פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום, אני בן 30 רווק הומו ללא מערכת יחסים רצינית מימיי. התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי (דינמי ממוקד). אך אני חווה מעין משבר זהות כללית, מצב רוח ירוד, קושי בהכלת קשרים אינטימיים ואחרים ובעיקר ייאוש חוסר תקווה. אני לא שבע רצון מעבודתי ולימודיי, על אף שהצלחתי לבסס עצמי מהבחינות הללו. אני מרגיש במעין הישרדות, העומס בלימודים משבית אותי, העומס הרגשי בעבודה מאט את תפקודי...ואני פשוט שורד ועובר את הימים. לאחרונה אני מרגיש כי איני מסוגל להתרכז בלימודים, לסיים משימות, לקרוא מאמר מבלי לעשות אינסוף הפסקות והדבר פוגע בתפקוד שלי בצורה קשה ביותר. אני חווה קושי בהתארגנותן ובקבלת החלטות. חשבתי, לאור תחושות של חוסר תקווה ודכאון קל שלעיתים מציפים אותי, לפנות לייעוץ פסיכיאטרי כדי לבחון קבלת טיפול תרופתי. המטפל שלי סבור כי הדבר אינו הכרחי, וממילא יהיה אפקטיבי בליווי של שיחות. אני חושש מהשפעות הלוואי של תרופות אנטי דיכאוניות. קראתי על תרופה בשם "רמוטיב", האם היא מומלצת? מה הסיכונים שבנטילתה מניסיונך הקליני? מה ההשלכות של הגעה לייעוץ פסיכיאטרי דרך הקופה מבחינת סודיות וחשיפה לגורמים חיצוניים בעתיד?

יואב שלום, אין לי ספק שהדבר הכי חשוב כרגע מבחינת טיפול הוא הטיפול הפסיכולוגי. אבל נראה שיתכן ותוכל להעזר גם בטיפול תרופתי. אני לא בטוח שאתה צריך למהר לפסיכיאטר. בעיקר בגלל החשש מהאפשרות שזה יפגע בך בעתיד. הרישום בקופ"ח הוא די שקוף ויכול להגיע בקלות לגורמים רבים. יכול להיות שאתה נמצא במצב דיכאוני קל. רופא המשפחה יכול גם הוא להתאים בקלות טיפול תרופתי. רמוטיב היא תרופה על בסיס טבעי, עם מעט מאד תופעות לואי. לפעמים יש מעט בחילה או אי נוחות בטנית שעוברות אחרי מספר ימים. בניגוד לתרופות אחרות לרמוטיב אין עליה במשקל ונדיר מאד מאד פגיעה בתפקוד המיני. כפי שאתה כבר מבין, אני חושב שכדאי לך לפנות לרופא המשפחה ולהתיעץ איתו בנושא. אגב, אם אתה סטודנט, ברוב האוניברסיטאות ישנו יעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי. תוכל לברר שם לגבי יעוץ פסיכיאטרי. כך או כך- בהצלחה.

ד"ר עופר שמגר שלום רב, ברצוני להיוועץ בך, אודות נתונים מדעיים-רפואיים, אמפירים, מחקרים עדכניים בתחומים כדלקמן: הפרעות קשב וריכוז ו/או הפרעות פסיכוטיות/ סכיזופרניה וכו'. ---ביחד. וכל אחד לחוד.--- למען הסר ספק אדגיש שהעיסוק בשאלה שאציג לפניך מקורה במדע, מחקר בלבד -ולא- מהווה שום תכנון למעשה אקטיבי במציאות. תשובותיך אינן בגדר ייעוץ רפואי באינטרנט אלא אסמכתא של מידע מדעי בלבד. נניח ויש אדם שאובחן (לכל הדעות) עם הפרעת קשב וריכוז: ADHD. כיידוע האטיולוגיה לתסמונת נעוצה במערכת הדופמינרגית, כלומר, הפרשה מופחתת של דופמין (בניגוד גמור לסכיזופרניה), ומכאן שהטיפול בסטימולנטים כגון: ריטלין, אדרל, וכו'. ידוע שכל אדם יכול ללקות באפיזודה פסיכוטית, באמצעות חומרים מעוררים כגון: אמפטמין, קוקאין, מתאמפטמין, וכו', קרי: "פסיכוזת אמפטמין" את התופעה ניתן לגרום בצורה הבאה: "נטילה של 10 מ"ג מדי שעה של דקסטרו-אמפטמין למשך 5 ימים, יוביל תוך יומיים עד חמישה ימים למצבים פסיכוטיים" ('הוראות שימוש') באדיבות אונ' ת"א ספר לימוד פסיכו-נוירוביולוגיה. אם טעיתי אודה לך אם תתקן אותי ותעדכן אותי...(בכל פעם שתמצא לנכון). דקסטרו-אמפטמין גם הוא ניתן לטיפול תרופתי ב- ADHD, קרי: התרופה "דקסדרין". וובכן מס' שאלות אודות המידע המפורט לעיל: 1. האם אנשים שמאובחנים עם ADHD מחוסנים מפני אפיזודות פסיכוטיות ? 2. האם יש שוני בין התרופות ל- ADHD שלעת עתה נקרא להם "דמויי אמפטמין" (לצורך ההפרדה הסמנטית בלבד בין החומרים הפסיכו-אקטיבים), לסמים אחרים שהינם בבסיסם אמפטמינים ? כלומר האם יש שוני במבנה, בחומר הפעיל, בצורת שחרור, באופן ההשפעה, או בכל עניין שהוא בין ה"תרופות" ל"סמים" האמפטמינים ? 3. האם התרופות ל- ADHD מוגדרות כאמפטמינים או כ"סמים מסוכנים" (--אין-- הכוונה לתקנות הרוקחים לפקודת הסמים המסוכנים !!! אלא לנזקים שהם גורמים לגוף ולנפש בטווח הארוך השנים) ?? 4. סמים עלולים להוביל להתפרצות של מחלת נפש חבויה, החל ממריחואנה ועד לאמפטמינים. במידה וניתן מינון גבוה מידי של תרופות לטיפול ב- ADHD והאדם לוקה באפיזודה פסיכוטית. מה נהוג לעשות ? לטפל בתרופות אנטי-פסיכוטיות או שמא לא מטפלים בזה וזה חולף מעצמו ? 5. בהמשך לשאלה 4 - ADHD שנתקף בפסיכוזה... האם זו תחלוף או שמא זו תישאר לצמיתות וההתקף מסמל את פרוץ המחלה ? 6. נניח וקבוצת אנשים עם ADHD מעוניינים לחוות אפיזודה פסיכוטית חד פעמית ("לשם ההרפתקאה"). האם עליהם להשתמש בכמות כפולה של התרופות על מנת לחוות "פסיכוזת אמפטמין" ? ידוע לך מה המינון הדרוש לשם כך (בהנחה והמינון ניתן דרך ה"קונסרטה", נכון לשעה זו ניתן להשתמש במינון של קונסרטה 90 מ"ג, ללא כל תופעות לוואי (מקביל ל- 25 מ"ג של ריטלין IR), באישור מיוחד מאגף הרוקחות כמובן. 7. ללא קשר לשאלות הקודמות, ברצוני לשתף אותך שהנני מאובחן עם ADHD ומטופל בקונסרטה מזה כ- 5 שנים. בשנה האחרונה פיתחתי חרדה שמא אאבד את שפיותי ואלקה בסכיזופרניה עד גיל 35 לערך. וכבר יצא לי לחוות התקפי פאניקה בהם ההרגשה היא של אובדן השפיות והשליטה. לצורך העניין מטופל תרופתית ב- SSRI ומשתתף בפסיכותרפיה אצל פסיכולוגית. החרדה ברורה אולם מורכבת במיוחד וחלקה נוצרה אף מיוזמתי (הלא-מודע). שלחתי לך לפני תקופה ארוכה הודעה בפורום בנושא הזה. לצערי החרדה לא נעלמת ואני לא יודע כיצד להשקיט את מצפוני.... אני בן 26, עובד במקצועות הבריאות, וסטודנט MA באונ' ת"א. לצערי לאור הבקיאות בספרות המקצועית והעיסוק במקצועי אני "נתפס" על החרדה שזו מבשרת את תקופת ה- "פרודרום", אני חש מזוהה בכל רמ"ח אבריי עם ההפרעות הפסיכוטיות לרבות תיאוריות ומודלים העוסקים במחלת הסכיזופרניה (LAING למשל "חי" בתוכי, אולי אני "גלגול שלו", אני צוחק כמובן... עדיין לא פיתחתי מחשבות שווא...:-)...אם לא אצחק לא ישאר לי דבר..). החרדה שלי בחלקה נובעת מעצם היותי מחונן, בעל מנת משכל גבוהה לכל הדעות (של מבחני המשכל המודרניים וכן של התרשמויות של אנשים עימם נפגשתי). אני לא ממש קונה את ה"אינטליגנציה" שלי, כנראה לאור ההתמודדות עם הפרעת הקשב שפוגמת בתפקוד הקוגניטיבי, והקשר לחרדה היא שאם אלקה בסכיזופרניה אסבול מ"קרעים" באישיות, בקוגניציה, ברגש, וייתכן שאאבד את המעלה/הסגולה שלי (והיחידה מבחינת שאיפות קרייריסטיות). אפרופו... אני כותב היום את התזה שלי על הקשר בין רמת ארגון אישיות נמוכה לפגיעה קוגניטיבית/תסמינים שליליים וה"שמירה" של מחשבות השווא ומערכות דופמינרגיות.ויש לי אפילו הצעת מחקר שעשוייה אף להוכיח את המודל התיאורתי שלי. לדעתי, התכנים הפסיכוטיים ה"לא הגיוניים" (לפחות בעיני ההדיוטות/המתבונן) ניתנים לניתוח הגיוני ומעמיק בייחוד כזה תלוי בהקשר הגשטלטיאני-לינגיאני ובהמשך "הבנתי שסכיזופרניה זה לא סוף העולם גם אם אלקה בזה והחרדה סביב "האם/מתי זה יתפרץ" פחתה אולם החרדה שמא "זה יתפרץ תוך 10 שנים" לא מניחה ולא מרפה, אני לא חושב על העניין כל שעות היממה אך כשחרדה כלשהיא צפה החוצה, זו מקבלת דווקא ביטוי. יש עוד מלא אפשרויות למקור החרדה אולם בשל היותם אפשרויות פסיכולוגיות אין האחת עדיפה על השניה וכולן שוות מעמד "הסבירות ל...והאינטואיציה... (מה הלב אומר). בכל מקרה סתם הוצאתי דברים מהלב, חשוב שתתייחס לשאלות שלי. תשובה מפורטת אם אפשר. תודה רבה מראש וחג שמח נועם.

נועם שלום, הרבה מאד שאלות, הרבה חרדה- ואני לא בטוח שאוכל לתת מענה לכל. אנסה להתייחס לעיקר הדברים. אכן התרופות בהן משתמשים לטיפול ב- ADHD יכולות לגרום למצבים פסיכוטיים במינונים גבוהים, אבל לא במינונים בהם משתמשים ב-ADHD, וזו הסיבה שהחולים לא מפתחים מצבים פסיכוטיים (...זה לא בגלל שהם מחוסנים). עקרונית אין שוני בסיסי בין התרופות לבין אמפטמינים, מעבר לעובדה שהתרופות עוזרות להפרעה ואמפטמינים לא עוזרים. באשר לחששות שלך ממצב פסיכוטי ההולך ומתפתח- תוכל להבדק ע"י פסיכיאטר לצורך הערכת מצבך. אין ספק שאתה מוצף חרדה, ואין ספק שהיכולות האינטיליגנטיות לא עוזרות לך בענין זה, אולי אפילו מקשות עליך. קשה לך לסמוך על אחרים, וחשוב לך לפרק כל נושא למרכיביו בכדי להבין אותו, אבל דוקא אתה צריך להבין כמה השלם הוא לא תמיד אוסף כל מרכיביו. כך או כך, כולי תקווה שמצבך יתאזן במהרה.

ד"ר שלום, בן 30 , נוטל מזה שנתיים רסיטל 20 מ"ג ומודאל 100 מ"ג לטיפול בחרדה. מזה כחודש אני בטיפול פסיכולוגי. לדעת הפסיכולוג יש לי אישיות אובססיבית.(הוא הבדיל את זה מ OCD). יש לציין בנוסף שאני מרבה לכסוס ציפורניים ויש לי קשיים בריכוז. ניסיתי תרופות רבות - אך ללא הועיל.. חלקם פגעו מאד במין שאלתי היא האים יש היגיון להעלות את מינון הרסיטל ל 60 מ"ג כטיפול באישיות האובססיבית. (להדגיש : נראה לי שאין לי OCD מבחינת הסימפטומים המוכרים של ההפרעה) תודה

שלומי שלום, לתרופות אין שום השפעה על האישיות. רק טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לקשיים אישיותיים. התרופות עוזרות רק אם מתפתחים סימנים דיכאוניים או חרדתיים.

קראתי לפני כחדשיים בדבר תרופה חדשה לטיפול בחרדות אשר לדברי המחבר הינה יעילה ובטוחה יותר מהסרוקסט הנפוץ למיטב ידיעתי , התרופה פותחה על ידי חברה ישראלית ועדיין לא נמצאת בסל התרופות אודה על כל אינפורמציה כגון שמה המסחרי , יעילותה , באם נוסתה , וחוות דעת כללית בברכה יהודית

אינני יודע על מה מדובר. אם את או מישהו מהקוראים יודא את השם אוכל להתייחס לכך.

שלום שמי שרונה ואני בת 40 עוד מעט, מזה 3 חודשים שהחיים שלי לא אותו דבר, משהו השתבש וזה מפחיד תמיד ההיתי דאגנית וחרדתית אבל אף פעם זה לא התבטא בצורה שכזו זה התחיל מדאגה יתרה שגרמה לי לחוסר שינה במשך שבוע ומשיך בלי שליטה ברעידות בלי שליטה בכל הגוף כמו צמרמורות חזקות ואח"כ כאבי ההתכווצות בצוואר בעורף ברגליים , כאבים בחזה הזעה בעורף בלילה והתעוררות בלי סיבה בבהלה רצינית עד שחשבתי שמשהו עומד לקרות לי הלכתי לרופא ....בדיקות...ואז הוא אמר שזאת חרדה לחץ ומתח נתן לי רמוטיב שלפי דעתי לא עשה לי כלום. אחרי שסיימתי את הכדורים בערך 20 יום חיכיתי בקוצר רוח לשינוי ולרגיעה אבל זה לא הגיע, אמנם נגמרו הצמרמורות והכאבים בגוף אבל באו דפיקות לב מהירות ועדיין התעוררות בבהלה וכאבים בצוואר כמו התכווצות שרירים חזקה, שוב חזרתי לרופא והוא באמת ראה שהדופק קצת מהיר עשה לי א ק ג ואמר שהכל בסדר החרדה לא עברה והפעם נתן לי לורוויאן חצי כדור שבוע ואח"כ להשלים לכדור עד 10 ימים בלבד ובצרוף כדור ציפראמיל 20 מ"ל ...קראתי בפורום והתעניינתי בנושא ואני פוחדת להתחיל עם הכדורים שמה זה לא יעשה לי טוב או יעשה לי יותר גרוע רציתי לשאול עוד דעה מקצועית מה אני אמורה לעשות ואם כדאי להתחיל? אני רוצה לציין שאני כבר לא יודעת ממה אני פוחדת מהמחשבות הרעות שאני מנסה להתעלם מהם או מהחרדה מהחרדות עצמם ומה שהיא גרמה לי.. אשמח לשמוע עוד דעה מקצועית מה היא מציעה לי לעשות....בתודה מראש.....שרונה המיואשת....

שרונה שלום, בהחלט יתכן שמדובר במצב הנגרם מחרדה. לא תמיד יש סיבה ברורה להתחלה של מצבים כאלו. רק לצורך וידוא- האם נבדקו לך תפקודי בלוטת התריס? לגבי הטיפול- ראשית, ניתן להעזר בטיפול לא תרופתי- טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שהוא מאד יעיל. לגבי התרופות: בד"כ רוב האנשים מסתדרים איתן ללא בעיה מיוחדת. אם מופיעות תופעות לא נעימות- ניתן להפסיק את הטיפול והכל חוזר לקדמותו תוך שעות אחדות. מצד שני קיים כאן סיכוי לא מבוטל לשינוי לטובה, לאפשרות שהתרופות אכן ישפרו את מצבך. האם שווה להשאר מושפעת מהמתח והתחושות הגופניות הרעות, או שאת מעדיפה להלחם במצב הזה, והנשק למלחמה הן התרופות. הכי טוב זה לשלב טיפול קוגנטיבי-התנהגותי עם תרופות כי אז היעילות הכי גבוהה, אבל ניתן בהחלט להעזר רק באחת מטכניקות הטיפול. המון הצלחה.

כרגע ראיתי תוכנית כלבוטק והזדעזעתי מהתמנות מאיך שמתייחסים למטופלים ובעיקר סצינת המקלחת......ואני אפילו לא רוצה להגיד מה התחשק לי לעשות לאישה הדוחה שקילחה את האישה במים רותחים כנראה....

לינדה שלום, לצערי לא ראיתי את התכנית כי עניתי על תשובות בפורום. ראיתי רק את הפרומו, ואני מניח שאת מתייחסת לסצנות שהוקרנו גם בפרומואים. אכן אלו תמונות מזעזעות. יש לפתוח באופן מיידי בחקירת משטרה ולשפוט את המתעללת על התעללות בחסרי ישע. פשוט כואב הלב.

שאלה מצויינת. אם תפרט קצת יותר ותתן לי דוגמה, אוכל להתייחס יותר בהרחבה.

ד"ר שלום. אני בת 35 גרושה + ילדה. בשנה האחרונה נתקלתי בקושי לייצר זוגיות עקב לחץ פנימי, הדבר מתבטא במיחושים בקיבה, קירקורי בטן וגזים. זה יוצר תחושה לא נעימה, דבר שהוא לא בשליטתי, וכשאני נמצאת במצב אינטימי זה ממש לא נעים וההתאפקות לא מיטיבה עם המצב. נכון להיום אני פשוט נמנעת ואני יודעת שזה לא פתרון. יצא שהייתי בחברת גבר לילה שלם וממש לא נרדמתי, הבטן "שיגעה" אותי. במשך היום ובכלל הכל בסדר. אני משייכת את המיחושים למצב מתח/חרדה ואין שום קשר למזון שנאכל. האם קיים איזה כדור שיכול לעזור לפתרון הבעיה? אשמח אם תעזור לי בהקדם. תודה מראש,

עדן שלום, יתכן ומדובר במצב הנקרא irretible bowel syndrome או בעיברית: תסמונת המעי הרגיז. כדאי מאד לפנות לרופא גסטרואנטרולוג, שיוכל גם להתאים לך טיפול. אם אכן זו האבחנה, מדובר במצב שבד"כ מופיע או מחמיר בלחץ נפשי, כפי שתארת, וחלק מהטיפול הוא תרופות להורדת מתח. אבל, כאמור, רופא גסטרואנטרולוג יוכל לתת לך תשובות טובות יותר.

צריכה עזרה.. לום לכולם, עד היום שמעתי ממש קצת על אספרגר וקראתי קצת מידע באינטרנט בעקבות תלונות של חברים על כך שאין לי כישורים חברתיים נכונים, תהיתי אולי זה הסיפור הכוונה היא לכך, שרוב הזמן , אני זו שמדברת, מספרת בעיקר על עצמי כל הזמן, חוזרת על דברים, חוזרת על דפוסים אובססיהית לגבי דברים מסויימים, אני לא מצליחה לקרוא נכון תגובות של אנשים המדברים מולי, ובעיקר לא קשובה, לא יודעת להקשיב ולא משאירה מקום לאחר כדי שגם יספר, אלא כל הזמן קופצת לדבר על עצמי - בהקשר למשהו שסיפרו לי. האם מדובר הסוג של אספרגר? אולי בהפרעה חברתית אחרת? אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.

נגה שלום, זה ממש לא נשמע לי כמו אספרגר, אלא יותר כמו קושי אישי במתן קשב לאחרים וצורך בתשומת לב סביבך. בד"כ מצבים אלו מלווים ברגישות ופגיעות רבה, בעיקר לקבלת ביקורת. כדאי להגיע לאיבחון, ואולי גם לטיפול, אצל פסיכולוג קליני. בהצלחה.

אני בשנות ה-30 לחיי, בריאה, נשואה ואם לפעוט. מגיל ההתבגרות סבלתי מהפרעות אכילה, הלכתי במשך כ-6 שנים לטיפול פסיכותרפי שעזר מאוד ובעצם ריפא אותי. אני כיום סובלת מחוסר שקט, לא יודעת אם להגדיר את זה כחרדה. לעיתים תוקפות אותי מחשבות מפחידות או מדכאות, ובעיקר אני מרגישה כל הזמן "פול גז בניוטרל", עובדת, מתרוצצת ומרגישה שלא מגיעה לשום מקום. יש המון דברים שאני רוצה להספיק ולא מצליחה, אני מתחילה לחשוב שאולי אני פשוט לא מצליחה להתמקד ולהתרכז בדבר אחד. עם זאת, אני מאוד מרוצה מהזוגיות שלי ואוהבת את חיי, לו רק הייתי מצליחה לשפר אותם קצת... האם כדאי להעלות את הדברים האלה בפני רופא המשפחה, או לפנות לפסיכיאטר? מבחינתי מיציתי את הטיפול הפסיכותרפי, אין לי עניין להמשיך בשיחות לאורך שנים. אשמח לעצה, לאן לפנות. תודה.

שלום רב, אני לא בטוח שאת זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. ממה שניתן להתרשם דרך האינטרנט, נראה שגם עזרה של מאמן אישי (כמו אלון גל מהטלויזיה) יכולה לעזור. אפשרות אחרת היא טיפול קוגנטיבי התנהגותי. זה אמנם באופן פורמלי טיפול פסיכולוגי, אבל זה שונה לחלוטין ממה שהתנסת בו. לא נכנסים שם לקונפליקטים מהילדות ולא ליחסים עם הורים, אלא עוסקים בעיקר בכאן-ועכשיו, עם עצות פרקטיות ושיעורי בית לעבודה עצמית להתמודדות עם המצב. תוכלי לקרוא על זה קצת יותר במילון המונחים באתר הבא: http://www.ifeelgood.co.il/ בהצלחה.

בעקבות הפרעות שינה שנמשכו כ 3חודשים, וחרדות שהופיעו, הייתי אצל פסיכיאטר כאשר מזה חודש אני נוטל ציפרלקס 10 מג, ובשבוע האחרון העלה לי ל 15 מג. כמו כן אני נוטל בלילה טרנקסל כבר חודש וחצי אולם במינונים מופחתים לקראת הפסקה 5 מג. הרופא אמר לי גם ליטול כדור שינה בלילה כדי להחזיר את המערכת הביולוגית והפיזיולוגית, אני כבר חודש וחצי עם הכדור שינה, אני חושש שזה ממכר ולא אוכל להפסיק אם זה. והאם ישנן שיטות להפסיק אם כדור השינה, או דרכים אחרות? סליחה אם זה ארוך אולם בכל מקרה תודה על תשובתך.

רן שלום, ניתן להפסיק את כדורי השינה ברגע שמצבך יתאזן ותראה שהוא יציב וטוב מספר שבועות. במצב זה אפשר לקחת חצי כדור בלבד למשך כשבועיים ואז לנסות להפסיק לחלוטין. יש סיכוי מסויים שהורדת המינון תגרום קשיי שינה לתקופה קצרה, אבל אם המצב הכללי שלך טוב (בזכות הטיפול בציפרלקס), קשיים אלו יהיו קלים ויחלפו במהרה.

בן זוגי חולה סכיזופרניה ומטופל וכיום מתפקד רגיל. מה ההשלכות העשויות להיות בעתיד? מה השיקולים שיש לקחת כדי להחליט אם להמשיך בקשר? האם חולי סכיזופרניה יכולים לחיות חיים רגילים?

לירון שלום, חלק משמעותי מחולי הסכיזופרניה חיים חיים רגילים אם הם ממשיכים בטיפול באופן מסודר. חולים אלו יכולים לעבוד, לתפקד אפילו במשרות בכירות ולנהל חיי משפחה מאושרים ונפלאים. אני מכיר מספר חולים כאלו. מאידך, אין ערובה לכך שלא יהיו בעתיד התקפים של המחלה והתדרדרות, אבל ניתן ללמוד על העתיד מהעבר. ככל שהאדם נמצא ברמיסיה (רגיעה) ארוכה יותר מאז ההתקף האחרון, כך ניתן לנבא המשך הרמיסיה גם בעתיד. מעבר לכך יש לקחת בחשבון את נושא התורשה. לסכיזופרניה יש נטיה תורשתית. אמנם רוב הילדים להורה חולה סכיזופרניה הם בריאים (90%) אבל עדיין יש סיכוי של 10% שיוולד ילד שיפתח את המחלה בבגרותו.

האם התקף פסיכוטי משמעותו סכיזופרניה ? אם לא איך ניתן לדעת אם מדובר בסכיזופרניה או בהתקף? מה התסמינים לכאן או לכאן?

מיטל שלום, אני ממליץ שתקראי קצת יותר על פסיכוזה וסכיזופרניה במילון המונחים של אתר ifeelgood אליו ניתן להגיע בקישור הבא: http://www.ifeelgood.co.il/ אם הדברים לא יהיו ברורים חיזרי אלי לשאלות הבהרה.

לדר" שמגר שלום מה יכול לקרות אם אני מפסיקה לקחת אפקסור XR (במינון של 225 מ"ג) בבת אחד? קופת החולים שלי (לאומית) לא מממנת לי אותו ואני כרגע במצב כספי לא טוב ולא יכולה להרשות לעצמי לקנות אותו עוד באופן פרטי. אני לוקחת את הכדור כבר כמה שנים (אני ביפולרית וברוב השנה בדיכאון בינוני עד קשה).בכלל אני בתקופות חיים לחוצה ומדכאת כרגע...אני כן מקפידה ללכת לטיפול. די מיאושת... אור

אור שלום, לא ברור לי למה להפסיק. יתכן שאפקסור לא ממומן ע"י הקופה, אבל אותו חומר מיצרן אחר (כמו למשל ויאפקס או ונלה) בודאי קיים בקופה. הפסקה בכל קצב שהוא עלולה לגרום לדיכאון תוך שבועות ספורים. הפסקה מהירה מידי יכולה לגרום לתסמינים כמו רעידות ומתח.

שלום לך יש לך באמת את הוונלה וויפאקס אותה גברת בשינוי הדרת במחיר של 12 שח לחפיסה אני משתמש בזה. אל תפזיקי בבת אחת יהיה לך תחושות של סחרחורות וכושר התמצאות לא תקין חבל בהצלחה

שלום התחלתי לקחת טרנקסל 15 מ"ג לפני כשבוע, כדור אחד בערב. אני חש תחושת דכדוך וכבדות. האם יכול להיות קשר לטרנקסל או שזהו רק צירוף מקרים. האם התופעה יכולה לחלוף כעבור מס' שבועות? הפסיכאטר שמטפל בי טוען שאני זקוק להפחית את המתח שאני שרוי בו (אני לא ממש מסכים איתו שאני במתח), כאשר התלונה העיקרית שהעליתי בפניו הייתה ירידה זה זמן רב בתחושת החיוניות ושמחת החיים. תודה זיו

זיו שלום, טרנקסל באמת נועד להורדת המתח. האם אתה מקבל חוץ מזה גם טיפול לדיכאון? אכן טרנקסל יכול לגרום לדכדוך וכבדות. לא תמיד התופעות הללו חולפות, וכעקרון אם הן מופיעות ויש צורך בטיפול להורדת מתח, מומלץ להחליף טיפול לתרופה אחרת מאותה קבוצה (כמו קלונקס, לוריואן, קסנקס ועוד...)

בגלל התקפי סחרחורות שחוויתי גם ברחוב,אני מאוד מתוח כשאני יוצא לרחוב ומרגיש מאוד מסוחרר בעבר לפני הרבה שנים הצלחתי לצאת מזה אחרי כמה חודשים כאשר פשוט חדלתי לחשוב ,וניסיתי להתרכז במילה מסויימת כמו במידיציה הפעם זה לא הכי עובד,כי זה מלווה גם לחצים בראש כנראה מהמתח,ביניים התחלתי לקחת רגיעון יום שעזר לי קצת ביית להיות רגוע האם יש רעיון לאיזה רעיון מודרך איך לגרש מהראש את המחשבות המעצבנות האלה של כאילו חוסר שיווי משקל שקיים אצלי גם כשהוא איננו,לפחות כעזרה ראשונה אגב מה היא התרופה רסיטל ובמה היא עוזרת ומה תופעות הלוואי שלה,כי בעבר לפני המון שנים טופלתי באטארקס וזה עשה לי נורא,והיה לי נורא קשה להיגמל ממנו,ונראה לי שגרם לי לאורך שנים ללחץ דם נמוך מאוד

יוסי שלום, הכי טוב לפנות לטיפול פסיכולוגי מסוג קוגנטיבי-התנהגותי. הטיפול הזה עוסק בדיוק במה שאתה רוצה- הדרכה איך להתמודד לבד עם המחשבות המעצבנות. בטיפול תקבל הדרכה ותרגילים להתמודדות עצמית עם המחשבות. רסיטל היא תרופה המורידה חדה ויכולה אף היא לעזור בהתמודדות עם המתח הקשור למחשבות, וכך לשלוט במחשבות.

רציתי לדעת מה יותר טוב\אפקטיבי\מומלץ לטיפול בחרדות ודיכאון לבחור בת 20+: רסיטל או סיפרלקס? תוד'ה.

ג'סי שלום, יעילות שתי התרופות זהה. לציפרלקס יש יתרון מסויים כי יש לו קצת פחות תופעות לואי והוא מתחיל לעבוד קצת יותר מהר.

בני מקבל כעת סרדולקט וסימבלטה-הוא בן 31. בבדיקות הדם ערך הבי-12 שלו בגבול התחתון של הנורמה. האם מציצת 1000מק'ג ביום עלולה להפריע לתרופות?

יפית שלום, אין שום בעיה בנטילת וטמין B12 עם התרופות שציינת.

אני מקבלת פריזמה. האם זו תרופה משמינה?

שלום רב, פריזמה יכולה לגרום לעליה מתונה בתיאבון- ולכן במשקל.

האם יכול פרוזק לגרום לגלישה פסיכוטית אצל נערה (הפסיכיאטרית טוענת שיש לה בעייה קלה של בוחן מציאות ולכן רוצה להתחיל עם תרופה אנטי פסיכוטית לפני מתן הפרוזק). אבקש דעתך.

שלום רב, אינני מומחה בילדים ונוער, אבל ככלל התשובה חיובית- פרוזק עלול לגרום לגלישה פסיכוטית אצל מי שמועד לכך.

שלום רב, מדובר בהתייעצות קצת מוזרה עבור חברה. חברה טובה של המשפחה סיפרה לנו כי יש לה בעיה. נולד לה נכד שלישי לאחרונה ולאורך כל השנים היו לה יחסים בעייתיים עם כלתה. הבן שלה כרוך אחרי האשה וקיים ניתוק מסויים בין הכלה לחמותה. החברה שלנו (הסבתא במקרה זה) סיפרה כי יש תופעות מוזרות של התנהגות מצד כלתה - היא מאכילה את הילד בסתר, לא נותנת לאחרים לטפל בו באופן מלא כאשר הם איתו, וכך היה עם כל הילדים. בתקופה האחרונה התחילה האמא לקחת את הילד לבדיקות במגוון בתי חולים בטענה שהילד לא אוכל ושיש לו בעיות. לאחר שהלכה לבי"ח אחד ולא נענתה, הלכה לבי"ח אחר. הילד עובר בדיקות רבות ללא שמוצאים משהו. הסביבה אומרת שאין שום בעיה עם הילד והוא מתפתח יפה. גם עם הילדים האחרים היה כל פעם סיפורים ארוכים של בדיקות ובעיות רפואיות לכאורה שגררו את האמא לקופ"ח ובתי חולים לרוב. הסבתא חוששת שהילדים בסדר גמור ושהאמא מחפשת תואנות. היא העלתה בין היתר חשש (כרגע לא מבוסס) שמדובר על תסמונת מינכהואזן אותה היא מכירה בעיקר מתוכניות בטלוויזיה. מה עושים במקרה כזה? האם יש לגיטימציה כלשהי של הסבתא לפנות לגורמים רפואיים לשים לב ולבדוק האם יש אמת בחשש? החשש העיקרי הוא שהכלה תגלה על הפנייה והיחסים עם הסבתא יהפכו מלא נעימים ללא קיימים, ואין כוונה לעשות זאת. מנגד יש לה חשש אמיתי לנכדים. אודה לעצה כיצד מתמודדים עם מצב כזה הן מההיבט האישי והן מהיבט מנהלתי אל מול המערכת הרפואית. תודה מראש!

נעמה שלום, טוב שאתם עירניים, כי יתכן שאכן מדובר בבעיה נפשית, אבל כמו שציינת- אי אפשר לדעת בודאות. אולי זו "סתם" אמא דאגנית.... שום גורם רפואי לא יאפשר לסבתא נגישות למידע בלי לידע את האם. הכי נכון לפנות להתייעצות לעובדת סוציאלית לחוק נוער באיזור מגורי האם והנכדים ולעדכן אותה. ניתן לבקש ממנה שתשמור על דיסקרטיות. העו"ס יכולה לבדוק את הנושא ברמה המקצועית ולהרגיע את הסבתא. רק בריאות...

אני לוקח ויפאקס כבר שלושה שבועות. שבוע אחד 75 מלגרם ושני שבועות 150 מליגרם. סך הכל 16 יום עם 150 מלגרם. אני חש רגיעה באופן כללי אומנם לא נראה על פניו העלאת מצב הרוח או שיש עוד להעלאות. וגם הרגיעה לא מוחלטת.למה? כי היום שהלכתי לטיול רגלי בעיר (פעם ראשונה מזה חודשים) עדיין לא היה לי נוח ללכת באיזורים מסויימים בעיר עקב חשש מהאנשים שגרים שם שמכירים אותי - אני מעריך שזה קשור לחרדה חברתית. שאלתי היא כך: 1. האם זה השינויי הסופי או שצפוי עוד שינויי? 2. נרשם ש150 מיליגרם הוא לא מספיק לטיפול מלא של החרדה. האם זה נכון? האם אין אפשרות לטיפול ב150 מיליגרם?

רן שלום, זה באמת קצת מוקדם מידי. לצורך הרגשת מלוא האפקט צרי לחכות 4-6 שבועות במינון של 150 מ"ג. אני הייתי ממליץ שתחכה לפחות עוד שבועיים, ואם תראה שהמצב התייצב ועדיין אינו אופטימלי- אפשר לשקול את העלאת המינון. בהחלט יש מקרים רבים בהם 150 מ"ג נותנים אפקט מלא על חרדה. אז רק עוד קצת סבלנות....

הלוואי שהיה לי. אני לא עובד וכל היום בבית ללא תעסוקה - משתגע ומתוסכל. אוכל את עצמי שאני תקוע ומייחל לשיפור (אפשר לומר נס). אבל תודה על התשובה. אהבתי את הסיומת

שלום, אני בהריון בשבוע 7. עד כניסתי להריון נטלתי ציפרלקס במינון של 10 מ"ג ליום. הסיבה לנטילת התרופה היתה דכדוך קל וחוסר אנרגיה. כיום, כחודשיים לאחר הפסקת נטילת התרופה, (ובעיקר בשבועיים-שלושלה האחרונים) אני חשה דיכאון וחוסר אנרגיה. הדבר מאוד מפריע לי ופוגם קשות באיכות חיי. רציתי לשאול האם נטילת ציפרלקס בהריון הנה מסוכנת ומה ההשלכות שלך כך. תודה

לילי שלום, עדיף לחכות לסיום חודש שלישי (שבוע 14) לפני תחילת הטיפול, כיוון שקיים סיכון מסויים למומים בעובר (סיכון מאד קטן, יחסית). אפשר להעזר בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שמאד יעיל במצבים אלו.

שלום האם סימבלטה רשומה בסל הבריאות? כמו כן הבנתי שרק נוירולוג נותן תרופה זו? והאם זו התרופה ה"נחשבת" ביותר לתחום מחשבות טורדניות וחרדה? והאם זה נכון שהוכח כי היא תרופה שגם מטפלת בבעיה ולא רק בזמן נטילתה אלה ממש כמו אנטיביוטיקה המטפלת בחידקים. תודה

יוחנן שלום, כן אחד, והרבה לא. כן- התופה רשומה בסל הבריאות. ולא- לא רק נוירולוג יכול לרשום אותה (גם פסיכיאטר יכול) ולא- היא לא הכי נחשבת לטיפול במחשבות טורדניות. יעילותה זהה לתרופות רבות אחרות. ולא- היא אינה מרפאה את הבעיה אלא רק מטפלת בסימפטומים בזמן נטילתה (כמו תרופות אחרות)

שלום, חבר טוב שלי זקוק לטיפול פסיכיאטרי (הוא עוד לא אובחן, אך כך זה נראה..). הוא סובל מהתקפי זעם הפוגעים בסביבתו ונמצא במתח מתמיד ועצבים. הבעיה היא שמקום עבודתו בודק מדי שנה גם במשרד הבריאות אם הוא כשיר לעבוד במקום כזה ולכן הוא מסרב להתחיל טיפול (כדי שעבודתו לא תיפגע). האם אכן ישנו רישום לטיפולים פסיכיאטרי? האם יש תחליף? תודה!

שלום רב, קיים רישום של מי שנמצא בטיפול ציבורי, כלומר קופ"ח או מרפאות ציבוריות. אין העברת דיווח אוטומטית לשום גורם, כך שמקום העבודה לא יכול לדעת גם על טיפול ציבורי, אלא אם החבר ידווח להם על כך. כמובן שאין לאף אחד שום אפשרות לדעת על טיפול פרטי.....

שלום. אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג מזה שנתיים. קיימת ירידה בחשק המיני. נאמר לי שלרדת ל-10 מ"ג זה כמו לא לקחת בכלל. האם זה נכון?

שלי שלום, בד"כ הירידה בחשק המיני אינה תלויית מינון, אבל יש מיקרים בהם נטילת חצי מינון כן עוזרת. אפשר לנסות מספר ימים. אם יחול שיפור זה צריך להיות תוך 3-4 ימים מהורדת המינון.

שלום רב adjustment disord,mixed anxiety & depressive reaction מזו ההבחנה הזאת? והאם רסיטל זוהי תרופה הכי טובה לבעיה או שיש עוד תרופה יותר טובה? והאם רסיטל טובה לבעית המחשבות טורדניות? רב תודות

איתמר שלום, פירוש השם הוא : הפרעת הסתגלות עם מאפיינים דיכאוניים וחרדתיים. הכוונה היא שמדובר במצב שהחל בעקבות גורם לחץ חיצוני כלשהו, שמטריד מאד, וגורם לסימני דיכאון וחרדה. לא תמיד תרופות נותנות מענה אופטימלי לבעיה הזו. לרוב חשוב להעזר בפסיכותרפיה (טיפול שיחתי). תרופות יכולות להקל מעט. ישנן תרופות רבות שיכולות לעזור, ורסיטל היא אחת מהן.

האם צריך כמה ימים של הפסקה בין השניים?

אביעד שלום, תלוי על איזה כדורים מדובר. בחלק צריך הפסקה ובחלק עדיף שלא לעשות הפסקה. אם תציין את סוג הכדור הנוכחי ואת סוג הכדור החדש- אוכל לתת הסבר יותר מפורט.

בין ויפאקס לרסיטל

והאם רסיטל טובה יותר ל"מחשבות טורדניות" תודה

נורית שלום, מדובר בשתי תרופות מקבוצות שונות שיעילותן למחשבות טורדניות טובות זהה. בשתיהן יש צורך להגיע למינון גבוה יחסית לצורך טיפול בתופעה.

אם שניהם זהים למחשבות טורדניות מדוע הם נחשבים לשתי קבוצות שונות?< תודה

שלום רב ברצוני לדעת האם למינון של 20-30 מ"ג רסיטל ליום יכולה לגרום למצב של מאניה ,כאשר אדם לא שקט, ועצבני מאוד ,למרות שתמיד היה כך? ועקב כך עליו לרדת ל 10 מ"ג? וכן האם רסיטל יכול להשפיע במינון 30 מ"ג למי שאין תיאבון? וכן האם יכול לשפר מצב רוח כללי?

דוד שלום, רסיטל בהחלט יכול לגרום למאניה בכל מינון שהוא, רק שאינני בטוח שאי-שקט ועצבנות הם בהכרח סימני מאניה, ביחוד שסימנים אלו היו מאז ומתמיד. רסיטל יכול תאורטית לשפר תיאבון ומצב רוח- גם כן בכל מינון שהוא, אבל לא תמיד הוא עושה את זה.

שלום רב הנני נוטל מזה כשלוש שנים ויפקס 150מ"ל אשר הטיב עימי אך לא 100 אחוז פניתי לפסיכיאטר אחר אשר לא יודע על נטילתי של ויפקס ,הנל המליץ לי על רסיטל לציין כי בעיתי הינה מחשבות טורדניות וכתוצאה מכך חרד. האם יש הבדל בין השניים ואם מישהו יכול לספר לי על הרסיטל. האם זו לא בעיה שנטלתי תרופת ויפאס וכרגע אני ינטול (לא במקביל)רסיטל. ההני אף חושש כי מצבי יחמיר עם הרסיטל(האם זו חששה טבעית לאחר הרגל לכדור מסוים)

אסף שלום, שני הכדורים שייכים למשפחות שונות, אבל יעילותם דומה. אם מדובר במחשבות טורדניות, בד"כ לא מספיק 150 מ"ג ויפאקס, ולרוב צריך ליטול מינון גבוה יותר (225-300 מ"ג ליום) בכדי להעלים את התופעות לחלוטין. אני הייתי ממליץ לך למצות את הטיפול הנוכחי ולהעלות מינון, בטרם תעבור לטיפול חדש.

תודה-הקטע הוא שאינני רוצה שהפסיכיאטר הנוכחי זה שנתן לי רסיטל ידע על טיפולי הקודם ועל נטילת הויפאקס.(שהתבצעה באופן פרטי) האם יש לך רעיון? כמו כן מדוע שני פסיכיאטרים כל אחד נותן כדור אחר ושונה על אותה בעיה? תודה מראש

שלום אני בת 28, בעלת OCD קל מאוד, חרדות ולחץ, ובעבר הייתי מטופלת ברסיטל שעזר מאוד. כיום אני מטופלת בתרופות הומיאופטיות ולפני כשלושה שבועות התחלתי ליטול את תרופת הלוסטרל 50 מ"ג. בחודשים האחרונים חשתי לא טוב, לא הייתי מפוקסת, הייתי חסרת סבלנות, היו לי המון טיקים (תמיד היו לי , אך זה החריף) וההרגשה הכללית לא הייתה טובה. אני מפחדת מנטילת כדורים פסיכיאטריים בשל הנזק שהן גורמות לטווח ארוך , ולכן הייתי מעוניינת בטיפול חלופי, שמטפל בבעיה ולא מרגיע אותה נקודתית. שמעתי על טיפול קוגנטיבי התנהגותי. האם לדעתך זהו טיפול אשר יכול לסייע לי? האם ישנם טיפולים אחרים אשר יכולים לעזור במצבי? חשוב לי לשמור על איכות חיים גבוהה, לעבוד, ללמוד ולהתנהל באופן טבעי, וקשה לי עם התופעות הללו שקורות לי. אשמח לעצותיך, ואשמח לשמוע ממך מהם הנזקים העתידיים של לקיחת תרופות פסיכיאטריות והקשר שלהן להצלחת הכניסה להריון בתודה מראש אורנה

אורנה שלום, אין ספק שאם ניתן להסתדר ללא תרופות, זה עדיף. מאידך, לחיות כל החיים בלחץ ולהמנע מפעילויות מסוימות רק בשם העיקרון של "לא לקחת תרופות"- לא נשמע לי מציאה גדולה.... תרופות נוגדות חרדה כמו לוסטרל אינן גורמות שום נזק ארוך טווח. טיפול קוגנטיבי-התנהגותי הוא טיפול מצויין לחרדה ול- OCD, ובהרבה מקרים הוא מאפשר להסתדר ללא תרופות. במקרים בהם הטיפול עוזר חלקית, או לא עוזר כלל- לדעתי עדיף לחיות עם תרופות חיים ללא מגבלות, מאשר חיים עם מגבלות אבל ללא תרופות. אני מקווה שאכן טיפול קוגנטיבי-התנהגותי יעזור לך. ישנן טכניקות טיפוליות נוספות (פחות נפוצות) שכולן די דומות לטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי. כך או כך- בהצלחה!!!

שלום, בקשר לאחי: אחי אובחן ע"י פסיכיאטר כסובל מתסמינים דכאוניים, קשיים תפקודיים, אנהדוניה... והוא נתן לו מרשם לכדורי רסיטל(שהוא לא ממש מתלהב לקחת..ולוקח יום כן יום לא בערך...) הפסיכיאטר גם פקסס מכתב לרופא היחידה שבו הוא ממליץ על בדיקה נוירולוגית וסי טי ראש. הוא פקסס בערך לפני חודש, ועדיין לא זימנו את אחי לשיחה או בדיקה. האם כתוצאה מחוסר היחס של היחידה אנו צריכים לחשוש. במילים אחרות, האם יש סכנה להשאיר את אחי ביחידה (לא קרבי)? האם מצבו עלול להדרדר עוד יותר אם ישאר בצבא או להפך? כדאי להתערב מול רופא היחידה והמפקדים של אחי? סליחה על כמות השאלות, אנחנו מרגישים אבודים ולא יודעים את מי לשאול. תודה.

ליאת שלום, בהחלט כדאי ליצור קשר עם מרפאת היחידה. פקסים לא תמיד מגיעים, ולפעמים הולכים לאיבוד. אם אתם לא יודעים איך ליצור קשר, דברו עם קצין העיר באיזור מגוריכם והם יעזרו לכם. הטלפונים של קצין העיר מפורסמים במספר מקומות באינטרנט (חפשי ב"גוגל"- "קצין העיר"). לפעמים דוקא המסגרת הצבאית נותנת כוח. יציאה ממנה נתפסת לפעמים כעוד כשלון, לכן לא הייתי ממהר להוציא את אחיך מהצבא. בענין התרופות- אם הוא לא רוצה את התרופות, כדאי שיצור קשר עם הפסיכיאטר וידבר איתו על זה. ברור לכל פסיכיאטר שאי אפשר להכריח אף אחד לקחת תרופות, אבל לפחות שיחשבו ביחד על אפשרויות נוספות להתמודדות עם הבעיה. בענין המפקדים- כדאי להתייעץ עם אחיך. ישנם חיילים שזה מאד עוזר להם. ישנם אחרים שמאד יפריע להם שהמפקד יכנס לבעיות האישיות שלהם. תקשיבו לו, ותראו מה מתאים לו. המון הצלחה!

אנו הורים לילד בן 24 שגם היה בטיפולך. אנו נואשים שבורים ומדוכאים. הזוגיות הנפלאה שהיתה לנו 25 שנה מתנפצת מול הסבל שלנו וגם אי הסכמה בנוגע לבן. אודה אם תמליץ לנו לאן ללכת. יש המון מקומות. הייתי רוצה להגיע לטובים שבהם. ולך באופן אישי המון בריאות ואושר אתה אחלה רופא ובן אדם !

עדי שלום, אינני נוהג להמליץ כאן על מטפלים פרטיים. קיימות אפשרויות לטיפול ציבורי, אבל בד"כ הטיפול הפרטי טוב יותר. אינני יודע מהם יכולותיכם הכלכליות, אבל שווה להשקיע בזה. אם מישהו מהקוראים ימליץ על מטפל זוגי (באיזור הצפון...) אשמח לפרסם את ההמלצה. המון הצלחה.

שלום לך האם זה אפשרי להפסיק כדורים לגמרי כי ירדתי בהדרגה לחצי כדור מה אתה ממליץ? ואצין שיש עוד התקפים לעיתים אבל עם 2 כדורים גם יש רק בשני המינונים זה לעיתים רחוקות כבר אחת לחודש אחת לחודשיים תלוי. אודה לך על תשובתך.

סימה שלום, בכדי לשקול את הפסקת הטיפול צריך להבין יותר את מהלך המחלה אצלך. ככלל, יש לזכור שמדובר בהפרעה שהיא בד"כ כרונית, ונוטה לחזור תוך שבועות או חודשים מהפסקת הטיפול. אני מבין ממך שעם ההורדה לחצי כדור חלה איזושהי החמרה מינימלית בתדירות ההתקפים- עובדה שמדגישה את הסיכון שהכל יחזור. חשוב גם לזכור כי אם הסימנים חוזרים- לא תמיד הטיפול שעזר בעבר (ציפרלקס) יעזור גם בעתיד, ויתכן ותצטרכי לנסות מספר טיפולים בטרם תמצאי את הטיפול המתאים לך. כמו שניתן לראות, הפסקת הטיפול כרוכה בהרבה סיכונים. השאלה היא- מה הרווח? עד כמה את חשה שאת יכולה להרוויח מהפסקת הטיפול?

האם ניתן לשלב בין אפקסור XR ואדרונקס?

שלי שלום, זהו שילוב אפשרי, בעיקר אם מטרתו להגביר את האפקט הנוראדרנרגי של האפקסור.

שלום רב הנני סובלת מהתקפי חרדה מזה כ-12 שנה, נטלתי כל שנתים תרופה אחרת ממשפחת SSRI וניסיון לא מוצלח של SNRI ותמיד למקרה חרום נעזרת בריבוטריל. כרגע עם ציפרלקס 15 מג כשנתים וריבוטריל אחד ליומים שלושה. הוסיפו לי לניסיון כעת שמינית כדור זיפרקסה, אז לצערי לא ממש עוזר (כרגיל חרדה יש והזעות בלילה). הפסיכיאטר טוען שלעלות ל-20 מג ציפרלקס לא יעזור. אולי לעלות ל-1/4 זיפרקסה ? לקחת כמעט כל יום ריבוטריל שממכר? או לשנות למשהו אחר? מה דעתך? (לציין כי יודעת שכרגע בתקופה לחוצה ועדין לא מתעלמת מהעובדה שכל שנתים הכדור מפסיק לעבוד עלי)

לין שלום, האם ניסית טיפול קוגנטיבי-התנהגותי?

טיפול חשיפתי? כן! בקבוצה אבל ועדיין משתדלת להיחשף לרוב המקומות והעינינים.

האם כשגבר לוקח זיפקסיה (+ליתיום) זה משפיע על הפריון ? והאם באותו מקרה כשהגבר לוקח תרופות אלו ..זה עלול לפגוע בעובר ברחמה של האישה?

חן שלום, זיפרקסה וליתיום לא משפיעות באופן ישיר על הפריון. הבעיה היחידה שיכולה להיות היא שזיפרקסה גורמת לפעמים לבעיות בתפקוד המיני (בעיה בזיקפה או קושי בהגעה לאורגזמה)- ואז כמובן לא יכול להווצר הריון. אבל אם אין בעיות מסוג זה- אין, כאמור, שום השפעה על הפריון. אין גם בעיה עם העובר שנוצר כשהגבר נוטל זיפרקסה ו/או ליתיום.

אני בת 29 מעונינת לעבור הפלה אם כדורים . האם השימוש בכדורי דיכאון מהווים בעיה לכך בסוגי הכדורים..

שלום רב, אין שום בעיה בשילוב הזה. מקווה שיעבור לך בקלות.

האם יש התמכרות לכדור רסיטל? האם כל תופעות הלוואי שקורות ברסיטל חולפות לחלוטין עם הפקסתו?

ירון שלום, התמכרות פירושה פיתוח תלות בכדור עם צורך בעלית המינון מדי פעם בכדי להשיג את המשך ההשפעה. אין התמכרות לרסיטל. תופעות הלואי שלו הן הפיכות. יחד עם זאת רצוי לציין כי יתכנו תופעות גמילה, ולכן הפסקת הטיפול צריכה להיות איטית והדרגתית.

לאורך כ - 5 שנים לקחתי סרוקסט לבעיות PMS וחרדה אחרי כשלוש שנים ניסיתי להפסיק היה קשה כאבי ראש, ואחרי כחצי שנה הגעתי למצב לא טוב מבחינת ה - PMS אני בת 43 והבנתי שהכדור לא טוב לאוסטרופרוזיס, שמאד חזק אצל הנשים במשפחתי אז הפעם החלטתי להגמל לאט לאט כבר 4 חודשים בתהליך אין הרעה במצב הכללי שלי לא ב- PMS ולא בחרדות, מעט מקרים של דופק גבוה אני עכשיו במינון של חצי כדור יום כן יום לא ורוצה להמשיך כך עוד כחודש ואז להפסיק האם בכל זאת יהיו סימפטומים להפסקה והאם זו דרך נכונה? תודה מראש

נועה שלום, לא ברור לי מהיכן הידיעה על בעייתיות של סרוקסאט עם אוסטיאופורוזיס. אינני מכיר בעייתיות כזו. בכל מקרה, קצב ההפסקה שלך הוא איטי וטוב. בהחלט יכול להיות שעם הפסקת הטיפול יחזרו סימני PMS. אילו אינן תופעות גמילה, אלא ביטוי להפרעה שאינה מאוזנת ללא הטיפול, בדיוק כשם שלחץ הדם עלול לעלות אצל מי שהפסיק טיפול ליתר-לחץ-דם.

דר שלום! הגרוש שלי סובל ממאניה דיפרסיה כ 5 שנים. מטופל בליטיום ורידזין לפי הצורך. בזמן אחרון מתלונן הרבה על "בלגן בראש" מחשבות רבות. גם מתלונן על מעשים רבים שביצע ללא מחשבה (כמובן "שגוים") יש לציין כי לא נראה שיש תיסמונים חיצוניים ברורים לאפיזודה של מאניה. האם הטיפול שהוא מקבל מספיק או יש תרופה נוספת שניתן להוסיף במצב כזה

סיגל שלום, בטיפול בליתיום מאד חשובה הרמה של התרופה בדם. כאשר המצב לא מאוזן רצוי לשאוף להגיע לרמה של 1.2 ואף עד 1.5 מא"ק/ליטר של ליתיום. רמות כאלו בד"כ יביאו לאיזון תוך שבוע-שבועיים. אם הרמות הן בטווח הזה ועדיין יש תסמינים של חוסר יציבות, יש לשקול להוסיף תרופה כגון זיפרקסה, או להחליף טיפול.

שלום רב, אני הייתי מטופלת בלוסטראל במשך 4 שנים עד לפני כשנה (חודשיים לפניי שנכנסתי הריון). היום, שבועיים וחצי אחרי הלידה אני מעוניינת ומרגישה צורך עז לחזור לטיפול התרופתי. מה הדעה הרווחת לגביי נטילת הכדור ובמקביל הנקה? איילת

איילת שלום, לא ידועות השפעות מיידיות של התרופה על התינוק, אבל אין מספיק מחקר על השפעות ארוכות טווח, כך שעקרונית לא מומלץ להניק בזמן נטילת התרופה. לפיכך האפשרויות המומלצות הן הפסקת הנקה או בחירה בתרופה אחרת.

שלום דוקטור אני לוקח לפונקס 500מ"ג מזה כשנה לאחרונה התחלתי לקחת חומצות אמינו בחדר הכושר בזמן האחרון אני מרגיש שהחרדה התגברה נורא האם זה יכול להיות בגלל השילוב של חומצות האמינו עם הלפונקס

שלום רב, לדעתי אין קשר לחומצות האמינו. חומצות אלו הן בעצם סוג של חלבון מפורק, ואינן אמורות לגרום לשום חרדה. כדאי מאד להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל.

שלום שמי יעל, בת 28, וסובלת מפיברומיאלגיה שמעתי על תוסף בשם S-Adenosyl-L-methionine שנמצא כמקל בחלק ממקרי הפיברומיאלגיה האם שמעת על החומר הזה? מה השפעתו? מה תופעות הלוואי? ועוד שאלה- האם אפשר לקחת את החומר בהריון? אודה מאוד על תשובתך יעל

יעל שלום, לצערי אינני מכיר את החומר, ולכן לא אוכל להתיחס לשאלותייך.

שלום ד"ר עופר שמגר, אני אדם שסובל מאוד מסיפטומים של חרדה חברתית אבל איני ביישן כלל. ההפך,אני אוהב לדבר ולהביע את דעתי בחברה אבל הסימפטומים הגופנים כמו דפיקות לב,תחושת מחנק מורידים מאוד מאיכות חיי. ברצוני לברר בהיבט התרופתי, האם אפשר לקחת כדור דרלין באופן קבוע כנגד הסימפטומים הגופנים של החרדה החברתית? האם זה נכון שכדור זה עלול לגרום לאין אונות ותחושת דיכאון כתופעת לוואי? (כך קראתי באינטרנט).

עומר שלום, דרלין בהחלט יכול לעזור לחרדה חברתית. תופעות הלואי שציינת יכולות לקרות, אבל הן נדירות יחסית. גם אם הן מופיעות, ניתן להפסיק את הטיפול- והכל חוזר לקדמותו. יחד עם זאת, כדאי לך מאד לשקול טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שהוא מאד יעיל במצבים אלו, ומתמקד בטכניקה לשליטה עצמית והורדת חרדה. תוכל לקרוא על כך יותר בקישור הבא: http://www.ifeelgood.co.il/dictionary.aspx?&ltrid=9 בהצלחה.

שלום רב זה כארבעה שבועות אני מטופלת ברמוטיב ורוצה לציין שהתרופה"עושה"את שלה ואני מרגישה שהיא עוזרת לי מאוד. במקביל שמתי לב שלאחרונה יש לי "בלק אאוטים" לדברים שבשגרה לעיתים מזומנות ואף אני שוכחת דברים מידי פעם.רוצה לציין שאני מרגישה בהבדל בכל מה שקשור לזכרון לפני ואחרי לקיחת התרופה. אני בת 44 ולא סובלת משום מחלה. שאלתי היא: האם הדבר קשור לתרופה,האם נושא אבדן הזכרון נבדק ונחקר בהקשר לרמוטיב והאם המצב הוא הפיך??? מודאגת מאוד. אודה לך על תשובתך המהירה בת-7

שלום רב, ברמוטיב תוארו יותר מצבי בלבול ופחות הפרעות זיכרון של ממש, אולם לאור העובדה שיש שינוי כה משמעותי אצלך, הייתי מייעץ לך לפנות לרופא המטפל.

שלום, אני בהריון שלישי לאחר שני ניתוחים קיסריים והפעם מיועדת לניתוח אלקטיבי בעוד פחות מחודשיים. ילדיי בני 5 ו-2.8. לאחר הלידה הראשונה היו לי מצבי רוח, בעיקר עצבנות ודכדוך. זה עבר לבד בתוך כמה חודשים, כשחזרתי לעבודה. לאחר הלידה השניה כבר סבלתי ממש מדיכאון שהתבטא בעצבנות, התקפי בכי, עיסוק בניקיון ותוחשה שאני נקרעת בין הילדים ולא מקבלת מספיק עזרה. הגעתי גם להפרעת אכילה שכבר יצאתי ממנה 9 שנים לפני כן (באופן עצמאי ללא טיפול). רק לאחר יותר משנה הדיכאון עבר ותוך שנה וחצי הצלחתי גם לצאת שוב מהפרעת האכילה. חלק מהענין היה שהבן הגדול אובחן בדיעבד כ-ADHD קשה ואז לא היו לי הידע והכלים להתמודד, מה שיש לי ולבעלי היום. את שני הילדים הנקתי עד לגיל שנה. עכשיו אני הרבה יותר ערוכה ומוכנה הן מבחינת עזרה והן מבחינת הבנת המצב. אני נמצאת גם בטיפול. השאלה שלי נוגעת לביות (rooming in) מאחר ולא מצאתי מידע מקצועי בעניין או כל מידע שמדבר גם על החסרונות. האם ביות של התינוקת באשפוז לידה יכול לסייע דווקא במניעת דיכאון לידה? האם עדיף למישהי עם רקע כמו שלי דווקא להימנע מביות? כיצד ואיזה סוג ביות אפשרי לאור העובדה שאהיה גם אחרי ניתוח קיסרי שלישי? מה עדיף לתינוקת? תודה מראש על ההתייחסות

שלום רב, אינני מכיר קשר בין ביות לדיכאון לאחר לידה. יש בהחלט קשר בין דיכאונות קודמים לדיכאונות עתידיים. הסיכוי שלך לפתח מצב דיכאוני גבוה מאד- מאד. יש לך שני ילדים (אוטוטו שלושה) ויש לך אחריות רבה אליהם. אינך יכולה להרשות לעצמך את ה"לוקסוס" של דיכאון לאחר לידה. זו פגיעה קריטית בהם. הם חייבים אמא מתפקדת ב- 110%. כדאי מאד לחשוב על טיפול מונע, גם תרופתי וגם פסיכולוגי (עדיף קוגנטיבי-התנהגותי) כבר מעכשיו. כניסה לגל דיכאוני של חודשים רבים תגרום נזק אדיר לילדים, נזק שלא תמיד הם יוכלו לרפא. את חייבת את זה להם. אל תשארי ללא טיפול.

אני נוטל ציפרלקס מזה 3שבועות בערב. ובמינונים הולכים ומופחתים טרנקסל בלילה 10 מג, לקראת הפסקה הדרגתית , נוטל תרופה זו כחודש וחצי. וכל זאת בעקבות חרדות ודכאון קל שהתפתח אצלי וכנראה גרם לבעיות השינה במהלך השלושה חודשים האחרונים. אני גם נוטל כדור שינה בלילה בעקבות קושי לישון, בשבוע האחרון אני מצליח לישון עם כדור השינה 3שעות ולאחר מכן מתקשה להרדם עד הבוקר, מה יכולות להיות הסיבות וכיצד לצאת מהמעגל הזה. תודה מראש על התשובה וחג שמח.

רן שלום, יכולות להיות לכך מספר סיבות: 1. הורדת מינון הטרנקסל גורם לעוררות יתר. 2. התרגלות לכדור השינה- ולכן הוא כבר לא משפיע. 3. הרגלי שינה פגומים- שינה או אפילו נימנום קל מאד בשעות אחה"צ או הערב יכול לפגוע קשות בשנת הלילה. אם לא יחול שיפור בשינה בימים הקרובים, למרות שמירה על הרגלי שינה טובים (סעיף 3....) אפשר לשקול הוספת רמרון, שהוא כדור נוגד דיכאון שעוזר לשינה ואין אליו התרגלות.

ד"ר שלום האם תרופות פסיכיאטריות עלולות לפגוע בנסיון להכנס להריון?

אורית שלום, עקרונית לא. ישנן תרופות מסויימות, בעיקר מקבוצת האנטי-פסיכוטיים, שיכולות להעלות את רמות הורמון הפרולקטין אשר מפריע לכניסה להריון. ניתן לבדוק את רמות ההורמון בדם בבדיקה פשוטה. מעבר לכך התרופות לא משפיעות.