פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום רב האם ניתן לקחת לOCD מעל 200 מג לוסטרל? (למשל 250 ו300 מג). ומהו המינון המקביל של לוסטרל ל80 מג ציפרמיל (פחות או יותר)

זיו שלום, ניתן להגיע עד 400 מ"ג ליום של לוסטראל בטיפול ב- OCD. זה מקביל ל- 60-80 מ"ג ציפרמיל.

שלום רב. שמי רעות בת 21.5 מחר זה בדיוק שבוע שאני לוקחת רסיטל 20 מג'. בהתחלה לקחתתי במשך 3 ימים רבע כדור ויומיים שאני לוקחת חצי ואחרי 8 ימים אני אמורה לעבור לשלם. ויש לי ממש תופעות מוזרות, למשל אני מתעמצת בשביל לקרוא דברים ואני כאילו רואה קצת תישתוש ומתושתש ובעצם אין לי מה לדאוג נכון? כי זה ככה בהתחלה? ואח"כ זה מסתדר? יש לי למשל חברה שבשבועיים הראושנים מאותו כדור פשוט הקיאה והקיאה.. השאלה היא האם זה בסדר? העיינים שלי ממש נעצמות. ואין לי כוח לכלום גם לא למכון כושר.

רעות שלום, רסיטל יכול לגרום לטשטוש ראיה. כדאי לחכות קצת עם העליה במינון, עד שהטשטוש משתפר. בהצלחה.

עופר שלום. .עקב כאב ראש ירדתי בהדרגה עם הרסיטל וכבר 4ימים הפסקתי לגמרי. שאלתי היא כמה זמן יחלוף עד שההשפעה של הכדור תחלוף? וכאבי הראש יחלופו? תודה.

אני בת 55 וסובלת ממיגרנות קשות באופן כרוני (1-3 פעמים בשבוע). ניסיתי את כל התרופות הקונבנציונליות הקיימות בשוק אך אף תרופה לא עזרה הנויירולוגית אמרה לי שאין מה לעשות. האם זה נכון שיש תרופות פסיכיאטריות שיכולות לעזור למיגרנות?

ענת שלום, בהרבה מקרים מטפלים בכאבי ראש באלטרולט, שהיא תרופה שבמינון גבוה משמשת גם לדיכאון ובמינון נמוך לכאבי ראש. מעבר לזה אינני מכיר טיפולים שהוכחו כיעילים לכאבי ראש ע"י תרופות פסיכיאטריות. למיטב ידיעתי אפשר להעזר למיגרנות גם בטיפול בביופידפק, שזו טכניקה טיפולית שהגיעה מתחום בריאות הנפש. בהצלחה.

שלום רב, 1) הדבר הראשון שאני רוצה לדעת זה אם במצבים מסויימים של או סי די שאמנם לא נראה ברמה הכי הכי קשה מבחינת הטקסים והאובססיות למשל לנקיון שקיימות,אך לא ברמה הכי קשה (הפסיכיאטר דווקא הגדיר את המצב כחמור "SEVERE" ) אבל האו סי די שבנוסף אליו גם חרדות ביישנות ועוד גורם לאדם חוסר יכולת להשתלב בעבודה ובחברה גם אחרי טיפול תרופתי וטיפול אצל אחד מהפסיכיאטרים היותר טובים שיש . שאלתי היא האם יש מצבים כאלה או דומים לאלה בהם מקבלים קצבת נכות ? 2) הדבר השני והחשוב יותר,וחשוב לי מאוד ברשותך שתרחיב כאן הכי הרבה שתוכל. אני מעוניין לדעת מהן כל המטרות שפסיכיאטרים בוחרים להשתמש בריספרדל בשילוב אם ה SSRI ( לא מדובר בסכיזופרניה , אלא או סי די ). וגם מהן פעולותיו של הריספרדל במצבים אלה? תודה רבה .

רונן שלום, בהחלט ניתן לקבל קיצבת נכות מהביטוח הלאומי על OCD. כדאי להצטייד במכתב מהפסיכיאטר המפרט את קשיי התפקוד שלך. בעניין התרופות- שילוב של ריספרדל עם SSRI נעשה בכדי להוריד את המתח הקיים בהרבה מצבים של OCD (ואגב- גם בדיכאון). הריספרדל לפעמים יותר יעיל במצבים אלו לעומת תרופות אחרות להורדת מתח כמו בנזודיאזפינים (קלונקס, קסאנקס וכו').

כבר הרבה שנים אני עם כל מיני חרדות וכבר נמאס לי מהן. אני פחות או יותר בסדר, ואז פתאום, מתפרצת אצלי איזו חרדה שמציקה לי מאד, נפתרת (קוגנטיבי) בתוספת תפילה קלה שלא יופיעו עוד, עד לפעם הבאה. מה יהיה? מטופלת בטיפול ויופאקס. אני מתקשה מאד להנות מהחיים, גם ברגיעה. נמאס לי, מה יהיה הסוף? האם הפנוזה עוזרת? אל תדאג, אין לי כוונות אובדניות

שלום רב, נשמע שמצבך לא באמת מצליח להתאזן לאורך זמן. כדאי לשקול את העלאת מינון הויאפקס (אפשר להעלות עד 300 מ"ג) או לחילופין להחליף טיפול תרופתי. לא ברור לי האם "קוגנטיבי" אומר שאת היית או עודך בטיפול קוגנטיבי. בכל מקרה, זהו הטיפול המומלץ, אבל אם זה לא עוזר- שווה לשקול גם טיפול דינמי (קלאסי). בהחלט אפשר לעזור לך להגיע ליציבות גבוהה יותר.

כיצד מטפלים בנפגע חרדה מקאסם בשדרות לדוגמה? האם נותנים לו לשבוע שבועיים כדור כמו קלונקס או שנותנים לו מייד SSRI?

רן שלום, אתה מדבר על תגובת דחק חריפה, שזו סוג של חרדה. במצב של תגובת דחק חריפה יש חשיבות בעיקר לטיפול פסיכולוגי, כולל אפשרות לדבר על הארוע ולעבד אותו ע"י איש מקצוע. מקומן של התרופות אינו ברור ויש עדויות לכאן ולכאן. כנראה שטיפול מהיר ב- SSRI יעיל לתופעה זו. בד"כ לא מומלץ לתת בנזודיאזפינים כמו קלונקס, אלא במקרה של מתח קיצוני ביותר.

שלום ד"ר. אני סובל מחרדה שנים רבות ולאחרונה בעזרת רופאת המשפחה ובהסכמתי החלטנו לנסות את התרופה רמוטיב(הסכמתי כי שוכנעתי שזו תרופה עדינה יחסית ומופקת מצמח). לקחתי את התרופה חודשיים במינון מלא ללא הטבה בכלל. לאחר הפסקת נטילת התרופה(בהדרגתיות) התחילה אצלי תופעה של קפיצות שרירים באיברים שונים בגוף. זה נמשך ולא חלף למרות שעברו כבר כחודשיים וחצי מאז הפסקת הרמוטיב. נבדקתי בבדיקות דם - יצא תקין. בדיקת נוירולוג ו EMG - יצא תקין. האם יתכן שקפיצות שרירים שכאלו נובעות מהתעצמות החרדה? האם יתכן והרמוטיב הגביר חרדה כיון שמשפיע גם על הפרשת נוראדרנלין?

ערן שלום, רמוטיב אינו יעיל לחרדה, וזו הסיבה שהוא לא עזר. לגבי קפיצות השרירים- אינני מכיר תופעה כזו הנגרמת מגמילה מרמוטיב. קפיצות שרירים בהחלט יכולות להיות ביטוי לחרדה.

שלום דר שמגר, לאחרונה אני נמצאת תחת לחץ רב, עבודה לימודים, חיים אישיים. שמתי לב בחודשים באחרונים שאני זוכרת יותר את החלומות, הם יותר מוחשיים, מוזרים, אפילו גובלים בתחושה של הזיה. החלומות נראים ארוכים יותר, מפורטים ולעיתים אף מפחידים. איני סובלת מהפרעת שינה, אני סה"כ ישנה טוב ברוב הלילות, לפחות 6-7 שעות, שינה רצופה (פרט לחלומות בלהה וסיוטים לעיתים). לא ישנה שנ"צ. האם יש משהו שעומד מאחורי החלומות הללו, האם זה יכול להעיד על בעיה נפשית פרט ללחץ הקיים, שממנו אין לי אפשרות להמנע. תודה

דנה שלום, החלומות הם ראי הנפש, וכשהנפש בלחץ, לרוב זה משפיע על החלומות. ישנה אפשרות להעזר בטיפול פסיכולוגי, שיתן לך כלים להתמודד עם הלחץ. אפשר לנסות תרופת שינה קלה (למשל התרופה אוניסום ניתנת ללא מרשם רופא). מקווה שהעניינים יסתדרו במהרה.

שלום מתי צריך טיפול תרופתי קבוע לחרדות- האם מאפיזודה שנייה או מאפיזודה שלישית של חרדות? והאם התרופה מרפאת את ההפרעה?

אריה שלום, תלוי על איזו הפרעה מדובר, אבל ככלל רק מאפיזודה שניה מדברים על אפשרות לטיפול קבוע. בכל מקרה- התרופות אינן מרפאות את הבעיה אלא רק מאזנות את הסימפטומים כך שלא יפריעו. טיפול קוגנטיבי-התנהגותי יכול לתת כלים לריפוי הבעיה.

שלום רב אני לוקח רסיטל 80 מג ליום לOCD. רציתי לדעת האם יש כזה דבר בOCD מינון אחזקה או שצריך כל הזמן להישאר על המינון הגבוה שהביא לרמיסיה? (ואותה שאלה לגבי הפרעות אחרות)

ירון שלום, כיום מקובל להמשיך במינון הגבוה כמינון אחזקתי, זאת בניגוד לעבר שאז הורידו מינון לאחר השגת רמיסיה. השינוי במדיניות נבע ממחקרים שהראו שהורדת המינון מביאה לשיעור גבוה יותר של חזרת המחלה. זה נכון לכל ההפרעות הפסיכיאטריות.

תודה על התשובה. אם כן אז מאפיזודה שנייה ואילך צריך טיפול קבוע בOCD. אבל האם טיפול התנהגותי יכול להחליף טיפול תרופתי בOCD והפרעות חרדה או שהוא רק תוספת לטיפול התרופתי ולא יכול לבוא במקומו בOCD והפרעות חרדה אחרות?

בחלק משמעותי מהמקרים טיפול התנהגותי יכול להביא לאיזון מוחלט עד כדי אפשרות להשאר ללא כל טיפול תרופתי. בחלק מהמקרים יעילות הטיפול חלקית ויש צורך בטיפול תרופתי במינון מופחת., בחלק קטן מהמקרים הטיפול ההתנהגותי לא מועיל כלל- אבל זהו באמת מיעוט שבמיעוט.

שלום. לקחתי ציפרלקס במינון נמוך מאוד (5 מג' ליום) במשך כמה שנים ולפני כן הייתי מטופלת בסרוקסט, סכ"ה לקחתי תרופות במשך 7 שנים (מגיל צעיר - 17) לטיפול בדיכאון וחרדה. הפסקתי לקחת את התרופה לפני כחודשיים באופן הדרגתי (של יום כן יום לא) במשך שלושה שבועות. בחודש הראשון הרגשתי רגישות יתר, עצבנית, והתפרצויות בכי לא מוסברות. כעת אני מרגישה עייפה וחסרת מוטיבציה לקום בבוקר. קראתי בפורומים שונים שלאנשים לקח עד כ - 3 חודשים להתאושש מהגמילה ולחזור לתפקד בצורה נורמלית. האם מצב כמו שלי שכיח בתהליך הגמילה מתרופות נוגדות דיכאון?

שלי שלום, רגישות יתר ועצבנות הן בהחלט תופעות גמילה מוכרות, ובאמת הן הופיעו בחודש הראשון. אני חושש שמה שאת חשה כעת הן תופעות של חזרת הדיכאון, עובדה שמצביעה על כך שאת כנראה זקוקה לטיפול הזה באופן קבוע. אצל אנשים רבים לא ניתן להפסיק טיפול, כי הפסקת הטיפול פירושו חזרת סימני המחלה. הדבר דומה לטיפול ביתר-לחץ דם, שגם שם עם הפסקת הטיפול לחץ הדם שוב עולה. אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי אפשרות של חזרה לטיפול התרופתי. בהצלחה.

היי בן 25 לוקח מזה שנה וחצי ציפרלקס 10 מ"ג ליום אני מתחיל ללמוד פסיכומטרי,ויש לי הרגשה כל הזמן הזה שעבר ש"נאכלו" לי כמה תאים בראש והזכרון נהיה פחות חזק האם גם יכולת הלמידה שלי אמורה להפגם?

אוהד שלום, יש מקרים בהם הכדור פוגע קצת בריכוז ובזיכרון. אתה יכול לנסות להפסיק את הטיפול ליומיים-שלושה ולראות האם יש שינוי. בהצלחה בפסיכומטרי.

שלום רב בתוך כמה זמן ניתן להתמכר לכדורי שינה מסוג "סטילנוקס"??כי יש כדורים שזה 21 יום ויש כאלה 14...תודה רבה

שלום רב, זה מאד משתנה מאדם לאדם. רוב האנשים לא מתמכרים כלל לכדור, ובכל מקרה, כשנוטלים פחות משבועיים אין סיכוי להתמכרות. מעבר לזה הסיכוי קצת יותר גבוה, אבל כאמור זה לרוב לא קורה.

שלום רב אני נגמלת מקסנקס איקס אר ..הורדתי את הכמות בחצי כדור כל שבוע.. שאלתי היא מתי הגוף ייגמל סופית??עברו כמעט שבועיים ויש רק טיפת שיפור..אני עדיין עצבנית.ונעזרת בכדורי שינה כי אי אפשר לישון בגמילה..הגוף עצבני מאוד. אילו כדורי הרגעה ניתן לקחת לאחר הגמילה,מבלי להתמכר שוב..כשאני יהיה זקוקה לכדור הרגעה.כי אני אדם מאוד עצבני! תודה רבה

שלום רב, ראשית, לא כדאי לרדת במינון יותר מחצי מינון כל שבועיים. ככל שמתקרבים לסוף כדאי להאט את קצב הירידה. גם רוב כדורי השינה ממכרים, לכן כדאי להעדיף כדור כמו אוניסום שאינו ממכר כלל, או כדור כמו סטילנוקס (זודורם) שכמעט ולא ממכר.

שלום רב. בתנו בת 49 חד הורית עם תינוק בן שנתיים אובחנה "מאנית דיפרסיבה" לפני כשנה . היא נישאה צעירה מאוד ונולדו 2 ילדים, ההורים התגרשו על רקע המחלה ובעיות של הבעל (ocd ).והילדים (אז בני 8,5) טופלו הרבה בעזרתנו ובעזרת הסבא וסבתא של הבעל. לאחר שהם נפרדו נשארו הילדים עם אמם שבקושי רב הקדישה להם יחס אמהי והחסירה מהם הרבה אהבה ודאגה שלא ידעה לתת. אז היא עדיין לא טופלה ולא אובחנה. עם הזמן הילדים גדלו והם אנשים בוגרים לעצמם. אבל...לפני שנתיים כשהיא בת 48 ילדה ילד מבן זוג מזדמן.לאחר ששקעה בדכאון כשנה לאחר הלידה אובחנה מאניה דיפרסיה.. כמו כן נראה כי לא מתחברת לילד ולרגש האמהי שלה לפעמים לא שואלת עליו חודש.. הילד נמצא פעמים רבות אצלנו מחשש שיוזנח. לאחרונה התחילה לקבל טיפול תרופתי נראה שמשפר במעט את מצבה.... ולשאלה: בהנחה שהיא תמשיך לקחת את הטיפול בדיוק לפי הוראות הפסיכיאטר ושיחות אצל פסיכולוג, האם יש סיכוי שהיא תצליח להתחבר לילד כמו כל אמא נורמאלית ? לציין שגם עם הילדים הקודמים לא היתה דמות אמא דואגת וחמה. אנא חוות דעתכם. נודה מקרב לב לתשובתכם. סבא וסבתא מודאגים

חיה שלום, טיפול בהחלט יכול לשפר את מצבה. מאד רצוי לערב את לשכת הרווחה באיזור מגוריכם. הם יכולים לשלוח עובדת סוציאלית מקצועית שתלווה אותה ותעזור לה בהדרכה והכוונה בטיפול בילד. אותה עובדת סוציאלית תוכל לעזור לקבל החלטה מתי והאם להחזיר אליה את הילד, ובמקרה של התדרדרות היא תעזור לו לחזור אליכם. חיזקו ואימצו.

ד"ר שמגר שלום רב, רציתי לדעת כמה זמן צריך לקחת SSRI בהפרעות חרדה כגון OCD, התקפי פאניקה, חרדה חברתית וכו'. האם הSSRI מרפא או שאחרי הפסקתו תסמיני החרדה חוזרים בדרך כלל? האם זה משנה כמה זמן לוקחים את התרופה כשמפסיקים, למשל שנה או 5 שנים או שאין לזה משמעות ומתי שמפסיקים זה חוזר? והאם זמן נטילת התרופות שונה בהפרעות חרדה מאשר בדיכאון כי בדיכאון זה בא בגלים ואילו הפרעות חרדה הן כרוניות? זה מאוד מציק לי כל העניין הזה, אודה לתגובתך

דנה שלום, גם בדיכאון וגם בחרדה מומלץ ליטול טיפול לפחות לשנה. אם זו אפיזודה שניה של ההפרעה- מומלץ ליטול טיפול כל החיים, כי כמעט בטוח שיהיו עוד אפיזודות ללא טיפול. אם מעוניינים להפסיק- חשוב לעשות זאת רק לאחר התייעצות עם הרופא, ולעשות את זה בהדרגה איטית.

שלום רב! בתי בת 10. סובלת לאחרונה מחרדות בלתי הגיוניות- כולם עומדידם למות, אני אמות, בעלי ימות, היא פוחדת למות באמצע הלילה. האח שלה- בן 6, ימות פתאום , סבא וסבתא וכו'. בנוסף, מדי פעם היא נכנסת להיסטריה (במיוחד בלילה- בזמן העלייה למיטה) היא מתחילה לרעוד בשפתיים, לצרוח וטוענת שאינה יכולה לפהק- אינה יכולה לבלוע רוק וכו'. במהלך היום היא בבית הספר- מתפקדת כרגיל. אינני יכולה להשאירה לבד לשניה!!! מאז כיתה א, כשעברנו דירה, אני זוכרת את החרדות האלה- אך לא באותה תכיפות. חשוב לציין כי כול דבר שהיא רואה בעיתון, בטלויזיה- יחזור ויעלה בערב- ראתה אישה חולת סרטן- בערב היא מפתחת חרדה סביב זה. איננו יודעים מה לעשות- קניתי לה רסקיו רמדי אך נראה שאין זה עוזר. כאשר אינני בבית- היא מצלצלת אליי בכול מספר דקות לוודא שאני "חיה". החיים הפכו לבלתי נסבלים- במיוחד מהצד של בעלי- הוא כול הזמן קורא לה תינוקת וצועק עליה, אין לו כבר סבלנות לזה. האמת שזה ממש מתיש אבל ממש!!!! כאילו נכנס בה איזשהו שד שלא עוזב אותה. כואב לי יותר מכול עליה- למה בגיל שלה היא צריכה להיות ילדה חרדתית, שפוחדת מהצל של עצמה???? איך מטפלים בזה? פסיכולוג- ואם כן- איזה? פסיכיאטר- האם היא צריכה תרופות??? חשוב לציין שכשיש לה התקף חרדה זה ממש לא קצר!!!! זה מתארך לפעמים חצי שעה- צעקות השתוללות בבית, היא מסתכלת במראה וכו'. מה יהיה? איך עוזרים לה??? זה ממש ממש מתיש ומעייף!! מקווה לתשובתך, אמא חרדה...

נויה שלום, אינני מומחה לילדים, אבל אין ספק שבתך (וגם אתם) זקוקה לעזרה מקצועית. כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים. אני לא חושב שהיא זקוקה לתרופות, אבל אם הפסיכולוג יחשוב שכן הוא יפנה אותכם בהתאם. בהצלחה.

מאז שאני לוקח את הטיפול נוגד החרדה (ציפרלקס+אדרונקס+רספירדל) יש לי הפרשה מידי פעם לפעם בתחתונים מעין קרי לילה .(נראה כמו..)בתקופות שאני פעיל מינית הוא נעלם. ההפרשה היא אחת לכמה שבועות בכמות קטנה אך מטרידה..... האם הדבר הגיוני שכן לפני הטיפול לא היו מקרים כאלו.האם כדאי להחליף כדורים....?

אורן שלום, אינני יודע מה מקור התופעה שציינת. זהו משהו שלא רואים בד"כ תחת הטיפול שציינת. לכן כדאי לבדוק אפשרות למקור של מחלת מין. לא בטוח שזו הבעיה, אבל אם כן- מאד חשוב לטפל בזה ומהר.... ישנן מרפאות אנונימיות לאיבחון וטיפול במחלות מין השיכות למשרד הבריאות בכל הערים הגדולות בארץ. הטיפול בהן ניתן ללא תשלום וללא רישום בתיק של קופ"ח.

בגלל אובססיות ודכאון לקחתי ציפרלקס. עזר לי באופן חלקי. הרופא הציע לי לשנות תרופה. כדאי לנסות ציפרמיל ? הוא מתאים יותר למחשבות טורדניות ? אני נורא חוששת מתופעות לוואי. מה התועות לוואי שיש לציפרמיל יותר מציפרלקס ?

אורנית שלום, שתי התרופות יעילות באותה מידה. חשוב לזכור שלמחשבות אובססיביות בד"כ יש צורך במינון יותר גבוה מכדור אחד ליום (זה נכון לשתי התרופות). תופעות הלואי די דומות, ולרוב המטופלים אין תופעות לואי כלל (לכל היותר קצת הרגשה לא טובה בשבוע הראשון לטיפול).

שלום! שמי רונה בת 28. מזה זמן רב שאני סובלת מחרדות ורק לפני כשלושה שבועות התחלתי לקחת טיפול תרופתי. רופא המשפחה רשם לי "רסיטל" לי "רסיטל" ואחרי שבועיים משאבדתי את הכדורים וחזרתי לבית המרקחת המרקחת,נתנה לי הרוקחת "ציפרמיל" כיוון שלא נותרו חפיסות של "רסיטל".היא אמרה שזו אותה תרופה בשם אחר ושזה בסדר. אני מבחינתי חשה הרבה יותר בטוב מאז,קצת עייפה אומנם אבל מאמינה שזה יילך וישתפר אלא שבשבוע האחרון אני חולה בשפעת ולמרות שאני לוקחת דקסמול זה לא עובר ויש לי כמויות אדירות של נזלת ושמתי לב שלשום שיש לי עיגול של קרחת באמצע הראש. אני מאוד מודאגת ומתכוונת ללכת לרופא בקרוב.עד אז אוליי מישהו מכם יכול להגיד לי האם זה שייך באיזושהיא צורה לכדורים לכדורים שאני נוטלת/להחלפה המהירה של סוג הכדורים ו/או לשילוב כדורים אלו עם כדורי ה"דקסמול". אני מאוד מבקשת תשובה מה שיותר מהר, זה מדאיג אותי... תודה מראש, רונה.

רונה שלום, הכדורים שאת נוטלת אינם גורמים לנשירת שיער. לא כל כדור בפני עצמו ולא השילוב בינהם. לצערי קיימת לאחרונה מגיפה של מחלות דרכי הנשימה העליונות עם נזלת מרובה- ואת כנראה עוד אחת מרבים שחלו בזה, אבל זה כנראה יעבור.... בענין ההתקרחות- יכולות להיות סיבות רבות, מפטרת מקומית בשיער ועד מתח נפשי. כדאי להבדק ע"י רופא המשפחה. אני מניח שתוך זמן קצר גם הציפרמיל יעשה את שלו ומצבך הנפשי ישתפר.

שלום.אני בן 25 ובגיל 15 עברתי אירוע בו הותקפתי באלימות ומאז יש לי פוסט טראומה קלה וחרדות. בנוסף לכך,במהלך רוב רובו של היום אני לא מרגיש טוב, כלומר חולשה,עייפות,כבדות, עצבנות, תחושת חוסר זרימת אויר לריאות ואי שקט. אין תחושה של פחד ממשי ממשהו. מצב הרוח תקין,תיאבון תקין והמצב הוא סטטי כבר שנים. קשה לי להבין האם כל זה מחרדה או שיש גם דיכאון בנוסף? אציין שכל הבדיקות מטעם רופא המשפחה הם תקינות ואני לא לוקח תרופות.

יאיר שלום, קצת קשה להניח את האצבע על הגדרת התלונות באופן מדוייק. כנראה יש גם מרכיב דיכאוני מסויים, אבל בעיני זה לא העיקר. יותר חשוב שתטפל בעצמך. אתה סוחב צלקות לא פשוטות כבר הרבה זמן, ונדמה לי שאתה מרגיש שזה מפריע- ולא נעלם מעצמו. האם ניסית בעבר איזשהו טיפול? תרופתי? פסיכולוגי? אם כן- כיצד זה השפיע?

שלום אני נוטל אדרונקס ורסיטל במשך כשנתיים. בכל קיץ אני סובל מתופעת לוואי של התרופות (או של אחת מהן) שזה הזעת יתר וריח מאד לא נעים של זיעה, שאלתי היא האם ניתן לעשות משהו בנידון, אודה מאד על תשובתכם

אביאור שלום, אינני מכיר טיפול לאותה הזעה מעבר לטיפול קונבנציונלי של דאודורנטים וכו'. אם זה מאד מפריע יש לשקול החלפת טיפול.

לעופר שלום עקב כאבי ראש ירדתי ברסיטל לחצי כדור.שאלתי היא האם למרות שירדתי לחצי כדור עדיין יכולים להיות כאבי ראש .ושאלה שניה כמה חצי כדור יכול להועיל.תודה. .. .

אורית שלום, ברוב המקרים חצי כדור רסיטל אינו יעיל. לגבי כאבי הראש- תלוי כמה זמן הם נמצאים. אם את רק בימים הראשונים לטיפול- יתכן ונכון להוריד מינון למספר ימים ולתת לגוף להתרגל ואחרי העלמות כאבי הראש לעלות שוב במינון. מאידך- אם את כבר לוקחת את הכדור תקופה משמעותית יותר, נאמר מעל חודש- לא ברור לי עד כמה צעד כזה יכול לעזור. לפעמים כאבי הראש נמשכים גם במינונים קטנים.

לד"ר שמגר מברור, במכון הטראטולוגי, עולה שתרופת הלפונקס בטוחה באופן יחסי במהלך הריון, כמו"כ, נחשבות כבטוחות, התרופות ממשפחת הפנוטיאזינים, דוגמאת פרפאנן. מהו המינון המקביל של תרופות אלה ,ל- 400 מ"ג סרוקוול - שנלקח כרגע, ואין עליו עדין מחקרים מבוססים, מבחינת בטיחות בזמן הריון, ואיזה תרופות נוספות, למעט הפרפאנן, קיימות ממשפ' הפנוטיאזינים, שנאמר שהן בטוחות יחסית? שאלה נוספת בבקשה , לאיזה תרופה, לדעתך, כדאי לעבור ,בהנחה , שלכולן תהיה השפעה מיטיבה באותה מידה, והאם כדאי להרות, ולקחת את הסיכון היחסי, שתרופה בכ"א עלולה,אולי, חלילה, לפגוע בעובר, או לוותר על נושא האמהות,והכמיהה לילד, מחשש לסיכון העובר ? תודה מקרב לב עבור התשובה ושיקול הדעת! בשורות משמחות! מיכל

מיכל שלום, ראשית חשוב לזכור שבכל הריון, גם ללא תרופות, קיימים לא מעט סיכונים, גם לאם וגם לעובר. 2.5% מהילדים בהריונות "נורמליים" נולדים עם מומים מלידה. כך שבכל הריון טמון בעצם סיכון. ועדיין נשים בכל העולם נכנסות להריונות ומולידות ילדים. וכך גם צריך להיות. אני לא יכול (וגם לא רוצה) להמליץ על תרופה "יותר נכונה" כיוון שאינני מכיר אותך מספיק ובמקרה של יעילות דומה ההתאמה חייבת להעשות ברמה האישית. ההחלטה האם להביא ילד לעולם צריכה להביא בחשבון מכלול שיקולים רחב מעבר לסיכון למומים עקב תרופות. חשוב לזכור שחלק ניכר מההפרעות הנפשיות הינן בעלות מרכיב גנטי. צריך גם לחשוב עד כמה יש לך כוחות לגדל ילד. שוב, אינני מכיר את ההבטים הללו אצלך, ויתכן בהחלט שיש לך כוחות רבים ותוכלי להיות אמא נהדרת. בנושאים הללו כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר שמכיר אותך.

בס"ד שלום ד"ר שמגר בהמשך ל-2 ההודעות הקודמות: היום הייתי עם חמותי אצל רופא המשפחה והוא טוען 2 דברים שרציתי שתחווה דעתך עליהם, אם תוכל: א. שאלתי אם יש כדור אחר לשינה (הוא מסוג הרופאים שלא אוהבים שאומרים להם מה לתת/לעשות, לכן לא ציינתי את הכדור שאמרת עדיין)והוא אמר שלוריוון הוא טוב. לפי מה שהבנתי הוא לא טוב לאורך זמן מכיוון ששהשפעה פוחתת עם הזמן עקב התמכרות/התרגלות הגוף אליו לא? ב. הוא טוען שהמצב בו היא נמצאת (חולשה + down) הוא מהמינון הגבוה של הרספרידל(2 מ"ג), האם ייתכן כי לאחר תקופה של חודשיים ממתן הרספרידל (וכחודש וחצי מהעלאת מינונו ל-2 מ"ג) יוריד הפסיכיאטר מינון? יש לציין שכל תופעות החרדה וההזיות נעלמו לגמרי. ג. האם ייתכן כי המצב הדכאוני אליו נכנסה קשור לגמילה מהלוריוון ועדיף לחכות עוד קצת לפני שנלך לפסיכיאטר? תודה ויום טוב.

שלום רב, ללוריואן אכן יש פוטנציאל של התרגלות לאורך זמן, אבל עיקר הבעיה היא שהוא יכול לתרום למצבים בילבוליים בקשישים. אם חל שיפור במצב, בהחלט סביר להוריד את מינון הריספרדל ל- 1מ"ג. שווה לחכות עוד כמה ימים ולראות אם המצב ממשיך להשתפר. בהצלחה.

שלום רב! איני יודעת מדוע, אני תמיד נקלעת למצבים, שלמרות שאני יודעת שהדברים מסויימים אינם נכונים עבורי, אם אני עומדת מולי דמות סמכותית - קורה שאיני יכולה להתנגד, למרות שאני יודעת בוודאות שהדבר אינו מתאים לי - ויוצא שאני נפגעת פגיעה פיסית ולעיתים נפשית. דוגמא לכך יכולה להיות באימון גופני, כאשר המאמן הטיל עלי בתרגילים מסוימים, משקולות במסה שהם הרבה מעבר לקצה גבול יכולתי, ואני כאילו מצייתת, למרות שאיני מסוגלת לכך. אני מתאמנת טובה ויסודית - ויודעת מה ואיך נכון לדרוש מהגוף, ואני יודעת שדרך העבודה אינה נכונה, וחשה בעליל ,שהוא ממש מתעמר בי. אף לא אחת מחברותי לאימון - לא מסוגלת ולא ניסתה ולא היתה מרהיבה עוז בנפשה להעמיס על גופה משקל שכזה, ואני מרגישה באימון שאני קורסת, ואני אומרת לו שאיני מסוגלת, והוא כאילו אונס אותי להמשיך,כשהגוף לא מוכן לזה, ואיני יכולה להתנגד, ואני מרגישה שאני עושה דבר שהוא מעבר לכוחותי - עד כדי חבלה גופנית, ואיני מסוגלת להתנגד באותן שניות. כאשר אני חוזרת לביתי - כואבת פיסית ונפשית - אני מעבדת את הדברים - ומעבר לכאב ה פיסי והפחד שמא נגרמה לי פגיעה גופנית, - אני מרגישה פראיירית וטיפשה - ללא עמוד שידרה. מדוע אני מגיעה למצבים כאלה, כאשר אני יודעת בעליל מה נכון - ואיני עומדת על שלי? זה קורה במצבים מסויימים, וואיני מבינה איזה חולשה נפשית יש בי באותם רגעים שאיני יכולה להתנגד לדבר שהוא לא נכון עבורי. האם זאת בעיה אישיותית או בעיה נפשית? אנא עזרתך בבקשה! אורנה

אורנה שלום, אין ספק שאת זקוקה לחיזוק עמוד השדרה... אבל במקרה שלך אימונים לבד לא יועילו. את צריכה "מאמן" שיהיה קשוב לך, רגיש לצרכיך. ואני מתכוון למאמן נפשי, ולא גופני. קרוב לודאי שהבעיה שלך קשורה לאיזושהי חולשה באופי (או באישיות), שזו בעצם סוג של קושי נפשי. את רואה שאת מבינה בדיוק מה קורה לך, ואת מצליחה לנתח בקור רוח (לאחר מעשה) מה קרה לך, אבל מאידך את מוצאת את עצמך בזמן אמת שוב ושוב חסרת אונים מול אנשים סמכותיים. ההבנה לבדה לא מספיקה במקרה שלך. את צריכה הכוונה ויעוץ מקצועי ע"י פסיכולוג, שיוכל לעזור לך להבין למה את מגיבה כך, וגם לעזור לך למצוא בתוכך את הכוחות להתמודד במצבים דומים. נדמה לי שיש לך את הכוחות להתמודד, ועם קצת הכוונה מקצועית מהר מאד תוכלי להתמודד בכוחות עצמך. המון הצלחה!

שלום רב, אחי,גבר כבן 55, חולה פוסט טראומה ממלחמת יום כיפור, מטופל מזה שנים רבות בזריקה חודשית בשם דקינט ובארטאן. לפני כחודשיים גילו לו מוקד סרטני בריאה, וגרורות במוח. הוא אושפז בבית החולים והתחיל בטיפול סטוראידי. כיום לאחר חודשיים אחי מטופל רק במשככי כאבים, כתוצאה מהסיטואציה האנושית שהוא שרוי בה, הוא גם לא עשה ביופסיה, הוא לא מקבל טיפול כימותרפי. לאחר שהתיעצנו עם מיטב האונקולוגים בארץ והובהר לנו, שעם טיפול וגם בלעדיו סיכויי ההישרדות הם קטנים, אחי לא מקבל טיפול. כאשר הוא מקבל סטרואידים, מחמירה הפרנויה, הפסיכוטיות, עודף פעילות, ואי שקט שאלתי הינה, האם ידועים לכם מקרים שסטרואידים מחמירים את התופעות הפסיכוטיות וכיצד אפשר להתגבר על כך? ובנוסף האם האם מוכרת לכם שיטת טיפול בחולי סרטן, של סטוראידים ושילוב תרופות פסיכוטיות? מבקשת את עזרתכם, מוכנה גם באופן פרטי

שלום רב, סטרואידים בהחלט יכולים להחמיר תופות פסיכוטיות. במקרים רבים משלבים בטיפול עם סטרואידים גם תרופות אנטי-פסיכוטיות. במידה ויש החמרה בתופעות הפסיכוטיות- יש להעלות את מינון התרופות האנטיפסיכוטיות או להחליף טיפול. מקווה שתוכלו לצמצם לו את הסבל למינימום.

תודה לך על תשומת לבך.

שלום! רציתי לדעת האם יש תחליף לתרופת הריספירידאל? תרופה אחרת שלא גורמת להשמנה ולא משבשת את המחזור החודשי? תודה ליאת

ליאת שלום, מבחינת המשקל גאודון נחשבת לנוחה יחסית, בד"כ ללא עליה במשקל.

שלום רב ד"ר, יש לי כמה שאלות אלייך מאד מאד חשובות, ברשותך... אני התחלתי לקחת לוסטרל לפני חודש בערך, תחילה במינון של 50 מ"ג עם עלייה עד ל-100 מ"ג. נוסף לזה גם הותחל טיפול בקלופיקסול במינון של 1-2 מ"ג, כל זאת עקב חרדות, דכאונות, ocd, ולא חסר מה... ב"שורה התחתונה" אני מאובחנת כהפרעת אישיות גבולית. בערך אחרי שלושה שבועות הרופא הוריד לי את הקלופיקסול בגלל שהרגשתי אטומה לחלוטין בעיקר, עוד בתחילת כל הטיפול הזה התחילו לי דכאונות קשים מאד, החשיבה שלי הפכה לשטחית הרבה יותר ממקודם, סחרחורות ובילבול... מאז גם הייתי נמצאת כל היום במיטה -דבר שלא קרה לי אף פעם קודם לכן. והיציאה מהבית הפכה יותר קשה מהרגיל. בקיצור המצב החמיר נורא! לצערי הרופא החדש לא ממש הקשיב למה שאני מרגישה ולא יחס דבר לתרופות. אני מצידי בכל זאת המשכתי עם הכדורים כי קיוויתי שהתחושות יעברו... סחבתי וסחבתי...והמצב לא השתנה עד שנשברתי והפסקתי אותן על דעת עצמי (אני יודעת שזה לא בסדר אבל אחרי שנכנסים לכזאת מערבולת והרופא לא מקשיב לתלונות שלך אתה כבר לא יודע מה לעשות!-זה מייאש נורא). באותו היום של הפסקת הקלופקסול הורדתי גם 50 מג לוסטרל, ואחרי שבוע פחות או יותר את ה50 מ"ג הנותרים. היום, מאז שבועיים בערך של הפסקת התרופות, המצב רק הולך ומחמיר, לפני שהתחלתי עם הכדורים המצב לא היה ככה- אני עצבנית מאד,נמצאת בחרדות קשות, מבולבלת, נמצאת ב"סרט" יותר מלפני התרופות... הדכאונות מאז תחילת הטיפול לא עברו לי ואף החמירו מאד, אני בוכה המון וכבר לא יודעת מה לעשות... הקצת יכולת חשיבה "מאורגנת" שהייתה לי נעלמה... ובימים האחרונים גם התחילו לי בחילות ואין לי ממש חשק לאכול, וזה עוד "על קצה המזלג"! הגעתי למיון 4 פעמים לפחות השבוע אבל לא הסכימו לאשפז אותי. אני ממש אובדת עצות ומרגישה שהמצב לא נרגע.... ! שאלתי היא: מתי תופעות הלוואי האלה מאז הפסקת התרופות אמורות לעבור ואם בכלל??האם הן גרמו לנזק בלתי הפיך? אני לא מבינה למה המצב ממשיך ואף מחמיר למרות הפסקת הטיפול! אני ממש על סף שיגעון טוטאלי! האם זה בגלל הפסקת התרופות? ברור לי שהמצב היה חמור עוד לפני אבל לא ככה! בבקשה מה עושים במצב כזה ולמה זה לא עובר לי??? :(((( תודה רבה על תשובתך! אודה לכל מידע בדבר.

שלום רב, נשמע שמדובר בערב-רב של תופעות שחלקן היו לפני הטיפול התרופתי וחלקן הופיעו (או החמירו) בעקבות הפסקת הטיפול. כדי לעשות קצת סדר בבלאגאן אני צריך להבין האם כיום את נוטלת איזשהו טיפול תרופתי. כמו כן- האם בעבר לקחת תרופות אחרות? האם היית בטיפול פסיכולוגי? אם כן- כמה זמן. חזרי אלי.

ד"ר שמגר, תודה רבה על תשובתך! בעבר לקחתי המון תרופות פסיכיאטריות בין אם אלה תרופות SSRI או מייצבי מצב-רוח,בנזודיאזפינים למיניהם או נוגדי פסיכוזה אפילו... אך שום תרופה לא באמת עזרה לי. ממש אפשר להגיד שאף תרופה לא באמת הביאה להקלה כלשהי במצב. כרגע אני ללא תרופות. הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר מקופ"ח קרוב לשנתיים אך ללא הועיל... חשוב לציין שהפסיכיאטר היה קשוב להפליא, אנושי וחם אך לא הצליח לעזור לי. לכן עברתי לרופא החדש שהתחיל בטיפול הזה... וכאמור עזבתי אותו לפני שבועיים. בטיפול פסיכולוגי הייתי במשך שנה, אך הפסקתי בגלל כל מיני סיבות שקשורות לקשר שהיה לי עם הפסיכולוג. כרגע אני בטיפול פסיכולוגי אחר כבר שלושה חודשים אצל פסיכולוגית שבאמת דואגת למצבי ומנסה לעזור לי בכל מיני דרכים, התייעצויות עם כל מיני גורמים מבחוץ וכו... עוד בעיה חשובה לא פחות זה שאני נפגשת איתה רק פעם בשבוע וזה לא מספיק לי בכלל! אמרו לי שאני צריכה לפחות שלוש פעמים בשבוע אם לא יותר... אבל מבחינה כלכלית זה לא מתאפשר,וזאת בעיה. עכשיו אני שוקלת אם לעבור ל"מכון סאמיט" כי מאד קשה לי בבית ואני נמצאת בבית מאד לא בריא אז נראה שהטיפולים לא יועילו הרבה כל עוד אשאר בבית, וגם כי באמת כבר המון שנים שאין שום שיפור במצב שלי! לא תרופות, לא ממש טיפול פסיכולוגי (שזה מה שרוב המטפלים שלי אמרו לי שאני צריכה ומשם תבוא העזרה האמיתית- אבל כרגע זה לא ממש עוזר...) וגם לא אישפוזים. אז אולי שם עם טיפול יותר אינטנסיבי, סביבה תומכת יותר וכמובן-לא להיות בבית שמשגע אותי, אולי זה יעזור. :\ בכל אופן חזרה לשאלותיך-כרגע אני בלי טיפול תרופתי,בימים האחרונים כשהייתי במיון הביאו לי לוריוון להרגעה אבל לקחתי את זה פעמים בודדות בימים האחרונים. מחר יש לי פגישה עם הפסיכיאטר הישן שלי... למרות שאני יודעת שאין ממש מה לעשות אבל אני אלך אליו בכל זאת. לפני התרופות האחרונות הייתי ללא תרופות כמה חודשים, בקשר לטיפול הפסיכולוגי כבר סיפרתי... זהו. המצב ממש ממש קשה... תודה רבה לך! :((

ד"ר שלום אני לוקחת רמוטיב מה ההבדל בין רמוטיב לרודיולה מה כדאי לקחת? האם זה טיפות או טבליות , אני סובלת מקוליטיס האם מתנגש עם תורפות שאני לוקחת רפאסל,ולוסק. תודה גדולה לתשובתך.

חן שלום, רודיולה הינו תוסף מזון ואינו תרופה- לכן לא אוכל להתייחס אליו. רמוטיב היא תרופה על בסיס טבעי (צמח ה- היפריקום) היעילה לדיכאון קל עד בינוני. היא אינה מתנגשת עם התרופות האחרות שציינת.

שלום! אני בחורה בת 28 , מנהלת אורח חיים נורמלי , בעלת מקצוע נחשק , נמצאת בזוגיות יציבה . אני סובלת נורא , עצבנית מאוד , מתפקעת בשניות מול קרובים אבל עצורה מאוד מול רחוקים יותר.... כיצד ניתן לטפל תרופתית , והאם ישנו פתרון לא ממכר ?

שלום רב, בכדי לכוון אותך, עלי לדעת קצת יותר פרטים: ממתי את סובלת מאותה עצבנות? אם זה משהו שהופיע לאחרונה, האם יש תופעות נוספות, כמו שינויים בשינה או בתיאבון? חזרי אלי.

תודה שהגבת . אני עצבנית מגיל צעיר מאוד , כך גם אימי . בתיאבון אין שינוי כלל ובשינה השינוי כתוצאה מעצבים הוא נדיר . העצבנות מלווה במחשבות טורדניות ( משחזרת אירוע בלי סוף ) - למרות שאני לא יכולה לומר שמדובר במחשבות טורדניות כפייתיות ( מקווה שאמרתי נכון ) . קורה בזמן של כישלון או משהו קטן שלא מסתדר כפי שמצפה מהחיים ... בן הזוג טוען שאני כל הזמן רוצה לריב , ומצליחה להרגע רק אחרי פורקן עצבים ( מלווה בצעקות, עוררות ריגשית , הטחת האשמות שווא ... ) . אני מקווה שאני מובנת . הייתי שמחה לדעת שאפשר לטפל ללא תרופות . בגדול , אני לא רגועה . חסרה לי שלוות נפש ( בעיקר על רקע הילדות ) ניסיתי טיפול . לא ממש עוזר ...

שלום, בעלי בן 60 גימלאי , מטופל בטרנקסל 15 מ"ג מזה כ - 6 שנים ללא הפסקה עקב התקפי חרדה ספורדים, הטרנסקל מרגיע אותו ומאפשר לו שינה רגועה. לאחרונה כמעט לפני שנה החלו להופיע תופעות של שיכחה, בילבול, קשיים בשליפת מילים, סירבול מה בתנוענ ואיטיות בתנועות, מה שלא היה. קראתי על גבי האלון המצורף לכדורים וכל מה שאני מציינת ועוד מופיע כתופעות לוואי של התרופה. מה עושים אם כך? (בעלי מרגיש טוב ולדעתי למרות שאינני רופא הוא לא זקוק לתרופה זו לדעתי היא גרמה לו נזק ולו רק בגלל הזמן הרב שהוא נטל אותה.) האם להפסיק את התרופה? כיצד להיגמל בהדרגה? כמה זמן ממינון למינון 15, 10, 5 עד לגמילה סופית. האם התופעות הן הפיכות? ברצוני לציין שבעלי עבר סיטי ראש והכל בסדר. מקווה לקבל את התייחסותכם במהרה תודה מרים

מרים שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות קשורות לטיפול בטרנקסאל, אבל בד"כ הן מופיעות בתחיל הטיפול ולא אחרי מספר שנים. לאור העובדה שהתופעות החלו רק לפני שנה, כדאי להגיע לבירור במסגרת מרפאה קוגנטיבית. בנתיים, מעבר ל- סי.טי. שבעלך עבר, כדאי לבצע בדיקות דם כלליות, תפקודי בלוטת התריס ורמות ויטמין B12. לגבי הורדת המינון של הטרנקסאל- מומלץ להוריד 5 מ"ג כל 10-14 ימים. אם מופיע מתח או הפרעות שינה- להאט את קצב ההורדה. רק בריאות.

אני בן 52, ומטופל מזה כ-3 חודשים, עקב מתח ומחשבות טורדניות. הפסיכיאטר נתן לי כדורי לוסטרל" - 2 כדורים של 50 מ"ג כל אחד ביום. שאלתי: האם יש הבדל בין לקיחת 2 כדורים של 50 מ"ג כ"א ביון, לבין לקיחת כדור לוסטרל אחד של 100 מ"ג ביום ואם כן, מהו. שאלה נוספת, האם כדאי לקחת את הלוסטרל לפני השינה, על מנת שתופעת הלואי של עייפות לא תשפיע במהלך יום הפעילות?

אבי שלום, שני כדורים של 50 מ"ג זהים לחלוטין לכדור אחד של 100 מ"ג. בהחלט אפשר ליטול את הכדור בערב, ולבחון האם זה ישפר את העייפות. בהצלחה.

האם תשובתך כי אין הבדל עדיין בתוקף גם אם מדובר בלקיחת התרופה פעמים ביום בזמנים שונים במינון של 50 מ"ג (בצהריים ובערב) ובין לקיחה של 100 מ"ג בכדור אחד בערב?

כל החיים שלי אני סובל מלחץ פיזי חזק מאוד בגוף. כתוצאה מכך אני מרגיש צורך תמידי להיות בתנועה. כאשר אני צריך לשבת או לעמוד אני נאלץ לעשות תנועות עם היד או רגל . הדבר פוגע גם ביכולות הריכוז שלי. האים יש מה לעשות?

שלומי שלום, אם אינך מטופל בתרופות, כדאי לפנות קודם כל לנוירולוג לבירור.

בס"ד שלום ד"ר עופר שמגר לפני כ-3/4 חודשים חמותי החלה לסבול מחרדות והזיות שמיעתיות. רופא משפחה הביא לה לוריוון (1 ביום) ולאחר כחודש פנינו לפסיכיאטר ןהוא נתן רספרדל(1 מ"ג ) בנוסף ללוריוון. יותר מאוחר הגדיל מינון רספרדל ל-2 מ"ג. התופעות חלפו, תודה לאל, אבל נהייתה חלשה מאוד (מאז הרספרדל במיוחד לאחר ה-2 מ"ג)וכיום בקושי יכולה להרים כסא או מטאטא, בנוסף נוספו לה ב-3 שבועות האחרונים כאבי גב. בשבוע שעבר החלטנו להוריד לה בהדרגה את הלוריוון על מנת לראות אם בגלל השילוב של שני הכדורים הנ"ל, היא חלשה כל כך, הורדנו לחצי כדור במשך 3 ימים, השיפור היה ניכר, הן מבחינה גופנית(פחות חלשה) והן מבחינת מצב הרוח, ביום הרביעי הפסקנו אותו לגמרי והיה בסדר. ביום הבא לא נרדמה בלילה וביום שלאחריו ישנה טוב, ביום רביעי האחרון שוב לא הצליחה להרדם וביום חמישי כאשר לא הצליחה להרדם,הבאנו לה בחצות לוריוון והיא נרדמה עד 7 בבוקר. ביום שישי נרדמה טוב ללא! הלוריוון. השאלות שלי: א. האם ההפסקה של הלוריוון נעשתה כראוי או מוקדם מדי? איך לגמול אותה לגמרי כי לדעתנו הוא ממש מחליש אותה ב. מהן תופעות הגמילה? ג. ביום ראשון שעבר צבעו לה את הבית וביום שני הפסקנו הלוריוון ביום שני לטענתה החלה לה תחושה של בליעת אבק בגרון שמציקה לה האם ייתכן שזוהי תופעת גמילה או שייתכן שמחוסר אוורור לאחר הצבע ועישון בביתה? (הזמנו ביום חמישי בלילה רופא ממלר"מ שאמר שאין חמצן בבית וחייב לאוורר) זוהי הפעם השלישית שאני כותבת לך אז מקווה שהפעם קיבלת את ההודעה ותוכל לעזור לי יש לנו תור לרופא המשפחה רק ביום שני, כל רגע חשוב לא? תודה ושבוע נפלא שיהיה.

שלום רב, בד"כ גמילה מלוריואן נעשית ע"י הורדת חצי מינון כל שבועיים. אתם הורדתם קצת יותר מהר. אין בכך סכנה מיוחדת. הבעיות שעלולות להיות בהפסקה מהירה הן עלית מתח והפרעות שינה. מבלי לדעת- אתם נהגתם כשורה. אין צורך לחזור לטיפול בלוריואן בשלב זה. אם שוב מופיעות בעיות בשינה אפשר לתת לה רק חצי לוריואן במקום כדור שלם. אני מניח שתוך כשבוע השינה תסתדר. לגבי תחושת האבק בגרון- זה לא קשור להפסקת הלוריואן. רק בריאות.

ד"ר שמגר שלום!! תודה רבה רבה רבה שהשבת לי מהר יש לי עוד שאלה קטנה: האם ייתכן כי החולשה הטוטאלית הזו היא מהשילוב בין הלוריוואן והרספרדל (2 מ"ג)? והאם יש תרופה טבעית או קונבנציונלית אחרת במקום הלוריוואן על מנת לעזור לה לישון (האם בכלל צריך?או שיסתדר מעצמו) ושוב יישר כח על הפורום והעזרה שאתה נותן לאנשים, ישמור אותך האל שבוע טוב

גם ריספרדל וגם לוריואן יכולים לגרום לחולשה. ודאי שהשילוב בינהם גורם לחולשה. ישנן תרופות טיבעיות אבל אינני מתמצא בהן. ישנן תרופות לשינה שפחות מטשטשות, כמו אוניסום UNISOM. כפי שציינתי, אם בימים הקרובים מדי פעם תתנו לה חצי כדור לוריואן קרוב לודאי שזה לא יזיק.

חברה טובה שעובדת איתי 30 שנה ,בנה חלה במחלה קשה וכשלושה חודשים היא צמודה אליו בבתי חולים הלוך ושוב.מידי כמה ימים היא מגיעה לעבודה למספר שעות. מה שקורה לה שהיא ירדה במישקל לפחות 10 קג,פניה נפולות,היא לא משוחחת עם אף אחד,היא עצובה מאוד ,קשה לפתח איתה שיחה כי היא הודפת ,אני מאוד רוצה לעזור לה כי אני חוששת שהיא תתמוטט מעייפות פיזית ונפשית.היצעתי לה שאקח אותה לעשות רפלקסיולוגיה והיא סרבה. איך עוזרים לה? אגב היא נוטלת כדור כלשהו להרגעה מאז המיקרה

רות שלום, לא קל לעזור למי שלא רוצה. בהחלט יכול להיות שהיא חשה שלא בנוח לקבל עזרה, כי היא חשה שמול המצב של בנה הכל מתגמד, ואם היא תטפל בעצמה- כאילו היא גורעת במשהו ממנו. במצב זה יהיה לך מאד קשה להגיעה אליה. אפשרות טובה היא ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית של המחלקה בה מאושפז הבן. יתכן והעובדת הסוציאלית תוכל להגיע אליה ביתר קלות, מתוך המקום של טיפול משותף בבן. בלי קשר- כדאי לברר עם החברה מה מפריע לה ומה עוזר, זאת כדי שתוכלו לשמור על קשר של יפריע לה ורק יתמוך. מקווה שהעניינים יסתדרו במהרה.

שלום רב. אני סובל ממחלה דו קוטבית וטופלתי בעזרת מייצבים רבים ללא הועיל, כיום אני מטופל בנזעי חשמל פעמיים בשבוע. עברתי כבר סדרה של כ 40 טיפולים ועם קצב התגברות הטיפולים מופיעים לי צלצולים ורעשים בצד הראש שבו ניתן הטיפול ( ימין) האם נמצא קשר בין הטיפול הנ"ל להופעת רעשים אצל מטופלים? האם אני צריך להפסיק את הטיפול, האם זה יעבור לי עם הפסקת הטיפול? תודה.

אילן שלום, תופעה של צלצולים ורעשים אחרי טיפול בנזעי חשמל אינה מוכרת כמעט. עד היום התפרסם מקרה בודד כזה בו התופעה הופיעה בקשישה בת 93, שקשה לדעת מה היה מצבה הבסיסי (הכוונה- מצב המוח) ואיך זה התקשר אצלה עם נזעי החשמל. אנחנו יודעים שככלל בקשישים מופיעות לפעמים תופעות כאלו גם בלי טיפול בנזעי חשמל. כיוון שלא מדובר בתופעה מוכרת וידועה, קשה לי גם להעריך מה נכון לעשות- האם בכלל יש מקום להפסקת הטיפול. כמו כן קשה להעריך כיצד תשתנה התופעה עם הפסקת הטיפול. הייתי שמח לדעת כיצד הרופאים במחלקה בה אתה מטופל מתייחסים לזה.

אני בת38 , אני שנה לאחר לידה, לאחר כמה שינויים שעברתי, נכנסתי לדיכאון עם חרדות אובססיביות. אני סובלת מחרדות כבר 8 חודשים. התחלתי לקחת רמוטיב למשך 6 שבועות, הרגיע את הגוף אבל היו עדיין מחשבות טורדניות. עברתי לפאקסט לוקחת אותו כבר 12 יום חצי כדור מאחר והיו לי סחרחורות, כאבי ראש ועייפות נוראית, הפסיכיאטר אמר לי לקחת חצי כדור ונראה מה קורה. אין לי כאבי ראש ואת כל התופעות שהרגשתי, אבל עדיין אני בחרדה עם דפיקות לב ומחשבות אובססיביות. רציתי לדעת מתי הכדור אמור להשפיע עלי? והאם חצי כדור פאקסט מספיק לחרדה? מחכה לתשובה

גלית שלום, פאקסט הוא אכן בחירה טובה יותר לחרדה, שכן רמוטיב אינו יעיל לחרדה אלא רק לדיכאון. לצורך השפעה של הטיפול צריכים להגיע למשך טיפול מספיק ולמינון מספיק. מבחינת משך הטיפול- יש לחכות לפחות 3 שבועות במינון המתאים לצורך תגובה. מבחינת המינון- בד"כ לחרדה יש צורך במינון של 20-40 מ"ג (1-2 כדורים) ליום. חצי כדור כנראה לא יעזור. אם תופעות הלואי (כאבי הראש והסחרחורות) נעלמו, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר (אפשר בטלפון) לגבי אפשרות להעלות מינון לכדור שלם. שוב, יש לזכור כי גם כדור שלם לא תמיד מועיל, ולפעמים יש להעלות מינון. כולי תקווה שמצבך יתאזן במהרה.

שלום רב, אני כבת 30 עוד מעט , נוטלת סרוקסט כבר כ -10 שנים! הובחן אצלי OCD ומה שניקרא "תסמונת האימה" , אין ספק שהכדור חולל אצלי פלאים ועזר לי מאוד , בהתחלה סבלתי מאוד ואפילו הגעתי למצב של אגרופוביה דיכאון והתקפי פניקה מחשבות טורדניות וכו', לכן השתמשתי בעת הצורך גם בקלונקס (בהתקפי הפניקה) . ההתקפים הלכו ופחתו ויחד עם זה למדתי להכיר את עצמי התפתחתי , והתעצמתי, כיום אני נשואה ואם לילדה ב"ה . יש לציין שבמהלך השנים נטלתי את הכדור במינונים משתנים כאשר המינון הכי גבוה היה 30מ"ג. תמיד כשראיתי שמצבי טוב הורדתי את המינון ל-20 ואח"כ בהדרגה ל-10 מ"ג (חצי כדור) בתקופה האחרונה אני מאוד רוצה לנסות להפסיק כי יש לי תחושה שזה מפריע לחשק המיני , ובכן ירדתי לחצי כדור ואני לוקחת אותו בלילה לפני השינה . משראיתי שהשד לא כ"כ נורא וגם שכחתי לקחת כמה ימים פשוט החלטתי להפסיק והנה אני כבר ללא הכדור מעל לשבוע, אתמול התחילו לי כל מיני תופעות , עצבנות חוסר מצב רוח סיפטומים של חרדה כמו קשיי נשימה , וגם בלילות האחרונים אני פשוט כל הזמן חולמת חלומות מעצבנים לעיתים גם מפחידים, אני מאוד פוחדת מיזה זה כאילו הכול חוזר אלי , מצד שני אני לא רוצה לקחת כדורים כל החיים שלי, האם פיתחתי איזשהוא תלות בכדור ? בטיפול? האם תסמיני הגמילה כאלו קשים , זה נכון שלא ממש התיעצתי עם רופא , אבל אפשר לאמר שדי ירדתי בהדרגה . מה ניתן לעשות כדי להקל על התופעות הנ"ל, האם ייתכן שהכל חוזר אלי? או שזה גם חלק מהתופעה כשמנסים להפסיק עם הכדור . תוך כמה זמן זה אמור לעבור בהתחשב בעובדה שאני נטלתי את הכדור כבר כמעט 10 שנים? האם יש נקודת רווייה ז"א האם יש מצב שהגוף שבע מן הכדור ? אודה לתשובתיך ... בברכת חג פורים שמח! רונית .

רונית שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות חלק מתופעות הגמילה מהכדור, שנמשכות בד"כ כשבועיים עד שלושה. ישנה אפשרות של חזרת המחלה, אבל בשלב זה קצת קשה לדעת. ההבדל העיקרי- אם אלו תופעות גמילה הן יחלשו בתוך כשבוע. אם אלו סימני מחלה- הם יתגברו תוך כשבוע. בהצלחה, והרבה בריאות.

ד.נ. הייתי רוצה לדעת באם הנדון טובה גם לדיכאון&חרדה ? האם יש גם תרופה גנרית? האם בסל הבריאות?תודה.

שלום רב, התרופה ריספונד ידועה גם בשם ריספרדל. ריספונד היא הגנרית. התרופה קיימת בסל הבריאות בהתוויה של מצבים פסיכוטיים ואינה יעילה לדיכאון או חרדה (למרות שלפעמים משלבים אותה בטיפול לזמן קצר להורדת מתח).

אני נוטל סרוקאל כטיפול בדיכאון בתוספת לתרופות אחרות,ורציתי לשאול היות ואני מעונין לחצות כדור של 200 מ"ג למרות שכתוב בעלון המצורף אין לחצות, והשאלה היא האם זה אפשרי ואין צורך להתייחס למה שכתוב בעלון, או שאכן אסור לחצות,או שיש אפשרות לחצות ואולי לעטוף את התרופה במשהו,או איזה פתרון אחר נ.ב. ידוע לי שיש כדורים יותר קטנים אך אני מעונין בדווקא לחצות

כדאי שתתיעץ כאן בפורום רוקחות. שם יוכלו לתת לך הסבר יותר מדוייק לגבי הנושא.

שלום רב, אני בן 28 ועד לא מזמן לקחתי כל יום 20 מ"ג סרוקסט+8 מ"ג אדרונקס. עקב בעיות של השמנה ופגיעה בחשק המיני, עברתי בהמלצת הרופא לויפאקס xr (בתחילה 75 מ"ג ובהדרגה 150 מ"ג) במקום הסרוקסט. מאחר שקראתי שויפאקס במינון 150 מ"ג פועל בעיקר על הסרוטונין, שאלתי היא האם ניתן להמשיך ליטול 8 מ"ג אדרונקס לצד 150 מ"ג ויפאקס? (האדרונקס טוב לי ונטול תופעות לוואי). תודה, דניאל

דניאל שלום, לויאפקס יש גם מרכיב שעובד על סרוטונין וגם על נוראדרנלין (כמו האדרונקס), כך שאין הגיון לקחת גם אדרונקס. יחד עם זאת זה כנראה לא יגרום לנזק. אם אתה חש שזה עוזר לך, הייתי ממליץ שתנסה לקחת רק 4 מ"ג אדרונקס, כיוון שכבר קיים מרכיס נוראדרנרגי בויאפקס.

תודה. ובהמשך לשאלתי: האם זה נכון שעל מנת להפוך את המרכיב הנוראדרנרגי בויפאקס למשמעותי יש להגדיל את מינון הויפאקס מעבר ל150 מ"ג. תודה, דניאל.

אחותי סובלת מתסמינים של מצבי רוח קיצוניים . לעיתים ישנה שעות רבות . שמחה באופן קיצוני ואחר כך עצובה וכועסת. ברוב שנותיה היא שקועה במשקעי העבר. היא בת 40 נשואה ואמא לילדים עם בעיות זוגיות עקב מצבי הרוח. לכולם ברור שהיא זקוקה לטיפול חוץ ממנה- הטוענת לשפיות. כיצד ניתן לשכנע אותה להגיע לטיפול?

שושנה שלום, אני מניח שדיברתם איתה והיא לא מוכנה לשמוע על זה. פתרון שלפעמים עובד הולך ככה: בעלה יפנה לבד למטפל זוגי/ משפחתי, ויגיד לה שהוא הולך לטיפול כי הוא רואה שהתנהגותו מרגיזה אותה והוא רוצה להבין בטיפול איך להתנהג בכדי שהוא לא יגרום לה להתרגז. אחרי מספר פגישות לבד המטפל יוכל להזמין אותה בכדי להבין ממנה יותר על התנהגותו של בעלה. אם השיחה תתנהל טוב, יתכן והיא תהיה מוכנה לפגישות זוגיות נוספות- ומכאן הדרך לשינוי סלולה. כמובן צריך לתאם זאת מראש עם המטפל.

מזה שנתיים שאני צופה באחייניתי כשהיא מפגינה התנהגויות מדאיגות. השלב המדאיג החל לפני כשנתיים כאשר חזרה בתשובה, עזבה את בית הוריה ונדדה בין מדרשות בבני ברק וירושליים. הנדדוים הם חלק מהתמונה הכללית המדאיגה. הם תוצאה של חוסר יכולת להשתלב בחברת אנשים בני גילה. עד למצבים שהיתה מזמינה ניידות משטרה. לפני מספר חודשים, עשתה מהלך של חזרה בשאלה, ירדה לאילת, ועבדה במועדונים מאד מפוקפקים. גם שם המעורבות של המשטרה היתה ברורה, ביוזמתה. כעת, היא חזרה לעיר הולדתה במרכז. מתגוררת בבתי מלון קטנים ועוסקת באותו התחום. מידי שבוע הוריה מקבלים טלפון בהול ממנה כשהיא נמצאת במצבים המסכנים את שלומה ואת חייה. האם שומרת איתה על קשר טלפוני במידת הניתן ולפי רצונה של הבת לענות או לא. היא כן יוזמת פניות אל אימה כאשר היא זקוקה לצרכים בסיסיים. גם זאת היא עושה בטלפון בשעות הלילה המאד מאוחרות, ללא כל התיחסות לשגרת החיים הנורמלית. ברצוני לציין שבכל מסגרת שהיתה בה במהלך השנתיים האחרונות, נאמר לאם כי הילדה איננה בקו הבריאות הנפשית. הבעיה כמובן היא שהילדה בגירה ואיננה משתפת פעולה. האם קיימת דרך לסייע לה למרות כל המצויין כאן? אולי מהלך משפטי של קבלת אפוטרופוסות של ההורים עליה? כל רעיון אחר יתקבל. פניה זו היא תוצאה של חוסר אונים מוחלט של ההורים לגבי הדרך בה ניתן לסייע. אודה על כל רעיון ואפילו עם כרוך בהוצאה כספית.

שלום רב, בד"כ בתי משפט לא נוטים לתת אפוטורפסות בקלות אלא אם מוכח כי קיימת הפרעה בכל תחומי שיקול הדעת וכל הזמן. להערכתי מהלך כזה לא יצלח כאן. אפשר לפנות לגורמי הרווחה במקום מגוריה ולבקשם להיות איתה בקשר ולעקוב אחריה. מעבר לכך, לצערי, אין הרבה מה לעשות. אם יהיה רושם של מצב המסכן אותה או שהיא גורמת סבל מתמשך לסובבים לה, ניתן לפנות ללשכת הפסיכיאטר באיזור בו היא נמצאת (נמצא בד"כ בלשכת משרד הבריאות העירונית), ולהתייעץ איתו לגבי אפשרויות פעולה שונות. בהצלחה.

שמי מורן הנשואה לבחור שבעברו היה הולך הרבה לפסיכולוגים עקב קושי בקבלת החלטות .בעלי תמיד היה נמצא במצב של היםר מצב רוח ועכשיו פתאום בשנה האחרונה הוא נעשה בן אדם בדכאון מדוכדך כל היום במחשבות ששואלים אותו למה הוא אומר שאין לו סיבה להיות כזה כי הכל טוב אבל הוא לא מצליח הוא כל הזמן חושב שחורות פסימיסט. בבדיקה אצל פסכיאטר הומלץ לו לקחת ליתיום.האם זה מומלץ?

מורן שלום, קצת קשה לי לדעת מה בדיוק הבעיה של בעלך מבלי לבדוק אותו באופן מסודר. אני יכול רק לציין שליתיום היא תרופה מאד מקובלת ויעילה לאנשים עם תנודות במצב הרוח, בייחוד כאשר הם בדיכאון.

שלום, מאובחת כדיסטמית עם גלים מאג'ורים, האבחנה ניתנה לפני שלוש שנים ברור לי כי אני סובלת מכך כבר מגיל צעיר מאוד ועם השנים נהייתה החרפה. לפני כשש שנים הפסקתי לקבל מחזור בגלל התקן מירנה. במהלך השנה האחרונה הסתבר שאני במנופאזה. בת 43. לא ידוע לי מתי מעשית הפסקתי לבייץ. לאחרונה ניתנה לי אבחנה של דו-קוטביות, לאחר, כנראה, גל היפומאני יחיד, בין גלים דפרסיים. כרגע נעזרת ב 225 מיליגם ויפאקס. הומלץ על ליתיום 900 מיליגרם. אני תוהה האם יש קשר בין המצב ההורמונלי המשתנה למצב הנפשי המשתנה?

שלום רב, אין קשר בין הורמוני המין, גיל הבלות ומאניה דיפרסיה. ליתיום היא תרופה יעילה מאד לחולי מאניה דיפרסיה, ביחוד אלו שעיקר הביטוי אצלם הוא גלי דיכאון.

האם ניתן לקחת בocd 80 מג ציפרמיל או שהכי הרבה זה 60? בעבר כשטיפלה בי רופאה מתמחה היא אמרה לי ש80 זה בכלל לא מינון טריוויאלי. בכל מקרה, הרגשתי שה60 מג לא מספיקים לי.

יותם שלום, למרות שעקרונית מעל 60 מ"ג אין יתרון להגדלת מינון, הרי שיש חולים בודדים בהם ניתן לראות תגובה חלקית ב- 60 מ"ג ושיפור בתגובה ב- 80 מ"ג. בקיצור- שווה לנסות.

שלום רב אני לוקחת כ-חצי שנה ציפראמיל לפי המלצת רופאת משפחה עקב רגישות יתר ודאגנות מוגזמת שפגעו לי באיכות החיים. בחודש האחרון בבית המרקחת נתנו לי רסיטל ואמרו שזה אותה תרופה. אני מאוד חוששת שזה לא מדוייק. מה דעתכם בנושא ומה עם תוצאות הלואי של הרסיטל? ועוד שאלה, האם תרופות מסוג אלה אינם מזיקים לטווח הארוך יותר אם לוקחים אותם לאורך זמן? המון תודות על ההקשבה והעזרה.

שירן שלום, עקרונית אין כל הבדל בין התרופות. מדובר באותו חומר בדיוק רק מיצרן אחר. כמו למשל אקמול ודקסמול. במקרים נדירים מאד יש אנשים שמגיבים רק לרסיטל ולא לציפרמיל או להפך- רק לציפרמיל ולא לרסיטל. אבל זהו רק מיעוט, ואצל הרוב אין הבדל בין התרופות. אין כל נזק בשימוש לטווח ארוך. רק בריאות...

שלום רב, שמי קטלטל (שם בדוי), בת 35 עקב פיטורין לא הוגנים, מבוסית שהיה לי רק רע להימצא בחברתה ותחת חסותה, נכנסתי לדיכאון ואני לא יודעת איך לצאת מזה.... עבדתי שם שלושה חודשים פוטרתי רק בגלל שעבדתי "לפי הספר" ופעלתי לטובת האוכלוסיה בה טיפלתי (אני עוסקת במקצוע טיפולי). עליי לציין שהיציאה לעבודה היוותה עבורי נקודת מיפנה בחיים, אחרי לידה של ילדה- הייתי אחרי הלידה שנה בבית... ואחרי הפלה שקדמה ללידה, ושני אשפוזים פסיכיאטרים..... כך שהיציאה לעבודה היוותה עבורי גם סימבול לחיים הנורמלים וכניסה לשיגרה בריאה ונעימה בחיים.... ובום הכל נקטע..... למעשה, אני סובלת ממניה דפרסיה, ודווקא הגלים הדיכאוניים אינם מאפיינים את מהלך מחלתי.... זה לא שכעת אני כל היום במיטה ולא עושה כלום. אני מטפלת בילדתי, היא הולכת לגן בזמן, מטפלת בשני כלבים ומנהלת את משק הבית. אבל חשה שזה "גדול עליי" כעת לצאת לראיונות עבודה ולחפש עבודה חדשה.... מצד שני, לא רוצה בכלל!!!!! להישאר בבית ללא תעסוקה עוד הרבה זמן. מחר יש לי תור לפסיכיאטר שלי.... ומקווה שיתן לי תרופה כלשהי לשיפור המצב. עם זאת, אשמח לקבל מנסיונכם בנושא. תודה רבה!!!

שלום רב, הטיפול המועדף לדיכאון אצל חולי מאניה דפרסיה הוא טיפול תרופתי באחת משתי תרופות: ליתיום או למיקטל. בנוסף אפשר לשלב טיפול פסיכותרפויטי. לאור הגלים החוזרים אצלך, יש חשיבות עליונה להתמדה בטיפול התרופתי בדיוק לפי ההנחיות. קיימת אצלך רגישות גבוה להתפרצות דיכאון (וגם מאניה) וללא ההגנה של טיפול תרופתי, גם בתקופות של איזון, את חשופה ברמה גבוהה לחזרת המחלה.