פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום.אני בן 26 וסובל מהתקפי חרדה במיוחד במקומות שיש בהם אנשים. כמו מקום עבודה, ללכת לשטוף את הרכב, ללכת לקניון או לבילוי. למרות ההתקפים אני מכריח את עצמי ועושה את כל המטלות אך כל מטלה קשה לי מאוד ומלווה במתח קשה.אני ממש סובל.טיפול בשיחות לא עזר. רופא המשפחה ניסה לתת לי את הרמוטיב כדי שאוכל לחוש קצת יותר משוחרר, הכדור לא עזר. האם תרופה כמו רסיטל יכולה לעזור לי? האם נטילת הרסיטל למשך כשנה מחסלת את החרדה או שרק בזמן נטילת התרופה החרדה יורדת? ובכלל, האם הרסיטל מוריד את הסימפטומים של המתח ללא שינוי האופי/ההתנהגות?

חיים שלום, אתה כנראה סובל מחרדה חברתית. זהו מצב מאד שכיח, וכ- 10% מהאוכלוסיה סובלים ממנו. טיפול ברמוטיב אינו יעיל למצב זה. ציינת שטיפול בשיחות לא עזר. לא ציינת מה היה סוג הטיפול בדיוק. טיפול "רגיל" לא תמיד יעיל. לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי יעילות גבוהה מאד בחרדה חברתית, לפחות כמו תרופות, וכדאי מאד לפנות למישהו שמתמחה בסוג הטיפול הזה. בענין הרסיטל- זוהי תרופה מצויינת לחרדה חברתית. היא מעלימה את החרדה בלי לשנות את שאר ההתנהגויות שלך ובודאי לא את האופי (לצערי טרם מצאו תרופה שמחוללת שינויים באופי....). הטיפול ברסיטל מעלים את הסימפטומים אך לא מרפא את המחלה, כך שעם הפסקת הטיפות הסימפטומים יכולים לחזור. טיפול קוגנטיבי התנהגותי יכול לתת לך כלים להתמודד לבד, גם ללא עזרת התרופות. בהצלחה.

אני נוטלת "רסיטל" מזה חודש וחצי לאחר תקופה ממושכת בה נטלתי את התרופה המוכרת "סרוקסט".אני מרגישה שינוי מהותי,ולסיכומו של דבר עליך למצוא לך את התרופה המתאימה לך והכי חשוב הוא להבין שכולנו באותה הסירה !!!!

לאחר 4 שנים של טיפול בדיכאון וחרדה עברתי גמילה,לאחר חודשיים של אי נטילה חזר לי הדיכאון והחרדה. חזרתי לרסיטל 20 מג' כחודש וחצי שקצת עזר לדיכאון אך לא לחרדה,העלתי מינון ל-30 לתקופה ועדיין לא היתה הטבה כלל. חזרתי לסרוקסט שעזר לי מאוד לפני מס' שנים ולאחר כחודש של אי שיפור הומלץ לי לעלות ל-30 מ"ג ביומיים הראשונים הרגשתי כמו מת מהלך ולא הרגשתי טוב והמצב לא שופר.כעת חזרתי למינון של כדור אחד והמצב מתדרדר כמו כן השינה נעלמת לי גם עם כדור שינה. חשוב לציין שציפרלקס לא עזר לי,לא רמרון ולא אפקסור לפני מס' שנים. לעזרתכם אודה,אני מוכרחה להיות בריאה. תודה,

גלית שלום, כמו שכבר ראית- אין חוקיות ברורה בטיפול. תרופות שבעבר עזרו- כעת אינן עוזרות. גם להפך נכון- תרופות שלא עזרו- יכולות לעזור היום. בהחלט רצוי לנסות טיפול באפקסור וציפרלקס (רמרון לא עוזר לחרדה- רק לדיכאון). כדאי לנסות לשלב גם טיפול לא תרופתי, כגון טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. המון הצלחה.

תודה דר', אתמול הייתי בטיפול והוצע לי לעבור לאפקסור /ונלה 75 מ"ג ,כרגע בשילוב עם הסרוקסט עד השפעה מלאה ולאחר מכן הפסקת הסרוקסט. אפקסור בזמנו ב-150 מג' לא עזר לי לחרדה אלא העלה לי את המצב רוח והייתי קצת ב-"היי" אך בעית השינה לא נפתרה. חברות המליצו לי על פריזמה שזה שינה את חייהם. מה דעתו של הדר'? תודה.

שלום האם אחרי נטילה של 1/8 כדור זיפרקסה בשביל חרדות, (בנוסף נוטלת ציפרלקס) יכולה להופיע הזעה מוגברת בלילה והשתנה לא רצונית? (התחלתי רק לפני 3 ימים לקחת ומיד מרגישה כך).

שלום רב, ההזעות פחות שכיחות. אי שליטה על שתן יכולה לקרות. בכדי להיות בטוחה- נסי להפסיק עם הכדור ליום-יומיים ותראי מה קורה.

שלום לך ד"ר שמגר חזרתי עם שאלה.הייתי היום בטיפול וסיפרתי לרופא שבחודשים האחרונים יש לי בעיה רצינית בבוקר לצאת מהבית.ז"א אני אומנם מתעוררת בזמן אבל מוצאת מיליון ואחד סיבות לדחות את היציאה שלי לעבודה.(אני עצמאית כך שאין מי שיעיר לי חוץ מלקוחות מחכים לי שעה ויותר...).אין לי מושג מה כל כך מפחיד אותי בחוץ אבל אני כאילו לא מוכנה לצאת מביתי המוגן.הוא אמר שמדובר בפוביה ומשהו שקשור לOCD שאני סובלת ממנו...בזמן הטיפול אני כמעט ולא מסוגלת לעצור אותו ולשאול שאלות.זה בדרך כלל מחכה לטיפול הבא בו אני מביאה לו רשימה עם שאלות ויתר הדברים שאני לא מסוגלת להגיד לו ישר לפנים בשיחה אחד על אחד.הטיפול הבא הוא רק בעוד שבועיים כנראה ובינתיים השאלה מה זה קשור לOCD לא נותנת לי מנוח.(לא ידעתי בכלל שחוץ ממיליון האבחנות שלי גם זאת אחת מהם :) אשמח אם תוכל להסביר לי... בתודה מראש וחג עצמאות שמח אני

שלום רב, אני לא בטוח שמדובר ב- OCD. תוכלי לקרוא יותר על ההפרעה בקישור הבא: http://www.ifeelgood.co.il/dictionary.aspx?&ltrid=5 תחת הפרעה טורדנית כפייתית. אם זה לא יהיה ברור- חיזרי אלי.

תודה קראתי. אני מוצאת את עצמי חלקית שם אבל ככה זה אצלי עם כמעט כל הסבר על ההפרעות אישיות/נפשיות...:). הרופא אמר לי שאקבע לעצמי שעה מדוייקת בבוקר בה אני מכריחה את עצמי לצאת. היום קמתי שעה יותר מוקדם ובכל זאת לא הצלחתי לצאת ממש יותר מוקדם מהבית... אני לא יכולה להסביר מה קורה לי ולמה אני עושה את מה שאני עושה...אני מוצאת לעצמי מיליון תעסוקות ודברים לעשות (שום דבר באמת חשוב) כאילו בדווקא... מי מה זה יכול לנבוע לפי דעתך? אני (שמפסידה לקוחות שגם ככה המצב הכלכלי קשה)

האם המושג "אישיות לא בשלה" מקביל למושג "הפרעת אישיות לא בשלה" או שמדובר בשני מושגים שונים שיכולים להיות להם גם פרשנויות והשלכות שונות?

מוטי שלום, קרוב אבל לא ממש. ברגע שאומרים "הפרעת אישיות" הכוונה היא שדפוסי האישיות גורמים להפרעה. ההפרעה היא בד"כ בקשרים בינאישיים, אבל יכולה להתבטא גם בקשיים בעבודה או בלימודים. אם זה "רק" אישיות לא בשלה, ללא "הפרעה"- אז מדובר בדפוסי אישיות בולטים, שגורמים פה ושם לקשיים, אבל לא בעוצמה כזו שחוסמת את האדם מלהגשים רבות מתוכניותיו.

מה המאפיינים של אישיות לא בשלה? מה ההגדרה הזאת כוללת בתוכה? למה מתכוונים כשאומרים שלמישהו יש אישיות לא בשלה? תודה

ד"ר שלום לפני כשבועיים כתבתי לך על תופעות הלוואי שנוצרו כתוצאה מלקיחת כדור 50 מ"ג של לוסטרל במשך שבועיים אלו לקחתי חצי כדור, בהוראת הפסיכיאטרית שלי ונאמר לי כי לאחר שבועיים אוכל לקחת כדור שלם. בימים האחרונים חשתי כי תופעות שקרו לי קודם התרופה חזרו והתחלתי אמש לקחת כדור שלם. קמתי בבוקר עם תופעות לוואי דומות לתופעות שהיו לי אז, כאשר לקחתי כדור שלם, אך פחותות. האם להמשיך לקחת את הכדור? האם תופעות הלוואי מופיעות משום שזהו היום הראשון שאני לוקחת מינון גבוה יותר? מדוע בלקיחת חצי כדור, לאחר כשבועיים חזרו לי תופעות שחשתי (עצבנות, טיקים, אי- פוקוס) למרות שאני נוטלת את הכדור ועד אותם ימים חשתי מצויין והתופעות נעלמו? אשמח לתשובתך אורנה

אורנה שלום, אם הבנתי טוב, התופעות שאת חווה עם העלאת המינון היו קודם במינון הגבוה, אבל כעת הן בעוצמה פחותה. אם כך הם הדברים- כדאי להמשיך בטיפול. אני מניח שעם הזמן יחול שיפור בתופעות הללו.

שלום רב, אני מתחיל עכשיו לקחת ריספרדל 1 מ"ג כתוספת ל 60 מיליגרם סרוקסט לטיפול ב OCD לא סכיזופרניה. 1) תוך כמה זמן בממוצע התרופה (ריספרדל) מראה תחילה של תוצאות? 2) במינון נמוך כזה 1 מ"ג, לא צריכה להיות בעיה להפסיק כי לפי הבנתי אין מינון נמוך יותר לרדת אליו? 3) מהן התחושות שילוו אותי כשאפסיק את הריספרדל? ולכמה זמן ? 4) כבר כמספר שעות לאחר שלקחתי בפעם הראשונה הרגשתי סחרחורת וחוסר פוקוס ברמה גבוהה מאוד וגם עייפות רבה הרבה יותר משהתחלתי את הסרוקסט . האם נורמלי הדברים שתיארת? תודה רבה.

רוני שלום, בד"כ ההשפעה המיטיבה של ריספרדל ב- OCD צריכה להופיעה תוך זמן קצר יחסית, בד"כ תוך 1-3 שבועות. אין שום בעיה להפסיק את הטיפול ובד"כ ממינון כזה קטן אין תופעות לואי בהפסקתו. הסחרחורת והעייפות יכולות בהחלט להיות קשורות לריספרדל. נסי לקחת יומ-יומיים רק חצי מ"ג, ואז להעלות למ"ג שלם, בכדי להקטין את התופעות הללו. בהצלחה.

שלום רב הנני לוקח לוסטרל במינון של 150 מ"ג ליום , לאחר שהעלתי בהדרגה, בהתחלה התרופה מאוד עשתה לי שקט בראש פחות מחשבות ורוגע, כעת אני מרגיש שהמצב שלי חוזר לקדמותו(לפני שלקחתי את התרופות), מאין גלי חום שפוקדים אותי בכל הגוף, וזה עושה אותי פחות מרוכז , מהיר במעשים, ועוד, ובמצבים חריגים גם הזעת יתר, יש לציין שעשיתי בעבר בדיקה לבלוטת התריס וזה יצה תקין, ושכן הנני נוטל חצי כדור ביום של קלונקס, שאלתי היא האם הגלי חום הללו הינם תוצר של חרדתיות קבועGAD ? או בכלל סמפטום של חרדות? ושאלתי השניה היא האם יש עליי לעבור לתרופה אחרת כמו אפקסור אשר פועל גם על הניאואדרנלין, יכול להיות שזה יפתור את הגלי חום התמידיים? אשמח מאוד על תשובתך תודה מקרב לב, יוני

יוני שלום, לא הבנתי האם גלי החום היו גם לפני הטיפול התרופתי?

שלום רב כל הסמפטומים הרשומים הם , סמפטומים שחוזרים לי כמו שהיה מלפני הטיפול , תופעות לוואי בתרופה הזאת יש לי רק בקשר לחשק המיני בלבד אשמח באם תענה לי על השאלות. תודה מקרב לב, איתי

שלום .. אני מעוניינת לישאול שאלות לגבי אבא שלי שחלה במאני פסיכוטי.. מאז גיל 15 אבי חלה במאני פסיכוטי ונטל ליטיום אך לאחר שלוש שנים של שיכום הוא הבריא והמשיך לקבל ליטיום אך לאחר כמה שנים הפסיק את הטיפול בגיל 25 , כשאבי ואמי הכירו הוא כבר לא נטל תרופות במשך 11 שנה.. לאחר 19 שנה שההורים שלי נשואים פתאום בשנתיים האחרונות תקף אותו בתקופת הקיץ התקף מאני פסיכוטי (הוא לא ישן בלילות מחפש מה לעשות,הוא צועק אך לא מרים ידיים , אי שקט תמידי, מדבר לא לעניין,ניזכר בעבר הרחוק,בורח מהבית ) שנה שעברה זה היה קל ועבר לבד לאחר שלושה חודשים (6-8) בלי שום תרופות השנה בחודש האחרון(4) שזה קרה זה ניהיה ממש קשה ואמא שלי לקחה אותו להבחון בפסיכאטרי בבריאות הנפש בבית חולים שם הוא היה מאושפז בנעוריו .. שם הפסיכיאטרית נתנה לו כדורים ( zyprexa olanzapinwe 5mg ,valporal) והוא כבר שבוע נוטל אותם ואין שום שינוי.. כאשר אמא שלי הלכה איתו לפסיכיאטרית היא ביקשה אולי שיאשפזו אותו אך הפסיכיאטרית התנגדה ואמרה שהוא לא זקוק לזה.. מחר הוא צריך ללכת לבדיקה חוזרת .. יש אולי צורך בדעה נוספת של אדם מוסמך..? או לימצאו טיפול אחר תרופתי ..? פשוט אני ולאמא שליי מאוד קשה ל להתמודד עם זה .. במיוחד לי שאני נערה מתבגרת בגיל 16 אני ירדת י ירידה משמעותית במשקל אני בקושי אוכלת .. אני רוב הזמן בוכה וקשה ליי דיברתי עם היועצת בבית הספר על זה והיא אמרה לה שאני חייבת לאכול כי אני מזיקה לעצמי ואני יודעת את זה... אני מבקשת עזרה איך אפשר למהמשיך להחזיק אותו בבית ?... אני מקווה שיענו לי על כל השאלות ... תודה מראש ..!!

אלה שלום, הטיפול שהומלץ לאביך הוא טיפול מקובל במצבים כאלו. הענין הוא שלוקח בד"כ לפחות שבועיים-שלושה (ולפעמים יותר) עד שהן משפיעות. כך שהעובדה שלא חל שינוי אחרי שבוע- אינה אומרת שהתרופות לא טובות או לא יעילות. אולי כדאי לשקול להעלות את מינון התרופות בכדי להשיג את הרגיעה יותר מהר- כדאי להתייעץ על כך עם הרופאה. לגבי אישפוז- בד"כ אם רואים שקיימת משפחה תומכת לא ממהרים לאשפז את החולה. יכול להיות שבפגישה הקרובה ההחלטה לגבי אישפוז תשתנה. אינני יודע. כולי תקווה שהמצב יתאזן במהרה.

שלום רב, בתנו בת 17.5 תלמידה מבריקה ומצטיינת, פרפקציוניסטית, התקבלה לאחת האונ' הטובות בארה"ב לשנת הלימודים הבאה (אנחנו חיים כרגע בארה"ב). בעברה הרפואי סבלה בשנתיים האחרונות מהפרעות אכילה (אמרתי פרפקציוניסטית...). נכון להיום במצב גופני ונפשי טוב - כבר ממש רואים את האור בקצה המנהרה - מטופלת אצל פסיכולוג ופסיכיאטר שמלווים אותה ומקבלת תרופות של אנטי דיפרסנט. אתמול סיפרה לנו כי בשבועות האחרונים כשהיא מכינה שיעורים/כותבת עבודות היא מכניסה לתשובות ולמאמרים שלה חלקי משפטים ומלים שלא קשורים לשום דבר. התשובות שלה קצרות בהרבה ממה שהיא חושבת שכתבה ובאמצע משפט פתאום משתרבבות לה מילים שהיא לא מבינה מהיכן הן הגיעו ולטענתה היא גם לא רואה, מבינה או זוכרת שהיא כותבת אותם. גם כשהיא עורכת את העבודה בסיומה היא עדיין לא רואה את המלל הלא הגיוני הזה. העבודה נראית לה מושלמת. את התשובות המבולבלות שלה לעיתים המורים זיהו כשהגישה את העבודות ולעיתים היא זיהתה כשעברה על העבודה ביום המחרת . אנחנו ממש בהיסטריה. האם זה יכול להיות קשור בכל זאת למצב נפשי (לחץ של סיום התיכון למשל), עייפות יתר, עומס רגשי בגלל עומס בלימודים או שאולי זה משהו נוירולוגי? גידול במוח? לטענתה זה לא קורה לה בשעת שיחה והיא חושבת בבהירות ומתנסחת היטב. היא מאד עייפה ולא ישנה הרבה שכן כמו שאמרתי - פרפקציוניסטית שמשקיעה את מיטב זמנה ומרצה כדי לסיים את התיכון בהצטיינות ולהגיע לאונ' עם הציונים הכי גבוהים שאפשר. אודה מאד לעיצה.

לילך שלום, מה שאת מתארת יכול לנבוע ממגוון סיבות, חלקן גופניות וחלקן נפשיות. במקום הראשון מבחינת הסיבות הייתי חושב על תופעת לואי תרופתית. יתכן שזהו ביטוי להתפתחות מצב מאני. יתכן וזה קשור להשפעה ישירה של התרופה על הריכוז. סיבות סבירות נוספות הן מצב מתח/ הפרעות שינה. פחות סביר- שימוש בסמים. סיבות אחרות כמו בעיה מוחית (ואפילו גידול) הן הרבה פחות סבירות. כדאי לפנות לפסיכיאטר ולנוירולוג לבדיקה מקיפה בכדי להגיע למסקנה על הסיבה לבעיה ולטפל בה.

בוודאות אני יכולה לומר שהיא לא משתמשת בסמים כך שזו לא הדאגה שלי. האם תיתכן השפעה תרופתית למרות שהיא משתמשת בתרופה פרק זמן ארוך למדי ועד כה לא היו תופעות לוואי? הפרעות שינה - ועייפות יתר גופנית ונפשית הרבה יותר סביר. הילדה בקושי ישנה, רק לומדת ומלחיצה את עצמה ברמות גבוהות. אני במקומה כבר מזמן הייתי מתפרקת. אולי בדרך זו הגוף שלה מאותת לה "עד כאן"? מודה לך מאד לילך

מכובדי שלום שלחתי לך לפני יומיים הודעה בעניין שילוב תרופות ומינונים. משום מה לא קיבלתי מענה , איני רואה את השאלה עצמה בפורום בעוד ששואלים אחרים ששלחו הודעות אחרות אחרי הודעתם מופיעה עם תשובות. האם קיימת סיבה לאניגמה זו? אשמח לתשובה שלך בידידות רז

היתה לי בעיה עם האינטרנט- שנפתרה. צר לי על העיכוב.

ד"ר שמגר מכובדי. בהמשך לחוות דעתך שאכן שילוב של אלטרול ואפקסור אינו מקובל, האם שילוב של אפקסור ובונסרין מקובל יותר ( בהתייחס גם לנושא ירידה משמעותית בלבידו), או אולי שילוב של האפקסור עם אחד ממיצבי הרוח . כעזר לאפקסור? חש שיפור איטי מאז החילותי ליטול את האפקסור, מזה כשבועיים וחצי. האם להישאר במינון הנוכחי 150 "מג ביום ולחכות חודשיים או לבקש מהרופא שכבר יעלה לי את המינון לרמות ה-300 מ"ג. מה הרציונאל המנחה את הרופא המטפל בקשר למינונים ולהכלאות בין תרופתיות. כבר לא נישאר לי זקן מרוב שהרופאים התגלחו עליו....... חש כשפן נסיונות ומתחיל לאכול גזר בקרוב...... אם לא ניצחק על החיים החיים לא ייחייכו אלינו.

שלום לכם.. אני גבר בן 28 בריא נפשית כעקרון בריא פיזית גם רק יש לי בעיה שמאוד מטרידה אותי והיא כזאת ...כל הזמן אני רואה לי כישלון במלים אחרות אני גבר שיש לי עסק מאוד מצליח וכל הזמן אני חושב על שהעסק שלי הולך להיסגר ויהיו לי בעיות איתו וכל זה רק במציאות זה אחרת ויש עוד בעיה יש לי חברה שטוב לי איתה וכל הזמן משהו מבפנים שבסופו של דבר ניפרד למה מה הגורם לדבר הזה?? לראות כל הזמן כישלון ???? ואם לא היגעתי לפורם הנכון אנא מכם תפנו אותי למישהו שיכול לעזור לי תודה לכם ..

עמיר שלום, הגעת למקום הנכון. קרוב לודאי שמדובר בסוג כלשהו של חשש מהעתיד, וחוסר יכולת להאמין בטוב. במצב זה יתכן שאתה באופן לא מודע גם פוגע במערכות היחסים שלך. כדאי להגיע להערכה אצל פסיכולוג, ולחשוב ביחד איתו על אפשרויות הטיפול. בהצלחה.

שלום , חברתי אובחנה כחולת אפילפסיה והחלה לנטול למקטול , לאחר העלאת המינון החלה לחוש דפרסונליזציה , האם קיים קשר בין התופעות ? בין הפתולוגיות ובינן לבין התרופה ? תודה , זהר

זהר שלום, למיקטל לא גורם דפרסונליזציה. אפילפסיה כן יכולה לגרום לדפרסונליזציה. יתכן ומדובר בביטוי למחלה הבסיסית ולא לטיפול התרופתי.

מהו הזמן הטוב ביותר ליטול כדור אחד של אלפרוקס? זה צריך להיות אחרי/לפני האוכל? נטלתי כדור אחד כל יום למשך שבועים ואז הורדתי בהדרגה (לפי הנחיות הפסיכיאטרית), מכיוון שהיה לי התקף פאניקה והיא רצתה שאהייה רגועה שהוא לא יחזור. כמובן שהוא חזר (אחרי מספר רב של חודשים), ועכשיו אני רוצה לחזור לקחת את הכדור אחת ליום, עד שתעבור לי התחושה הנוראית הזאת של הבאסה והדיכאון, ואני פשוט לא זוכרת באילו שעות נטלתי אותו. אם אין לי מספיק כדורים, כדאי לקחת חצי כדור? זה יעזור? נ.ב- אני נוטלת כדור אחד של פאקסט במקביל. תודה.

דנה שלום, אם תחת טיפול בפקסט התקף החרדה חזר, כדאי לשקול עם הפסיכיאטר הוספת חצי כדור פקסט. לגבי האלפרוקס- אין חשיבות לשעה. אם זה מטשטש אותך כדאי לקחת בערב. אפשר להתחיל מחצי כדור ולראות את ההשפעה. כדאי גם לברר לגבי אפשרות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שיתן לך כלים להתמודד לבד עם החרדה ולהוריד את צריכת התרופות. בהצלחה

היכן ניתן למצוא מטפל דיאלקטי התנהגותי?

שילי שלום, אינני נוהג להמליץ על מטפלים, אבל אם תחפשי ב- GOOGLE תחת "טיפול דיאלקטי התנהגותי" אני מניח שתוכלי למצוא קצה חוט. בהצלחה.

שלום אני מתגוררת בברוקלין ניו יורק מבקשת לדעת אם יש פסיכולוג דובר עברית בסביבה תודה מראש

שלום רב, אינני ממליץ כאן על מטפלים. יש לזכור שבארה"ב רוב מי שעוסק בפסיכותרפיה אלו פסיכיאטרים ולאו דוקא פסיכולוגים (זה שונה מהארץ). נסי למצוא פורומים של ישראלים בניו-יורק, אני מניח ששם יוכלו לכוון אותך יותר טוב.

מכובדי ד"ר שמגר. התכתבנו רבות בחודש האחרון ותמיד ציינתי לטובה את עבודת הקודש בה הינך עוסק. וכבר נאמר " כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו", מעבר למקצועיות ולתגובות המהירות שלך לשאלות , ניכר לכל בר דעת מתגובותיך שערך האמפטיה והמוסריות משמשות נר לרגליך . מבחינתי הינך המאמן האישי שלי בכל הקשור למחלתי. ולנושאינו. פעם אחרונה שהתכתבנו התרעמתי על אוזלת היד של המערכת הפסיכיאטרית. הציבורית, והסחבת הבירוקרטית בה ניתקלתי לכל אורך הזמן בה הייתי זקוק יותר מכל לטיפול מערכתי ,מסתבר שאין ייצור כזה בארץ. האישפוזים מוגבלים בזמן , האפקטיביות שלהם כמעט אפסית ,למעט קבלת כדורים מעט שיחות והשגחה לא מקבלים שום כלים להתמודדות ונסיון חזרה למעגל החיים הרגיל. יצאתי מאישפוז אחד במצב יותר גרוע מאשר ניכנסתי לאישפוז. ולמה ? כי לדבריהם אין אפשרות להישאר יותר מחודש לאדם במצבי הסובל להזכירך מדיכאון מג'ורי /דיסטימניה אפילו על ההבחנה אין הסכמה. בקיצור שלחו אותי הביתה ביודעין שאיני מסוגל להתמודד עם המחכה לי בחוץ. בפעם האחרונה סיפרתי לך סוף סוף קבעו לי תור עם פסיכיאטר קבוע. פגישה ראשונה,שיחת היכרות . הטפות ועצות אחיטופל: אם לא תעזור לעצמיך שום דבר לא יעזור. נו רופא מנטש אמרתי לעצמי ,חידש לי המון........... החלטתי להבליג וקבענו תור לשבועיים מאוחר יותר. יום לפני הפגישה המיועד מודיע לי הרופא שלא יוכל לקבליני ושנתאם תור לעוד שבועיים. שאלתי הגם רצחת וגם ירשת. למה לחכות שבועיים הרי אתה הוא שביטל. לא עזרו התחנונים ,הוא התבצר בעמדתו . שאלתי ומה אם הטיפול התרופתי שהיית אמור להחליף לי בפגישה שביטלת. אמר אין בעייה אשלח לך פקס עם הנחיות ומירשמים לתרופות החדשות. לזכותו ייאמר שאכן שלח לי פקס ובו הינו מציין שמחליף לי את הטיפול התרופתי מאדרונקס ובונסרין -לאפקסור SR 75 מ"ג שבוע ראשון וכל שבוע להעלות את המינון עד למכסימום של 325מ"ג ליום ואלטרול 25מ"ג 3 פעמים ביום, עם אפשרות עתידית.להעלות את האלטרול אפילו עד 200 מ"ג ביום. ההמינונים ניראו לי מעט תמוהים וגבוהים . לא הייתי שקט והחילותי לגלוש באינטרנט ולמצוא כל פיסת מידע אודות שתי התרופות הנ"ל. כגודל החיפוש כך גודל הבילבול. יש אתרים שטוענים שלגבי האפקסור אכן אפשר להגיע עד 300-325 מ"ג ליום ולגבי האלטרול עד אפילו 200-250מ"ג ביום. אבקש את חוות דעתך: 1. מהם באמת המינונים המכסימלים של תרופות אלו? אציין שגובהי 1.90 ומשקלי 100 ק"ג 2. האם קיימת אינדיקציה גופנית לכך שהמינונים גבוהים מדי? 3. האם השילוב בין שתי התרופות אינו מסוכן ומקובל? 4. האם מינון גבוה מידי יכול לגרום לנזק בלתי הפיך? האמת איני יודע מה לעשות. אשמח לחוות דעתך המלומדה. בברכה ובהוקרה! רז

רז שלום, אני חייב לציין שהשילוב של אלטרול ואפקסור הוא מוזר בעיני. זהו שילוב לא מקובל שאין לו ממש הגיון פרמקולוגי. בעיני היה יותר נכון ליטול אפקסור במינונים עולים (כן, ניתן להגיע עד 300 מ"ג במצבים קשים), ואם לא תהיה תגובה במינון מקסימלי אחרי משך זמן מספיק (לפחות חודש) אז יהיה מקום לשקול לשלב תרופה נוספת. דוקא אלטרול, למרות שהוא שייך לקבוצה אחרת, עובד במנגנון דומה לזה של האפקסור, כך שהשלוב לא ממש ברור לי. אני הייתי מעדיף להוסיף אח"כ רמרון, שדרך פעילותו שונה לחלוטין, וכך לתקוף את הבעיה מכיוון נוסף. במינון גבוה של אפקסור אין ממש סכנת נזק. מינון גבוה של אלטרול עלול במיקרים נדירים לגרום להפרעות קצב לבביות, ביחוד אצל מי שיש לו מחלת לב ידועה. מקווה שהדברים הללו יעזרו לך.

לדר שמגר. תודה ויישר כח. בהוקרה ובברכת רפואה שלמה לכולנו. רז

כדורי הציפרלקס או כדורי האסיוול. כן האם גם רספרידל משפיע עלה הרמה של הפרולקטין (אם הרמה גבוהה יצירת הזרע נמוכה). האם שימוש תמידי בציפרלקס ורספרידל יכול לגרום לאין אונות. תודה מראש ד"ר.

יורם שלום, ציפרלקס ואסיוואל לא משפיעים על רמת הפרולקטין בכלל. ריספרדל כן יכול להשפיע. ציפרלקס יכול לגרום לאין-אונות. גם הריספרדל יכול לגרום לכך. בשני המקרים התופעה הפיכה, ונעלמת עם הפסקת הטיפול. אף אחת מהתרופות לא גורמת לעקרות.

אני לוקחת כדור אחד של פאקסט לפני השינה. היה לי שלשום התקף פאניקה שקשה לי להשתחרר ממנו ריגשית.. אפשר לקחת אלפרוקס אחד ביום? ואז להוריד את המינון עד שארגיש בטוחה יותר? נ.ב- זה מה שבהתקף הקודם הומלץ לי לעשות (ע"י פסיכיאטרית). שאלה נוספת: הפסיכיאטרית אמרה שבמידה ואני מתרגישה שהתקף מתחיל, לשים חצי כדור אלפרוקס מתחת ללשון וההתקף יעבור. תוך כמה זמן מאז שהכדור מתחת ללשון הוא אמור להשפיע? ניסיתי את זה וזה לקח המון זמן עד שהרגשתי רגועה שוב. תודה מראש!

דנה שלום, אין שום בעיה ליטול אלפרוקס מידי פעם בזמן מתח וחרדה. עקרונית נטילה מתחת ללשון היא צורת הספיגה המהירה ביותר שקיימת (חוץ ממתן דרך הוריד...). באלפרוקס זה אמור להשפיע תוך כחצי שעה, אבל זה משתנה מאדם לאדם. אם את רוצה תרופה מהירה יותר מאותה משפחה, את יכולה לקחת לוריואן. אין הבדל משמעותי בינהם, אבל הלוריואן נספג מהר יותר.

שלום רב, יש לי בעיה שאני מקווה לקבל את עזרתכם בפורום.אני אדם בריא ולא לוקח תרופות קבועות אלא מידי פעם כדורי הרגעה בשל התקפי חרדה. ביום אחרי שאני לוקח תרופת הרגעה שמשפיעה על המעביר העיצבי GABA אז קופצים לי איברים בגוף- איזורי הידיים,הרגליים מין דפיקות קלות כמו דפיקות לב אבל באזורים שהזכרתי). הדבר קורה לאחר נטילת כדור קלונקס, ואבן, לוריבן, קלמנרבין בקיצור- כל מה שמשפיע על GABA. עברתי בדיקות EMG אצל הנוירולוג והתמונה תקינה. גם בדיקות הדם תקינות. מדוע זה קורה? אני אדם לחוץ וחרד מאוד ואני זקוק לכדורים ממשפחה זו ... אנא עזרתכם.

אייל שלום, אינני יודע את התשובה בודאות, אבל ההשערה שלי היא שנוצרת אצלך מעין תסמונת גמילה כבר אחרי כדור אחד, והגוף מגיב לתחושת חסר בבנזודיאזפינים. כלומר, התרופות מורידות מתח שרירי, וכאשר רמת יורדת המתח השרירי עולה והדבר מתבטא בקפיצות שרירים. שוב, זוהי השערה בלבד, כי מעולם לא נתקלתי במצב כזה, ואינני מומחה להפרעות תנועה.

שלום רב, רציתי לבקש את עזרתך בדבר מציאת חומר על העברה והעברה נגדית בקרב מטופלים סכיזופרנים האם ישנה העברה מסוג זה בכלל, או שהיא מקבלת צורה אחרת? נתקלתי בקושי רב למצוא חומר בנושא (מלאני קליין מתארת בעקיפין תופעה זו) מודה לך מראש, שרון

שרון שלום, העברה והעברה נגדית קיימות בכל מפגש בין מטפל למטופל. אינני מומחה בתחום. נסי להתייעץ בפורומים של פסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיה.

אני בת 37 מאז גיל 30 אני סובלת מדכאונות בגיל 30 היה שיא הדכאון דכאון מגו'רי ואנורקסיה נירווזה. לפניי ארבע חודשים שוב נכנסתי לדכאון אני מטופלת בויפאקסט xr ושיחות בבית חולים לבריאות הנפש פעם בשבוע . נורא קשה לי עם כל המצב יש ימים טובים ויש ימים קשים יש לי בעל תומך ואוהב אבל הילדים גדלו הם בניי 15 וחצי ו-13 רואים אותי ומבינים שמשהו לא בסדר לאורך כל השנים הללו מידיי פעם יש לי התפרצויות זעם (לא על הילדים )מצב הרוח שלי משתנה מדקה לדקה יש ימים שאני לא יוצאת לעבודה כמו היום ונשארת במיטה יש ימים של בכי האם עליי לכנס את הילדים ולהסביר להם?איך עושים את זה? הרבה פעמים אני רואה ושומעת דברים מהילדים שמשקפים אותי בדיוק ופוחדת שגם הם יסבלו בעתיד מדכאון מה לעשות אני מיואשת ממצבי ועוד יותר מיואשת מאיך להסביר לכל הסובבים אותי כולל המשפחה והחברים אבקש את עזרתכם בתודה מראש

שלום רב, את נמצאת במצב לא פשוט, אבל לא כדאי להתמודד עם זה לבד. כדאי מאד לפנות למספר פגישות אצל מטפל משפחתי, שיעזור לכם, הורים, להעביר את המסר שאתם רוצים לילדים שלכם, שיאפשר לילדים שלכם להביא את החששות שלהם ולדבר על זה. מנסיוני, מספר פגישות כאלו יכולות לחולל מהפיכה של ממש בתקשורת במשפחה וביכולות לתמוך ולעזור. המון הצלחה.

ד"ר שמגר שלום אני סובל מדיסתמיה שנים רבות+חרדה חברתית+הימנעות+דימוי גוף שלילי. אני עכשיו על רסיטל במינון 60 מ"ג ליום +אדרונקס 12 מ"ג ליום---נוטל את כולם בבת אחת בבוקר. לפני השינה אני נוטל 60 מ"ג בונסרין. התרופות אכן שיפרו אצלי את המרץ וכמו כן אני כבר לא עצבני וחסר סבלנות כמו מקודם, אולם טרם חזר לי "המוח" כפי שאני קורא לזה--אני עדיין לא סקרן כמו שהייתי, עדיין דברים לא משמחים ומרגשים אותי כמו בעבר, אני מרגיש שאני חי כמו "הילד בבועה", כאילו אני צופה בחיים אבל לא מרגיש אותם. כמובן שגם הזכרון שלי והריכוז על הפנים. אני בן 35 בריא מבחינה גופנית, לאחר כל הבירורים הגופניים האפשריים. מה עוד אפשר לעשות? איך אני יכול להחזיר את "המוח" שלי? את הנשמה שלי? תודה רבה אורן

אורן שלום, קצת קשה לדעת האם הקושי שלך קשור לאיזשהו מרכיב בהפרעה שלא מקבל מענה שלם ע"י התרופות, או לתופעת לואי של התרופות. בשלב ראשון כדאי מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי, שיוכל לעזור לך למצוא מחדש את שמחת החיים האמיתית. המון הצלחה.

שלום, אני בת 21 ומטופלת כבר למעלה משלוש שנים בלוסטראל. את הטיפול התחלתי לאחר שאובחנתי במצב חרדתי עם מרכיבי דיכאון(בזמן תקופת הבגרויות,אותן עברתי בהצלחה יתרה יש לציין). מעולם לא סבלתי מהשמנה,גם אם היה לי תיאבון בריא. אולם,מס' חודשים לאחר שנטלתי 50 מ"ג לוסטראל התחלתי להשמין בקצב מהיר.כעת,אני בעלת עודף קל של 7 ק"ג וחשק תמידי לפחמימות ומתוקים.ניסיתי אכילה מאוזנת וספורט אך נכשלתי כל פעם והחזרתי בחזרה עם בונוסים. האם יש קשר בין הלוסטראל להשמנה?ומה התחליף ללוסטראל שאינו מעודד תיאבון?

נעמה שלום, יש קשר בין לוסטרל לעליה בתיאבון, במיוחד לפחמימות. ומשם הדרך לעליה במשקל קצרה מאד... לאור העובדה שמדובר בגל חרדתי בודד, אני בעד טיפול פסיכולוגי מסוג קוגנטיבי-התנהגותי, שיוכל לתת לך כלים להתמודדות לבד עם חרדות, ובמקביל לשקול עם הפסיכיאטר הפסקה מוחלטת (הדרגתית) של הלוסטרל.

אני בת 37 נשואה ואמא ל3 ילדים לפניי 6 שנים הייתי בדכאון מג'ורי שבעקבותיו הגעתי לאנורקסיה נירווזה. במשך כל 6 השנים תמיד יש לי עליות וירידות בדכאון הראשון טופלתי בציפראמיל למשך 3 שנים שעזר לי מאוד יחד עם שיחות לאחר 3 שנות טיפול והרגשה טובה והתגברות התחלתי להוריד במינון כמובן בהתיעצות לחצי כדור ואז נורא רציתי להגמל עד שלא הייתי זקוקה לכדורים בכלל. ובכל זאת בחגים באירועים בזמן לחץ אני שוב מתדרדרת לדכאון לפניי 4 חודשים נכנסתי לדכאון קשה בעקבות זה שמצאתי smsשבעלי שלח למישהי אני יכולה להבין אותו הוא מאוד דואג לי אוהב ועוזר ולולא התמיכה שלו לאורך כל השנים מזמן הייתי מאושפזת בבית חולים אבל בגלל מצבי הנפשי אני לא נהנת מכלום ותמיד עייפה או עצבנית ובעיקר לא מקיימת איתו יחסים אני לא יכולה להנות מכל האהבה שהוא מעניק לי. בעקבות המקרה ניסיתי להתאבד כשהוא הציל אותי ברגע האחרון מאז הוא מתחרט מאוד ומנסה להוכיח שטעה אבל אני בעיקר סובלת קיבלתי ציפראמיל אך במקרה הזה הוא לא הועיל וגרם לי לנעילה של הפה והתדרדרתי מהר מאוד הוחלט להחליף את הטיפול לציפראלקס מה שגרם לי לנעילת הלסתות ברמה גבוהה יותר עד כדיי קושי לדבר מה גם שזה גרם לי להמון מחשבות אובדניות כרגע אני מטופלת מזה 3 חודשים בויפאקסט xr ובטיפול פסיכיאטרי בבית חולים פעם בשבוע בכל יש שיפור בהרגשה אבל ברגע שהפה שלי לא בפעולה במשך היום והלילה הפה נינעל יש לי כאבים נוראיים בצוואר בלסתות בכתפיים ובעיקר כאביי ראש נמאס לי להחליף תרופות נורא קשה לי עם כל תופעותת הלוואי אבל נורא התייאשתי מהטיפול ומעצם זה שאני לא מקיימת יחסים ובעיקר משינוי במצב הרוח מרגע לרגע אני פוחדת שבעלי יתייאש ויעצוב ולכן אני במתח כל הזמן אבל אין לי כח להמשיך מה לעשות????.? סליחה על אורך המכתב

שלום רב, לא פשוט להמשיך ולנסות להיות בסדר עם כל העולם, כשאין לך כוחות לעצמך. ולכן את גם שואלת האם להרים ידיים. לפעמים בא לך להרים ידיים, אבל את לא רוצה לאכזב את בני משפחתך. אני רואה את הקושי העצום, אבל גם את האפשרויות הרבות שטרם נוסו. הטיפול בפקסט נשמע נכון. לא ברור לי המינון. כדאי מאד להגיע גם לטיפול זוגי. שניכם חשובים מאד זה לזו, אבל אתם חיים בתחושות קשות שאתם מאכזבים אחד את השני, או לפחות לא מצליחים לתת את מה שהייתם רוצים. טיפול זוגי היא מסגרת בה תוכלו לברר את הסוגיות הללו, ולתת להן מענה. אפשר גם ללכת לטיפול אישי קוגנטיבי-התנהגותי, שזו טכניקה יעילה מאד לטיפול בדיכאון. כמובן שקיימות גם אופציות תרופתיות נוספות, אבל אם תתחילו עם הטיפול הזוגי נראה לי שזה בפני עצמו יחולל שינוי משמעותי במצבך.

אני לוקח מירו בערך 3 שנים,התחלתי עבודה חדשה שמחייבת אותי לקום מוקדם ובזמן דבר שקשה לעשות עם התרופה הזו המצב שלי די השתפר ונראה לי בכל אופן שהתרופה פחות אפקטיבית - אולי אני טועה אבל אחרי תקופה ארוכה אני רוצה להפסיק ולראות מה קורה האם ניתן להפסיק באופן מיידי או שיש לעשות את זה בהדרגה? האם יש צורך להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי זה,אולי מספיק רופא משפחה? (יש לציין שאני כבר לא בטיפול אצל פסיכיאטר,מתמודד לבד ודי בהצלחה) תודה רבה שאול

שאול שלום, ההחלטה האם להמשיך או להפסיק קשורה לבעיה בגללה התחלת לקבל את הטיפול. כמה זמן הרגשת רע, כמה נסיונות תרופתיים היו, האם היו גלי דיכאון קודמים, מה עוצמת הדיכאון בו היית וכו'. לצורך כך כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר שהכיר אותך אז. בכל מקרה, ההפסקה צריכה להיות הדרגתית, כחצי מינון כל שבועיים.

נדמה לי שאני כלוא בתוך עולם לוגי (בנאדם הגיוני שחושב הרבה) וכל פעם משהו אחר נראה לי נכון וכך גם משתנה ההרגשה, אולי אפשר להגדיר את זה תפיסת מציאות שמשתנה. האם זה טבעי ונורמלי? האם ישנה בכלל תפיסת מציאות נכונה? האם זה לא מסוכן? האם אפשר להניח שאנשים כאלה, מחושבים הגיוניים (מעופפים מבחוץ) עברו טראומת ילדות מסוימת, למשל יחס עויין ונוטש מדמויות הוריות ולצורך השרדות פיתחו מנגון ניתוק מהסביבה והחליפו את העולם החיצוני בפנימי? האם זאת הדחקה של חרדות מהעולם הרגשי ו"כליאתו" באמצעות עולם חשיבה לוגי ? האם אדם כזה יכול "לחזור לעצמו" בלי להתרסק והאם יש מצבים שכדאי לוותר כי הסיכון גדול מדי להתמוטטות טוטאלית? מה הטיפול המומלץ "להתחבר חזרה" באופן כללי במצב כזה?

בני שלום, המנגנון שאתה מדבר עליו נקרא רציונליזציה, ונכון אמרת- זהו מנגנון המגן מחרדה פנימית ומחשש מפירוק האישיות. אמנם האישיות לא מתפרקת כל-כך מהר, אבל במקרה זה שום הסבר רציונלי לא יעזור... בהחלט ניתן לעזור לבעיה הזו ע"י טיפול פסיכותרפויטי. במסגרת הטיפול ניתן להתקדם לאט-לאט, בשליטה מלאה שלך ובקצב שלך (בד"כ מדובר בחודשים רבים ולעמים אף שנים) לעבר התנסויות חדשות, רגשיות ברובן. המטרה היא לא לשנות אותך (אי אפשר לשנות אנשים....) אלא לחשוף אותך להתנסויות חדשות, כך שיכולת הבחירה שלך כיצד להסתכל על המציאות תגדל, ויהיו לך יותר כלים להתמודד עם מצבים שונים, בניגוד להיום (כי היום תמיד ההתייחסות שלך לכל דבר היא בחינה לוגית שלו, כמעט ללא יכולת לחוש דברים). ההגיון מחייב (לדעתי) לבחון את זה בחיוב, ולנסות להגיע לפגישת הכרות לא מחייבת עם פסיכולוג, בכדי להבין קצת יותר באמצעות שיחה אישית. בהצלחה!

תודה ד"ר, תראה, אני מאמין שאין לי בכלל אישיות מתחת לחרדות, ה"אשיות" שרואים מבחוץ לדעתי דפוקה לגמרי ובכלל לא שלי, היא נבנתה על דרך השלילה, אם אני מנתח נכון את עצמי ואם זה הגיוני לדעתך? היא נבנתה אולי עקב טראומה מהורה אגרסיבי ומאיים, כנראה בנסיון תמידי "לקרוא" ולרצות אותו ואת החופש בחירה שלי לשמור ב"מחתרת"... הבעיה שהיו לי הישגים והצלחתי אבל אחרי הצבא לא הצלחתי להחליט מה אני רוצה ונתקעתי הרבה זמן בגלל המשחק הכפול אני כבר לא יודע אם אין בי שתי ישויות נפרדות.. אני כל הזמן בתחושת אנטי לחיים ועבודה שאני צריך להמשיך להיות "לא קיים" בשביל לבצע אותם ומתרחק מאד מאנשים כבר הרבה זמן (לדעתי זה כדי לנסות להמנע מהפרעה חיצונית שלהם על בחירות שלי) פשוט הולך עם נטיית הלב אבל היא מכוונת להמשך נתק וריחוק מהסביבה שמתחיל להיראות יותר ויותר כחופשה ללא תאריך סיום מוגדר אלא כדרך חיים וחיפוש עצמי.. הבעיה עם הניתוחים הלוגיים העצמיים שקשה להכריע חד משמעית מה נכון יותר ומה פחות לגבי מי אני ואיפה אני. כבר הייתי בטיפול ארוך מאד שנכשל כי כנראה הלוגיקה שלטה ובילבלה לדעתי גם אותי ואולי גם את המטפל ובדיעבד אני חושב שלא הייתי באמת נוכח שם. אני כבר לא סומך על עצמי שאדע מתי מרגיש לי נכון מול מטפל, ככה שגם אם אחפש שוב מטפל אחר מי יבטיח לי שאדע מתי אני נפתח (אני בכלל לא בטוח שיודע מה זה להפתח)? השתגעתי?

לד"ר שלום רב, האם היית מטפל באייזק ניוטון, שידוע שהיה עצבני ובלתי נסבל לבריות בתרופות הרגעה מבלי חשש לפגיעה בהישגים עתידיים שלו בדיעבד?

שלום רב, לא ברור לי למה לטפל? אני מטפל רק במי שמשהו מציק לו, בין אם תחושותיו (חרדה, מתח, דיכאון) ובין אם קושי אחר (כגון קושי להסתדר עם אנשים). יש אלפי אנשים עצבניים ובלתי נסבלים שמסתובבים ברחובות- ואף אחד לא מטפל בהם, וגם אף אחד לא צריך לטפל בהם. רק אם מישהו פונה אלי- אני מציע לו טיפול לבעיה בגללה הוא בא. והטיפול לא תמיד תרופתי. לרוב האנשים ה"בלתי נסבלים" טיפול הבחירה הוא פסיכותרפיה. אבל, שוב, זה רק אם הדבר מפריע לו בעצמו.

שלום ד"ר! אני סיימתי פאסט במינון 50 מג כל בוקר ,לאחרונה,ומאז עברתי כבר כמעט 5 שבועות בערך קשים של גמילה מהפקסט.אני בגיל 26כרגע.לוקח קלונקס 0.5 כבר שנתיים בערך כל לילה כדור אחד.לא עובד ,לא לומד.מדוכא ועצוב כבר כמה שנים ברצף ולא מצליח לצאת מזה כבר.מפחד המהחיים ,בלי שמחה אין חברים,לא יוצא בכלל מהבית חוץ מלקנות תרופות ופסכיאטר.סובל מחרדות ומאו.סי.די. .ןדיכאון ביניוני ומעלה שנמשך מהחטיבה והחמיר מאד ב-6 השנים האחרונות.לאחרונה הומלץ לי לקחת פבוקסיל 50 מג בלילה במשך כמה ימים בודדים ואז לעלות ל-100 מג ביום (50 מג בערב ,50 בבוקר) ואני רוצה לדעת מה תופעות של הפבוקסיל ?.? האם לדעתך זו בחירה מוצלחת של כדור שיעזור לי לבעיות שציינתי?? וגם יש לי בעיות שינה קשות שלא מצליח לישון בלילות בכלל והרגליים זזות הרבה.אמרו לי שזה התחיל כנראה בגלל הפאקסט מתישהוא בזמן שלקחתי אותו במינון גבוהה. האם יש חשש או סיכוי שהפבוקסיל יחמיר עוד יותר את הבעיה הזו שהפאקסט גרם?? בגלל זה אני פוחד להתחיל פבוקסיל. ד"ר אודה לך מאוד אם תענה ך לי על כך בהקדם. תודה רבה רבה!!!

נמרוד שלום, האם לפני הפאקסט נטלת תרופות אחרות?

לא ד"ר. זו הראשונה שקיבלתי ולקחתי אותה קרוב לשנתיים ,בהתחלה זה היה 20 מג כל בוקר (כדור 1) ואחכ עלה ל-30,ויותר מאוחר עלה שוב ל50 מג. עד שהפסקתי לאחרונה אותו וזה בגלל חוסר השינה (המוחלט) שהוא גרם לי,ועדיין ממשיך לגרום גם לאחר שהפסקתיו אם כי מעט יש הקלה קטנה בעניין. לאחשוב לי לציין שכבר הומלץ לי קודם לכן בהרבה ע"י הרופא להחליף הפאקסט (שעזר לי לאו.סי.ד., אך לדיכאון לא מספיק עזר,והחמיר את מצב החוסר שינה בהרבה מאוד עד לדרגה שאין אפשרות לישון כלל+גרם במשך זמן ל-תנודות רבות ברגליים שגם הם מפריעות מאוד ולא היו קודם המינון הגבוה של הפקבט) ולעבור למשו אחר,והיו הרבה הצעות:ציפרלקס,לוסטראל,מודל,אדרונקס,רספרדל,מירו,אפקסור ,ואולי עוד כמה... ועכשו זה פבוקסיל!! ואני תמיד פוסל אחרי שאני מברר בעצמי הרבה מידע על התרופות האלו ומבין שכדאי פשוט לא לקחת כי יש להם לחלקם תופעות כמו רעידות ותנועות לא רצוניות בגוף,או אפקט גמילה קשה מאוד שרוצים להפסיקמהם,ואף אחד לא מפתיט לי שאני לא "יחטוף" בעיות נוספות מהכדורים האלו לשארית חיי הדפוקים גם ככה!!! כך שני פשוט מבין שמצבי תקוע ,ויש צורך בתופות כנראה,ןאיון אומץ להתחיל אף אחת מהם בעקבות הרבה מאד מידע (אמיתי- של רופאים שכותבים) לא סימפטי עליהם!!! אז מה אני יעשה,עכשו?? אין לי מושג!!! מצטער שאני מתסכל גם אותך ד"ר ,כנראה שהייאוש זה כן מדבק!! סליחה בכל זאת,ושיהיה לילה טוב.

שלום רב, בעקבות התקפי פאניקה של שנים, נוטלת כרגי ציפרלקס וריבוטריל, הפסיכיאטר המליץ להוסיף לציפרלקס 1/8 כדור של 10 מג זיפרקסה. מה דעתך? והאם זה לא יגרום במינון כזה לתופעות לוואי של לחץ דם/סוכר/השמנה וכו'. תודה מראש

לין שלום, במינון כה נמוך אינני צופה תופעות לואי מיוחדות. במקרה הכי קשה- אין בעיה להפסיק את הטיפול והכל יעלם.

ערב טוב, לאחרונה גילו לי מחלת קרוהן במערכת העיכול, לקחתי את זה בסדר עד שהתחיל ההתקף..החסרתי כמה ימים בעבודה מאחר והייתי במצב שלא יכולתי לעבוד(שלשול דמי,הקאות,בחילות, חולשה)עבודתי מצריכה גם עבודה פיזית וגם עבודה מול מחשב,, הבוסים בעבודה לא מבינים אותי ומאיימים עלי באיומים לא חוקיים כגון: שלחו לי מכתב הביתה ואמרו שאם לא אתייצב לעבודה זה ייחשב להתפטרות(תוך כדי ידיעה שאני חולה בבית), איימו עלי שיורידו את משרתי לחצי משרה, הביאו אותי למצב שחטפתי התקפי חרדה ולא יכולתי ממש לנשום טוב עד שחרבה שלי נתנה לי את המשאף שלה, בגללם אני התחלתי ליטול כדורי רסיטל, ולוקחת תרופות הומאופטיות לרגיעה, מצבי הנפשי מידרדר ויחד איתו מחלתי מתלקחת לה שם במעיים.. זה לא תורם לכלום ואני לא רוצה להתפטר ולאבד את פיצויי , הם עושים הכל כדי לגרום לי להתייאש ושאתפטר מרצוני, אני לוקחת הכל קשה מדי ונלחצת כי אני גרה בשכירות וחייבת את הכסף הזה.. בביטוח הלאומי הם לא משתתפים בהשלמת הכנסה למי שמשתכר מעל 2899 ש"ח ואני משתכרת 3, 400 ש"ח, טועכשיו מאחר ואינני עובדת באופן מלא, כי יש לי כמה ימי מחלה בחודש אני לא יודעת מה לעשות.. כולי בלחץ ועצבים וחרדות.. מישהו יכול לעזור לי?

שלום רב, ראשית כדאי לפנות לארגונים כגון נעמ"ת או ויצ"ו, שם תוכלי לקבל עזרה ותמיכה מול מקום העבודה. ניתן לפנות גם למרפאה פסיכיאטרית באיזור מגורייך, בכדי לקבל טיפול משולב גם של פסיכיאטר וגם של עובדת סוציאלית. המון הצלחה.

שלום רב, בעלי בן 34 אובחן כסובל מהפרעה של מאניה דיפרסיה עקב תקופה מסוימת בה היה באיי ועכשיו הוא בדאון עמוק והוא מטופל מזה כשבועיים בליתיום רציתי לדעת אלו תופעות לוואי יש לכדור זה ? איזה שינוי זה אמור לעשות תודה

מורן שלום, ליתיום הוא מייצב מצב רוח, ומונע את הנפילות לדיכאון ואת העליות למאניה. הטיפול יעיל רק כאשר הרמות בדם טובות, בד"כ 0.8-1.2. מבחינת תופעות לואי- יכולות להיות תופעות שונות, שרובן לא משמעותיות ולא מפריעות. יכולה להופיע חולשה שחולפת. הרבה פעמים יש עליה בתיאבון ובמשקל. לפעמים מופיע רעד קל שחולף עם טיפול בדרלין. אבל בד"כ התרופה נוחה לשימוש, מלבד בדיקות הדם שאינן נוחות כל-כך...

?

אפשר לישתות כמות קטנה. יש סכנה של הופעת טשטוש מוקדם לעומת מה שרגילים בד"כ, לכן יש להזהר, ביחוד בנהיגה.

למה כתוב בהתוויה של הכדור ויפאקס שהוא כדור אנטי דיכאוני ולאפקסור או ויפאקס xr רשום שהם גם נגד דיכאון וגם חרדה חברתית וכללית? כי אני לוקח ויפאקס 75 שני כדורים כל יום כנגד חרדה חברתית וזה מייאש לקרוא על זה שהכדור שאני לוקח הוא בעצם לא ממש מיועד לזה . ובכלל האם לא מדובר באותם כדורים או שאני טועה?

ערן שלום, מדובר בדיוק באותה תרופה. כל רישום של אינדיקציה נוספת (כמו הוספה שהכדור יעיל לחרדה) עולה ליצרן/ יבואן כמה עשרות אלפי שקלים, לכן הרבה פעמים הם חוסכים ולא רושמים במשרד הבריאות אינדיקציות (התוויות) שידוע שהכדור יעיל לגביהן.

שלום רב יש לי מס' שאלות לעניין התרופה הנ"ל 1. האם כשאין תאבון +שינה לא טובה רצוי לשנות או להעלות התרופה מ 20 ל 30 מ"ג ליום? 2. האם ניתן לקחתה לשנים רבות ואין בה כל התרגלות של הגוף לאחר מס' חודשים 3. האם רסיטל חשבת לתרופה קלה לדיכאון וחרדה מול יתר הקבוצה ?

דוד שלום, אין בעיה בנטילת התרופה לטווח ארוך, ואין התרגלות אליה. בענין התיאבון והשינה- זה תלוי כמה זמן אתה לוקח את הטיפול. אם רק התחלת אותו השאלה היא האם ב- 20 מ"ג היה איזשהו שיפור. אם לא- אין טעם לעלות. אם היה שיפור כלשהו- אז כדאי להעלות. אם אתה כבר נוטל את הטיפול מספר חודשים, ומצבך היה מאוזן וכעת שוב הופיעו הפרעות שינה/ תיאבון- אז כדאי להעלות את מינון התרופה. אין כיום תרופה "יותר יעילה" לטיפול בדיכאון וחרדה. יעילות כל התרופות זהה. רסיטל אינה "קלה יותר" מאחרות.

שלום אני אדם בעל מתח תמידי , חום גוף, חרדות, חוסר שקט, נטיה להזעה, ומאוד תנועתי וקופץ מדבר אחד לשני , בעל חשק מיני מוגבר, ברצוני לדעת האם הסימפטומים הללו אופיינים למצבי מתח וחרדות, בשל עודף אדרנלין אשר מופרש בעת המתח? כמו כן האם האפקסור הינה תרופה אשר מאזנת את רמת האדרנלין ,ובכך מאזן את התחושת שתארתי, או שמא מגביר את רמתו? שמביא להרגשה מוגזמת של התרגשות והתרוממות? תודה רוני

רוני שלום, חרדות אינן קשורות כל-כך לאדרנלין. לצורך הערכה של מצבך כדאי להגיע ליעוץ פסיכיאטרי חד-פעמי. רצוי גם לבצע הערכה גופנית, בדגש על בדיקת הורמוני בלוטת התריס.

היכן אפשר לברר מהם המדדים האוניברסלים המחייבים אישפוזשל בחורה אנורקטית? אני יודעת על דופק הנמוך מ -40 ועל לחץ דם הנמוך מ - 60/90 מהם המדדים הנוספים בבדיקות דם, BMI וכד' תודה

מדדים נוספים לאישפוז- הפרעות אלקטרוליטריות, סימני התייבשות. משקל הנמוך ב- 20% מהצפוי לגובה מחייב אישפוז, וכאשר זה נמוך ב- 30% יש צורך באישפוז של מספר חודשים.

האם כימיה עם פסיכיאטר חשובה להצלחת טיפול כמו עם פסיכולוג או מספיק קשר כמו עם רופא מקצועי רגיל?

כנראה זה משהו באמצע, אבל יותר כמו רופא מקצועי מאשר כמו פסיכולוג.

השאלה שלי אם מתי שאני אפסיק לקחת את הרספתיל אחרי כמה זמן הדחפים המינים ויכולת המינית יחזור לנורמה ?(לא שאני יודע מה זה) או שיש תופעות שנשארות גם אחרי שמפסיקים לקחת את התורפה? ושאמרת בקשר לאונן,אני מניח שזה לא נורמלי שאף פעם לא עשיתי את זה וזה דוחה אותי נכון? ודברת על עזרה בקשר לביישנות אם זה מסובדבד על ידי הקופה? אני יודע שיש את זה בגהה גם שהזכרתי את הנושא הזה מול הפסאכטרי שרצה שתהיה לי חברה הוא לא הזכיר שום דבר בקשר ליכולת המינית

לא ברור לי עד כמה הקשיים שלך קשורים לתרופה, או שאולי הם בכלל קשורים למחלה שלך, שגורמת לחוסק ענין וחשק. כדאי להגיע ליעוץ מיני מסודר לגבי כל הנושא, ובודאי לא להפסיק את התרופה בלי שעברת הערכה מלאה.

שוב שלום, עוד שני דברים שאני חייב לדעת ברשותך. 1)לגבי הריספרדל אתה יכול לתאר לי, לא!!! את תופעות הלוואי שחולפות כמו עייפות אלא אם נגרמים נזקים אפילו הקטנים ביותר כתוצאה משימוש בריספרדל וחמור מכך אם מפסיקים את השימוש בריספרדל , אם כן מהם? 2)אני יודע שבאופן כללי למשל בסרוקסט אפשר להגיד שמינון של 20 מ"ג זה לדיכאון 40 לחרדות ו60 ל OCD . במידה ואני סובל גם דיכאון קל -בינוני גם חרדות וגם OCD בינוני. (שאלה עקרונית) האם יש משהו במחשבה שלי ש 40 מ"ג למשל לא יפתרו את החרדות והדיכאון לא מהסיבה שהכדור לא עובד אלא שהחרדות והדיכאון נגרמות בעיקר מה OCD שעד שהוא לא יטופל במינון האמור של 60-80 מ"ג גם החרדות והדיכאון לא יעברו . האם התפרצתי לדלת פתוחה או שאין ממש בדבריי ? המון המון תודה.

רוני שלום, אין נזקים בלתי הפיכים מריספרידל, ותופעות הלואי נעלמות עם הפסקת הטפול. לגבי החרדות- יש גם מקרים, ולא נדירים, ש- OCD מגיב ל- 40 מ"ג, כך שבהחלט יכול להיות שיפור בחרדה במינונים נמוכים, ללא קשר לסיבה לחרדה.

שלום רב, הריספרדל שאותו אני מתחיל להוסיף במינון של 2 מ"ג ל 3 כדורי פאקסט, כפי שאתה מבין לא מדובר בסכיזופרניה אלא בכך שהפסיכיאטר מאמין בשילוב של הפאקסט עם הריספרדל לטיפול ב OCD . ידוע שלגבי תרופות ה SSRI אם לקחת אחת מהן והפסקת אז "שרפת" את התרופה הזאת כלומר אם תחזור לקחת היא לא תשפיע יותר,שבראיה רחבה זה לא נורא כי יש תחליפים לא מעטים מה SSRI אך מה שאני רוצה לשאול זה האם הדבר הזה תקף גם לגבי הריספרדל כלומר אם הפסקתי מסיבות כאלה ואחרות, האם הריספרדל ישפיע כשאחזור לקחת אחרי מספר חודשים למשל כי לא יצא לי לשמוע על תחליפים לריספרדל כמו ב SSRI ? תודה רבה.

רוני שלום, לריספרדל אין את התופעה שתארת, ואין שום בעיה לחזור לתרופה בעתיד.

במקרה שהייתי באתר על אקנה(אני בן 24 לוקח אנטביוקה נגד זה ועדיין יש לי פצעים) ראיתי שכתוב שגם רספתיל יכול להחמיר את אקנה אם זה נכון? מכיון שאף פעם לא ראיתי אזכור לזה ואף פעם הרופא עור שידוע שאני לקוח רספתיל אמר משהו על זה

יוסי שלום, גם אני אינני מכיר את הקשר בין ריספרידל לאקנה.

אני בת 36. עקב הסטוריה ארוכה של מיגרנות קשות קיבלתי מנורולוג בכיר תרופה דראלין לפני שלושה שבועות. התחלתי ב 10 מ"ג וכל שבוע עליתי ב 10 מ"ג עד 40 מ"ג. כשהגעתי ל 40 מ"ג התחילו אצלי תופעות קשות של חרדה , חוסר שינה, חוסר שקט,בחילות , חוסר תיאבון דכאון, ייאוש , מחשבות לא טובות, חולשה, שיעול ועוד. קראתי והבנתי שזו תרופה שנותנים לטיפולים פסיכיאטריים. האם רצוי שאפסיק מיד? הגעתי כמעט לחוסר תפקוד וזה מאד מפחיד אותי. האם אפשר להפסיק בבת אחת או לרדת בהדרגה. האם יכול להיות שמינון מסוים התרופה לא טובה לי ובמינון פחות אני אתרגל? כמובן שאתייעץ גם עם נורולוג שלי. בתודה

אליאנה שלום, כל התופעות שאת מתארת יכולות להיות קשורות לטיפול בדרלין. דרלין אינה תרופה פסיכיאטרית. שמושה העיקרי הוא להורדת לחץ דם, אבל משתמשים בה גם ביפול במיגרנות וגם להורדת חרדה. התרופה כנראה לא מתאימה לך. חייבים להוריד מינון בהדרגה, תוך יעוץ עם הרופא המטפל. בהצלחה.

שלום רב אני נוטלת רסיטל מזה חצי שנה, התרופה בסך הכל מאד מאד טובה לי ואני מרוצה מהשיפור שניכר בי מאז שהתחלתי ליטול אותה, אך ישנה תופעת לוואי שמטרידה אותי מאד - חוסר חשק מיני. אני בנאדם מאד מיני מטבעי וחוסר החשק ממש פוגע בי ובבן זוגי, כי זה יכול להגיע למצבים של שבועות שלמים ללא מגע מיני בנינו. הייתי רוצה לדעת האם יש SSRI שידוע כי תופעות הלוואי שלו בתחום המיני פחותות מהרסיטל?והאם מנגנון העבוד של כולם זהה? כלומר, אם אחליף תרופה האם עדיין ארגיש אותו דבר (כי כמו שציינתי בתחילת ההודעה אני מאד מרוצה מהטיפול פרט לבעיה זו...) תודה

מיקי שלום, מכל התרופות כנראה לציפרלקס הכי פחות תופעות לואי מיניות והוא גם מאד מאד דומה לרסיטל, כך שלא צריכה להיות בעיה להחליף בינהם. הסיכוי לכשלון עם ציפרלקס קטן יחסית (אף פעם אין בטחון של 100%).

אני לוקחת כ- 8 שבועות סיפרלקס בגלל בעיית דכאון ו- ocd. יש לי תופעות לוואי של עייפות וישנוניות ברמה גבוהה. רופאת משפחה הציעה לי לשנות את התרופה לרסיטל או לוסטראל. מה עדיף ביניהם ? האם צריך לעשות הפסקה כאשר מחליפים תרופה ? אם כן, כמה ימים ההפסקה ? (שלחתי את השאלה לפורום פסיכותרפיה ואמרו לי להפנות לפורום פסיכיאטריה) תודה

חן שלום, לוסטראל עדיף כי הוא שונה מציפרלקס, בעוד שרסיטל מאד דומה. צריך לרדת לחצי כדור ציפרלקס, ובאותו זמן להתחיל את התרופה החדשה. אחרי 10 ימים ניתן להפסיק את הציפרלקס לגמרי. בהצלחה.

סבתי בת 78 התחילה לטעון כי שוכחת שמות ללא שינוי בזכרונות עבר אנחנו במשפחה אל מרגישים שינוי אולי משהו מאוד מינורי היא צפויה לעבור ניתוח מורכב בעוד כ 3 חודשים שאלותי: 1. במידה ומדובר באלצהיימר/ מחלה שכחת אחרת - מתי מומלץ להתחיל לטפל? הארם ממש בתחילת הדרך או כבר שיש סימנים מובהקים? 2.האם דחיה של 4-6 חודשים (לאחר השיקום) משמעותית? 3.היא אינה משכילה פורמאלית וקוראת מעט מבעבר, כך שפעולות "מגמישות מוח כגון תשבצים/קלפים לא רלוונטין 4. מקבלת פסובקיל 50 מ"ג כבר שנתיים עם השפעה טובה, ידוע לנו שזו תרופה ישנה אך אנו מפחדים להחליץ סוס מנצח. תודה

מיכל שלום, הכי טוב לעבור איבחון מסודר במרפאה קוגנטיבית, אבל בשעת דחק כל נוירולוג יוכל לבצע הערכה ראשונית ולראות האם יש סיבה ברת טיפול (כמו חסר ויטמינים, הפרעות אלקטרוליטים ועוד....) או שכנראה מדובר באלצהיימר. אם זה אלצהיימר- כדאי להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר. הטיפול טוב בעיקר במצבים קלים וכמעט לא עוזר במצבים בינוניים. פבוקסיל היא תרופה מצויינת. אמנם לא אופנתית, אבל יעילותה לא פחותה משום תרופה אחרת. אם אין סיבה להפסיק-כדאי להמשך. רק בריאות....

למומחה וחברי הפורום שלום. אני בת 26, נוטלת ציפרלקס 10 מ"ג משנה כשנתיים. את המלצה לציפרלקס קבלתי ממרפאה להפרעות אכילה, שם עזבתי באמצע הטיפול, אני ממשיכה ללא התערבות פסיכאטרית, ומקבלת מרשם מרופאת המשפחה. אומנם אני מרגישה הטבה בכל עניין החרדות ובכל מה שקשור להתקפי אכילה הנלווים, אם כי כמובן לא טוהרתי לחלוטין, ובכלל ישנן עליות ומורדות בנושא באתי להתעייץ בעניין שאותו אני תמיד ראיתי שולי עד אשר... מאז הילדות היה לי הרגל (קצת דוחה וקצת מזוכסיטי) של פציעה עצמית האופן המקורי ועד היום זה גירוד עד זוב דם של עקיצות ויצירת פצעים מוגלתיים ופתיחתם מחדש כל פעם. התופעה שדוחה כמובן בפני עצמה את המתבוננים מסבה לי איזו נחת בלתי מוסברת. לימים פיתחתי שיטות מגוונות לפצוע את עצמי פעצים שהם לא מסכני חיים חשוב לציין, אבל אני מאמינה שאני מכורה ויש לי התקפים, ש אני מחטטת בעצמי ללא הרף (בשנאה ותיעוב) ומחפשת ובדרך כלל מוצאת איזה פצע לפתוח בין אם זה עקיצה, מורסה, סתם ח'צקון ואם אין כביכול מה לפרוץ אני מחטטתי ומקלפת כל הבא ליד, ההנאה שמתקבלת היא לנגד מראה הדם שנוזל ולפעמים מכתים את הבגדים קצת, ריח וטעם של מוגלה שאני כל פעם פוערת. בסופו של דבר נצרו לי צלקות מאוד מכוערות וגם במקומות שלא ניתן להסתיר לצערי. אני חיה עם בן זוג שממש סובל מהתופעה וקשה לו להבין ולי גם קשה להפסיק. מה תייעצו לי במצבי?

שלום רב, המצב שאת מתארת מוכר אצל אנשים רבים. רק טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לזה. נדמה לי שעם כל ההנאה את מבינה שההתנהגות הזו גם פוגעת בך, קודם כל בקשרים הבינאישיים, אבל גם נושא הצלקות הוא לא זניח. טפלי בעצמך. אולי עדיף החיטוט בנפש על החיטוט בעור.

שלום רב הנני לוקח לוסטרל עקב חרדה חברתית וחרדות ככלל, המנעותי , כיום אני נוטל 2 כדורים של 50 מ"ג ועוד חצי כדור(125 מ"ג), ההשפעה של התרופה היתה טובה בהתחלה, מאוד הרגיע והוריד לי את הגלי חום , והשקט בראש, ריצה ממחשה למחשבה, כיום אני מרגיש בשנית שהמצב חזר לי במעט עם גלי חום וחוסר שקט ורוגע, הזזת רגליים ורצון לעשות כל הזמן משהו, מאין היפר עם הרגשה טובה, אולי אדרנלין, הנני גם לוקח חצי כדור ביום של קלונקס ברצוני לשאול האם יש עליי להגביר את המינון ? שנית, האם הגלי חום הללו שנותנים לי מאין הרגשה טובה, קשור לחרדות וחוסר שקט? יש לציין שהרופא קבע שזוהי חרדה חברתית כמו כן שאני עושה ספורט אז החום גוף והאי שקט רק גובר ליומיים לפחות עד שנרגע קצת אשמח מאוד לתשובה תודה גיא

גיא שלום, המצב שלך יכול להיות קשור לחזרה של החרדה, אבל גם להתחלה של מצב מאני, מעין "היי" שמתאפיין בתחושה כללית טובה, הרבה אנרגיה, מיעוט שינה, קניות מרובות, נטיה לדברנות, כולל שיחות טלפון ארוכות. זה מצב שעלול להתדרדר ולהיות מסוכן. לצורך אבחנה במה מדובר, יש צורך להגיע לבדיקה פסיכיאטרית.

האם זה דבר קריטי להצלחת טיפול כמו כימיה עם פסיכולוג? ואם אין כימיה כמו שהייתי רוצה תהיה פגיעה בהצלחת הטיפול?

אייל שלום, עם כל מטפל חשוב שתהיה כימיה. ללא כימיה אתה תמיד בספק האם המטפל הבין אותך ולכן אתה בספק האם נתן לך את הטיפול הכי טוב והכי מתאים. כמובן שם פסיכולוג נושא הכימיה הרבה-הרבה יותר חשוב. האם ניתן להתפשר על הכימיה? שאלה טובה. אני לא בטוח שיש לי תשובה טובה לכך....

אני בת 30, רווקה, אקדמאית, חיה לבד. לאחרונה אני מרגישה שיש לי בעייה רצינית ואינני יודעת כיצד לפתור אותה.הבעיה קיימת זמן רב, אך רק עכשיו אני מתחילה להבין שמשהו בי לא כשורה ושאני זקוקה לסיוע.כל כמה זמן יש לי התפרצויות זעם קשות המלוות בהטחת האשמות קשות, צעקות ואיבוד שליטה, כמו כן מלווה בסימפטומים פיזיולוגיים כגון:פריחה בצוואר ובפנים וקצף לבן היוצא מן הפה בזמן שאני צועקת ולא יכולה להפסיק.ברוב המקרים זה יוצא על אימי, לאחרונה קרה לי גם בעבודה ואני חוששת לאבד את משרתי. לאחר ההתפרצות, אני בוכה המון לבדי ומצטערת על מה שעשיתי אך אני לא מצליחה לשלוט על כך באותם רגעים ואני פשוט צורחת, משתלחת, מאשימה, מעליבה ועוד... לאחרונה אני מרגישה שאני בלחץ, אני גרה לבד(מתוך בחירה, אינני מעוניינת לחיות עם שותפים, לא הסתדרתי עם שותפים ובטח שלא עם שותפות ורובם אמרו שאני בלתי נסבלת), אני מרגישה חלשה פיסית ונפשית.ההתפרצויות יכולות להיות פתאומיות, כשאני מרגישה שמישהו לא עוזר לי או שנעשה חוסר צדק וכו'.אני מרגישה שקשה לי עם אנשים ושאני ביקורתית מאוד ופוסלת אנשים במהרה, בעיקר בני זוג.אציין כי אני נראית טוב, משכילה, אך אינני יכולה שמור על קשר תקין עם בן זוג (מהר מאוד מוצאת מה לא בסדר בו, חייבת להראות לו מה לא בסדר ויורדת לחייו...). אני חוששת לעתידי, מבחינת עבודה, אני משפילה וגורמת לצער לאנשים הקרובים לי אך אין לי על כך שליטה.אינני יודעת מה לעשות. מבקשת עזרה ???

שרון שלום, אני חושב שאת מאד צודקת בראייתך את המצב. כנראה את גם ביקורתית כלפי עצמך- אם כי כלפי עצמך הביקורת נשמעת מאד עניינית ולא מוגזמת. במקרים מסויימים את מוצאת שמרוב רצון ודרישות מהסביבה- את מוצאת את עצמך אט-אט בלי סביבה. וזו ממש לא כוונתך, אבל את מאד מתקשה לשנות את זה. לפעמים נראה שאת מנסה לנהל תזמורת ומעיפה את כל מי שמזייף- אבל בסוף את נשארת בלי התזמורת.... ומסתבר שבמקרים האלה הכשרון והאנטיליגנציה לא מספיקים. אז מה עושים? לטעמי את זקוקה לעזרה מקצועית בדמות טיפול פסיכולוגי. דוקא בגלל שיש לך יכולות גבוהות תוכלי להפיק מכך יותר. הדבר דומה לקבוצת כדורגל שהיתה במקום הראשון בליגה ומשום מה עם הזמן היא יורדת במורד הליגה. ואז מתחלף מאמן. המאמן לא משחק במקום השחקנים. הוא לא מחליף שחקנים (כי הם מצויינים- והיו במקום הראשון), אבל הוא יכול לשבת מחוץ לדשא ולראות את התנהלות המשחק ולעזור לשחקנים להוציא מעצמם את המירב ולחזור למקום הראשון. כך גם בטיפול פסיכולוגי. את ממשיכה לשחק במשחק של החיים, והפסיכולוג שיושב בחוץ יכול לעזור לך למצות מעצמך את המירב ולהקטין את המקומות בהם את חוזרת ל אותם דפוסי התנהגות לא יעילים. מגיע לך חיים טובים יותר, ונדמה לי שעם קצת הכוונה תוכלי למצות את זה מעצמך. בהצלחה.

תודה על תשובתך. האם טיפול פסיכיאטרי לא יוכל להקל עליי?במידה וכן, איזה כדור היית ממליץ לקחת? אוסיף כי אני בתקופה של עצבות, לחץ, מתח , חוסר וודאות ומשבר גיל השלושים לא מסייע למצב. שוב תודה .