה היא אחרי התפרצויות פסיכוטיות. לפעמים (לא תמיד) יש ליקוי שמתקדם לאיטו גם בין ההתפרצויות, אבל זהו מהלך פחות טיפוסי.

13/07/2008 | 11:04 | מאת: פוצי

שלום יש לי סימני מחסור בוויטמיני B כמו סדקים בשפתיים,לשון צורבת,וגם קראתי שכדאי לצרוך תוספים מי שנוטל תרופות כמו - "אנפרניל" - וזה כדור שאני משתמש שנים , האם כדאי/ אפשר לצרוך ללא בדיקה ואיזה מינונים ולכמה זמן ? ( הבנתי שמינון עודף יוצא בשתן )? האם יש אמת בזה שהוויטמינים יעילים גם לחרדות ? תודה רבה

13/07/2008 | 22:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מומחה לויטמינים וכדאי להתייעץ בפורום העוסק בתזונה ודיאטה. אין קשר בין אנפרניל לחסר ויטמינים, ובד"כ אין קשר בין חרדה לחסר ויטמינים.

13/07/2008 | 10:37 | מאת: מירי

הבן שלי נוטל לפונקס במינון של 500 מ"ג שלא עוזר לו כל כך , שמעתי שיש תרופה חדשה בשם סרדולקס SERDOLECT האם שמעת על התרופה הזו , האם היא מומלצת במקום לפונקס, היכן אפשר לקרוא על התרופה הזו תודה ויום טוב

13/07/2008 | 22:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מירי שלום, סרדולקט היא תרופה הדומה לריספרדל. אין מידע מסודר עליה בעיברית. תוכלי לקרוא יותר באתרים מחו"ל כמו: http://www.nwmhp.nhs.uk/pharmacy/sertindole.htm בעניין בנך- צריך לשקול אפשרות של העלאת מינון. הסיכוי שסרדולקט יעזור במקום בו נכשל לפונקס הוא נמוך יחסית.

12/07/2008 | 21:17 | מאת: אנדריי

שלום, אני מחפש פסיכיאטר דובר רוסית באזור המרכז עבור אמא שלי שסובלת מהתקפי חרדה ופראנויה. אודה מאוד באם תוכלו להמליץ על פסיכיאטר דובר רוסית באזור המרכז (אזור פ"ת - ת"א עדיף, אבל אפשר גם כל אזור המרכז מהרצליה ועד ראשון לציון). בתודה מראש, אנדריי

12/07/2008 | 23:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני נוהג להמליץ על מטפלים כאן, אבל אם מישהו הקוראים ימליץ- אשמח לפרסם את ההמלצה.

ד"ר רמניק מרכז קהילתי לבריאות הנפש יפו 03-5151111 03-5151105/8

12/07/2008 | 21:16 | מאת: רוני

מר שמגר אני ניסיתי להתנדב בקהילה ולא החזקתי מעמד החרדות הם קשות מנשוא וגם כאבי הרגליים ... מה לגבי נכות כללית אני נשוי ואב ל2 בנות קטנות שסובלות מחוסר עקב זה שאני כמעט ואינני משתכר -380 ש"ח לחודש על זה לא הגבת לי

12/07/2008 | 23:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אינני מתמצא מאד בנושא נכות כללית. למיטב ידיעתי כל מי שלא מסוגל להשתכר בגלל מחלה מתמשכת (גופנית או נפשית) יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש בקשה לנכות כללית. נשמע שאולי זה נכון גם לגביך. בכל מקרה- לא נראה שיש לך מה להפסיד.

12/07/2008 | 20:46 | מאת: דור

שלום, אני בן 21 , מזה כחודשים אובחנתי ע"י קב"ן כי אני סובל מאו-סי-די , היפוכונדריה, חרדה. יש לציין כי הכל התחיל מזה שאני חש תחושות גופניות מוגברות ללא ממצא רפואי. רציתי לשאול: כבר 5 חודשים אני מרגיש צריבה קלה בפין+בשתן שלעיתים אני חש גם במקביל צריבה בכפות רגליים (אין קשר אני יודע..) הייתי אצל אורולוג שלאחר מספר בדיקות לא פולשניות קבע כי הכל תקין. 1. רציתי לדעת האם ייתכן וכי הצריבות הזאת הינה על רקע פסיכולוגי\פסיכאטרי? יש לציין שאני חושב על זה הרבה וזה מטריד אותי נפשית ואני מוטרד שזה לא משהו רציני. 2. האם טיפול תרופתי מקבוצת ה-SSRI שהציעו לי לקחת לאו-סי-די יעילה גם לתופעות הגופניות? תודה רבה.

12/07/2008 | 23:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דור שלום, ראשית הייתי ממליץ לך לנסות להשלים בירור במרפאת STD (מרפאות למחלות מין, שייכות למשרד הבריאות ונותנות יעוץ וטיפול באנונימיות ובחינם. קיימות בכל הערים הגדולות. חפש בספר טלפונים במשרד הבריאות). אם אכן אין שום רקע גופני, מדובר בתלונה גופנית על רקע נפשי לא טיפוסית. למרות שאפשר לראות כמעט כל בעיה גופנית כמופיעה על רקע נפשי- זה, כאמור, לא טיפוסי. באופן כללי ניתן לומר כי תרופות מסוג SSRI יכולות לעזור לתלונות גופניות על רקע נפשי.

ד"ר שמגר שלום, יש לי חברה במשך 7 חודשים החברה שלי סובלת מהתנהגות כפייתית טורדנית, חרדות וסכיזופרניה קלה היא מטופלת על ידי עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, פסיכיאטר ורופאת משפחה החברה שלי מאוד מאוד קשורה אליה ואוהבת אותי מאוד למרות כל זאת החלטתי להיפרד ממנה אך אני רוצה לעשות את זה בדרך שתגרום לה מינימום נזק חשוב לי לציין שיש לי חשש שזה יגרום לה נזק גדול יותר בגלל הבעיות הרפואיות שיש לה אני יודע מי הפסיכיאטר שלה ומי רופאת המשפחה שלה האם כדאי לי לעדכן אותם בנושא ? האם זה יכול לעזור ? אשמח באם תוכל להמליץ לי איך להיפרד ולגרום מינימום נזק

שלום רב, אין מתכון בדוק, אלא להגיד את הכל באופן ישיר. לא הייתי פונה מראש למטפלים, אלא אם הייתי רואה שהיא מגיבה באופן חריג. תמיד כואב לחתוך, ללא קשר לרקע הנפשי. מקווה שזה יעבור לכם בקלות.

12/07/2008 | 00:28 | מאת: ניר

שלום רב, לאחרונה, אמי החלה לשמוע קולות. לטענתה זו לא בעית אזניים. היא שומעת רעש של מטוס ,טרקטור או מערבל בטון ובטוחה שהרעש נשמע מבחוץ. היא לא מבינה איך אנחנו לא שומעים את הצלילים הללו. היא עשתה סי.טי. ראש ולא נמצאה בעיה נוירולוגית. השבוע תעבור בדיקת גלי רדיו/ניקור בצואר. היא מדוכאת ומיואשת מהרעשים הללו. אילו סיבות יכולות להביא לשמיעת רעשים כגון אלו? לאיזה רופא כדאי לפנות? תודה רבה

12/07/2008 | 23:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, התופעה שאת מתארת מופיעה לעיתים נדירות אצל מבוגרים על רקע זיקנה. יש שחושבים שזה ביטוי לא טיפוסי של אפילפסיה, ואכן לפעמים תרופות נגד אפילפסיה עוזרות. אפשר לעבור גם הערכה פסיכיאטרית ליתר בטחון, אם כי זה לא נשמע לי הכיוון.

11/07/2008 | 21:09 | מאת: אורית

שלום ד"ר שמגר, שמעתי על תרופה לשינה בשם stil-nos. מה ידוע לך עליה? היכן אפשר להשיג אותה, בבתי מרקחת של קופת חולים או באופן פרטי. והאם צריך מרשם רופא? אודה על תשובה, אורית

12/07/2008 | 22:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, אני מניח שאת מתכוונת ל- STILNOX, שהיא תרופת שינה הניתנת במרשם של רופא משפחה או פסיכיאטר. התרופה קיימת גם תחת השם זודורם.

11/07/2008 | 19:23 | מאת: יונה

היי, בני אובחן כסובל מחרדה ומחרדה חברתית (מגיל 13 בערך). עד היום לקח פלוטין20 למשך מס' חודשים ולפני כן פבוקסיל במשך כשנתיים. הוא מטופל אצל פסיכולוג שהוא זה שקבע לו פגישה אצל פסיכיאטר ולהחליף את התרופה, היות וחל שיפור ניכר במצבו, בעיקר בשנה האחרונה, אך כנראה שלא מספק לדעתו של הפסיכולוג. כיום הוא בן 18.5 והיום נטל גלולה ראשונה של ריספונד1 (1 מ"ג), תוך שעתיים מנטילת הגלולה חש בעייפות רבה, ישן ברוב שעות היום, היה חסר מצב-רוח, לא פצה פיו במשך כל היום, נראה מדוכא משהו... את הכדור הזה הוא כבר לא ייקח! השאלה היא, האם זו תופעה מוכרת? האם התרופה בכלל מתאימה לו, כשקראתי על התרופה הבנתי שהיא מתאימה לחולי סכיזופרניה, ןבני לא אובחן ככזה עד היום.

12/07/2008 | 22:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יונה שלום, אכן ריספונד נועד קודם כל לסכיזופרניה, אבל לפעמים משתמשים בו במינון קטן להפרעות חרדה שונות. אם הוא גרם לתופעות כפי שתארת, כנראה הוא לא מתאים לבנך. לא ניתן לדעת זאת מראש, אבל אור מה שתארת לא רצוי להמשיך בטיפול הזה.

11/07/2008 | 11:09 | מאת: אריאלה

שלום, אני סובלת מהסמקה כבר עשור. בשנים האחרונות הבעיה מציקה לי עד מאוד ונראה כי היא מתגברת וגורמת לי לחרדות רבות, מבוכה רבה ולפספוס הזדמנויות בעבודה. אני נמנעת מדברים שונים שהייתי רוצה לעשות עקב הבעיה והיא גוזלת ממני המון אנרגיה עד כי לאחרונה הרגשתי כי יש צורך שאטפל בה. למי פונים? איננני רוצה לגשת לקופה אלא באופן פרטי כי הבנתי מהאינטרנט כי יש לגשת לפסיכיאטר (למתן תרופות). האם התרופות באמת עוזרות? מה תופעות הלוואי? האם הינך יכול להמליץ על פסיכיאטר פרטי באיזור פ"ת-ר"ג? אודה לתשובתך. הסובלת.

12/07/2008 | 21:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אריאלה שלום, לא ממש חייבים לגשת לפסיכיאטר. ניתן לפעמים לטפל בכך גם ללא תרופות, א"י טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול הנעשה ע"י פסיכולוג המתמחה בכך, ונותן לך כלים להתמודד עם התופעה לבד ע"י תרגילים שונים. את יכולה להתקשר לפסיכולוג כלשהו ולברר איתו האם הוא מתמחה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי, ואם לא הוא יוכל להמליץ לך על פסיכולוג שמתמחה בכך. אינני נוהג להמליץ כאן על מטפלים, אבל אם מי מהקוראים ימליץ- אשמח לפרסם את המלצתו.

11/07/2008 | 09:55 | מאת: דנה

אימי בת 75, ניצולת שואה פוסט טראומטית, שמעולם לא היתה בריאה בנפשה אך גם לא טופלה כי סירבה להכיר בבעיה שלה. בשנים האחרונות הסימפטומים של בעיותיה הנפשיות מחמירים. היא רבה ומתקוטטת עם כל הסביבה שלה, בעיקר עם השכנים, עד כדי אלימות מילולית, על דברים של מה בכך. היא פרנואידית ונדמה לה שכולם רק רוצים לרמות אותה. לאחרונה נדמה לה ששכנה מנסה לרצוח אותה!!! ולטענתה היא חוששת לצאת מהבית. כל בעיה פעוטה הופכת לשאלה של חיים ומוות. קשה לי אפילו לשוחח איתה בטלפון או פנים אל פנים. היא צועקת, ממש צורחת, כשאינני מסכימה איתה או כשאני מנסה להרגיע אותה. טורקת לי טלפונים בקביעות. כל רמיזה לטיפול אפשרי, לנטילת תרופות (היא נוטלת בקביעות "מלודיל" ומסרבת לקבל תרופות אחרות) גורמת לכך שהיא משליכה אותי מכל המדרגות... ברור שאינני נפגעת ממנה, אני מקפידה על קשר כמעט יומיומי (היא אלמנה) למרות הקושי האדיר. עד כמה שידוע לי לא ניתן לאשפז אותה בכפיה עד שלא תהיה, חלילה, מסוכנת לעצמה ולאחרים. היו כבר אירועים עם השכנים שהיתה משטרה מעורבת, אך הדברים לא הגיעו לידי אלימות פיסית, עדיין. ובכל זאת, מה עושים? אני חשה על סף יאוש...

12/07/2008 | 21:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דנה שלום, אפשר ורצוי לערב את שרותי הרווחה באזור מגוריה של האם, לבקשם שיגיעו לביקור בית וידווחו על כך לפסיכיאטר המחוזי. הם יוכלו לתת לך גם פתרונות אפשריים וגם תוכלי להתחלק בנטל האחריות הקשה הזו עם מישהו מקצועי.

איך אני יסביר לבני משפחתי, שחרדות זה מחלה? הם כנראה חושבים שאני לא מספיק חזקה, ולא מבינים את הקושי להתמודד. אם זו הייתה סוכרת זה היה "בסדר" אבל בגלל שזה בלתי נראה זה כנראה בעניהם רק בראש שלי. אם זה רק בראש שלי, למה אני לוקחת תרופות? (שגם ככה לא עוזרות). הן אני עצלנית לפי הדיאגנוזה שלהם.......... וגם לא מבינים שהסיבה לבכי היא תסכול וחוסר אונים.................. נמאס לי

12/07/2008 | 21:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נדמה לי שיש לך שתי בעיות. גם חרדה וגם בעיה משפחתית. והבעיה המשפחתית בכלל לא זניחה... כמו שאת מטפלת בחרדות, כך צריך לטפל בבעיה המשפחתית. יש צורך בטיפול משפחתי. אם הם לא רוצים לבוא איתך, לכי לבד, ואחרי מספר פגישות בקשי מהמטפל שלך שיזמין אותם. אני מניח שבפגישה כזו יעלו עוד הרבה קשיים מעבר לחוסר ההבנה סביב המחלה, וכדאי להתייחס לכולם, כי המתחים הנמצאים בנקודה אחת משפיעים על שאר הקשר.

10/07/2008 | 22:53 | מאת: ככככככ

רציתי בבקשה לדעת אם אפשר לקחת ציפרלקס ורדוקטיל יחד??אם לא האם יש כדור אחר שניתן לקחת אותו עם רדוקטיל?..תודה

12/07/2008 | 21:47 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, רוב נוגדי הדיכאון בעיתיים בשילוב עם רדוקטיל. רק אדרונקס ורמרון לא בעייתיים מבחינה זו.

10/07/2008 | 21:52 | מאת: איילת

סרוקסאט 20 מ"ג ביום, 100 מ"ג מודל, וסטילנוקס 10 מ"ג לשינה. זה כבר בערך חצי שנה. החשק המיני שלי ירד. אני לא מגיעה לסיפוק ביחסים. לפני כן היה לי פסיכיאטר אחר שנתן לי כדור בונסרין בגלל אובדן חשק מיני. הרופאה שלי כיום אומרת שאין לזה פיתרון, האמנם כך? תודה מרא%F

12/07/2008 | 21:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

איילת שלום, לפעמים בונסרין באמת עוזר. אם לא- יש צורך לשקול החלפת הטיפול של סרוקסאט, בגלל שלסרוקסאט יש השפעה משמעותית על החשק והתפקוד המיני.

האם בונסרין יכול לעזור לגבר? תודה.

10/07/2008 | 21:44 | מאת: טלילה

שלום ד''ר שמגר התחלתי טיפול ברמוטיב לדיכאון ולקשיי הירדמות. הרמוטיב נמצא מועיל להפגת הדיכאון ואי השקט אך לא כ''כ אפקטיבי לקשיי ההירדמות.הבנתי מרופא המשפחה כי אסור ליטול רמוטיב ואלפרוקס ביחד.האם ניתן ליטול את הרמוטיב בבוקר ואת האלפרוקס בערב?ומדוע אסור ליטול אותם יחדיו? תודה טלילה

12/07/2008 | 21:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר בעיה בשילוב של רמוטיב עם אלפרוקס.

10/07/2008 | 21:19 | מאת: תום

שלום. אני בת 25, לפני כ-5 שנים אובחנתי על ידי פסיכיאטרית כסובלת מדיסטימיה, ולאחר ניסיון של מספר תרופות מסוג SSRI, מצאתי שפריזמה (פרוזאק) הייתה האפקטיבית ביותר עבורי. הפסיכאיטרית המליצה שאקח מינון מוגבר של 60 מ"ג (פריזמה פורטה). לקחתי מינון זה משך מספר חודשים, מצבי השתפר פלאים והרגשתי הרבה יותר טוב. הפסקתי על דעת עצמי לתקופה של כחודשיים (כי הרגשתי שאני לא צריכה יותר) וחזרתי לקחת אותה תרופה כי המצב הורע. מאז ירדתי למינון של 20 מ"ג (כדור אחד של פריזמה ביום). לפני כשנה נפגשתי עם פסיכיאטר אחר שהציע להוסיף גם אדרונקס, עקב תלונות שלי על חוסר באנרגיות. כיום אני לוקחת שני אדרונקס (כ"א 4 מ"ג=8 מ"ג) ופריזמה אחד ביום. בגדול אני מרגישה די טוב, פחות קשה לי מבעבר, אני מתפקדת בצורה מצוינת - לומדת 5 ימים בשבוע באוניברסיטה, בחלק מהימים אני גם עובדת, יש לי חיי חברה מספקים, ואפשר אפילו להגיד שלעיתים אני מאושרת, אבל עדיין דברים נראים מאוד שבירים ועלולים להתפרק. במקביל אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית כשנה, ואני מרגישה שהטיפול מועיל לי. השאלה שלי מתחלקת לשלוש- 1. האם ידוע על השפעות לטווח ארוך של התרופות שאני לוקחת (SSRI, SNRI)? יכול להיות שלא כדאי לי לקחת אותן למשך זמן כה רב? 2. במידה ואני מחליטה להפסיק, והמצב מידרדר, האם יכול להיות שאחזור לאותן תרופות והן לא יעבדו באותה אפקטיביות? איך אפשר בכלל לדעת אם הן עובדות? אני כבר לא זוכרת איך אני בלי התרופות.... 3. האם רמוטיב (שעשוי מהיפריקום אם הבנתי נכון) יכול להועיל במקרה כמו שלי, ובמה הוא עדיף, אם בכלל, על פני התרופות שאני לוקחת? האם זו תרופה שרק פסיכיאטר רושם? אודה מאוד לתשובות :)

12/07/2008 | 21:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין בעיה בשימוש ארוך טווח בתרופות שציינת. בעניין ההפסקה- אני הייתי נזהר מאד, בעיקר לאור הנסיון מהעבר בו המצב חזר אחרי הפסקת טיפול. בהרבה מקרים אחרי הפסקה התרופות כבר לא עוזרות יותר. לגבי רמוטיב- הוא יעיל בעיקר לדיכאון. אין מידע לגבי יעילותו בדיסטימיה או לגבי שימוש ארוך טווח בו. יתרונו הוא במיעוט יחסי של תופעות לואי, אבל אם אין לך תופעות לואי משמעותיות אני לא הייתי מייעץ לך לשנות טיפול.

10/07/2008 | 21:01 | מאת: אלמוג

שלום! אני מטופלת בציפרלקס 36 ימים (10 מ"ג) עקב תופעות של סחרחורות - אי יציבות ללא סיבה ברורה. יש לציין שהתופעות פחתו וכמעט נעלמו כליל. ישנן תופעות של חרדת קהל שלא נעלמו עדיין למשל כשאני בישיבות, בשיחה עם המנהלת, או כשאני צריכה לדבר מול אנשים, זה מתבטא בתחושות פיזיות של רעד ופחד שלא מרפה. האם יש לצפות גם לשיפור בענין זה עם הזמן או שהציפרלקס הגיע לשיא בהשפעתו? שאלה נוספת: אני נוטלת את הכדור בבקר ואני חשה בעיפות עקב נטילת הכדור האם אני יכולה לעבור לערב ולדלג על בקר אחד? שאלה אחרונה: אם אני שותה בקבוק בירה באירוע פעם ב... האם זה אסור? תודה רבה מראש! אלמוג

12/07/2008 | 21:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אחרי 36 ימים כנראה הציפרלקס הגיע לשיא השפעתו. אם יש תופעות נקודתיות ניתן לנקוט באחת האפשרויות הבאות: העלאת מינון הוספת תרופה באופן נקודתי לפני ארועים חברתיים (כמו ואבן או קסנקס) שילוב של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיתן לך כלים להתמודד עם זה בכוחות עצמך. לגבי שאלותיך האחרות: אין בעיה לעבור לטיפול בערב, גם אם מדלגים על כדור. אפשר לשתות אלכוהול בכמות קטנה מידי פעם. יש לשים לב שבשילוב עם ציפרלקס עלול לפעמים להיות טשטוש מהיר יותר, ולכן יש להזהר יותר בנהיגה וכו'.

10/07/2008 | 20:07 | מאת: קטי

אחי בגיל 55 ,מקבל קיצבת נכות נפשית אך מעולם לא טופל לא תרופות ולא שיחות.חיי את חייו בקצב שלו ולא הפריע לאיש.,ניפצע קשה בתאונת דרכים ונותח בראשו.זה קרה לפני 5 שבועות.כרגע בשיקום.לפני שבועיים אושפז ליומיים בבית חולים ושם החליטו לתת לו תרופה "אפנוטין".כאשר חזר למוסד השיקומי התחיל לקבל "טריל" כתחליף לאפנוטין.בגלל תופעות הלוואי שהופיעו ביררתי וגיליתי את העובדות הללו.קראתי שהטריל מיועד בנוסף למניעת אפילפסיה גם כנגד דיכאון.האם מותר לרופא לעשות זאת ללא ידיעת החולה?

12/07/2008 | 21:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קטי שלום, טריל לא משמשת לדיכאון אלא יותר לטיפול בהפרעה ביפולרית (מאניה-דיפרסיה), אבל השימוש המקורי שלה הוא לאפילפסיה. כיוון שהטריל ניתן לאחיך כתחליף לאפנוטין, אני מניח שהסיבה היא חשש למצב של אפילפסיה (בגלל זה נתנו לו, כנראה, את האפנוטין). העובדה שלטריל יש גם שימושים בפסיכיאטריה לא רלוונטית כאן. זה בדיוק כמו שנותנים אספרין לדילול דם, למרות שלאספרין יש גם שימוש להורדת חום. לא כל מי שמקבל אספרין לדילול דם יש לו חום.... כך גם טריל. כנראה הוא ניתן נגד אפילפסיה וללא קשר לבעיה הנפשית שלו. ליתר בטחון את יכולה לשאול את הרופא המטפל שלו.

10/07/2008 | 17:53 | מאת: אלמוני

1.לפי אלו תסמינים קובעים האם דרגת מחלת הסכיזופרניה חמורה או לא? 2.איזה פרמטר הכי חשוב כדי לקבוע את הפרוגנוזה?

12/07/2008 | 21:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ישנם שני צירים בהם מודדים את חומרת המחלה. 1. חומרת ההתקף החריף. עד כמה המצב סוער, כמה האדם "מנותק מהמציאות", עד כמה הוא מסוכן לעצמו או לסביבה במצב זה. 2. המצב בין ההתקפים- עד כמה האדם חוזר למצב תפקודי, כמה נפגעה יכולתו לתפקד בעבודה, בלימודים, ביחסים בינאישיים.

10/07/2008 | 17:48 | מאת: שאול

לפני התפרצות מחלת הסכיזופרניה היו לי פרנויות שרוצים לרעתי וכו'. זה נמשך קצת יותר משנה וזה לא היה כ"כ קיצוני כלומר רק בדיעבד הבנתי שזה כתוצאה מהמחלה האם המשמעות היא שהמחלה התפרצה אצלי באופן איטי?

12/07/2008 | 20:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שאול שלום, אכן נשמע שמדובר בהתפרצות איטית. יש לזכור כי קיימים גורמים אבים נוספים שמשפיעים על הפרוגנוזה פרט לקצב ההופעה.

10/07/2008 | 16:00 | מאת: מיקי

מה הסיכוי לקבל התקף נוסף בסכיזופרניה במידה ומקפידים לקחת תרופות?

12/07/2008 | 20:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיקי שלום, אין מידע מדוייק בנושא. יש לזכור כי הסיכוי להתקף חוזר לא קשור רק בנטילה מסודרת של תרופות (שהיא מאד מאד משמעותית) אלא גם בגורמים סביבתיים, כמו מצב משפחתי (בודדים נוטים יותר להחמרה) תעסוקתי, שימוש באלכוהול ועוד.

10/07/2008 | 15:33 | מאת: אני

איזה משמעות יש למינון של תרופה במחלת הסכיזופרניה ? האם מינון נמוך מראה על חומרת המחלה?

12/07/2008 | 20:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בגדול כן. במצבים סוערים יותר יש צורך במינון גבוה יותר. אבל זה לא אומר כלום לגבי העתיד, ויש כאלו שבמצבים סוערים קיבלו מינונים מאד גבוהים ואח"כ חייהם שוקמו לחלוטין, ואחרים שגם עם מינון נמוך לא חזרו לעצמם.

13/07/2008 | 14:19 | מאת: אני

הכוונה בעת רמיסיה של המחלה. האם המינון מראה על חומרת המחלה בעת רמיסיה?

10/07/2008 | 12:52 | מאת: רוני

הנני בן 47 סובל מחרדה המלווה בכאבים עזים בכל הגוף אבל כל פעם במקום אחר הנני מטופל בבריאות הנפש הכאבים כבר מעל 23 שנים ואני סובל עקב זה אני כמעט ולא עובד הכנסתי היא 380 ש"ח לחןדש מה אפשר לעשות? נכות כללית או משהוא אחר חוץ מזה הנני סובל גם מסכרת אולקוס פעיל-דימום בזמן התקף שומנים בדם לכל אלה הנני מקבל טיפול תרופתי גם סובל osteoarthrosis-itis עקב ניתוחים של פריקות בשני הברכיים עזור לי בבקשה!!!

12/07/2008 | 20:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רוני שלום, באמת נשמעת סיטואציה לא פשוטה ושוחקת. אבל לא לכל דבר יש פתרונות קסם. טיפול במצבים כמו שלך כולל שילוב של טיפול תרופתי, שיכול להקל מעט, טיפול שיחתי- פסיכותרפויטי, לפעמים שילוב של טיפול במרפאת כאב, והרבה הרבה סבלנות. עם כל הקושי שבמצבך, אני מציע לך שתנסה להשתלב חלקית במסגרת התנדבותית, אפילו שעה-שעתיים בשבוע. סיוע לקשישים, אריזת מנות מזון לנזקקים, עזרה בצער-בעלי -חיים. יש אניספור אפשרויות. זה לא דורש הרבה ויכול לתת לך המון כוח להתמודד עם הקשיים שלך. כולי תקווה שתמצא מזור לכאביך.

10/07/2008 | 03:58 | מאת: נועם סלוניקוב

רופא נכבד שלום רב, שמי נועם, בן 26, סטודנט באונ'. בגיל 12 התפתחה אצלי בעיה שגורמת לי למצוקה קשה ביותר ולדאבוני בספרות המקצועית (לדברי הרופאים הרבים שנבדקתי אצלם- לרבות פסיכיאטרים, נוירולוגים, אף אוזן גרון וכו'), לא ידוע על תופעה כמו שלי והבנתי מהרופאים שאין חולים נוספים כמוני ואני הראשון ו"החריג" בארץ. אתאר לך את התופעה בקצרה: בזמן נסיעה בכלי תחבורה, או בזמן תנועה כגון שימוש במעליות, נדנדות וכו', כאשר התנועה מהירה או חדה, כלומר נסיעה ברכב במהירות גבוהה, או בפיתולים, סיבובים, עליות וירידות תוך כדי נסיעה (כגון: טיול ל"מצדה" כיתה ז', או נסיעה לים המלח וכו') אני נתקף בכאב עצום במרכז החזה- כאב תופת, ולרוב אני תופס את החגורה בחוזקה בזמן התקף, חווה "קוצר נשימה" (לא בדיוק- רק נראה ככה למתבונן מהצד), ומתפתל מכאבים (כאילו אני מפרכס). לאחר בירורים רבים, אובחנתי כסובל מהפרעה וסטבולרית, "ורטיגו" (אף על פי שאני לא חש סחרחורת בזמן התקף, רק כאב פיזי). עברתי בדיקת שמיעה, ברה, EMG, MRI, כל הסוללה הסטנדרטית. לעיתים אני סובל מתחושה של חוסר יציבות, ותחושה שאני הולך באלכסון, ציפצופים באוזניים, וכו'. האוזן הבעייתית אצלי היא אוזן ימין בעיקר. לצערי, אף אחד מהרופאים לא יודע מדוע אני חווה כאב בזמן התקף ! אם אנסה לתאר לך את הכאב זה מזכיר תחושה של ריגוש יתר, פרץ עז של אנדרנלין. לפני שנה עברתי עקירה אצל רופא שיניים וסבלתי מתגובה חריגה לחומרי אילחוש, והרופא אמר שחוויתי התקף ואזו-ואגלי בעקבות תגובה לאנדרנלין. ההתקף הזה מ-א-ו-ד דומה להתקפים בזמן הנסיעה. שילוב של התקף פאניקה "כימי" עם תחושה שהלב נמתח כמו מסטיק כלפי מטה, נופל, כמו שרבים חווים בזמן עלייה למתקן ב"לונה פארק" (זה נקרא רכבת הרים ? לא יודע מעולם לא ניסיתי). אבל דווקא אצל רופא השיניים הרגשתי מעט סחרחורת (שהתבטאו לשניה או שתיים ובפתאומיות, עם תחושה מוזרה בעיניים, כאילו מישהו מושך אותי אחורה במכה). בקיצור, מה דעתך ? מה המלצתך לטיפול בבעיה ? אני מיואש, ובנינו איבדתי תקווה ברופאים, שלא נתנו מענו או טיפול לבעיה כלל. הם בכלל לא ידעו איך "לאכול אותי", והייתי אצלי טובי המומחים בארץ ! מאוד כ-ו-א-ב לי. אשמח לתשובתך בהקדם תודה נועם

10/07/2008 | 22:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נועם שלום, אתה יודע, אתה מצליח להעביר את הכאב שלך במילים באופן מאד מדוייק. וזה לא תמיד כזה פשוט. אני מניח שהחוכמה לא מונחת אצלי, ומה שגדולים וטובים ממני לא פתרו- אינני מתיימר לפתור ביעוץ אינטרנטי. אבל בכל זאת כמה כיוונים, שאינני יודע אם ניסית. 1. כיוון שמה שמציק לך הוא בעיקר הכאב- שווה לנסות להגיע למרפאת כאב להערכה וטיפול. 2. כיוון שמדובר בהפרעה המופיעה בתנועה, שווה להתייעץ עם מישהו המומחה בתחום של מחלת ים (שזה דומה למה שאתה חווה). נסה להתייעץ במכון לרפואה ימית בחיפה בטל' 04-8693040 ולבקש שם את אחד הרופאים, ולברר כיצד ניתן להגיע להערכה שם. אם משם אין עזרה, חפש ב'גוגל' תחת מחלת-ים או מומחים למחלת ים ונסה להתקדם משם. מקווה שמשהו מזה יעזור לך.

10/07/2008 | 02:28 | מאת: אורן

לד"ר שמגר שלום רב אני סובל מדיכאון בינוני ומדראליזציה בינונית , שנמשכת כ 3 שנים כמעט ללא שיפור , רציתי לדעת איזו מבין כל התרופות נוגדות דיכאון הכי מתאימה למצבים אלו והכי אפקטיבית תודה

10/07/2008 | 21:30 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורן שלום, יעילות כל התרופות זהה. הכי יעיל זה לשלב טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, כגון טיפול קוגנטיבי התנהגותי.

10/07/2008 | 02:25 | מאת: אורן

לד"ר שמגר שלום ר אני אובחנתי כסובל מסכיזופרניה, ניסיתי מספר טיפולים אנטי-פסיכטים ,זה מנע אומנם מצבים פסיכוטים , אולם מבחינת מצב הרוח והאפקט זה לא הועיל בכלום , ניסיתי גם תרופות אטיפיות כמו רספרדאל וזיפרקסה אך זה גם לא עזר, וכעת אני רוצה לפנות לרופא פסיכיאטר במטרה שיתן לי תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ssri או snri שאלתי היא כזאת האם מותר לחולה סכיזופרניה ליטול תרופות נוגדות דיכאון אלו, האם יש בכך סיכון והאם הם יכולות לגרום להתלקחויות פסיכוטיות בעתיד. תודה אורן

10/07/2008 | 21:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורן שלום, התרופות האלו יכולות לגרום להתפרצויות פסיכוטיות רק אם הן נלקחות ללא טיפול וכיסוי ע"י תרופות אניפסיכוטיות במקביל.

09/07/2008 | 23:54 | מאת: שמחה עסור

שלום רב. ברצוני לשאול: 1. מה זה פיצול אישיות ומה ההבדל בין מונח זה לסכיזופרניה? 2. מה זה הפרעה סכיזואפקטיבית? תודה רבה.

10/07/2008 | 21:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שמחה שלום, תוכל לקרוא על כל המונחים במילון המונחים שבקישור הבא: http://www.ifeelgood.co.il/dictionary.aspx לתשומת לבך- פיצול אישיות נקרא בשפה המקצועית ריבוי אישיויות, ולכן יש לחפש זאת באות ר'. אם לאחר הקריאה עדיין הדברים לא יהיו ברורים חזור אלי.

09/07/2008 | 22:23 | מאת: eti

אני בת 37 מאז גיל 30 אני סובלת מדיכאון הייתי מטופלת בציפראמיל בערך 3 שנים לאט לאט השתפר מצבי ונגמלתי מהציפראמיל . הדכאון חוזר בחגים בחורף הולך ובא לסרוגין .לפניי 7 חודשים נכנסתי לדכאון עמוק החזירו לי את הציפראמיל אבל הוא לא התאים והיה נועל לי את השיניים החליפו לי לצפראלקס גם הוא לא התאים וגרם לי למחשבות אובדניות שוב החליפו לויפאקסט xl גם הוא לא התאים עשה לי כאביי ראש נוראיים והוחלט להעביר אותי לאנפראניל אחריי 3 שבועות לא היה שיפור והחליפו לטופרניל 25 מ"ג 3 פעמים ביום ואז הפה התיבש לי מאוד והיו לי המון הזעות ובזמן השינה הייתי קופת כמו בהלה כמה פעמים בלילה.אני מטופלת בבריאות הנפש פעמיים בשבוע ואחת לחודש אני נפגשת עם מומחה לדכאון האמת שנמאסססססססססססס לי מאוד השבוע התקשרתי ואמרתי שאני מרימה ידיים לא מגיעה לטיפול ולא לוקחת תרופות אבל מהר מאוד (אחריי יומיים של הפסקת הטיפול) כל תסמיניי הדכאון חזרו היום מומחה לדכאון החליט להחזיר אותי שוב לאנפרניל כל כך קשה לי עם ההסתגלות לתרופות תופעות הלוואי העייפות האם נשמע לך הגיוני להחליף תרופות בכל חודש? למה היו צריכים להפסיק אתהטופרניל בגלל היובש בפה ושאר התסמינים?לא היה עדיף לחכות אני מיואשת מאודדדדדדדדדד לא יודעת מה לעשות אבקש עזרה דחופה

10/07/2008 | 21:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ציינת איזה מינון אנפרניל נטלת. זה מאד יעזור לי לכוון אותך. לצערי, בהרבה מקרים לוקח זמן למצוא את התרופה המתאימה. במקרים אלו אכן כמעט כל חודש מחליפים טיפול. ישנן עוד כמה אפשרויות טיפול. אני מבין את היאוש, אבל אני גם רואה את האפשרויות ויודע שניתן לצאת מזה. היי חזקה.

09/07/2008 | 18:48 | מאת: ביבי

שלום, ברצוני לשאול האם מקובל לתת לחולי סכיזופרניה את תרופת הרונקסין בשילוב הולנזפין? מדובר על חולה שנוטל באופן קבוע את ההולנזפין... כאשר לאחרונה חלה נסיגה במצבו, על כן כרגע הוא נוטל גם את הרונקסין.

10/07/2008 | 20:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, השילוב הזה אפשרי, אבל לא מקובל כל כך. הרונקסין בעיקר מרגיע. ההעדפה היא להעלות את האולנזפין למינון מקסימלי (20 מ"ג) ואם זה לא עוזר אז לשקול האם לשלב עם תרופה אחרת או להחליף טיפול. ההחלטה קשורה לטיב ההחמרה במצב. אם תפרט קצת יותר למה הכוונה בהחמרה במצב- אוכל להתייחס לכך יותר.

11/07/2008 | 01:15 | מאת: ביבי

שלום ! א. הנני מודה על הענותך המהירה. מזה שבע שנים שאני לוקח את ההולזפין באופן סדיר 20 מ"ג פעם אחת בבוקר. לאחרונה אני מרגיש אי נוחות, לחץ, חוסר שנה, מחשבות רצות לי בראש ואין לי שליטה על רצף המחשבות וכמו כן חסר תאבון. נגשתי מרצוני החופשי למחלקה ובקשתי טיפול. בבית החולים נתנו לי את רונקסין 25 מ"ג ליומים ועתה העלו את המינון ל50 מ"ג וכמובן שכל בוקר אני מגיע לבית החולים במסגרת אשפוז יום בתקוה שיצלחו לאזן אותי. לפני שנים שהיתי מאושפז קבלתי זריקה שאינני יודע מה זה היה , אבל זה השפיע לטובה . התוכל לשער מה זה היה בתודה ביבי

09/07/2008 | 17:49 | מאת: שואל

שלום רב האם לקיחת חצי כדור בלבד של ציפרלקס יכולה לפגום בחשק המיני או ביכולת הזיקפה? האם הפגיעה בזיקפה היא רק לכדורים ממשפחת SSRI ? כמו כן האם קיימים כדרים נוגדי דיכאון וחרדה שאינם פוגעים בחשק המיני או במנגנון הזיקפה?

10/07/2008 | 20:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, גם במינון קטן יכולה להיות פגיעה בזיקפה ובחשק. לכל תרופות ה-SSRI יש פוטנציאל לגרום להפרעות בחשק ובתפקוד המיני. מבחינה זו, ל- רמרון יש יחסית סיכוי קטן לפגיעה. שווה לנסות.

11/07/2008 | 09:16 | מאת: שואל

האם רמרון יעיל גם כנגד חרדות או רק כנגד דיכאון ?

09/07/2008 | 16:06 | מאת: ירון

אני הייתי מטופל באפקסור כ-4 שנים,בראשית הטיפול בירכתי על היעילות של התרופה שעזרה לי בצורה בלתי רגילה לאחר כמה נסיונות טיפול כושלים בתרופות ממשפחת הSSRI כמו פרוזאק סרוקאט ופאבוקסיל.בזמן הטיפול באפקסור סבלתי מתופעות לוואי של הזעה מוגברת ופיהוקים בלתי נשלטים,תופעות אלה גברו עם זמן הטיפול בצורה בלתי ניסבלת ולא מקובלת בכלל שלא הותירו לי ברירה אלא לשנות את הטיפול.זה כבר למעלה מחודשיים רופאי מנסה להתאים לי תרופות שונות ללא הצלחה ואני סובל מדכאון חריף ומבלה את כל שעותיי במיטה ,ניסיתי מירו וזה לא עבד,סימבלטה ואדרונקס גורמות לי לאותן תופעות הלוואי של האפקסור(ידוע לי שהן מאותה מישפחה)ומזה שבועיים אני נוטל רסיטל ללא הועיל.שאלותיי הן:1 האם רסיטל עשויה לעזור לי בהמשך ושבועיים זה זמן לא מספיק בשביל התרופה לעבוד? 2 לאור נסיון העבר הכושל עם תרופות ממשפחת הSSRI,האם יכול להיות שאף כדור ממשפחה זו יוכל לעזור לי? אני מרגיש שאני במעין מילכוד, תרופות ממשפחת הSNRI מצליחות לטפל בדיכאון אבל במחיר לא ריאלי של תופעות לוואי שגורמות לי למוגבלות וסבל גדולים ומאידך הSSRI שלא עושות לי את התופעות שהוזכרו לעיל אך לא מצליחות לטפל בדיכאון

10/07/2008 | 20:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ירון שלום, שבועיים זו תקופה קצת קצרה לבחינת השפעה. בד"כ צריך לפחות 3-4 שבועות בכדי להחליט האם התרופה יעילה או לא. גם אם לא תהיה השפעה, ישנן עוד כמה כיוונים נוספים. ניתן לנסות תרופה ממשפחת הטריציקליים כמו אנפרניל. ניתן גם לנסות תרופה ממשפחת ה- MAO-I כמו נרדיל, שאמנם יש לה סיכון גבוה לתופעות לואי אך היא מאד יעילה. המון הצלחה.

09/07/2008 | 14:45 | מאת: גל

סובלת כשש שנים מחרדות. התחלתי לפני שש שנים טיפול בסרוקסט והיה סביר אבל לא חזרתי לחיים שהיו לי קודם. לפני תשעה חודשים עברתי, בהמלצת הפסיכיאטר, לויאפקס, לא היה שיפור. בחודש האחרון אני בתהליך הסתגלות לציפרלקס, אבל כבר תקופה ארוכה אני במרה שחורה, עד כדי דיכאון. אין לי כוח לשום דבר ואיני מוצאת הנאה בדברים שפעם נהניתי מהם. אני כל הזמן רוצה שבעלי או אמא שלי יהיה לידי (למרות שהדבר אינו אפשרי). כך שנראה לי שכרגע המוקד הוא הדיכאון ולא החרדות. האם יש טעם לשנות את הטיפול התרופתי. ואיך אפשר בינתיים להקל עלי, כי זאת ממש חשיכה.. הפסיכיאטר רשם לי לוריוואן אבל זה כדור שינה ולא כדור שמרגיע אותי... לא ששינה אינה חשובה, אבל בכל זאת ממני הזקוקה לעזרה

10/07/2008 | 20:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ישנן כמה אפשרויות להתקדם: 1. העלאת מינון הציפרלקס. 2. הוספת כדור נגד דיכאון כמו רמרון (מירו)- שגם מרגיע 3. הוספת כדור נגד דיכאון כמו אדרונקס- שגם מעורר המון הצלחה

11/07/2008 | 05:42 | מאת: א' מהצפון

גל רציתי לשאול אותך איך את מתמודדת עם החרדות שלך? לי קשה מאד. האם את בקבוצת תמיכה כלשהיא?

09/07/2008 | 13:27 | מאת: תיק רפואי

אני בחור בן 24 שלפני שנה אושפז לעשרה ימים בבית חולים פסיכיאטרי ומאז אני נוטל כדורים ומצבי מצוין. ברצוני לשאול אם ישנה אפשרות למחיקת תיק רפואי פסיכיאטרי או אם ישנם תנאים למחיקת התיק רפואי כי אני רוצה לעבוד בעבודה ממשלתית כעובד מדינה ותיק זה אינו מאפשר לי ומונע ממני לעבוד למשל בתעשייה אווירית כי בעבודות כאלה אתה חותם ונתן להם גישה לגבי כל התיקים שלך בין אם פלילי או רפואי.האם יש אפשרות למחיקת תיק זה? אודה מאוד על תשובתך.

10/07/2008 | 20:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ניתן למחוק שום רישום רפואי. בד"כ מקום העבודה מבקש רשימת אבחנות, אישפוזים ותרופות מהרופא בקופת חולים. מקומות העבודה לא פונים לכל בתי החולים לבירור על אישפוזים. המידע מגיע מקופת חולים. חלק גדול ממקומות העבודה כלל לא מבקשים אישור מקופת החולים אלא רק מבקשים שתחתום על הצהרת בריאות.

09/07/2008 | 10:07 | מאת: חנה

מאובחנת בסכיזואפקטיבית מטופלת ב2 מ"ג רספירדאל,סובלת כל היום מפחדים וחולשה. איזה תרופה תעזור לי להתגבר על הנ"ל.שהשתלבו עם הרספירדל תרופות כמו קלונקס אני לא לוקחת מפחד של התמכרות. אני מאוד מיואשת. מה עלי לעשות?

10/07/2008 | 19:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חנה שלום, קצת קשה לדעת מה לעשות לפי התאור שלך. אם תפרטי מעט יותר לגבי הפחדים והחולשה- אולי אוכל לעזור יותר.

09/07/2008 | 09:26 | מאת: אורנה

ד"ר שלום החלפתי ציפרלקס 20 מ"ג באפקסור 75 מ"ג, אני נוטלת את האפקסור כבר שלושה שבועות. אין יותר מידי הטבה, היו לי תופעות לוואי חזקות, אך כעת פחות(כאבי ראש, בלבול , חוסר ריכוז וראש כבד). מתי אני אמורה להרגיש טוב? והאם עשיתי טעות שהחלפתי את הכדור, כי שמעתי שבאפקסור, כאשר אתה מעלה את המינון ל150 מ"ג יכולה להיות אף החמרה בשל הורמון הנוראדרנלין? האם התרופה תחמיר את מצבי? אודה לך על תשובתך תודה תודה תודה אורנה

10/07/2008 | 19:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורנה שלום, מינון של 75 מ"ג הוא נמוך יחסית. אם לאחר 3 שבועות אין שיפור בהחלט הייתי שוקל עליה במינון ל- 150 מ"ג. מנסיוני אין עליה משמעותית בתופעות לואי בעליה במינון בין 75 מ"ג ל- 150 מ"ג.

שלום, אני מקבלת טיפול בציפראמיל 40 מ"ג עקב דיכאון, התקפי חרדה תכופים וכו'.... בשבועיים הראשונים של הטיפול כאשר התחלתי עם 10 מ"ג ועליתי בהדרגה ל40 מ"ג היו לי תופעות לוואי שונות ומשונות כגון : אי שקט ומרץ לא רגיל, נדודי שינה, הזעה ובחילה, כאב ראש וטישטוש בראיה עם התרחבות ממשית בגודל האישונים. המשכתי את הטיפול כי נאמר שתופעות לואי יחלפו כעבור זמן מה... כעבור זמן מה באמת הלך המרץ האינטנסיבי וחוסר השקט ואף העירנות הפכה לסוג של תרדמת. כעת איני מצליחה לתפקד עקב תחושות של עייפות כרונית עד כדי גיגלגול העיניים לאחור ואיבוד המיקוד (פוקוס) בראיה עד כדי כמה שניות להשבתו.... האם אלו תופעות רגילות ???

שלום רב, אלו תופעות שיכולות לקרות, אבל אם עברו יותר משלושה שבועות מאז שהגעת למיון של 40 מ"ג, אז יש מקום לשקול החלפת טיפול כיוון שאחרי 3 שבועות לא בטוח שהתופעות יחלפו.

09/07/2008 | 01:35 | מאת: מישהי

לעופר שלום רציתי לישאול אם יכול להיות שיש אנשים שפשוט נולדים עצובים? מאז שאני זוכרת את עצמי אני תמיד עצובה אומנם יש רגעי נחת אבל לרוב תמיד יש משהו שגורם לי ליהיות עצובה . בגיל ההיתבגרות ממש ניכנסתי לדכאון ורציתי לימות אפילו ניסיתי להיתאבד אבל מאז גדלתי ואני הרבה יותר מודעת לעצמי ולמרות שאני חושבת שיש לי את החיים הכי מושלמים שיכולים להיות לאדם אני עדיין מרגישה שאין לי כלום בחיים ושכל מה שאני רוצה זה רק למות אני לא יודעת איך אפשר לשנות מצב כזה כשאתה בכלל לא חושב שיש משהו שגורם לו...?! הרי אם אני חושבת בשכל אני לא רואה שיש משהו ממש נורא בחיים שלי , יש לי מישפחה וחברים שאוהבים אותי ואני אותם אני עובדת במיקצוע שבחרתי ושאני אוהבת אני יפה וחכמה ובעצם אפשר להגיד שיש לי את כל הדברים החשובים בחיים אבל עדיין כל מה שאני מרגישה כשאני הולכת ליד כביש זה רק שבה לי ליקפוץ לתוכו

09/07/2008 | 22:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, יש אנשים שמשחר ילדותם מלווה אותם דיכאון. בד"כ במקרים אלו חשוב לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפויטי. זה לוקח זמן, אבל אפשר לשפר את המצב. לא ציינת האם כבר קיבלת איזשהו טיפול וכיצד זה השפיע?

10/07/2008 | 03:23 | מאת: מישהי

הלכתי לטיפול אפילו שניים אבל הפסקתי את שניהם בערך אחרי מעט טיפולים לא הרגשתי שיש משהו בטיפול שמשנה משהו בחיי ואני לא מיתכוונת לשינוי דרמטי אפילו למשהו קטן ממש קטנטן אפילו סתם משהו שהיה גורם להרהר עליו אחרכך כאפשרות לשינוי בעתיד בנוסף הלכתי לפסיכיאטר אבל לא מהסיבות האלו אלא בגלל בעיות של קשב וריכוז וקיבלתי גם ריטלין וגם פריזמה אומנם יכולתי להיתרכז הרבה יותר טוב בלימודים שלי אבל בקשר להרגשה התמידית והרצון למות שום דבר מעולם לא הישתנה (האמת מעולם לא דיברתי איתו על זה ולא ציינתי בפניו דיכאון ככה שהוא גם לא ניסה לשנות משהו) כל מה שאני רוצה בחיים זה להיות קצת מאושרת אבל אני מרגישה שלא משנה מה קורה לי תמיד יש משהו שגורם לי ליראות את חיי באור פסימי במיוחד למרות שאני באמת מנסה ואומרת לעצמי שאני ממש לא צריכה ליראות ככה את הדברים אני באמת ממש מנסה להגיד לעצמי ולשכנע את עצמי אחרת אבל כניראה שאני באמת ממש עקשנית כי לא הולך לי עם עצמי ואני לא בדיוק מישתכנעת מהשיכנועים של עצמי

כיצד אפשר למנוע בזבוז רב של כספים מחולה מניה שאובחן בכך רק לאחרונה? הוא תמיד היה אדם מאוד דומיננטי וכעת הוא בטוח כי יש לו מיליונים ושהוא מנכ"ל גדול ומצליח, הוא מבזבז ללא הכרה. לא ניתן למנוע ממנו הוצאת הכספים, או שימוש בכרטיסי האשראי. הוא מקבל תרופה מזה כמה ימים והפסיכיאטר אמר לא להתעמת איתו כי הדבר יכול להוביל לאלימות שלו כלפי המשפחה או כלפי עצמו. הוא לא מוכן לשמוע מאיש ומתרגז מהר. מה לעשות עד שהתרופה התשפיע?

09/07/2008 | 21:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חן שלום, האפשרות היחידה היא לקחת ממנו את כרטיס האשראי והצ'קים. לצערי אינני מכיר שיטה אחרת.

09/07/2008 | 00:12 | מאת: מיכל

שלום האם התרופה רמוטיב היא בעצם היפיריקום? אם כן מדוע למעשה תרופה צמחית צריכה להיות במרשם רופא ובפיקוח? באיזה מקרים היית ממליץ לקחת היפיריקום והאם גם לו יש השפעה על מידת התפקוד והחשק המיני, שכן זו הסיבה שאני שוקלת להפסיק לקחת רסיטל ולנסות את ההיפיריקום. תודה רבה.

09/07/2008 | 21:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, רמוטיב הוא אכן היפריקום, אבל היפריקום שלא משווק ע"י חברת תרופות לא תמיד מבוקר באיכותו ומינונו. רמוטיב עוזר לדיכאונות קלים עד בינוניים, אבל אין לו השפעה על חרדה. אין לו בד"כ השפעה על חשק או תפקוד מיני.