פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

11/06/2008 | 16:42 | מאת: אנה

שלום, אני רוצה ללכת לפסיכיאטר באופן פרטי. אני לא יכולה להרשות לעצמי לשאול יותר מדי אנשים בנושא, בחברה שממנה אני באה העניין חייב להשמר בדיסקרטיות מוחלטת. איפה אני יכולה למצוא שם של פסיכיאטר בתל אביב, שמקבל פרטי, במחיר סביר? אנא עזרו לי, אני ממש נואשת, העניין דחוף מאד. תודה רבה אנה

12/06/2008 | 01:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תוכלי לחפש אנשי מקצוע באתר http://www.ifeelgood.co.il/

12/06/2008 | 01:16 | מאת: זאב

שלום,יש פסיכיאטר נחמד שאני מכיר בשם הלל מה נעים בת"א. אין לי מושג כמה כסף הוא לוקח. רק בריאות!

11/06/2008 | 16:20 | מאת: פוביה

בת 34. מזה מס' שנים מטופלת בלוסטראל 50 מ"ג. בכל פעם שהמצב השתפר, נאמר לי להפסיק טיפול בהדרגה, אך אחרי תקופה מסויימת חזרו החרדות ושבתי אל הפסיכיאטר ששוב נתן לי לוסטראל. מזה מס' חודשים אני סובלת מרעידות בגוף וחוסר שקט. כמו מצב של יתר אדרנלין. הדבר מקשה עליי מאוד. אני מרגישה שאני מסוגלת לרוץ למרחקים, לא מסוגלת לשבת בשקט וחייבת להיות בתנועה מתמדת, הידיים רועדות, זה גם נורא מזכיר הרגשה של התקף חרדה, ולפעמים אני בטוחה שהלב שלי משתולל, מה שלרוב לא קורה אך עדיין, הרעד הזה, וחוסר השקט אינם נעימים ומקשים עליי. במקביל, 2 חברים טובים שלי, שחוו התקפי חרדה קיבלו ציפרלקס ואחרי כחצי שנה השתפר מצבם, הם הפסיקו את נטילת התרופה ומאז לא היו זקוקים לה יותר. אני לעומתם, מנהלת רומן של שנים עם הפסקות עם הלוסטראל, כשבין לבין נאלצת לקחת אלפרוקס להרגעת רעידות שמגבירות את החרדה. התייעצתי עם רופא המשפחה שאמר שאולי צריך להעלות מינון ל- 100 מ"ג, דבר שאינו ברור לי, הרי עם העלאת המינון, גם תופעות הלוואי יגברו. קראתי על הלוסטראל שהיא תרופה מעוררת, ואילו אני מרגישה שאני צריכה משהו בכדי להירגע. אני רוצה לשוחח על כך עם הפסיכיאטר שלי, אך אשמח לשמוע את חוו"ד לפני כן, האם לדעתך הציפרלאקס תועיל לי יותר ותמנע את תופעות הרעד? תודה גדולה מראש.

12/06/2008 | 01:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קצת קשה לדעת האם התופעות שאת מתארת הן מהחרדה (יותר סביר) או מהתרופה (פחות סביר). אני חושב שאכן כדאי לנסות להעלות את המינון. ציפרלקס אינו יעיל יותר מלוסטראל. יש אנשים שאחרי תקופה קצרה עם טיפול יכולים להפסיק והכל חוזר לשגרה, ויש כאלו שזקוקים לעזרה תרופתית לטווח ארוך. אין בזה חוקיות ברורה.

11/06/2008 | 16:10 | מאת: שולה

שלום, רציתי לדעת האם הכדור סרקוואל גורם להשמנה? אם כן, באיזה מינון? כמו כן רציתי לדעת האם הוא מרדים ואם כן למשך כמה זמן הוא מרדים, כלומר מתי חולפת תופעת העייפות, תוך כמה ימים? אני שואלת כרגע לגבי חצי כדור. תודה מראש!

12/06/2008 | 00:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שולה שלום, סרוקוול יחסית לא גורם להשמנה. אבל אם כן- זה לא תלוי במינון. עייפות וחולשה חולפות בד"כ תוך שבוע-שבועיים. בהצלחה

לקריאה נוספת והעמקה
11/06/2008 | 15:17 | מאת: יפה

האם בדקו מה השפעה של מינונים גבוהים (מאוד) כמו למשל 375 מ"ג אפקסור או לחילופין נזעי חשמל או לחילופין קוצב נוגד דיכאון משפיעים על בעלי הפרעת אישיות גבולית? כי נראה לי דברים כאלו כן יכולים לעזור להם...

12/06/2008 | 00:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יפה שלום, הטיפולים שציינת יכולים לעזור למצבים דיכאוניים קשים. אם לבעל הפרעת אישיות גבולית יש גם דיכאון- אז הטיפול הזה יכול לעזור. אם לא, זה לא יעזור. הדבר נבדק במספר מחקרים. ככלל הטיפול היחידי היעיל להפרת אישיות (גבולית או אחרת) הוא פסיכותרפיה.

11/06/2008 | 12:16 | מאת: אלה

שלום דוקטור, אני מטופלת כחודשיים בציפרלקס, שכחתי לקחת כדור אחד, עד כמה זה חמור?האם להמשיך כרגיל או לקחת אחד בבוקר ואחד בערב? תודה מראש אלה

12/06/2008 | 00:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלה שלום, הכלל הוא שאם את נזכרת תוך פחות מ- 12 ש' ממועד הנטילה המקורי, אז קחי את הכדור. אם עברו מעל 12 ש'- דלגי על אותו כדור. אם פעם בכמה שבועות שוכחים כדור אחד לא יכול להגרם שום נזק שהוא.

11/06/2008 | 12:00 | מאת: ברוריה

רציתי לדעת קצת יותר על דיפרסיה. מדובר בבחור בן 23 אשר בגיל 17 עבר משבר דיכאון הנקרא דיפרסיה (כנראה מעומס ולחץ איום בעבודה). הוא אושפז אז במשך שבוע וסה"כ היה במצב הזה חודש. מאז לא היו לו שום התפרצות חוזרת. והוא מתפקד מעולה . אך בהמלצת מומחים הוא לוקח וולפורל לכל החיים. ברצוני לשאול האם ענין כזה הוא תורשתי? ובכלל מה הסיכוי שמשבר כזה יחזור לאותו בחור פעם נוספת?? תודה רבה מראש.

12/06/2008 | 00:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ברוריה שלום, יש פער בין התאור שמסרת לטיפול שניתן. לא ממהרים לאשפז בחורים בגיל 17 בגלל דיכאון, ואני מניח שהיה מדובר במצב מאד חמור אם הוא אושפז. שנית- ולפרואל היא תרופה הניתנת למחלה ביפולרית (מאניה-דיפרסיה) ולא ל"סתם" דיכאון. מחלה ביפולרית היא בד"כ מחלה קשה שללא טיפול עלולה לחזור, ואילו עם טיפול הסיכוי לחזרה קטן מאד. אם אכן מדובר על מחלה ביפולרית, הרי שבהרבה מקרים יש מרכיב תורשתי.

12/06/2008 | 02:52 | מאת: ברוריה

תודה רבה רבה!! אני יברר את נכונות המידע ואולי איוועץ בשנית. תודה.

10/06/2008 | 22:02 | מאת: שי

איזו התדרדרות יכולה להיות אצל חולי סכיזופרניה בטווח הארוך( מבחינה תפקודית,באישיות וכו' ) הכוונה להתדרדרות שלא נובעת מהתקף נוסף. אלו השלכות יכולות להיות אחרי שנים של שימוש בתרופות פסיכוטיות? אצל חולה סכיזופרניה האם פרנויות כמו למשל שמסתכלים עלי או צוחקים עלי וכו' זהו מצב פסיכוטי?

11/06/2008 | 23:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שי שלום, יכולה להיות התדרדרות שמתבטאת בקושי ביצירת קשרים בינאישיים, קשיי ריכוז, קשיים בביצוע משימות לאורך זמן, בתיכנון משימות וביוזמה. לתרופות שנוטלים היום כמעט ואין שום תופעות לטווח ארוך. באופן מאד-מאד נדיר יכולות להופיע בטווח ארוך הפרעות מסויימות בתנועה, אבל זה כאמור מאד נדיר. בד"כ תחושה שצוחקים עליך או מסתכלים עליך היא סוג של ביטוי פסיכוטי, לפעמים בעצמה מאד נמוכה.

12/06/2008 | 09:14 | מאת: שי

האם בהכרח התופעות האלו חלות במשך השנים ואם לא אז מה הסבירות שזה יקרה?האם ניתן למנוע את ההתדרדרות הזו במשך השנים ? האם התרופות לא אמורות למנוע את התופעות האלו ?

15/06/2008 | 21:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לא תמיד התופעות הללו קורות, וגם אם כן יכולות להיות עוצמות שונות של ליקוי. לפעמים הליקוי מינימלי וניתן לראותו רק במבחנים מיוחדים. התרופות המודרניות מקטינות את הליקוי אבל לא מעלימות לחלוטין את הסיכוי שזה יתפתח. נטילה קבועה של טיפול תרופתי מתאים מקטינה בהרבה את הסיכון.

10/06/2008 | 20:21 | מאת: דיוויד

שלום רב, אני לוקח כרגע 50 ג"ר לוסטרל ביום, ורציתי לדעת האם ישנן משקאות שאסורים בזמן שנוטלים תרופות ssri בכלל ולוסטרל בפרט, ובעיקר מיץ חמוציות. תודה

11/06/2008 | 23:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דיוויד שלום, אין השפעה לכל סוג מזון או מיץ שנוטלים עם התרופה.

10/06/2008 | 19:21 | מאת: ר

שלום!אני כחודשיים לאחר הלידה.בזמן האחרון התחלתי להרגיש במצב הרוח ירוד אולי זה קורה בגלל העייפות יתר. שכשנתיים וחצי בפלוטין 20 מג פעם אחד ביום.האם כדאי לחזור לטיפול בפלוטין.אני לא מטופלת אצל פסיכיאטר אלא אצל רופא משפחה

11/06/2008 | 23:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קצת קשה לי להעריך האם מצבך כזה שמצדיק טיפול תרופתי. עקרונית, אם המצב מזכיר לך תקופות לא טובות בעבר שפלואוטין עזר להן- אז כדאי לחזור לטיפול. בהצלחה, ומזל טוב עם התינוק/ת.

10/06/2008 | 19:11 | מאת: ערן

אני לוקח ויפאקס 150 מ"ל מ-28.4 עד היום. לאחר שבועיים של שימוש הרגשתי רגיעה קלה מאוד ללא תחושת התרוממות רוח. סך הכל זה כדור נוח במינון כזה וחבל לאבד אותו. שאלתי היא כזו האם יש אפשרות לשינוי לטובה או שזהו זה. האם קורה שכדור יכול להשפיע לאחר חודשיים של שימוש ? האם יכול להיות שהשפעתו של כדור משתהה או מתעכבת עד לזמן של חודשיים ? האם זה הסוף בכדור זה? עליי להוסיף שאני נואש מאוד ללא תעסוקה וכל היום בבית ומשתגע מזה. ניסיתי להשיג את הרופא שלי ארבע פעמים אך הוא לא חזר אליי. אני בתקווה שיש עוד סיכוי לשינוי כי הרופא שלי החליט במקום פרוזאק לתת לי את זה אז למה זה לא עוזר !!? וגם בשימושי בעבר עם כדורים ממשפחת פרוזאק היגבתי מצויין כלומר החרדה ירדה ומצב הרוח עלה. האם ויפאקס ופרואזק לא עובדים אותו דבר לפחות על הסרטונין?

11/06/2008 | 22:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, בהחלט יכול להיות שזו שאלה של מינון. אם במינון של 150 היתה תגובה חלקית בלבד, אני הייתי מנסה להעלות ל- 225 מ"ג ליום (הימנון המירבי המקובל הוא עד 300 מ"ג ליום). מאד יכול להיות שעלית המינון תביא את השינוי המיוחל.

10/06/2008 | 16:52 | מאת: אלמיג

שלום! חברתי נסעה ללילה מחוץ לביתה ושחכה לקחת עימה את הציפרלקס, היא נוטלת בדר"כ בשעות הערב - אם היא תיקח שוב רק מחר זה בסדר? תודה

11/06/2008 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אולי קצת מאוחר- אבל בכל זאת... הכל הוא שאם ניתן לקחת את הכדור תוך פחות מ- 12 ש' ממועד הנטילה המקורי- אז לקחת אותו באיחור. אם עברו מעל 12 ש'- אז לדלג על הכדור של אותו יום, ושום אסון לא יקרה.

10/06/2008 | 15:14 | מאת: אסתר

שלום לך בני האמצעי נשוי פלוס ילד ילד טוב מאוד יש לנו הרבה נחת ,הבעיה שבתי גדולה ממנו בשנה לא נשואה,בימי הולדת אנו מציינים בעוגה וברכות במשפחה המצומצמת,בתי תמיד מכינה ברכות יפות במו ידיה ,ושרה שירים ,נכון היא לא קונה מתנה,שמתי לב לזה רק עכשיו למה?כי ביום הולדת שלה השבוע חגגנו בביתי עם משפחתי כרגיל הכנתי עוגה וארוחה ,אבל שמתי לב שבני הנשוי לא הביא לה מתנה,וגם בפסח כשאני טורחת ועובדת בכיף אבל עובדת קשה אפילו פרח הם לא מביאים לי,אני באמת לא צריכה מתנות ,אבל תשומת לב כמו פרחים,תמיד אמרתי להם לא לקנות לי מתנות לימי הולדת.אבל פרחים אשמח מאוד ,ובכל זאת הבן האהוב שלי לא קונה לי פרחים,וגם לבתי שהיה לה יום הולדת השאלה מה נכון לעשות האם האם להעיר לו ,אני בכל זאת שאלתי אותו למה לא קנית מתנה לאחותך הוא ענה לי כי היא גם לא קנתהלי,היא כתבה לי רק ברכה,אז אמרתי לו אז תכתוב לה גם ברכה או תגידלה מזל טוב או משהו נחמד,בכל זאת אנו משפחה מאוד קטנה,אבל תשומת לב חשוב לפעמים,מצבינו הכלכלי טוב,אותו הדבר לבני מצבו הכלכלי טוב,וגם של בתי מצבה הכלכלי טוב מאוד היא גם גרה איתנו אחרי שהיתה גרה עם חבר ,מה דעתך מה לומר מה לעשות איך להגיב כדי שיהיה נחמד ולא לא נעים לכל הצדדים,אנחנו אני ובעלי תמיד מביאים מתנות אפילו לחברים אם הם מזמינים אותנו ,או לארוחה או סתם הזמנה,ביום העצמאות הזמינו אותנו חברים לאכול על האש בגינת ביתם גם בני הנשוי אתו והילד היו מוזמנים,מה שמעניין כל מי שבא הביא מתנה צנועה רק בני לא הביא,היה מזל שאני הבאתי שתי מתנות ואז נתתי לבני אחת המתנות כדי שיביא למארחים,נו אז מה דעתכם???תודה לכם

11/06/2008 | 22:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסתר שלום, הילדים שלך כבר "מבושלים" לגמרי. אני לא חושב שצריך ללמד אותם מה לעשות ואיך להתנהג. מה שהם מבשלים-זה מה שהם יאכלו. אולי הם התרגלו שאת "מבשלת" כל הזמן, אז הם כבר לא חושבים ולא טורחים על שום דבר. נשמע לי שעיקר הקושי הוא שלך, ולא שלהם. לך קשה לראות אותם כך, ולך קשה לקבל מהם יחס כזה. בגלל שעיקר הקושי שלך הוא להתמודד עם המציאות הזו, אולי נכון היה לפנות ליעוץ והדרכה מסודרת לגבי דרכי התמודדות עם המציאות שסובבת אותך ועם דרכי ההתמודדות עם הילדים. אני מניח שבדרך זו תוכלי לקבל כמה זויות ראיה שיתנו לך כלים יעילים להתמודד ולטפל בקשיים הללו. ואולי הילדים גם יראו שאמא הולכת ליעוץ, ויקחו ממך דוגמה ומודל ויגיעו גם הם ליעוץ בהמשך, ובכך גם תתרמי להם עוד משהו- וזה לא מעט!!! בהצלחה.

12/06/2008 | 08:11 | מאת: אסתר

שלום לך על איזה יעוץ מדובר?

10/06/2008 | 14:18 | מאת: ליקי

בתי בת 9, לומדת בכיתה ג'. חכמה ונבונה, שמחה, חברותית, ספורטאית, פעילה. הלימודים באים בקלות וגם החברים (כמובן עם כל הריבים ה"רגילים" בגיל הזה). לפני כחודשיים התחילו להופיע אצלה מצמוצים שנראים לי כמו "תיקים". המצמוצים באים והולכים - מופיעים למספר ימים, נעלמים, ואחר כך פתאום חוזרים. הפעם הזו הופיעו מצמוצים ב"שלישיות". ממצמצת רגיל, ופתאום שלישייה של מצמוצים. בפעם הראשונה ששמנו לב לתופעה - זה היה סמוך ליום הולדת שלה (מאוד התרגשה). בפעמים אחרות - לא היו "סיבה" או מאורע דרמטי או משהו אחר שיכול להסביר מתח, לחץ, עייפות מיוחדים וכו'. אנחנו לא עושים מזה עניין - אבל עוקבים, ושמנו לב שזה חוזר על עצמו כבר כמה פעמים. בתי לא מודעת לכך שהיא ממצמצת, אלא התלוננה מיוזמתה שמרגישה "כיווצים באוזניים" ושזה מציק לה. מה זה יכול להיות? האם יש מה לעשות, ואם כן - האם כדאי להתחיל בבירור או להניח לה? ואם בירור - למי פונים ? תודה רבה, אמא מודאגת

11/06/2008 | 22:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כדאי להתייעץ עם נוירולוג-ילדים או פסיכיאטר ילדים.

10/06/2008 | 13:32 | מאת: אולנזפין

שלום רב בן זוגי חולה ב מאניה דיפרסיה, לאחרונה התדרדר מצבו ובנוסף לתרופה ליקרביום שמשתמש בה , הרופאה נתנה לו אולנזפין. שאלתי, מתי יחול שינוי במצבו? מתי זה מתחיל להשפיע? תודה

11/06/2008 | 22:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בד"כ התרופה מתחילה להשפיע אחרי כשלושה עד ארבעה שבועות, אם כי לפעמים ניתן לראות מעט שיפור גם לפני זה (לא תמיד).

10/06/2008 | 01:44 | מאת: שאלה

לד" שמגר שלום התכוונתי בשאלתי לשחיקת הקולטנים כתוצאה מישמוך ממושך בתרופות אנטי-פסיכוטיות רציתי לדעת אחרי כמה שנים של שימוש זה קורה , ומהן ההשלכות של זה , כששאלתי את סגנית מנהלת הבית חולים היא אמרה שאני צודק בכלך שהקולטנים נשחקים במה שדומה ללובוטמיה כימית מה הפירוש של כך תודה.

11/06/2008 | 22:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ישנן תאוריות שונות הנסות להסביר למה אצל חלק מהאנשים אחרי שנים של יציבות עם תרופה מסוימת פתאום המחלה חוזרת (למרות הטיפול). אחד ההסברים הוא שעם הזמן יש פחות ופחות קולטנים לתרופות. זהו הסבר תאורטי שנסמך על ניסויים מסויימים בבעלי-חיים. אף אחד לא הוכיח שזה מה שקורה בבני אדם, מתי זה קורה (אם בכלל) ובמה זה תלוי. לפיכך אני מעדיף להצמד לעובדות הברורות- והן אומרות שיש הרבה דברים שאיננו יודעים בבטחה, ואנחנו חייבים לתכנן את מעשינו לפי העובדות ולא לפי תאוריות שעדיין לא הוכחו חד-משמעית.....

10/06/2008 | 01:14 | מאת: חייל 21

בהמשך לשאלתי..אני בן 21... אני סובל בנוסף לחרדה מתחושות גופניות מוגברות..(דופק מהיר, קושי נשימתי כאבים בכל מיני מקומות, כאבי שרירים, כאבי ראש, רעד, כאבי בטן וכו') עשיתי מספר בדיקות בסיסיות שכולם יצאו תקקינות..אך דבר אחד אינו מובן לי יש לי גם צריבות בשתן לפעמים..פניתי לאורולוג ולאחר מספר בדיקות בסיסיות ולאור גילי הצעיר קבע כי הכל תקין..האם צריבות בשתן היא חלק מההגדרה של סומטיציה? הגיוני שזה על רקע נפשי?

11/06/2008 | 22:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אם אתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז, אתה יכול לפנות למרפאה למחלות מין (רוב הארועים של צריבה בשתן הם עקב זיהומים). ישנן מרפאות ציבוריות המבצעות הערכה וטיפול חינם וללא כל הפניה מרופא, וכל אחד (גם חיילים) יכולים לפנות לשם. הבירור ותוצאותיו נעשים בדיסקרטיות מוחלטת. לפעמים הן נקראות מרפאות STD. אני יודע שבחיפה קיימת מרפאה כזו ברח' הפרסים, ואם תבדוק ב-גוגל אני מניח שתוכל למצוא מרפאות דומות בשאר הארץ. שווה לבדוק לפני שמחליטים ש"הכל בראש"....

10/06/2008 | 00:43 | מאת: שולה

שלום ותודה על העזרה מדובר באשה בת 55 מטופלת כחצי שנה בציפראמיל 20 התופעות המוכרות הופסקו , אבל היא טוענת שהתיאבון עדיין מוגבר והמשקל עולה וקשה לה להתמודד עם זה האם זה עדיין תופעה של הציפראמיל או שזה גם אמור להעלם תוך כמה שבועות? האם בגיל המעבר יכול להיות גם תופעה של השמנה.? מאחר ובמשך המון שנים היא היתה באותו משקל. המון תודות

11/06/2008 | 22:27 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שולה שלום, העליה במשקל הנגרמת מציפרמיל נשארת בהרבה מקרים ולא חולפת עם הזמן. כל זמן שנוטלים את הטיפול המשקל יכול להשאר גבוה מהמשקל הבסיסי. בהרבה מקרים עם כל חוסר הנוחות שבכך, זהו מחיר שאנשם מוכנים "לשלם" עבור איכות החיים שהתרופה נותנת.

09/06/2008 | 19:17 | מאת: ערן

לד" שמגר שלום רציתי לדעת האם התרופה דקינט הנלקחת לבד בלי טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי למניעת פרקיניוניזם יכולה לגרום למצב פסיכוטי, ידוע לי שכדי למנוע פרקינסון צריך להוריד דופאמין ולפעמים כמות נמוכה של הנוירוטרנסמיטור דופאמין יכולה לגרום לפסיכוזה. תודה

09/06/2008 | 23:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

בד"כ זה יכול יותר לגרום למצב של "סוטול" ולא ממש פסיכוזה. מצבים פסיכוטיים יכולים לקרות אבל הם נדירים יחסית.

09/06/2008 | 19:12 | מאת: אבי

לד"ר שמגר שלום רציתי לשאול על איזה קולטנים משפיע הלרגקטיל , ואם יש מקור מידע אודות השפעה על קולטנים של תרופות טיפוסיות עד כה מצאתי באינטרנט מידע רק לגבי השפעתם של תרופות אטיפיות על הקולטנים.כמו שהסטודנטים לרפואה יודעים איך התרופות הללו משפיעות על הקולטנים במוח, תודה רבה לך

09/06/2008 | 23:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, לרגקטיל משפיע על הקולטנים לדופמין וחוסם אותם חלקית, כמו שפעלות כל התרופות "מהדור הישן".

09/06/2008 | 19:08 | מאת: שאלה

לד"ר שמגר שלום רב. כשהייתי מאושפז בבית חולים נערכו לנו קבוצות הסבר בנוגע לתרופות פסיכיאטריות , האחות שם טענה שתרופות אנטי פסיכוטיות שורפות את הקולטנים במהלך השנים , האם זה נכון מהזאת אומרת, לאחר כמה שנים של צריכת כדורים אנטי פסיכוטים לטיפול בסכיזופרניה זה קורה, ומה ההשלכות של כך האם מדובר פה בדבר הדומה לניתוח הלובוטמיה רק בצורה כימית כפי שביצע ד"ר DR FRIMAN,אודה לך אם תענה לי במפורט נושא זה מטריד אותי

09/06/2008 | 23:31 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ברור לי לחלוטין למה אותה אחות התכוונה. ככלל אין ירידה בהשפעה של תרופות אנטיפסיכוטיות לאורך השנים, ואנשים רבים יכולים להמשיך להיות מעוזנים עם אותה תרופה שנים רבות.

09/06/2008 | 18:24 | מאת: שגיא

מחיקת הודעתי הקודמת והשארתה ללא מענה ציערה אותי מאוד . אני עייף רוב שעות היום , קורא לאט ובמאמץ , כשאני צופה בקולנוע בטלויזיה ,ועוסק בקריאה אני נוטה לשכוח פרטים מייד לאחר שנתקלתי בם . כשאני שותה מיצים מתוקים אני חש במין מרירות . אני מקבל קלופיקסול 200מג בזריקה אחת לשלושה שבועות,דיקנט כדור אחד ביום של שני מג (אותו אני לא מקפיד ליטול) ונקטורנו 7.5 מ"ג, בעבר נטלתי בתקופות שונות סרוקסט ,פרוזק, זיפרקסה,ריספרדל , סוליאן , איטומין(לשינה),בונדורמין , סטילנוקס,ונומבון. מקווה שלא תמחקו גם את הודעתי זאת ,וכן לתגובה מהירה . לא התייחסתי למצב רוחי , כי חששתי שאולי בשל כך מחקתם את הודעתי הקודמת. לא התייחסתי למחשבות לא טובות שאני סובל מהן בגלל החשש שתראו אותן כמסוכנות . שלכם , שגיא.

09/06/2008 | 23:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שגיא שלום, אינני זוכר את הודעתך הקודמת, אבל ככלל נמחקות רק הודעות פירסומיות או הודעות שכולן עוסקות בהשמצה. הודעות אחרות נערכות לפי הצורך ומושמטים פרטים פוגעים או ציון שמות של מטפלים. אינני יודע למה הודעתך הקודמת לא הופיעה. יתכן והיא נמחקה בטעות ויתכן והיא כלל לא הופיעה ברשימת ההודעות לפרסום בגלל תקלה טכנית כלשהי. כך או אחרת, אנחנו כאן ואנסה לראות איך ניתן לעזור במצב הנוכחי. לגבי המרירות- זו אינה תופעת לואי נפוצה של התרופות שאתה נוטל. יתכן שמדובר בהשפעה נדירה כלשהי. או אולי סיבה אחרת. לגבי העייפות- קצת קשה לדעת האם אלו תופעות של המחלה, הגורמת לקשיי ריכוז והתעייפות מהירה, או תופעות לואי של התרופה. בעניין זה אני מניח שהפסיכיאטר שמכיר אותך יוכל לתת לך תשובה יותר ברורה. בהצלחה.

10/06/2008 | 00:52 | מאת: שגיא

שכחתי לציין בהודעה הקודמת שאני לא ישן בלילה בנוסף לתחושת העייפות שמציפה אותי . יתכן שאני נרדם לעיתים בשעות הבוקר . בטאתי את הרגשתי הכללית בהודעה הקודמת שנמחקה יותר או פחות בהצלחה וקשה לי להתנסח עתה . שכחתי איך לרכב על אופניים , אולי בגלל שעליתי במשקל , ואני מרגיש מדי פעם ששכחתי גם כיצד לחייך , החיוך שלי לא רפוי מספיק , חסר נפח . ישבתי בפאב זעיר בגבעת חיים לאחרונה והתקנאתי בחבורה העליזה שישבה ליד השולחן הסמוך , התחושה היא שאני כמו קוביה שהופרדה מקובייה גדולה יותר , מעין קוביה הונגרית שלא מתפתלת , וגם הקובייה הגדולה חשה את החלל בתוכה וגם אני חש את החלל בתוכי . אני חש לעיתים קרובות ריקנות דומה לאדם שמאונן מתוך כורח פנימי שמכריע אותו . אני לא חי בשלום עם עצמי , בתור אובייקט אני אובייקט ממלא ועם זאת חד גוני לא מרתק , או שאני פעור מדי מכדי להכיל את עצמי במלואו . בעבודה שאני עובד בה , מכירות ליד דוכן , אני מוצא את עצמי מסתובב והולך מצד לצד סביב הדוכן , חסר שלווה , מנוחה ,שקט , כמה לעוד ועוד גירויים , אך חסר את הרוגע והסבלנות שיאפשרו לו להפיק מהם תועלת , בריכה ,חברת אנשים ,בית מלון , טיול , אוכל וגורמים נוספים משמשים כסמים שעוזרים לשכך לכאורה את חוסר הסבלנות והרוגע אך לא גורמים לשקט אמיתי . כתבתי גם כמה שירים ואני אולי יכול לשלוח אותם כדי לנסות לבטא את עצמי . אני כותב שירה כמו תינוק שמתקשה לבטא את עצמו , לעיתים רחוקות אני כלל מבטא דבר מה וכשאני עושה זאת אני עושה זאת בשפה תינוקית עמומה או שנראית בהירה ובעצם היא מעורפלת ועמומה בה במידה אך מבעד למלמולים התינוקיים באופן שנראה בלתי מכוון לגמרי מבוטאים מילים והברות שנראות בהירות וממוקדות . אקווה שהודעתי זאת לא תמחק ושאוכל להמשיך לפנות אליכם בהמשך. בכבוד רב, ותודה, שגיא.

09/06/2008 | 16:44 | מאת: עירית

אי נוטלת ציפרלקס 10 מ"ג ביום.לאחרונה שמתי לב שלעיתים בעת מנוחה "קופצת" לי אחת מן הרגליים כמו שקורה לפני שינה.לארח ששמתי לב לכך נדמה לי שזה קורה יותר....ידוע לי שזו יכולה להיות תופעת לוואי תתרופות SSRI.האם כך הדבר? והאם עלי להפסיק לקחת את התרופה? תודה

09/06/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עירית שלום, לא מדובר בתופעת לואי נפוצה של ציפרלקס. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל/ נוירולוג.

09/06/2008 | 11:23 | מאת: אודי

יש לי בעל שסובל מחרדות ומטופל במרפאה פסיכיאטרית. מכיון שהילדים יצאו מהבית נוצר מצב שהוא הפך להיות תלותי ותינוקי ברמות. השאלה שלי אייך אני מוצאת את עצמי בחברה אולי קבוצת תמיכה ובכלל המון בעיות שלחיות ליד חולה שהיא איפשר כול כך להוציאו מהמצב זה כמו להילחם בשדון שרובץ עליו והסביבה לא יכולה אפילו באהבה ומסירות לעזור ולכן אייך שומרים על המטפל שאוהב את החיים לא להיכנס למערבולת הזאת

09/06/2008 | 22:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ישנם פורומים רבים לתמיכה בבני משפחה של חולי נפש, למשל עמותת עוצמה: http://c3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=9525d3d6-3d5a-4fc1-a6f2-c1b56a2e07a5&page=c245c9aa-2d21-4d52-8e5e-2a8a7c9e8052 בהצלחה.

09/06/2008 | 11:08 | מאת: אייל

שלום מי זה כבר שבוע אני נוטל תרופה בשם מודל משהו אנטי פסיכוטי רציתי לדעת מה האפקט שלו וכמה זמן צריך לחכות עד שהוא יעבוד

09/06/2008 | 22:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אייל שלום, מודל הינה תרופה אנטיפסיכוטית שכיום לא כל-כך מקובל להשתמש בה למצבים פסיכוטיים אלא יותר להורדת מתח והפרעות כמו תסמונת המעי הרגיז. לתרופה אפקט מיידי מרגיע אבל את מלוא האפקט שלה ניתן לחוש אחרי 3-4 שבועות לפחות. יש לציין כי האפקט גם תלוי במינון.

08/06/2008 | 20:20 | מאת: קט

היי..אני חדשה פה ואני מקווה שזה המקום הנכון לשאלותיי.. אני אובדת עצות. מיואשת לגמרי. אתחיל מהתחלה..אני בת 31, לא נשואה, וחזרתי לגור בבית לאחר שנים של מגורים בדירות שכורות לאחר שבן זוגה של אמי עזב אותה לאחר 23 שנים ביחד. אבי נפטר לפני 28 שנים. יש לאמי היסטוריה של דכאון והיא היתה מאושפזת לאחר מות אבי במשך שבוע עד לייצוב. לאחר שבן זוגה עזב אותה (בערך לפני שנה) היא שוב שקעה בדכאון ואושפזה שוב למשך שבוע והתחילה לקבל "וייפקס" ו"לוריוון". סידרתי לה שתוכל ללכת למועדון אנו"ש והיא לוקחת בו חלק חמש פעמים בשבוע. בזמן האחרון הפסיכיאטר שלה העלה את כמות הוייפקס במעט ואז התחיל שינוי. היא התחילה לדבר לעצמה בשקט ויש לה פרצי צחוק בלתי הגיוניים ופתאומיים. מעבר לכך רמת התפקוד שלה בבית ירדה(יכולה לעבור כמה פעמים ליד קערת המים של הכלבים במידה וריקה ולא להיות מודעת לעניין החשיבות שבדבר. ניסינו לקבל סל שיקום אבל אמרו שהיא מבוגרת מדי לסל שיקום אבל צעירה מדי למטפלת לכמה שעות ביום כך שנפלנו בין הכסאות.(היא יצאה לפנסיה לפני שלוש שנים) אני ממש לא יודעת מה לעשות יותר..לקח לי כמעט שנה להבין שעל רוב המצב של אמי אין לי שליטה ויש דברים שהם לא בידיים שלי. השאלה מהן האפשרויות שעומדות בפנינו? איך אוכל לעזור לה ולהתאים לה מסגרת מתאימה מעבר למועדון אנו"ש? (דיור מוגן/אפשרויות אחרות? באמת שאין לי מושג..התפקידים ביני לבין אמא שלי התחלפו לגמרי והלחץ הנפשי נותן את אותותיו גם בי אך לא אשקוט עד שאמצא לה מסגרת מתאימה. תודה על ההקשבה למי שנשאר עד כאן...חג שמח..

09/06/2008 | 22:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אז את כן במקום הנכון. ראשית נשמע שעליית המינון של התרופות גרמה לעליית מצב רוח שאינה נשלטת, מצב הנקרא היפו-מאני. זה עלול להתדרדר למצב סוער יותר עם אובדן שליטה על ההתנהגות, וכדאי להתייעץ בהקדם עם הפסיכיאטר שלה לגבי הצורך להוריד מינון תרופות. בעניין המסגרת הטיפולית- תוכלי למצוא עזרה באתרים כמו: http://www.voices.org.il/ או לחפש ב-גוגל "טיפול שיקומי נפשי". בהצלחה

08/06/2008 | 17:17 | מאת: שני

שלום רב אני מטופלת ברסיטל כבר שנתיים מרגישה נפלא ומאוזנת מכל הבחינות הטיפול הוא בגלל הפרעות אכילה שהיו בעבר עברתי גם טיפול פסיכולוגיה מוצלח מאד שהשאיר את התקופה ]חות או יותר מאחוריי רציתי לדעת לפי מה מחליטים הפסקת טיפול הרי לא ארצה להמשיך ליטול תרופות כל חיי בנוסף אני מקוררת וראיתי שעל גבי התרופות דקסמול קולד רשום שאסור ליטול אם אני משתמשת בתרופות נגד דיכאון אני יודעת שישנם הרבה מנגנונים ורציתי לדעת האם זה בסדר לקחת דקסמול קולד תוך כדי תודה וחג שמייח שני

09/06/2008 | 21:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שני שלום, השילוב התרופתי יכול לגרום לטשטוש ועייפות, כך שזה בעייתי היחוד בפעילויות הדורשות ריכוז כמו נהיגה. טיפול פסיכותרפויטי טוב יכול לעזור בצימצום הצורך בתרופות ואף לאפשר את הפסקת הטיפול, אבל כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל בך לגבי האפשרות להפסיק תרופות ולגבי העיתוי המתאים. בהצלחה.

08/06/2008 | 12:11 | מאת: דרור

שלום לך, אני חייל בן 21 , לפניי כ-3 חודשים היה לי התקף חרדה...ומאז אני חש כל הזמן בעיות גופניות שהם כ"כ מרובות ( צריבות בשתן, כאבי בטן, כאבים באשכים, כאבי בטן,כאבי ראש, כאבי גרון, לחצים בחזה, דופק מהיר, מועקה נשימתית, רעד לא סביר, כאבי שרירים) אני בחור בן 21 בריא בד"כ וחש מבחינה גופנית כמו קשיש כל הזמן אני מחפש באינטרנט ושאל שאלות בפורומוים רפואים ומנסה לאבחן את עצמי, הולך לרופאים מומחים מומחים שקובעים שהכל תקין ועקב התעקשותי אני מקבל בדיקות פולשניות שאינן סבירות לגילי ואני מפחד לבצעם אך יחד עם זאת אני מרגיש צורך לעשות את זה....אני כבר לא יודע מה לעשות....כל היום אני רק נתעסק במצבי הרפואי..אני כל הזמן טרודד כי אני חולה במחלה קשה....למרות שאני מתפקד כרגיל ביום יום...אני לא מסוגל לחשוב על נטילת תרופות כי אני מפחד ...המחשבות הטורדניות אינן נוגעות רק למצבי הרפואי ..מלחמות...דאגה למשפחה...מה עושים?... הייתי אצל קב"ן פסיכאטר שהגיש בקשה לאשר לי טיפול במרפאת חרדה בתל השומר...כרגע אני מחכה ..אני כבר אובד עצות...מה שיקרה עכשיו זה שכל חצי שעה אני אכנס לאינטרנט לבדוק אם ענית לי..תראה עד כמה האובססיביות....

09/06/2008 | 21:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דרור שלום, נשמע שבאמת המקור לקשייך היא חרדה ענקית שכעת נסבה סביב בעיות גופניות. כל העניין בחרדה הוא שהמקור לכל התחושות הוא משהו פנימי-נפשי, אבל התחושה היא כאילו יש באמת משהו אמיתי שעומד לקרות לך. למה הדבר דומה? למישהו עם כאבי פנטום. כאבי פנטום אלו תחושות כאב המופיעות אצל מישהו שאיבד יד או רגל, אבל הוא חש כאבים באצבעות ביד או ברגל שאינן. תחושת הכאב אמיתית, אבל ברור לכולם שאין משהו אמיתי באצבעות שגורם כאב (כי אין אצבעות....). באופן מקביל- גם אצלך הגוף מייצר תחושות מאד לא נעימות כשאין להן בסיס גופני. זה לא דמיונות אלא גירויים אמיתיים שהמקור שלהם נפשי, והמוח אינו מסוגל לדעת האם המקור הוא גופני או נפשי. באמצעות טיפול ניתן לתת לך כלים לשלוט בתחושות הללו. עיקר הטיפול הוא פסיכולוגי. לפעמים נעזרים לתקופה מסויימת גם בתרופות. בכל מקרה, חשוב לזכור שלמרות התחושות המטרידות והקשות, הבעיה היא ברת-טיפול ודי נפוצה, ואני בטוח שתוך זמן לא ארוך תוכל לחזור לשגרת חייך. בהצלחה.

08/06/2008 | 05:33 | מאת: אבי

שלום רב, אני לוקח כ 5 שבועות 1 מ"ג ריספרדל כתוספת ל 60 מ"ג סרוקסט לטיפול ב או סי די. את הסרוקסט התחלתי לקחת חודשיים לפני הריספרדל וכצפוי בחודשיים האלה חויתי עייפות שהתחילה להיחלש אחרי כחודש של לקיחה , (מה שתיארתי לגבי הסרוקסט הוא נורמלי). כאשר התחלתי לקחת את הריספרדל לפני 5 שבועות גם התחילה עייפות הבעיה היא שהעייפות הזאת היא קיצונית ביותר עד היום גם אם ישנתי טוב והרבה אני קם עייף ומעבר לקח הריספרדל משמש כסוג של כדור שינה, כשעה אחרי לקיחתו אני נופל למיטה. שאלותי הן: 1)האם זה שהוא מפיל אותי מיידית לישון אמור להיפסק? והאם יש המלצה לקחת בערב כי אם הייתי לוקח בבוקר הייתי נרדם בעבודה? 2)האם זה דבר ידוע ,(בכלל העייפות)? האם זה תופעת לוואי חולפת או שהעייפות אמורה להישאר כל זמן שאני לוקח ריספרדל? תודה רבה.

09/06/2008 | 18:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, עייפות היא תופעת לואי מוכרת של ריספרדל. היא יותר קשה זמן קצר לאחר הנטילה, לכן באמת מומלץ ליטול את זה בערב. בהרבה מקרים זה משתפר תוך שבועות ספורים. כיוון שאצלך כבר עברו כ-5 שבועות מתחילת הנטילה, הסיכוי שזה ישתפר נמוך מאד.

08/06/2008 | 03:12 | מאת: שאלה

לד"ר שמגר שלום יש לי שאלה למה חשוב להוריד מינון תרופתי של תרופה אנטי-פסיכוטית בהדרגה , ואיך עושים מעבר מזריקת רספרדאל 37.5 מ"ג שנלקחה במשך חודש בודד לכדורים במינון במ"ג. תודה.

09/06/2008 | 18:49 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ראה את התשובה שנתתי לשאלה הקודמת.

לד"ר שמגר שלום רב לאחרונה הפסקתי טיפול בזריקת רספרדאל קונסטה 37.5 מ"ג , בבת אחת ללא מעבר הדרגתי לכדורים, ברצוני לדעת מה השלכות של כך , כמו על התפקוד ועל רמת הפעילות . בהתחשב לזה שהתרופה האנטי פסיכוטית ריספירידון חוסמת קולטנים הן של סרטונין והן של דופאמין במינון כזה ברמות של חסימה של עד 100 אחוז של קולטן D2 , וגם של הסרטונין מה קורה כשמפסיקים בבת אחת ולא מורידים את המינון בהדרגה האם הדופמין מופרש לרמת פעילות בקולטנים הנ"ל כמו זרם מים חזק שמתפרץ לאחר פתיחה מחדש של הקולטנים או שהחומר מתפרק בהדרגה וכן גם הקולטנים לאט לאט נפתחים בהדרגה , אם לא מה ההשלכות של זה אודה לך אם תתן לי הסבר מפורט בתודה אייל.

09/06/2008 | 18:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אייל שלום, הפסקה חדה של הטיפול יכולה לגרום לתופעות זמניות של אי-שקט ומתח. הפסקת זריקות מראש פחות בעייתית לעומת הפסקת כדורים כיוון שמראש ירידת ההשפעה של הזריקה היא יותר הדרגתית. בטווח היותר ארוך (שבועות וחודשים) יש סיכון מוגבר לחזרת מצבים פסיכוטיים והחמרת המחלה- ללא קשר לקצב ההפסקה, אלא בגלל עצם העובדה שהפסקת לקחת טיפול (בתנאי שאינך נוטל טיפול אחר, כמובן).

08/06/2008 | 03:04 | מאת: ערן

לד"ר שמגר שלום רב רציתי לדעת עם אפקט מצומצם שהוא חלק ממחלת הסכיזופרניה מתרחב עם הזמן או יכול להתרחב ללא טיפול תרופתי. איך השפעה של סמים כגון מריחואנה יכולים להשפיע על האפקט, והאם שימוש במריחואנה לטווח קצר יכול לשפר את האפקט או להרחיב אותו

09/06/2008 | 18:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, מריחואנה לא מרחיבה את האפקט, אלא רק יוצרת תחושה סובייקטיבית של מצב רוח מרומם. מצד שני שימוש במריחואנה עלול לגרום להתפרצות של גל פסיכוטי והחמרת הסכיזופרניה. תרופות הן אמצעי טוב להרחבת האפקט. לפעמים גם ע"י פסיכותרפיה ניתן לשפר מעט את האפקט המצומצם.

08/06/2008 | 02:35 | מאת: אני

שהכל יותר מידי? שמצבי הרוח מבפנים משחקים בך כמעט ללא הפסקה והבעיות "האמיתיות" בעולם בחוץ רק מחמירים? ושאין לך אף אחד אבל ממש אף אחד שיכול לתמוך קצת ולשים יד ולעזור מעשית? שאפילו המטפל ממליץ על אישפוז מרצון אבל שצעד כזה יגרום לקריסה הסופית של מקור הפרנסה? הלחץ מבפנים והלחץ הכלכלי מבחוץ קשים מידי כדי שאשאר מאוזנת או רגועה. לא היגיוני שבמצב כזה התאבדות היא הבחירה המפתה ביותר? די!!!אין לי בכר כוח להלחם בהכל.אפילו אם הכדורים החדשים יצליחו לאזן קצת מה שקורה בפנים והמטפל בשיחה הבאה יצליח לגרום לי להאמין שכן יש לי את הכוח... מה הטעם בחיים כאלה? סליחה ד"ר שמגר.בטח גם לך אין את התשובות. ושוב נשארתי רק אני אני

09/06/2008 | 18:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לא פשוט להמשיך ולסחוב, מעלה מטה, להטלטל ולהזרק שוב ושוב באופן לא צפוי. וזה לא נראה שזה עומד להגמר. מה שברור לי הוא שהזמן מייצב אט-אט את המצב, ובנתיים- ניתן להעזר באישפוז, בתרופות, וגם כאן- וזה לא מעט. מרגש אותי לראות שוב ושוב את היכולת שלך להביא את עצמך באוטנטיות, בבהירות עם כל העוצמה שאת חווה. אני בטוח שחלק מזה אפשר לנתב גם למקומות נוספים (קשרים בינאישיים? יצירתיות?). חיזקי ואמצי.

09/06/2008 | 19:12 | מאת: אני

שיגעתי אותך כבר :) סליחה. תודה שאתה ממשיך לענות בצורה יפה ומרגשת. אני מאוד חלשה בקשרים בינאישיים אמיתיים.במזגרת העבודה יש לי די מכירים שבכל בעיה או חוויה פונים אלי.ברגע שאני יוצאת משם אני נסגרת.יש מי שרואה לפעמים שעובר עלי משהו אבל אני כבר יודעת איך לעבור נושא באלגנטיות. בשעות הפנאי אני משתפת רק אנשים וירטואליים במה שעובר עלי.כאן אין לי בעיה של סטיגמה או של לחץ.אני עונה מה ומתי שמתאים לי וכך גם הצד השני. שוב.. סליחה ותודה. אני

07/06/2008 | 21:27 | מאת: חמוטל

בס"ד שבוע טוב, ד"ר שמגר א. תודה רבה על התשובה המהירה!!! ב. אתמול כבר הפסקנו לה את התרופה הנ"ל (פעלנו לפי הכתוב בעלון-לשמחתנו היה רשום) היום בצהריים המצב נראה כאילו חוזר לנורמה, לא היה בלבול ולא דיבורים ללא הקשרים. האם ייתכן שכבר עבר המצב הבלבולי בו היא הייתה נתונה אתמול? אתמול דאגנו נורא ולקחנו אותה לישון בביתנו האם גם היום צריך לעשות כך למרות השיפור הטוטאלי שחל היום?האם עלול להיווצר נזק בלתי הפיך מהכדור? ג. לגבי המצב הגופני הירוד-כנראה שלא הובנתי ולכן אבהיר את עצמי: המצב הגופני הירוד והחולשה נמשכים כבר מס' חודשים, ניתנו לנו בדיקות דם ושתן, הפניה ל-ct ראש, הפנייה לנוירולוג(שמשום מה הביא לה את התרופה הזו)והפנייה לפסיכיאטר המתמחה בגריאטריה(נמצאת בטיפול אצל פסיכיאטר ללא ההתמחות הנ"ל), בקיצור בעוד זמן קצר אולי יהיו לנו תשובות לגבי הסיבה למצבה הגופני. האם כעת, לאור הכתוב מעלה עדיין אתה חושב שצריך להבהיל אותה למר"מ/חדר מיון?? אם כן אשמח לדעת במהרה מכיוון שאנו דתיים, כך שנוכל להתארגן לכך בבוקר, לפני כניסת החג. שיהיה לך חג שמח וכל טוב!

08/06/2008 | 13:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

השיפור עם הפסקת דקינט יכול להיות מאד מהיר, כמו שתארת. אם המצב נמשך כבר זמן רב- אין צורך בשום פעולה נמהרת ואפשר להמשיך בבירור כמתוכנן. חג שמח והרבה בריאות.

שלום, רציתי לדעת אם אדם מתפקד ביום יום כלומר עובד ומדבר עם אנשים אבל אין לו שום משמעות בחיים והיא ניסה במהלך הרבה שנים למצוא משמעות וכל פעם התאכזב והוא עכשיו מיואש עם מחשבות אובדניות זה מצדיק תרופות נוגדות דיכאון? האם מחשבות אובדניות מצדיקות תרופות במינון גבוהה ואולי גם במידה ואין פיתרון טיפול בנזעי חשמל?

08/06/2008 | 13:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טל שלום, ישנן הרבה דרכים לנסות להתמודד עם מציאת משמעות בחיים. לא תמיד זה פשוט, ולפעמים קשה להגיע לשם. אם היאוש מוביל למחשבות אובדניות כדאי לנקוט בדרכים הנחשבות יעילות להקטנת האובדנות ותרופות נוגדות דיכאון אכן נחשבות כיעילות בהפחתת מחשבות דיכאוניות. זה לא אומר שחייבים לקחת תרופות, אבל, כאמור- תרופות בהחלט יכולות לעזור. גם נזעי חשמל יכולים לעזור, אבל בד"כ זה יעיל כשיש דיכאון עמוק. ככל שהדיכאון עמוק יותר, הטיפול בנזעי חשמל יעיל יותר.

07/06/2008 | 11:26 | מאת: צה

אחי סובל מאלכוהוליזם בשלבים מתקדמים - שלב 3 לפי הבנתי. התנהגותו תחת השפאת אלכוהול היא פטולוגית, מאוד אגרסיבית ומסוכנת. הוא פשות לא שפוי מתי שהוא שתוי. הוא כבר היה מאושפז כתוצה של פסיכוז אלכוהולי, רישיון נהיגה שלו נשלל, וכרגע נמצע במעצר אחרי תקיפה אלימה מאוד של אישתו. היא עם שברים וחבלות רבות. מה נתן לעשות? האם נתן לבקש מבית משפט אשפוז כפוי לצורך גמילה?

07/06/2008 | 15:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ניתן לאשפז בכפיה לצורך גמילה. אישפוז בכפיה יכול להיות רק בזמן שקיים מצב פסיכוטי, וברגע שהמצב הזה חולף אי אפשר להחזיק יותר את האדם בכפיה. לפעמים בית המשפט עוצר את האדם לתקופה ממושכת, או אפילו שם אותו בכלא לתקופה ארוכה. בתקופה זו האדם כמובן אינו יכול להמשיך ולשתות, ואז גם אם הוא לא רוצה, בעצם מתבצעת גמילה. אם הגמילה הזו מורכבת, יש אפשרות להעבירו בזמן המאסר למחלקת גמילה בכלא רמלה, וללוות את הגמילה שם ע"י צוות מקצועי. אני מקווה שהוא יוכל להגמל במהרה.

06/06/2008 | 19:42 | מאת: sharon

לבני אשר נמצא במשבר מסוים ניתנת תרופה אשר נקראת אם אינני טועה לרגקתיל הוא נוהג הרבה לצורך עבודתו !! האם מותר ואו רצוי לנהוג עם תרופה כזו ??? האם אין סכנה בנהיגה עם תרופה כזו

07/06/2008 | 15:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לרגקטיל היא תרופה היכולה לגרום לטשטוש ועייפות, בעיקר בתקופה הראשונה של הטיפול, לכן יש להשתדל לא לנהוג לאחר נטילת התרופה, בודאי עד שמנסים כמה ימים ורואים האם היא מרדימה/ מטשטשת או לא.

06/06/2008 | 18:44 | מאת: רועי

שלום רב, אני בן 26, סובל מפיברומיאלגיה- כאבי פרקים ושרירים כבר 8 שנים. בנוסף בארבע שנים האחרונות אני סובל ממחשבות טורדניות שבאות עם חרדה. נטלתי במשך שנה ציפרלקס שעזר מאד למחשבות ולחרדות, אך לא לפיברומיאלגיה. קיבלתי לאחרונה המלצה(מראומוטולוג) על הכדור סימבלטה שיעיל במצבים של פיברומיאלגיה. השאלה שלי האם הסימבלטה יכול לעזור גם במצב של המחשבות והחרדות? דבר נוסף, הציפרלקס פגע לי בזקפה ובחשק המיני, האם זה אומר שכך יהיה גם עם הסימבלטה. תודה רבה!!

07/06/2008 | 15:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רועי שלום, המצב מורכב וישנם הבטים שונים מבחינת הטיפול. סימבאלטה היא תרופה נוגדת חרדה ודיכאון, ובמספר מחקרים הראו יעילות מסויימת שלה לטיפול בפיברומיאלגיה. כנראה שקיימת גם יעילות כלשהי למחשבות טורדניות, אם כי פחותה מזו של הציפרלקס. ככלל אין תרופות "מצויינות" לפיברומיאלגיה, וכל תרופה שהראתה איזושהי יעילות (כמו סימבאלטה) זה תמיד באחוזים לא גבוהים של יעילות. לגבי ההשפעה על החשק והתפקוד המיני- גם סימבאלטה עלולה לפגוע בתפקוד ובחשק, אבל עדיין, לרוב המטופלים זה לא גורם לפגיעה כזו, והם יכולים להמשיך בתפקוד המיני הרגיל. לסיכום- מכל התרופות הקיימות, במצב כמו שלך, בחירה בסימבאלטה היא בחירה סבירה וטובה בגלל האפקט המשולב. בהצלחה.

07/06/2008 | 20:00 | מאת: רועי

06/06/2008 | 18:36 | מאת: שושוי

הרופאה לו כולכך מסכימה לעשות לי שינועים בכדורים . כי למשל פעם אפקסור גרם לעצירות חזקה חזקה .כשהעליתי מינון אז ירדנו מי זה . אז איזהשל של כדור אני יכולה לקחת למשל במקום פריזמה

07/06/2008 | 15:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קצת קשה לעשות התאמת טיפול במסגרת האינטרנט, בעיקר בגלל שאינני מכיר את כל ההיסטוריה התרופתית שלך. להרבה תרופות יש תופעות לואי (עליה במשקל, עצירות ועוד) ולא כל תרופה תמיד עוזרת, כך שצריך לשקול היטב ובזהירות כל שינוי בתרופות. אם את חשה שאינך מקבלת מענה טוב מהרופאה שלך, בקשי להפגש עם פסיכיאטר אחר לצורך הערכה וקבלת חוות דעת מסודרת נוספת. בהצלחה.

06/06/2008 | 18:25 | מאת: חמוטל

בס"ד שלום ד"ר, ברצוני לדעת האם התרופה הנ"ל במינון 2 מ"ג פעמיים ביום , עלולה לגרום לבלבול ושכחה לאחר יומיים וחצי בלבד? (חמותי קיבלה תרופה זו על מנת להקל על חולשה קשה ומצב גופני ירוד , כנראה, כתוצאה ממינון גבוה של רספרדל.) היום הייתה מאוד מבולבלת מהבוקר לדוגמה: שכחה איזה יום היום, שכחה מה אכלה מס' שעות קודם לכן, דיברה על מס' נושאים ללא הקשר, בבת אחת וכו' מה עושים? למי פונים?האם זה שכיח עד שהגוף מתרגל? בקיצור help

07/06/2008 | 10:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חמוטל שלום, יש להזהר מאד במתן דקינט במבוגרים, כיוון שזה יכול לגרום להם מצבים בלבולייים. הגוף לא מתרגל לזה ויש להפסיק את הטיפול מיד. אם הופיעה אצלה חולשה ומצב גופני ירוד כדאי מאד להגיע בהקדם לבדיקה רפואית מקיפה, כולל בדיקות דם ושתן- לבירור השינוי במצבה. אם השינוי הוא מאד חד (ענין של ימים ספורים) יש לשקול בדיקה בהקדם במר"מ או בחדר מיון, ביחוד לאור העובדה שבתחילת השבוע קופ"ח סגורה.

לקריאה נוספת והעמקה
06/06/2008 | 16:51 | מאת: amir

שלום אני נוטל אינווגה במינון 6 מ"ג תוך כמה זמן ההשפעה של הכדור אמורה להיות קראתי מאמר של החברה שהכדור מתחיל לעזור תוך 4 ימים ואני נוטל אותו שבוע כבר בלי שום שינוי מה עליי לעשות

07/06/2008 | 10:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אמיר שלום, אינני מכיר את המידע על השפעה תוך 4 ימים. לפעמים יכול להיות אפקט מרגיע כלשהו תוך ימים אחדים (=השפעה על הורדת מתח), אבל ההשפעה האמיתית של התרופה על המצב הפסיכוטי מתחילה בד"כ תוך כשלושה שבועות והולכת וגדלה עד לטווח של חודש וחצי בערך. יש לציין שיש חולים שאצלהם יש צורך במינון של מעל 6 מ"ג, אם כי לרוב האנשים נראה השפעה כלשהי כבר במינון זה. אז עוד קצת סבלנות, ואני מקווה שזה ישתפר.

06/06/2008 | 14:32 | מאת: איריס

שלום דר' שמגר! 1) האם סרוקסט במינון 20 מ"ג ליום גורם להשמנה? שאלה זאת באה בעקבות סיבת עלייתי במשקל לאחר שימוש בסרוקסט במשך שנה לפני הכדור - משקלי היה 39 ק"ג אחרי הכדור - משקלי הנוכחי 54 ק"ג 2) האם תוכל להסביר לי מהו תפקידו של כדור הסרוקסט? 3) לאילו מקרים נותנים אותו לשימוש? תודה רבה מראש לתשובותיך סופ"ש מהנה איריס

07/06/2008 | 09:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

איריס שלום, סרוקסאט היא תרופה מאד נפוצה השייכת למשפחת ה- SSRI, שאלו תרופות המעלות את רמת הסרוטונין במוח. התרופה משמשת לטיפול במגוון מצבים, כולל דיכאון, מצבי חרדה שונים, כולל OCD, פוביות שונות ועוד. אחת מתופעות הלואי של התרופה היא עליה בתאבון, ובגלל זה עליה במשקל. לא פשוט להתמודד עם זה, ע"י דיאטות ופעילות גופנית, אבל בהחלט אפשר לשלוט לפחות בחלק מהעליה במשקל ולצמצם אותה במקצת. המון הצלחה.

07/06/2008 | 09:55 | מאת: איריס

דר' משגר שלום רב! ברצוני להודות לך עבור תשובתך המהירה אליי. 1) האם זה נורמלי שבתוך שנה אחת עליתי כ-15 ק"ג? (כתוצאה מהכדור ולא מריבוי אכילה) 2) האם מקובל לתת את כדור הסרוקסאט למקרים של אנורקסיה? 3) ושאלתי האחרונה אך מעט מורכבת שמסקרנת אותי מאוד: על סמך מה ניתן לקבוע חרדה?(הרי יש המון סוגים של חרדות ופוביות למיניהן), אם הבעייה היא הפרעות אכילה מסוג של אנורקסיה? שוב תודה לך ואתה מקסים כך אני מרגישה אפילו מבלי להכירך דרך המענה שלך בפורום אני יכולה לחוש באמפתיה וברגישותך שאתה מגלה לכל שואל ושואלת. שיהיה לך טוב ממני איריס שמקבלת מתשובותיך כוח ואופטימיות

06/06/2008 | 12:49 | מאת: יוני ד

שלום לד"ר אני מעוניין בעזרה ובזיהוי המחלה/סינדרום של חברה שלי. בת זוגתי סובלת באופן תדיר ממגוון פחדים, לרוב היא חוששת מאיידס למרות שהיא נבדקה וגם אני נבדקתי - היא חוששת שמא "טעו בבדיקה". בתוך כך, הדבר מפריע לה ללכת לישון - כי המחשבות מופיעות לרוב בזמן שהיא אינה עוסקת בדבר. ואם אנו כבר מדברים על שינה, היא ישנה "קל", כלומר כל דבר הכי קטן מעיר אותה ולוקח לה זמן רב להירדם. עם זאת, יש לציין, לעניות דעתי, כי החשבות אינם גוררות לפעילות מסויימות או חוסר פעילות מסויימת. הבעייה היא רק המחשבות ואיך לסלק אותם - היא תמיד נוטה לשאול "מה לא בסדר איתי, מה יש לי?" תודה רבה על התגובה מראש

07/06/2008 | 09:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יוני שלום, קצת קשה לעשות אבחון דרך האינטרנט, אבל אין ספק שהמחשבות של חברתך מאד מטרידות אותה ומפריעות לה. להרבה אנשים ישנן מחשבות שונות שמטרידות אותם סביב נושאים שונים. ברוב המקרים ישנן טכניקות פשוטות שניתן ללמוד בכדי לשלוט על המחשבות הללו. הדבר נעשה במסגרת טיפול קוגנטיבי, במסגרתו מלמדים את האדם טכניקות לשליטה, כולל שיעורי בית, תרגילי הרפיה ועוד. זה בד"כ מאד יעיל ויחסית מהיר.

06/06/2008 | 09:50 | מאת: דורית

אני סובלת מספר שנים ממחשבות כפיתיות ,נוטלת כדורים שלא עוזרים כל כך . השבוע שאלתי את הרופא שיגדיר את שם המחלה שלי הוא אמר שאני סובלת מ- o/c/d וגלישות פסיכוטיות . האם גלישות פסיכוטיות זה סכיזופרניה ? תודה לך ד"ר על העזרה שאתה נותן כאן בפורום ! שתבוא עליך הברכה .

07/06/2008 | 09:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דורית שלום, ראשית כל הכבוד שאזרת אומץ לשאול יותר על מצבך, גם את הרופא וגם כאן. אני בטוח שזה לא צעד פשוט. גלישות פסיכוטיות אינן סכיזופרניה, אלא מצבים פסיכוטיים קצרים הנמשכים שעות עד ימים בודדים. יחד עם זאת חשוב לציין ש-OCD בד"כ לא מלווה בגלישות פסיכוטיות, אם כי ברפואה ישנם כל מיני התבטאויות לא טיפוסיות למצבים שונים, ואולי כך זה גם אצלך. רק בריאות.

אז המשך . אז איזה למיקטל מביא תיאבון 3 פעמים ביום .רוצה לדעת בבקשה

05/06/2008 | 23:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עיקר העליה בתאבון קשורה כנראה לפריזמה. אמנם לפעמים פריזמה מוריד תאבון, אבל בד"כ הוא דוקא מעלה תאבון. ההשפעה של למיקטל על תאבון היא קטנה יחסית.

05/06/2008 | 15:41 | מאת: עופר

בפגישה עם הפסיכיאטר הוא הימליץ לי על סרוקסט אני סובל מocd אולם במירשם רשום paroxetine teva 20mg הרוקח אומר שזה אותו הכדור והפסיכיאטר לא נימצא עד שבוע הבא האם זה נכון? בבקשה תשובה אני חייב כדורים.

05/06/2008 | 22:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עופר שלום, מדובר בדיוק באותו חומר, רק מתוצרת אחרת (כמו ש: אקמול=דקסמול). בהצלחה עם הטיפול.

04/06/2008 | 23:15 | מאת: אבי

האבחנה שלי היא סכיזופרניה ניסיתי מספר תכשירים אנטי-פסיכוטים וזה לא שיפר את האפקט רציתי לשאול אם תרופות מקבוצת SSRI או רמוטיב כן יכולות הרחיב את האפקט תודה

05/06/2008 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, אם אכן מדובר באפקט מצומצם ולא דיכאוני, תכשירים נוגדי דיכאון לא יעזרו כל-כך. מה שיכול לעזור זה תרופות אנטיפסיכוטיות מהדור החדש (אני מניח שכבר נטלת חלק ניכר מהן, כמו ריספרדל, זיפרקסה וכו') ובמקרים יותר קשים ניתן להעזר בלפונקס, שהיא תרופה מאד יעילה למצבים אלו, אבל חסרונה הוא בריבוי יחסי של תופעות לואי.

04/06/2008 | 22:16 | מאת: יוסי

קיבלתי בפסיכיאטר- מנהל מחלקה בבית חולים, מכתב שבו הוא מציין כי התמונה הקלינית שלי היא פגיעה קוגנטיבית פרה פרונטלית. אני עברתי תאונת דרכים ויש לי סעיף נכות נפשית המוגדר כהפרעות פסיכונוירוטיות עקב תאונת דרכים וזעזוע מוח- כך מוגדר הליקוי בערך. זה קרה לפני כ25 שנה. כעת אני מטופל ע"י פסיכיאטר ממשרד הבטחון. האם אני צריך לבקש בדיקת סי טי ראש, כי אף פעם לא עשו לי את זה? נראה לי לכאורה כי לא מטפלים בי נכון במשרד הביטחון, ובכוונה לא שולחים אותי לבדיקת סי טי. תודה רבה מראש.

04/06/2008 | 23:31 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יוסי שלום, להערכתי בדיקת CT לא תוסיף הרבה לטיפול בך. גם אם ימצא ממצא כלשהו ב-CT, מה שחשוב זו הפגיעה התפקודית/קוגנטיבית שלך. לפעמים הצילום תקין והאדם לא מתפקד בכלל, ולפעמים הצילום מאד פגוע ואילו הפגיעה התפקודית היא מינימלית. גם הטיפול, גם השיקום וגם אחוזי הנכות- כולם נקבעים רק לפי הפגיעה התפקודית/ קוגנטיבית. הדבר היחידי שאולי שווה לעשות זה הערכה במרפאה קוגנטיבית או הפניה למכון לטיפול בנפגעי ראש. אינני יודע האם הם יוכלו לעזור לך יותר, אבל צילום CT בודאי שלא יתרום שום דבר בעל ערך. המון המון הצלחה, ורק בריאות....

ערב טוב, אני צריכה עזרה דחופה.לפני כשנתיים בערך עזר לנו בפורום הזה פסיכיאטר מאיזור הצפון-מי זוכר את שמו הפרטי ושם משפחתו? אנא עזרתכם,אני חייבת לקבוע עימו פגישה-חברתי הטובה זקוקה לעזרה ואני יודעת בוודאות שהוא יעזור לה כפי שעזר לי. תודה רבה שגב

שמו- ד"ר גיורא הידש.

תודה רבה רבה. שבת שלום, שגב

שלום, אני עומדת לעבור וועדה פסיכיאטרית (לאשפוז יום) והם ביקשו ממני לעבור בדיקת דם. בבדיקת הדם גיליתי תוצאות שעלולות להוביל אותי למצב הדכאוני שאני נמצאת בו היום. עוד לא קיבלתי חוות דעת מקצועית כי את התוצאות לקחתי רק היום אבל חקרתי על הנושא ויש תוצאות שמסומן לידן מינוס או פלוס וזה מראה על חריגה מערכי הנורמה. כמו"כ קראתי בנושא וזה תואם את מה שאני מרגישה ברמה הפיזית (לא הכל אבל הרוב). אני רוצה לציין שמלבד סמפטומים פיזיים, אשר תואמים בחלקם לחריגה בערכי הבדיקה, אני גם מרגישה באמת ובתמים הפרעות בפן הנפשי שלי. אני סובלת מכל מיני בעיות, דיכאון שמונע, אני באמת כבר לא יודעת ממה, ומוביל אותי לעתים למצבים לא טובים עם עצמי. אני סובלת מאגרנות, מOCD, איכות החיים שלי ברמה הנפשית מאוד לא טובה. מדוע הם ביקשו שאעבור בדיקת דם? האם הם ישללו ממני טיפול פסיכיאטרי בגלל שתוצאות הבדיקה הראו שיכול להיות שיש לכך גורמים פיזיים המצריכים טיפול תרופתי שאינו פסיכיאטרי? האם הם לא יתנו לי תרופות פסיכיאטריות ובמקומן יתנו לי תרופות "רגילות"? אני באמת מרגישה שאני זקוקה לתרופה שתייצב אותי אבל אני לא בטוחה שיש לזה קשר מלא בין התוצאות למה שקורה לי בראש. בבקשה אל תמחקו את ההודעה... אשמח אם תענו לי עליה כי אני מרגישה חסרת אונים. לקח לי הרבה זמן להביא את עצמי לוועדה הזאת, ועכשיו אני מפחדת שכל זה היה לחינם.

נעמי שלום, אין קשר של ממש בין בדיקות הדם לטיפול שאת אמורה לקבל. ראשית, על-פי תקנות משרד הבריאות, כל אדם שנכנס לאישפוז חייב לעבור שורה של בדיקות דם. לא משנה אם זה אישפוז פנימי, כירורגי או פסיכיאטרי. כיוון שהמסגרת שאת אמורה להכנס אליה היא אישפוזית- את מחוייבת לעבור בדיקות דם כמתחייב. שנית, במקרים יוצאי דופן ניתן לגלות בבדיקות הדם ממצאים שיכולים להשפיע על הטיפול, כמו למשל בעיות בתפקוד הכבד או הכליות שמצריכות התאמת מינון התרופות. זה די נדיר, אבל זה לא מונע טיפול אל גורם להתאמת מינונים של התרופות. ובסוף-בסוף, לפעמים בבדיקות ההלו מתגלות בעיות כמו אנמיה (חוסר דם) או בעיות אחרות שיכולות להסביר חלק ממה שעובר עליך (אנמיה, למשל, גורמת חולשה). בקיצור- ממש אין חשש, ואת יכולה להיות רגועה לחלוטין בקשר לבדיקות הדם.

לקריאה נוספת והעמקה
03/06/2008 | 22:43 | מאת: אבי

לד"ר שמגר שלום רב. יש לי בעייה שלי אפקט מצומצם,כיצד ניתן לפתור בעייה זו ומה הטיפול בה אודה לך אם תוכל לציין את סוג הטיפול ואיזה תרופה מבין כל התרופות היית מציע לבעייה זו . יש לציין כי למרות האפקט המצומצם שלי שאובחן ע"י פסיכיאטר הוא אפקט תואם.

04/06/2008 | 22:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, אפקט מצומצם הוא סימפטום שהטיפול בו תלוי בבעיה בגללה הוא נוצר. האם הפסיכיאטר אמר לך מה לדעתו הסיבה לכך? מהי האבחנה שהוא נתן לך?