פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

04/04/2008 | 20:29 | מאת: א' מהצפון

ובקיצור דוקטור, האם אתה אומר שאדם הסובל מחרדות גדולות בעצם...........עם שיפוט לקוי?

06/04/2008 | 00:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לא. בד"כ חרדה ניכרת לא משפיעה על השיפוט. אבל בהחלט יכול להיות מצב של חרדה ניכרת שכן תשפיע על השיפוט. בקיצור, בחרדה- כל מקרה לגופו.

04/04/2008 | 20:05 | מאת: אור

שלום רבהתחלתי ליטול אדרונקס (חצי כדור) מספר ימים אוני מרגישה מאז כל הזמן צמרמורות בגוף, בעיקר בזמן קימה בבוקר (לא רעד), לציין שבעבר התחלתי אדרונקס באותו מינון וכעבור מספר ימים הפסקתי בשל אותן צמרמורות (ובחילות). שאלתי היא האם זו תופעה מוכרת ומדוע היא נגרמת היות וזה תחושה מאוד לא נעימה בתודה מראש אור

06/04/2008 | 00:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום אור, מדובר בתופעה מוכרת, שברוב המקרים נעלמת תוך 2-3 שבועות מתחילת הטיפול. מקווה שיעבור לך יותר מהר.

04/04/2008 | 19:07 | מאת: רעות

זו אותה רעות, שלוקחת (רק התחילה לקחת שבועיים רסיטל 20 מג") 4 ימים רבע 8- 7 ימים חצי וכבר כמה ימים שלם. זוכר התכתבו לא מזמן? רציתי לתת לך דוגמא למשל שיש לי עכשיו, פוזט טראומה רצינית. קצת הייתי מוטרדת ובכלל לא בלחץ לאיזה פיסוכלוג לפנות או להישאר אצל אותה אחת. אני לא יודעת אם מי זה ואם לא מי זה אבל כבר יומיים והיום זה ממשיך אם לא היום הרבעי 4. שאני ממש מרגישה שאני לא יכולה לתפקד כל-ום. כל צד ימין שלי עם נמלים וכואב וקשה וזה עושה לי בחילות אני רוצה ללמוד רוצה לבשל, רוצה לנהוג וזה תוקע אותי בבית במיטה! גם זה וגם הצניחת רקטום ביחד אם זה אניזמוס שבוודאי יותר השתחרר. כי אני יודעת איך לעבוד עם זה. וזה עוד אחרי ששנה וחודש אני עושה שיטת גרינברג. אני ממש רוצה איכות חיים. ואני מפחדת ששום כדור לא ישפיע, אני החלטתי כבר שאני לא מתחילה ללמוד עד שאני סוגרת את העניין הזה שנמשך כבר שנתיים אומנם זה קורה הרבה פחות השנה הזאת כבר.. אבל אני לא מתחילה ללמוד ולעשות כלום אעד שזה לא יעבור.. כי אני בקושי לכתוב לך את זה התלבטתי. למשל אני אולי רוצה ללמוד גינה טיפולית עם ילדים בעייתים, ואם נצטרך למשוך את הצמח?! ואז יכאב לי כל הצד של ימין. אי אפשר יותר עם הפוסט טראומה והדריכות הזאתי, אומנם אני רק שבועיים לוקחת רסיטל וכרגע זה השפיע רק על הדיבור ועל ההליכות אני מדברת והולכת לאט יותר. ואולי גם טיפה לוקחת יותר בקלות דברים, אבל טיפה טיפה וכרגע עוד לא לגמרי כי עברו רק שבועיים . מה דעתך? תודה רעות.. פשוט כרגע אני לא נרשמת ללימודים וזה חבל.

05/04/2008 | 23:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

היי רעות, נדמה שאת רואה ויודעת הכל, אבל מתקשה למצוא את הכוחות לקחת את מה שאת יודעת ולחיות את החיים הללו. אמרת נכון שקצת מוקדם מידיי לשפוט את יעילות התרופה. וזה נכון. אמרת שיכול להיות שתופעות הלואי, העייפות והחולשה- יעלמו. וגם זה נכון. ואמרת שחבל שאת לא נרשמת ללימודים- וזה הכי נכון. אל תחכי לכלום. לא בטוח שהמצב יתאזן כל כך מהר. הוא ישתפר, אבל לא תמיד זה משתפר לגמרי. ובנתיים החיים חולפים. אל תחכי. הרשמי ללימודים. לכי ללמוד. הלימוד יעשה לך טוב, והעבודה תעשה לך עוד יותר טוב. עוד קצת סבלנות המצב שלך ישתפר. היי חזקה.

04/04/2008 | 18:52 | מאת: יסמין

שלום לך אני בת 40 וסובלת שנים מרובות מהתקפי חרדה דכאון ומחשבות טורדניות, נטלתי תרופות תמיד לתקופות מאוד קצרות (שעזרו) והפסקתי. מזה שנים אני לא לוקחת תרופות ומתמודדת לבד אבל בנוסף החלה בעיה שמטרידה ומתסכלת אותי קשות - עייפות כרונית והרדמויות (אני יכולה להרדם במשך חצי יום לאחר שנת לילה ארוכה), לציין שהתרופות של ה-SSRI גרמו לי תמיד לעייפות. לשאלתי: האם יש אפשרות לשלב למשל מינון נמוך של ציפלקס (בשביל לעלות סרוטונין) יחד עם אדרונקס שעשוי לעורר קצת? מודה לך מראש יסמין

05/04/2008 | 23:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יסמין שלום, הצירוף שציינת הוא מקובל מאד ויכול לתת פתרון למצבי דיכאון עם חוסר אנרגיה. יחד עם זאת, לאור העייפות ממנה את סובלת כדאי לבדוק מספר דברים, (כמו תפקודי בלוטת התריס, ספירת דם ורמות ויטמין B12) היכולים לגרום לעייפות.

04/04/2008 | 18:42 | מאת: א' מהצפון

דוקטור, כתבתי לך כבר בעבר, אך נראה שאין אצלי שיפור ניכר. אבקש את עזרתך, כי החיים שלי כך לא קלים. למה התרופות של הדיכאון לא עוזרות לי כנגד האובססיביות של המחשבות החרדתיות ? האם אין לרפואה שום דרך לעזור לי? מה יהיה? כתבת שכדאי שאני יעלה את מינון ה-ויופאקס. הנקודה היא, שהאם תרופות נגד דיכאון באמת עוזרות לאובססיביות המחשבתית? האמת שאני יותר בחרדות מאשר בדיכאון. אולי המזור יבוא מהתרופות מהדור הישן? והאם יש קבוצות תמיכה לחרדתיים שלא במסגרת בית החולים? אני רוצה איכות חיים טובה יותר! דרך אגב, שמעתי על בוסיפרון, תרופת הרגעה שלא ממכרת. מדוע לא נותנים לי אותה? הייתי רוצה להגיע למצב, שמה שמטריד אותי, אתה יודע, יהיה שם, עד שאני יגיע לפתרון, ולא יטריד וישתלט על חיי...........

05/04/2008 | 23:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני זוכר שכתבת אבל אינני זוכר את פרטי בעייתך ואת מינון התרופות שלך, כך שקצת קשה לי להתייחס להעלאת המינון. עקרונית התרופה יכולה לעזור אבל רק במינון גבוה. קיימות קבוצות תמיכה שלא בבית חולים. חלקן פרטיות וחלקן בקופות החולים. לא אוכל להמליץ כאן על מקום ספציפי. בוספירון אינה בשימוש כיוון שממחקרים רבים שבוצעו נראה שמי שקיבל בעבר בנזודיאזפינים (כמו קלונקס, קסנקס או לוריואן) לא מגיב טוב לבוספירון.

04/04/2008 | 14:01 | מאת: נעמה

שלום אני סובלת ממצבי רוח ימים שאני בסדר לא במצב רוח טוב במיוחד אלא סתם בסדר, פעם בשבוע בעיקר בשעות הלילה ובסופי שבוע אני נופלת למצב רוח מיואש משהו, עצוב, כאילו נעלמת לתוך חור שחור עם בכי נוראי. אני עובדת לומדת בזוגיות יציבה כבר כמה שנים ונמצאת בטיפול פסיכולוגי אין לי סמפטומים דכאוניים כמו אנדוניה או הזנחה עצמית איני נכנסת למיטה ונעלמת אלא פשוט ממשיכה לתפקד. כל החיים היו לי מן מצבי רוח כאלה (בעברי יש אנורקסיה ובולמיה) ברגעים קשים אני חושבת על המוות כמחשבה לא כממש אפשרות ממשית. מה עוד שמאז שאני בטיפול (כמה חודשים) אני מועסקת רגשית יתר על המידה בטיפול במה שנאמר בו - נוברת בעצמי (כשאני עם עצמי לבד) במחשבות ובתחושות. אני מרגישה המון מן הריחוף לא מוסבר לעיתים אנשים מדברים איתי או שאני עושה פעולה ואז קולטת שהתנתקתי. באופן היפותטי אם הייתי מגיע אליך כפסיכיאטר מה היית אומר לי? ומה זה לעזעלזל הנבירה הזו והמחשבות האינטנסיביות על הטיפול ושיחות שאני מקיימת עם המטפל ביני לבין עצמי?כמובן שאיני מצפה שתאבחן אותי דרך המסך, אבל סתם מחשבות שעולות בך יוכלו לעזור. תודה מקרב לב

05/04/2008 | 23:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נעמה שלום, נראה שכל התופעות שאת מתארת קשורות למבנה אישיות רגיש, פגיע עם נטיה לנפילות דכאוניות. טיפול פסיכולוגי הוא בדיוק הכלי לעזרה במצבים אלו, אבל יש לזכור שלוקח זמן לבצע שינוי ולחזק את האישיות, בהרבה מקרים צריך טיפול של לפחות שנה וחצי-שנתיים (ואף יותר מכך) בכדי שהשינוי יורגש ויהיה משמעותי. המון הצלחה ובריאות.

06/04/2008 | 15:47 | מאת: נעמה

האם היית קורא לי אישיות גבולית?

04/04/2008 | 13:21 | מאת: רונן

שלום רב, אני נוטל התרופה מזה כשבועיים, לטיפול בדיכאון. אני מרגיש שהתרופה גורמת לי עייפות רבה וחוסר ריכוז. כאשר נטלתי חצי כדור (בדרך לכדור..) הרגשתי טוב יותר. האם יתכן שהתרופה יעילה עבורי במינון של חצי כדור , למרות שקראתי באינטרנט שהמינון הטיפולי הוא 30-90 מ"ג ? אולי אני יוצא מן הכלל ??

05/04/2008 | 23:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רונן שלום, קשה לי להאמין שחצי כדור יעזור לך. בהרבה מקרים תופעות הלואי משתפרות אחרי 2-3 שבועות, כך ששווה לחכות עוד מספר ימים. אם לא יחול שיפור בתופעות הלואי הייתי ממליץ לשקול החלפת טיפול ולא הורדת מינון.

03/04/2008 | 16:50 | מאת: נעה

ד"ר שלום אני לוקחת את הציפרלקס כבר 10 חודשי במינון של 20 מ"ג ליום(שני כדורים כל ערב). בחודשים האחרונים אני מזייפת בלקיחתם, כלומר לוקחת יום אחד ויומיים לא ,ואז 4 ימים כן ושוב יומים לא, וכך הלאה.מחסירה בין יומיים לשלושה ימים בשבוע את הכדורים. אני מניחה שחוסר העקביות הזה נובע בהתנגדות שנוצרה אצלי לכדור בזמן האחרון.אני מרגישה שמיציתי, ושהכדור גובה ממני מחיר יקר שאני לא מוכנה לשלם:השמנתי 4קילו ואני בדיאטה מתמדת, והכדור מקשה עליי מאוד לרדת במשקל כי יוצר תיאבון מוגבר-מאט את תהליך ההורדה שמאוד חשוב לי,הדכאון בזמן האחרון התחזק לעומת החרדות שניפסקו לגמרי,יש לי תחושה בסיסית רעה ,חוסר כוח ועייפות נוראית שמלווה אותי בכל שעות היום ,למרות שאני לוקחת אותם לפני השניה.ברצוני כרגע להפסיק לחלוטין עם הכדור .הפסיכיאטרית שלי הציעה שלא אבל אני לא מוכנה והולכת לשמוע דעה נוספת. שאלתי אליכם האם חוסר העקביות בלקיחת הכדור מחמיר את המצב?ואילו תופעות לואי יש למצב זה של חוסרה עקביות -האם אני גורמת לעצמי נזק כפול?והאם אני יכולה על דעת עצמי להפסיק את נטילת הכדור כמובן שבהדרגה. תודה.

03/04/2008 | 23:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נעה שלום, ראשית- הכל אפשרי. אפשר להפסיק את הכדור, ואפשר לחיות ללא כדורים. השאלה היחידה היא מה המחיר? את התשובה את יכולה לתת מנסיונך בעבר כשהיית ללא טיפול. כרגע חוסר העיקביות אינו טוב. עדיף לקחת כדור אחד כל יום מאשר שני כדורים יום כן ויום לא. הפסקת טיפול חייבת להעשות בהדרגתיות, כל שבועיים לרדת בחצי מינון, אחרת יופיעו תופעות לואי של ההפסקה (תופעות גמילה). על פי נסיוני ועל פי הידוע בספרות, ללא טיפול יש כמעט 100% של חזרת הדיכאון. יש אולי מקום לשקול החלפת טיפול. בטוח שכדאי לפנות גם לטיפול פסיכולוגי, בעדיפות טיפול קוגניבי-התנהגותי, שיתן לך כלים להתמודד לבד עם הדיכון, ולהוריד (אולי גם להפסיק) במינון התרופתי. כך או כך- אני לא ממליץ למהר להפסיק טיפול, בודאי לא כל עוד אין לך טיפול חלופי.

03/04/2008 | 13:53 | מאת: מישהו

שלום ד"ר שמגר.אני סובל מחרדות ודיכאון בעבר נטלתי סרוקסאט.הפסקתי לאחר כארבעה חודשים כשהרגשתי שהמצב השתפר.בגלל הסרוקסאט נעלם לי החשק המיני ועניין בהרבה דברים.אחרי כמה חודשים המצב שלי שוב הדרדר ובעקבות המלצתך אני נוטל מזה שבועיים ציפרלקס.הכדור מאוד עזר לי עם החרדות אם כי לא לגמרי אך תחושת הדיכאון והעצב לא חלפה,בנוסף שוב נעלם לי החשק המיני ואני מרגיש עייפות תמידית וסוג של "סוטול".אני חייב לחזור לעבודה וכרגע לא מצליח.הכדור לא אמור קודם לטפל בדיכאון?למה אצלי זה הפוך?האם יחזור החשק המיני והעייפות תחלוף?באיזה שלב אני צריך להבין שאולי הכדור לא מתאים לי?והאם יש כדור אלר שאתה ממליץ עליו.זה דחוף כי אני לא מצליח לחזור לחיים נורמליים ולעבודה.תודה רבה על תשובתך.

03/04/2008 | 23:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, המצב עדיין גבולי מבחינת התרופה, כלומר: העייפות עדיין יכולה לעבור החשק המיני יכול לחזור וקרוב לודאי שהדיכאון עוד ישתפר. בעניין העייפות והחשק המיני- אם תוך 7-10 ימים אין שיפור, רוב הסיכויים שזה לא יעלם גם בהמשך. הדיכאון בחלט יכול להשתפר עוד בטווח של 2-4 שבועות. תרופות אחרות גם הן עלולות לפגוע בחשק המיני. הייתי מציע שתתאזר בעוד קצת סבלנות ורק אם לא יחול שיפור לשקול את החלפת הטיפול. מבחינת העבודה- אם המצב קריטי, נסה לקחת כמה ימים רק חצי כדור.

03/04/2008 | 11:10 | מאת: שרית

האם זיפרקסה עלולה לעלות פרולקטין בדם?

03/04/2008 | 23:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרית שלום, יחסית לתרופות דומות זה די נדיר שזיפרקסה תעלה פרולקטין, אבל זה יכול לקרות. שוב אני מדגיש- כתופעה נדירה מאד.

03/04/2008 | 10:37 | מאת: ערן

הי לכולם אולי זה שאלה קצת OFF TOPIC. ההורים שלי רבים מדי פעם,קצת קללות ולעיתים לא מדבירם. פעם אחרונה שלא דיברו לקחתי את זה מאוד קשה בתור דכאון. אני בן 23 כבר יש לציין ולוקח 15 מ"ג ציפרלקס ביום. השאלה שלי היא גם האם הציפרלקס לא עובד(אני כבר מעל שנה עליו) מכיוון שנכנסתי לדכאון,אמנם לא הכי עמוק וכאלה אבל דכאון שלא רציתי לאכול ולא רציתי לקום מהמיטה. אתמול הם שוב רבו,רק בלי קללות.אבא אמר לאמא לסתום את הפה לפני שיהיה יותר גרוע. בעבר ניסיתי לדבר איתם אך ללא הועיל

03/04/2008 | 23:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, אם נכנסת לדיכאון (אפילו קל) תחת טיפול בציפרלקס, יתכן שבאמת השפעתו אינה מיטבית ויש לשקול שינוי תרופתי יחד עם פסיכיאטר. לגבי ההורים: האם הם יודעים שאתה בטיפול? מאיזה גיל אתה סובל מהדיכאון? האם היית פעם בטיפול פסיכולוגי?

04/04/2008 | 01:25 | מאת: ערן

אני לא סובל מדכאון. רק מחרדות שכבר מזמן אין לי התקפים רק מצבי לחץ ואי נוחות. הייתי בטיפול CBT. לא התגברתי עוד על החרדות העיקריות שלי שזה לעזוב את הבית. ההורים יודעים הכל בנוגע לטיפול וגם שלא עושה לי טוב שהם רבים. רבים אמרו לי לעזוב את הבית(אני בן 23.5) לטענתך אם התרופה היתה פועלת כמו שצריך אז לא משנה שההורים רבו ולקחתי קשה לא הייתי אמור להכנס לדכאון כך או כך?

03/04/2008 | 02:03 | מאת: דני

היי אני לוקח פבוקסיל 250 מג. רציתי לדעת האם אפשר לקחת את כל המינון פעם אחת ביום? ומדוע תרופה זו אינה פופולרית כל כך?

03/04/2008 | 23:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דני שלום, רצוי לקחת את התרופה לפחות בשתי מנות מחולקות ביממה. אינני יודע בודאות מדוע התרופה אינה פופולרית. יתכן שזה בגלל הצורך לקחת אותה כמה פעמים ביממה. יתכן שזה בגלל שהפטנט עליה נגמר ולכן אין אינטרס לחברת התרופות לדחוף אותה לשוק. מעבר לסיבות אלו, אינני רואה סיבה של ממש לחוסר הפופולריות הזה.

03/04/2008 | 02:02 | מאת: משה

שלום, לאיזו תרופות מהSSRI יש הכי פחות תופעות לוואי פרט לציפרלקס (כי הבנתי שהוא זהה לציפרמיל ומחיר הרבה יותר יקר ולא בסל)? האם ציפרמיל הכי מעט תופעות לוואי ואחריה לוסטראל?

03/04/2008 | 22:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

משה שלום, ציפרמיל (רסיטל) הוא אכן יחסית נוח מבחינת פרופיל תופעות הלואי. כך גם הלוסטראל. יחד עם זאת מדובר בנתונים סטטיסטים, כך שאצל אדם אחד ציפרמיל יכול ממש לא להתאים ודוקא פרוזק יהיה מצויין, ולהפך.

02/04/2008 | 21:30 | מאת: רעות

לתגובה שלך : רעות שלום, טשטוש הראיה יכול לעבור תוך שבוע-שבועיים מתחילת הטיפול. במידה וזה לא עובר- יש סיכוי שזה ישאר כל עוד את ממשיכה בטיפול. אם תסבירי לי קצת יותר לגבי הפוביה- אוכל להתייחס לזה באופן יותר מפורט. --------------- כרגע אין טשטוש, ולפני יום עברתי לכדור שלם. אז זה בח התרגל. ביום שישי זה יהיה שבועיים שאני לוקחת את הרסיטל 4 ימים רבע כדור (רסיטל 20 מג) 7 ימים חצי כדור ועכשיו התחלתי שלם, זה עוד לא אמור להשפיע, נכון?. תראה יש לי המון פוביות. יותר נכון איפה אין לי, אני מפחדת מכל דבר קטן והם דברים כ"כ לא פרופורציונלים, כמו שאני ממש מפחדת להיות רעבה, וכל מיני דברים ממש ממש שטותיים. יש לי גם מן מצב של פוסט טראומה ונאמס לי מטיפולים פסיכולוגים אני פשוט לא רוצה יותר, עברתי בצבא צניחת רקטום וגם פעם היה לי דלקת בצד ימין בשכמה ועכשיו יש לי מלא פוסט טראומה, יש לי מלא פוביות. ומלא דברים של פחד הריי מחוסר אי ודעות. ואני ישר נתפסת בנוסף. אין פשוט אין לי אורח חיים תקין. אני לא נהנת מהחיים. זה הכל. אני חברת מכבי.

02/04/2008 | 23:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אני שמח שחל שיפור בטשטוש הראיה. וכן- את צודקת. עוד קצת מוקדם לצפות לתגובה. יש לזכור שלפעמים 20 מ"ג אינם מספיקים ויש להעלות מינון. לגבי הפוביות- נשמע שרסיטל היא בחירה נכונה לפוביות שלך ולתופעות הפוסט-טראומטיות. בכל מקרה כנראה יקח זמן נוסף עד שהכדור ישפיע. צריך לחכות לפחות 3 שבועות במינון מלא עד לתגובה.

03/04/2008 | 12:40 | מאת: רעות

בכלל עברתי לכדור שלם ונעלמו כל התופעות לוואי

02/04/2008 | 18:56 | מאת: שיר

שלום רב, בהמלצת רופאת המשפחה אני לוקחת רסיטל 20 ליום כבר ארבעה חודשים.אני בן אדם שלוקח קשה מאוד כל דבר וזה הופך אותי לאדם עצוב בחיי היום יום.ולאחרונה נודע לי שביתי נשאית למחלת עיניים של רשתית, ובכיתי המון. לאחרונח ישלי הרגשה שהדמעות שלי התיבשו וכביכול זה חסר לי כי כך הייתי נרגעת. שאלתי היא האם זה בגלל התרופה? האם יש הצדקה לקחת תרופות? מה ההבדל בין עצבות לדכאון? המון תודה וסליחה על אורך השאלה

02/04/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שיר שלום, עצבות היא חלק מדיכאון. בדיכאון יש גם קשיי תפקוד, הפרעות בשינה וירידה בתיאבון ובמשקל, קשיי ריכוז, ולפעמים גם מחשבות אובדניות. (לא כל הסימפטומים הללו חייבים להתקיים בכדי שהמצב יקרא דיכאון). קושי לבכות הוא לפעמים סימן לדיכאון. לאור מצבך וסימני השאלה הרבים שלך, הייתי מייעץ לך ללכת להתייעץ באופן אישי עם פסיכיאטר (ולא רק באינטרנט) לצורך קבלת חוות דעת ברורה יותר על מצבך ואפשרויות העזרה.

02/04/2008 | 17:52 | מאת: אורית

שלום ד"ר שמגר, אני נוטלת גאודון 40 מ"ג מזה כחודש ויש לי בחילות וקושי לאכול. האם זה קשור לגאודון? האם יש הצדקה להפסקת זיפרקסה כאשר יש לי סוכר 102 בדם והמקסימום הוא 100? אודה להתייחסותך, אורית

02/04/2008 | 22:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, גאודון בהחלט יכול לגרום לבחילות. השיקול להחלפת טיפול בתרופה כמו זיפרקסה הוא מורכב וקשור בד"כ למספר גורמים, שאולי אינך מודעת לכולם. אין ספק שרמות סוכר של 102 נשמע כמו סיבה לא ממש חזקה להפסקת טיפול בזיפרקסה, אך כאמור יתכן שהשיקולים יותר נרחבים.

02/04/2008 | 02:16 | מאת: רז

שלום רב הייתי מכורה לכדורי הרגעה,עשיתי גמילה כל שבועיים הורדתי חצי כדור ובשבועיים שנותרו האחרונים ויתרתי על החצי כדור האחרון שנותר בכדי לחסוך את הסבל שבגמילה. אך לא הצלחתי להיגמל כלל שבועיים וחצי ללא שום כדור עדיין נותרתי עם אי נוחות כללית בגוף,עצבנות וחוסר תפקוד בשל כך. כיצד אוכל להיגמל?? תודה

02/04/2008 | 22:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רז שלום, תופעות הגמילה יכולות המשך עד כחודש, אבל הייתי מצפה שאחרי שבועיים וחצי תרגישי שיפור הדרגתי בתופעות אלו. במידה ולא יחול שיפור בימים הקרובים, יתכן וחלק מהתחושות שלך אינן תופעות גמילה, אלא ביטוי לכך שמצב החרדה שלך אינו מאוזן ולכן יש צורך בטיפול תרופתי. הדבר דומה למי שמטופל ביתר לחץ דם ומפסיק טיפול- ואז לחץ הדם עולה. העליה הזו אינה בגלל תופעות גמילה, אלא בגלל שללא תרופות לחץ הדם פשוט אינו מצליח להתאזן לבד. זו הסיבה שמלכתחילה נלקחו התרופות. באופן דומה אפשר להתייחס לגמילה מקסנקס. רוצה לומר- שאם תוך מספר ימים לא יחול שיפור, כנראה שהגוף שלך פשוט זקוק לטיפול קבוע בתרופה להורדת מתח (קסנקס או אחרת).

01/04/2008 | 23:47 | מאת: שרון

שלום רב, אני בת 20 וחצי, ורציתי לשתף בבעיה שמטרידה אותי עד כדי "שיתוק".ברצוני לציין שהבעיה נמשכת כבר מעל לשנה ומחליפה מעט את צורתה לפעמים.הבעיה היא מחשבות רבות,מציקות ומגוונות על מהות החיים בעיקר מבחינה מדעית.כלומר-אני שואלת את עצמי-מה זה בעצם הגוף הזה שאני נמצאת בו ושולטת עליו-האם מה שאני רואה בעיניים שלי זה באמת מה שקיים?-איך יכול להיות שהגוף שלי נשאר כל החיים באותה צורה (כלומר עם רגליים,ידיים וכל האיברים)-מה זה בכלל גודל של דברים?,הרי מה שאנחנו רואים זו תמונה שהמוח מתרגם לנו,ואולי בכלל אנחנו פצפונים ורק רואים דברים בגדול?-מה זה לזוז?-האם הגוף שלי נראה כמו שאני רואה אותו?אולי הוא בכלל נראה אחרת? איך אני יכולה להוכיח שיש לי למשל חמש אצבעות בכל יד (ולספור זה לא מספק אותי =] אולי היד שלי היא בכלל נורא קטנה ורק רואה אותה כגדולה כי ככה המוח שלי מתרגם? וזה לא נפסק.המחשבות האלה מציקות לי כל היום וכל הלילה ולא נותנות לי מנוח.אני מרגישה שאם אני לא אסביר לעצמי ללא הרף את העולם מבחינה מדעית אני ארגיש לא טוב נפשית ואהיה במתח גדול.לפעמים המחשבות האלה וההצקה שלהן גורמות לי לא לתפקד ימים שלמים ולהיות במצב רוח ירוד משום שאני גם לא מוצאת להן תשובות ובעצם אני בכלל לא יודעת אם אני צריכה למצוא להן תשובות.עוצמת הרגש שהן מעוררות בי (חרדה גדולה) היא עצומה.זה מגיע הרבה פעמים למצבים שאני לא רואה טעם לחיים אם לא אענה לעצמי על השאלות האלה או לחלופין אפטר מהחרדה העצומה שהן מעוררות בי.אני רוצה להרגיש את העולם כמקום בטוח כמו שהרגשתי פעם.אני רוצה לאכול ארוחת צהריים ולהנות מהאוכל בלי לחשוב-מה זה בעצם סכין ומזלג,איך יכול להיות שאנחנו מרימים את היד דרך האויר עם המזלג ומכניסים אוכל לפה? מה זה אויר?מה זה לזוז? בנוסף ברצוני לציין שהמחשבות התחילו מנושא האוכל וגשלו כבר לכל תחומי החיים.בנושא האוכל הכוונה היא שלפני כשנה בעקבות תחושה שאני שמנה [תחושה שגויה] התחלתי לפתח כל מיני חוקים איך לאכול מושלם כדי שהחיים שלי יהיו מאושרים [אני יודעת שזה טיפשי].חלק מהחוקים גלשו לכך שאני צריכה להבין את האכילה מבחינה מדעית כדי להרגיש רגועה וכדי להרגיש שהכל בסדר. אני אובדת עצות.למה זה קורה לי?למה אני לא יכולה פשוט להנות מהחיים כמו כולם?למה כבר שנה אני לא מסוגלת לאכול נורמלי בלי כל המחשבות האלה? למה כל כך מטריד אותי בצורה אובססיבית ממש שאולי אנחנו בעצם קטנים ורק רואים דברים בגדול? למה המוח שלי לא נותן לי מנוחה? אני רוצה לחיות ולהנות מהחיים ונראה שאני רק מתרחקת מזה.... אודה לכל הסבר מפורט ועזרה.

02/04/2008 | 22:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, אין ספק שאת עוברת תקופה רבת מתח ולא פשוטה. הקושי הגדול הוא בזה שאת מבינה לגמרי שכל המחשבות הללו מוגזמות וחלקן אפילו מופרכות, אבל את לא מסוגלת לשלוט בזה וזה תופס חלק משמעותי מחייך ומונע ממך לחיות את החיים כפי שהם ולקדם דברים החשובים לך. למרות הקושי שבאיבחון דרך האינטרנט, נראה שכנראה יש לך סימנים של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). הפרעה כזו מופיעה לרוב ללא סיבה. ניתן לטפל בזה די בקלות. הכי טוב זה לשלב טיפול קוגנטיבי-התנהגותי יחד עם טיפול תרופתי. אפשר גם להשתמש בכל אחת מהאפשרויות הללו לחוד. לא כדאי להזניח את זה כי בד"כ זה לא נעלם מעצמו. רק בריאות.

04/04/2008 | 14:59 | מאת: שרון

על התשובה המפורטת והרגישה. (:

04/04/2008 | 20:47 | מאת: א' מהצפון

זה די דומה למה שקורה אצלי, אם כי המחשבות הם לכיוון אחר. אולי תוכל להמליץ על תרופה? תרופות נגד דיכאון, כפי שכבר הבנת, לא ממש עובדות אצלי..............

01/04/2008 | 18:54 | מאת: ערן

שלום ד"ר שמגר. רציתי לשאול 2 שאלות בנושאים שונים בבקשה: 1. האם בשימוש ממושך בתרופות הרגעה תיתכן תופעת גמילה של רעד בשרירי הגוף למשך כחצי שנה מיום הפסקת הטיפול? האם רעד זה צפוי לחלוף עם הזמן? תוך כמה זמן בערך? 2. האם ידוע לך על קשר בין הפחתה בסימפטומים של חרדה ודיכאון לבין נטילת השלמת ויטמינים מקבוצת B במינון מוגבר? מה שמכונה "קומפלקס B"(היות ויש שם B6 שנחוץ ליצירת נירוטרנסמיטורים).

01/04/2008 | 22:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, תופעות גמילה מתרופות הרגעה נמשכות מספר ימים ועד שבועיים שלושה לכל היותר. מעבר לכך זה כבר לא תופעות חרדה, אלא אולי סימני חרדה שהופיעו כיוון שאתה לא נוטל טיפול להורדת חרדה. לגבי ויטמינים מקבוצת B וחרדה- ישנן עדויות על הקשר בין מחסור בויטמינים, בעיקר B12 לבין הפרעות נפשיות שונות. לרוב האנשים בארץ אין מחסור בויטמינים B1 ו- B6 , כיוון שהם נמצאים בהמון מזונות שונים. דוקא חוסר ב- B12 נצפה לעיתים כיוון שהוא קיים רק במוצרים מהחי (בשר, ביצים) ומי שלא אוכל אותם סובל ממחסור. כמו כן יש אנשים עם בעית ספיגה של ויטמין B12. אין הוכחה שאנשים עם רמות תקינות של ויטמינים בדם יכולים להעזר בויטמינים שונים לשיפור מצבם. כדורי הויטמינים עוזרים רק למי שיש לו חסר בהם.

01/04/2008 | 18:13 | מאת: א' מהצפון

שלום רב לך, יש לי את שאלת מיליון הדולר: איפה עובר הגבול בין חרדות לבין אי שפיות? סרבתי לעשות משהו חשוב עקב חרדה, שגם אני יודעת שאולי הייתה מוגזמת.

01/04/2008 | 22:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

הגבול הוא ברור וחד. לא כל קבלת החלטה (או אי קבלת החלטה) משמעותית היא אי שפיות. אי שפיות קשורה למחשבות שוא, להזיות ולהפרעות קשות בחשיבה או בהתנהגות. פרטתי קודם בתשובה לשאלתך על ההבדל בין הפרעה בשיפוט לאי-שפיות. אני מקווה שזה יתן לך כיוון יותר ברור לגבי ההבדלים בין המצבים השונים. אם זה עדיין לא ברור- חזרי אלי.

מה זה מחשבות שווא? ומה אם משהו שומע קולות אבל יודע שזה סתם שטויות, והאם זה אומר שהוא לא שפוי? ומה זה הפרעות קשות בחשיבה או בהתנהגות? כשאמרתי שסרבתי לעשות משהו חשוב, הכוונה הייתה שסרבתי לעשות משהו בגלל חרדה מסויימת, שכולם אמרו לי שאני טועה, וחבל כי אני סתם מפסידה. אני מאמינה, שלו הייתי עורכת דין (או בטוחה במצב המשפטי המסויים באותה סיטואציה) הייתי נוהגת אחרת.

זאת אומרת שאדם יכול להיות בעל שיפוט לקוי אד שפוי?!

01/04/2008 | 11:27 | מאת: רחל

שלום ד"ר כבר שוחחנו כאן על פיתרון לחרדות ושאלתי היא : האם יש תרופה צימחית לחרדות שבאמת יכולה לעזור לא כמו רסקיו, או קלמנברין והאם יש קשר בין ציסטות בבלוטת התריס לבין כל ההרגשות שאני מרגישה כמו דופק מציק בגרון, מעין חרדה לא ידועה תודה לך מראש

01/04/2008 | 22:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, רוב התרופות הצימחיות להרגעה הן חלשות יחסית ועוזרות למתח קל בלבד. במצבי חרדה בד"כ צריך תרופות של ממש. לגבי בלוטת התריס- מה שחשוב זה תפקודי בלוטת התריס (רמות TSH ו- FT4). קיום ציסטות לכשלעצמו אינו מעיד בהכרח על בעיות בתפקוד הבלוטה. בכל מקרה, הציסטות אינן קשורות לתחושת מחנק.

01/04/2008 | 08:16 | מאת: יעל

חברתי מתלוננת לאחרונה על הופעת פשפשים בכל גופה (היא טוענת שהיא מייצרת אותם), יש לציין שהיא לקתה בזה גם לפני שנתיים אך התופעה עברה אחרי כמה חודשים. היא כל היום מתעסקת בזה, מגהצת שעות, חופפת את השיער בנפט, אורזת את החולצות בשקיות נליון, ואפילו זרקה חלק מהחולצות ועוד.... היא מסרבת ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג והמשפחה שלה לא יודעת איך להתמודד עם התופעה שכמובן מפריעה מאוד לעצמה ולמשפחה. מה עושים????????? אודה לתשובה בדחיפות

01/04/2008 | 21:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יעל שלום, אין ספק שהיא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי בעיקר. לצערי במצבים אלו רמת המצוקה היא לא כזו שתדחוף את האדם לגשת לטיפול. יתרה מזו- גם אם היא תגיע לפסיכיאטר- הסיכוי שתסכים ליטול טיפול תרופתי הוא אפסי. ניתן לדבר עם רופא המשפחה שלה, ותאם איתו פגישה מראש לטיפול בפשפשים, ושהוא יתן לה תרופה "נגד פשפשים" שהיא בעצם תרופה פסיכיאטרית. תחת טיפול נכון היא תחוש שהפשפשים נעלמים.... ואז התרופה תתפס על-ידיה כאפקטיבית. המון הצלחה.

01/04/2008 | 02:25 | מאת: ד'

האם כל מי שלוקח leponex יש לו סכיזופרניה ? אם לא אז לאיזה עוד מקרים נותנים את התרופה הזאת ?

01/04/2008 | 21:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לפונקס מאושר לשימוש רק לסכיזופרניה. לאור המורכבות של התרופה, אינני מכיר סיטוציות שמישהו יחשוב לרשום אותה למצבים אחרים.

31/03/2008 | 22:07 | מאת: a

שלום יש לי שאלה: האם כאב עיניים עד כדי הצורך לישון ולעצום עיניים יכול להיות משהו נפשי? ואם כן אז מה זה?זה נמשך כבר כחודש בערך וקשה שלא לישון. רק אציין שעשיתי בדיקת עיניים ולא נמצא כלום. תודה מראש

31/03/2008 | 22:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, התלונה שאת מציינת אינה אופיינית לבעיות נפשיות. כדאי לפנות לנוירולוג, ואם אין ממצא, אז יש מקום לעבור בירור נפשי יותר נרחב ע"י פסיכיאטר.

31/03/2008 | 21:17 | מאת: סיגל

הי, אשמח אם תוכל לעזו לי להבין את ההבחנה של הפסיכיאטר ולהבין ממה אני בדיוק סובלת התרשמות ואבחנות:anxiety disorder'other; personality disorder;other specified / סטטוס מנטלי: יש עדות להפרעה, רמת האפקט מצומצם, גוון אפקטיבי חרדתי, שיפוט לקוי, התאמת האפקט - לא תואם , קווים אישיותיים הימנעותיים קריטי MILD הדבר היחיד שהפסיכיאטר אמר לי שאני סובלת מחרדה , ושאני לוקחת רסיטל. לפי המידע הזה אתה יכול להרחיב לי קצת מה המושגים האלה אומרים, בתודה מראש , סיגל

31/03/2008 | 22:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סיגל שלום, לפי האבחנה אכן את סובלת מחרדה. בנוסף הפסיכיאטר מציין שיש לך נטיה המנעותית באישיות, שמתבטאת בד"כ באופי קצת ביישני, חשש ליזום והשענות על אחרים. רסיטל יכול לעזור לחרדה, אבל בד"כ הוא לא כל כך עוזר לביישנות. אם משהו עדיין לא ברור- חיזרי אלי (בלי להתבייש...)

31/03/2008 | 22:57 | מאת: סיגל

תודה רבה, האבחנה יכולה להיות קשורה בהפרעת אישיות גבולית? לפי האבחנה?יש לי מצבי רוחמשתנים שכוללים שריטות בידים, ניסיתי לחתוך את עצמי.. יש לי גם מצבי רוח משתנים, בקיצוניות, מטוב ישר לרגע, חרדות קיצוניות. לפי מה שהפסיכיאטר והפסיכולוג רשמו לי בתיק הרפואי שאני סובלת ממצוקה הסתגלותית בעלת מאפיינים חרדתיים ודיכאוניים (קריטי).

01/04/2008 | 18:21 | מאת: א' מהצפון

האם רמת שיפוט לקוי זה אי שפיות? האם לאדם בעל רמת שיפוט לקוי בגלל חרדה ממנים אפוטרופוס?

31/03/2008 | 19:27 | מאת: ה

האם יש ניגוד בין ניברקסל שניתן בשל מעי רגיז על ידי גסטרולוג לבין ריספרדל 2 מג' שניתן בשל טיקים על ידי נוירולוג ,סימבלטה 60 מג' וקלונקס שניתנו בעקבות דיכאון לאחר סרטן שד? קראתי שניברקסל הוא גם אנטי חרדתי. תודה!

31/03/2008 | 22:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נכון, לנירבקסל יש מרכיב נוגד חרדה. אין בעיה לשלב אותו עם התרופות שציינת.

31/03/2008 | 17:22 | מאת: אתי4

היי שמי אתי והשאלה שלי היא האם ידוע לך היכן אוכל לקבל חוות דעת פסיכיאטרית שקבילה בבית משפט? לאחרונה נקבעו לי אוחזי נכות נפשיים בעקבות תאונת עבודה שקרתה לי ואני מעוניינת להגיש תבעיה נגד המקום שבו קרתה לי התאונה ואיני יודעת לאיזה פסיכיאטר עליי לפנות, אודה לך אם תמליץ לי על פסיכיאטר שאתה מכיר, תודה אתי

31/03/2008 | 22:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אתי שלום, אינני נוהג להמליץ על פסיכיאטרים מעל דפי הפורום. עקרונית כל חוות דעת פסיכיאטרית קבילה. ישנן שתי אפשרויות- 1. ליצור קשר טלפוני עם פסיכיאטר באזור מגורייך ולברר איתו לגבי הנסיון שלו בהגשת חוות דעת ובמידה ואין לו נסיון משמעותי- לבקש את המלצתו למישהו עם נסיון. 2. לפרסם כאן את אזור מגורייך, ואם מישהו מהקוראים יוכל להמליץ- אפרסם את ההמלצה.

01/04/2008 | 15:37 | מאת: אורלי

המלחצה חמה- דר' גיורא הידש, מקבל בצפון אבל שווה את הנסיעה. הוא גם משמש כפסיכיאטר משפטי, כותב חוות דעת ומעיד במקרי הצורך. הטלפון 04-9833437 אורלי

31/03/2008 | 16:47 | מאת: חייל בן 20

שלום, לפניי כחודש היה לי התקף חרדה כנראה (דופק מהיר, קושי נשימתי,רעד וגו') לקחתי כדור הרגעה בביקור רופא וזה בהחלט עזר. לפניי כשבוע וחצי שוב התחלתי להרגיש דופק מהיר שנשמך כ-3-4 שעות לפעמים אך לא חשתי התקף חרדה, לאחר כמה ימים התחלתי להרגיש מזה כשבוע רעידות בכך הגוף המלוות בסחרחורות לפעמים או כאבי ראש בעיקר בשכיבה/שאני קם בבוקר, מדובר ברעידות קלות כאלו אך מאוד מציקות. אני חייל בן 20, ללא עבר נפשי וגם לא במשפחה, אני מעט חרדתי(דואג הרבה) אך לא בצורה קיצונית. האם הרעידות הללו קשורות לתופעת חרדה לפי דעתך או לא? עפי המקרה שלי האם היית ממליץ על טיפול תרופתי שאני לא מעדיף, פסיכולוגי? משהוו אחר?... הייתי פעמיים שאצל פסיכאטר בצבא שנתן לי קלונקס לקחת במקרה הצורך שלא לקחתי אף פעם ולחזור אליו שוב בעוד כשבועיים.....אמר לי שכרגע אולי יהיה שיתוף פעולה עם תל השומר שאני אוכל ללכת למרפאת חרדה שם... אשמח מאוד לשמוע את דעתך על שאלותי , האם הרעידות קשורות לחרדה. והאם יש לך המלצה נוספת? תודה!

31/03/2008 | 22:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בהחלט סביר שמדובר בתופעות של חרדה. כולל הרעידות. כדאי לבדוק גם תפקודי בלוטת התריס לצורך שלילת הפרעה גופנית, וכן לבצע בדיקת ECG, עדיף בזמן התקף של דפיקות לב. בהנחה שהכל תקין- יש אפשרות לטיפול תרופתי. אם יש מישהו (קב"ן או אחר) שמתמחה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, מאד כדאי לנסות את זה. עם או בלי התרופות. רק בריאות.....

31/03/2008 | 11:54 | מאת: מיקה

שלום, אמי בת 72 סובלת מדיכאון מזה מספר שנים. במהלך אותם שנים היינו אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים בניסיון למצוא תרופה שתעזור לה. אך לצערי כל תרופה שהיא לקחה , גרמה לה לתופעות לוואי כגון, יובש בפה, הקאות, צמרמורות ועוד.... . כעת היא לוקחת תרופה הנקראת "ליריקה" שרופאת המשפחה המליצה לה לקחת. הבעיה היא שאמי טוענת שהתרופה גורמת לה לסחרחורת ולרעד, היא על דעת עצמה מקטינה מינון וכמעגל קסמים היא נכנסת לדיכאון ואז לוקחת שוב תרופה נגד דיכאון כגון "רסיטל" ושוב תופעות הלוואי של הקאות, בחילות ועוד... . 2 שאלות: 1. האם יתכן שכל תרופה גורמת לתופעות לוואי או שזה פסיכוסומטי. 2. מה ובמי ניתן להעזר על מנת להפסיק את מעגל הקסמים הזה, אשר אינו פוגע באמי בלבד אלא גם במשפחה(אבי ולי). ברצוני לציין שאמי לא רוצה ללכת יותר לפסיכולוגים/פסיכיאטריים . טוענת שאין לה מה לאומר להם. בברכה,

31/03/2008 | 22:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיקה שלום, ליריקה היא תרופה נוירולוגית שלא משמשת בד"כ בפסיכיאטריה, כך שלא אוכל להתייחס אליה. ישנם אנשים שסף הרגישות שלהם לתופעות לואי נמוך יחסית, וכל תרופה גורמת להם לתופעות לואי (זה כמו אנשים שרגישים לריחות יותר מאחרים וכל ריח מפריע להם). במקרים אלו כדאי לשים דגש יותר על טיפול פסיכולוגי ומעקב רופא המשפחה, ולאו דוקא טיפול תרופתי פסיכיאטרי.

לקריאה נוספת והעמקה
31/03/2008 | 07:37 | מאת: רחל

אני מודה לך על תשובתך המהירה ושאלה קטנה לסיום.. האם גם קלונקס הוא כדור לחרדות או לדיכאון? והאם גם לו יש השפעת התמכרות? תודה רבה ויום טוב

31/03/2008 | 22:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קלונקס הוא כדור הרגעה שיכול לעזור לחרדה. יש לו פוטנציאל התמכרות קטן יחסית, אבל עדיין קיים.

סובלת מחרדות. כרגע מטופלת בכדורי הרגעה לוריוואן 1-2 מ"ג. השתמשתי ברוב התרופות הפסיכיאטריות ועברתי מתרופה לתרופה בגלל תופעות לוואי או חוסר השפעה. מחפשת תרופה/ות עם התכונות הבאות: 1. שנוטלים בליילה ולא ביום! 2. שניתן ליטול פעם אחת ליום ולא יותר! 3. כמה שפחות תופעות לוואי כולל מין. 4. שמטפלת גם בתופעת כאבים גופניים. בבקשה המלצתך תודה,

31/03/2008 | 22:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ציפי שלום, אני מניח שאת רוב השמות שאצין כבר ניסית. יהיה יותר קל אם תצייני את התרופות שכבר ניסית.

להלן רשימת תרופות משנת 2004: 1. רסיטל 20 מ"ג 3 או 4 חודשים.- בחילות+ כאבי ראש 2. ציפראמיל (המקור) כשנה.בחילות + כאבי ראש 3. ציפראלקס - חודשיים (וגם בהמשך עם הרבה תופעות לוואי והגברת החרדות). 4. שילוב מודאל 50 מ"ג בבוקר+ בונסרין 30 מ"ג בערב חודשיים - הרבה תופעות לוואי. 5. וייפאקס 37.5 מ"ג X מס' פעמים ביום עד לאישור הקופה לאפקסור XR - הקאות של בוויפאקס - זמן נטילה חודש אחד. 6. אפקסור XR 5-6 חודשים.הרבה תופעות גופניות. 7. לוסטראל 50 מ"ג - 3 חודשים ללא הרבה תופעות אך ללא הטבה. 8. סימבאלטה 60 מ"ג - 3 חודשים כמו הלוסטרל. 9. סרוקסאט 20 מ"ג X 2 ביום ללא הרבה תופעות לואי אך ללא הטבה משמעותית. *** בכל העת נטלתי כדורי הרגעה במשולב עם התרופות : קלונקס, אסיוול, ,לוריוואן *** עד לפני מס' חודשים השתמשתי רק בכדור הרגעה קלונקס או לוריוואן פעמיים בשבוע . 10. חודש וחצי פרוזאק 20 מ"ג מקורי (לאחר 6 שבועות עם פלוטין ). תופעות לוואי לא נעימות הכדור מגביר חרדה ואילץ אותי לעלות למינון 2 מ"ג לוריוואן ליום. בבקשה תגובתך

30/03/2008 | 20:57 | מאת: רעות

לעיינים הרסיטל 20 מג הזה, אני כבר שבוע ויום עם זה, לא כדי לנהוג? אחרי כמה זמן זה יעבור? חשוב להדגיש שזה לא רציני . אבל זה מפירע.. כמובן.. ועו דדבר יש לי ממש פוביה מלהיות רעבה.. אני ממש מפחדת מזה האם זה באמת יוכל לעזור?

31/03/2008 | 22:18 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רעות שלום, טשטוש הראיה יכול לעבור תוך שבוע-שבועיים מתחילת הטיפול. במידה וזה לא עובר- יש סיכוי שזה ישאר כל עוד את ממשיכה בטיפול. אם תסבירי לי קצת יותר לגבי הפוביה- אוכל להתייחס לזה באופן יותר מפורט.

30/03/2008 | 17:43 | מאת: גאיה

במשך מספר שנים לקחתי אפקסור (150 מ"ג) נגד חרדות. בשיתוף עם הפסיכיאטר החלטתי להחליף את הכדור בפלוטין ולפני ארבעה ימים התחלתי במעבר לכדור החדש. כרגע אני נוטלת פלוטין יום כן, יום לא ובימים הנותרים אפקסור. השאלה שלי היא שבימים האחרונים אני חשה עמימות שמתבטאת בחוסר אנרגיה, שקט פנימי שאף פעם לא הכרתי ואני למעשה די כבויה. אוסיף כי בשבוע האחרון אני מאוד מצוננת. בקיצור, האם העמימות הזו היא תוצר של המעבר בין הכדורים או שמא מדובר בתופעה שבכלל קשורה לצינון? ואם זה קשור למעבר לפלוטין, כמה זמן זה יימשך כי מבחינתי איבדתי את עצמי לבינתיים....תודה מראש

31/03/2008 | 22:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גאיה שלום, לא כל כך ברור לי למה החלטתם להחליף טיפול. אבל בהנחה שההחלטה כבר נעשתה, באמת קצת קשה לדעת מה קשור להחלפת התרופות ומה לצינון. אני הייתי מציע לחכות עוד כמה ימים ולראות כיצד המצב משתנה. הרבה פעמים הדברים מתאזנים תוך ימים ספורים. בהצלחה.

היי, התחלתי שימוש בצפילקס לפני כשלוש שבועות בעקבות ירידה במצב הרוח ומחשבות טורדניות. לאחר תקופת שימוש של כשבוע חצי התגברו המחשבות הטורדניות לרמה שלא מתאפשר לי לישון בלילה וגם התגברו התקפי חרדה. בתקופת השימוש מדיי פעם הרגשתי הרגשת HI גבוה או DOWN חזק. הפסיכאטרית המליצה לי לעבר ללוסטרל. מה דעתכם המקצועית?

31/03/2008 | 22:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, השאלה היא האם קיבלת מינון מספיק, ומה היתה הרגשתך בשבוע האחרון. אם כל התקופה קיבלת לפחות כדור אחד, וגם בשבוע האחרון היתה חוסר יציבות- בהחלט סביר להחליף טיפול. לוסטרל היא בהחלט בחירה סבירה וטובה במקום ציפרלקס.

30/03/2008 | 11:08 | מאת: רחל ג

האם יש מצב להתמכר לקסנס? אשמח אם תציע לי כדור לחרדה שךא גורם להתמכרות ודיי יועיל לחרדות תודה לך

31/03/2008 | 05:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, לפעמים הקסנקס גורם להתמכרות. לכן כדאי לא לקחת אותו לתקופה ארוכה (חודשים רבים). ב"כ הוא ניתן למשך מספר שבועות, כשבמקביל מתחילים תרופה שאינה ממכרת אך גם לא משפיעה מיד, וכך ברגע שהתרופה השניה מתחילה לפעול (אחרי מספר שבועות) מורידים אט אט את הקסנקס. תרופות כלו לחרדה (שאינן ממכרות) הן למשל סרוקסאט, ציפרמיל, ציפרלקס, לוסטרל, פרוזאק, אפקסור- והרשימה עוד ארוכה. בהצלחה.

30/03/2008 | 10:57 | מאת: שימי

היי מה התרופה הטובה לחרדות והאם יש אפשרות לקחת אותה לזמן קצר? ואז להפסיק והאם במקרה זה יחזרו החרדות? האם יש תופעות לוואי לתרופה ? או שזה רק בהתחלה? אודה לך .

31/03/2008 | 04:30 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שימי שלום, ישנן תרופות רבות היעילות לטיפול בחרדה. בחירת התרופה משתנה בהתאם לבעיה הספציפית (אצ אנשם שונים חרדה מתבטאת באופנים שונים). אם תרחיב קצת יותר על הבעיה אוכל לעזור קצת יותר.

30/03/2008 | 10:05 | מאת: גלית

אני בת 38 ושנה אחרי לידה. עקב שינויים שעברתי אני סובלת מחרדה ודיכאון כבר 9 חודשים. טופלתי ברמוטיב למשך חודש וחצי אך לא הועיל.יש לציין כי הרמוטיב הרגיע את הגוף אך היו לי מחשבות אובססיביות- חרדות . לפי עצת הפסיכיאטר התחלתי בחצי כדור למשך שבועיים של סרוקסאט. (התחלתי בחצי כדור מאחר והיו לי סחרחורות ועייפות). אחרי שבועיים לקחתי כדור 20 מ"ג סרוקסאט כבר 5 ימים, אני מרגישה הגברת החרדות. רציתי לשאול: 1. האם בהעלאת המינון החרדות גוברות ולאחר מכן מתאזן. 2. מתי אני אמורה להרגיש את השפעת הכדור. מחכה לתשובתך.

31/03/2008 | 05:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גלית שלום, סרוקסאט לא גורם להגברת החרדות. הן כנראה התגברו בגלל שהתרופה טרם התחילה להשפיע. בד"כ לוקח כשלושה שבועות לתרופה להשפיע, כך שיש צורך בסבלנות. אם גם ישנן מחשבות אובססיביות, לפעמים כדור אחד אינו מספיק, ויש צורך במינון גבוה יותר. בהצלחה.

30/03/2008 | 09:56 | מאת: רחל. גולן

שלום רב אני אישה בת 43 לחוצה וחרדתית,מבקשת את עזרתך אני חרדה לפעמים ללא סיבה , יכולה לתפקד כרגיל ולבצע כל פעולה , אבל לפעמים החרדות נופלות עליי ואז אני מפחדת מאוד, וכך מתגבר הדופק , וחם לי , והכי מפחיד אותי זה הסחרחורת. ברצוני לציין שאני התחלתי עבודה חדשה ואני מרגישה שזה מפריע לי לתפקד כראוי, שאולי אקבל סחרחורת בעבודה ומה אני אעשה , כבר קרה שפשוט הלכתי הבייתה האם אקח קסנס 0.5 חצי כדור ביום זה יעזור לי ? או ירדים אותי? או שאפשר לקחת בערב חצי כדור ותהייה לו השפעה גם ליום המחרת (כמובן בהמלצת רופא פסיכיאטר) כי זו תרופה שהשתמשתי בה לפניי 14 שנה ומאז לא נגעתי בה. בבקשה הצע לי מה עליי לעשות בנוגע למצבי והאם אני יכולה לחזור לתפקד נורמלי ללא חרדות שמשבשות לי את איכות החיים זה מייאש אותי וכל הזמן אני מנסה להתעלות על עצמי. אודה לך על התשובה המהירה תודה ויום טוב.

30/03/2008 | 21:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, קסנקס יכול לתת פתרון מהיר אבל הוא לא מומלץ לשימוש לטווח ארוך. את יכולה לבחון את השפעת הכדור אחרי הצהרים, כשאת חוזרת מהבודה, ולראות האם הוא מטשטש, או בסוף השבוע. לטווח ארוך כדאי להעזר בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שנותן כלים יעילים להתמודד עם החרדות לבד. אפשר גם להעזר בתרופות ממשפחת ה- SSRI או SNRI. בעניין זה אפשר להתייעץ עם פסיכיאטר או עם רופא המשפחה.

30/03/2008 | 06:34 | מאת: דני

תודה. אך האם באיזשהו אופן תרופות אלה גורמות לנזק בחניכיים/שיניים? האם ציפרלקס אולי מכיל פניטואין?

30/03/2008 | 21:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דני שלום, ציפרלקס אינו מכיל פניטואין. ציפרלקס גם לא גורם לשום פגיעה בשיניים או בחניכיים. יש לחפש את הסיבות בגורם אחר.

30/03/2008 | 01:07 | מאת: אמיר

שלום אני לוקח ציפרלקס מזה שנה וחצי לאחרונה מעירים לי שנהיה לי ראש גדול בחיים שלי 25 שנה לא שמעתי מילה כזו האם הציפרלקס גרם לכך?

30/03/2008 | 21:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אמיר שלום, אני מניח שהכוונה היא לביטוי העממי "ראש גדול". כלומר, הסובבים רוצים לומר שרואים בהתנהגותך "ראש גדול", כלומר יוזמה, קבלת אחריות ומעורבות- ויתכן שתכונות אלו לא היו בולטות אצלך בעבר.

30/03/2008 | 23:36 | מאת: אמיר

אני מדבר פשוטו כמשמעו גדל לי הראש פיזית זה מכער בן אדם אני לא רואה את השינוי אך הסובבים טוענים בקשר לטיפול המנטאלי הציפרלקס פשוט שם לך על HOLD את המחשבות ויכולת החשיבה ככה שאם באה לך מחשה דכאונית או חרדתית אז המוח לא מגיב לזה בפוקוס אלא מתעלם מזה ומדפדף,אוקיי מצד אחד זה טוב ככה אתה לא נכנס לדכדוך אך שאתה רוצה לשבת ללמוד ולזכור דברים אז זה גם לא נכנס לך לראש כמו שצריך קשה לך..

שלום קרובת משפחה שלי בת 50 נוטלת תרופות פסיכיאטריות שבזכותן היא עובדת ומתפקדת. היא מעשנת כבדה ביותר. האם היא יכולה לקחת את התרופה החדשה למניעת עישון צ'מפיקס מבלי חשש להתנגשות עם התרופות שהיא נוטלת, כפי שיפורטו להלן: 4 כדורי ליטיום ליום של 300 מ"ג הכדור. 2 כדורי טגרטול של 400 מ"ג cr 2 כדורי פרימוניל ליום 25 מ"ג הכדור זריקה פעם בחודש של 50 מ"מ פלודיקיט 1 כדור מינירין ליום של 0.1 מ"ג ליום קסנקס להרגעה - לפי הצורך. תודה על התשובה...

דניאל שלום, אינני מכיר את התרופה, אולם ממה שקראתי עקרונית לא צריכה להיות בעיה עם השילוב שלה עם שאר התרופות שציינת. יחד עם זאת מצויין כי התרופה עלולה להיות בעייתית בקרב אנשים עם מגוון בעיות נפשיות, כגון דיכאון, סכיזופרניה ועוד. לא הצלחתי לברר את הסיבה לאזהרה זו. לפיכך הייתי נזהר בגלל האפשרות שהתרופה תדרדר את מצבה של קרובת משפחתך.

29/03/2008 | 22:48 | מאת: זיו

שוב שלום, האם בלוסטראל באמת נותנים עד 400 מג לOCD כפי שכתבת? מה המינון של לוסטרל שנותנים בדרך כלל בOCD?

30/03/2008 | 20:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

זיו שלום, בד"כ מנסים 200 מ"ג, ואם זה לא עוזר עולים בהדרגה. 400 הוא המינון המכסימלי, שמעבר אליו בד"כ כבר לא רואים יעילות שעולה. ככלל מדובר בתרופה בטוחה לשימוש, כך שגם ההכפלה במינון אינה מסוכנת כלל. במקרה הכי גרוע מופיעות תופעות לואי (כמו טשטוש, בחילה ותופעות אחרות לא מסוכנות) שנעלמות עם הורדת המינון.

29/03/2008 | 18:31 | מאת: מ

אני אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות שלהפתעתי בורכתי בהריון ספונטני שעדיין צעיר ביותר. עם התקדמות השנים בתקופת הטיפולים רמות החרדה שלי עלו ועלו עד שנרשם לי קלונקס SOS. את הודעת הבטא קיבלתי ממש בשבוע האחרון והרופא שלי בחול. רציתי לשאול האם ניתן ליטול 1/2 כדור קלונקס פעמיים ביום ? לא יודעת איך אהיה מסוגלת לעבור את הימים ללא זה. ניסיתי כל מיני תרפיות של הרפיה אבל זה חזק ממני. הדופק גבוה וכן הלחץ דם ובכלל המחשבות נטרפות. הפלתי כבר לפני כ 5 שנים (מאז לא נקלטתי) והפחד הנורא שלי הוא הפלה חוזרת בשאר התחומים התפקוד שלי תקין לחלוטין אשמח לתגובתך בתודה רבה מראש מ

29/03/2008 | 23:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קלונקס, כמו בנזודיאזפינים אחרים, אינם מומלצים בהריון, ביחוד בתחילתו, עקב עדויות לעליה במומים מולדים. יתכן שתרופה כמו פנרגן תוכל להקל עלייך, אם כי גם היא עלולה להיות בעייתית אבל בעיקר בסוף ההריון. כדאי להתייעץ גם עם רופא המשפחה. המון הצלחה.

30/03/2008 | 09:43 | מאת: מ

29/03/2008 | 14:21 | מאת: דני

שלום רב, אשמח לדעת האם התרופות קלונקס ו'או טגרטול מכילות פניטואין ו'או הידנטואין. תודה

29/03/2008 | 19:27 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דני שלום, לא קלונקס ולא טגרטול מכילות פניטואין או הידנטואין.

29/03/2008 | 11:33 | מאת: יבגני

שלום יש לי חבר הוא בן 24+ ויש לו בעיות הבאות אני מקווה יצליח למצוא פה לפחות פיתרון חלקי 1.לפי מה הוא מספר מגיל צעיר מאוד הוא שומע קולות אומרים לו מה לעשות אבל רוב דברים הוא אינו עושה כלומר שהוא שלוט עד עכשיו בהם 2.הוא מספר לי הוא יכול לדבר על עצמו או לצחוק סתם בלי שום קשר או בדבר שהוא יזכר מין העבר שלו אבל אנשים לא יבינו אותה 3.והוא ניכנס די קל לדיכאון מאודים קשים ושהוא חושב על פגיעה עצמאית כדי שהוא יציאה ממהצב הזה גם בצבא הוא פעם אחד ניכנס לדיכאון של כמה חודשיים טובים הוא אפילו ממש לפגועה בעצמו כדי לקבל גימלים אבל משהו עצר אותה והוא פנה על דעת עצמו לקב,ן אבל מתי הוא ראה אותה הוא לא הצליח לספר לו מה הוא מרגיש או חושב לכן קב"ן שלח אותה הבית כאילו הוא בריאה 4.לפני כמה חודשיים הוא הובחן בעל קשב וריכוז והוא מקבל נירולוג שלו ריטלין לפי מה הוא מספר ריטלין עושה אותה חלש באופן דימוי עצמי כיאלו ניתן לפגועה במחינה מלולית או מעשית יותר קלה והוא ישיר חושב על פגיעה עצמאית כי הוא חסר חיים או כאלו דברים 5. מה ניתן לעשות במצב כזה תודה

29/03/2008 | 12:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יבגני שלום, נשמע שגם החבר שלך מבין שיש לו בעיה כלשהי. ואני מבין שבעצם עד היום הוא לא עשה שום דבר של ממש בכדי לאבחן את מצבו, מעבר לפניה לנוירולוג. כדאי שלפחות ידע במה בדיוק מדובר. לכן כדאי שיפנה לאיבחון מסודר. כאן, מעל דפי האינטרנט, קצת קשה לאבחן את מצבו. התנאי הבסיסי בכדי לעזור לו זה לאבחן את מצבו. אח"כ הוא יוכל להחליט אם הוא רוצה עזרה וטיפול, ואם כן- איזו עזרה. אבל כל זה רק אחרי אבחון מסודר. המון הצלחה.

30/03/2008 | 13:07 | מאת: יבגני

אבל אך ניתן לגרום לאותה בנאדם לגשת לקבל עזרה הוא יודע שהוא צריך לקבל עזרה פסכיאטרית אבל הוא חושש מטיפול פסכיאטר כי הוא מפחד שזה יפגע לו בעתיד כמו עבודה ולימודים

28/03/2008 | 20:52 | מאת: כרמית

לדר' שלום אימי סובלת מיתר לחץ דם סכרת וסכיזופרניה היתה מאושפזת כחודש בבריאות הנפש נס ציונה עקב הפסקת כדורים היו לה מחשבות לא היתה בריאה נפשית נוטלת פעם בחודש זריקה מודיקט 25 מליגרם היתה מאוזנת 8שנים הרופא ממליץ 50 מליגרם כל חודש 25 כל שבועיים היא לא מוכנה לקחת מינון כזה טוענת שהמינון הנמוך גורם לתופעות לוואי מה אתה ממליץ? היא יצאה מבית חולים עדיין לא בריאה לחלוטין היא ביקשה לצאת וחשבנו שזה יהיה לה טוב נפשית להיות בבית עם הנכדים והסביבה ולא בסביבת אנשים חולים שממלאים לה את הראש בשטויות . בברכה כרמית

29/03/2008 | 09:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

כרמית שלום, אין ספק שבית חולים הינה סביבה לא בריאה, ושאין כמו בבית. רק במצבים מסויימים בית החולים נותן מענה שלא ניתן לקבל בבית. גם להיות מאושפז בטיפול נמרץ בגלל התקף לב זה לא תענוג גדול. האורות שם דולקים 24 ש' ביממה, כל הזמן רעש והמולה, חולים במיטות לידך נפטרים- ועדיין ברור לכולם כי כשיש התקף לב עדיף טיפול נמרץ מאשר הסביבה השקטה של הבית. אימך הגיעה לאישפוז בגלל קושי בנטילת תרופות. אם היא לא תיקח תרופות או תקח מינון נמוך מידיי- מצבה שוב יתדרדר והיא תגיע שוב לאישפוז. אני לא בטוח עד כמה היא באמת מבינה את המשמעות של כל זה. לגבי התרופה הספציפית- שווה להתייעץ עם הרופא לגבי זריקה חלופית, כי אני מניח שלא ניתן לסמוך עליה שתטול כדורים. ישנן עוד תרופות הניתנות בזריקה כל כמה שבועות. אם זה לא אפשרי- אני הייתי לוחץ עליה לנסות את המינון המוגבר של מודיקט. לפעמים תופעות הלואי נעלמות תוך שבועות אחדים. כך או כך- בהצלחה.

28/03/2008 | 19:15 | מאת: רוני

שלום לדר שמגר אני בחור בין 36 עובד במקום קבוע, לאחרונה אני רוצה לבצע מספר שינויים להחליף מקום עבודה ,למצוא בת זוג,אבל אני מרגיש ממש שחוק/עייף ובמצב רוח ירוד,(בעיקר בגלל המחסור בבת זוג)הוריי מבוגרים וחולים, הייתי אצל פסיכולוגית מספר חודשים וזה בכלל לא עזר,אפילו ספורט אני כבר לא עושה כמו פעם,קשה לי לקום בבוקר לפעמים ואני מאחר לעבודה,וגם הרבה שנים לא הייתי בחופשה. אני מאוד רוצה לחדש את האנרגיות,ולנצל את החיים לטובה. אוסיף ואציין שבדיקות רפואיות (דם,אקו לב בגלל העייפות) תקינות בכבוד רוני

29/03/2008 | 09:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רוני שלום, על פניו אתה מציג סימנים של דיכאון קל. יכול להיות שזה מה שקורה לך. לא בטוח. אבל אני מבין שאתה מתקשה להביא את עצמך למקומות שהיית רוצה להגיע אליהם. אני לא ממש מכיר אותך, אבל למקרא דבריך עלו בראשי שלושה כיוונים אפשריים (שאפשר גם לממש בו-זמנית או רק את חלקם): 1. קח לך מאמן אישי. היום יש יותר ויותר אנשים הנעזרים בכך. מישהו שיעזור לך לממש את עצמך ולהוציא את עצמך מאותה נקודה תקועה. 2. תתנדב. עזרה, לנכים/ קשישים/ ילדים במצוקה /חלוקת מזון ובגדים. הנתינה לאחרים היא הדבר שהכי ממלא באנרגיות. ונשמע לי שאם תתחייב למסגרת אתה תגיע לשם באופן סדיר. כשזה רק אתה עם עצמך (ספורט, טיולים) יותר קשה לך לעשות את זה. אבל לאחרים, כשהתחייבת ליום ושעה קבועה- זה יכול ללכת יותר טוב. 3. אפשר לשקול טיפול תרופתי. אני הייתי מציע לשקול טיפול ברמוטיב, שזו תרופה צימחית לדיכאון כמעט בלי שום תופעות לואי, וגם רופא המשפחה יכול לרשום לך אותה. מקווה שעם הכיוונים האלה תוכל להתחיל להתקדם. בהצלחה.

28/03/2008 | 18:10 | מאת: שני

ד"ר שמגר היקר שלום רב, האם אפקסור משפיע פחות חזק על הסרוטונין מאשר הSSRI?

29/03/2008 | 09:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שני שלום, לא, עקרונית אין הבדל. יחד עם זאת, מסיבות שאינן ברורות עד הסוף, ישנם אנשים המגיבים יותר טוב לאפקסור, ואחרים מגיבים יותר טוב ל- SSRI. צריך לשים לב למינון, כי במינון מאד נמוך השפעת האפקסור יחסית נמוכה.

28/03/2008 | 17:36 | מאת: שני

הי אני לוקחת ציפרלקס מזה חצי שנה 1.האם המינון הנל מומלץ לבעיות חרדה?כי מינון נמוך יותר לר הזיז לי? 2.האם קפיצות שרירים/איברים זו תופעת לוואי של התרופה?אני מפחדת מכך האם זה פוגם בגוף?

29/03/2008 | 08:47 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שני שלום, מינון של 30 מ"ג הוא מינון גבוה מאד של ציפרלקס, ובד"כ אינו מקובל. יחד עם זאת, אם רק המינון הזה עוזר לך- יתכן שבמקרה הספציפי שלך זה נכון. קפיצות שרירים אינן תופעת לואי מוכרת של טיפול בציפרלקס. כדאי להתייעץ עם הרופא שלך ולערוך בדיקות כלליות לצורך איתור הסיבה לכך.

לקריאה נוספת והעמקה
28/03/2008 | 17:13 | מאת: שרון

שלום, באיזו שעה צריך ליטול טגרטול בערב אם יש לי ביקת דם בבוקר?

29/03/2008 | 08:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, יש צורך בהפרש של כ- 12 ש' בין הנטילה האחרונה לבדיקת הדם. כמובן ש +/- שעה זה לא קריטי....