פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום. אני מטופלת באלטרולט 10 מג ומזה כחודש יש לי גירוי חזק בגרון ואז אני משתעלת חזק עד שזה עובר. האם זה כתוצאה של הכדור? ואם אני אפסיק כעבור כמה זמן זה יעבור? תודה.

נורית שלום, שיעול אינה תופעת לואי מוכרת של אלטרולט. כדאי להבדק ע"י רופא המשפחה.

בס"ד שלום ד"ר כתבתי בעבר לגבי הזיותיה של חמותי מרים וכעת יש לי שאלה נוספת,ברשותך. לאחר הורדת מינון של רספרדל ל-1 מ"ג (מ-2 מ"ג) , לפני כחודשיים, החלו ההזיות לחזור במינון נמוך אך בכל זאת,חזרו!! א. האם ייתכן? ב. האם צריך להתייעץ עם נוירולוג בנושא?האם לעשות c.t? ג. האם יש בדיקות שהיית ממליץ לה לעשות כדי לברר את סיבת ההזיות ככה פתאום בגיל 68 ללא התרעה מוקדמת?(אולי דמנציה?) תודה ויום טוב.

חמוטל שלום, אינני זוכר את פרטי המקרה, אבל אם הורדתם במינון ואח"כ הופיעו הזיות, בהחלט יתכן שהיא זקוקה למינון גבוה יותר. חשוב מאד להתייעץ עם נוירולוג לגבי הסיבה להזיות, כיוון שיכולות להיות סיבות להזיות שניתן לטפל בהן ישירות ולא רק בסימפטומים (ע"י ריספרדל).

ההגדרה היא נאנסת סידרתית או אונס מתמשך מאוד חשוב לי לדעת יש לי מין יצר כזה מוזר לדעת לצבור ידע כדי להבין את המצב אין שום חומר על כך ואני לא מתכוונת לאונס סידרתי אלא נאנסת סידרתית או אונס מתמשך אודה לך אם תוכל להפנות אותי למושג זה ול פרוש .

שלום רב, אינני מכיר מושג כזה, אבל אני יכול להעריך כי אולי קיים מצב דומה אצל נשים מסויימות, כמו שקיימים דפוסים כאלו אצל נשים מוכות. אנחנו יודעים, למשל, כי חלק לא מבוטל מהנשים המוכות נפרדות מבן הזוג המכה, ואח"כ יוצרות קשר חדש וגם בו הן מוכות. ישנם הרבה מאד הסברים על התופעה הזו, ואולי אם תקראי קצת יותר על הדפוס הזה אצל נשים מוכות, תוכלי להקיש מזה (עד כמה שזה אפשרי) על נושא האונס החוזר.

בן זוגי חולה בסכיזופרניה ואף סבל מדיכאון ארוך אך כיום מתפקד כרגיל באמצעות תרופות. שאלתי היא מה הסיכויים שיהיו בעתיד התקפים נוספים של מחלה או התדרדרות. האם תוכל לייעץ לי האם עלי להמשיך את הקשר למרות המחלה ?

שמרית שלום, קצת קשה לנבא את העתיד, אבל כלל לא רע הוא שניתן להעריך את העתיד לפי העבר: ככל שעבר זמן רב יותר ללא התקף- כך יש סיכוי שיעבור זמן בעתיד ללא התקף. ככל שהתפקוד כיום טוב יותר- כך יש פחות סיכויים להתקף. ככל שהוא מקפיד ליטול תרופות- כך יש פחות סיכוי להתקף בעתיד. ככל שמצבו דומה למצב שהיה לפני המחלה מבחינה תפקודית (אינני יודע האם את יכולה להעריך את מצבו לפני התחלת המחלה)- כך יש פחות סיכוי להתדרדרות.

שלום. לחבר שלי יש אח שאובחן כחולה סכיזופרני. השאלה שלי היא כזו, החבר שלי חושב כל הזמן שמנסים 'לדפוק' אותו, אם הוא קונה מוצר הוא בד"כ מחזיר אותי כי הוא מקולקל (הוא כל הזמן מוצא פגמים גם שאין ממש פגם ממשי כמו נניח במערכת סטריו הוא טען שלא שומעים טוב את המוזיקה וכו' למרות שאני לא מבדילה כשהוא מביא את אותו מוצר שהוחלף ), או נניח הוא שומע רעשים בלילה והוא פוחד שיפרצו לו לבית (הוא ישן עם פטיש בצד המיטה) והוא כל הזמן מאשים אנשים אחרים כמו אחייו או אותי (למרות שאני לא מרשה לו) במה שלא מצליח לו. אבל הוא לא הוזה ואין לו מחשבות אובדניות והוא לא שמוע קולות שלא קיימים. האם זה גם סכיזופרניה? אם לא יש לזה הגדרה אחרת והאם מצב כזה יכול להיות התחלה של סכיזופרניה? תודה מראש.

שלום רב, קצת קשה לאבחן דרך האינטרנט, אבל אפשרות אחת היא שיתכן ולחבר שלך יש הפרעת אישיות פרנואידית. תוכלי לקרוא על זה יותר במילון המונחים שבאתר ifeelgood.

ד"ר שלום , בהמשך לשאלתי ותשובתך רציתי לשאול: האם 10 מ"ג בבוקר אמור לתת כיסוי ליום שלם או שצריך לקחת כדור גם בערב? תודה רבה

בד"כ זה נותן כיסוי רק לבוקר, לשעות הפעילות, אלא אם זה דרלין בשיחרור מושהה (סלואו-דרלין) ואז כדור ביום נותן כיסוי מלא.

שלום ד"ר שמגר אדם עם נסיונות והצהרות אובדניות, עם הפרעות אכילה בעברו (בולימיה, אנורקסיה), תחושות דכאון יאוש עצב-מצבי רוח משתנים, ופגיעה עצמית (חיתוך בעברו) יכול להיחשב כבעל אישיות גבולית? האדם מקיים מערכות יחסים תקינות עובד במשרה מלאה ולומד, אינו נוטה לכעס או תוקפנות כלפי הסביבה, אינו נגררר לעימותים ולגבלי הפיצול יש בו פיצול וסתירות בעצמי אך לא בתפיסתו אובייקטים חיצוניים כמו כן לא נמצאה בו התנהגות של מניעת נטישה אמיתית או מדומה. האם על פי זה יבחן כהפרעת אישיות גבולית? האדם אובחן כהפרעת אישיות גבולית על ידי הפסיכולוג שלו -על פי הקרטריונים פה . למרות שבפועל נדרשים חמישה סמפטומים הוא ענה על ארבעה. לדעתו נעשה לו עוול באבחנה דבר שגורם לו לתחושות קשות.כמובן שהפסיכולוג מתייחס גם קורה בטיפול אך עדיין באבחנה שלו אותו הייתה הישענות על ספר האבחנות ונוצר מצב שהפסיכולוג אומרת אישיות גבולית ואילו המטופל מרגיש מושפל לאור החסר בו לצורך איבחון זה. ישנה מן אמירה שאישיות גבולית נוטים להתנהגויות אשר לא במכוון פוגעים בסביבה מתישים אפילו, ואדם זה אינו מאופיין בכך. למעט הקשיים והפגיעה שלו בעצמו אינו יוצר מערכות יחסים הרסניות "שחור לבן". תודה על תשובתך

שלום רב, קצת קשה לעשות איבחון "בשלט-רחוק" דרך האינטרנט, אבל בכל זאת אתייחס לסוגיה. הגבול בין הפרעת אישיות לאישיות בריאה הוא לא שחור-ולבן. ישנו רצף של חומרה, כאשר בדרגות הביניים אנחנו נוהגים לומר שיש "קווי-אישיות" גבוליים, ובדרגות הקשות "הפרעת אישיות" גבולית. ההבדל הזה (בין הפרעת אישיות ל-קווי אישיות) נוצר עבור מערכת הסיווג האמריקאית שנוצרה מלכתחילה ע"י חברות ביטוח רפואי לצורך קביעה האם האדם סובל מבעיה נפשית שבגללה מגיע לו פיצוי כספי, או שהוא לא סובל. חברות הביטוח רצו "לחתוך" את הרצף לשניים: יש בעיה/ אין בעיה, כאשר במציאות יש לשניהם בעיות רק בדרגות חומרה שונות. אין ספק שמי שמנסה לפגוע בעצמו ויש לו מצבי רוח משתנים- יש לו בעיה כלשהי. בעיניי פחות חשובה ההגדרה האם זו הפרעת אישיות או קווי אישיות, אלא יותר חשוב להבין מה בדיוק הקשיים ולטפל בהם. אני, כמטפל, לא מתעסק בחלוקה הזו שרלוונטית לחברות ביטוח. בעיני מי שיש לו לפעמים דחפים לפגוע בעצמו הוא אדם שסובל, ואם הוא בא אלי לעזרה אני אעזור לו. לא ברור לי כל-כך למה ההגדרה המדוייקת כל-כך חשובה לך? כנראה יש לאותו אדם לפחות קווי אישותי גבוליים, ומכיוון שהטיפול במישהו עם קווי אישיות גבוליים זהה לחלוטין לטיפול במישהו עם הפרעת אישיות גבולית- ההגדרות אינן משמעותיות. מקווה שעזרתי לתת קצת פרופורציות לבעיה.

לגבי "בדרגות הקשות "הפרעת אישיות" גבולית"- כתבת, מהם דרגות קשות? מתי אלו קווים ומתי הפרעה? אולי כמטפל לך זה פחות חשוב אך לאותו אדם שכבר אובחן חשוב להבין את ההבדל. תודה על תגובתך

ד"ר שמגר שלום , בן 30 , נוטל רסיטל 20 מ"ג+מודאל 50 מ"ג*2 לחרדה. הבעיה היא שהמודאל ממש מוריד לי את החשק המיני. רציתי לשאול האם לקחת דרלין במקום המודאל הינה אופצייה הגיונית? האם מינון של 10 מ"ג מספיק לחרדה? ולמשך כמה זמן התרופה משפיעה? (כמה פעמים ביום אמורים לקחת אותה). האם צפויות בעיות בשימוש ממושך? תודה

בני שלום, שים לב שגם מודאל וגם רסיטל יכולים להוריד חשק מיני. דרלין הינה אופציה טובה. מתחילים במינון של 10 מ"ג ועולים בהדרגה לפי הצורך. אפשר לקחת אותה פעם ביום בבוקר. אסור לתת דרלין לחולי אסטמה וזה בעייתי אצל חולי סכרת. חוץ מזה, דרלין עלול להוריד את לחץ הדם, לכן יש לעקוב אחרי לחץ הדם ולהפסיק טיפול במקרה של חולשה/ סחרחורת. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.

שלום, אני התחלתי לפני שלושה שבועות לקחת ויפאקס רגיל 150 מ"ג. מסתבר שחלה טעות. אבא שלי הוציא את המרשם הראשון של ויפאקס שקיבלתי והביא לי ויפאקס רגיל. עכשיו לפני כמה ימים אני הלכתי להוציא מחדש את התרופה ומסתבר שהרופא הפרטי שלי רשם לי ויפאקס xr ולא רגיל. כנראה התחלתי לקחת את הכדור החדש. שאלתי היא כזאת - מה ההבדל בין ויפאקס רגיל לבין xr ? האם ויפאקס xr יותר טובה מהרגיל? האם ההשפעה שלה על דיכאון/חרדה יותר טובה ? האם מדובר בתרופה שונה?

ערן שלום, זו בדיוק אותה תרופה, כאשר ההבדל היחידי הוא משך פעולתה. XR מסמל שיחרור מושהה, כלומר התרופה מתמוססת יותר לאט בקיבה, וכך ניתן לקחת את המינון רק פעם אחת ביום במקום פעמיים בויאפקס הרגיל. החומר הפעיל הוא בדיוק אותו חומר, וכאמור ויאפקס רגיל חייבים לקחת מחולק ל2-3 פעמים ביום, ו-ויאפקס XR אפשר לקחת פעם אחת (אבל מותר לקחת גם במנות מחולקות).

לא ידעתי שאת ויפאקס רגיל צריך לקחת כמה פעמים ביום אחד. כי אני לקחתי פעם אחת את שני הכדורים של ויפאקס הרגיל בבוקר.

שלום.בגיל 15 עברתי תקיפה באלימות שגרמה לי לחרדה רבה. ומאז ועד היום (אני בן 25) כל פעם כשאני שומע צעקות, רואה אלימות או כל דבר שקשור באלימות למרות שלא קשור אלי ישירות,אני נדרך כמו קפיץ,יש לי מתח קשה,פחד,קושי להתרכז או לדבר ממש תסמיני של פוסט טראומה.פרט לכך אני מתפקד היטב ללא דיכאון. ניסיתי מספר שיחות אבל זה לא עזר. מעולם לא טופלתי תרופתית. האם תרופה כמו רסיטל יעילה לריפוי הבעיה? כלומר אם אקח כשנה את התרופה יכול להיות שההפרעה תחלוף?או שנדרש טיפול לכל החיים? איזה עוד שיטות טיפול יעילות יש פרט לתרופות?

אלעד שלום, תרופות לא כל-כך יעילות לפוסט-טראומה (= PTSD), אלא במצבים בהם יש דיכאון נלווה או הפרעת חרדה נלוות. הטיפולים היעילים הם פסיכולוגים, אבל לא מסוג הטיפול השיחתי הרגיל אלא סוגים ספציפיים כמו EMDR או PE. תוכל לקרוא יותר על EMDR באתר של איגוד ה- EMDR הישראלי (חפש ב-גוגל), שם יש גם שמות של מטפלים. לגבי PE= PROLONG EXPOSURE, אני לא בטוח שיש אתר מסודר בנושא. נסה להתקשר לפסיכולוגים באופן אקראי ולשאול אותם אם הם מכירים מישהו שהתמחה בטיפול ב- PE. אני מניח שחלקם יוכלו להפנותך לחבר שלהם שמתעסק בזה. המון הצלחה.

שלום ד"ר שמגר.בעקבות תופעות חרדה חברתית ניסתה רופאת המשפחה לתת לי את התרופה רמוטיב במינון מלא במשך חודשיים.לאחר שלא היתה כל הטבה, הפסקתי עם השימוש בתרופה ופתאום התחילו להופיע תופעות חרדה חריפות של קפיצות שרירים, תחושת מחנק חזקה בבית החזה. א.בהנחה והתרופה היא הגורם לפרוץ התקפי החרדה האם זמן מסוים לאחר הפסקתה המצב מסתדר מעצמו? כמה זמן? ב.אני ממש סובל מהתופעות האלו וזה די מפחיד.איך נפטרים מהן אם המצב לא ישוב לקדמותו.האם רסיטל תסדר את המצב והאם יהיה עלי לקחת לכל החיים?

עומר שלום, רמוטיב אינה יעילה לחרדה. הפסקת רמוטיב יכולה לגרום לתופעות גמילה עם עליה במתח, רעד וקפיצות שרירים. בד"כ זה נמשך שבועות ספורים וחולף מעצמו. רסיטל בהחלט תוכל לעזור כי היא פועלת כמו הרמוטיב ולכן אתה כאילו "חותך" את הגמילה ומתחיל לקבל את החומר (סרוטונין) שבגללו היו תופעות גמילה. לגבי משך הטיפול- אינני יודע. אם תשלב את הטיפול עם טיפול קוגנטיבי-התנהגותי תוכל פחות להסתמך על התרופות ואולי אפילו לא להזדקק להן כלל.

האם תיתכן השפעה של בעייה הורמונלית על בעייה נפשית, ואני מתעניינת בעיקר בפסיכוזה.ואם כן אלו בעיות הורמונליות עלולות להשפיע.ספציפית אני שואלת על פרולקטין גבוה, אך אשמח לקבל תשובה כוללת.

שלום רב, הפרעות הורמונליות מסויימות יכולות לגרום פסיכוזה, אבל זה תמיד רק בשלב מתקדם של ההפרעה, כאשר קיימים המון סימנים גופניים הנגרמים מההפרעה ההורמונלית. כעקרון פסיכוזה אינה ביטוי ראשון של הפרעה הורמונלית. ההפרעות שגורמות פסיכוזה הן עודף בהורמון בלוטת התריס (טיקורסין) ועודף בהורמון יותרת הכליה (קורטיזול). עודף פרולקטין לא גורם לפסיכוזה. הוא יכול לגרום לדיכאון, אי-סבילות למתח וקופצנות.

שלום ד"ר שמגר. מאוד מעניין מה שכתבת.. שפרולקטין גבוה יכול לגרום לדיכאון. ממה נובע פרולקטין גבוה? כיצד מטפלים בזה? והאם אפשר לומר שאם הדיכאון הוא תוצאה של פרולקטין גבוה אז כל עוד הוא לא מטופל,הדיכאון חוזר ??

שלום רב אני בן 33 והנני מגיל צעיר מדבר לעצמי מעיין התלבטויות בראש, לפעמים דיבור עצמי בקול, בלי שאף אחד ידע, ההתנהלות הזאת היא מאיין דיבור פנימי בראש , מעיין חוסר אישיות ואי אחידות, במצבי מתח וחרדה או פחד זה גובר , אולי כי ישנה התלבטות, הנני עובד מסודר , גר לבד פסיכיאטר נתן לי מודל 2 כדורים ליום במינון נמוך, ו-150 מ"ג לוסטרל, כמו כן הנני מטופל אצל פסיכולוג פעם בשבועיים, הפסיכיאטר קבע שאני סובל מחרדה חברתית, שאלתי היא האם זהו יכול להיות סמפטום של חרדה חברתיתי שאינה טופלה לאורך זמן? או שמא פיצול אישיות או משהו אחר ? האם הדיבור עצמי הוא מעיין חבר טלפוני למצבים של מתח, למרות שזה כל הזמן ועם הטיפול התרופתי? אשמח מאוד לחוות דעתך תודה רוני

רוני שלום, דיבור לעצמך (גם "בראש" וגם "על באמת") הינה תופעה שקיימת אצל חלק מהאנשים, ולא מעידה בהכרח על איזושהי בעיה או הפרעה נפשית. כלומר- הדיבור העצמי הוא לא חלק מחרדה חברתית או מהפרעה אחרת. זה בדיוק כמו שיש אנשים שמדברים "עם הידיים" (עושים המון תנועות בידיים בזמן דיבור). אלו תופעות נורמליות שקיימות אצל חלק מהאנשים.

שלום רב אין ספק שאתה צודק , אבל אני אדם מאוד חרד ומתוח, ויוצא לי הרבה פעמים לדבר כאילו למשהו, מעיין מחזק כזה , ומביע דעה, מתלבט הרבה, האם זה נורמלי, או שמא יכול להעיד על מצב נפשי מסויים? תודה על תשובותיך אוני

ד"ר שלום , לוקח כדור מודאל 50 מ"ג פעמיים ביום להרגעה עם 20 מ"ג רסיטל הבעיה היא שהמודאל דיי מרדים אותי רציתי לשאול האם ניתן לחצות את הקפסולה של המודאל לשניים ?( כלומר לקחת 50 מ"ג סה"כ ליום) . בעלון הצרכן רשום שניתן לחצות את הטבליה של מודאל פורטה (200 מ"ג) , אבל לא רשום כלום לגבי הכפסולה) תודה

שלומי שלום, לא ניתן לחצות קפסולות. גם לא של מודאל. אם זה מרדים אותך, פנה לרופא בבקשה להתאמת טיפול חליפי.

תמר שלום, תוכלי להכנס למילון המונחים באתר הבא: http://www.ifeelgood.co.il/ ולקרוא את ההגדרות ופירוט טוב בנושא. אם עדיין הדברים לא יהיו ברורים- חיזרי אלי.

האם ניתן להגדיר אותה כ"בעיה נפשית"?

שלום רב, אינני חושב שניתן לתת ל-OCD הגדרה אחרת, מלבד בעיה נפשית. לאיזה סוג של קטגוריה אחרת אתה חושב שזה יכול להתאים?

שלום רב, הנני בת 30 מזה 11 שנה סובלת מהתקפי חרדה. נטלתי את כל ה-SSRI כל אחד כשנתים עד שהפסיק לעבוד וכעת שנתים וצי 15 מג ציפרלקס. מידי פעם ריבוטריל. (ניסיון קטן גם לאפקסור שלא עזר). כעת בתקופה מלאת חרדה מתמשכת ועייפות נוראית כנראה מהלחץ. האם כדאי להעלות ל-20 מג ציפרלקס? האם כדאי לחזור לכדור מהעבר? מה הכי מומלץ מבחינתך לעשות או להוסיף? (כרגע לוקחת כל יום 2וחצי טיפות ריבוטריל בנוסף.). תודה מראש על העזרה

אור שלום, אפשר להעלות את מינון הציפרלקס. שווה לשקול הוספת כדור שינה למספר שבועות, בכדי לאפשר לך שינה שקטה ורגועה בה תוכלי לאסוף כוחות להתמודדות עם קשיי היומיום. אם זה לא עוזר- כדאי לשקול טיפול באנפרניל.

בני סובל מחרדה חברתית בן 18 מטופל כ 5 שנים בפאקסט 60 מ"ג למעט התקפי חרדה שלא מופעים עדין לא יוצר קשר עם חברים ורוב הזמן לבד מול המחשב מה עוד ניתן לעשות בכדי לעזור לו?

שלמה שלום, כדאי מאד להפנותו לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שיעיל מאד בבעיות מסוג זה. זה כמובן בתנאי שהוא מעוניין בכך.

שלום רב. אחותי אובחנה כסכיזופרנית לפני כשלוש שנים. בהתחלה היא איתה מטופלת ברספרידל ,אחרי כחודשיים היא הפסיקה לקחת אותם בטענה שהכדורים גורמים לה לכאבי ראש ומאז היא לא מטופלת בשום דבר.לפני כשבועיים מצבה הדרדר מחמור למאוד חמור. היא לא משתפת פעולה בכדי שנעזור לה . קראתי באיזה אתר שישנו טיפול שהוא טיפול דרך המוח,הטיפול נעשה בהרדמה קצרה , והטיפול עצמו נמשך כ 8-12 פגישות. האם באמת יש טיפול כזה ואיך אנחנו (המשפחה ) יכולים לעזור לאחותי. אשמח לתשובה , תודה מראש.

אפרת שלום, צר לי על העיכוב בהתייחסות. הדבר הכי נכון הוא לנסות להביאה לבדיקה פסיכיאטרית או אפילו לבדיקת רופא משפחה. אם זה לא הולך, ניתן להתייעץ ולדווח ללשכת הפסיכיאטר המחוזי על מצבה (ניתן להשיגו דרך לשכת הבריאות/משרד הבריאות באיזור בו את מתגוררת). בעניין הטיפולים- אני לא מכיר משהו כזה לטיפול בסכיזופרניה. הכי קרוב שאני יכול לחשוב עליו זה טיפול בנזעי חשמל (="שוק חשמלי") אבל זהו טיפול שיעיל בעיקר בדיכאון ופחות בסכיזופרניה. כך או כך זה נעשה רק באישפוז, אז ברור שהיא תהיה חייבת להגיע לבדיקה. המון הצלחה.

מכובדי דר שמגר. בהמשך להודעתי הקודמת מהיום, האם איקסל גורמת לבעיות בהשתנה בהשוואה לאדרונקס. רמרון/מירו יודע שלא מנסיון. אך לצערי לא עזרה לשפר את מצבי הנפשי. לא משוכנע כי קיבלתי את המינוננים המכסימלים 45 מ"ג ביממה לבחור שגובהו 1.90 ושוקל 100 ק"ג . קילו אחד פחות אחרי שעברתי כריתת ערמונית שפירה. אם לא אצחק אשתגע ואני חש שאיני רחוק מכך. כניראה שלא יהיה מנוס מטיפול ב-E/C/T שרוב הפסיכיאטרים טוענים שעליי לנסות כי דיכאוני הינו עמיד בפני תרופות וחבל על הזמן שאנו משקיעים בנסיון להתאים תרופה . ומה אם הECT לא יעזור.זהו ניגזר עלי לשכב במיטה את שארית חיי. מתחבט .מתייסר ויותר מכל פסימי וחסק תיקווה. מתחיל להתייפח זה הזמן להודות לך על שניסית חעזור לי כמיטב יכולתיך. וגילית אמפטיה למצבי. שלך בידידות ובהוקרה רז

אז בהמשך להודעה הקודמת.... אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר לגבי החששות מ-ECT. אני בכלל לא משוכנע שזה כל-כך בעייתי. הרבה פעמים מי שלא הגיב טוב לתרופות מסויימות לפני ה-ECT מתחיל להגיב אליהן לאחר הטיפול. כאילו משהו עשה reset מרכזי. לגבי מינון האיקסל- זה לא תלוי משקל כי זה לא כל-כך מסיס שומן. בתרופות מסיסות שומן אז יש משמעות גבוהה יותר למשקל (שרובו שומן ולא ערמוניות....). אינני יודע על נתונים שמשווים אדרונקס ואיקסל בעניין אצירת שתן, אבל מנסיוני לשתי התרופות פוטנציאל לגרום לבעיה הזו. ועדיין קיימת האופציה של טיפול ב-נרדיל, ובמקרים מסויימים ניתן לקבל אישור לטיפול בזייבן (כן, התרופה להפסקת עישון) שבמקור שימשה לטיפול נוגד דיכאון ויש לה מנגנון פעולה ייחודי משל עצמה. בקיצור- יש עדיין לא מעט אפשרויות. ברור שזה לא כזה ורוד, וכנראה לא יקרה מחר בבוקר, אבל אני בהחלט אופטימי,

מכובדי שלום! בהמשך לתיכתובות קודמות בינינו להזכירך מטופל ברמת חן הוחלט על אדרונקס 12 מ"ג ביום. אךעלייה וקוץ בה. מסתבר כי התרופות שעובדות על בסיס הסירוטונין SSRI אינן מיטיבות את מצבי ,כולן נוסו במהלך השנים. מסתבר כי רק תרופות על בסיס הנורדראנלין הווה אומר טריציקלים ואו SNRI מיטיבים את מצבי. אך גורמות לי בעיות של מתן שתן באופן סדיר. האדרונאקס שהחילוטי לקבל גורם לאצירת שתן חלקית אך משפר את מצבי הנפשי חייב להיות איזה עז כמובן. שאלתי האם לא ניתן להמשיך עם תרופות נורדואגניות ובמקביל לקבל תרופה שתפתור את בעיית אצירת השתן. זו לא בעייה של ערמונית כי אותה כבר כרתתי לפני חמש שנים.היתה שפירה אך בגודל של כדור טניס ולא נותרה לאורולוגים ולי ברירה אלא להסירה. כי גרמה לי לעצירת שתן מוחלטת. הפסיכיאטר סובר לעניות דעתו כי הסיבה לכך הינה העובדה שהנני בשלב העכשווי של, הדיכאון רובץ רוב שעות היממה במיטה ואו על הספה בישיבה. עד שאני כבר רואה את האור בפנס שבקצה המנהרה מתברר שהבטריות אינן תואמות. מתוסכל מיואש ומבקש את חוות דעתך ועזרתך! אנא רתום את כל ארסנאל התחמושת ומיקצועיותך שהינך יכול לחשוב עליו כיצד מתגברים העז האמורה לעיל. בידידות ובבברכה רז

רז שלום, למרות שבד"כ איננו אוהבים להוסים תרופה על תרופה, הרי שבמקרה שלך אני כן הייתי שוקל להוסיף טיפול לאצירת השתן. כדאי להתייעץ עם אורולוג בעניין התאמת התרופה. ואגב, צריך לזכור כי קיימת גם אופציה טיפולית ע"י תרופות מקבוצת חוסמי MAO (נרדיל)- אבל לטעמי זה ראלי רק אחרי שתמצה את הטיפול הנוכחי.

דוקטור, מה דעתך: אנ י לא בדיאטה, אך אני מקיאה לאחרונה (בעיקר לפני מחזור). היום ראיתי שהעפתי 2.5 ק"ג בתוך 4 ימים כמדומני. האם קשור לויואפקס? מה יהיה הסוף? היוםשאלתי את הרופאה האם אני אפטר מהחרדות הללו פעם בחיים והיא ככה החמיצה פנים ואמרה: א', אני לא יודעת. מנסיונך, האם נפטרים מהם לאחר כל כך הרבה שנים? רוצים שלווה! מצטערת שאני שואלת אותך כל כךהרבה פעמים, בטח יש לך עוד עיסוקים לעסוק בהם. בתודה מראש, א'.

שלום א', אם ההקאות הן לא על בסיס יומיומי (או כמעט יומיומי) אלא תקופתי (סביב המחזור) הרי הסיכוי שזה קשור לויאפקס נמוך. לגבי החרדות- לפעמים עם הזמן זה משתפר, או לאחר התאמת טיפול מתאים. אני מכיר אנשים שלקח מעל שנה של נסיונות טיפוליים עד שהגיעו לאיזון או לשיפור.

שלום רב לאימי בת 72 אובחן מאזו טמפורל סקלרוזיס ,האם זה חלק מתהליך דמנטי וכן האם במצב כזה יש פגיעה בכושר השיפוט ? ומה ניתן לתת כדי לשפר המצב תודה.

דודי שלום, בהרבה מקרים טמפורל סקלרוזיס מתבטא גם בדמנציה, אבל לא תמיד וזה משתנה בהתאם לשלב של המחלה. בעניין הטיפול כדאי להתיעץ עם נוירולוג.

שלום, אני בת 17 והתחלי לקחת את הכדור פריזמה. רציתי לדעת עם במהלך התקופה שבה אני נוטלת את כדור זה מותר או אסור לשתות משקאות אלכוהול? תודה מראש

מטיה שלום, פריזמה יכול להגביר את האפקט המטשטש של האלכוהול, לכן יש להזהר, ביחוד אם עומדים לנהוג. בכל מקרה עדיף לשתות רק מעט, ובודאי פחות ממה שאת רגילה בד"כ.

דוקטור שלום אני מטופלת ברסיטל.מאז שעליתי בהדרגה מ20 מג ליום ל40 מג ליום אני מרגישה עיפות גדולה במשך היום עד כדי צורך לישון וגם כמות השתן שלי מוגברת אני צריכה ללכת לשירותים הרבה פעמים האם זה בגלל הכדור ומה עליי לעשות.

דינה שלום, שתי התופעות יכולות להגרם מהכדור. בד"כ הן חולפות תוך שבועיים-שלושה מעלית המינון. כדאי ג לפנות לרופא המשפחה בגלל ריבוי השתן, לשלילת תופעה כליתית הנקראת SIADH ויכולה להגרם באופן נדיר מרסיטל.

ד"ר שמגר שלום רב, רופאת המשפחה שלי רשמה לי את הכדור רמוטיב לבקשתי (היא לא ידעה עליו כמעט כלום כי הוא לא בסל). שעיינתי בעלון, ראיתי שישנה בעיה אולי לשלב רמוטיב עם גלולות הריון,מאחר ואחד עשוי לנטרל את השני. מה אתה יודע על כך בבקשה? אני נוטלת גלולות בשם "מליאן" אם יש לכך חשיבות. בברכה, גלית

גלית שלום, רמוטיב עלול לגרום לדמם וגינלי מוגבר אצל נשים הנוטלות גלולות. אם מצב זה מופיע יש לשקול הפסקת הטיפול ברמוטיב. ישנם יצרנים רבים המייצרים תרופות על בסיס היפריקום (החומר הפעיל ב"רמוטיב") בעולם. בחו"ל דווח על השפעה נוגדת של תכשירי היפריקום עם גלולות למניעת הריון. תופעה זו לא דווחה עם התכשיר המשווק בארץ (רמוטיב). האם זה אומר שרמוטיב בטוח מבחינה זו? קצת קשה לדעת בודאות. אני יודע שלא פיזרתי את הערפל (ואולי גם הוספתי...), אבל כרגע זה המידע שידוע.

"בכל אדם יש דבר יקר, שאינו נמצא בשום אדם אחר" כשאין לבן אדם $ יכולת כלכלית לקבל עזרה קודם וכאשר בלי הורים הוא צריך להתמודד עם אח עם בעיה נפשית והתנהגותית חמורה , וכשהוא (הבן אדם $ שיש לו אח) מתפרץ לבסוף ומאושפז בכפיה, הטיפול הכפוי, והתרופתי גם כשהוא לא כפוי,אם יש דבר כזה, מתעלם מזה, ומסכן את הבן אדם $ הן מבחינת היותו כפוי ומעורר התנגדות, הן מבחינת תופעות הלוואי החמורות והקשות שמתלוות אליו, והן מבחינת תקופת ההסתגלות המסוכנת לתרופה, שבה התלונות שלו לא זוכות לטיפול , אם הן מספיקות להגיע למישהו בכלל. גם האבחנה של הסמפטומים כאשר היא נערכת, היא דרך אבחנה שמתיחסת לאדם כאל מכשיר ולא כאל אדם, וכמובן שהטיפול הוא כזה גם כן . יכול להיות שישנם מוסדות פסיכיאטריים שבהם היחס עדיף והטיפול עדיף. יכול להיות שיש דרכים שעולות כסף שקיימות להתמודד עם התופעה הזאת. יכול להיות שיש הבדל בין קופות החולים שונות בטיפול השגרתי ובטיפול כאשר חבר מתאשפז בבריאות הנפש, יכול להיות שצריך לשאול את השאלות הנכונות ולא כל אחד מסוגל או יודע לשאול אותן או להגיד את הדבר הנכון, אבל זה גורם לחוסר שוויון בין האנשים ולאי צדק של מערכת זוכי זה חושף חלק מהאנשים לסכנות חמורות בלי יכולת להתמודד איתן, וזאת במקום לעזור להם.. אני חושבת שהמדינה ובתוכה בעלי המקצוע, מערכת הבריאות, ומערכת המשפט, לא מאפשרת לחלק מהאנשים חיים תקינים.

שלום רב, אכן ת מעלה בעיה קשה. מטופלים רבים לא מקבלים את מה שהם צריכים כי לא תמיד המערכת קשובה להם. לפעמים נוח יותר להקשיב למי שיודע לצעוק או למי שמתבטא באופן רהוט וברור, והתעלם ממי שקשה לו להתבטא ולהסביר את עצמו. למרות שלא תמיד זה קורה, עדיין חלק נכבד מהמצבים שתארת קורים, ולצערי לא נראה שעומד לחול שינוי של ממש במצב הזה. זה לא רק עניין של תקציבים (אם כי אין לי ספק שכסף היה עוזר מאד) אלא עניין של תשומת לב, של איכפתיות אמיתית ויחס. חלק מהמטופלים מקבלים את מה שהם צריכים, אבל לצערי לא כולם.

הי רציתי לשאול אם יש נפגעי נפש שמדמיינים דמויות שטניות? ראיתי את הסרטון של הסיפור של אנליז מישל מגרמניה שהיתה טוענת שרואה דמויות שטניות ותרופות פסיכיאטריות שנתנו לה לא עוזרים? אז רציתי לשאול אם אכן קיימת תופעה כזאת?

לינדה שלום, אינני מכיר את הסרט עליו את מדברת, אבל אצל חולים מסויימים יש לפעמים דמיונות מהסוג שתארת. זה די נדיר, אבל קורה. כמעט תמיד ניתן להתאים טיפול תרופתי לבעיות אלו.

אשמח לקבל מידע על הכדור שקיבלתי מרופאת משפחה לטיפול במצבי מתח שתוקפים אותי מדי פעם.

אייל שלום, טרנקסל הוא כדור ממשפחת הבנזודיאזפינים (אליה שייכים גם ואבן, לוריואן, ואליום, קלונקס וקסאנקס). תרופות אלו די דומות זו לזו והן משמשות לטיפול במתח וחרדה, כאשר יחודן בכך שהן פועלות מהר יחסית (התחלת פעילות תוך כשעה). חסרון הוא בכך שבשימוש רציף ויומיומי לפעמים יש התרגלות לתרופה, ואז השפעתה פוחתת או נעלמת. כאשר השימוש אינו יומיומי- זה לא קורה. במקרים נדירים יכולה גם להיות התמכרות, וגם אז זה קורה רק אצל מי שמשתמש לפחות שבועיים על בסיס יומיומי, ולא קורה אצל מי שמשתמש רק "פה ושם". רוב האנשים מדווחים על יעילות גבוה ומעט מאד תופעות לואי. רק בריאות....

שלום רב, הנני בת 56 וחצי, נוטלת כדורים להורדת לחץ דם (כיום 140/80) בשם אוסמו אדאלט וכן כדורים להורדת כולסטרול (ליפיטור). הנני נוטלת פאקסט מזה כשנתיים בשל דכאון וחרדה. הכדור משפיע עליי לטובה מבחינת הרוגע ומצב הרוח, אולם גורם לי לתאבון מוגבר ולהשמנה (על אף פעילות אירובית יומיומית אני רק עולה במשקל), דבר אשר גורם לי לתסכול רב, שכן בלאו הכי הנני סובלת מעודף משקל משמעותי. האם ניתן להחליף את הפאקסט לכדור אחר? האם כדאי לנסות ויפאקס xr (קראתי שהוא עלול לגרום לעלייה בכולסטרול ובלחץ הדם- אך רק במיעוט המקרים)? תודה, חיה

חיה שלום, אכן פאקסט הוא הכדור שגורם לעליה בתאבון ובמשקל יותר מרוב נוגדי הדיכאון. אחרי שנתיים יציבות בהחלט סביר לשקול החלפת טיפול. ויאפקס הינה אפשרות טובה. גם רסיטל (ציפרמיל) היא אפשרות טובה. הרבה הצלחה.

לפני חצי שנה בערך נפלתי לדיכאון עמוק וחרדות ויצאתי ממנו באמצעות טיפול פסיכולוגי אך בעיקר בעקבות לקיחת ציפראלקס אשר הציל לי את החיים. חצי שנה הייתי על כדור וחצי ןהרגשתי שחזרתי לעצמי ושמחה מהחיים.יום אחד לפני חודש הרופאה שלי אמרה לי לרדת לחצי כדור.כמו שהיא אמרה ירדתי בבום לחצי כדור. בהתחלה לא הרגשתי כלום ואחרי יומיים של סחרחורות,כשעבר שבוע הרגשתי את הדיכאון הכאב והחרדה חוזרים לחיים שלי. בפחד התקשרתי לרופאה והיא אמרה לי לעלות חזרה לכדור ביום. מאז אני אולי שבועיים על כדור ביום אבל אני מרגישה רע,עייפה,עצובה,חרדה,לחוצה,פרפרים בבטן,בוכה הרבה ומתבודדת. אני ממש לא יציבה אני מפחדת שהירידה והעליה הפתאומית מהכדור "קילקלה" אותו ועכשיו זה לא יחזור לעבוד האם זה אפשרי? האם הירידה והעליה יכולה לפגוע ביעילות הכדור? האם כדאי לעלות לכדור וחצי שוב? האם זה נורמלי מה שעובר עלי? תודה רבה

חן שחום, כעקרון לא רצוי לרדת כל-כך מהר במינון בעיקר עקב תופעות גמילה היכולות להופיע בעקבות הירידה המהירה. לפעמים כאשר מורידים מינון הכדור מפסיק להשפיע גם כאשר חוזרים למינון המקורי. לטעמי היה נכון לחזור לכדור וחצי ולחכות שבועיים לפחות במינון זה, ואז להחליט מה הלאה. רוב הסיכויים שפעולה כזו תחזיר את האיזון למצבך. הרבה הצלחה.

אני נוטל ציפרלקס10 מג כחודש עם הטבה מסוימת . השבוע הרופא אמר שאוסיף עוד חצי כדור כלומר 15 מג, תוך כמה זמן ארגיש את ההטבה של התוספת? ושאלה נוספת האם ציפרמיל זה כמו ציפרלקס כלומר אם אשנה את התרופה לא תהיה בעיה. הציפרמיל נאמר לי בקופה שהיא בסל. אודה על תשובתך. יום טוב

רן שלום, בד"כ בהעלאת מינון חשים שיפור תוך כשבועיים. ציפרלקס וציפרמיל מאד דומות אך לא זהות. ציפרלקס הוא בעצם המולקולה הפעילה בציפרמיל. למרות זאת אין 100% של התאמת תגובה בין התרופות. אבל אם אתה רוצה לחסוך כסף ומוכן לקחת את הסיכון הקטן של חוסר תגובה (באמת סיכון קטן)- זו החלפה אפשרית. חשוב רק להקפיד שקופ"ח נותנת לך ציפרמיל ולא חומר דומה מיצרן אחר (כמו רסיטל) כי אז חוסר ההתאמה גדל.

שלום. לבתי ילד בן שנתיים, לאחרונה החלה לסבול מחרדת הקאה.לחוצה, חוששת כל הזמן שמא הילד יקיא, חרדה קשה. מגיל קטן לא יכלה לשמוע מישהו אחר מקיא והיתה נכנסת לחרדה, עכשיו המצב החריף, כאשר הילד חולה המצב מחריף מאוד. למי לפנות, מה לעשות? תודה רבקה

רבקה שלום, כדאי בשלב ראשון לפנות למטפל בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, שזו גישה שנותנת כלים להתמודדות עצמאית עם חרדה. תוכלי לקרוא על כך קצת יותר במילון המונחים שבאתר הבא: http://www.ifeelgood.co.il/ בד"כ פסיכולוגים ועובדים סוציאלים משתמשים בטכניקה זו. וזה מאד יעיל ויחסית נותן מענה מהיר בטווח של שבועות עד חודשים ספורים. בהצלחה.

כאשר יש תסמין של דכאון שנמשך יותר משנה עם תסמינים פסיכוטיים כמו של סכיזופרניה.בעת קבלת התרופות לתסמינים הפסיכוטיים הם פסקו אך הדיכאון נמשך יותר משנה. איך ניתן להבחין האם מדובר בדכאון פסיכוטי או בסכיזופרניה?האם מדובר בסכיזופרניה שמלווה בדיכאון? כיום אני ממשיכה לקבל תרופות לתסמינים הפסיכוטיים.במידה ואני אפסיק לקחת את התרופות לתסמינים הפסיכוטיים מה הסיכויי שאקבל שוב התקף פסיכוטי, ובמידה ואקבל התקף פסיכוטי האם מדובר בסכיזופרניה באופן חד משמעי? מה הסיכויים לקבל שוב דיכאון או התקף פסיכוטי באופן כללי עם לקיחת תרופות וללא לקיחת תרופות?

רחל שלום, לא תמיד ההבדל פשוט. אבל אשתדל לתת כמה קוים עקרוניים שיכולים לעזור להגיע לאבחנה: 1. חשוב מאד מה קדם למה. אם הדיכאון קדם לפסיכוזה זה יותר סביר שמדובר בהפרעה דיכאונית ולא סכיזופרניה. 2. חשוב לראות האם יש ליקוי לאחר הפסיכוזה. ברוב המקרים של סכיזופרניה אחרי שהכל התאזן עדיין רואים סימנים של ירידה ביכולות הבינאישיות, תעסוקתיות ולימודיות. 3. חשוב לראות האם התכנים של המחשבות שהיו בפסיכוזה תואמים לתחושת הדיכאון. אם כן זה מכוון יותר לדיכאון ולא לסכיזופרניה.

התכנים של המחשבות שהיו בפסיכוזה הינם תכנים של סכיזופרניה- שרוצים להזיק לי, שמיעת קולות וכו'. האם זה מכוון לסכיזופרניה או עדיין יכול להיות דיכאון?

מה הסיכוי לחלות בסכיזופרניה אם אין גורם תורשתי? האם התפרצות מחלת הסכיזופרניה מלווה בדר"כ בדיכאון ארוך?

שרית שלום, הסיכוי להתפרצות סכיזופרניה הוא כ- 1% מהאוכלוסיה הכללית (ללא גורם תורשתי). דיכאון ארוך אינו מקדים (באופן טיפוסי) את המחלה.

האם מומלץ לחולי סכיזופרניה לנסות להפסיק לקחת תרופות? כאשר אומרים שככל שהזמן עובר אז הסיכוי להתקף נוסף קטן יותר, האם הכוונה היא ככל שעובר זמן ללא לקיחת תרופות או עם לקיחת התרופות?

דורית שלום, ככלל סכיזופרניה היא מחלה כרונית הדורשת איזון תרופתי קבוע לכל החיים. במקרים מסויימים, אפשר לשקול הפסקת טיפול. זה נעשה רק אם מדובר בהתקף פסיכוטי בודד, שאחריו היתה התאוששות מלאה ללא שום סימנים שאריתיים, ולאחר שחלפה לפחות שנה מההתקף. גם אז לא תמיד כדאי לנסות להפסיק את הטיפול.

אני יוצאת מזה כשנה עם גבר שאושפז בעבר במחלקה הפסיכיאטרית בעקבות התקף פסיכוטי. הוא הפסיק לקבל טיפול מרצונו.לאחרונה אני מגלה אצלו תופעות מוזרות מעט: חוסר רצון לישון נאבק ממש בשינה אופטימיות מוגזמת(אני אקנה דירה אוטו וכדומה) מעט בלבול במחשבה מצד שני מתפקד לא רע בכלל בייתר התחומים מה פשר התופעה הנ"ל וכיצד מוגדרת ברפואה אשמח לקבל תגובות

שלום רב, קצת קשה לי לקבוע במה מדובר מהתאור שלך. יתכן ומדובר בסימנים קלים של מאניה (כחלק מהפרעה ביפולרית= מאניה-דיפרסיה). כאמור, קצת קשה לדעת.

שלום התחלתי טיפול לפני 10 ימים ב"ציפרמיל" 20 מ"ג בבוקר , (הייתי אמורה ליטול "רסיטל" ולא היה בקופה) !!! אמרו לי שזה אותו דבר האמנם ? העיניין שאני לא מצליחה להרדם וגם חצי "קלונקס" לא עוזר מי יודע מה. האם זה אמור להשתפר עם הזמן ? מה אני עושה בינתיים ? תודה מראש

שלום רב, אכן מדובר באותה תרופה. דוקא ציפרמיל היתה הראשונה והרסיטל הוא החיקוי שלה, אבל בכל מקרה שתיהן מכילות את אותו חומר. הפרעות השינה מסתדרות בד"כ תוך שבועיים-שלושה. בינתיים ניתן להעזר בתרופות שינה (קלונקס אינה תרופת שינה) כמו זודורם או גם תרופות שינה ללא מרשם כמו אוניסום.

האם התקף פסיכוטי המלווה בדיכאון הוא גנטי ?אם כן באיזה סיכוי עובר בתורשה

רעות שלום, קצת קשה לי לתת לך תשובה ברורה כיוון שהמחקרים על תורשה נעשו על מחלות כמו דיכאון מג'ורי או סכיזופרניה (אחת המחלות הפסיכוטיות הנפוצות). התקף פסיכוטי המלווה דיכאון הוא לא אבחנה ברורה מבחינה פסיכיאטרית, אלא יותר תאור תסמינים של הפרעה כלשהי. יחד עם זאת ראוי לציין כי גם לדיכאון וגם למצבים פסיכוטיים יש מרכיב תורשתי ברור.

אני בת 37 נשואה ויש לי ילדים לפניי שלושה חודשים התחלתי טיפול ויפאקסטxl בחודש הראשון היה לי נורא קשה בגלל התופעות אבל עם סיום החודש השני היה שיפור ניכר במצבי בחודש השלישי החלו כאביי ראש מאוד מאוד חזקים והפסכיאטר שמטפל בי החליט להוריד במינון ולקחת יום כן יום לא כאב הראש רק גבר ולכן הוחלט שלמשך שבוע עד למפגש הבא עם הפסכיאטר אפסיק לקחת את הכדורים .לצערי לאחר שלושה ימים ללא טיפול מצבי התדרדר לא הלכתי לעבודה בכיתי כל הזמן הכל כאב לי בגוף היו לי גלי חום מחשבות אובדניות ירד לי לחץ הדם והתחילו התעוותויות הובהלתי לבית חולים שם נערכו לי בדיקות דם והתברר שרמת הck מאוד גבוהה קיבלתי זריקה לסחרחורות ועירוי הבעיה שהרופא נסע לחול ואין לי למי לפנות אני מאוד עצבנית מצוברחת לא עובדת לא ישנה ובעיקר בלי טיפול מה עליי לעשות? ולמה הייתה לי רמת ckגבוהה האם זה מסוכן? בבית חולים לא התיחסו לזה אבל נתנו לי להתחיל טיפול בכדוריי מירו חצי כדור ליום אני לא רוצה להתחיל שום טיפול חדש נמאס לי מתופעות הלוואי הקשות הרמתי ידיים ומקווה למות

שלום רב, הרבה שאלות ולא לכולן יש לי תשובה. לדעתי כדאי לך בשלב ראשון לפנות לרופא המשפחה בכדי להתייעץ איתו לגבי עליית ה- CK. זה יכול להיות בעיה משמעותית ומצד שני זה יכול להיות חסר משמעות. רופא המשפחה יוכל לתת לך תשובה בעניין זה, וגם לכוון אותך בנושא התרופות.

שלום, כמה זמן לוקח עד שהגוף מתחיל להתרגל לתופעות הלוואי של כדורי ויפאקס? ותוך כמה זמן אני אמורה להתחיל לראות בשיפור במצב?

נירית שלום, שיפור מתחיל כשלושה שבועות מהרגע שמגיעים למינון מתאים (מינימום 150 מ"ג= 2 כדורים ליום). באותו זמן בערך חולפות גם תופעות הלואי.

האם ציפרלקס עלולה לגרום לרעד בידיים? אני נוטלת את התרופה כשלוש שנים ומאד מרוצה. 15 מ"ג ליום. ידי רעדו מעט מדי פעם בעבר. נראה לי שיד אחת רועדת עכשיו יותר. תודה על תשובתך. גילי

גילי שלום, ציפרלקס יכול לגרום לרעד, אבל הוא בד"כ עושה את זה בתחילת הטיפול. לפיכך כדאי להתייעץ גם עם נוירולוג בנושא הרעד.

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת את התרופות הבאות: 1)לפונקס - 250 מ"ג. 2)סרוקסט - 40 מ"ג. 3)דפלפט - 1000 מ"ג. מבחינת "הסימנים החיוביים" של המחלה אני מרגישה טוב (מחשבות השווא שהיו לי , נעלמו). אני לא מרגישה טוב מבחינת "הסימנים השליליים" שלה- יש לי קהות רגשית- חוסר יכולת להרגיש רגשות בעוצמה רגילה. למחלת הסכיזופרניה אני לוקחת את הלפונקס. את הסרוקסט , הנוגד דיכאון, אני לוקחת כדי לזרז את חזרת הרגשות שהלפונקס צריך לעשות. ואת הדפלפט אני לוקחת בגלל התקף אפילפטי שנוצר לי ממינון עודף של הלפונקס בעבר (450 מ"ג). יש לציין כי אני עורכת בדיקת eeg כל חצי שנה, הפעם האחרונה הייתה תקינה עם מינוני התרופות הנוכחיים. בזמן שנטלתי 350 מ"ג לפונקס, 40 מ"ג סרוקסט ו-800 מ"ג דפלפט הרגשתי יותר טוב רגשית, אך לצערי בדיקת ה-eeg לא יצאה תקינה ונאלצתי להעלות בדפלפט ל-1000 מ"ג ולהוריד את הלפונקס ל- 250 מ"ג (את הסרוקסט השארתי עם 40 מ"ג כי מינון זה עזר לי). פעם שעברה כאשר התייעצתי עימך בנושאי זה, ייעצת לי לעלות את הלפונקס ל- 300 מ"ג , הבעיה שגם אפילו עם מינון 250 מ"ג לפונקס יש לי מדי פעם(לעיתים נדירות, אבל יש) תנודות בידיים אולי לא עד כדי כך שאצטרך להעלות בדפלפט למעל ל- 1000 מ"ג אבל מספיק בכדי לדעת שלא להסתכן ולהעלות ל- 300 מ"ג, כלומר , אני ממש בגבול. לפיכך,מה תוכל לייעץ לי לעשות? הרופאה המטפלת בי אמרה שלא כדאי לעשות כרגע שינויים תרופתיים, כיוון שכל שינוי במינון תרופה אחת משפיע על תרופה אחרת , משולש שכזה. חוץ מזה, לא הייתי רוצה לקחת עוד תרופות נוסף למה שיש לי. אשמח לקבל תשובה ממך, בתודה מראש, ושבת שלום,ליאת.

ליאת שלום, לצערי אינני איש בשורות. במצב הנוכחי בו אינך יכולה לשנות מינון ואינך רוצה להוסיף תרופות אינני רואה כל פתרון לבעייתך. יתכן וקיים פתרון כזה, ולכן כדאי להתייעץ עם מישהו נוסף בנושא.

תודה על תגובתך, ד"ר שמגר. עלה במוחי רעיון על הוספת נוגד דיכאון טבעי בשם -היפריקום Hypericum (שם התרופה- רמוטיב ). מה דעתך עליו בתור פיתרון לבעייתי? האם באמת אין אפשרות לקחת את ההיפריקום עם הסרוקסט אותו אני נוטלת? , שכן, כתוב באתר "אינפומד" שיש להמנע ממתן משולב של תרופה זו יחד עם תרופות החוסמות ספיגה חוזרת של סרוטונין ( לדוגמא: פרוזק, אפקסור ,סרוקסט) ותרופות נוגדות דיכאון אחרות. ושדבר זה עלול לגרום לתופעות לוואי מסוכנות כגון: בלבול , חום גבוה ועלייה בלחץ הדם. האם נטילת ההיפריקום עלולה לגרום לי ל- EEG לא תקין ולפרכוסים למרות שזו תרופה טבעית? מה המינון המומלץ? ותוך כמה זמן התרופה צריכה להשפיע? האם עשויה להיווצר אינטראקציה בין ההיפריקום לשאר התרופות שאני נוטלת חוץ מהסרוקסט - 40 מ"ג ( אני לוקחת גם 250 מ"ג לפונקס, ו- 1000 מ"ג דפלפט)? כמו שכתבתי לך בהודעה, אני באמת לא רוצה תרופות כימיות נוספות וחוששת "לשחק" יותר מדי עם המוח, לכן חיפשתי פתרון טבעי לבעיה - אך ד"ר שמגר , האם אני טועה לגבי ההיפריקום , והאם באיזשהו מקום תרופה זו עלולה גם להזיק כמו תרופות כימיות רגילות אחרות? סליחה על השאלות הרבות, מקווה שתוכל לעזור לי. בתודה, ליאת.

דר שלום מאז שאני מכירה את עצמי אני סובלת מהתקפי פאניקה שמתבטאים בהזעה,ולפעמים גם חרדות קלות. לפני כשנה וחצי הייתי אצל רופא פסיכיאטר והוא רשם לי "ציפרלקס" שאותם לקחתי במשך חצי שנה במינון נמוך. הכדורים הללו לא עזרו בכלל, וגם גרמו לי לסיוטים בלילה. מאז שהפסקתי לקחת אותם אני סובלת מחוסר ריכוז קשה (אני לא מצליחה להתרכז במחשבה אחת, והכל מעורפל לי), אני מרגישה שהמחשבה שלי לא חדה (אם מדברים איתי קשה לי "לשלוף" מילים). חשוב לי לציין שלפני שלקחתי אותם לא סבלתי מהדברים הללו האם לדעתך יש קשר בין הדברים? ומה עלי לעשות?

שלום רב, לצורך תשובה עלי להבין מספר עובדות: - באיזה מינון נטלת את הציפרלקס? - מתי הפסקת את הטיפול?

הייתי לוקחת מינון של 10 מ"ג והפסקתי את הטיפול לפני שנה וחצי.

דוקטור שלום אני מטופל בזיפרקסה 30 מג ליום נגד קולות. בעבר טופלתי בהרבה תרופות אך ללא הועיל .כיום הקולות התגברו והציעו לי לקחת כדור בשם שסימבאסטטין. שכרגע משווק רק דרך מחקר. האם תוכל להאיר את עיני על תרופה זו כמו תופעות לוואי וכו.

אורי שלום, סימבאסטטין היא תרופה לטיפול בכוסטרול, ואינני מכיר קשר שלה לטיפול בסכיזופרניה.

דר שמגר מכובדי! שוב שלום ובקשה לחוות דעתך! כפי שהנך כבר בוודאי זוכר מהתכתבויות קודמות מטופל בדיכאון מג'ורי . הוחלט על טיפול משולב של אדרונקס 12 מ"ג ביום + בונסרין90-מ"ג ביום. אחרי נסיון כושל של טיפול קצר באפקסור ובאיקסל שגרמו לי מייד לאצירת שתן מוחלטת. שאלתי אליך הינה מהם זמני נטילתהכדורים וכיצד לחלק את מינונם במהלך היממה בהתחשב בעובדה שהאדרונקס מעורר והבונסרין גורם לישנוניות. האם לקחת 2 אדרונקס בבוקר ואחד אחרי הצהריים ואת כל 90 המ"ג של הבונסרין לפני השינה. לצערי לא קיבלתי על כך תשובה חד משמעית מהרופא. לטענתו ישנן מיגוון אפשרויות ועלי לנסותם כשהמוטיב העיקרי הוא כמובן לא ליטול את האדרונקס לפני השינה אלא במהלך היום ,ולגבי הבונסרין לפחות 30מ"ג -60מ"ג ליטול לפני השינה.ואת 30 מ"ג הנוספים במהלך היום. אנא עזרתך בפתרון הדילמה המבלבלת הנ"ל. בברכה ובהוקרה! רז

רז שלום, כדאי לקחת כדור אדרונקס אחד בבוקר ושני אחה"צ. בונסרין אחד אחה"צ ושננים לפני השינה. לגבי השעות המדוייקות- זה תלוי בסדר היום שלך.

שלום,היו לי התקפי חרדה..התחלתי לקחת פעמיים קלונקס ביום אחד בבוקר ואחד בערב ובנוסף כדור רסיטל,כרגע הורדתי את המינון ואני לוקחת חצי קלונקס בבוקר וחצי בערב ואת הרסיטל..הרופאה שלי אומרת שהיא מעוניינת להגיע למצב שאני אקח רק רסיטל...אני מעוניינת להיכנס להריון,רציתי לדעת אם התרופות מפריעות/עלולות להזיק באיזשהי צורה?תודה מראש.

סיוון שלום, שתי התרופות יכולות להיות בעייתיות בהריון, אם כי הסיכון נמוך. כדאי מאד לפנות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיכול לתת לך כלים להתמודדות עצמית והורדת מינון התרופות (ולפעמים אף יכולת להסתדר ללא תרופות). בהצלחה

שלום רב!! אני במצב של חוסר שינה -קשה מאד מאוד שהתפתח כתוצאה מהתפרצות של R.L.S (בגלל תרופת SSRI במינון גבוהה שנלקחה זמן רב והופסקה לאחרונה בשל גילוי הבעיה הנ"ל). הבנתי שתרופות מסוג זה יכולות לגרום לR.L.S. וזה מה שקרה אצלי ככל הנראה(לא תורשתי,אלא בעקבות התרופה). אך בכל זאת מטרידה אותי שאלה מוזרה האם יתכן מצב שהבעייה הזו עם הרגליים יכולה להיגרם גם בעקבות פוסט טראומה של תאונה שהיתה לי כחצי שנה לפני שהתחלתי השימוש בתרופה?? אני מתכוונת לתאונה בכביש שאני בתור הולכת רגל הועפתי על ידי מכונית שהפילה אותי ממרכז הכביש הצידה עד למדרכה ואני למזלי לא נפגעתי חוץ מכמה חתכים כואבים בכף רגל אחת -באיזור שמעל לעצם העגולה הבולטת שמחברת את כף הרגל לרגל עצמה. וארי כן היו לי כאבים קשים בשתי הרגליים כאילו הכל מרוסק מבפנים לא יכולתי לדרוך כמעט מרוב כאבים קשים ורב הזמן שכבתי אך גם בשכיבה הופיעו הכאבים ,שום תנוחה לא היתה נוחה לי וזזתי והסתובבתי במיטה בלי סוף..רק שכיבה על הבטן הקלה על הכאבים. עשיתי צילומים רנטגן ברגליים והכל יצא תקין, נרשם לי אז:"שיפשוף באספקט מדיאלי שליש תחתון של השוק ימנית,רגישות למישוש בקרסוליים,ללא תפיחות,תנועות מלאות,NV.OK.אין ממצא חבלתי בצילום.ממומלץ על אמבטיות ותנועות,אנלגטיקה לפי הצורך,המשך מעקב במרפאה". למרות זאת הרגשתי כאילו הכל מרוסק לי ברגליים מרוב המאמץ שהפעלתי בכביש בגילגול קטן על פגוש המכונית במטרה לעוף הצידה ולא להיפגע ולהידרס תחת גגלגלי המכונית. המשכתי לסבול הכאבים והדבר הפריע גם לשינה ורק כעבור 8 או9 חודשים הכאבים פסקו לחלוטין. יש לציין שאז עדיין לא נטלתי תרופות בכלל. כשפסקו הכאבים כבר לא היתה שום תנו עתיות ברגליים בלילות וישנתי כרגיל כמו לפני התאונה-במתכונת הרגילה של- נדודי שינה בלילות עקב מצב דיכאוני ממושך!!! אך בלי שום תופעות ברגליים של כאבים או תנוהעתיות רבה שמפריע לישון)), ואז כחודש אח"כ התחלתי לראשונה טיפול תרופתי ב-SSRI במינון מאד נמוך(סרוקסט 10 מג ליום +קלונקס רבע מילגרם בבוקר ורבע בלילה)-ואז התחלתי לישון טוב בגלל הקלונקס.ישנתי כמו מתה ולא היו נדודי שינה.אחכ תוך שבועיים בערך עלה מינון הסרוקסט ל-20 ליום וקצת אחכ ל-30 ובמקביל גם הקלונקס עלה לחצי מג רק לפני השינה,-ושוב ישנתי עדיין טוב יחסית אך תוך פחות מחצי שנה הקלונקס הפסיק להשפיע כבר ובהדרגה פחות ופחות ישנתי וחזרו נדודי השינה ובעיקר הפאקסט שעלה התחיל לגרום לי לחוסר שינה קשה בלילות (ואף ביום לא הצלחתי לישון ולהשלים שעות שינה שחסרות לי מאד כי הפאקסט ממש עורר אותי !!!) אך עדיןן לא זכור לי תנועתיות ברגליים בלילות וגם לא כאבים. קצת אח"כ עלה המינון מ-30 ל-50 מג פאקסט כל בוקר,קלונקס נשאר כרגיל חצי מג כל לילה:ואז התחילו הצרות עם הרגליים RLS .חוץ מחוסר השינה שהוחרף מאד עד למצב שלא ישנה בכלל גם התחילה בעייה של רגליים קופצות ומתנדנדות בלי סוף בלילות כשאני מנסה לישון וזה לא מלחץ,אני מפסיקה לזוז כשאני שמה לב לנידנוד הזה ברגליים אבל זה שוב חוזר וחוזר בלי שאני שמה לב ויוצא שאני ערה כל הלילה לא מצליחה לישון ורגליי לא מפסיקות לזוז להן... למעשה אז התחילה הבעייה ברגליים וזה נמשך ככה כבר שנה ורק לאחרונה הרופא הבין שיש לי RLS בעקבות הפקסט הגבוה שלקחתי (שהוא גרם לי לRLS ברגליים והחריף את חוסר השינה הרגיל שלי) ולכן הופסק התרופה ועלה מינון הקלונקס במעט. הוצעו לי תרופות קשות נגד אפילפסיה \פרקינסון על מנת לטפל בבעיה ברגליים ולא הסכמתי כי אלה תרופות קשות עם סיבוכים קשים...בנתיים אני הסכמתי רק לעלייה קטנה במינון הקלונקס שהבנתי שגם הוא יכול לטפל בבעיה וזהו זה .אך לא ידוע לי מה לעשות עכשו עם הבעיה הזו ברגליים??אני ישאר ככה לכל החיים?.. לא רוצה להתמכר לקלונקס הזה ש יפסיק לעזור בסוף ושוב לעלות מינון ושוב, ואני גם לא ירצה לקחת תרופות קשות המשמשות לאפיפסיה כמו טגרטול ,או לפרקיסון..ובטח שלא אופיום בשביל לטפל בבעיה וגם לא קלונקס גבוהה יותר. אז מה עליי לעשות?? ד"ר ,אני הבנתי מהרופא שלי שזה נגרם מהפאקסט הגבוהה ושזה ימשך ככה לכל החיים וזה מאד מאכזב אותי ..ואני מחפשת תקווה שאולי יש סיכוי שזה יעבור לי ולכן נולדה אצלי השאלה שבה התחלתי את המכתב הזה:האם יכול להיות אולי שה-R.L.S.הזה הוא לא כתוצאה מהתרופה אלא אולי הוא ביטוי גופני בלבד של פוסט טראומה מהתאונה ההיא ??? ואז יש סיכוי שזה יעבור לי,ד"ר??? הרי פוסט טראומה נגמרת מתישהו,לא?? _(גם התאונה קרתה לי בגלל מצב נפשי ירוד מאד ודיכאון ממושך שהייתי בו ולכן כשנכנסתי לכביש אני ראיתי מכונית מולי נוסעת לאט יחסית לפני מעבר חצייה ובמרחטק של 2 מטר מהמכונית התחלתי לחצות כי ראיתי שהאיטה וחשבתי שהתחילה לעצור משום מה אך היא המשיכה לנסוע...והשאר כבר ידוע. ומכיוון שגם כיום אני עדיין בדוכאון אז אולי פשוט התרופות משום שהם ניתנו לי לדיכאון ונגד חרדתיות ולהרגעה - עיקבו אצלי את הפוסט טראומה ורק כשלקחתי מינון 50 מג פאקסט אז אולי התרופה הגבירה אז את החרדתיות זמנית -ולכן פרצה מאז הפוסט טראומה של התאונה וזה פשוט מתבטא אצלי ברגליים דווקא כי הם ספגו את המכה והכאבים מהתאונה??? לי אין מושג ,ד"ר, אולי אני סתם מחפשת תקווה שזה יעבור לי ולכן אני ממציאה תאוריות משונות...ומוזרות.. ובכל זאת מקווה לשמוע ממך תגובות לגבי שאלתי הנ"ל +וגם לגבי מה אפשר לעשות עכשיו מבחינה תרופתית בין אם זה נובע מפוסט טראומה,ההמצאה שלי, \ ובין אם אין שום קשר לפוסט טראומה וזה נובע אכן מהפקסט. בכבוד רב ,וסליחה על האורך... נעמה!

נעמה שלום, RLS אינה בעיה פסיכיאטרית אלא נירולוגית. אמנם יש דיווחים על SSRI כגורמים ל-RLS אבל מדובר במקרים ספורים כך שאין מידע של ממש על הפרוגנוזה (המשמעות לעתיד) של מקרים אלו. כדאי להתייעץ עם נוירולוג המומחה להפרעות תנועה.

לדוקטור שלום, במהלך החודשים האחרונים הייתי מטופל בציפרקלס. לאחר המינון ההתחלתי הגעתי בסופו של דבר למינון של 30מג. כיוון שלא היה שיפור של ממש במצבי אלא שיפור קל בלבד, הומלץ על ידי הרופא. החלפת הטיפול. לפי הנחיות הרופא ירדתי במשך שבוע במינון הציפרלקס. כל שלושה ימים ירדתי בכדור אחד. לאחר מכן התחלתי ליטול מירו 30מג מידי ערב. הבעיה היא שמאז שהפסקתי לקחת את הציפרלקס אני חש ברעידות\ צמרמורות מעין תחושת נימול בגוף.אני מתלבט אם עליי לפנות לרופא המטפל או שהתופעות אמורות לחלוף מעצמן בקרוב. מודה מראש על התשובה. רמי

רמי שלום, כנראה מדובר בתופעות גמילה, שחולפות בד"כ תוך כשבועיים מהפסקת הטיפול.

שלום, אני חייבת עזרה, לאחרונה יש לי התקפי חרדה ודכאון שאולי הפסקתי לאהוב את בעלי, יש לנו מערכת יחסים מדהימה אנחנו נשואים שנה בלי ילדים וביחד 6 שנים, אני מאד אוהבת אותו אבל יש לי כבר חודש קולות בראש שאולי לא, זה נשמע ממש מוזר ואני לא יודעת מה קורה לי...אני בקושי אוכלת ומרגישה ממש רע, זה הגיע בכזאת פתאומיות אבל זה לא עוזב אותי, ככל שאני אומרת לעצמי להוציא את זה מהראש זה לא יוצא, זה משעמום? מה לעשות? בבקשה תעזור לי

קרין שלום, האם דיברת איתו על זה? נסי להתייעץ עם חברה טובה שמכירה את שניכם. אם זה לא עוזר- אפשר לגשת למספר פגישות לפסיכולוג/ית שיעזור לך להבין מה קורה לך ולמה זה קורה.