פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
אני סובל מהתקפי חרדה תמידיים לאורך כל היום נוטל רסיטל פרפנן וקלונקס והתקפי חרדה ממשיכים כאילו שום דבר לא עוזר מה עושים את הרסיטל אני לוקח 3וחצי חודשים עד שהגעתי ל 60 מ"ג לא יודע מה לעשות ? אני משתגע כבר
שלום רב, אם אתה לוקח לפחות חודש 60 מ"ג- יש מקום לשקול שינוי טיפולי. אפשר להחליף לאפקסור או לאנפרניל. את הקלונקס ניתן להעלות בהדרגה עד 6 מ"ג. במקביל רצוי להגיע לטיפול קוגנטיבי.
בעלי בן 40 אנו נשואים 15 שנה,מדי חודשיים שלושה הוא חושד בי שאני מנהלת רומנים מהצד,הוא משוכנע שאנשים בסביבתו חורשי רעתו,כולם בוחנים אותו,הוא לא חברותי בכלל הוא לא מסוגל להגיע למסיבות,הוא בטוח שכולם מדברים עליו.. ממש רדוף במחשבות שווא. הוא מסרב לקחת טיפול תרופתי..במיוחד אחרי הפרסומים בעיתון לגבי יעילותן.בעבר טופל בסרוקסט אך הפסיק.קשה לי מאוד לחיות כך..מה לעשות? תודה
גלי שלום, לדעתי כדאי שתפנו לטיפול זוגי. שם תוכלו להבין יותר את המקור לחשדנות הזו.
בתשובתך התייחסת לעניין חשדנותו כלפיי בלבד. אך כפי שציינתי מבחינתו דפוס המחשבה שלו הוא שכל הסובבים אותו מדברים עליו ,מנסים להכשיל אותו, אפילו ההורים שלו תמיד יהיו נגדו.ההורים שלו לדעתי מדהימים הורים לתפארת.כשמישהו אומר לו משהו פשוט בהומור ברור הוא ישר יחשוב שיש משמעות נסתרת לרעתו. הוא לא מסוגל להיות בחברת אנשים,הוא זועף ובטוח שמדברים עליו. אין לו חברים בכלל,עם מעט החברים שהיו לא הוא לא בקשר יותר. מה לעשות אני מרגישה שאני צריכה לעזור לא להציל את עצמו מעצמו, תודה
האם טיפול אצל פסיכולוג הכולל טיפול פסיכותרפי יכול להחליף צורך בקבלת תרופות במקרים של חרדה, דיכאון , דימוי גוף , הפרעת אישיות גבולית ונמנעת, או מחשבות טורדניות ואובססיביות או שמא בכל המקרים הנ"ל יש צורך בטיפול תרופתי ?
אלון שלום, זה לא חד משמעי. במקרים קלים ניתן הרבה פעמים לטפל רק באמצעות פסיכותרפיה. במקרים אחרים או כשהטיפול הפסיכותרפויטי לא עוזר- אין מנוס אלא להשען גם (או רק) על תרופות.
שלום רב האם לקיחת מלטונין לצורך שינה יכולה לשנות את האיזון במוח עקב שינוי בשעון הביולוגי ולגרום למצב פסיכוטי כמו כן האם ניתן לקחת מלטונין וציפרלקס ביחד ? האם ציפרלקס יעיל גם כנגד מחשבות טורדניות ופסיכוזה ?
לירון שלום, מלטונין אינו כדור שינה. הוא עוזר כאשר יש היפוך בין שנת יום לשנת לילה. אין בנטילתו סכנה לפיתוח מצב פסיכוטי ואין בעיה לשלבו עם ציפרלקס. ציפרלקס יכול לעזור למחשבות טורדניות (במינון גבוה) אך לא נגד פסיכוזה.
שלום. אני סטודנט בן 25 וחברתי חיילת בת 20 קרובה לשחרור.אנו בתחילת הקשר. סה"כ די טוב לנו אבל בשיחה שהייתה לי איתה היא טענה שלא טוב לה בחיים והיא לא יודעת למה...ניסיתי לעודד אותה וזה עוזר לרגע אבל נשכח לאחר זמן מה.היא מאוד שקטה ומאוד מאוכזבת מהחיים,תמיד אומרת כמה החיים קשים וכמה היא מודאגת וכמה חששות יש לה לגבי העתיד.עשיתי לה שיחות ארוכות וניסיתי לתת לה דוגמאות מחיי היומיום כהוכחה שהבעיות שלה מזעריות ובכלל אינן קיימות לעומת המון אנשים שיש להם בעיות אמיתיות אך ללא הועיל לזמן הארוך.אני מנסה לשנות את דרך ההסתכלות שלה על החיים מהסיבה שהיא מסתכלת על הכל בתקופה האחרונה בצורה מאוד פסימית למרות שאין לה סיבה,מנסה לגרום לה לראות את חצי הכוס המלאה ולשמוח שאנחנו יחד וכאלה דברים והיא תמיד מסכימה איתי ואומרת שלמרות הכל ולמרות שאני צודק ושדי טוב לה-לא טוב לה... היא מאוד מודאגת לגבי דברים יחסית מזעריים כמו מה היא תעשה לאחר הצבא,ומה יהיה איתה,ועם מי היא תתחתן בסוף היא אדם מאוד חכם ובמקביל מאוד מודאג ומאוד חושב. בעבר היתה לה אהבה נכזבת לפני 8 חודשים וזה מעיב על הקשר שלנו,אני חושש שחלק מהרגשתה נובעת מזה ואיני יודע מה לאמר ומה לעשות,אנחנו עושים דברים נחמדים יחד,מדברים על מה שמציק והכי פתוחים בעולם ועדיין איני מצליח לעזור לה. אני מפחד שהעניין הזה יהרוס לנו את הקשר המצויין שיש לנו כי זה מאכל אותנו לאט לאט ואני כבר לא יודע מה לעשות... אשמח לייעוץ פרקטי :) תודה רבה
שלום רב, אכן מצב לא פשוט. העניין הוא שקיים פער בין מה שהיא מרגישה ומה שאתה עושה. היא מרגישה רע ואתה מנסה להראות לה את הטוב. וזה לא עובד, בעיקר כי זה לא יכול לעבוד. על רגשות משפיעים דרך רגשות ולא דרך השכל. שום הסבר הגיוני שלך לא ישנה את הרגשתה. מה שיכול לשנות את הרגשתה זה טיפול נפשי, שבו ינסו להבין את שורש הבעיה הרגשית ולטפל בו. אם היא בצבא היא יכולה לפנות לקב"ן לעזרה או לטיפול במסגרת חיצונית. נשמע שיש לה הרבה יכולת להפיק מטיפול כזה. המון הצלחה!!!
ד"ר עופר שמגר שלום אני יודע שבגלל שאתה בתוך המערכת הצבאית לא תוכל לראות את האמת כי בכל זאת אתה לא אוביקטיבי (כי אתה שייך למערכת הצבאית ורק מטופל או פסיכיאטר שלא היה אף פעם פסיכיאטר צבאי יהיה אוביקטיבי) והמסקנה שלעולם לא תוכל לראות (כי אתה בתוך המערכת) היא שהטיפול הצבאי הוא גרוע מאוד ויש גם אנשים שלא מבינים שום דבר בפסיכיאטריה וטוענים את ההפך מהאמת כלומר טוענים שהפסיכיאטרים בצבא נותנים יותר מידי הקלות לחיילים (בדיוק ההפך מהאמת) ולכן המלצה טובה היא ללכת לפסיכיאטר שמופיע ברשימת הכי טובים שיש של מעריב או לחילופין מנהל מחלקה \ יחידה לבריאות הנפש בכל בית חולים שווה כל שקל גם אם אין החזרים מקופת החולים כי אין קופת חולים בצבא
ברצוני לשאול שאלה, יש לי אחות בת 30 , שבמהלך חייה התגלו כל מיני סימנים של קשיי למידה, בתור אחד שגר איתה היה מאוד קשה, היו לה התפרציות ומריבות .(וגם כיום התנהגותה מאוד ילדותית, וכל דבר חייב להתבצע ואם לא יש צעקות) בתור ילד לא כל כך הבנתי , כיום הבחורה גרה עם ההורים עם שאיפות לחיים אבל מגבלויות כנראה שקשורות ליכולת למידה.. לשמור על עבודה,תקשורת עם אנשים. הבחורה לא עבדה יום אחד בחייה ולא יוצאת כמעט מהבית ולא עושה שום דבר לבד.. אין לה חברות ופשוט לא עושה כלום שיתקדם את החיים שלה וכל פעם דורשת משהו אחר מההורים שלי שלאחר מריבות משיגה .. כעת הדרישות נהיות פשוט בלתי אפשרויות והמצב פשוט לא בשליטה היא ממש ממררת את החיים של ההורים שלי ולהם אין כנראה את ההבנה איך לפתור את הבעייה בדרך אחרת חוץ מלתת לה את מה שדורשת כדי "לכבות את האש" עד לפעם הבאה. ההורים שלי ניסו לגשת לכל מיני מקומות לעזרה אך ללא הועיל. מאוד קשה לאבחן דרך פה אני בעצמי לא מבין את מהות הבעייה עד הסוף אשמח אם תוכל לכוון אותי איפה להתחיל.. אני יודע שזה גיל מאוחר להתחיל אבל חייבים למצוא את הדרך לפחות לעלות אותה למסלול לחיים נורמליים שלא מסתכמים בלראות טלויזיה כל היום או מקסימום לעזור לאחותי השנייה אשמח לכל עזרה.. בתודה מראש. הגיל
שלום רב, אתם צריכים להגיע לטיפול משפחתי. איתה או בלעדיה. אם היא תסכים להגיע בנוסף גם לטיפול אישי- מה טוב. אבל קודם כל טיפול משפחתי. המון הצלחה.
שלום אני סובל מדיכאון כבר 4 שנים. אני מקבל טיפול תרופתי בלבד, מרופא פסיכיאטר שאני מבקר פעם ב-3 חודשים. מיום ליום אני רואה את מצבי הולך ומחמיר. אני יודע שזה לא יוכל להמשיך ככה עוד שנים. אני עוד צעיר (בן 27), אני רואה את כל ההזדמנויות שהחיים מציעים, אני יודע שיש סיכוי לצאת מהמחלה ולהתחיל להינות, אני יודע שיש בשביל מה. אבל איך שהמחלה מתפתחת, אני מפחד. מחשבות שחורות, עייפות מופרזת, חוסר טעם ותכלית.... אני יודע שרק טיפול, "תרפיה", יכולים לעזור לי, ולא רק כדורים. השאלה שלי איך עושים כשאין כסף ללכת לטיפול? מרוב שזה יקר, אנשים מתייחסים לטיפול כאל סוג של תחביב יוקרתי, "אם יש לי את הכסף, אני אלך לטיפול". אבל במקרה שלי זה הכרחי. אין לי ברירה. גם אם אני אתחיל לקחת כדורים יותר ויותר חזקים, זה לא ייגמר טוב. איך אני אעשה?
שלום רב, תוכל למצוא עצות בענין בכתבה הבאה: http://www.ifeelgood.co.il/article.aspx?item=160
האם בסכיזופרניה יכולה להיות פגיעה בזכרון?
שלום רב, הפרעות בזיכרון אינן אופייניות. לפעמים יש הפרעות בריכוז, ובגלל זה החומר לא נקלט ואז כאילו "לא זוכרים".
שלום , אני מטופל בפסוקסיל (250 מ"ג) + קלונקס (1 מ"ג) ביום עקב אבחון של OCD . אני מעוניין לעשות קעקוע , השאלה שלי האם יש איזו שהיא השפעה (לרעה) של הכדורים האלו בזמן עשיית קעקוע ? מומלץ /לא מומלץ ? האם בכלל יש ק/שר לכדורים אלו ?
שלום רב, אין כל השפעה של התרופות על קעקועים.
לצערי עזבתי את הפסיכאטרית שלי לפני כשנה וחצי בגלל בעיה תקציבית ובגלל שהיה קשה מאוד להשיג אותה - דבר שחירפן אותי... אני ממשיכה לקבל מרשמים מרופא המשפחה...
אז כדאי לדווח על הארוע לרופא המשפחה. אני מניח שהוא יוכל גם לעזור לך.
למה חשוב להגיד את זה לרופא כלשהו? מה רופא המשפחה יעשה?
אני לוקחת ציפרלקס כבר שנתיים, בשבת הייתי במצב רוח גרוע ועצבנית אז בלעתי את כל כדורי הציפרקלס שנשאור לי -14 כדורים לא קרה לי שומדבר רציני, אבל עכשיו אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך לקחת את הכדורים כרגיל או שצריך לעשות איזה הפסקונת או מה?
שלום רב, כדאי לדלג על הכדור של היום ולחזור רק מחר. רצוי מאד לדווח על כך לרופא או למטפל אחר כי מה שקרה מעיד על מצוקה רבה וכדאי לראות איך עוזרים לך עם זה.
שלום רב אני בן 33 וסובל מחרדות,מתחים וחרדה חברתית, הנני מטופל ב150 מ"ג לוסטרל ביום ו-3 פעמים 50 מ"ג ביום של מודל , יש לי לפעמים כאבי בטן חזקים אבל סבילים ונפיחויות , קצת השמנתי, וחוסר חשק מיני והגעה לזיקפה, אבל מרגיש הרבה יותר טוב עם התרופות, שאלותי הן האם תופעות לווי שתיארתי הם אופייניות לשילוב הנ"ל? קראתי שהמודל יכול להביא לאימפוטנציה, האם זה כמו SSRI , שברגע שמפסיקים זה חוזר, או שמא יש סיכון לטווח הארוך? כמו כן האם יש עליי לבצע בדיקות שגרתיות כלשהן , כבד, לחץ דם ועוד? אשמח לתשובה תודה וערב טוב
קרוב לודאי שמדובר בתופעת לואי של לוסטרל (שבאמת שיך ל- SSRI). וכן, עם הפסקת הטיפול זה עובר.
האם פרוזק יכול ליגרום להתנפחות הרגליים?
ישי שלום, נפיחות ברגליים אינה תופעה מוכרת של פרוזק.
שלום רב התחלתי לשלב טיפול הומאופתי עם ציפרלקס (ומידי פעם ריבוטריל), האם אפשר לקחת גם כמות מזערית של ולריאן והיפיריקום עם התרופות הנ"ל?
לין שלום, אינני מכיר את התרופות ההומאופטיות, לכן לא אוכל לחוות דעה עליהן.
שלום רב, הנני כ-7 חודשים לאחר לידה. שמתי לב שמאז שילדתי הוחרפו תופעות הPMS שלי והן מאופיינות יותר ויותר בהתקפי זעם על גבול הפסיכוזה עד כמה שאני יכולה לאבחן את עצמי. כעסים, צעקות, סף רגישות נמוך מאוד, קללות... כלפי כל הסובבים אותי. התופעה חולפת כעבור מספר ימים אך מה שנותר זו חרדה וחרטה בעיקר. אני מבולבלת, רוצה לשקם את עצמי ולמנוע התדרדרות. האם יש לרפואה מה להציע? אני מדברת על תרופות שאינן טרטוגניות ואינן פוגעות ביכולת להרות, שכמובן זו כוונתי בטווח הארוך. לתשובתך אודה.
אוראל שלום, הטיפול העיקרי ל- PMS הוא ע"י גינקולוגים. לתופעות המתח ניתן לתת תרופות ממשפחת ה- SSRI, כמו רסיטל, ציפרלקס, סרוקסאט ועוד.
שלום, בעבר חוויתי התקפי חרדה ודיכאון ובשתי הפעמים טופלתי בויאפקס XR. בפעם השלישית לקחתי רסיטל. בשבוע הראשו חצי כדור ובשבוע השני כדור שלם. אני בפתחו של השבוע השלישי. יש ימים טובים יותר ויש גרועים. החשש שלי שאולי הרסיטל לא יעשה את העבודה ושהייתי צריכה לקחת ויאפקס. בפעם זו לא לקחתי ויאפקס כי תופעות הללווי שלו בחודש הראשון היו קשות ביותר. תודה.
דפנה שלום, זה קצת מוקדם... צריך לספור לפחות 3 שבועות (לפחות) מרגע שמגיעים לכדור שלם. לפני כן הסיכוי שמשהו משמעותי יזוז הוא יחסית נמוך. קצת סבלנות, ואני מקווה שהכל יסתדר.
עד כמה כדורים נוגדי דיכאון גורמים לקהות ריגשית בעיקר ברגשות אהבה בין גבר ואישה?
שלום רב, חלק מהמטופלים אכן חשים כהות רגשית עקב נוגדי דיכאון. אבל במקרים אלו הכהות הזו קיימת בכל תחומי הרגש, ולא רק בתוך הזוגיות.
הפנתי לכם שאלה בקשר לתלונה על רופאה פסיכיאטרית. אם אפשר לקבל כתובת לתלונה על התנהלות לא מקצועית שלה. אשמח אם תתיחסו לבקשתי, ותענו לי בהקדם. תודה אמא.
מצטער על העיכוב. ראי את התייחסותי להודעה המקורית.
האם אפשר לקחת את שני הכדורים ביחד (וינלה 38.5 מג')
ליאור שלום, אין בעיה בשילוב של שתי התרופות.
תודה על התשובה אבל בפורום אחר דווקא אמרו לי שהשילוב הוא מסוכן והפנו אותי לאתר הבא: http://www.infomed.co.il/doDrugInteract.asp שילוב בין (סיבוטראמין) ל ( ונלאפאקסין) מסוכן מה דעתך?
האם אפשר להפסיק מיד ללא הורדת מינון כדור 0.5 מ"ג של קולנקס?
שלום רב, עדיף לקחת חצי כדור (0.25) לפחות שבוע ואז להפסיק.
שלום שמי רן ואני בן 24. יש לי שאלה חשובה. אבי סבל ממחלת הסכיזופרניה מגילאי ה 20 לחייו (סכיזו אפקטיב-F25), לא היה קשר איתו לאחר פרוץ המחלה. מה הסיכוי שגם אני אחלה במחלה? (ידוע לי שמדובר בספרות על 10%- תורשה גנטית- האם זה אכן כך?) יש לציין שאני עובד במחלקה הפסכאטרית באחד מבתי החולים בארץ כבר שנתיים- והמצב שם גם כן משפיע עליי-האם העבודה במחלקה עשויה להוות טריגר להתפרצות המחלה ? תודה
רן שלום, לגנטיקה יש השפעה. בהפרעה סכיזואפקטיבית כנראה מעט פחות מסכיזופרניה- אבל זה לא ברור לחלוטין. בכל מקרה רוב רובם של הסיכויים הם שלא תחלה. לעבודה במחלקה אין שום השפעה. מאחל לך רק בריאות.
אני בת 17 וחצי וסובלת כבר כמעט 3 שנים מדיכאון שלא עובר. בעבר הלא כ"כ רחוק גם הייתי פוגעת בעצמי (חתכים,כוויות וכדו'),ובנוסף יש לי מחשבות אובדניות כמעט כל יום (ולפניי שנתיים גם תיכננתי פעמיים להתאבד). אני לעולם לא אהרוג את עצמי,אבל המחשבות האובדניות פשוט לא עוזבות,ואני מפחדת שיום אחד אני פשוט לא אשלוט בעצמי. וגם יש לי חרדת נטישה שמאד קשה לי להתמודד איתה (לדוגמא בפעמים האחרונות שהיה לי "התקף" הרגשתי ממש כאילו אני מאבדת את השפיות שלי ופחדתי שאני אפגע בעצמי בצורה רצינית,עד כדי התאבדות). אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר כחודש וחצי-חודשיים,וזה לא ממש עוזר לי... זה לא שהפסיכולוגית לא טובה,אני דווקא מאד מחבבת אותה והיא גורמת לי לראות את הדברים בצורה שונה,אך זה לא עוזר לי בצורה ממשית אלא רק באותו היום או גם ביום שאחרי. האמת שאני חושבת שהטיפול היחידי שיכול לעזור לי הוא כדורים,ורציתי לדעת אם אני אגיד לפסיכולוגית שלי על המחשבות האובדניות שלא עוזבות,היא תמליץ לי על טיפול כזה? פשוט מאד קשה לי לעבור כל יום בחיים האלו,אני כבר נואשת מהכל.
מישל שלום, בכל מקרה כדאי לדבר איתה על המחשבות האובדניות. דברי איתה גם על רצונך בטיפול תרופתי. אינני יודע בודאות מה הכי נכון לך, אבל בטח כדי להתייעץ על כך עם מישהי שמכירה אותך יותר ממני (הפסיכולוגית....) בהצלחה.
שלום, אני נוטל מזה כמה שנים סרוקסט במינון 60 מ"ג ליום לבעיות של חרדה והתקפי חרדה בשל יעילות חלקית והשמנה החלתתי ביעוץ הפסיכיאטר שלי לעבור לציפרלקס הפסיכיאטר המליץ להוריד כדור אחד סרוקסט ולהוסיף כדור ציפרלקס במקום במשך שבוע וכו' לבסוף להחליף את שלושת הכדורים של הסרוקסט 60 מ"ג לשלושה כדורים של ציפרלקס שזה 30 מ"ג אני מבין וקראתי ש20 מ"ג ציפרלקס זהו המינון המקסימלי האים שלושה כדורים 30 מ"ג ציפרלקס זה דבר נכון וסביר לעשות או שכדאי לעבור רק ל20 מ"ג
ארי שלום, "לפי הספר" המינון המירבי של ציפרלקס זה 20 מ"ג, אבל ממש לא צפוי נזק ב- 30 מ"ג. עקרונית כל 10 מ"ג ציפרלקס שווים ל- 20 מ"ג סרוקסט, כך שזהו כנראה ההגיון מאחורי ההמלצות של הרופא שלך.
שלום רב אני סובל מ"ס שנים מחרדה ללא דיכאון ומטופל בציפרלקס 20 מ"ג מידי שנה ישנה הרעה במצבי ואני חש שוב סטרס רב מלווה בהתקפי חרדה . הבעיה היא לא ההתקף עצמו אלא התקופה שלאחריו בתקופה זו אני נמצא כמו בלופ של מחשבות. שרובן לא הגיוניות אני מפחד להתפרץ לידי העובדים שלי בישיבה ,אני מפחד פתאום מאנשים שיפגעו בי ,אני מפחד פחד אימתני מהמוות ומדמיין אותי מת בכל דרך אפשרית לערך ,הפחד הכי חזק שלי הוא אובדן השליטה /השפיות, למרות שאני יודע בוודאות שהמחשבות לא נכונות הן עדיין מפחידות אותי ,קראתי כי מחשבות כאלה קוראות גם בהתקפים פיסכוטיים ומאז אני חושש כל הזמן שאני גם סובל מהתקפים כאלה הייתי שמח לשמוע את דעתך בנושא נ.ב סליחה על אורך ההודעה פשוט חשוב לי לשקף את המצב.
רותם שלום, האם שוחחת על כך עם פסיכיאטר לאחרונה? נשמע שאלו יכולות להיות מחשבות טורדניות, ואז יש מקום לשקול החלפת טיפול או שילוב טיפול קוגנטיבי (שמאד יעיל במצבים אלו). בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא שמכיר אותך. בהצלחה.
היום התחלתילקחת10 מג פריזמה ליום האם עדיין מותר לקחת קלונקקס להרגעה
שגית שלום, אין בעיה בשילוב שציינת.
האם ייתכן ששבוע אחרי הפסקת לקיחת כדור סימבלטה 60 מ"ג ביום במהלך 9 חודשים ,אני אחוש יובש בפה, כאב ראש וסחרחורת? תודה איה
איה שלום, כן, אלו יכולות להיות תופעות גמילה שחולפות בד"כ תוך שבוע-שבועיים.
מקווה שאני לא פוגעת בדר' שמגר אבל לכל מי שמתגעגע לדר' הידש, הוא מנהל פורום כאן- http://www.medical.co.il/Contents/forums.asp?case=gointo&forumcode=9
תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
האם רסיטל 20 מ"ג יעזור לי לחרדות הקשות פלוס הפרפנן 8 מ"ג אני על סף יאוש כבר ואינני יודע מה לעשות ואני לוקח גם קלונקס אובחנתי כאוסידי וחרדות קשות אני כל היום בוכה מרוב יאוש
שלום רב, רסיטל 20 מ"ג הוא מינון נמוך מידיי ל- OCD. המינון המקובל הוא 40-80 מ"ג. פרפנן פחות יעזור במקרים אלו, ומשמש בעיקר להורדת מתח. מומלץ לשקול עם הרופא המטפל את העלאת מינון הרסיטל.
יש לי בעייה אשמח לקבל עיצה ועזרה מהנהלת הפורום. לפני כחודשיים פניתי עם ביתי, נערה בגיל העשרה לאבחון אצל רופאה פסיכיאטרית פרטית. לצערי שילמתי לה בשיק שחזר. בגלל מצבי הכלכלי ביקשתי ממנה לפרוס לי ל שני תשלומים. (אני מודעת לכך שעלי לשלם, ואף מוכנה) הבעייה היא שמזה מספר ימים אותה רופאה מתקשרת אלי, הן לבית והן לנייד עשרות פעמים ואף בשעות לא שגרתיות..... והיום השאירה לי הודעה מאיימת בטלפון הנייד, בה היא מאיימת שאם לא תקבל את הכסף, היא תפנה למשטרה ולפקידת הסעד, ותספר שאני מתעללת בבת שלי. אני כמובן שמרתי את ההודעה המאיימת. שאלתי היא לאן עלי לפנות כדי להתלונן על איומים אלו? אשמח לקבל כתובת, ואף מספר טלפון. תודה.
שלום רב, באיומים מטפלת המשטרה. תצטרכי להגיע לשם פיזית ומלא תלונה. גם אם זה יגמר בלא כלום זה ימנע ממנה להציק לך בעתיד. אפשר לפנות למשרד הבריאות בטלפון 02-5681318 או פקס: 02-6725836
שלום ד''ר שמגר קראתי על אפקטיביות טיפולי ה-emdr במצבי פוסט טרואמה.האם קופות החולים משתתפות במימון טיפולים אלו? טלילה
טלילה שלום, האמת שאינני יודע. כדאי לבדוק עם מישהו מאגודת EMDR בישראל (חפשי בגוגל: EMDR ישראל) מה הם יודעים על כך.
שלום וברכה, אני בת 35 לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג ליום כבר שנה וארבעה חודשים. יש לי תינוקת בת חצי שנה. במהלך כל ההריון לקחתי את הכדור והרגשתי די טוב.כל הבדיקות של התינוקת היו תקינות. לפני כחודש וחצי היא התחילה להשתעל מאוד (התחילה גן) . היום אנחנו בייעוץ אצל מומחית לריאות מכיוון שבספירת דם התגלה אאוזניפלים ברמה גבוה (הבנתי שזה מצביע על תגובה אלרגית) קראתי באינטרנט הודעה על מקרים נדירים בהם הופיעה מחלת ריאה אצל תינוקות שאימותהן לקחו ssri במהלך ההריון.(ע"י ד"ר בלוך) האם לדעתך יש קשר???!! האם לציין בפני רופאת הריאות את העובדה שלקחתי ציפרלקס במהלך ההריון?
שלום רב, כנראה שלא מדובר באותה בעיה, כיוון שהמאמר הנדון מדבר על יתר לחץ דם ריאתי בילודים, תופעה שמופעה מיד אחרי הלידה, ולא חצי שנה אח"כ. רק בריאות
שלום רב , אני בהריון (שני במספרו) בשבוע 8 , ומרגישה ממש חוסר מצב רוח שמלווה אפילו בדיכדוך המתבטא בשינה מרובה חוסר סבלנות ואפילו סלידה מהבעל , הוא ממש מסכן וקשה לי להתקרב אליו . שלא נדבר על חשק מיני שנדמה שנעלם לגמרי . אני נוטלת סרוקסט עוד מלפני ההריון 20 מ"ג . (כבר 10 שנים עם עליות וירידות במינונים) האם הדבר טבעי להריון , לא זכור לי שבהריון הראשון הרגשתי ככה . אגב ההריון והלידה הראשונים היו תקינים (וגם אז נטלתי סרוקסט) והייתי אף במעקב עם המכון הטרטולוגי . אציין גם שתקופה לפני שנקלטתי ניסיתי להפסיק עם הכדור לחלוטין אבל אז התחלתי להרגיש עצבנות יתר ,אך פחות חרדות. נועצתי שוב ברופא שאמר לי לחזור לכדור לאחר בערך חודשיים של הפסקה. ואכן חזרתי לקחת והרגשתי קצת יותר רגועה ואפילו נקלטתי להריון אבל בכל זאת אני מרגישה דיכוי מיני טוטאלי (עוד מלפני שנקלטתי) , בעבר כשלקחתי סרוקסט היו לפעמים זמנים שהרגשתי יותר או פחות דיכוי מיני אך לא בצורה דרסטית כזאת . אני מאוד מתוסכלת וחוששת לזוגיות שלי . האם הדבר טבעי ? האם לוקח לגוף שוב זמן להתרגל לכדור הרי בסך הכל הייתה הפסקה של חודשיים וכרגע זה כבר מעל חודש שחזרתי לקחת . אודה לתשובתך ממני ההריונית המודאגת ...
רונית שלום, זה עדיין יכולות להיות תופעות של של התרופה ועדיין הן יכולות לעבור. מאידך בהרבה מקרים אחרי הפסקת טיפול "זה כבר לא עובד". אני מציע לחכות עוד כשבוע, ואם זה לא מסתדר לשקול החלפת טיפול.
האם קבלת דרלין לחרדות (בחינות) מחייבת מרשם של פסיכיאטר או שמא יש צורך במרשם רופא משפחה או ניתן לקנות בבית מרקחת ללא מרשם?
אלון שלום, חייבים מרשם, אבל אפשר גם מרופא המשפחה. ממש לא מחייב פסיכיאטר.
מזה מספר ימים יש תחושה של כמו שריפה בקיבה עד למעלה לוושט האים תופעת לוואי ש ל פבוקסיל ממש כמו כאב בקיבה
רונלי שלום, כן, בהחלט זה יכול להיות מהפבוקסיל. בד"כ זה משתפר תוך 2-3 שבועות מתחילת הטיפול.
האם פרפנן במינון 24 מ"ג יותר מסתם כדור הרגעה? אם הוא מטיב אימי האם זה אומר שסבלתי מפסיכוזה? מבולבלת
שלום רב, פרפנן הוא כדור נוגד פסיכוזה, בודאי כשהוא ניתן במינון של 24 מ"ג ליום (מינון מקובל נגד פסיכוזה). אם יש לך ספק לגבי האבחנה- כדאי לשאול שוב את הרופא המטפל.
קיבלתי היום פריזמה נגד מתח והתקפי חרדה הבעיה היא שזה לוקח קצת זמן עד שזה משפיע . האם מותר לקחת גם קלונקסק אם אני מרגישה שאני מקבלת התקף
איה שלום, מצטער על העיכוב... אין בעיה לקחת קלונס יחד עם הטיפול.
שלום אני בהריון חד הורית ללא קשר עם הורי, שבוע 22 ובדכאון קליני,בעיקר משום שבן זוגי עזב אותי בעודי בהריון. בעבר לקחתי פלוטין שעזר לי מאד, הייתי רוצה לדעת האם מותר לקחת אותו בהריון. לא אעשה משהו שיכול לסכן את עוברי,גם אם אצטרך להיות בדיכאון עוד 18 שבועות עד ללידה תודה רבה
אדר שלום, הבעיה העיקרית עם פלוטין בהריון היא בשליש הראשון של ההריון, כך שכעת כבר אין סיכון לפגיעה בעובר.
שלום רב! נוטלת 400 מ"ג סרוקוול. לאחרונה ירידה במצב כתוצאה ממתח הרגשה של תופעות גופניות מכאיבות , כאילו התחשמלות,והפרעות בגלל תכנים שונים במח, ועוד שלל הפרעות על הרצף. האם כדאי להעלות את מינון הסרוקוול או להחליף תרופה? באופן עקרוני קיימת התנגדות להעלאת המינון של הסרוקוול, בגלל שגם ככה קשה להתמודד עם ההרגשה של שיתוק חלקי אברים, וסחרחורת, ונראה שמינון גבוה יותר יפיל חלל לגמרי על איזה תרופה אלטרנטיבית אתה ממליץ שהיא יעילה מבחינית המחשבות המרובות וההזיות למינהן ולא מעלה פרולקטין? תודה עבור תשובתך מיכל
מיכל שלום, אם תספרי קצת יותר על אופי התופעות שבגללן התחלת טיפול, ועל הטיפולים שקיבלת עד עכשיו- אוכל יותר לעזור.
האם ירידה מהירה במשקל יכולה לגרום להופעת דיכאון/ פסיכוזה
איילת שלום, אם הירידה היא חלק מדיאטה- אז התשובה היא לא. אם יש ירידה לא מוסברת בתיאבון ובמשקל- אז זה לפעמים יכול להיות סימן ראשון לדיכאון או פסיכוזה.
שלום, עקב חרדות והתקפי פניקה התחלתי לקחת קלמנרבין. אני נוטל אותו כ 3 ימים ללא מרשם רופא. התרופה ממש משביתה אותי ואני נתקף במקביל לחרדות גם בדיכאון האם ניתן להתחיל לקחת ציפרלקס יום לאחר לקיחת קלמנרבין? האם ניתן לקחת במקביל עד להשפעת הציפרלקס? מה המינון שאיתו נהוג להתחיל עם הציפרלקס?
שאול שלום, אין בעיה לשלב ציפרלקס עם קלמנרבין. ציפרלקס מתחילים ישר מכדור אחד ליום. בהצלחה.
שלום רב.אני נוטל ציפרלקס 20 מ"ג כ4 חודשים.בזמן האחרון מתחילות לחזור לי המחשבות שמביאות אותי על סף התקף,בסופו של דבר אני מתגבר על זה,עצם העובדה שאני לא רגוע 100% כבר אומרת שמשהו לא עובד.יכול להיות שהכדור לאט לאט מפסיק להשפיעה עלי?האם הגיע הזמן לשקול החלפת טיפול?
שלום רב, לפעמים קורה שלמרות הטיפול מופיעה התדרדרות. לא ברור למה זה קורה. אם אתה כבר נוטל 20 מ"ג יש מקום לשקול הוספת תרופה או החלפת הטיפול. רצוי מאד לעשות את זה עם פסיכיאטר שמכיר אותך.
אובחנתי כחולה בסכיזופרניה ועברו שנתיים מאז ההתקף. אומנם חזרתי לתפקד מבחינת עבודה וחזרתי לאוניברסיטה אבל עדיין מרגישה לפעמים שהסימנים השליליים לא נעלמו לגמרי- לא תמיד יש לי מוטיבציה ולא תמיד יש לי חשק לעשות דברים. השאלה שלי האם זה יעבור האם יש סיכוי שאני אחזור להיות כפי שהייתי לפני ההתקף? לפי מה שידוע לי במחלת הסכיזופרניה יש יציבות בסימניים השליליים ועם השנים החמרה, אז יש בכלל סיכויי להשאר אפילו כמו שאני עכשיו ?
שלום רב, ראשית חשוב לציין שגם כיום לפעמים שינוי תרופתי עוזר להקטנת הסימנים השליליים. מעבר לכך כל הזמן נמצאות בפיתוח תרופות חדשות ואולי מהן תבוא הישועה. ולבסוף- לפעמים טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בשיפור המוטיבציה. בהצלחה.
אני עדיין שואלת- האם יש יציבות מסויימת בסימנים השליליים ועם השנים החמרה?
בחלק מהמקרים יש יציבות ובחלק החמרה. מה ששכיח זה יציבות.
אחותי בת 17, השתחררה מאשפוז של חצי שנה ואובחנה קציקלותמית, היא עדיין לא הגיע לאיזון תרופתי. נא המליצו לי על פסיכיאטר מומחה בתחום חוץ מפרופסור וויצמן? האם יש מסגרת תומכת לחולים ולמשפחותיהם? אילו תרפויות מומלצות? וכל עצה טובה אחרת? תבורכו!
אינני נוהג להמליץ כאן על מטפלים. לגבי תמיכה משפחתית נסי את האתר הבא: http://www.sahar.org.il/helporgs.asp
בעבר סבלתי מדכאון וטופלתי בכדורים ובפסיכותרפיה והצלחתי לצאת מזה. אבל הבעיה שלי היום היא רגישות יתר שמשפיעה על החיים שלי אני לוקחת כל דבר קשה גם באהבה הייתי רוצה לדעת מה אפשר לעשות רגישות יתר שזו הבעיה העיקרית שלי
סיוון שלום, הטיפול לכך הוא פסיכותרפויטי. גם אם טופלת בעבר, המוקד היה כנראה הדיכאון ופחות התייחסו לרגישות הזו. שווה להגיע לפחות להערכה פסיכולוגית.
אז לא היה סי טי. היתה לי תאונת דרכים בשנת 1978, ופסיכיאטר אחד לפני כשנתיים קבע כי הוא מזהה פגיעה פרהפרונטלית. (קיבלתי על זה % נכות נמוך לדעתי). האם בדיקת סי טי עכשיו יכולה להראות האם היתה לי פגיעה משמעותית יותר. אני מטופל אצל רופא פסיכיאטר ממשרד הביטחון באופן קבוע על פי טי אס די וליקוי פוסט פסיכוטי (עברתי התקף פסיכוטי). האם לבקש בדיקת סי טי? האם זה יכול להראות את מידת הפגיעה שהיתה לי לפני 30 שנה? תודה.
יורם שלום, ברוה המקרים של פגיעה פרה-פרונטילית לא נראה כלום בבדיקות הדמיה. גם אם רואים משהו, בד"כ עדיף מיפוי מוח מ- CT. גם אם בבדיקות יהיה ממצא, אינני יודע האם ניתן לקשור זאת לפגיעה שלך. שווה להתייעץ עם פסיכיאטר או רופא אחר שמכיר אותך.
האם זה נכון שאפקסור אינו גורם להשמנה אלא להיפך? שמעתי שהוא אף עוזר להרזיה... האם הוא נועד לטיפול בדיכאון וחרדה? אשמח לתשובתך, תודה
שלום רב, כמעט נכון. אפקסור משמש לטיפול בדיכאון וחרדה, הוא אינו גורם להשמנה ובמקרים מסויימים הוא אף עלול לגרום לירידה קלה במשקל. אבל הוא לא משמש להרזיה כי בכל מקרה הירידה במשקל (אם קורית) היא לכל היותר של 1-2 ק"ג.
התחלתי את הטיפול באשפוז יום, אבל פתאום אני ממש מפחדת. כלומר לפני כן התרגשתי וחשבתי "וואו איזה דבר גדול וטוב" אבל פתאום זה פשוט מפחיד אותי, כשאני חושבת על זה. אני מסתכלת על האנשים שנמצאים שם ופתאום אני חושבת "וואלה, יש מצב שאולי אני בכלל ממש נורמלית?" או "מה אני עושה כאן", אני מסתובבת בחדרים ופתאום מתביישת. ישבתי בחדר עם הפסיכיאטר והתביישתי לדבר על הבעיות שלי, פתאום הרגשתי שאני מנסה שוב, כרגיל, כמו שאני עושה ב"עולם האמיתי" למכור את עצמי, כאילו מדובר בראיון עבודה ואסור שהוא ידע פרטים לא טובים. אבל סיפרתי לו בסוף כי לכאורה, אני כבר שם, ואני הרי, רוצה את זה. שאלתי את אותו למה קיבלו אותי והוא ציין את חוות הדעת הראשונית שנשמעה לי הגיונית כי זה מה שזה בעצם. אבל אני יושבת איתו בחדר ופתאום אני מרגישה כאילו אני נמצאת בחדר עם סוכן מכירות שמנסה למכור לי תיאוריות פסיכולוגיות. אולי הוא אומר לי דברים שהם לא באמת יכולים להתקיים. אולי פסיכולוגיה זה באמת "פסיכולוגיה בגרוש". אולי התיאוריות האלה לא אמיתיות. כשהוא למשל אומר מה הוא חושב עלי או על דברים שאני עוברת, הרי כל פסיכולוג או פסיכיאטר יגיד משהו אחר נכון? אני מרגישה כאילו אני צריכה לבחור בין סוגי בשמים וכל אחד יגיד לי את דעתו האישית על הבשמים. אני מרגישה קצת כאילו מנקודת המבט שלי היום, כשאני ישבתי בחדר ההוא וניסיתי להסתכל על הסיטואציה הזאת מהצד של בנאדם שמקשיב לי ואני מספרת לו על החיים שלי, והוא ישב שם ורשם לעצמו כל מיני הערות, אולי הוא רשם דברים לא טובים? למה הוא רושם שם בעצם? מה הוא רושם עלי? אני רוצה לציין שזה לא הטיפול הראשון שאני עוברת אבל הרבה שנים לא הייתי בטיפול ועכשיו אחרי שנים של רצון להגיע לטיפול אני מגיעה לטיפול ואני מרגישה סקפטית. שאני בעצם לא נמצאת במקום רגיל אלא מקום שמנסה להחזיר אותי ל"דרך המלך". להפוך אותי לאדם "נורמטיבי", להתאים את עצמי לחברה הזאת. לעולם הזה. מקום שלכאורה נועד כדי לתכנת אותי מחדש. מצד אחד אני רוצה את זה ומצד שני אני מרגישה שאולי אני משלה את עצמי. למה אנחנו כל כך צריכים את זה, להיות "נורמלים"? אם נהיה "נורמלים" האם נרגיש טוב עם עצמנו? מצד אחד אני רוצה להיות יחסית "נורמלית", שתהיה לי היכולת המלאה לתפקד, מצד שני זה מפחיד אותי, ה"אני החדש" שיהיה לי מתישהו, איך אני אקבל את עצמי איך אעכל את עצמי. מצד אחד אני רוצה את זה ומצד שני אני לא בטוחה שיש לי מספיק כוחות בשביל זה. אני צריכה להיות שם כל יום, ואני מרגישה שאני מתחילה להתייחס לזה כאל עוד אחד מהפרויקטים שלי שאני נוטה לסגת מהם בכל מיני דרכים של "תופעות לוואי". ואני לא רוצה שזה יקרה. אבל זה קורה, לכן הלכתי לטיפול, כי אני הורסת לעצמי דברים. אבל אולי אני רוצה להרוס לעצמי? כלומר אולי זה מה שאני רוצה וכשבנאדם רוצה, אז איך אפשר לשכנע אותו שלא?
דינה שלום, הודעתך נגעה לליבי. באמת נשמע לא פשוט. אני חושב שמה שכתבת בסוף מאד נכון. יש בך באמת משהו הרסני, ואת אולי אפילו קצת מפחדת מהשינוי. והשינוי הוא לא בהכרח שינוי אישיות. שינוי יכול להיות "סתם" שליטה יותר טובה בדחפים ההרסניים שלך. שינוי יכול להיות נכונות לקבל את האפשרות שאת יכולה לחיות בצורה נעימה יותר, רגועה יותר, שמחה יותר. את מעדיפה את הודאות של הכאב על פני ההבטחה להחלמה (הבטחה שלא בטוח אם תתממש). את מפחדת להיות לגמרי "שם", בטיפול, כי אולי זה באמת ישנה בך משהו. אז מה עדיף? לחזור לכאב המוכר?
מסכימה איתך ד"ר שמגר אבל גם אצלי הפחד משינוי עצום. כאילו שאני לא רוצה להבריא...אבל באמת שאין לי את היכולת... לפחות ככה נדמה. מה עושים במצב הזה שאפילו מטפל נאמן זה שנים מוכן כמעט להרים ידיים? כבר לא לגמרי אני.
שלום רב, ברשותך אני אעזר בך כעת ויתכן שגם בשאלת המשך לאחר שתענה לי כי יש לי תור לפסיכיאטר עוד כחודש ואני מרגיש פשוט נורא. אני בן 25 ויש לי OCD קשה מאוד כשדווקא הדברים הידועים של חרדת ניקיון סדר וכו' קיימים אצלי אך לא ברמה הכי קשה ( למדתי לחיות איתם), העניין העיקרי והקשה מאוד הוא בעיקר זה שה OCD גורם לחרדה כללית ודיכאון. ל 60 מ"ג פאקסט הגעתי לפני כחודשיים ול 70 מ"ג לפני כחודש וגם 1 מ"ג ריספרדל כחודשיים. לאורך החודשיים חשתי שיפור בעיקר בתחושת הדיכאון והחרדה אך בימים האחרונים חלה ירידה קיצונית ואיבדתי עניין גם בדברים שעשו לי כיף וטוב אפילו בימים שלפני הטיפול . בהגדרות ה OCD מתואר הרבה על כך שיש אובססיות ואז יש את הקומפולסיות הפעולות הכפייתיות שהן הכלי להתמודדות עם החרדות אצל חולי OCD , אז התחלתי לחשוב אולי הדברים שעשו לי כיף כמו מוזיקה מחשב טלויזיה, אלה היו דברים שגרמו לי להתמודד עם החרדה , ואולי דווקא הטיפול הוא זה שגרם לחוסר ההנאה מדברים שנהניתי מהם בעבר, רק הבעיה שהחרדה והדיכאון חזרו . אני מרגיש תחושת ריקנות שקשה לתאר וגם אין לי כל כך אנשים קרובים רגשית (דבר שמקשה) , אני מעוניין לשמוע מה אתה חושב על המצב שלי?יכול להיות שמוקדם לקבוע ? תודה רבה.
רוני שלום, מאד שכיח שאצל חולי OCD יופיע גם דיכאון, וגם הפרעות חרדה אחרות. זה ממש לא קשור לטיפול, אלא פשוט שתי הפרעות שבאות הרבה פעמים יחד. אם המצב מחמיר, כמו שאתה מתאר, כדאי לנסות להקדים את התור לפסיכיאטר, או לכל הפחות להגיע לרופא המשפחה.
איך הכי מומלץ ליטול פבוקסיל במהלך היממה מדובר על 3 כדורים כל אחד 50 מ"ג ?????????????????????????? והאים פוגע בעירנות ??.
רונלי שלום, מומלץ לחלק את זה ככל הניתן על כל שעות העירנות, כלומר כדור אחד כשקמים, האחרון כשהולכים לישון, ועוד אחד באמצע, בשעות הצהרים. בד"כ הכדור לא פוגע בעירנות.
שלום, ראשית,אני מצטערת על האורך לפני כשנה בערך ילדתי את בתי הבכורה. אני חייבת לציין שמן הרגע הראשון התאהבתי ונקשרתי אליה תוך כדי שגיליתי בעצמי צד שלא הכרתי לפני. חשוב לי להדגיש כי היא בעדיפות ראשונה על פני כל דבר בחיי,לצערי גם על פני בעלי. חזרתי לעבודה לאחר 4 חודשים,אך עבודתי הינה כסוכנת ועל כן אני יכולה לקפוץ לאמי,המטפלת בה,במהלך היום ולראות אותה ולהיות עימה. מהתקופה שלאחר הלידה גיליתי כי סבלנותי פוקעת מהר מאוד וכל דבר מרתיח אותי תוך שנייה בערך. היום,שנה לאחר הלידה, המצב החמיר. לקטנטונת יש בעיות אכילה,כנראה כתוצאה משיניים, ואני לוקחת זאת טיפה יותר מידי קשה,ומתעצבנת ונכנסת לדכאון של שעתיים בדר"כ.כמובן כל זאת בעקיפין משפיע על הקטנה מאחר והיא רואה כי איני כהרגלי וכי אני צועקת, ולצערי בנוכחותה, על אמי,בעלי וכל מי שבסביבה. אני חושבת שאני על סף קריסה. כולם מעצבנים אותי/מרגיזים אותי. אין לי סבלנות כמעט לאף אחד. אני נהנית רק מהקטנה,אולם כשהיא מתחילה עם בעיות האכילה,מיד אני מאבדת את מצב הרוח שוב. האם זהו סוג של דכאון לאחר לידה? אני בטוחה שזה עניין כימי בגוף. האם ישנם כדורים כלשהם שאני יכולה לקחת? חשבתי על רגיעון של הדס אבל איני יודעת אם זה ישפיע בכלל. אני לא יודעת מה לעשות וחשוב לי להדגיש שקשה לי בעיקר כי היני האחראית היחידה לה-כ-ל! האוכל של הקטנה,המשחקים כל יום אחה"צ,המקלחות,הבית,הבישולים,הנקיונות. המון נטל מוטל עליי ואני מנסה לעמוד בהכל,אבל מתחיל להיות לי כבד מידי.... בבקשה,אשמח לכל דעה/עצה. תודה!
ליאת שלום, נשמע שיש משהו מאד טוטאלי בגישתך לחיים, עם נטיה לפעמים להתייחס לדברים ב"שחור ולבן". כעת את במצב בו כוחותייך אוזלים ואין לך כוחות לשאת כל דבר שלא הולך "לפי הספר". כדאי מאד שתגיעי ליעוץ מקצועי. לא ברור לי לחלוטין האם באמת זה משהו שתרופות יעזרו לו, או אולי משהו שיגיב טוב יותר לטיפול שיחתי אצל פסיכולוג. בכל מקרה- כדאי שאיש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר) ישוחח איתך ותחשבו ביחד מה עושים. בהצלחה.
