פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

27/04/2008 | 16:35 | מאת: אר

לד' עופר שמגר. קראתי את הדברים שאתה כותב ואשמח לשמוע את דעתך 1.אני מעוניין לקבל יעוץ פסיכיאטרי( כנראה מדובר בדיסטמיה בדרגה קלה-בינונית) האם אתה יכול להמליץ לי על פסיכיאטר ברחובות והסביבה. 2. ישנם טיפולים תרופתיים שונים לטיפול בדיכאון- מהם אבני הבוחן לבחירת הטיפול המתאים במיוחד בכל הקשור לדיסטמיה? 3. ההיפרקום הוא תרופה טבעית וכשכזו היא די מוצאת חן בעיניי- האם מנסיונך האפקט שלה זהה לתרופות אחרות. אר תודה אר

28/04/2008 | 18:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, 1. אינני נוהג להמליץ על מטפלים, אך אם מישהו מהקוראים ימליץ- אשמח לפרסם זאת. 2. הטיפול המקובל לדיסתימיה הוא שילוב של תרופות וטיפול פסיכולוגי, בעדיפות לטיפול קוגנטיבי או אינטר-פרסונלי. התרופות המקובלות הן ממשפחת ה-SSRI או SNRI. אין הבדל ברור ביעילות תרופה אחת לעומת השניה. 3. אין הרבה נסיון של טיפול בדיסתימיה עם היפריקום- לא לי ולא בעולם הרחב. נשמע לי בהחלט סביר לנסות טיפול בהיפריקום גם בדיסתימיה. בכל מקרה צריך לזכור שמדובר בטיפול ממושך עם שיפור איטי מאד. המון הצלחה.

28/04/2008 | 22:59 | מאת: ar

תודה על התשובה. אם תמצא לחרוג חד פעמית אשמח אם תודיע לי במייל חשובה לי ההמלצה שלך במובן של מטפל שדוגל בהשקפה דומה לשלך- נראה לי שיהיה לי קל ויעיל יותר עם מטפל שכזה. במלים אחרות, בקשת ההמלצה ממך דווקא היא לא אישית אלא פאראדיגמתית. תרופות snri? ראשי תיבות של? אתה יכול לציין את העיקריות שבהן?

27/04/2008 | 15:19 | מאת: מיטל

האם רסיטל פוגם בחשק המיני? והאם הוא יכול לשבש את שעות השינה שלי? כי גם ירד לי החשק המיני וגם איני ישנה טוב כבר שבוע שלם שאנ י מתעוררת באמצע הלילה ואני נוטלת אותו כבר חודש כל לילה לפני השינה. תודה

27/04/2008 | 22:31 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיטל שלום, רסיטל יכול לפגוע בחשק המיני וגם להפריע בשינה. שתי ההפרעות מסתדרות בד"כ אחרי בערך חודש טיפול, כך שיש סיכוי טוב שיחול שיפור בימים הקרובים. בחלק מהמקרים זה לא עובר, ואז צריך לשקול האם להחליף טיפול.

26/04/2008 | 21:11 | מאת: דודי

שלום, אני מעוניין לדעת איפה ניתן לעשות dbs- deep brain stimulus על מנת לרפא דיכאון. אני יודע שהניתוח נעשה בדר"כ לטיפול בפרקינסון, אבל הבנתי שבחו"ל התחילו לעשות אותו גם לחולי דיכאון שטיפול תרופתי לא עוזר להם. כמו כן אני מעוניין בכל הפרטים כמו עלות הניתוח,האם ניתן לעשות בארץ, ומומחים שניתן להתייעץ אתם. בתודה מראש, דודי

26/04/2008 | 22:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דודי שלום, הטיפול שאתה מדבר עליו אינו מקובל לדיכאון. טכניקה מקובלת יותר היא טיפול בנזעי חשמל ECT שהוא מאד יעיל. אפשרות אחרת היא גירוי של עצב הואגוס VNS שנעשה בארץ באיכילוב. לגבי טיפולים בחו"ל- לא אוכל להמליץ מעל הפורום הזה.

26/04/2008 | 19:57 | מאת: חמאדה

אני נוטל כדור נוירולוגי בשם למוג'ין השאלה היא הרופאה הנוירולוגית אמרה שזה מתפרק בקליות האם זה נכון כי אני יש לי בעיה בתפקודי כבד אז רציתי לדעת אם הלמוג'ין מתפרק בקליות אודה לך אם תענה לי ד"ר חמאדה

26/04/2008 | 22:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, למוג'ין אכן מופרש בכליות, אבל חלק ממנו מפורק בכבד. גם אצל מי שתפקודי הכבד בעייתים זה לא מפריע, כי התרופה יכולה להיות מופרשת בעיקר בכליות.

26/04/2008 | 18:55 | מאת: א' מהצפון

ראשית, תודה על תשובתך. אני מקווה שהחג עבר עליך בנעימים. שנית, כשאני מדברת על מחשבות אובססיביות אני מתכוונת לכך שכאשר מטריד אותי משהו, זה מטריד ללא הפסקה. לפעמים בא לי לצעוק "די! רוצה מנוחה!" אך זה לא מרפה! ניסיתי: פאקסט,ציפרמיל, ציפרלקס, רסיטל (דווקא עם הטבה מסויימת למצב הרוח)-כל אלו לא זוכרת מינון. סרוקסט-מינון 80 מ"ג (טוקסיד-לא על דעת עצמי, אלא על דעת רופא בדרום.) שלא תתאר לך איך עברה עלי המלחמה. הייתי בטוחה שכולנו נמות, וגם בדרום דאגתי מאד (למי שנשאר פה). אח"כ הורידו לי את המינון. עכשיו ויפאקס 150מ"ג. הרופאה אמרה שאם לא תהיה הטבה, נחליף את התרופה, היות ואני נוטה ל"התפרצויות" של לחץ דם (כלומר: מידי פעם). כך אני חיה כמה שנים. נמאס! ודרך אגב, אם אוקסיטוצין עוזר כל כך, כפי שקראתי "אינטלצנציה חברתית"/דניאל גולדמן עמ' 323 - למה לא מייצרים אותו בתרופה? ודרך אגב, זה לא אותו הורמון הגורם להנקה?

27/04/2008 | 22:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מצטער על העיכוב בתשובה. היתה אתמול בערב תקלה באתר וכל התשובות נמחקו, אז אני כותב את זה מחדש. בכל מקרה, אינני משוכנע שמדובר שמדובר במחשבות אובססיביות הקשורות ל-OCD אלא יותר חלק מהפרעת חרדה כללית GAD. מבחינת הטיפול התרופתי זה לא משנה, כי גם כאן אותן תרופות יכולות לעזור. מה שחשוב הוא לנסות לקבל טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שמאד יעיל במצבים כאלו. רק בריאות....

26/04/2008 | 14:27 | מאת: חנן

אני סובל מסכיזופרניה פרנואידית ו-OCD ומקבל נכון להיום:קלונקס,פרפנן ורסיטל, ולאחר שניסו עליי תרופות שונות כגון זיפרקסה,רספרדל,וסרוקואל שלא עזרו או גרמו לתופעות לוואי קשות החליטו בפגישת מרפאה בביה"ח הפסיכיאטרי שבמקום פרפנן אקבל לפונקס. הבעיה היא שאני פשוט מפחד מהתרופה הזאת שיכולה לפגוע במערכת החיסונית וכרוכה בבדיקות דם תכופות. יותר מכך,יש לי מחשבה שנתפסה לי חזק בראש שההחלטה על הלפונקס באה כדי לפגוע בי. אבקש את חוות דעתך והמלצות לגבי הלפונקס. בתודה מראש.

27/04/2008 | 22:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חנן שלום, בחירה בלפונקס נשמעת מאד נכונה אחרי הנסיונות הקודמים שעברת. הסיכון לפגיעה במערכת החיסונית נמוך ובמעקב מסודר של בדיקות דם (זה לא נעים אבל לא נורא) אפשר לגלות את זה בזמן ואז מפסיקים את הטיפול בלי שנגרם נזק. ראיתי המון מטופלים שלפונקס חולל אצלם פלאים לטובה. טיפול בלפונקס דורש מעקב וטיפול צמוד יותר מכל תרופה אחרת. קשה לי להניח שאם הרופאים היו רוצים להזיק לך הם היו בוחרים בטיפול שדורש מהם כל-כך הרבה השקעה... בכל מקרה- המון הצלחה!

לקריאה נוספת והעמקה
26/04/2008 | 10:25 | מאת: גאיה

שלום ד"ר, לפני כ3 חודשים התחלתי לסבול מהזעות לילה. עשיתי ברור בדיקות מעבדה,הורמונים,פאפס,צילום חזה והכל יצא תקין. אבל הבעיה לא נפתרה ואני ממש מודאגת. אולי כמה פרטים נוספים ישנו את כיון הבדיקות: סובלת מחרדה כרונית ולוקחת רסיטל של 20 מ"ג אחד ליום במשך שנתים (אף פעם לא היו לי הזעות לילה במהלך תקופה זו) האם לשקול עכשיו הפסקת התרופה?האמת שהיא גם פוגעת לי בחשק המיני וגורמת לי להשמנה ובכלל הזמן הארוך שאני לוקחת מלחיץ בפני עצמו..סה"כ היא עזרה ... יש לי MVP ו MR קל האם זה יכול להיות משהו מכיוון הלב? אני מתעוררת כל לילה לפחות פעם פעמים עם מחשבות וחלומות שלאחר שאני מתעוררת מהם אני רואה שאני ממש רטובה מזיעה אז קשור להפרעות שינה? אני לא יודעת באיזה כיוון לבדוק ומה לבדוק מה שבטוח זה מפריע לי. אולי שווה לנסות לקחת תרופת הרגעה כמו קסאנקס או קלונקס ולבדוק האם בלילות איכותים בשינה זה גם קורה מה דעתך? תודה

26/04/2008 | 21:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גאיה שלום, הזעת לילה יכולה להגרם מחרדה, מתרופות וגם ממצבים גופניים שונים. אני מבין שעשו בדיקות גופניות מרובות, אבל רק בשביל לודא: האם גם נעשתה שקיעת דם? האם היא היתה תקינה? כאמור, בהנחה שהכל תקין- נשארו שתי אפשרויות: חרדה או תופעת לואי של התרופה. מאד לא סביר שאחרי שנתיים של טיפול יופיעו תופעות לואי שלא היו קודם. לפיכך נשארה החרדה. ישנן שתי אפשרויות להתמודד עם זה: 1. העלאת מינון הרסיטל. 2. החלפת טיפול. אני נוטה להמליץ על האפשרות הראשונה. אבל בהחלט סביר לבחור גם באפשרות של החלפת טיפול. גם האפשרות של הוספת קלונקס/ קסנקס היא טובה מאד, ואולי אפילו עדיפה לכמה ימים בכדי לבחון את השפעתם.

26/04/2008 | 22:35 | מאת: גאיה

שלום ד"ר, תודה על תשובתך. דווקא אני בתקופה "הטובה"שלי ולהעלות מינון של רסיטל נראה לי התאבדות. אני מאותם אנשים שבטוחים שלקיחת תרופה ממשפחת התרופות הפסיכיאטריות היא מתכון כמעט בדוק לנזק גופני בטווח הרחוק ולכן גם לקיחת 20 ג"ר במשך שנתים גורם לי להרגשה רעה מאד. באיזה מינון אתה מציע לקחת קסאנקס והאם השילוב לא יכול לגרום לי לחזור לתקופה בה לקחתי קסאנקס על בסיס קבוע ...זה לקח לי המון זמן לזרוק אותו האם התופעה של הזעה על רקע חרדה יכולה להופיע אחרי כל כך הרבה שנים שיש לי חרדה ללא הזעות לילה? תודה

26/04/2008 | 00:00 | מאת: יוסי

שלום בערך מגיל 17.5 אני לוקח רסיפתל אם זה נכון שיש סיכוי גובה לכך שכדור מוריד לי באופן קיצוני את הדחף המיני (קראתי על זה בספרות המקוצעית ירידה בליבדו ) אני כרגע בן 24 איפלו לגעת במישהי קשה לי (למרות שזה כנראה לא קשור לתורפה) ואין לי שום בעיה אם זה שאף פעם אפילו לא התנשקתי או משהו יותר מזה אם זה יכולה להיות השפעה של התרופה ? שגם למרות שאני רוצה חברה הצורך המיני הוא אחרון איפלו מפחד מזה גם לא אכפת לי בלי זה

26/04/2008 | 21:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יוסי שלום, צריך להבדיל בין דחף מיני לבין היכולת ליצור קשר עם בחורות. אתה יכול להעריך את הדחף המיני למשל לפי הצורך לאונן. מאידך, קושי ליצור קשר עם בחורות יכול להיות קשור לחוסר בטחון עצמי, לביישנות ועוד. אם אתה חש ירידה בדחף המיני, כדאי שתבקש מהרופא המטפל שלך לערוך בדיקה לרמת פרולקטין, שהוא הורמון שיכול לגרום לתופעה הזו. אם הבעיה היא בבישנות, תוכל לבקש הפניה למרפאה שמתמחה בטיפול בחולי סכיזופרניה, שם בד"כ יש פסיכולוגים או עובדים סוציאלים שיוכלו להדריך אותך בנושא. המון הצלחה.

27/04/2008 | 16:22 | מאת: יוסי

אין לי צורך לאונן גם אף פעם לא עשיתי את זה או כל דבר אחר שקשר במין יש לי זקפה אם זה אומר משהו למרות שגם אם יש לי אפילו מחשבה על זה לבד אני מבטל אותה (זה יכול להיות כי היה לי טרואמה בגיל צעיר בקשר לעניין הזה) מבחניה כלשהי אני שמח שאין לי את הדחפים האלה לפחות כרגע ומי שמטפל בי אמר שאני כנראה יצטרך טיפול מיני כשגיעי הזמן לפחות לפי הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה (מהדורה 4) כתוב שהפרעה בזקפה אל שפכה וירידה בליבדו שיכחות אצל הגבר השאלה שלי אם אי פעם אני היה בסטאוציה מינית אם לתרופה יש תופעות שנשארות גם אחרי הטיפול או שזה יכול לגרום לאין אונות או לאי יכולת כלשהי תמידיתי וכתוב שהרמון שכתבת גורם לגינקומסטיה מה זה? ובקשר לביישנות אם אני מוכר בקופה כחולה אני זכאי כחלק משירותים של הקופה לטיפול פסכילגיו ?

25/04/2008 | 23:57 | מאת: שרון

ד"ר שלום רב. לפני כשבוע וחצי שאלתי אותך לגבי אפקסור. ציינת שלפי הספרות יש לעיתים קשיי נשימה בעובר. אני בינתיים דיברתי עם המרכז הטרטולוגי בירושלים והם אמרו שאין שום בעיה נכון לרגע זה לאור מחקרים חדשים ע"י קבוצות מוכרות. לעיתים תסמיני גמילה בתינוק אך גם זה לא תמיד ולרוב ללא שום תופעות. ברור שישנם מקרים שיש תופעות ולכן המלצתך מקובלת עליי והיא להתחיל לעבור ל - SSRI החל מחודש 6 בערך. השאלה שלא נעניתי היא איך לבצע במדויק את הנסיגה מאפקסור? אני שומעת גישות שונות ורבות. הפסיכיאטר שלי הציע לרדת בהדרגה (ולא אמר בדיוק איך) עד למינון של 18 מ"ג (!!). בתוך כמה זמן בסה"כ אוכל כבר ליטול רק את ה - SSRI? מנסיונך כמה זמן לוקח המעבר הזה? תודה תודה. שרון.

26/04/2008 | 20:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, עקרונית אפשר לרדת בחצי מינון כל שבועיים, כשמההתחלה נוטלים SSRI,. למשל, אם את נוטלת 150 מ"ג אפקסור, להתחיל לקחת SSRI ובמקביל לרדת ל- 75 מ"ג אפקסור. אחרי שבועיים לרדת ל- 37.5 מ"ג ואחרי שבועיים נוספים להפסיק.

25/04/2008 | 21:07 | מאת: לימור

הבן שלי, גר איתנו, מתקרב לגיל 30, חזר מטיול ממושך בהודו שם שהה לבדו וכבר כמה שנים אנחנו מנסים להחזיר אותו למסלול. בזמנו אובחן כסכיזופרני קיבל "זיפרקסה" ו"פבוקסיל", כבר 3 חוד' הפסיק ליטול את הכדורים על דעת עצמו- החליט שזה לא עוזר ולא מאמין באף אחד ולא מבין מה יש לו, לדעתו האבחנה שלהם מוטעית. לפי ראייתי הסובייקטיבית, אין שינוי מאז שלקח את הכדורים ומאז שהפסיק. כרגע הוא לא מתקשר עם אנשים, התנתק מחבריו, בקושי מדבר, עלה במשקל, מעדיף להתבודד, יושן כל היום, מעשן בלי סוף, מסתובב בבית, לא יוצא מהבית למרות מאמצינו הבלתי פוסקים להניע אותו לעשות דברים, בבית קשה עלינו ההתמודדות. אבקש התייחסותך. תודה.

26/04/2008 | 19:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לימור שלום, אכן לא פשוט להיות בבית עם ילד במצבו של בנך. לא תמיד יש מה לעשות. לדעתי תוכלי לקבל הרבה עצות והכוונה בפורום של הורים לחולי סכיזופרניה ב"תפוז". תוכלי להכנס מהקישור הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=469 בהצלחה

דר שלום אני יוצא עם בחורה שבודקת כמה פעמים עם שכחה משהו בבית הקפה בודקת כמה פעמים עם הגז דולק בודקת כמה פעמים עם הבוילר דולק בודקת כמה פעמים עם הדלת סגורה בודקת כמה פעמים עם האור סגור בודקת כמה פעמים עם מכונת הכביסה סגורה בודקת כמה פעמים עם התריסים נעולים ידוע לי שיש לה בעיה נפשית כלשהי (נראה לי בעיה קלה) והיא מטופלת על ידי פסיכיאטר כמו מה זה ניראה לך ? השאלה שלי מה עלי לעשות כשזה קורה להגיד לה שהכל בסדר (כלומר הדלת \ האור \ מכונת הכביסה \ בוילר סגורים) להמליץ לה ללכת ליעוץ אצל מנהל מחלקה בפסיכיאטריה להתעלם אולי משהו אחר

26/04/2008 | 19:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דויד שלום, קרוב לודאי שהיא סובלת מ- OCD, או בעברית: הפרעה טורדנית-כפייתית. הכי נכון זה לדבר איתה על זה. לא בנימת ביקורת, אלא להגיד שאתה רואה שהיא בודקת כמה פעמים את האור, למשל, ורצית לדעת האם מישהו כבר העיר לה על זה בעבר. זו תוכל להיות פתיחה לשיחה בה היא תוכל לספר לך יותר על הבעיה שלך. תשתדל מאד לא לתת לה פתרונות של "מה לעשות", אלא יותר להבין איך זה משפיע עליה ואיך זה מפריע לה, ומה היא עושה או חושבת לעשות בכדי להקל על עצמה. זה יכול להיות פתח לחיבור יותר הדוק בינכם, כי אם היא תחוש שאתה לצידה ולא מבקר אותה, היא תוכל לשתף אותך יותר בחייה, וכך תתקרבו. המון הצלחה.

25/04/2008 | 16:46 | מאת: שרון

שלום רב. אני בהריון שבוע 6. נוטלת 150 מ"ג אפקסור ל - OCD. לאור בחילות קשות במיוחד רציתי לדעת האם יש קונטראינדיקאציה לשלב בין שתי התרופות הנ"ל? ידוע לי שזופרן מכילה אנטגוניסט לרצפטורים לסרוטונין...והאפקסור הוא אמנם SNRI אבל משפיע גם על הסרוטונין.. נא תשובתך. תודה תודה

26/04/2008 | 19:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אין בעיה בשילוב שתי התרופות הללו.

25/04/2008 | 12:31 | מאת: לירי

שלום, רציתי לדעת מי מפנה לטיפול פסיכיאטרי ? האם רק פסיכולוג מפנה לטיפול פסיכאטרי לאחר טיפול פסיכולוגי רגיל או הערכה אצל פסיכולוג? האם רופא משפחה בקפ"ח? האם אפשר לפנות באופן עצמאי על סמך דעתי (באם אני חושבת שאני זקוקה לכך) ? תודה

26/04/2008 | 19:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לירי שלום, כל האפשרויות נכונות. אם את חושבת שאת זקוקה ליעוץ- קבעי פגישה. את לא מתחייבת לכלום. תספרי לפסיכיאטר מה מפריע לך והוא יוכל ליעץ לך מה האפשרויות הטיפוליות, ואם זה יתאים לך תוכלי לבחור באחת האפשרויות שהוא יציע. בדיוק כמו אצל כל רופא מומחה אחר.

25/04/2008 | 01:40 | מאת: דוד

שלום לך ד"ר אני פעם ראשונה משתתף בפורם .אני בן 26 ומזה מעל ל3 שנים היו לי תלונות כל הזמן על רפלקסים בראש הרגשת זרימת חשמל בכול הראש ולפעמים תחושה של אי שליטה במחינה נירולוגית כאילו הכל זר לי פתאום והרפלקסים האלה באים אלי כשאני נח ורגוע מתחילים להתשולל הרפלקיים ומרגיש כמו איבוד הכרה שאני הולך לאבד הכרה ואז כל הגוף שלי מתחמם ואני נעשה מתוח לגמרי מה לא עשו לי כל הבדיקות שבעולם נירולוגית ומה לא בסוף שלח אותי הרופאה לפסכיאטר אשר אמר לי שזה חרדה ואני לא יודע על מה הוא מדבר נתן לי ריסטל כדור ליום וכל הרפלקסים נעלמו אבל אם יום אחד אני לא לוקיח את ההרגשה זהו חוזרת יש לציין שאני אין לי חרדות ולא עצבני ולא דיכאון ואני לא יודע למה אני לוקיח כל כך הרבה זמן הכדור הזה מה הרפלקסים הלה מה התחושה הזו שאני עוברת ..וגם כשאני הולך לישון ומתחיל להרדם רפלקס מקפיץ לי את כל הגוף עד היום אני כבר לא יודע מה לעשות מה זהה האם זה נפשי אף אחד כבר לא נותן לי תשובה ברורה הנירולוג שלי אומר לי אני לא יודע מה זה ..אנא ממך תשובה .כמו כן אני עובד במערך הבטחון..ואני כבר מעל 3 שנים לוקיח ריסטל יום אחד לא לוקיח הכח חוזר על עצמו..

26/04/2008 | 18:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, יש אנשים שמערכת העצבים שלהם רגישה יותר ומייצרת תחושות שאין להן בסיס גופני של ממש. כיוון שלא מוצאים כלום בבדיקות אומרים שזה נפשי. בעיני פחות חשובה ההגדרה של הגורם לבעיה אלא יותר הטיפול בה. ממה ששמעתי ממך אתה נעזר בכדור אבל לא מצליח להפסיק את הטיפול. אני לא רואה בזה בעיה של ממש. זה בדיוק כמו מישהו עם קוצר-ראיה שנעזר במשקפיים אבל ברגע שהוא מוריד אותם הוא רואה מטושטש. גם אתה וגם אותו אדם עם המשקפיים נעזרים במשהו חיצוני בשביל לתפקד כרגיל וחייבים את אותו גורם חציוני שיהיה איתכם כל הזמן אחרת הבעיה שלכם מתחילה להפריע. אבל שניכם מצליחים להגיע לאיכות חיים טובה עם הטיפול- אז מה הבעיה? כמו שאפשר להרכיב משקפיים לכל החיים, כמו שאפשר לקחת טיפול ליתר לחץ דם לכל החיים, או לאסטמה לכל החיים- כך גם אתה יכול לקחת את הטיפול באופן קבוע. במקום להכנע למצב- אתה נלחם בו בעזרת הרסיטל. תמשיך להלחם, כי מגיעה לך איכות חיים טובה!

24/04/2008 | 21:04 | מאת: יעל

שלום רב, לפני כ - 3 שנים לאחר לידת בני גילית שאני סובלת מדיכאון לאחר לידה והיתחלתי לקחת סרטרלין, נטלתי את התרופה בערך שנה וחצי והיחלטתי לנסות להפסיק את התרופה, אני לא נוטלת את התרופה כבר למעלה מחצי שנה והכל היה בסדר עד עכשיו. אני מנסה להיכנס להריון במשך שנה ולפני כשבוע אושפזתי בבית חולים בשל חדש להריון מחוץ לרחם, אכן הייתי בהריון ולמזלי ההריון ניספג לבד ולא הייתי צריכה היתערבות ניתוחית. חזרתי הבייתה אך לצערי החלו לחזור תופעות דומות לתקופה שהייתי בדיכאון, יום אחד בסדר ויום אחר לא, אני רוצה לבכות ללא סיבה ויש לי קלסטרופוביה בבית(גם בזמן האישפוז בכיתי ללא הפסקה). אני מניחה שבשל העובדה שהייתי בהריון אז שינוי ההרומונים גורם לי לדיכאון קל, אך השאלה היא האם הדיכאון יפסק לבד בגלל שההריון נופל לבד(ניספג) או שכדאי להתחיל לקחת שוב את הכדורים? אודה לעזרתך יעל

26/04/2008 | 18:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יעל שלום, לא ברור עד כמה דיכאונות בזמן ואחרי הלידה קשורים לשינויים ההורמונליים. מה שבטוח הוא שזה לא מסתדר לבד. כיוון שמשך אפיזודה דיכאונית ממוצעת הוא בין חצי שנה לשנה, כדאי להתחיל טיפול מוקדם ככל הניתן.

24/04/2008 | 20:47 | מאת: רסיטל

אני בחורה בת 24, התחלתי ליטול רסיטל 20 מ"ג לפני כ3 שבועות , עקב יתר עצבים וחרדות.. רציתי לדעת האם יש כדור אחר חזק יותר מסוג זה שאינו ממכר , כי הרסיטל לא משפיע עלי..ואני ממש בלחץ ועצבים מטורפים שמפריעים לי לנשום ולתפקד בגלל העבודה (בעיות בעבודה עם ההנהלה) וגם האם יש לרסיטל תופעת לוואי המקצרת את שעות השינה או גורמת לכך שבכל לילה אתעורר, זה כבר שבוע שאני מתעוררת כל לילה בין השעות 2-3.5 לפנות בוקר ללא שום סיבה .. תודה רבה.

26/04/2008 | 18:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שלושה שבועות הוא פרק זמן גבולי מבחינת השפעת הטיפול עליך, ולטעמי כדאי לחכות לפחות עוד שבוע. גם הפרעות השינה הן בד"כ תופעה חולפת ורוב הסיכויים שבשבוע-שבועיים הקרובים הן ישתפרו. כדאי לחכות עוד קצת ורוב הסיכויים שתחושי בתוצאות.

24/04/2008 | 19:45 | מאת: מה קורה פה

א.פעם קיבלתי אנאפרניל בגלל שהייתי בדיכאון וניסיתי להתאבד. אין לי רקע פסיכיאטרי -לא היה לי. פשוט הייתי אחרי תאונת דרכים עם פגיעת ראש וקיבלתי באופן אובססיבי שיקום פסיכולוגי ולא שיקום שהיה יכול לעזור לי. היה לי ממש עצוב אז ולא התייחסו אלי חוץ להגיד לי להמשיך. אז ניסיתי להתאבד והגעתי לפסיכיאטר. רק אחרי המון שנים מצאתי מרפאה קוגניטיבית אחרי שמצאתי מכתב שנשלח עם ההוראה הזאת בלי שאף אחד התייחס אליו. בקיצור, ראיתי , כמה שנים אחרי שלקחתי את התרופה הזאת והתחזק לי הרצון האובדני והפסיקו לי אותה, ידיד מאוד טוב שלי שקיבל את התרופה הזאת יחד עם תרופות אחרות. הוא היה נורמלי לחלוטין אבל היו לו לחצים מאוד קשים ואח עם בעיה נפשית רצינית שרק החמירה למרות שהאח היה באשפוזים לפעמים. בקיצור ראיתי אנאפרניל ורציתי להגיד משהו חכם. במקום זה יעצתי לקחת אותה ואמרתי שהיא עוזרת, כי באמת היא מונעת אובדנות, אבל רק בהתחלה בשלב המאוד ראשון. ואחר כך פשוט לא יצא לי לבקר אותו אפילו שהבטחתי כי הייתי במערכת מאוד לחוצה. אני לא יודעת מה הוא עשה בסוף עם התרופה ואם זה קשור , אבל לפני שנתיים מהיום, לפי הלועזי, צלצלתי אליו בבוקר בשביל לבוא אליו והתבשרתי שאין לי יותר למי לבוא וזה היה נכון. הבעיה היא שלא מתייחסים למה שקורה ולסכנות. גם החלפת דיעות בפורום פסיכיאטריה לא עוזרת. מה שעצוב לי במיוחד זה שמתי שהייתי אז בלחץ אמרתי אולי לזרוק את כל התרופות חוץ מהאנאפרניל ואולי אמרתי משהו אחר,ותמיד תכננתי לעזור לו אם יגיע רגע שהוא ישבר. ב. העתקתי משהו חשוב שמצאתי בדפי בריאות מדריך לשירותי רופאה: רופאים ופעילי הסברה של ארגוני בריאות הנפש הזהירו, שהעלייה במספר האנשים המתאבדים כתוצאה מנטילת כדורים האמורים להקל על הדכאון, ניזונה מהשילוב בין מתן מופרז של מרשמים לתרופות נוגדות דכאון, וחסר במחקרים מדוייקים על הסכנות הטמונות בהם.

26/04/2008 | 15:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, את מעלה נושא של הקשר בין טיפול בתרופות ואובדנות. אין שום הוכחה כי טיפול בתרופות מעלה אובדנות. להפך- יש לא מעט מחקרים המראים שתרופות נוגדות ד'יכאון מורידות את הסיכון האובדני. לצערי, גם מי שנוטל טיפול לא יכול להיות מחוסן לחלוטין מסיכון אובדני, בדיוק כמו שמי שחגור בחגורת בטיחות לא מחוסן מפגיעה בתאונת דרכים.

24/04/2008 | 19:00 | מאת: שלום

שלום רב. אני נוטל סרוקוויל,סרוקסט,וטגרטול. קניתי סיבים תזונתיים של פסיליום,ורשום שם שאנשים אשר נוטלים תרופות צריכים להתייעץ עם הרופא שלהם לפניי לקיחת הסיבים התזונתיים. האם מותר לקחת סיבים תזונתיים עם טיפול תרופתי? ואם כן,מתי ובאילו הגבלות-אם יש בכלל. חג שמח!!!

26/04/2008 | 14:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין שום מגבלה על נטילת פסיליום עם התרופות שאתה נוטל. רק בריאות....

24/04/2008 | 17:56 | מאת: תמר

שלום רב. בני בן 10 מטופל במשך שנה בפרוזק, לאחר שאובחן כ ADHD + חרדתי + טורט. הוחלט בעצם על מתן הפרוזק כמתן עדיפות לטיפול בתחום הרגשי (בטחון עצמי ירוד, דימוי עצמי מאוד נמוך, רצון במוות), הפרוזק שיפר במעט את מצבו, הוא כבר לא מביע משאלות מוות למרות שדימוי עצמי עדיין נמוך. השנה התחילו קשיים בלמידה יש קושי רב בקריאה וכתיבה. כתב היד מאוד מאוד לא ברור, והוחלט לנסות להוסיף רטלין, לאחר שבועים הרטלין הופסק מאחר והתחילו לילד הזיות. במקום הרטלין הרופאה נתנה לו רספירדל, ונכון להיום הוא לוקח את הרספירדל כבר 3 חדשים. לילד יש המון התפרצויות זעם, הוא צורח כשנתקל בקושי, ואני מהצד, מתקשה מאוד לעודד אותו, כי יאושו הופך להיות היאוש שלי. לאחר שיחה טלפונית עם הרופאה שבה תהיתי אם כדאי להפסיק עם התרופות, היא המליצה לי להמשיך עוד חדשיים עד סוף שנת הלימודים, ולעשות הפסקה בחופש הגדול. רציתי להתייעץ כאן איך אוכל לדעת אם הטיפול התרופתי עוזר? האם ההשמנה שבאה בעקבות נטילת רספירדל תחדל לאחר ההפסקה ( הילד עלה ב 3 חדשים כ 6 ק"ג)? אני די אובדת עצות ולא יודעת אם אני נוהגת נכון, היאוש והתסכול לא נפתר בעזרת התרופות, והכי מציקות ומעיקות הן התקפות הזעם שחלות בתדירות של 3 פעמים ליום בממוצע. אני מקווה שהצלחתי למסור את הפרטים הנחוצים והרלוונטים לשאלה שלי. אשמח לשמוע דעה נוספת. תמר

26/04/2008 | 12:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום תמר, לצערי אינני מומחה בפסיכיאטריה של הילד, כך שלא אוכל לעזור לך. תוכלי אולי להתייעץ בפורום ילדים ונוער באתר ifeelgood בלינק הבא: http://www.ifeelgood.co.il/forum/forum.aspx?frmID=25

24/04/2008 | 14:15 | מאת: רמי

ד"ר שמגר שלום רב, 1) את מינון 100 מ"ג התחלתי לפני שבוע (לאחר שבוע עם 50 מ"ג). אני נוטל את כל המנה בערב. לצערי, השינה שלי אינה סדירה כלומר אני מתעורר באמצע הליילה ו/או מוקדם בבוקר , דבר שלא סבלתי ממנו מעולם ללא תרופות. מאידך התרופה מעייפת ואני חושש ליטול חצי מנה (50 מ"ג) בבוקר דבר שיגרור עייפות במשך היום. תופעה שנייה היא בחילות שלא נפסקות ! האם בחלוקת המינון לבוקר וערב הבעיה עשוייה להיפטר? 2) נשארתי תלותי בלוריוואן כ 1.5-2 מ"ג ליום! מתי להתחיל להוריד מינון? אני כבר מס' חודשים ברציפות בשימוש עם התרופה

26/04/2008 | 12:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רמי שלום, בשלב זה לא הייתי ממליץ לך לגעת בלוריואן. עד שמצבך לא יצתייצב, וזה יכול לקחת שבועות ספורים, עדיף להמשיך עם הטיפול הנוכחי. לגבי הלוסטרל- אתה חווה תופעות לואי האופייניות לתחילת הטיפול. בד"כ 2-3 שבועות אחרי שמתאזנים על מינון קבוע התופעות הללו פוחתות ובד"כ נעלמות (גם הפרעות השינה, גם הבחילות וגם העייפות). אין הרבה מה לעשות בנדון. חלוקת המינון למספר מנות במשך היממה לפעמים עוזרת. תנסה ותראה. העקרון כאן הוא סבלנות, שבד"כ משתלמת..... בהצלחה.

24/04/2008 | 14:04 | מאת: רחל

שלום אימי בת 67, לוקחת מזה שבוע - ציפרלקס 10 מ"ג + חצי כדור אלפרוקס. רציתי לדעת מה המשמעות של שינוי מועד נטילת 2 הכדורים. אימי כבר שישה ימים לוקחת אותם כל יום בשמונה בבוקר. מכיוון שזה גורם לה לעייפות ותשישות כבדה, חשבנו שאולי עדיף להעביר את זמן נטילת הכדורים לשעות הערב. אם היום היא לקחה בשמונה בבוקר ומחר תיקח רק בשמונה בערב זה בעיה מבחינת הרצף? אנחנו מחכים בקוצר רוח לסיום תקופת ההסתגלות ולהטבה במצבה ולכן אני חוששת שהפסקה של כ- 36 שעות תחזיר אותנו אחורה (השאלה שלי היא האם מבחינת התהליך וההסתגלות לכדור זה יגרום לה בעצם להתחיל הכול מהתחלה?) האם יש סבירות גבוהה שנטילת הכדורים בערב תקשה על שנתה בלילה? (חלומות רעים, שינה לא רציפה וכו'...) בנוגע לאלפרוקס - הבנתי שזה כדור ממכר ואני חוששת מאוד שתפתח בו תלות. כרגע הוא עוזר לה להירגע מהתופעות לוואי של הציפרלקס. תוך כמה זמן בערך אפשר להתמכר אליו ואיך זה בא לידי ביטוי? תודה רבה

25/04/2008 | 19:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, עניתי לך תשובה אתמול לשאלה זו (מופיעה בצמוד לשאלת הקודמת).

היי, יש לי בבקשה שוב שאלה על התרופות שאני לוקח ותופעות הלוואי שלהן, אני לוקח ריספרדל 2 מ"ג ו225 מ"ג של אפקסור , את שניהם כבר חודש וחצי בערך, והתחיל לי תופעה שהשרירים של האצבעות ידיים שלי יותר חלשים, בכלל כף היד שלי , התנועה שלה יותר חלשה ולפעמים שאני מחזיק משהו יחסית כבד אז הידיים רועדות לי קצת. האם זה טיפוסי לתרופות שאני לוקח, והאם זה לא מסוכן? והאם זה אמור לעבור והכוח לידיים שלי יחזור כמו שהיה פעם? תודה דוקטור! ממש תודה על התשובות שלך!

25/04/2008 | 19:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נתן שלום, חולשה יכולה להגרם גם מריספרדל וגם מאפקסור. רעד יכול להיות קשור לריספרדל. לרעד יש פתרון ע"י מתן תרופה מונעת רעד כמו דקינט. לגבי החולשה- לא בטוח שיהיה שינוי. בד"כ כשמופיעה חולשה היא נעלמת תוך השבועות הראשונים של הטיפול. אם לא- היא עשויה ללוות את הטיפול באופן תמידי. אגב- לא ציינת ממתי הופיעו התופעות והאם זה היה בקשר לעליית מינון של אחת מהתרופות.

23/04/2008 | 23:12 | מאת: כרמית

לדר ערב טוב שמי כרמית אימי נפטרה ב20.4.08 בגיל 55 בבית חולים בריאות הנפש XXX הם טוענים שבזמן צפיה בטלווזיה מדום לב אימי סבלה גם מסכרת ויתר לחץ דם סכיזופרניה מגיל צעיר אושפזה כל 8-10 שנים אני חושדת שמרשלנות רפואית עד ראיה טוען שהיתה קשורה 10 שעות בלי אוכל ומים כדי לתת זריקה כנראה הרגעה קיללה את האחות האם מותר להם לקשור למשך זמן ארוך ?האם בבריאות הנפש XXX יש מצלמות במעגל סגור? איך אבדוק מה קרה שם? ממה נובע דום לב? הבנתי שעד ראיה מבית חולים לא קביל בבית משפט מאיימים עליהם בקשירה. תוצאות נתיחת גופתה בעוד שבועיים אשמח לקבל את חוות דעתך.

25/04/2008 | 09:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

כרמית שלום, ראשית- הייתי מציע לך לנסות לקבוע פגישה עם מנהל המחלקה ולברר איתו את התחושות שלך והשמועות ששמעת. הרבה פעמים מסתבר כי המציאות אינה שחור ולבן. שנית- את זכאית לבקש את סיכומי המחלה של אימך וגם העתק של כל התיק הרפואי (בהנחה שאת מוגדרת חוקית כיורשת שלה). באופן זה תוכלי לקרוא את התיעוד של הרופאים והאחריות מהשעות האחרונות. כל קשירה של חולה מתועדת ומתבצע מעקב רציף ע"י אחיות ורופאים. אינני יודע לגבי מצלמות במעגל סגור- ברוב המקומות זה לא קיים. תוכלי לבדוק את זה בשיחה עם מנהל המחלקה. שלא תדעו עוד צער.

23/04/2008 | 22:05 | מאת: ניצה

בהמשך לשיחתנו על אבא שלי בן ה 84 אחרי ניתוח לב הוא המשיך להיות חלש ועייף ונרדם אחרי ביקור אצל פסיכו גריאטר החליפו לו את הצפרילקס שכנראה עשה בדיוק את ההפך ל selegiline ראינו שזו תרופה לפרקינסון אבל הוא בפגישה לא הזכיר שיש לו פרקינסון או חשש כלשהו לכך האם התרופה הזו עוזרת לעוד בעיות כמו של אבא שלי אודה לך על תשובה מהירה ניצה

25/04/2008 | 08:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ניצה שלום, סלג'ילין אמנם מאושרת לשימוש לפרקינסון, אבל בשנים האחרונות יצאו מספר מחקרים רציניים על שימוש במדבקות של סלג'ילין לטיפול בדיכאון, שהראו את יעילות התרופה. עדיין התרופה לא מאושרת לשימוש בדיכאון בארץ או בארה"ב. גם לי לא ברורה מטרת השימוש בתרופה אצל אביך. אמנם מאד הגיוני להשתמש בה לדיכאון לאחר שכל האפשרויות ה"רגילות" מיצו את עצמן. אבל להבנתי- טרם היו נסיונות טיפוליים רגילים אצל אביך, כך שאינני מבין את הטעם לנסות טיפול בסלג'ילין.

23/04/2008 | 20:32 | מאת: שיבולת

שלום רב, האם לאחר הפלה בשבוע מוקדם מאוד (6) יתכנו תופעות של דיכאון כמו לאחר לידה? אם כן מה לעשות למי שכבר מטופל בטיפול תרופתי? לאחר כמה זמן ההורמונים חוזרים לעצמם והחרדה הנוספת הזו פוסקת?

25/04/2008 | 08:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שיבולת שלום, דיכאון יכול להגיע בכל מצב, ובודאי אחרי משבר כמו הפלה (אפילו שזה בשלב מוקדם). הקשר בין דיכאון/ חרדה לשינויים ההורמונליים אינו ברור, גם כאשר מדובר בדיכאון שלאחר לידה- ובטח כאשר זה מופיע אחרי הפלה מוקדמת. הטיפול למי שכבר נוטל תרופות צריך להיות קודם כל העלאת מינון התרופה (במידה וזה אפשרי). כדאי להתייעץ על כך גם עם הרופא המטפל.

23/04/2008 | 20:31 | מאת: פייגה

שלום רב ברצוני לדעת האם רסיטל וציפראמיל זו אותה תרופה בדיוק? (האם אני יכולה לקחת חודש מזה וחודש מזה כיוון שלא תמיד יש בקופ"ח את אחד מהם האם אני יחוש שינויים ותופעות לוואי והאם יש לזה אותה השפעה? האם התרופה הזו גורמת לתופעת השמנה? - אם כן: האם בגלל שהיא נותנת יותר תאבון או מסיבה אחרת ומהי?

25/04/2008 | 08:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, רסיטל ומיפרמיל הן אותה גברת בשינוי אדרת. בדיוק כמו אקמול ודקסמול. אותו חומר בדיוק המיוצר ע"י שני יצרנים שונים. התרופה יכולה לגרום לעליה במשקל דרך הגברת תיאבון. לא פשוט להתמודד עם זה- אבל זה אפשרי. בהצלחה.

23/04/2008 | 16:51 | מאת: דודו

תקופה ארוכה שאני סובל מחרדות, פחד מיציאה מהבית שמה תכאב לי הבטן ואני ארצה לשירותים, זה מלווה בבחילות, חוסר תאבון, חוסר שינה וכאבים בכל הגוף. אני לוקח קלונקס, חצי כדור ביום, האם אני עלול להתמכר לכדור, יש לי הרגשה שהוא כבר לא משפיע עלי. מה אני עושה?

25/04/2008 | 08:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דודו שלום, נשמע שיש לך הרבה תופעות גופניות שמפריעות לך. האם עברת איזשהו בירור גופני? האם עברת איזושהי הערכה נפשית (פסיכולוג/ פסיכיאטר)? בכל מקרה, קלונקס הוא אכן תרופה שיעילותה פוחתת עם הזמן במקרים רבים, לכן יש צורך לבחון אפשרויות טיפול אחרות. לצורך כך עליך להגיע ליעוץ פסיכיאטרי מסודר.

23/04/2008 | 14:08 | מאת: דוד

שלום רב יש לי מס' שאלות 1. אימי בת 73 עשתה בדיקות דם עקב כך שיש החמרה במצבה הנפשי והתנהגותה הביזרית לעיתים. והתוצאות הם: tsh= 3.54 ft-4 =8.4 b12=828 וחומצה פולית = 13.2 שאלתי היא האם זה תקין, וכן האם יכול אולי להסביר את המצב הנפשי הלא קל שבו נמצאת קרי דיכאון לעיתים קרובות. וכן מה עושים כאשר ברור לכולם שאדם במשפחה אינו בקו הבריאות הנפשית ,ומתנהג בעצבנות יתר ,חושב שכולם רוצים את רעתו ,הכל כמעט רק או שחור או לבן,וכן תוקף מילולית את סביבתו הקרובה ללא הפסק כמעט ומדבר ללא הפסק ,וחושב שמה שהוא אומר הכי נכון וכולם טועים, ומסרב ללכת לפסיכיאטר כי חושב שמשפחתו רוצה לעשות ממנו משוגע? נוטלת רסיטל 20 מ"ג כשנה ורבע אך נראה שלא עוזר יותר, בקיצור עצבנית מאוד וממש שונאית את רוב העולם ותמיד עם טענות וביקורתיות על אחרים, מצליחה לשגע את כולם וכאשר כועסים עליה לא מבינה על מה כל המהומה. מקבלת הרבה תרופות ובהם איפנוטין ופנוברביטל לאפילפסיה מילדותה , וכן תרופות ללב ואספירין. אנא עזרתך המיקצועית הדחופה, המצב גורם סבל רב לכל הסובבים אותה. תודה רבה

24/04/2008 | 23:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, בדיקות הדם לא יכולות להסביר את ההתנהגות שאתה מתאר. ממתי המצב של אימך הוא כפי שתארת? האם זהו מצב חדש לחלוטין או הקצנה של דברים שתמיד היו "על אש קטנה"?

האם התופעה לאגור דברים רבים בבית (חלקם לא שימושיים )ואי היכולת לזרוק חלק מהם לאורך שנים רבות והפיכת הבית לכמעט מזבלה זה OCD ? האם אדישות כלפי סדר \ ניקיון הבית \ הרכב הגוף שלי במקומות האלה הוא שייך לדיכאון או OCD ? האם חריקות שיניים , תלישת שיער מהגבות זה OCD ? האם התרופות ממשפחת ה-SSRI כמו ציפרלקס מצליחות להתמודד עם זה בהצלחה ? לאיזו קטגוריה התופעה הנ"ל שייכת ? אדם מסכן את עצמו מידי יום ( פתיל קצר ) עם אנשים עד כדי תיגרות והסתבכות בתיגרות שעלולות להביא לפציעות או אפילו מוות גם בדברים סתמיים שלא שווים את המאמץ ? הוא מודע לזה ובכול זאת אין לו שליטה ע"כ ! האם אלה ניסיונות סמויים להתאבדות ? תודה מראש

שלום רב, אתה מתאר תופעות רבות ואנסה להתייחס לכל אחת בנפרד. אגירת דברים בבית יכולה להגרם מסיבות שונות, שיכולות להיות על רק חסכים קשים בילדות, על רקע דיכאון ועוד. יש צורך באיבחון פסיכיארי מסודר לצורך הבנת הסיבה. חריקת שיניים יכולה להגרם מסיבות שונות, חלקן נוירולוגיות וחלקן נפשיות. כדאי להתייעץ גם עם מומחה פה ולסת. תלישת שיער מהגבות היא בד"כ חלק מטריכוטילומניה. תרופות ממשפחת ה- SSRI יכולות לעזור לחלק מהתופעות הללו. התאור האחרון של אדם הנכנס בקלות לתגרות שונות יכולה להגרם מסיבות שונות, חלקן קשורות לדפוסי אישיות, ואחרות יכולות להיות הפרעות כמו דיכאון או מאניה. גם כאן דרושה הערכה פסיכיאטרית בכדי להבין את הגורם המדוייק להתנהגות.

22/04/2008 | 18:57 | מאת: ירון

בן 28 פרוד+ילדה סובל שנים מחרדות ודכאונות היפוכונדריה ופאניקה .מטופל בויפאקס וקלונקס בתקופה האחרונה כבמשך שנה עוד לפני שניפרדתי מהאשה .אני סובל מסחרחורת כרוניות וכאבים באוזן ימין ואי שיווי משקל ולפעמים אני מרגיש שאני מתחיל לאבד את הכרה אז אני שוכב .עשיתי את כל הבדיקות האפשריות כולל ct מח כלפני 10 חודשים ואף אוזן גרון והכל היה תקין הפסיכיאטר שלי טוען שזה סומיטיזציה שאני לא יודע בכלל מה זה אבל הוא אומר שזה נפשי אבל אני מתעקש שלא יכול להיות עד כדי כך כי גם שאני רגוע אני מרגיש סחחרות ואי יציבות .בקיצור אני מיואש בדכאון ומרגי שהסוף שלי לא טוב אני מנסה להיתגבר אבל קשה לי .אני לא יכול לעבוד לא יכול לתפקד בקושי גם להיראות אם הילדה שלי מפחד שאקבל סחרחורת .האם הסומיטיזציה יכולה עד כדי כך להשפיע ומה עליי לעשות בכדי להיתגבר על כך והאם הטיפול שאני לוקח הוא נכון סליחה על מבול השאלות אשמח לקבל יעוץ והכוונה תודה....

24/04/2008 | 23:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ירון שלום, למרות שמצב נפשי יכול לגרום לכל בעיה גופנית שניתן להעלות על דעת, לטעמי כדאי שתקבל חוות דעת נוספת של מומחה בתחום הסחרחורת. תוכל להקיש בגוגל "אבחון סחרחורת" ולקבל שמות של מרפאות ציבוריות גדולות המתמחות בנושא.

22/04/2008 | 18:32 | מאת: מרים (חמותי)

שלום ד"ר שמגר, חג שמח בהמשך לאימיילים קודמים, שאלה נוספת אך לפני כן אתן תזכורת. חמותי כבת 68 , לפני מס' חודשים סבלה מהזיות שמיעתיות , קיבלה רספרדל 2 מ"ג, התרופה השפיעה די מהר וכבר לאחר כחודש-חודשיים נעלמו ההזיות לגמרי אבל המצב הגופני והנפשי הידרדר- מאותו יום שהחלה לקחת רספרדל נחלשה, ירדה עד היום לפחות כ-15 ק"ג כתוצאה מאיבוד התאבון, נכנסה למצב דכאוני(אם אפשר להגדירו כך): הכל נראה לה שחור, הכל קשה, הכל מבולגן (רק בעיניה!!!) הלכנו לפסיכיאטר שוב והוא טוען שכל זה לא קשור לרספרדל אבל ניתן להוריד מינון ל-1 מ"ג. הורדנו את המינון אך המצב נשאר אותו דבר ואין שום הטבה לא במצב הגופני ולא בנפשי. לאחרונה סובלת גם מכאבי גב קשים_עד כה הבחינו רק בשינויים ניווניים קלים-מטופלת אצל אורטופד. הייתי רוצה אם תוכל לעזור לנו ע"י הכוונה לרופא המתאים, מי מטפל בבעיות כמו שלה? אין לנו ממה נובע המצב שלה ואיך להוציא אותה ממנו, קשה לראותה כך מכיוון שהיא אישה מאוד פעילה וחרוצה. אנא עזור לנו, אין לנו הכוונה מתאימה מרופא המשפחה שלה - הוא מתיימר להיות מומחה בכל התחומים, אפילו לאורטופד הלכנו על דעת עצמנו(הוא רק נתן צילום וכדורים לכאבים). מצטערת על האורך, עזרת לי בפעמים הקודמות מאוד, תודה!

24/04/2008 | 23:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בהחלט יתכן שחמותך סובלת גם מדיכאון. הכי טוב שתפנו לפסיכיאטר שמתמחה בפסיכוגריאטריה (למרות שכל פסיכיאטר יוכל לעזור). אינני נוהג להמליץ על שמות של בעלי מקצוע כאן בפורום, אבל אם מישהו מהקוראים ימליץ אשמח לפרסם. כדאי רק שתצייני היכן אתם גרים בכדי שתקבלו המלצות על בעלי מקצוע באיזור מגוריכם.

22/04/2008 | 17:49 | מאת: א' מהצפון

דוקטור, מצטערת שאני שוב מפריעה, אבל מה ניתן לעשות נגד אובבסיות מחשבתיות? אני יודעת שאתם מדברים על תרופות נגד דיכאון, אבל החלפתי הרבה ושום דבר לא עוזר. בנתיים החיים קשים לי מאד. האם עליי להשלים עם המצב וזהו?

24/04/2008 | 08:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בכדי לחשוב מה עושים- ראשית הייתי שמח לדעת קצת יותר למה בדיוק את מתכוונת כשאת מדברת על מחשבות אובססיביות. דבר שני, אם תוכלי לפרט קצת יותר באיזה תרופות השתמשת ולאיזה מינונים הגעת- זה גם יעזור לצורך הכוונה בטיפול.

22/04/2008 | 16:11 | מאת: דיכאונית

אני נוטלת לוסטרל 50 מג ליום כבר קרוב לשנתיים עקב דיכאון סטטי שאצלי שנים. הלוסטרל עזר לי אבל בחודשיים האחרונים הוא כאילו לא משפיע עלי. שאלתי היא האם להפסיק בהדרגה או להעלות מינון. ולכמה כדאי? האם הכדורים האלו אמורים בסופו של דבר להביא את המוח ליצור סורטנין נכון ואז אפשר להפסיק איתם, או שתמיד אצטרך לקחת והמוח יפתח תלות? תודה רבה!

22/04/2008 | 23:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ברוב המקרים דיכאון היא הפרעה כרונית שבגללה מומלץ לקחת טיפול קבוע לכל החיים. קרוב לודאי שזה כך גם אצלך. בנתיים ניתן להעלות במינון התרופה תוך יעוץ עם הרופא המטפל.

22/04/2008 | 15:20 | מאת: רחל

אימי בת 67, לפי מה שאני יודעת בעבר לא סבלה מבעיות נפשיות. בחודשים האחרונים היא עברה תקופה קשה בחיים של לחץ ושינויים ובשבועות האחרונים היא סובלת מדיכאון וחרדות. לפני שבועיים רופאת המשפחה נתנה לה אלפרוקס, מה שעזר לה להפחתת החרדה. לאחר שבוע בשימוש של אלפרוקס פנתה שוב לרופאת המשפחה בטענה שהיא עדיין מרגישה לא טוב והיא נתנה לה ציפרלקס - כדור אחד ליום. יש לי כמה שאלות: 1. קראתי על תופעות הלוואי של ציפרלקס בהתחלה והבנתי שסחרחורות הן חלק מתקופת ההסתגלות אבל חוץ מזה היא סובלת מתשישות ועייפות מאוד מאוד גדולה. היא חלשה ורוב שעות היום נמצאת במיטה. האם זה גם חלק מהתופעות של תקופת ההסתגלות? 2. עד כה אימי לקחה שלושה ימים ציפרלקס כאשר בשלושת הפעמים היא נטלה גם חצי כדור של אלפרוקס (בפעם היחידה שהיא לקחה ציפרלקס לבד היא עברה חוויה קשה מאוד של פחדים ותחושה כללית מאוד רעה ולכן לאחר כמה שעות נטלה חצי כדור של אלפרוקס). האם זה בסדר להמשיך לפחות בשבועיים הראשונים על לקיחה של 2 הכדורים? 3. מתי יחול השינוי ותרגיש הטבה? (גם אם לא שינוי מאוד משמעותי, לפחות הקלה...) 4. לפני שבועיים וחצי היתה איזשהיא התפרצות של המצב שלה. האם פנינו מהר מידי לטיפול כימיקלי? אשמח לתגובה תודה רבה

22/04/2008 | 23:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, העלאת שאלות חשובות ומשמעותיות. 1. סחרחורות הן תופעת לואי שכיחה. תשישות פחות שכיחה, אבל גם היא יכולה לקרות. 2. אין בעיה בשילוב של ציפרלקס ואלפרוקס. זהו שילוב מאד מקובל. 3. שינוי יכול להתרחש בד"כ אחרי כשלושה שבועות מתחילת הטיפול. במקרים נדירים זה קורה מעט יותר מוקדם. 4. אני לא חושב שפניתם מהר מידי לתרופות. אמך סובלת, ובד"כ ללא טיפול הסבל הזה לא עובר ונמשך חודשים רבים. עם טיפול תוך שבועות ספורים יכול להתרחש השינוי- אז למה לסבול? המון איחולי בריאות, ובתקווה שאמך תחזור להרגשה הטובה מהר.

23/04/2008 | 18:21 | מאת: רחל

שלום, תודה רבה על תגובתך. בהמשך לנושא - רציתי לדעת מה ההשלכות של שינוי זמן נטילת הכדורים. כפי שכתבתי בפעם הקודמת אימי חשה עייפות מאוד כבדה ברוב שעות היום. היא כבר שבוע לוקחת את שני הכדורים (ציפרלקס וחצי אלפרוקס) מוקדם בבוקר ואני חושבת שאולי כדאי לשנות ולהעביר את זמן נטילת הכדורים לערב. אם מחר היא תיקח בשמונה בבוקר ומחרתיים רק בשמונה בערב זאת בעייה מבחינת הרצף? אנחנו מחכים בקוצר רוח שתקופת ההסתגלות לציפרלקס תעבור ושאימי תרגיש כבר יותר טוב ואני חוששת שבשלב הזה פער של 36 שעות בערך יגרום לשבוע שכבר עבר עם הכדורים ללא אפקטיבי ותחילת כל התהליך מחדש. האם יש יתרון בלקיחת ציפרלקס ביום על פני הערב או להפך?

22/04/2008 | 13:14 | מאת: מאיה

היי.אני בת 28 נשואה.יש לי בעיה חמורה שאני סוחבת איתי מהרגע שאני זוכרת את עצמי.עצבים.יש ימים ואפילו לא מעט שהמצב רוח שלי סביר אבל תמיד יש משהו שעומד להתפרץ..אני לא רוצה שזה יתפרץ כי זה מאמלל את בעלי או את מי שקרוב אלי ובעיקר אותי. אני מקבלת על דברים של מה בכך התקפי זעם לא נשלטים שנמשכים בין כמה שעות לימים.כולם מסביבי פוחדים ממני כבר איבדתי כמה חברות טובות שכבר לא יכלו לסבול את הקריזות שלי ובצדק..למשל סתם התעוררתי עם עצב משונה בבוקר וכשבעלי בא הביתה אני מוציאה עליו את כל העצבים שיש בעולם ואז אני מרגישה רע מאוד על שזה קרה אז אני שוב מתעצבנת וככה זה ממשיך ולא נגמר ובעלי באמת לא עושה שום דבר שמעצבן באמת..מדובר על התקפי זעם רק בגלל שלא פתח את החלון במקלחת שסיים להתקלח לדוגמא..אני אף פעם לא מרגישה טוב וגם כאילו חולה הרבה (כאבי גב וצרבות)רע לי עם עצמי..אני לא יודעת מה זה להיות רגועה מה זה להבליג על דברים קטנים מה זה להתעצבן במידה..מה זה איזה מחלת נפש..?רק השבוע דיברתי ופתחתי את זה עם בעלי הוא כבר חשב שאני לא אוהבת אותו כי אני תמיד נופלת עליו והסברתי לו שאני כן אוהבת והעצבים שלי לא קשורים אליו בכלל אני קמה בבוקר עצבנית ומחפשת על מי להוציא ותמיד זה על הקרובים ביותר..היה לי קשה מאד לדבר על זה..אם הייתי יכולה לתאר את ההרגשה זה כמו אצל נרקומן שרק אחרי הסמים הוא נרגע ככה אצלי יש לי תחושה של "דיגדוגים" בבטן ורק אחרי שאני מתפוצצת אני יכולה לחשוב בהגיון..מה עושים..אני מיואשת לגמרי..אשמח לתשובה מפורטת מה שצריך לעשות אני אעשה..בכלל יש פתרון למשוגעים כמוני?

22/04/2008 | 23:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מאיה שלום, ראשית חשוב לציין כי את ממש לא נשמעת לי "משוגעת". עצבנית- בודאי. משוגעת- ממש לא. קצת קשה לבצע הערכה דרך האינטרנט, אבל הרושם שלי הוא שקיים אצלך איזשהו כאב שמתפרץ שוב ושוב ולא נותן לך מנוח. בכדי להבין יותר, וגם להקל על עצמך, כדאי לפנות ליעוץ פסיכולוגי. קודם כל לצורך הערכה, ובהמשך (אם תרצי) גם לצורך טיפול. המון הצלחה.

22/04/2008 | 13:12 | מאת: עירית

אני סובלת מפציעה עצמית. האם מישהו יודע על אתרים טובים ועל ספרים בנושא (גם באנגלית). אני מאוד רוצה ללמוד על הנושא ולהבין יותר

22/04/2008 | 22:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עירית שלום, פגיעה עצמית או פציעה עצמית יכולה להיות קשורה למגוון של סיבות, ובהתאם מקורות הקריאה ישתנו. אם תפרטי קצת יותר על מה שקורה לך סביב הפציעות הללו ואם יש לך קשיים נוספים בחיים- אוכל לכוון אותך לקריאה מדוייקת יותר.

22/04/2008 | 12:24 | מאת: ערן

שלום, אני בן 24 וכרגע התחלתי טיפול בויפאקס 75 ,2 כדורים ליום. הייתי רוצה לדעת האם ויפאקס יעילה להעלת מצב רוח וגם חרדה חברתית? והאם אפשר לדעת עד כמה? כלומר יעילה מאוד או לא ממש יעילה.

22/04/2008 | 22:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, ויאפקס היא תרופה יעילה לדיכאון ולחרדה חברתית. כמו בתרופות דומות, גם כאן אין 100% יעילות. עקרונית יעילותן של כל התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון ו/או חרדה חברתית דומה, ואין תרופה שהיא יעילה יותר. יש לציין שלא תמיד מינון של 2 כדורים הוא מספיק, ולעיתים אחרי 4-6 שבועות צריך להעלות את המינון בכדי להגיע למיגור מלא של כל הסימפטומים.

22/04/2008 | 00:49 | מאת: עינת

כתבת לי בתגובה כי "יתכן ומדובר בהפרעת אישיות נרציסיסטית. הפרעה זו מתאפיינת בדפוסי אישיות נוקשים ולא גמישים עם האדרת והגדלת הערך-העצמי תוך הורדת הערך של אחרים, חוסר אמפטיה לזולת ורגישות גבוהה לביקורת עם נטיה להעלב. הטיפול להפרעה זו הוא טיפול פסיכולוגי, אבל רוב האנשים הסובלים מכך לא מגיעים לטיפול כיוון שהם חשים שאצלם הכל בסדר, והבעיה היא אצל הסובבים אותם." מה הפרוגנוזה של הפרעה זו והאם קיים טיפול תרופתי לכך? מהו סוג הטיפול הפסיכולוגי, התנהגותי? קוגנטיבי- דינמי? תודה מראש!!!

22/04/2008 | 22:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ענית שלום, מדובר בסוג של אישיות, וכמו האישיות של כולנו גם במצב זה מדובר על מצב קבוע (כרוני, אם תרצי) שללא טיפול בד"כ כמעט ואינו משתנה, ולפעמים עם ההזדקנות אפילו מחמיר מעט. הטיפול, כפי שציינתי, הוא פסיכולוגי ולא תרופתי. ניתן לטפל במגוון טכניקות שכולן יעילות. בד"כ מדובר בטיפול ארוך טווח, של שנה לפחות.

21/04/2008 | 23:29 | מאת: טל

הומלץ לי לקחת ריטלין, על ידי רופא שאינו יודע שאני מטופלת בציפרלקס בשל דכאון וחרדה. האם המנגנונים של שתי התרופות הללו עלולים להתנגש אחד עם השני? האם מותר לקחת אותם ביחד, ואם כן, האם יש לקחת אותם בשעות שונות של היום?

22/04/2008 | 22:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טל שלום, ריטלין וציפרלקס עשויים להתנגש במידה מסויימת, כיוון שריטלין יכול להעלות את רמות הציפרלקס בדם, כך שהרמות של ציפרלקס יהיו גבוהות יותר מאשר שהיו לפני כן. ברוב הגדול של המקרים זה חסר חשיבות, כיוון שבד"כ אין לעליה זו שום השפעה של ממש על הגוף. במקרים נדירים יחסית הדבר עלול לגרום לתופעות לואי כגון בחילה, טשטוש ועוד, ואז יש להוריד את מינון הציפרלקס.

21/04/2008 | 22:01 | מאת: טל

שלום ד"ר שמגר איך אפשר לדעת אם הדיכאון חוזר ? בתשעת החודשים האחרונים,אולי יותר,הרגשתי בסדר. ופתאום בשבועות האחרונים אני מרגישה ירידה הדרגתית. מצב הרוח שלי נמוך,מסתובבות לי מחשבות לא חיוביות,שנאה עצמית, לפעמים קצת חרדה, אני הולכת לעבודה ומתפקדת אבל בלי חשק ואנרגיה. אני אוכלת כמעט ללא הפסקה ועוד כל מיני. הדכאון הראשון שלי נמשך כ-3 שנים. התחיל כקל אך הלך והתחזק עד מצב שבו כמעט ולא תפקדתי. לא לקחתי כדורים,נעזרתי בטיפול פסיכולוגי בלבד. אני מרגישה מבולבלת. לא יודעת אם הסימפטומים מעידים על אפיזודה חוזרת,או לא. העובדה שזה קורה כל כך בהדרגה,ולא בבת אחת מקשה עלי ומוציאה אותי מדעתי. עברתי לתפקיד שדורש המון ריכוז וחשיבה ואחריות, ואני לא אוכל להיעדר הרבה כמו בעבר. האם יתכן מצב שדיכאון קל,נשאר קל ולא מחמיר באפיזודה נוספת? האם האפיזודה השניה,דומה לראשונה ? אני מרגישה דברים דומים לפעם הראשונה,אבל כרגע העוצמה שלהם נמוכה יחסית. לפעמים אני מרגישה שאולי אני ממציאה את הסימפטומים.... תודה

21/04/2008 | 22:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טל שלום, יתכן ומשהו מתחיל. לא תמיד הכל שחור ולבן- גם בדיכאון. לפעמים יש סימפטומים קלים שלא מתחזקים, לפעמים יכולה להיות החמרה. אני הייתי מציע שלא לקחת סיכון ולהתחיל טיפול מוקדם ככל הניתן- פסיכולוגי ו/או תרופתי. העיקר שלא לתת למצב להתדרדר, אפילו שאין ודאות שאכן תהיה התדרדרות.

21/04/2008 | 19:55 | מאת: אריאלה

שלום לאחר ניסיונות שונים של הפסיכיאטר להתאים לי תרופה - תלונתי הייתה רגישות יתר ותגובתיות יתירה למצבים שאינם מצריכים תגובות רגשיות כה עמוקות+ דיכאון קל+מצבי חרדה לעתים, אך לא חרדה המלווה בתופעות גופניות, בקיצור אחרי סרוקסט, בונסרין ואלטרול התחלתי לקחת רמוטיב כשגישתי הייתה יותר חיובית כיוון שנאמר לי שזו תרופה צמחית. אני נוטללת את התרופה כחודש וחצי ואינני חשה שום שינוי ואפילו לעתים אני חוששת שהמצב הורע. האם זה הגיוני שהפסיכיאטר אומר שכיוון שהתרופה טבעית צריך לחכות יותר זמן שתשפיע ולקחת אותה עוד כחודש וחצי עד להחלטה את להמשיך או לא? תודה, אריאלה

21/04/2008 | 22:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אריאלה שלום, רמטיב מתחיל להשפיע תוך הזמן המקובל לתרופות נוגדות דיכאון, כלומר בד"כ 3 שבועות ולכל היותר חודש וחצי. אם אחרי חודש וחצי במינון מלא (שני כדורים ליום) אין שיפור כדאי שקול להחליף טיפול. לאור הרגישות הרבה שלך לתרופות הייתי מציע לשקול, במקביל לנסיונות התרופתיים, גם טיפול פסיכולוגי, ובעדיפות טיפול קוגנטיבי-התנהגותי.

21/04/2008 | 14:23 | מאת: אורית

לעופר שלום. בהמלצת הנוירולוג התחלתי לקחת אלטלורט עקב כאבי ראש וחרדות. התחלתי עם חצי כדור של 10 מג.שאלתי היא האם האלטרוט אכן יעיל לכאבי ראש ולחרדות? ומתי זה ישפיע? תודה.

21/04/2008 | 22:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, אלטרולט יעיל מאד לכאבי ראש, בד"כ במינון של 10-40 מ"ג. הוא משפיע תוך כשבועיים שלושה מהרגע שמגיעים למינון המתאים. הוא פחות יעיל לחרדות, וישנן תרופות אחרות שעושות את העבודה טוב יותר.

לקריאה נוספת והעמקה
21/04/2008 | 13:00 | מאת: פוצי

שלום אני משתמש ב"אנפרניל" מעל 15 שנה כרגע על מינון 100 מ"ג ! לפני חצי שנה עקב בעיות של כנראה אלימות מתוך שנת חלום (מכות לאישתי) קיבלתי הצעה לקחת "אנפרניל" בבוקר כי לקחתי כל השנים לפני השינה ! אני יכול להיות כמעט משוכנע שבערך מאז יש לי כמו חוסר פעימה בלב שנרגע בשעות אחה"צ ערב . השאלה שלי האם יכולות להופיע הפרעות קצב גם אחרי שנים של לקיחה ? האם יכול להיות שהיו תמיד רק זה היה מתוך שינה בלי שידעתי בעצם ? היום עשיתי דילוג על "אנפרניל" ולא היה לי אפילו פעם אחת בעיית פעימה.(אולי זה מיקרי) אני לוקח כדור אחד (75 s.r ) והשני רגיל ,אולי הרגיל מתפרק מהר וכדאי אולי לחתוך 75 נוסף (s.r ) לשניים שההשפעה תיהיה לכל היממה? (המינון יהיה 112.5 מ"ג) ??? א.ק.ג שלי תקינים !!! לא עשיתי תוך כדי חוסר הפעימה ! (נאמר לי שזה לא נדיר ולא מסוכן) תודה מראש

21/04/2008 | 22:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בד"כ מדובר בתחושה שאינה מסוכנת ולכן אין צורך לבצע שום צעד מיוחד עקב כך. אם אתה רוצה להיות יותר רגוע, בקש לבצע בדיקת הולטר- זו בדיקה בה אתה מחובר למיני-מכשיר אק"ג הצמוד לגופך 24 שעות, ורושם כל הזמן, כך שכל הפרעה נקלטת בו. בהצלחה.....

21/04/2008 | 07:48 | מאת: נתן

שלום ד"ר שמגר, רציתי לשאול האם ידועה כי ריספרדל יכול לגרום לבעיות עצביות/נוירולוגיות בלתי הפיכות ככלל, ובפרט במינון שלי שהוא 2 מ"ג ליום? הפחד שלי שזה יעשה לי פרקינסון שאהיה מבוגר או שזה יעשה לי טיקים או תנועות לא רצוניות ואין לי בעיה שזה יעשה זמנית אבל לחשוב שישארו לי תנועות מוזרות אני לא רוצה.

21/04/2008 | 22:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נתן שלום, ריספרדל עלול ליצור הפרעות תנועה שונות, שניתן לטפל בהן ע"י תרופות מתאימות. במינון של 2 מ"ג ליום נדיר מאד מאד מאד שתתפתח הפרעת תנועה כרונית, כזו שתמשיך גם לאחר הפסקת הטיפול. לטעמי זה לא צריך להיות שיקול לנטילת ריספרדל, עקב הנדירות הגדולה של המצב. לטובת העניין- יותר סביר שתפגע קשה בתאונת דרכים מתישהו בחייך מאשר שתתפתח הפרעה כרונית כזו....

21/04/2008 | 00:08 | מאת: עינת

שלום רב, אני מעוניינת לדעת איזו הפרעה נפשית תתבטא בסמפטומים הללו, מדובר על בנ"א כבן 31 שנים.....: נטייה לאגואיזם ולשתלטנות, בנ"א שחושב כל הזמן על עצמו לדוגמא אם קיים מפגש משפחתי הוא מחליט שעכשיו אוכלים, הוא מחליט שהוא רוצה לאכול משהו מסוים כרגע גם אם זה לא בתכנון, מחליט מתי מסתיימת הארוחה. אם מתחילים לשיר שיר הוא מחליט לרוץ קדימה עם השיר...לא מוצא חן בעיניו הקצב של האחרים.....ישב בכסא של מישהו אחר למרות שמעירים לו שמישהו יושב שם. יקח שתייה ולא ישאיר לאחרים, ישאיר אחריו לכלוך בבית של אחר. יקח פריט שבדיוק עוצב בשולחן, ידרוך בכוונה תחילה על רצפה שעשו לה ספונג'ה. הבנ"א קנאי מאוד כלפי בני המשפחה. הבנ"א מאוד ביקורתי ומעיר הערות על כל דבר. הערות שבד"כ אינן נכונות, ילדותיות, יכול להמציא חרוזים ילדותיים. שולח הודעות טקסט באובססיביות לבנ"א שאינו אוהב. אינו שמח בשמחתם של אחרים אלא נוטר טינה כלפיהם. נהנה לקנות לעצמו ולבית ביגוד וקישוטים לא הכרחיים למרות מצב כלכלי קשה. עשוי לומר משפטים סותרים כגון: חלקו הראשון של המשפט עם טינה והחלק השני מתחנף ומזמין לטיול וכדו'. אשמח לשמוע את דעתכם, תודה מראש!

21/04/2008 | 22:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עינב שלום, קצת קשה העריך מצב נפשי דרך האינטרנט, אבל בהנחה שמדובר בדפוסים שנמשכים כך שנים רבות, הכי סביר שמדובר בהפרעת אישיות נרציסיסטית. הפרעה זו מתאפיינת בדפוסי אישיות נוקשים ולא גמישים עם האדרת והגדלת הערך-העצמי תוך הורדת הערך של אחרים, חוסר אמפטיה לזולת ורגישות גבוהה לביקורת עם נטיה להעלב. הטיפול להפרעה זו הוא טיפול פסיכולוגי, אבל רוב האנשים הסובלים מכך לא מגיעים לטיפול כיוון שהם חשים שאצלם הכל בסדר, והבעיה היא אצל הסובבים אותם.

20/04/2008 | 23:00 | מאת: יוני

שלום רב, מדוע אחרי שנה מנסים להפסיק לעתים את הכדורים בדיכאון והפרעות חרדה? הרי ידוע שהן הפרעות כרוניות והפסקת התרופות משאירה את המטופל חשוף לחזרה של ההפרעות. אז מדוע לא ממשיכים באופן קבוע לאחר אפיזודה ראשונה? ודבר נוסף- האם משך הטיפול שונה בOCD מאשר בדיכאון?

21/04/2008 | 22:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יוני שלום, כאשר מדובר באפיזודה ראשונה קיים סיכוי גבוה (עשרות אחוזים) שלא תהיה חזרה של המחלה בעתיד. כלומר- לא בהכרח מדובר במצב כרוני. אם היו שני התקפים- מומלץ לקחת טיפול לכל החיים כיוון שכמעט בודאות מדובר במהלך כרוני עם חזרות של התקפים. ב- OCD אין הנחיות ברורות כמו בדיכאון. גם כאן ישנם מטופלים רבים שאצלם חל שיפור משמעותי וגם אחרי הפסקת הטיפול הם נשארים חופשיים מסימפטומים, כך שגם כאן, ביחוד אם לא היו סימני מחלה קשים מאד, אפשר לשקול הפסקת טיפול אחרי התייצבות ארוכה מספיק (כשנה).

20/04/2008 | 22:26 | מאת: נטלי333

כבר תקופה נורא ארוכה שאני מרגישה מין גוש בגרוןן שגורם לי לקחת כל הזמן אוויר... אני מרגישה אותו עד אני לוקחת נשימה עמוקה ואז אחרי כמה שניות אני שוב מתחילה להרגיש אותו.זה לא שאם אני לא אקח אוויר אני לא אצליח לנשום פשוט זאת התחושה שיש לי כבר יותר מחצי שנה וזה נורא מעצבן..אני פשוט לוקחת נשימות עמוקות כל הזמן.(כל היום גם אם אני לא לחוצה באותו יום או שבוע)עוד לא היה יום מאז שזה התחיל שלא היה לי תפועה כל היום. וגם בזמן האחרון אני מרגישה לפעמים תחושה מוזרה בגוף אני אפילו לא יודעת איך לתאר. אולי מין נימול כזה או חולשה או אפילו משהו ביחד.. האם כל זה נובע מחרדה? (בדיקות דם ולב תקינות הרופא הקשיב לראות והן נקיות) מה זה התופעות האלו שי לי?למה הן קשורות ואיך אני יוכלה לטפל בזה? עזרההה!!

20/04/2008 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נטלי שלום, בהנחה שכל הבדיקות תקינות, בהחלט יכול להיות שמדובר בחרדה. כדאי להבדק גם ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר. אם זו חרדה ניתן לטפל בשתי דרכים עיקריות: 1. טיפול פסיכולוגי מסוג קוגנטיבי-התנהגותי, בו מלמדים אותך שיטות להפחתת התחושה בגרון והורדת המתח. 2. טיפול תרופתי, שיכול להנתן ע"י רופא המשפחה או ע"י פסיכיאטר. כדאי לטפל בזה, כי בד"כ זה לא עובר לבד. הרבה בריאות....

20/04/2008 | 18:00 | מאת: מיכל

בת 38, שנה אחרי לידה. עקב שינויים שעברתי אני סובלת מחרדה. לקחתי פאקסט למשך שבועיים חצי כדור (10 מ"ג) ולאחר מכןו העליתי ל- (20 מ"ג) אני לוקחת כדור 1 כבר שלושה וחצי שבועות. יש שיפור ניכר במצבי פחות חרדות ויותר מצב רוח טוב. השאלה שלי היא למה אני מרגישה כל הזמן עייפה, מתעייפת מאוד מהר. יש לציין שאני לוקחת כל יום 1 כדור פאקסט (20 מ"ג) בשעה 21:00 בערב. מחכה לתשובתך. תודה.

20/04/2008 | 22:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, פאקסט עלול לגרום לעייפות. לאור העובדה שהעיפות נמשכת כבר שלושה וחצי שבועות לאחר העלת המינון, בהחלט יכול להיות שמדובר בתופעת לואי שלא תחלוף. אם זה מאד מפריע לך כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי אפשרות של החלפת טיפול.

20/04/2008 | 16:24 | מאת: רעות 1550

יש לי הפרעת אכילה שממנה נובע דיכאון. אני הולכת לפסיכולוגית ובחודש הבא לפסיכיטאטרית בשביל לקבוע אם אני צריכה כדורים נוגדי דיכאון. אני חותכת את עצמי, והפסיכולוגית יודעת את זה. מה שהיא לא יודעת הוא שיש לי ניטיות אובדניות. שהרבה פעמים אני פשוט רוצה למות. הפעם האחרונה הייתה אתמול, בליל הסדר. פשוט רציתי להכנס לישון ולא להתעורר! אני בדילמה רצינית אם לספר לה או לא. אני מפחדת נורא שיאשפזו אותי בגלל זה! עיזרו לי, בבקשה!

20/04/2008 | 22:47 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רעות שלום, מעל 90% מהאנשים שמגיעים עם נסיונות אובדניים לחדר המיון משוחררים לביתם ולא מאושפזים. אישפוז מומלץ רק כאשר יש רושם שקיים סיכון משמעותי לאחר הנסיון האובדני, ובד"כ כאשר קיים ברקע דיכאון עמוק וקשה. אני מניח שאם זה היה המצב שלך הפסיכולוגית שלך כבר מזמן היתה שולחת אותך להערכה לאישפוז. כדאי לספר על הארוע לפסיכולוגית, כך היא תוכל להבין יותר טוב את מצבך ותוכל לעזור לך להתמודד עם הלחצים שהביאו אותך לביצוע הנסיון. אם לא תספרי לה תצטרכי לשאת את המחשבות על כך לבד, וזה בפני עצמו יחמיר את מצבך. יכול להיות שבעקבות השיחה הפסיכולוגית תרצה שתבדקי בהקדם ע"י פסיכיאטר, ואולי אפילו בחדר מיון, אבל כאמור זה לא אומר שתתאשפזי, וככלל כל זמן שהאדם שפוי (ואת נשמעת מאד שפויה) לא ניתן לחייב אותו להתאשפז גם אם קיים סיכון אובדני גבוה. אל תשאר לבד עם המחשבות הללו.

20/04/2008 | 13:30 | מאת: אבג

שלום, אני לוקחת 3 פרוזאק ליום והרופאה המליצה לי להוסיף לכך חצי כדור פרפנאן לפני השינה. אתמול הרגשתי לא כל כך טוב (חרדות) אז לקחתי כדור שלם וכתוצאה מכך לא ישנתי כל הלילה וגם ההרגשה הרעה לא עברה. האם זה קשור לכדור? איך זה יכול להיות שאחרי כדור שלם לא הצלחתי להירדם בכלל והייתי ממש ערנית ומוטרדת? (יש לציין שאני בדרך כלל ישנה הרבה ואין לי בעיות הרדמות). תודה!

20/04/2008 | 22:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא כל כך ברורה לי הסיבה להמלצה להוסיף פרפנאן לטיפול. גם לא ברורה לי מה הבעיה הראשונית בגללה ניתן הפרוזאק. בכל מקרה, פרפנאן אינו כדור מרדים, ובמקרים מסויימים (כמו אצלך) הוא אף יכול לגרום להגברת העירנות.