פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
דר שמגר היקר! למרות שעדייןניבצר מבינתי מה אם כן הפתרון האפקטיבי ביותר לבעייתי. כי גם המערכת הציבורית והפרטית אינן מנפקות טיפול מערכתי כוללני תחת מטריה אחת. משול ליחידה מובחרת בצבא שכל אחד מלוחמיה הינו קליבר, אך מובלת ע"י קצינת הת"ש. מעניין איך תיראה הפלוגה לאחר יומיים. בכל מקרה מאחל לך חג פסח שמח וכשר ומועדים לשימחה. בהוקרה רז
רז שלום, אהבתי מאד את התאור שלך. חד-לשון כתמיד, ועם עולם דימויים עשיר ומבריק. ואתה יודע מה? גם זה משהו ששווה להנות ממנו במצב הלא פשוט בו אתה נמצא. חג שמח גם לך!
שלום , ברצוני לשאול האם שימוש ברמוטיב תקופה ממושכת יכול להזיק וכמה זמן אפשר מקסימום . תודה גדולה
חן שלום, אין עדויות ברורות על בעיות בשימוש ממושך. ישנן עדויות שונות לשינוי בקולטנים שונים במוחות של חולדות מעבדה שטופלו ברמוטיב, אולם בבני אדם לא נמצא שינוי ברור כלשהו בשימוש ארוך טווח.
נישאתי לפני כמה חודשים ולאחרונה הסתבר לי כי חמותי חולת מניה דיפרסיה ומטופלת בתרופות מזה זמן רב. האם המחלה עוברת בגנים? מה ההסתברות שבעלי או ילדינו בעתיד יחלו במחלה הזאת?
דנה שלום, מאניה דיפרסיה אכן עוברת בתורשה, אבל התורשה נמוכה יחסית. הסיכוי של אדם "רגיל" לחלות במאניה דיפרסיה הוא כ- 1%. אם אחד ההורים חולה, הסיכוי עולה ל- 10%. כלומר 90% מהילדים של הורה חולה יהיו בריאים!!! התורשה לנכדים נמוכה עוד יותר. עוד נתון מעניין- כפי שציינתי 1% מהאוכלוסיה חולים במחלה. למרות זאת רוב האנשים לא מכירים אישית חולים (למרות שהסיכוי שמישהו בסביבה חולה הוא גבוה יחסית)- וכל כך למה? בגלל שחולים בד"כ לא מספרים על זה שהם חולים, וכמעט כולם מתפקדים היטב ללא כל בעיות מיוחדות. אני מכיר רופאים שחולים במחלה, מנהלי עסקים גדולים וכו'. הם לוקחים טיפול, כמו שאנשים אחרים לוקחים טיפול למיגרנות או ליתר לחץ דם, ומתפקדים ללא כל מגבלה. בקיצור- ברור שעדיף להיות ללא כל מחלה, אבל אם טוב לך עם בעלך זו בודאי לא צריכה להיות סיבה לחשוב על המשך הקשר או על הבאת ילדים לעולם. יש כאלו שיורשים מחלות לב קשות, סרטן, או "סתם" אופי לא נעים מההורים שלהם- ואף אחד לא חושב פעמיים על נישואין או על הבאת ילדים בגלל בעיות כאלו. מקווה שיהיה לכם רק אושר ובריאות!
כללית או נקודתית (סכיזופרניה לזמן קצר). תודה מראש.
יוסי שלום, PTSD אינו גורם לסכיזופרניה. לפעמים ב- PTSD יכולים להיות מצבים פסיכוטים קצרים, אבל זה די נדיר.
מה זה PTSD? האם זה קיצור של post troma strees disorder? האם במצבים פסיכוטיים קצרים ממנים אפוטרופוס לאדם?
שלום! מהי התרופה הטובה היעילה ביותר לסכיזופרניה, למגור קולות, ותכנים עצמאיים במח, שמתחדדים במצבי מתח יחסי? ריספרדל - גרם לעליה בפרולקטין, סרוקוול - נותן הטבה חלקית - מינון 400 מ"ג לאיזה תרופה יש מינימום תופעות לוואי ומקסימום תוצאות יעילות? איזה טיפול פסיכולוגי מומלץ לעבור בסכיזופרניה - האם טיפול פסיכודינאמי יכול לגרום לשקיעה במשקעי העבר, התבוססות בטראומות, וכניסה למצבים פסיכוטי קשה - בגלל השיחזור? איזה טיכניקה פסיכולוגית יכולה למגר את המחשבות האטוממטיות ובגלל ההפרעות במחלת הסכיזופרניה? בתודה רות
רות שלום, אין תרופה "הכי יעילה" לסכיזופרניה. אם היתה כזו- כנראה כולם היו משתמשים בה. לאור העובדות שהעלת- נראה לי נכון לנסות טיפול בזיפרקסה. מבחינת פסיכותרפיה- טיפול דינמי אפשרי, אבל הגישה המקובלת משתמשת בטכניקה של טפול אינטר-פרסונלי עם הבטים שיקומיים. נסיון רב קיים במרפאות סכיזופרניה ציבוריות במסגרת מרפאות פסיכיאטריות ציבוריות. לגבי מה שכינית "מחשבות אוטומטיות"- אם תפרטי מעט יותר אוכל לנסות לכוון אותך יותר. רק בריאות
לד"ר שמגר! אני מצטערת, שבמר ליבי, אני "מתקיפה" מיד בשאלות, ללא סיפור רקע. האם אתה מאמין שיש איזשהו כח עליון, שלא מאפשר לדברים להסתדר, למרות עשיה חיובית ונבונה, ומאמצים ומחשבה מקיפה בלתי נידלים בדרך לפיתרון בעיות, והדבר בעצם נע בכל המישורים, כאשר חברותי פונות לכתובות פחות טובות ואמינות ממני, ובעייתן מוצאת מענה בהצלחה מרובה. גם עם האנשים המקצועיים ביותר אני נוטה להיכשל, כאילו משהו למעלה לא נותן להצליח, למרות הגמישות הרבה שלי, היסודיות בחיפוש פיתרון נכון, האם קיימת איזשהי אנרגיה ששומרת עלינו, שדרכינו תצלח - וחלילה ההפך? יש אנשים שלא כ"כ חושבים - ומה שעושים מצליח להם - למה הדבר קשור לדעתך? לפעמים
אורנה שלום, אני לא מאמין בכוח עליון, אבל כן מאמין שהמחשבות שלנו משפיעות על הצלחתנו בחיים. מי שמתמקד בעיקר בהצלחותיו בחיים, ובכל דבר מצליח לראות את הטוב- יצליח גם בהמשך. ולהפך- מי שבכל ארוע מצליח לראות רק את הכשלון, רק את הרע- יצליח פחות. החשיבה שלנו מעצבת את המציאות. כך לפחות אני חושב, ובהרבה מקרים בהם נתקלתי- ראיתי הוכחות שזה עובד.
אורנה, סליחה שאני מתערבת, אבל יש לי משהו להגיד לך: לעולם אל תתייאשי. גם כשהמצב נראה, איך להגיד, לא כל כך טוב, אף פעם אל תאבדי תקווה. אני מקווה שעזרתי לך במשהו. שיהיה לך חג שמח. א'.
לד"ר שמגר! האם אפשר להפסיק טיפול תרופתי בסכיזופרניה בשליש הראשון של ההריון - כדי שהעובר לא יפגע, ולהמשיך ליטול תרופה אנטיפסיכוטית החל מחודש רביעי ? האם ההורמונים בהריון, משפיעים על מחלת הסכיזופרניה, ובאיזה אופן - חיובי או שלילי? האם ההריון מגביר סיכון לפסיכוזה? בתודה מראש עבור התשובות! מיכל
מיכל שלום, לא מומלץ להפסיק טיפול לסכיזופרניה בהריון. רוב התרופות בטוחות יחסית. בד"כ במהלך ההריון אין שינוי בסיכון לפסיכוזות, אבל מיד לאחר הלידה עולה הסיכון למצב פסיכוטי באופן משמעותי.
שלום, בת משפחתי אובחנה מילדות כחולה ב-OCD. כיום היא בת 25 ולאחרונה מצבה שוב הדרדר. היא מטופלת כעת ב-סרוקאול, ציפרלקס ורמרון. האם זהו טיפול מתאים? מצבה הוא שהיא כל היום עושה טקסים... תודה
דני שלום, הטיפול יכול להיות סביר. יש חשיבות רבה למינונים של התרופות. האם אתה יודע אותם?
שלום, אבי נמצא כרגע בפאריס לשבוע ושכח לקחת איתו תרופת אפקסור אותה הוא לוקח במשך כמה שנים. לא ניתן לשלוח תרופות מהארץ לחו"ל. מה אתה ממליץ לו לעשות ? (מניסיון עבר הפסקה של התרופה עקב שיכחה הוביל ל"השלכות" לא נעימות). תודה
שלום רב, אינני יודע אם יסכימו לתת לו בבית מרקחת תרופה ללא מרשם. מנסיון בארץ- יש בתי מרקחת קטנים שמוכנים לתת תרופה בכמות קטנה (לשבוע) ללא מרשם, ביחוד כשלא מדובר על תרופה מסוכנת (ואפקסור אינה מסוכנת....). שינסה להכנס לכמה בתי מרקחת, להסביר שהוא תייר (בד"כ בבתי מרקחת מבינים גם אנגלית) ויבקש לרכוש VENLAFAXINE- שזה השם המקורי של אפקסור. אני מאמין שאם הוא ישתדל- הוא ימצא מישהו שימכור לו כמות כדורים מצומצמת. בהצלחה!!!
שלום רב! רציתי לדעת מה ההבדל בין רסיטל לבין ויפאקס? האם ההשפעות שלהן זהות? תודה מראש.
גליה שלום, התרופות שייכות לקבוצות שונות. בעוד שהרסיטל מגביר רק את זמינות הסרוטונין במוח, ויאפקס משפיע גם על סרוטונין וגם על נוראדרנלין. יעילות התרופות די דומה אבל יש הבדים בעיקר לגבי תופעות הלואי, כשעיקר ההבדל הוא בכך שיש כאלו שמגיבים יותר לתופעות הלואי של רסיטל ויש כאלו שמגיבים יותר לתופעות הלואי של ויאפקס. אין איזושהי עדיפות ברורה לאחד מהם- לא ביעילות ולא בתופעות הלואי.
שלןם ד"ר עופר!! כתבתי לכ פה כבר מ"ס פעמים ותשובותייך תמיד היו לי לעזר רב מאוד. אני מעוניין לשמוע ממך כל מידע על התרופה פבוקסיל,ואם תוכל בבקשה,בנוסף- אנא ענה לי על השאלות הבאות: 1)האם זו תרופה יעילהלדיכאון בינוני ומעלה וגם לחרדות,OCD? למה לא שומעים על שימוש כ"כ בתרופה הזו אלא יות באחרות? האם זה אומר שאינה יעילה במיוחד אצל רוב האנשים? 2)ועוד דבר:הבנתי שהיא ממשפחת SSRI. מהם תופעות הלוואי שלה (חוץ ממחושים בטן)בזמן השימוש בה ? האם שוב אסבול מחוסר שינה מוחלט וארגיש מסטול וחלש כל הזמן?? 3)האם יש סיכונים בשימוש בה לטווח ארוך,ומה הם? 4)מה קורה כשרוצים להפסיק,שוב יש תופעות גמילה קשות כאלו??(כמו בגמילה מפקסט 50 מ"ג ליום ,שסיימתי לקחת בהדרגה איטית לפי הנחיות רופא אך מיד שהפסקתי לחלוטין אני כבר שבועיים במגוון רחב של תופעןת גמילה....כאבי ראש קשים וסחרחורות זרמים בתוך הראש,בחילות ובטן לוחצת ,גליי חום קשים ופתאומיים ואחרייהם זיעה וצמרמורות בכל הגוף. יובש בפה ,סיוטיי לילה והזעות קשות ומרובות ,עצבנות,חולשה ,וכל הגוף כואב ומעוך תשוש.. 5)האם מותר לי לפורר את הכדור לתוך משו וכך לבלוע אותו?? כי אין לי אפשרות אחרת. 6)האם פבוקסיל-במינון 50 מג,ואח"כ 100 מ"ג ליום -עלולה להחריף אצלי את הבעיה של "תנודות ברגליים בזמן נסיון לישון" ??,שהתחילה אצלי אגב רק בעקבות הפאקסט שלקחתי!!! קודם לא היתה בעיה כזו כלל!) ד"ר, סליחה שאני מציף אותך בשאלות מרובות. אני פשוט מאוד חושש שוב להתחיל שימוש בתרופה חדשה ,אחרי סיימתי עם הפקסט(שעזר לי לאו.סי.די. ולחרדות בעיקר אך פחות לדיכאון עצמו) ואין לי כח יות ר לעוד ועוד תופעות .... מצד שני מפחד שאם לא אתחיל עכשו שימוש בפבוקסיל אז מצבי יתדרדר במהירות למטה.... בתודה מראש על עזרתך הרבה!!! חג פסח כשר ושמח!!!
לירון שלום, אכן, פאבוקסיל שייך לקבוצת ה- SSRI' ולכן דומה מאד לפאקסט מבחינת השפעתו, תופעות הלואי שלו ותופעות הגמילה. ציינתי "דומה" ולא "זהה" כיוון שישנם הבדלים שעיקרם הוא השונות בתגובה בין אדם לאדם. כלומר- יש אנשים שפאקסט יגרום להם לתופעות לואי ופאבוקסיל לא יגרום תופעות לואי, יש כאלו ששתי התרופו יגרמו אותן תופעות, ויש כאלו שאף תרופה לא תגרום להם לתופעות לואי. אין שום דרך לדעת מראש איך תגיב לפאבוקסיל. יכול להיות שהוא רק יעזור לך ללא שום תופעות לואי. ויכול להיות שכן יופיעו תופעות לואי. אין ברירה אלא לנסות את התרופה ולהווכח לבד. המון הצלחה!
שלום רב בת 27, יש לי פחד גדול מלחלות במחלות קשות, בעיקר סרטן. קרוב משפחה שלי חלה בסרטן, דבר שגרם לי יותר להיות בפחד מהמחלה. כל פעם שמופיע אצלי סימפטומים שונים כגון כאבי ראש, כאבי צוואר וכו'... אז אני מתחילה לחשוב ולהיות בטוחה שיש לי מחלה קשה... אני חושבת שאני היפוכונדרית וסובלת מאובססיה קומפולסיה, לא הייתי אצל רופא פסיכיאטר אבל מבינה בזה קצת. במשך הימים האחרונים אני מתעסקת עם זה כמעט כל היום, דבר שמאוד מפריע לי לתפקד, יש לי יותר כאבים בצוואר, לפעמים בחילות, עייפות,תחושה של חנק בגרון, חולשה... יש לציין שאני הולכת לטיפול אצל עובדת סוציאלית קלינית מזה כ- 3 חודשים, למרות שאני אוהבת ללכת לטיפול אבל בגלל שנהייתי מודעת יותר לעצמי, דבר זה הציף אותי בדיכאון. האם מתח וחרדה מעניין זה עלול להגביר את התחושות והסימפטומים?? האם אני היפוכונדרית? אם כן, תרופת ציפרלקס עשויה לעזור? האם היא גורמת לתלות ואם אפסיק שימוש בה, כל ההפרעות שלי יחזרו? תודה רבה
נועה שלום, קצת קשה לבצע אבחנה מלאה דרך האינטרנט, אבל בהחלט יש מרכיבים מסויימים של היפוכונדריה במצבך. טיפול תרופתי יכול לעזור, אבל לא תמיד הוא עוזר לסלק את הסימפטומים באופן מוחלט. ציפרלקס הוא בחירה טובה. הוא לא ממכר ולא גורם לתלות, אבל בהחלט יכול להיות מצב שעם הפסקת הטיפול הסימפטומים יחזרו (כמו כשמפסיקים טיפול ביתר לחץ דם אז לחץ הדם שוב חוזר להיות גבוה).
אני בן 30 ולפני כשנתיים עברתי לנסות סרוקסט .לקחתי במשך שבועיים במהלכם הייתה לי ירידה בחשק המיני ואז הפסקתי לטול את התרופה והחשק המיני חזר למצבו הנורמלי . לאחר כחודשיים ניסיתי עוד פעם סרוקסט וצרכתי אותו למשך כמעט חודש במהלכם שוב הייתה לי ירידה בחשק המיני ובמהלך מגע מיני לא הייתי מצליח להגיע לשפיכה . הפסקתי את הסרוקסט אבל הבעיות נישארו והתפקוד המיני לא חזר למצבו הנורמלי .חשבתי שזה יסתדר עם הזמן אבל כבר עברה שנה ועדיין אין שינוי . רציתי לדעת האם זה אפשרי שהירידה בתפקוד המיני נובעת מהתרופה למרות שאני לא נוטל אותה כבר כ-שנה ?
יעקובי שלום, לא סביר שההפרעות שאתה מציין קשורות לתרופה אותה הפסקת כל-כך מזמן. יתכן והקושי הקיים מקורו נפשי (חרדה או דכאון) או גופני (בעיות הורמונליות, בעיות כלי דם ועוד). כדאי לפנות ליעוץ מסודר בנושא.
כתבת על בתך וביקשת סודיות ושליחת תשובה למייל הפרטי שלך. אינני שולח תשובות למיילים פרטיים. כיוון שביקשת סודיות אינני מפרסם את הודעתך. אם את מעוניינת בהתייחסות- זה יוכל להיות רק דרך פרסום הודעתך וההתייחסות אליה. אם זה מתאים לך- אנא נסחי מחדש את ההודעה ואשמח לפרסמה ולהתייחס אליה.
שלום רב. אני בת 27 ,חולה בסכיזופרניה מגיל 16.5 ונוטלת את התרופות הבאות: 1) לפונקס -לסכיזופרניה (למחשבות שווא שהיו לי),250 מ"ג. 2) סרוקסט-ל"סימנים השליליים" של הסכיזופרניה (קהות רגשית,חוסר יכולת להרגיש בעוצמה רגילה ונורמלית),40 מ"ג. 3) ודפלפט-מאז שהחל לי התקף אפילפטי בעקבות מינון גבוה מדי של לפונקס (450 מ"ג לפונקס),1000 מ"ג דפלפט. מבחינה פסיכוטית אני מרגישה טוב- אין לי פסיכוזה ואני יציבה. הקושי שלי שיש לי קהות רגשית, מה ששייך בשפה המקצועית ל"סימנים השליליים" בסכיזופרניה.אני סובלת מזה כבר שנים רבות , ומכיוון שזה מצב דמוי דיכאון ניתן לי סרוקסט. הסרוקסט עוזר לי בזה , אבל לא לחלוטין, יש לי עדיין קהות רגשית. אני לא יכולה להעלות יותר במינון הסרוקסט ל-50 מ"ג בכדי שישתפר מצבי מכיוון שאז אצטרך להעלות במינון הדפלפט ולהוריד ממינון הלפונקס כדי שבדיקת ה-eeg השגרתית שעושה תצא תקינה (הבדיקה לא יצאה תקינה כשנטלתי 40 מ"ג סרוקסט עם 350 מ"ג לפונקס ו-800 מ"ג דפלפט, אז נאלצתי ליטול 250 מ"ג לפונקס ו-1000 מ"ג דפלפט, ואז לאחר מכן הבדיקה יצאה כן תקינה). חשוב לי לציין שבמינונים התרופתיים שהייתי כשבדיקת ה-eeg לא יצאה תקינה הרגשתי ממש ממש טוב וזה היה המצב האופטימלי שלי, רק שבגלל בדיקה זו חזרתי למצב הלא טוב הקודם שלי. ד"ר שמגר, מה לדעתך אוכל לעשות כדי להרגיש טוב מבחינת הקהות הרגשית בצורה כזו שלא אצטרך להעלות ,לא במינון הלפונקס, לא במינון הדפלפט, ולא במינון הסרוקסט? שכן, כל עליה במינוני תרופות אלה לא רצויה (יותר סרוקסט -פרכוסים וeeg לא תקין, יותר לפונקס- פרכוסים, ויותר דפלפט-סיכון וחשש לציסטה במערכת הרבייה). מאוד קשה לי.לא הייתי רוצה להתחיל לקחת תרופות נוספות לאלו שנוטלת כעת. מקווה מאוד שתוכל לעזור לי. בתודה מראש, ליאת.
ליאת שלום, אכן בעיה מורכת- ותארת היטב את הלבטים. התרופה שהכי יכולה לעזור עם כהות החושים היא הלפונקס. אני הייתי מציע לשקול עם הרופא המטפל (ואולי עם נוירולוג) אפשרות להעלות את מינון הלפונקס ל- 300 מ"ג. מינון זה יהיה נמוך מהמינון של 350 מ"ג בו ניצפו הפרעות ב- EEG, ומאידך את מקבלת היום יותר דפלפט, כך שזה יכול להיות בסדר.
האפ מצב של סטרס וחרדה יכול להשפיע על תוצאות שקיעת דם ? והאם מצב נפשי כזה יכול להקפיץ את הערכים של שקיעת הדם ל100 ומעלה ? תודה מריים.
מרים שלום, סטרס לא גורם לשקיעת דם כה מוחשת. כדאי לחפש סיבות אחרות. בד"כ מדובר בבעיה גופנית משמעותית.
אני לוקחת חצי כדור סיפרלקס. גורם לי לעייפות וכאבי שרירים ולכן אני לא יודעת אם להעלות את המינון. האם סיפרמיל יגרום גם לתופעות אלו ? יש תרופה אחרת ? שכחתי לציין שאני סובלת מ- OCD
עדי שלום, אם מדובר בימים הראשונים לטיפול- שווה להמשיך כי זה בד"כ משתפר. אם עברו מעל 3 שבועות, זה כנראה לא ישתפר ויש מקום לשקול החלפת טיפול. ציפרמיל דומה יותר מידיי לציפרלקס, ולכן זו אינה אופציה סבירה. ישנן עוד המון אפשרויות טיפוליות אחרות- על כך כדאי להתייעץ עם הרופא שלך.
בהמשך לשאלה הקודמת. תופעות הלוואי מהסיפרלקס נמשכות והעייפות נוראית. רסיטל (סיפרמיל) יש לי בבית ולכן חשבתי לנסות. האם צריך לעשות הפסקה בין לקיחת סיפרלקס לסיפרמיל ? איזה תרופות נוספות קיימות ? שמעתי שלוסטרל תרופה טובה אבל גורמת להשמנה ומשפיעה על החשק המיני. זה נכון ?
רציתי לברר אם התרופה הזו מיועדת גם לחרדות וגם לדכאון, או רק לאחד משניהם. ומה ההבדל שנותנים תרופה רק לחרדות האם הן שונות?, ובכל מקרה אני רוצה בהזדמנות זו להודות לך על השירות הנפלא שאתה עושה באתר זה. ישר כח
אסף שלום, תודה על הפרגון :-) ציפרלקס הינה תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. רוב נוגדי הדיכאון יעילים לחרדה- ולהפך. ישנן תרופות בודדות היעילות רק לדיכאון ולא לחרדה. תרופות לחרדה שלא יעילות לדיכאון הן בד"כ ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס, לוריואן ו-ואבן, שהן תרופות עם פוטנציאל הסתגלות (השפעה שדועכת עם הזמן) ולכן לא נהוג להשתמש בהן לטווח ארוך.
שלום רציתי לשאול, אני מקבלת 3 פרוזאק ביום בתוספת של חצי כדור סוליאן בגלל OCD אבל שמתי לב שבזמן האחרון אני פשוט עייפה ולא מסוגלת כמעט לתפקד מרוב העייפות, בבדיקות דם מקיפות לא נמצא הסבר לבעייה אז חשבתי שאולי הסוליאן גורם לכך. האם ייתכן שיש קשר? הרופאה אמרה לי לקחת חצי כדור ואבן במקום אבל אני מפחדת שגם הוא ירדים אותי. מה עושים??
שלום רב, סוליאן יכול לגרום לעייפות אבל זה קורה רק בתחילת הטיפול. אם העייפות הופיעה זמן מה (שבוע-שבועיים, או יותר) אחרי תחילת הטיפול בסוליאן- אז לא סביר שזה מהסוליאן.
מסתבר (לדברי הרופאה) שהסוליאן הוא בעצם כדור הרגעה ולא "תוספת לטיפול בOCD כמו שהיא טענה בעבר- אחרת לא הייתי נוטלת אותו בנוסף ל3 כדורי פרוזאק ביום). לאחר שיחה איתה היא אמרה לי להפסיק עם זה ואכן הפסקתי ליטול אותם לפני יומיים (סוליאן) והיום אני לא מרגישה טוב. האם זו תרופה ממכרת? (לקחתי חצי כודר כל ערב במשך 2-3 חודשים בערך) ממה זה נובע? פשוט הרגשה רעה של חרדה והחמרה בסיפטומים של הOCD. האם יש קשר לסוליאן?
מכובדי שלום! זוהי כניראה ההתכתבות השלישית בינינינו וחייב לציין שתשובותיך תמיד היו מעמיקות ,מתייחסות לכל תהייה ובצידם גם רגש של אמפאטיה למצבי ,די נדיר במחוזותינו. וחזרה לנושא. בפעם האחרונה סיפרתי לך שנימצא בדיכאון מג'ורי מזה תקופה ארוכה עם טיפול אצל "מיטב" הרופאים ונטילת כמעט כל תרופה אפשרית כולל הכלאות בין תרופות שונות. במהלך הזמן שכתבתי לך הייתי במצב של ציפיה לתור לרופא קבוע מטפל במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן. במהלך ההמתנה ובשנה האחרונה נטלתי אדרונקס 12 מ"ג ביום+בונסורין 30מ"ג ליום.ללא כל שינוי במצבי. סוף סוףהגיע התור המיוחל לאתמול . לילה קודם לביקור לא ישנתי בגין מתח וטיפחתי ציפיות גבוהות שהפעם הטיפול עשוי להצליח. הגעתי לרופא ,בחור צעיר ונחמד,איני יכול להעיד על רמתו המקצועית סביר שקשור למבחן התוצאה מבחינתי. לזכותו ייאמר שהיה מוכן לקראתי ,קרא את כל החומר הכולל עשרות סיכומי מחלה,טיפולים,תרופות,אישפוזים וכדומה. היה מאד קורקטי עם מה שההייתי מכנה פני פוקר ללא שום תחושה מצידי שהינו מבין את ייסוריי . הסביר לי שהטיפול בי ייקח זמן רב, וישולב בבוא העת גם טיפול פסיכולוגי.לגיטימי והגיוני בעיניי עד עתה. ופה הגיע זמן ההטפה כפי שאני קורה לו, טען חד משמעית שללא צעדים ,משימות,יעדים שנציב ביחד לכל יום בשבוע עבורי לבצע ,לא חשוב איזה טיפול תרופתי אקבל לא יחול שום שיפור במצבי. נתן לי שבוע זמן לחשוב ולעכל את הנושא . בנושא התרופתי יידע אותי שגם עליו לחשוב ולהתייעץ עם צוות רופאי המירפאה. שיתף אותי בלבטיו האם לשלב בין תרופה ממשפחת ה-SSRI עם תרופה ממשפחת ה-SNRI.לשאלתי אם כך מדוע לא לנסות תרופה אחת ממשפחת ה- SNRI. (הוכח שתרופות SSRIאינן עובדות עלי בכלל.) הסביר את הרציונאל המכתיבים את שיקוליו: ע"י מתן 2 תרופות שונות מ-2 משפחות שונות יאפשר לו מישחק עם המינונים ולבודד כל השפעה של תרופה מה שלא יתאפשר לו אם יטפל בי רק SNRI.סקפטי ופסימי מניסיון עד כה הקשתי עליו ושאלתי על איזה תרופות הינו מדבר. סבר שאם יחליט רק על תרופה אחת ממשפחת ה-SNRI סביר שיינסה את האפקסור במינונים הגבוהים ביותר. ועם יינסה 2 תרופות שוקל בין מספר אופציות כגון אדרונאקס שעובד רק על מנגנון הנורדרנאלין , ועל אלטרול.בונסרין ,סרוקסט. אולי אנאפרניל. למיטב ידיעתי כל הרשימה האמורה לעיל שייכת למשפחת הטריציקליים ולא ל- SSRI למעט הסרוקסט. בשלב זה איבדתי את שלוות נפשי אמרתי תודה ויצאתי רותח ומתוסכל מחדרו באומרי כי אחשוב על הצעתו ואחזור אליו עם תשובה.ניראה לי כי העובדה שהנני בחור שנון המבין בכל מנגנון התרופות האנטי דיכאונית,אנטי חרדתית ומייצבי מצב רוח ולא מוכן שיימרחו אותו, מה לעשות פשוט חקרתי כל תרופה לעומקה,לאורכה ולרוחבה הכניסה אותו למיגננה. יצאתי עוד יותר מתוסכל וחזרתי לנקודת המוצא. שוקל אישפוז בבי חולים פסיכיאטרי למרות שמאישפוז קודם למעט קבלת תרופות ושיחה שבועית עם פסיכולוג יצאתי לאחר חודש ונפלתי עמוקות. הייתי מבקש את חוות דעתך המלומדה בנושאים שהעלתי ואם באמתחתיך רעיונות נקודת השקפה יצירתית אשמח לשמוע. מצטער , נסיתי לקצר ולבסוף כתבתי את מגילת אסתר. פשוט העובדה שכביכול אין פתרון למצבי בוערת כאש בעצמותי. בתודה מראש ומעריך מאד את העובדה שהנך מקדיש מזמנך כשליחות לנסות ולפתור בעיות של אנשים במצוקה. יישר כוח. רז
רז שלום, תודה שבחרת לשתף במקום כל-כך כאוב שלך. באמת נשמע לי לא פשוט להיות במקום בו היית. איכשהו התחושה שכל פעם מתחלף רופא, שכל אחד מנסה להמציא את הגלגל מחדש, שבעצם הכל צפוי- ולא ברור עד כמה הרשות נתונה.... ובכל זאת- נשמע שהרופא החדש עימו נפגשת ניסה לעשות עבודה רצינית- לעבור על כל החומר, לנתח הכל- ומשהו היה שם חסר. ונדמה לי שמה שחסר לו חסר גם לך. שניכם בוחנים הכל ממקום מאד רציונלי, מאד תבוני עם הרבה הסתמכות על ידע. אני חש שחקירה מדוקדקת של תרופות לא תניב כאן פתרון. בענין זה אני חש שאותו רופא צדק- שהפתרון אינו רק בתרופות. יש צורך בעוד משהו. יתכן שזה אותן משימות עליהן הוא דיבר. יתכן שזה משהו אחר. אינני מכיר אותך מספיק בכדי לקבוע מה עוד צריך, אבל אני חש שצריך עוד משהו. מבחינה תרופתית נטו- כיוון שעברת כל-כך הרבה, יתכן ויש מקום לכיוונים אחרים. שתי אפשרויות ששווה לשקול: האחת- נרדיל, השייכת לקבוצת מעכבי MAO. השניה- זיבאן (כן, אותה תרופה להפסקת עישון) שמשמשת גם לטיפול בדיכאון. אבל, כאמור, לא הייתי מוותר בקלות על טיפול פסיכותרפי, והייתי מציע לבחון בגישה חיובית את עניין המשימות, אבל רק בתנאי שאתה באמת רוצה לנסות את זה. אם אתה חש שזה לא לעניין- אז זה נדון לכשלון מראש, וחבל על המאמץ. כך או כך- המון הצלחה.
מכובדי דר שמגר! מוקיר את תשובתך המעמיקה כרגיל. חושב שעלית בדיוק על הנקודה המתסכלת לפחות מבחינתי והיא שחסר טיפול כוללני / מערכתי במצבי. הרופא ואני, לא מכחיש, מטילים את כל יהווינו בנושא התרופתי. אין לי ספק שנושא המשימות שעליו דיבר הרופא המטפל נעוד לכישלון מראש ומה שאני באמת זקוק לו זה: 1. טיפול תרופתי. 2. טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגנטיבי. 3. מסגרת כלשהיא שתהווה טריגר עבורי לצאת מהשכיבה הכמעט אין סופית במיטה. 4.. אין לי ספק כי אני לא רוצה למות אבל ללא איכות חיים מינימלית אין טעם לחיי. 5. חש שגם הדבר האחרון שעדיין נישאר לי והוא רק שלי " הכבוד העצמי" , הפך לזילות ונילקח ממני ע"י הצוות המטפל בי. חשתי התנשאות מצד הרופא כשראה שלפניו עומד בחור בעל תחומי תוכן רבים, וממש ניכנס איתי לתחרות (למי יש יותר גדול), ואז הצד האמפאטי והריגשי כבר קיבל כרטיס אדום ושאר השיחה הייתה שכלתנית ומנוכרת. המסר שאני חשתי באותו רגע היה: זה מה שאנו במירפאה מציעים ואם זה לא מוצא חן בעיניך גש לאישפוז. ביקש ממני לחשוב על הנושא וקבע איתי לעוד שבועיים. שאלתי ומדוע בינתיים איני מוזמן לשיחות עם פסיכולוג טען שזו הדרך שהם פועלים . התעקשתי ושאלתי ומה לגבי שינוי טיפול תרופתי ,תשובתו אני צריך להתייעץ עם הממונים עליי. בשלב זה ראיתי שהינו מקובע בשבלונה מסויימת, המושג "חגיגת השונות" שאנו היועצים האירגוניים ומאמנים אישיים ועיסקיים מנסים לקדם עד כדי להביא מנכלים למודעות שלשמוע דעות והצעות שונות ממנהלי ועובדי האירגון יוציאו אותם מאזור הנוחות בהם הם פועלים וייקדם אותם לעמידה במטרות , יחייב אותם להיות יצירתיים ולהקשיב גם לדעות המנוגדות לעצם הוויתם,.אינה חלה עליו ופשוט אין אם מי לדבר. יצאתי מחדרו בתחושת תיסכול נוראית . חשתי שיכולותיי אינן נופלות משלו ואולי בתחומי תוכן מסויימים אפילו עולים על שלו רק שהמחלה הארורה ומצבי אינה מאפשרת לי להביא אותם לידי ביטוי. הרגשה של אני ואפסי לי.מבחינתו הנני רק עוד מספר. מצורע המטריח ועוד מעז להתעמת ולהעלות פתרונות יצירתיים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיו. שוקל האם לחכות שבועיים + החודש שחיכיתי לתור הווה אומר חודש וחצי כדי להיפגש עימו שנית או פשוט לגשת לאישפוז. אשמח לחוות דעתך המלומדה וכיצד היית נוהג באותה סיטואציה. אם באמתחתיך פתרונות יצירתיים אחרים מה טוב. בהוקרה! רז
מזה כחודשיים יש לי נדודי שינה קשים, בשבועים האחרונים קיבלתי כדורי שינה מרופאת המשפחה, אולם התפתחו אצלי חרדות מהמצב של חוסר שינה, תלות בכדורים, וגם תופעות של דכדוך. פניתי לפסיכיאטר והוא נתן לי טרנקסל למשך שבועיים יחד עם כדור השינה , אני חרד מה יהיה אחרי השבועיים, האם יהיה המשך טיפול, או כנראה שאזדקק לכדורי השינה הללו,, אני חרד מאו
רן שלום, לצערי גם טרנקסל היא תרופה אליה הגוף מסתגל מהר ואז היא מפסיקה להשפיע. ישנן תרופות נוגדות חרדה שלא משפיעות מייד, אבל אין התרגלות אליהן, כמו רסיטל, לוסטרל ואפקסור. שווה לשקול להוסיף אחת מהן. בד"כ כשהן מתחילות להשפיע אפשר להפסיק עם תרופות השינה. כמו כן ניתן לפנות לפסיכולוג שמומחה בטיפול קוגניבי-התנהגותי שיכול לתת לך כלים לשלוט לבד בחרדה. בהצלחה.
שלום אני מוטלת viepax/effexor 75 mg באופן קבוע מזה שנתיים.ילדתי בת לפני חודשיים והיא ישנה רוב היום (ממוצע עירות של 3 שעות ביממה). למרות שנאמר לי במרכז לטרטולוגיה וכן במרכז להנקה ותרופות שאין בעיה ליטול אותה בתקופת ההריון וההנקה, האם יתכן שבכל זאת התינוקת מושפעת? האם כדאי להפסיק להניק ואם כן, האם יש לעשות זאת בהדרגה, כדי למנוע תופעות גמילה? תודה
דניאל שלום, תינוקות ישנים הרבה. זה נורמלי. ונכון שלא ידוע על השפעה של אפקסור על תינוקות בהנקה. תאורטית יכול להיות מקרה של השפעה לא טיפוסית ולא מוכרת על התינוקת. אם את מודאגת מאד, אפשר לעשות נסיון ולהפסיק להניק ליום-יומיים (להמשיך לשאוב כדי שלא יגמר החלב) ולראות האם חל שינוי בדפוסי העירות של בתך. אם לא יחול שינוי- כנראה שזה לא קשור להנקה ותוכלי להמשיך להניק בלב שקט. אם תראי שיפור בערנות- תצטרכי להחליט לבד האם זו הוכחה מספקת בעיניך לכך שיש השפעה של האפקסור, או לעשות עוד נסיון ולראות האם גם בחזרה להנקה שוב התינוקת ישנונית. בכל מקרה- אם את מנסה לחזור להנקה והתינוקת ישנונית- זו כבר הוכחה חד-משמעית לכך שיש השפעה, ומוטב להפסיק להניק.
שלום, אני אמורה להתחיל טיפול בציפרלקס לטיפול בחרדות ואובססיות שמלוות אותי כל החיים ונטייה לדיכאון והחלטתי סוף סוף ליטול תרופה למרות התנגדותי כל השנים. אני על סף התחלת הטיפול אבל מפחדת מתופעות לוואי שהכדור עלול לעשות כגון עייפות שתפריע לי לעבוד וכו'. תופעות שנאמרו לי שעלולות להיות הן שוליות כמו בחילות, או פגיעה בחשק המיני, אך אני מפחדת מתופעות רציניות כגון עייפות וחולשה שיפריעו לי לתפקד וכו'. האם תופעות כאלה שכיחות לתרופה זו? אודה על מענה לשאלתי
שלום רב, בד"כ כמעט ואין תופעות לואי לציפרלקס. גם כשהן קורות הן בד"כ זמניות וחולפות תוך שבוע-שבועיים. במקרה הכי גרוע- תמיד אפשר להפסיק את הטיפול ואז הכל נעלם תוך כיממה.
שלום אני נוטלת לוסטרל כדור ביום עקב הפרעות חרדה חברתית. אני בתהליכי קבלה לחברה גדולה והם מבקשים בדיקות רפואיות. יש לי השבוע בדיקת דם עבור העבודה ואני חוששת שבתוצאות ניתן יהיה לראות שאני נוטלת את הכדור. האם הם יוכלו לדעת? האם אתה ממליץ לי לספר להם? (אני לא רוצה לאבד את העבודה) תודה רבה
כפי שציינתי קודם- לא ניתן לראות את זה בבדיקת דם. לגבי הצורך לספר- אם הם דורשים שתדווחי על כל בעיה רפואית או טיפול תרופתי- יש בכך קודם כל בעיה מצפונית. מנסיוני- אם לא תדווחי הם לא ידעו. בד"כ במקומות עבודה מסתמכים על הדיווח של האדם ולא מבצעים תחקירים מורכבים. כך או כך- בהצלחה.
האם בחורה שעברת אונס לפני 15 שנה וכתוצאה מכך מצבה הנפשי הידרדר עד שהגיעה למצב של צריכת סמים ובעיות בראיותיות שונות הכוללות קשיים חמורים בשינה,חרדות ודיכאונות ועוד.האם אבחנת PTSD במקרה הזה יזכה אותה באחוזי נכות מביטוח לאומי?אם כן,מהם הצעדים עליה לנקוט על-מנת לקבלם?
עדנה שלום, אינני בקי במדיניות ההכרה בנכות של ביטוח לאומי. בכל מקרה, ככל שהתפקוד כיום נמוך יותר כך יש סיכוי גבוה יותר להכרה. חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית תוכל לעזור. אם היא משתשמת בסמים- מכתב מגורם מוסמך (למשל רופא המשפחה) על כך שהבעיה מוכרת גם יכול לעזור. בהצלחה.
שלום רב האם ציפרמיל הוא כדור משמין? והאם פרוזק ולוסטרל נחשבים פחות משמינים ממנו?
יוסי שלום, ציפרמיל אינו משמין יותר מפרוזק ולוסטרל. מקבוצת ה-SSRI שכל התרופות הללו שיכות אליה, הכי משמין הוא סרוקסאט.
אני נוטלת לוסטרל כדור ביום, ואני אמורה לעבור בדיקת דם, לקבלה לעבודה במפעל גדול. האם יוכלו לראות בתוצאות הבדיקה את נטילת הכדור? תודה
לא ניתן לראות שום סימן לטיפול בבדיקות דם
אני סובלת מחרדות מאז שנת 96 ומטופלת תרופתית משנת 2000 בעבר נטלתי סרוקסט/פאקסט בעקבות הריון עברתי לפלוטין ובמטרה להניק עברתי לרסיטל היום כשאני כבר בקושי מניקה והסבל גדול החלטתי להחליף פסיכיאטר ויחד עם זה הוחלט לשלב טיפול - בפברואר התחלתי אחד וחצי רסיטל +1 סורבון בבוקר ואחד סורבון בערב שבוע אחרי אחד וחצי רסיטל בבוקר אחד וחצי סורבון בבוקר ואחד וחצי סורבון בערב בשבוע השלישי אחד וחצי רסיטל בבוקר 2 סורבון בבוקר ושני סורבון בערב וככה עד היום כמעט חודשיים מתחילת הטיפול החדש אני עדיין סובלת מחרדות אם כי פחות מבעבר , יש לי מצב כזה של אי שליטה בגוף יותר נכון תנודות בגוף שאני עושה אותן כיוון שאני מרגישה מן לחץ שגורם לי להזיז את הגוף כדי להרגיש כביכול שליטה מקווה שהסברתי את זה נכון קצת קשה להסביר/לתאר זאת מה שבטוח זה נוראי האם יש מצב שהטיפול עדיין לא בהשפעה מלאה או שכדאי לשנות טיפול או להגדיל מינון? יחד עם זה יש לי חלומות מסובכים ומטרידים שגורמים לי להתעוררויות מרובות ואז במהלך היום אני ממש גמורה מעיפות וסביר להניח שגם הכדור תורם לכך. אודה לתגובתך
שלום רב, את מקבלת טיפול במינון מלא למשך חודשיים עם שיפור כמעט מלא אבל עם תופעות לואי מציקות שלא חולפות. במצב זה מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי אפשרות להחלפת טפול.
בוקר טוב נטלתי במשך כמעט חודש רמוטיב להקלה על חרדות. השבוע גילינו שאנו בהריון ובהמלצת רופא משפחה הפסקתי ליטיול תרופה זו. לאחר הפסקה של שבוע הסימפטומים חוזרים אלי. חוסר שקט קושי בשינה ממושכת ורגועה. הפסיכיאטר שלי הפנה אותי למכון הטרוגני על מנת לשאול בנושא. ענתה לי מישהי בשם ד"ר ארנון (אם אתה מכיר) ואמרה שבגלל שהתרופה חדשה יחסית אין מספיק מחקרים על מנת לייעץ לי מה לעשות. אולי לעבור לתרופה אחרת שהוכח מדעית שאינה מזיקה לעובר במהלך נטילתה. בינתיים הודעתי לפסיכיאטר שלי, שהוא מלהתחילה לא רצה לתת לי תרופה. רק בעקשנות שלי הוא רשם לי אותה. אוף איזה מצב מתוסבך! מה לדעתך ניתן לעשות לשיפור המצב? תודה לי
לי שלום, אכן המידע על רמוטיב בהריון הוא דל מאד. הבעיה היא שכמעט כל התרופות עלולות לגרום לעליה במומים- אמנם בד"כ מדובר בסיכון ממש זניח, אבל אני לא מכיר מישהו שמוכן לקחת סיכון, גם זניח, למומים. הפתרון האידאלי בעיני הוא להגיע לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שתוך זמן לא ארוך יכול לתת לך כלים יעילים להפחתת החרדה ואף להעלמתה. החל מהשליש השני של ההריון כבר אין בעיה משמעותית עם התרופות ואם עדיין יהיו סימפטומים תוכלי להעזר בהן.
נרשם לי לוסטראל לטיפול בחרדות ודיכאון. הומלץ מינון 50 מ"ג למשך 4 ימים ואח"כ לעלות ל 100 מ"ג (2 כדורים). 1. האם רצוי להתחיל עם חצי כדור ולעלות בהדרגה כדי למנוע תופעות לוואי? אם כן איך לעלות בהדרגה? 2. האם ניתן להשתמש בערב? האם יש חשיבות לזמן השימוש בתרופה? לאחר שאגיע למינון 100 מ"ג האם ניתן לבלוע בבת אחת או שרצוי לחלק לשעות היממה? 3. לאחר כמה זמן מרגישים הטבה?
רמי שלום, בד"כ אין צורך להתחיל מחצי כדור. אפשר לעלות במינון כל 3-4 ימים. ההטבה מגיעה בערך אחרי 3 שבועות. אם יש מרכיב בולט של חרדה, יש סיכוי טוב שתצטרך מינון גבוה מ- 100 מ"ג. אפשר לקחת את הכדור במנה אחת ביום. בד"כ בהתחלה מומלץ לקחת בבוקר, אבל בהמשך אתה יכול לקחת באיזו שעה ביום שנוח לך.
תודה וישר כח על המענה המהיר. מדוע בהתחלה יש לקחת בבוקר? שאלתי נובעת מהעובדה שאני צריך לתפקד ומעדיף שבאם יהיו תופעות לוואי - אז בליילה עדיף. מה נסיונך עם התרופה?
שלום, שאלתי אותך בעבר שאלה כאן בפורום, המלצת לי לבצע מספר בדיקות. אני חייל בן 20, בריא בד"כ, מזה כשלושה שבועות אני סובל מ: כאבי ראש, סחרחורות, בחילות (בעיקר בבוקר), דופק מהיר, יציאות מרובות(לעיתים שלשולים), רעידות בגוף,טשטוש ראייה קל לפעמים ולעיתים נדירות יותר כאבים לא מוסברים במקומות שונים בגוף. לפניי כחודש היה לי מקרה חד פעמי של דופק מהיר מאוד וקוצר נשימה ולאחר בדיקת א.ק.ג שהיה תקין אובחן התקף חרדה, באמת לקחתי כדור הרגעה ובמשך שבוע הרגשתי מצוין ולאחר מכן התסמינים שתיאתרי מקודם. הייתי בבירור אצל רופא: בדיקה גופנית ע"י רופא תקין, א.ק.ג תקין גם בזמן דופק מהיר, בדיקה של בלוטת התריס תקין (2.68). רציתי לשאול: 1. האם יש בדיקות גופניות נוספות שאתה ממליץ לבצע? או שניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בהתקף חרדה? 2. מה הטיפול שהיית ממליץ לי לעשות? תרופתי(משהו ספציפי)? 3. האם טיפול טבעי (ולריאן-פסיפלורה, שורש רודיולה וכו') או טיפול כמו דיקור סיני יכול לעזור? ואם יש לך עצה נוספת או משהו כזה אשמח מאוד לשמוע, כי זה מאוד מפריע לי .... תודה רבה!
שלום רב, בדיקות נוספות שניתן לשקול- איסוף שתן ל- 5HIAA. כדאי לבקש יעוץ רופא פנימאי. אם הכל תקין- כדאי לפנות לקב"ן. חלקם התמחו בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שזהו סוג של טיפול הנותן לך כלים להתמודד בעצמך עם התופעה. כלים כמו תרגילי הרפיה ועוד. לחרדה יש מגוון גדול של תרופות היכולות לעזור. לצורך כך גם תצטרך לעבור מהקב"ן לפסיכיאטר שימליץ לך על אחת מהתרופות (כולן טובות, אין משהו "יותר טוב"). אין לך מה לחשוש מהפגישה עם הקב"ן/ פסיכיאטר. הם לא ממהרים להוריד פרופיל למי שלא מעוניין בכך, והם יוכלו לעזור לך להתאזן מהר. טיפול טבעי בד"כ לא יעיל להתקפי חרדה. והכי חשוב- התקפי חרדה הינם תופעה נפוצה מאד. מעל 10% מהאוכלוסיה עובר מתישהו בחייו התקפי חרדה. העניין הוא שאף אחד לא מדבר על זה ולא הולך עם פתק על המצח "יש לי התקפי חרדה". זה יכול לפגוע בכל אחד, ללא הבדל בהשכלה או במעמד הסוציואקונומי. לרוב אין לזה סיבה ברורה, אבל כן יש טיפול יעיל. בהצלחה.
שלום בני האמצעי נשוי פלוס בן והשני בדרך,בני היה תמיד ילד נוח לא היו לי בעיות אתו באמת בשום דבר,כשבני התחתן קבלנו את אשתו יפה מאוד ,וגם עכשיו היא כמו הבת שלי,הם מתארחים אצלנו הרבה בבית ,אני משתדלת לעזור להם כמה שאפשר,אני גם יודעת שהם יודעים שאני ובעלי מאוד אוהבים אותם,ומכבדים אחד את השני,הבעיה שאני ניתקלתי לא פעם אחת כלומר מיום שהם התחתנו כלתי לא עונה לטלפון כשאני מצלצלת,והאמת שאני לא נודניקית ואני לא מצלצלת סתם,אף פעם היא לא עונה ,לא בטלפון בבית ולא בטלפון סלולרי,נכון אם זה היה חמש או עשר פעמים שהיא לא עונה עוד הייתי מבינה ,אבל במשך 3 שנים שאני מתקשרת אליה היא אף פעם לא עונה ,זה פשוט לא להאמין,מה עוד כשהיא מצלצלת אנו עונים ותמיד באים לקראתה ,אם היא מבקשת עזרה,לא היה פעם אחת שלא עזרנו לה כשהיא ביקשה,אני אומרת שאנו אוהבים אותה לא ניכנסים להם לנשמה ,אבל זה הכי מטריד אותי ,אז החלטתי לא להתקשר אליה ,אבל יוצא שאני מתקשרת לבן שלי באמצע העבודה שלו, יוצא שהוא המתווך,זה פשוט לא להאמין,אמרתי לבני שאני לא רוצה להפריע לו בעבודה,והחלטתי לא להתקשר אליהם יותר,בני טוען ככה:היא ישנה ,היא לא שמעה ,היא היתה אצל חברה ועוד הרבה סיבות שונות ומשונות,אם הייתי מרגישה שלא טוב לה איתנו אז אני מבינה את מעשיה,אבל עד כמה שאני נייטרלית אני מבינה שהיא מאוד אוהבת להיות אצלינו והיא בעצם היא שמצלצלת אלי מדי פעם לשאול לשלומי,מה לעשות שזה מאוד מכעיס אותי גם עכשיו כשאני כותבת,הרי זה דבר אלמנטרי שעונים לטלפוןלא?בקיצור בני היה אצלי ואמרתי לו שוב שאשתו לא עונה אפילו שסיכמתי איתה ששנינו נצא לבקר את משפחתי ,ואז יצאתי לבד למשפחתי והיא בכל זאת באה עם התנצלות שהיא לא עושה את ה בכוונה,מה אפשר לחשוב?אבל כשבני היה גלשנו לעניין הזה והוא בשלו שהיא לא שמעה או שאין לה חשק לענות ,והוסיף שזאת אשתו והיא הראשונה במעלה וזאת משפחתו ואנו הוריו לא חשובים כמו אשתו ובנו,לא האמנתי למשמע אוזני,שמצד שני הוא מכבד את אשתו ולא יגיד עליה דבר שלילי,אפילו שפה לדעתי יש מקום להעיר לה או לנסות להבין מדוע היא לא עונה,בלעתי את רוקי ולא אמרתי מילה ,לדעתי יש פה משהו שצריך לעשות משהו אבל אני לא יודעת איך לנהוג בעניין הזה,הייתי מבקשת עיצה ועזרה איך עלי לנהוג מה לחשוב איך לדבר ,אני כולי ניסערת מדבריו של בני,אפילו שזה נכון וזה מנהגו של עולם ,אין צורך לומר שאני דרגה שניה אחרי אשתו או משפחתו אנא עיזרו לי ותודה לכם
אסתר שלום, את כועסת, ובצדק. מאד לא נעים להיות במקום בו את נותנת, אבל לא מקבלת חזרה יחס סביר מינימלי. אבל כמו שאת בודאי יודעת, הכעס שלנו הוא מורה גרוע. אני מניח שיש לכלתך סיבה טובה להתנהגותה. אם היא היתה כועסת עליך, כנראה היית חשה בזה במפגשים המשפחתיים או שהיית רואה שהיא כלל לא פונה אליך מיוזמתה. אבל זה לא המצב. ביני האפשרות הכי טובה היא לחכות למפגש משפחתי, ואז לקחת אותה הצידה (לחדר שינה, נניח) ולספר לה על מה שאת מרגישה. חשוב מאד לא להאשים, לא לומר לה במה היא לא בסדר, אלא לשים את הדגש על התחושות שלך, ועל החשיבות של הקשר בינכן כפי שאת רואה את זה. אם תראי שלא נוח לה לדבר על זה, סיימי את השיחה במהירות בכדי לא להכביד עליה. אין לך מטרה "לפוצץ" את הקשר בניכן. האפשרות האחרת היא להמשיך להבליג. כמו שבנך ציין, אישתו וילדו הם הדבר הכי חשוב לו כיום, ואם הוא יצטרך לוותר על משהו זה יהיה עליך ולא עליה. זיכרי כל הזמן שחוסר המענה שלה בעצם מעיד על איזושהי רגישות יתר שלה, איזשהו קושי שלה. לה קשה לענות - ואילו לך קשה חוסר המענה. את מצפה שהיא תתגבר על הקושי שלה, אבל את לא מצליחה להתגבר על הקושי שלך. זו חלק ממורכבות החיים. כולי תקווה שתצליחי למצוא את הדרך לעזור לה- ולך. היי חזקה!!!
שלום רב מאוד שמחתי לקבל את התיחסותך ואת העידוד בקשר להפרעה שלי, היתי רוצה לדעת איך להיתיחס לילדתי בת ה7 המראה סימנים לחרדה , היא לומדת בבה"ס ממלכתי בכיתה ב ובשיעורי תורה הם לומדים על אלוהים ועל העונש שאדם וחוה קיבלו ועל כך שאלוהים רואה הכל והיא פוחדת שהיא תקבל עונש על משהו לא בסדר שהיא מבצעת ולכן היא מספרת לי או לאחיה גם כשאנחנו מרגיעים אותה היא אומרת שזה "תקוע לה במוח" עד שהיא מספרת ,אנחנו בבית מסורתים לא דתייים,היתי רוצה לדעת איך להגיב האם להתעלם או להיתיחס?{רציתי לציין שלפני שנה היא חותה מוות של סבא ומאז היא יודעת שהחיים הם לא נצח והיא מאוד רגישה למישפחה ופוחד}. שאלה נוספת שהיתי רוצה לישאול היא שציינת שכרגע אתה משרת בצבא בקבע ושאלתי היא כיצד הצבא מתיחס לבעית ocd האם הוא מגייס חיילים עם בעיה כזו? האם זה פרופיל נפשי? מיצטערת על מטר השיאלות , תודה מראש.
שלום רב, לגבי בתך- בהחלט יכול להיות שהאובדן של הסבתא משפיע עליה. אסור להתעלם מהחרדה שלה, אבל גם לא להכנס איתה ללחץ. כהתייחסות מיידית צריך להרגיע אותה, כמו שאת עושה, ולומר לה בטון רגוע כי את לא חושבת שיש סכנה או שמה שהיא עשתה הוא בעייתי/ מסוכן. אפשר גם להתייעץ עם היועצת של בית הספר, ואח"כ היא תעזור לשלב את המורה שתעזור לתת לילדה פרופורציות. לגבי OCD וצבא- עקרונית מי שמצבו בסכ"ה מאוזן ועם טיפול הוא מתפקד באופן סביר מגוייס לצבא. מקרים קשים שלא מתפקדים בגלל ההפרעה לא מגוייסים.
לי אפשר להגיד שאין רקע פסיכיאטרי חוץ מזה שנפגעתי פעם קשה בראש וקיבלתי חוות דעת וטיפולים מנוירולוגים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ולא ממרפאה בעיסוק שהיתה לי רק בבית חולים, אבל זה סיפור מטומטם על פאשלה של חוסר זרימת מידע בין קופת חולים לאמא שלי. הקיצר, מאז התאונה במשך כמה שנים קיבלתי טיפול נגד אפילפסיה שבבית חולים היה דנטואין ונוירולוג פרטי החליף לי לטגרטול. אחר כך הפסקתי לקחת את זה בהוראת הרופא. זה לא עשה לי מי יודע מה טוב מתי שלקחתי את הכדור. בקיצור, אחרי כמה שנים ראיתי את התרופה הזאת אצל ידיד טוב שלי שהתייתם משני הוריו ונאלץ לחיות עם אחיו שהיה אלים ואחרי שהאב נפטר(לפני שהכרתי אותם) אובחן כסכיזופרן. מה שהחזיק את ידיד שלי היתה בעצם אמא שלו,שנפטרה שנתיים לפני שהוא הסתבך, וחברים שלו. אז הוא התחיל להעלם ופעם כשתפסתי אותו בבית (גם אני הייתי עסוקה מאוד אז) ראיתי שהוא קיבל תרופות וטגרטול בינהן, ואנאפרניל בינהן. אנאפרניל גם נתנו לי לקצת זמן כי היתה תקופה שהייתי ממש מדוכאת וניסיתי להתאבד. זה מאוד עזר לי, אם כי אחר כך ניסיתי עוד כמה פעמים להתאבד ואז אמא שלי הפסיקה לי את זה. בקיצור , די הייתי בשוק מזה שראיתי את התרופות האלה, ונורא רציתי להגיד משהו חכם אבל הכל התבלבל לי והייתי מאוד לחוצה. אז מזה שידעתי שטגרטול זה נגד אפילפסיה אמרתי שזה לא היה צריך להיות אצלו, ומזה שראיתי את האנאפרניל ורציתי להזהיר אותו, נלחצתי וחייתי במחשבה שאני עוד אספיק לבקר אותו ולתקן את הכל. כלום לא הצליח לי בסוף, ואמרתי משהו הפוך. אני לא זוכרת מדוייק , אבל נראה שאמרתי שיקח את הארנאפרניל במחשבה לבקר אותו בזמן שיפסיק את זה בזמן או , וזאת מחשבה מזעזעת, לאפשר לו לנוח מהכל עם התרופה. אני מקווה שחשבתי על משהו יותר טוב, אבל המחשבות מתערערות כשהמציאות מחרידה. וכנראה שהוא זרק את כל התרופות, ולא ביקרתי אותו גם כשהבטחתי לו וגם כשידעתי שזה ממש חשוב והבטחתי לבוא, כי ביטלתי בסוף , ואמרתי שאבוא בסוף השבוע אחרי מבחן שבאמת ניסיתי ללמוד אליו אבל לא הצלחתי כי לא למדתי בצורה טובה, והיתה לי מורה פרטית חדשה אשפית אבל נורא מלחיצה, והתלבטתי אם לתרגל ולתרגל כמו שאמרו לי, בלי שעדיין הבנתי באמת איך זה הולך או לנסות להבין, שכולם אמרו לי לא ללמוד ככה, בגלל מועד הבחינה שהיה ממש קרוב. בקיצור, בסתר ליבי החלטתי להפתיע אותו למחרת ולא אמרתי לו למרות שהייתי מלאת דאגה. למחרת באמת התקשרתי בבוקר, אבל ענו לי גיס שלו ואח שלו שהוא איננו. לא ממש רציתי להאמין ונסעתי לשם וזה היה נכון. לאט לאט באו חברים וקיבלו בהלם את הידיעה וישבו שם. הדבר המזעזע ביותר הוא שכבר הרבה זמן לפני זה ראיתי שבמטבח שלהם מונח חבל וזה לא מצא חן בעיני ותכננתי להעלים אותו אבל אף פעם זה לא יצא לי כי תמיד הייתי קצת משותקת בשביל לעשות את זה או שהעדפתי להתמקד בנס קפה. החודש תהיה האזכרה השניה של ידיד זה. יש לי רגשות אשם וכאב וחרטה ברמות גדולות. יחד עם זה אני תמיד מוצאת לעצמי איזה תירוץ בשביל שאני אוכל להמשיך לחיות אבל זה מאוד קשה ועצוב. אני רוצה לשאול מה אתה אומר על הכל. תודה מראש,ל. דרך אגב, זה לא לגמרי קשור, אבל אם אתה רוצה לדעת, כמה חודשים אחר כך האח לא החזיק מעמד , ולפני זה פגשתי את האח בדיור המוגן שלו אליו הוא עבר, והוא העביר לי פריטים שהוא אמר שהיו של ידיד שלי. ציינתי את זה רק להשלמת הפסיפס האומלל הזה. אני יודעת שבסוף ידיד שלי התייאש אבל לפני זה הוא היה מי שהחזיק את המשפחה שלו וגם החזיק אותי בהרבה מובנים , ואני לא הייתי שם כשהייתי צריכה.
שלום רב, סיפורך נגע לליבי. מאד קשה כשאדם קרוב שם קץ לחייו וקשה המחשבה שאולי היית יכולה להצילו. מנסיוני, בד"כ מי שממש רוצה למות- מצליח. ומי שרוצה עזרה (מחברים או אחרת) - מצליח להגיע אליה. אני לא משוכנע שאכן היית יכולה לגרום לדברים להתגלגל אחרת. יש דברים בעולם שיש להם כוחות משלהם, ולא על כל דבר אנחנו יכולים להשפיע. נראה לי שעזרה מקצועית (פסיכולוג או עובדת סוציאלית) היו יכולים לעזור לך הרבה בשלב בו את נמצאת. היי חזקה.
נוטלת טגרטול 200 מ"ג ביום האם התרופה עלולה להשפיע על האפקטיביות של גלולות למניעת הריון?? תודה
מיכל שלום, טגרטול בהחלט יכול להוריד אפקטיביות של גלולות, כיוון שהוא גורם להגברת הפירוק שלהן בכבד. אגב, מינון של 200 מ"ג טגרטול בד"כ לא אפקטיבי, ויש לבדוק רמות התרופה בדם לצורך קביעת המינון.
תודה על התגובה האם היית ממליץ להשתמש באמצעי מניעה נוספים בזמן נטילת התרופה?כלומר, עד כמה האפקטיביות שלה פוחתת? אני מקיימת יחסי מין עם בן זוג קבוע וקצת חוששת מהריון....
ההכנעה ושבירת הרוח במקרי אשפוז כפוי בגלל נטיות אובדניות זה רצח כי זה לא מבטל אותן אלא מעצים אותן. תרופה שנחשבת ליעילה בלי התייחסות להעצמת הדחף האובדני שהיא גורמת בדיעבד, מכניעה ושוברת רוח וניתנת לטיפול בדיכאון ובנטייה אובדנית.מה שקורה זה שבמקרי דיכאון מתפתחת ומוחרפת נטייה אובדנית ובמקרי נטייה אובדנית היא מועצמת עד לכדי מימוש. מערכת שמנצלת משאבים בצורה כל כך מסוכנת היתה יכולה לחלק אותם באופן שפוי יותר, עוזר יותר ומסכן פחות.
שלום רב, לא ברור לי מהיכן הגיעו הקביעות הללו על החמרת הנטיות האובדניות באישפוז. מחקרים רבים שבדקו את נושא האישפוז מראים על ירידה באובדנות וירידה בסיכון. אישפוז מכל סוג הוא חוויה לא נעימה. גם אישפוז בטיפול נמרץ נשימתי הוא חוויה קשה- אבל זה מציל חיים. לאישפוז מגיעים כשאין ברירה, אבל אין ספק שלמרות החויה הלא נעימה, בסופו של יום האישפוז בד"כ משפר את המצב.
אבא שלי בן 84 עבר ניתוח מעקף אחד והחלפת מסתם הניתוח עבר בהצלחה אבל כבר שבועיים וחצי אחרי הניתוח הוא סובל מדיכאון איבד את הרצון לפעול הוא היה אדם מאוד פעיל לפני כן טייל בארץ ובעולם בילה במסעדות ובהצגות התנדב 3 פעמים בשבוע נהג ועוד מאז הניתוח הוא כל הזמן נרדם במהלך היום לא רוצה לעשת כלום וכל הזמן קר לו רופאת המשפחה רשמה לו תרופה בשם ציפרלקס האם כדי לנו להפגיש אותו עם פסיכיאטר או גריאטר או שאלו תופעות מוכרות ואם כן אחרי כמה זמן התרופה מתחילה להשפיע הוא לוקח אותה כבר שבוע ואין שיפור ממני הבת שרוצה את אביה המדהים חזרה ניצה
ניצה שלום, את מתארת תופעות היכולות להתאים למצב דיכאוני. ואמנם אחרי ניתוחי לב אנו רואים שכיחות גבוהה של מצבי דיכאון. ציפרלקס מתחיל לעבוד תוך 2-3 שבועות, כך שכעת עדיין מוקדם לצפות לשינוי. במידה ומצבו לא ישתפר תוך שבוע שבועיים, בהחלט יהיה מקום לפנות לפסיכיאטר (ועדיף פסיכוגריאטר).
שלום, הנני בחורה בת 27 ואם לתינוקת בת 3 חודשים. אני סובלת מבעיה של בכי ללא כל סיבה, בייחוד במצבים בהם אני מתרגשת או נלחצת והדבר מתרחש רק בנסיבות חברתיות. אותו תסמין של בכי מתרחש בשמחות ובעצב ללא כל סיבה נראית לעין, הדבר יכול להתרחש באירועים משפחתיים, חגים, מפגשים חברתיים או סתם כשאני פוגשת אדם מהעבר שלא פגשתי במשך תקופה ממושכת. אני מניחה שהתופעה מאוד נדירה משום שלא יצא לי להכיר אדם שמתנהג בצורה דומה מימיי!!! יש לציין כי התופעה מפריעה לי מאוד בהתנהלות היומיומית שלי ומונע ממני להתרועע בחברה משום שאני פוחדת להראות מגוחכת או להיקלע לסיטואציות מביכות. מה עלי לעשות? האם לפנות לטיפול פסיכולוגי או תרופתי? ועל איזו בעיה התסמין הזה מעיד? אשמח לתשובה בהקדם, שרון.
שרון שלום, אני מבין שהתופעה מוכרת לך מזה זמן רב ולא רק אחרי הלידה. תופעה של בכי בקלות כן מוכרת, ולפעמים מעידה על רגישות יתר (לא תמיד). טיפול הבחירה הוא פסיכולוגי, בנסיון להבין את שורשי התופעה.
שלום רב, סבא שלי בן 85, סובל מגלאוקומה (בין היתר), וקיבל מרשם מרופא המשפחה שלו שמודע למצבו, לתרופות קלופיקסול (טיפול בסכיזופרניה ופסיכוזות) ואלפרליד (להקלה במצבי חרדה ומתח). בעלון של 2 התרופות הנ"ל רשום במפורש שאין לתת את התרופות הנ"ל לחולה גלאוקומה (ללא ייעוץ עם רופא...), וכן בתגובות הבין-תרופתיות של הקלופיקסול רשום שאין לתת תרופה זו עם תרופות להרגעה. סבי החל ליטול את הקלופיקסול לפני 3 שבועות, ואז החל להדרדר מצבו, לידי כך שהוא סובל מחולשה מוגברת, הוא כל היום במצב של שכיבה, אינו יכול לשבת או לעמוד, לא יכול להסתובב בשכיבה, קשה לו להזיז את הרגליים, כאילו הוציאו ממנו את טיפת רוח החיים שהיתה בו... אני ממש מבקשת את ייעוצכם במקרה הנ"ל, האם לקבל חוות דעת שנייה מרופא אחר? האם יתכן והרופא שנתן לו את התרופות הנ"ל שככל הנראה סותרות אחת את השניה, טעה? מה לעשות כדי לשפר את מצבו? עלי לציין, כי בעקבות הגלאוקומה הוא אינו רואה, וזה מאוד מעיק ומקשה עליו מבחינה נפשית, והוא אף סובל מהזיות (שאין אני יודעת אם הן תופעת לוואי של כדורי ההרגעה כפי שרשום בעלון שלהן או בגלל מצבו). תודה רבה
יפית שלום, שתי התרופות בעייתיות ביחוד במצבים של גלאוקומה של זוית צרה (תת-סוג של גלאוקומה, נדיר יחסית). כדאי להתייעץ עם רופא עיניים לגבי סוג הגלאוקומה ממנה סובל סבך והתאמת התרופות. לא ברור לי למה מלכתחילה ניתנו התרופות לסבך? ממה הוא סבל? למה הוא הגיע לפסיכיאטר? אלפראליד אינו מומלץ בקשישים. לעיתים זה יכול להחמיר בילבול אצלהם. קלופיקסול יכול לעזור במצבים שונים. צריך להתייחס גם לבעיה בגללה הוא ניתן וגם למינון שהוא קיבל. אם תוכלי לתת לי מידע נוסף על הנקודות שהעלתי אוכל לעזור יותר.
שלום, אחרי כל הבדיקות המקיפות שעשיתי, כמו גסטרוסקופיה, CT גרון, רנטגן, US, בדיקות דם, ממוגרפיה, א.ק.ג. רנגן חזה וריאות , יש לי כבר שנתיים הרגשה של גוש בגרון וחנק. אני לוקחת כבר במשך שנה Alpralid 0.5 פעמיים ביום, בהתחלה זה קצת עור לי, אבל לא לגמרי. רציתי לציין שאני מאוד רגועה, אין לי דיכאון. היתי אצל פסיכיאטרית, היא נתנה לי בנוסף ציפראלקס 10 ואחרי זה אמרה שבעוד 4 שבועות התרופה תשפיע ולהפסיק עם Alpralid. עברו כבר 3 חודשים. ציפראלקס בכלל לא משפיע עלי, הפסקתי לקחת אותו ונשארתי עם Alpralid אבל המינון שאני לוקחת כבר הפסיק להשפיע. אני ממש לא מבינה, אם אין לי דיכאון, למה יש לי תחושה כזאת כבר כל כך הרבה זמן, והכדורים לא עוזרים? הפסיכיאטרית אמרה שתופעה כזאת נקראת גלובוס היסטריקוס. איך מטפלים בדבר כזה? אולי זה בכלל משהו אחר ולא קשור לפסיכיאטריה ? תודה מראש גל
ענת שלום, לאור הבדיקות המקיפות- מחד, והמשכות התסמינים-מאידך, נראה שאכן האבחנה שקיבלת היא מדוייקת (ככל שניתן לשפוט מהתאור באינטרנט). מדובר בסוג של הפרעת חרדה. אלפראליד אמנם יכול לעזור בטווח הקצר אבל בד"כ קיימת אליו התרגלות מהירה והוא מפסיק להשפיע לאחר זמן. תרופות כמו ציפרלקס יכולות להיות יותר יעילות, בודאי לטווח הארוך, אבל בד"כ צריך מינון גבוה יחסית, ובד"כ כדור אחד לא מספיק (צריך 1.5-2 כדורים ליום). ניתן גם להעזר בטיפול לא תרופתי, ע"י טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. המון הצלחה.
שלום רב אני סובלת מהפרעת ocd ומטופלת בטיפול תרופתי שעוזר ב כ 90% להמודדות עם המחשבות החוזרות ומאפינות הפרעה זו,קשה לי להתמיד במקומות עבודה ולכן אני מרגישה שאני לא מצליחה לנצל את היכולות שלי ולעזור בפרנסה, שאלתי היא האם ביטוח לאומי מכיר בהפרעה זו? האם יש טייפול בצמחים להפרעה זו . היות ואני מתביישת בהפרעה זו ולא מספרת לאף אחד חוץ מבעלי שתומך. תודה מראש.
שלום רב, OCD מוכר ע"י הביטוח הלאומי. צריך לגשת לשם ומלא בקשה להכרה בנכות ולצרף מסמכים רפואיים רלוונטים כולל חוות דעת של הפסיכיאטר. אבל הכי חשוב- באמת שאין צורך להתבייש. זו הפרעה כמו כל הפרעה אחרת, גופנית או נפשית. היא לא מעידה על חולשה שלך או פגם בך כבנאדם. זה יכול לקרות לכל אחד. ממש לכל אחד. ואכן זו הפרעה לא נעימה, אולם את לא בחרת בה ואת לא גרמת לה להופיע או להשאר. בעניין זה אין הבדל בין OCD ליתר לחץ דם, מיגרנות או אי ספיקת כליות. זה יכול לקרות לכולם. עשירים ועניים, חכמים ופחות חכמים, משכילים ופשוטי עם. אני מכיר המון אנשים מקסימים הסובלים מהפרעה זו. זה לא עושה אותם פחות מעניינים, פחות אנושיים או פחות אנושיים. אין לבעיה זו טיפול צמחי, אבל יש טיפול לא תרופתי מאד יעיל שנקרא טיפול קוגנטיבי התנהגותי. הטיפול ניתן ע"י פסיכולוגים או עובדים סוציאלים המתמחים בסוג הטיפול הזה, וזה יעיל כמו תרופות. טפלי בעצמך. מגיע לך חיים טובים ומאושרים.
האם יכול להיות שאם יש מישהו שיש לו קרובי משפחה מדרג ראשון שחלו בסכיזופרניה בדרגה מאוד קשה חלקם התאבדו ולו יש התקפי חרדה + אובססיביות (כל הזמן בודק אם שכח משהו אולי הדלת לא סגורה אולי הגז פועל אולי הדוד דולק והוא כל הזמן עסוק בלבדוק שוב ושוב את מה שכבר בדק) הפסכיאטר רושם קלונקס נגד חרדה וליפונקס למניעה של סכיזופרניה (האם זה נשמע הגיוני, ליפונקס למניעה ולא לטיפול ? כרגע הוא מתחיל ללמוד עבודה סוציאלית למרות שאני לא בטוח שכדאי מבחינה נפשית שילך ללמוד מקצוע שכל הזמן מתעסק עם אנשים עם המון בעיות ועצב כי גם ככה יש לו בעיה נפשית מה דעתך
שמוליק שלום, אכן התאור שאתה מביא לא נשמע הגיוני- כפי שאתה חש. לפונקס ניתן אך ורק לחולי סכיזופרניה, ורק לחולים שלא הגיבו לתרופות אחרות. אינני מאמין שיש פסיכיאטר כלשהו בארץ שיסכים לרשום את התרופה במקרים אחרים, בודאי לא למניעה של סכיזופרניה. מצד שני טיפול בקלונקס בלבד לא נחשב יעיל במיוחד לתופעות הבדיקה החוזרות שאתה מתאר (התאור מתאים להפרעה טורדנית כפייתית= OCD). אולי כדאי לייעץ לאותו אדם לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נוספת?
היי, תודה על התשובה הקודמת. אני קצת מבולבל אם צריך לקחת את זה פעם אחת או פעמיים ביום. הייתי פעם אצל רופא שאמר שאפשר לקחת פעם ביום ורופא אחר אמר לי פעם ביום, זה ממש מבלבל. מה אתה חושב?
לפבוקסיל זמן פעולה קצר יחסית, בערך 12 שעות, לעומת תרופות אחרות מאותה משפחה (כמו סרוקסאט, ציפרמיל ולוסטראל) שלהן משך פעולה של 24-36 ש' . זו הסיבה שמומלץ לקחת אותו פעמיים ביום.
אם לוקחים אותה פעם ביום זה לא ישפיע בכלל או שישפיע ל12 שעות?
בימים האחרונים הצקתי לך הרבה.מצטערת. ראיתי שבחודש אוקטובר מישהו שאל אותך על פלוטין לאו. סי.בי ואתה אמרת שזו תרופה טובה. רציתי לדעת אם יש עוד אפשרויות, שהרי כל פעם יוצאות ונכנסות תרופות חדשות לסל...............שוב, לא נתקע עם תרופות שלא עוזרות................
שלום א', פלואוטין אינה תרופה חדשה. זהו שם אחר לפרוזאק הישן והטוב. ישנן תרופות רבות יעילות ל- OCD, חלקן חדשות יותר וחלקן ותיקות מאד. אם תכתבי לי במה טופלת אוכל לכוון אותך לאפשרויות נוספות.
במה טופלתי: בפאקסט, בציפראלקס, בציפראמיל, ברסיטל, בסרוקסקט, בויופאקס-בקיצור יותר קל לשאול במה לא. אני לא רוצה להרים ידיים ולהשלים עם המצב. מה מכוון יותר מהכל לטפל באו. סי.די? דוקטור, בבקשה תעזור לי!
אפשרויות טיפוליות תרופתיות נוספות: פרוזאק (פלוטין), לוסטרל, אנפרניל- ויש עוד. ואסור לשכוח את האפשרות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי.
ד"ר שמגר שלום, אני סובלת מחרדות מזה שנים רבות ובשנים האחרונות מטופלת בסרוקסט, שהוחלף לאחרונה לאפקסור. לצערי עדיין יש לי התקפי חרדה פה ושם והשבוע יש לי מצגת חשובה בלימודים ורציתי לשאול אם אוכל להיעזר בחצי כדור הרגעה, או שלא מומלץ? ואם כן אז מה? קלונקס? לוריואן? בברכה, גל
גל שלום, שני הכדורים יעילים. כדאי לנסות קודם בבית, לפני המצגת, בכדי לראות שהכדור לא מטשטש אותך מידיי.
פסיכולוג במבחנים פסיכודיאגונסטיים? תודה רבה על התשובה.
יורם שלום, עקרונית שני הדרכים יעילות לאבחון PTSD. בדיקה פסיכיאטרית מהירה וזולה יותר מטסטים פסיכודיאגנוסטיים.
האם פרנויה יכולה להתפתח - PTSD? תודה מראש לד"ר עופר שמגר.
אני מטופלת ברמוטיב שהבנתי שעשויה לעזור במצבים של דכאון קל עד בינוני אך לא במצבי חרדה. שאלתי היא: כיצד מבדילים בין חרדה לדכאון קל,מה הם התסמינים (בקצרה) לכל אחד מהמצבים הללו? אודה לכם על תשובתכם. בת-שבע
בת שבע שלום, דיכאון מתאפיין בעיקר בירידה במצב הרוח, ירידה ברצון לעשות דברים, הפרעות בשינה ובתאבון וקשיי ריכוז וזיכרון. חרדה מתאפיינת בעיקר במתח, אי-שקט, דאגה, אבל גם הפרעות שינה. וכן, רמוטיב לא עוזר לחרדה.
שלום רציתי לדעת אם הפסקה בבת אחת של רסיטל (לאחר שימוש ממושך) יכולה לגרום לתופעות לוואי כגון סחרחורות או חולשה
אפרת שלום, כן. אלו תופעות שיכולות לקרות עם הפסקה פתאומית של רסיטל. בד"כ זה משתפר והולך תוך כמה ימים ונעלם עד שבועיים מהפסקת הטיפול.
שלום,אני בת 32 סובלת מהתקפי חרדה כבר 4 שנים.בכל התקף שכזה אני בטוחה שאני עומדת לקבל התקף לב ועומדת למות בזאת השניה.אני מרגישה לחץ בחזה,וכאבים בגפיים(בעבר עשו לי א.ק.ג.שיצא תקין)האם כדאי להתחיל לקחת כדורים?(עברתי טיפול פסיכולגוי שלא ממש עזר לי)ואיך אפשר לדעת שמה שקורה לנו בגוף זה אכן התקף חרדה ולא באמת התקף לב(אשמח לתשובה רק כדי להיגע קצת)תודה מראש
גילת שלום, התקף חרדה יכול להיות מאד דומה להתקף לב. לפחות בתחושה של האדם. ההבדל הוא שהתקפי חרדה נצפים בעיקר אצל צעירים, שזו קבוצת אוכלוסיה (בעיקר אם זו אישה) שלא סובלת כמעט ממחלות לב. בדיקת רופא בזמן התקף, כולל ביצוע אק"ג, עוזרת לשלול מחלת לב. תרופות בהחלט יכולות לעזור. טיפול פסיכולוגי רגיל לא תמיד יעיל, אבל טיפול קוגנטיבי-התנהגותי נחשב מאד יעיל. טפלי בעצמך. חבל להמשיך ולסבול. מגיע לך איכות חיים טובה יותר.
שלום רב טופלתי בונלה 75 ללא כל תופעות לוואי ולאחר מכן החליפו לי לויאפקס 75 XR כדור אחד ליום. אם הייתי שוכחת לקחת, הייתי מזיעה בלילה מאוד. לאחרונה רציתי להפחית המינון ומאחר ולא ניתן לחצות את הכדור, חזרתי חזרה לונלה 75 חצי כדור. מאז יש לי התקפים של הזעות נוראיות בלילה, ממש כמו מים. זה נמשך כחודש אבל יש שיפור, מ- 3-4 התקפים בלילה כעת זה פעם אחת וקצת פחות נורא ממקודם. האם יתכן כי בגלל הפסקת הויאפקס XR נגרמות ההזעות? היות וקודם לכן לא סבלתי מהזעות כשטופלתי בונלה. ותוך כמה זמן זה אמור לעבור ? אודה על התייחסותכם.
דורה שלום, למרות שפורמלית שני הכדורים זהים, לפעמים ישנן תופעות שמופיעות אצל חלק מהאנשים מאחד מהכדורים ולא מהשני. בכל מקרה, תופעת ההזעה חולפת בד"כ תוך 3-4 שבועות. אם זה לא חולף בפרק הזמן הזה- יש סיכוי טוב שזה לא יעבור בהמשך (אלא אם, כמובן, תפסיקי את התרופה).
תודה על תשובתך. העניין הוא שההזעה נגרמה בויאפקס XR כשהייתי שוכחת לקחת כדור ולא כשהייתי לוקחת ואילו כעת בונלה 75 בחצי כדור יש הזעות מעטות בלילה, לכן השאלה היא אם יתכן כי זאת תופעת לוואי או תופנת גמילה שנמשכת עדיין מהפסקת הויאפקס XR היות וכשלקחתי קודם לכן את הונלה 75 כדור שלם (לפני שהחלפתי לויאקפס XR) לא סבלתי מהזעות בכלל
