פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום, יש לי אח בגיל צבא (אבל לא בצבא). ויש לו קטע שרוב הזמן הוא עצבני , אבל הבעיה שפעם בכמה זמן יש לו פרצים של תוקפנות שיכולה להיות , שבירה של קיר, או דלת... או דחיפה של אדם , גם כזה הקרוב לו, ולעיתים הוא "כיאלו תוקף את עצמו" ומחליט לבלוע מלא מלא כדורים... לטענתו לא כדי למות אלא רק בשביל לנוח מכל הכבדות והתוקפנות הזאתי... האם ניתן לעזור לו עם כדורים כדי שהחיים שלו יהיו יותר קלים ונחמדים? אהה כן ויש לו נטייה למצב רוח דיכאוני , כי הוא אוהב לדבר על מוות וכאלה די הרבה, אבל הוא לא בדיכאון כי הוא עובד ופעיל וכו...

בני שלום, נשמע שאחיך סובל ממצוקה של ממש שאינה מקבלת מענה הולם. קצת קשה לי לדת מה מקור אותו קושי, ולכן כדאי שיגיע לבדיקה של איש מקצוע. למרות שלא ציינת את זה, נדמה לי שאחיך סובל מדפוסי התנהגות דומים כבר מזה זמן רב, לפחות שנים אחדות. אם אכן זה כך, קרוב לודאי שמדובר על נטיה אישיותית להתפרצויות וקושי לשאת תסכול. במידה וזה כך, תרופות לא יוכלו לעזור במידה משמעותית והעזרה העיקרית יכולה להגיע מטיפול פסיכולוגי.

ד"ר שמגר, אכן אתה צודק, בליעת הכדורים, המצוקה הקשה, והעצבים החלו כבר בגיל 13 בערך, לפעמים קורה לו שהוא פתאום בא ואומר שטויות כמו:"אני טס מחר לאנטרטיקה ביי" או "מחר אני הולך להתקבל לאוניברסיטה בפינלנד" ובקיצור הוא לא יודע מה לעשות עם כל ההדחקות שלו שלוקחות אותו לפינות חשוכות... אמרו לנו באמת הרבה שמדובר במשהו אישיותי ולכן רצוי טיפול פסיכולוגי, ואני לא מבין למה תרופות נוגדות דיכאון לא יעזרו לו? הרי ניתן לנתב בעזרת התרופות תוקפנות עצמית של דיכאוניים אל עבר הסרוטונין, אז מדוע שלא יהיה ניתן לנתב תוקפנות עצמית או תוקפנות כלפי אחרים או רעיונות מוזרים אל עבר הסרוטונין גם כן? האם אין שום סיכוי לישועה מכיוון של טיפול תרופתי ארוך המשולב בשיחות?

שלום.אני בן 25 וסובל מחרדה תקופה ממושכת. ניסיתי לקחת לשבועיים כדור קלונקס 0.5 מ"ג וזה עזר במקצת.הפסקתי עם התרופה. בתקופה האחרונה מצבי הנפשי אפילו החמיר אני חווה חרדות יותר בעוצמה כמו כן התחילו רעידות של שרירי היד,הרגל, ולעיתים הפנים. בבירור אצל רופא משפחה ואצל נוירולוג לא נראה נזק עיצבי בבדיקת אלקטרו-מיוגרפיה ובדיקות הדם תקינות. עם הקלונקס הפסקתי לפני כשלושה חודשים אך הרעידות נמשכות ביתר שאת. א. האם יתכן והרעידות האלו קשורות לנטילת הקלונקס(הרי זהו כדור חזק) כלומר תסמיני גמילה? או שהתופעות האלו מוכרות כתופעות של חרדה עצמה ללא קשר לנטילת התרופה? ב.האם למרות הרעידות האלו אפשר לקחת תרופה קונבנציונאלית כנגד חרדה ללא חשש מנזק? אשמח לקבל את התייחסותם. תודה רבה

ינאי שלום, אם הרעידות הופיעו ביום-יומיים אחרי הפסקת הטיפול בקלונקס אז יתכן ואלו תופעות גמילה. תופעות אלו נמשכות בד"כ עד שבועיים-שלושה. אם זה לא הופיע מיד אחרי הפסקת הטיפול אז כנראה אלו תופעות חרדה. אפשר לקחת תרופות נוגדות חרדה ממשפחת ה- SSRI שאינן ממכרות. כמו כן ניתן לנסות טיפול בדרלין שיעיל לחרדה ולרעידות. כמובן אפשר לחזור לקלונקס.

האם זה נכון שאסור לקחת סרוקסט בזמן ההריון? אני לוקחת סרוקסט כבר שלוש שנים איך מתבצע המעבר לתרופה שמותרת בהריון

שלום רב, הסיכון בנטילת סרוקסט בהריון נמוך מאוד. בכדי לדעת באופן ודאי מה הסיכון אצלך כדאי להתייעץ במרכז הארצי ליעוץ טרטולוגי (מומים בעוברים) ב"הדסה", בטלפון 02-6243663/9

שלום ד"ר עופר, אני לוקחת כל יום רסיטל של 20 מ"ג מאז המלחמה. לאחרונה אני סובלת מהזעות לילה,עשיתי בדיקות דם ,הורמונים ,ובדיקת חזה. הכל יצא תקין. האם יש קשר לתרופות ..למרות הזמן הרב שאני לוקחת...האם עוד סימפטומם של חרדה...מחלה נפש חדשה? יש לי הרגשה חזקה שאני רוצה להפסיק רסיטל ..יש לי פחדים שאני לוקחת המון זמן ואוטוטו הנזקים נראים לעין..עצתך בבקשה. תודה

תמר שלום, לא ידוע לי על קשר בין רסיטל להזעות לילה. הזעות כאלו אינן סימן אופייני לחרדה, אבל זה בהחלט יתכן. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי העלאת מינון או החלפת טיפול.

אני סובלת מדכאון קל ובעיקר ממחשבות אובססיביות (ocd). בעצת רופא משפחה לקחתי חצי כדור סיפרלקס ביום. הכדור עזר לי רק הרגשתי מין תחושת לאות ועייפות. מכיוון שמבחינת הדכאון המצב השתפר, החלטתי להפסיק עם הכדור. לאחר שהפסקתי חזרו לי המחשבות והדכאון אולי אפילו יותר ממה שהיה. שאלותי: איך צריך להפסיק עם הכדור ? לקחתי ממילא רק חצי כדור אז לא יכולתי לרדת בהדרגה. האם יש מעין התמכרות לסיפרלקס ? אם אחזור לקחת את התרופה, האם היא תעזור לי כמו קודם ? (קראתי פעם שככשחוזרים לתרופה היא כבר לא עוזרת) האם אני צריכה לקחת את הכדור כל החיים ? (אני בת 50) האם אין נזק מצטבר מלקיחת התרופה תקופה ממושכת ? יש פתרון אחר לבעיה ? אולי ברפואה האלטרנטיבית ? רציתי לציין שהייתי בעבר בטיפול פסיכולוגי ולא עזר לי. תודה מראש על התשובה

נועה שלום, את צודקת- אי אפשר לרדת בהדרגה מחצי כדור ליום. ובכל זאת- אין התמכרות לציפרלקס, או לכל תרופה נוגדת דיכאון אחרת. כאשר חושבים על הפסקת טיפול צריך לקחת בחשבון כמה נקודות: 1. השנה הראשונה לאחר תחילת הגל הדיכאוני מועדת במידה ניכרת לחזרת דיכאון, כך שרצוי לא להפסיק טיפול במהלך השנה הראשונה. 2. הפסקת טיפול בד"כ צריכה להיות הדרגתית (לא במקרה שלך...). 3. מי שחווה גל דיכאוני אחד מתישהו בחיוו נמצא בסיכון גבוה הרבה יותר לדיכאון נוסף. 4. מי שעבר שני ארועים דיכאוניים סיכוייו לדיכאון נוסף עולים על 90%, כך שבמקרים אלו מומלץ לקחת טיפול לכל החיים. בכל מקרה- צריך לזכור שתרופות אינן מרפאות את הדיכאון אלא רק מעלימות את הסימפטומים (כמו אקמול לחום), כך שעם הפסקת הטיפול בהחלט יכול להיות שהדיכאון יחזור (כמו שם הפסקת נטילת האקמול החום שוב עולה). זה אינו סימן להתמכרות. לא ידוע על שום נזק מצטבר בנטילת תרופות נוגדות דיכאון לטווח ארוך. הדבר דומה לכל שימוש ממושך בתרופות, כמו ביתר-לחץ-דם, במיגרנות, באסטמה או טיפול לכולסטרול. בכדי להקטין את הצורך בתרופות רצוי לשמור על אורח-חיים מאוזן, לעסוק בפעילות גופנית מסודרת, וניתן להעזר בטיפול פסיכולוגי, בעדיפות לטיפול בגישה קוגנטיבית-התנהגותית.

שלום, איך ניתן בכלל להפסיק טיפול תרופתי בOCD או הפרעות חרדה אי פעם אם ההפרעות הללו כרוניות? יש לי התקפי פאניקה ואני לוקח תרופה והיא עוזרת. אני אצטרך לקחת אותה תמיד? טיפול התנהגותי לא עזר, לכן השאלה היא אם אפשר להפסיק טיפול תרופתי אם לא עושים טיפול התנהגותי או שטיפול התנהגותי לא עוזר תודה מראש

יואל שלום, הפסקת טיפול בנסיבות שתארת היא לא פשוטה. ככל שההפרעה ממושכת יותר (מעל שנה-שנתיים) יש יותר סיכוי שהיא תהפוך כרונית. במקרים מסויימים עם הגיל חלה התמתנות בתסמינים, ואחרי מספר שנים אפשר לנסות להוריד בהדרגה במינון. ברוב המקרים הבעיה הופכת כרונית ויש צורך בטיפול לכל החיים, בדיוק כמו טיפול ליתר-לחץ-דם או טיפול לאסטמה לכל החיים.

שלום, אני בן 20 וקשה לי מאוד לשבת ללמוד. מאז ומתמיד הייתי ככה. זה ממש משעמם אותי ואין לי "תחת" לשבת. כילד לא הייתי היפראקטיבי אבל התופעה הזאת תמיד הייתה. הייתי צריך להילחם בעצמי כדי ללמוד. האם יכול להיות שמדובר בהפרעת קשב? והאם ריטלין יכול לעזור?

עדי שלום, בהחלט יתכן שמדובר בהפרעת קשב והיפראקטיביות. יש באתר פורום על הפרעות קשב- תוכל להתייעץ שם ולקבל מידע יותר מפורט.

שלום רב, אני בת 30 רווקה כל פרידה שלי עם גבר קשה מאוד, דיכאון , בוכה בלילות מבלי שאף אחד יראה, לאחרונה היה לי קשר עם גבר נשוי שפיתה אותי והקשר התנתק בנינו וברור שזה מה שהיה אמור להיות בסוף, איך אוכל להתגבר על זה ולחזור לעצמי?

שלום רב, כל פרידה היא קשה, אבל נדמה לי שלך קשה במיוחד. יכולות להיות סיבות רבות לקושי הזה, ויש צורך להבין את הסיבה ולתת לה פתרון הולם. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור מאד בהבנה של הקושי ומתן כלים להתמודד איתו. יתכן שישנן קבוצות תמיכה לנשים במסגרת ויצ"ו או נעמ"ת- שווה לברר. בהצלחה.

ד"ר שלום רב ! ישנן 2 תרופות פסיכיאטריות אותן אני לוקח באופן קבוע : 1. קלופיקסול 6 מ"ג ביום. 2. קלונקס- לפי הצורך (כ- 3 כדורים של 2 מ"ג בשבוע) ברצוני להתחיל לקחת "אומגה 3", בצורה קבועה , כאורח חיים. האם ישנה סיבה שביגללה לא אוכל לקחת "אומגה 3" , תוך התייחסותך לתרופות הנ"ל אותן אני לוקח באופן קבוע? האם נטילת "אומגה 3" , תיפגע ביעילותן של אחת התרופות אצלי, או תיגרום לראקציה לא מומלצת, או לא רצויה? האם מותר לי לקחת "אומגה 3" באופן קבוע יחד עם התרופות הנ"ל? לתשובותיך אודה

שלום רב, אומגה 3 לא נחשבת תרופה לכן אין לי ידע טוב עליה. ממה שאני יודע לא אמורה להיות בעיה עם זה.

קרה עם זה? ומדוע אין מענה לאחר שבוע?

שולה שלום, מצטער, אבל בימים האחרונים לא הייתי כל-כך פנוי. בדקתי את כל ההודעות בימים האחרונים וכולן נענו. אם לא נענית כנראה ההודעה משום מה לא הגיעה אלי. אשמח אם תוכלי לשלוח אותה שוב.

מה ההבדל בין סיפרלקס לסיפרמיל. איזו מהן יעילה יותר לטיפול בדכאון ? ולטיפול ב- ocd? לאיזו מהן יש יותר תופעות לוואי ?

עדי שלום, שתי התרופות יעילות באותה מידה. ציפרלקס הוא בעצם מכיל את המרכיב הפעיל של ציפרמיל. כלומר בציפרמיל ישנם חומרים לא פעילים ולכן לציפרמיל יש מעט יותר תופעות לואי.

שלום לך ד"ר, אני נוטלת כל יום כדור של 20 מ"ג רסיטל. ככה כבר כמעט שנתיים ..לאחרונה אני חשה כאילו נרדם לי חצי ראש ..חצי פנים ...מאין התקשות כל פעם של איבר אחר זה קורה גם בידים גם בגב...בדקתי את הענין עם נירולוג ששלח אותי לצילום עמוד שידרה צווארי ראו שם תזוזה קלה בחוליות אבלי דווקא נראה שזה קשור לכדורים שאני לוקחת ..אני חוששת מפגיעה עצבית /ארוע מוחי/ שיתוק...ואולי זה רק סימפטום של חרדה.. איך לפרש את זה ...התקשות איבריים עם נימול..שבא והולך . תודה

שלום רב, רסיטל לא גורם לתופעות כאלו. חשוב להשלים את הבירור הנוירולוגי/ גופני. רק אם הכל תקין אפשר לחשוב שמדובר בביטוי גופני לחרדה.

שלום. אובחנתי על ידי פסיכאטר כבעל חרדה חברתית וסובל מדכאון קל. היא נתנה לי מרשם לציפראמיל. שכחתי לשאול אותה שאלה חשובה ולכן אשאל כאן_ אשתי ואני מנסים להכנס להריון.האם בנטילת הגלולה על ידי עלולה לגרום לנזק בנושא ההריון? . אשתי מאוד לחוצה עקב כך .והאמת גם אני. אולי כדאי לחכות שאשתי תיכנס להריון ואז להתחיל בטיפול? תודה על כל תשובה

שלום רב, אין קשר בין נטילת תרופה על-ידך לבין האפשרות שאשתך תכנס להריון. ציפרמיל אינו פוגע בפוריות הגבר ולא משפיע על איכות הזרע. בהצלחה לך וגם לכם.

שלום רב שמי הוא רפי ואני חולה בסכיזופרניה. כרגע אני נוטל סרוקואל במינון של 400 מ"ג אך עדיין מצבי לא יציב .בעבר נטלתי גם זיפרקסה וסוליין אך השפעתם לא ניכרה ולא הטיבה את מצבי.כמו כן נטלתי בעבר בנוסף ביחד עם האמור לעי"ל גם פרוזק וסרוקסט(לא ביחד כמובן , לטיפול בדיכאון ובOCD שנילוות אצלי למחלת הסכיזופרניה). הבעיה העיקרית שמלווה אותי , שבגללה אני כותב שאלה זו, ומעוניין לשמוע את דעתך היא תופעה של כאב חזק שמוגדר, ככאב נפשי , ושלא נמצא לו פיתרון ע"י אף לא אחת מן התרופות שנטלתי , כולל התרופה העכשווית שהנני נוטל. ידוע לי שתרופות כגון פרוזק וסרוקסט ממשפחת הSSRI אמורות לעזור בפיתרון בעיות של כאב , אך לי כאמור הן לא הועילו. שאלתי אליך היא האם יש לך המלצה על תרופה או תרופות ספציפיות שתהיינה נילוות לסרוקאול, שייצרו אפקט חיובי ביחד עם הסרוקאול או לכל הפחות שלא ייצרו אפקט שלילי, שאמורות לעזור בפיתרון בעיית הכאב , ומדובר כאמור על כאבים חזקים,וכמובן הייתי מעדיף תרופות שאין להן השפעות ממכרות(לי ידוע שרוב התרופות נגד כאבים הן בעלות אפקט ממכר). אציין רק שאינני יכול להעלות את מינון הסרוקאול וזאת משום תופעות לוואי שאני סובל מהן , והמינון שאני נוטל כרגע מהווה איזשהוא שיווי משקל בין תופעות הלוואי למינון התרפויטי.אציין בנוסף שבעבר כן נטלתי מינון גבוה יותר של התרופה , אך גם ללא הועיל לתופעת הכאב. בתודה מראש

רפי שלום, תוכל להסביר בבקשה קצת יותר על הכאב? היכן הוא בגוף? איך הוא מרגיש (לוחץ, דוקר, שורף)? האם הוא רציף או בא והולך? מה מחמיר אותו ומה מקל עליו? איזה בדיקות עברת? מי קבע שזה נפשי?

2. תוך כמה זמן מתחיל להשפיע כדור הנוקטורנו מנטילתו ועד שגופי יהיה מנומנם??????

תוך חצי שעה עד שעה.

לד''ר שלום רב! על עלון המידע של תרופת הנוקטורנו (כדורי שינה) כתוב ''אזהרה:אין להשתמש בתקופות ממושכות'' להל''ן מצבי: לעיתים כשאני חוזרת מהעבודה ב17:00 אני מרגישה פשוט ''שפוכה'' מעייפות, לא מסוגלת למשוך...ונרדמת עד 20:00 או 21:00, לאחר מכן קיים קושי להירדמות בלילה. אז אני לוקחת 1 או שני כדורי נוקטורנו מינון נמוך שאלתי: 1 האם זה מסוכן ליטול תרופה זו במשך תקופה???,(כי לפי המצב אני אצטרך ליטול אותה רצוף ולא הייתי רוצה שתסכן אותי או את בריאותי.

הבעיה העיקרית היא סכנה קלה מאד של התרגלות לתרופה וירידת השפעתה. זה לא תמיד קורה, אבל יש מקרים בהם זה קורה. הכי חשוב לנסות לשנות את הרגלי השינה שלך. לא להרדם אחה"צ. בכל מחיר. לשתות הרבה מים משעות הצהריים. אם צריך- להכנס למקלחת מרעננת איך שאת מגיעה הביתה. אחרי שבועיים-שלושה תתרגלי לסדר יום חדש ולא תצטרכי לישון אחה"צ. ובודאי שלא תצטרכי לקחת כדורים.

שלום רב, מיזה קרוב לשנתיים אני נוטל סימבלתה במינון 60 מ"ג עקב דכאון. יש שיפור מהתקופה שלפני. תופעת הלוואי שהכי מפריעה לי היא בתחום המיני: קושי להגיע לזיקפה, קושי רב בשפיכה, ועוד. (אציין שאני בן 24). איך - אם ניתן - לבטל או להפחית את זה? בתודה מראש

משה שלום, בהרבה מקרים אין לזה פתרון טוב. לפעמים אפשר לנסות להוסיף בונסרין וזה עוזר. אבל לא תמיד. במידה ואין שיפור יש לשקול החלפת טיפול, עדיף לציפרמיל או ציפרלקס.

האם תתכן תגובת רעשים בראש בצד שמקבל את נזעי החשמל. מדובר בתופעה שהחלה עם תחילת הטיפולים ומפריעה לתפקוד היומיומי?

צופיה שלום, התופעה שאת מתארת לא מוכרת לי. כדאי להתייעץ עם נוירולוג בעניין.

בתי עומדת ללדת בעוד כמה חודשים. היא הפסיקה עם הריספרדל בהדרגה (היה לה התקף פסיכוטי והיא אובחנה כבי פולר) ומכמות של 0.75-1 ביום במשך שנה היא ירדה לאט לאט עד שהיא לא לוקחת כלום עכשיו. שאלותי הן: 1.האם יתכן שהיא באמת לא צריכה יותר או שזה עלול להתפרץ פתאום? 2.האם ההריון גורם לזה שהגוף צריך פחות? 3.האם כדאי לקחת כמניעה לאחר הלידה מינון נמוך של ריספרדל כדי שלא יהיה התקף פסיכוטי כי הבנתי שהיא בסיכון?או לחכות ולראות ואם יהיה צורך אז תיקח

אלונה שלום, ישנם שיקולים מורכבים לגבי חידוש הטיפול. ככלל לקראת סיום ההריון הסיכוי לנזק מתרופות הוא נמוך ביותר. מאידך צריך להכיר מה היה בדיוק באפיזודה של התפרצות המחלה. צריך להבין איך זה נמשך ולמה זה נרגע. רק הבנה מעמיקה של כל אלו, שנעשית ע"י הרופא המטפל, תוכל לתת מענה הולם להתלבטות שלכם.

אני נתונה מאד להשפעת ההורמונים באופן מחזורי,זאת אומרת שבשבוע שלפני המחזור ובשבוע המחזור עצמו אני מרגישה דיכאון והכל שחור ,עצבנות וחוסר אנרגיה,ואילו בשבועיים הטובים של החודש אני מלאת מרץ(לא חריג)הגיונית והעתיד נראה בסדר גמור. אני מודעת שלנשים רבות יש תנודות כאלה מחזוריות אבל זה נראה לי קצת קיצוני. מה גם שאני סובלת מזה. האם זה באמת נחשב הפרעה והאם יש לכך פיתרון לא תרופה פסיכיאטרית? תודה.

מירי שלום, מדובר בסינדרום קדם-ויסתי (PMS) המוכר כתופעה משולבת גופנית ונפשית. ניתן להעזר הטכניקות לא תרופתיות שונות. ראשית יש להפסיק שתיית אלכוהול, עישון ולשמור על פעילות גופנית קבועה. יש לדאוג לשינה מספקת וסדירה. ניתן להעזר גם בתרגילי הרפיה ובביופידבק. טיפול התנהגותי נחשב יעיל בהפרעה זו. וקיימת גם אפשרות לטיפול תרופתי ע"י תרופות ממשפחת ה- SSRI. בהצלחה!

שלום, אני נוטלת רסיטל 5 שבועות לאחר נסיון גמילה והובהר לי שאצטרך להשתמש באופן קבוע , נטלתי 4 שבועות 20 מג' +שבוע של 30 מג'. לאחר 4 שבועות הראשונים היתה לי נסיגה ולכן העלתי ל-30מ'. היום תחילת השבוע השישי ויש לי אי שקט נוראי וגם רעד לכן נוטלת במשך היום ואבן/קלונקס שמרגיעים אך עושים אותי כמו זומביט ואני נורא חלשה. בזמנו לפני מס' שנים סרוקסט מאוד עזר לי בדיכאון הקשה אך אני לא זוכרת תוך כמה זמן , במשך השנים עברתי לרסיטל שהיה גם בסדר. מתי אוכל לדעת אם כדאי לחזור לסרוקסט? אני יכולה להתמודד עם תופעות הלוואי שלו (בעיה בתפקוד המיני ,השמנה ועצירות) העיקר שירגיע אותי. ובמשך הזמן לעבור לרסיטל (אולי אחרי שנה) במידה וניתן האם אפשר להפסיק בבת אחת ולהתחיל סרוקסט? או שמומלץ להעלות את מינון הרסיטל ל-40מג'?(כמובן בהתייעצות עם הרופא). קצת אין לי אמון ברסיטל ,לא יודעת למה? אודה לעזרתכם.

גלית שלום, את נמצאת על הגבול מבחינת ההחלטה על יעילות הרסיטל. במידה ותוך כשבוע לא יחול שיפור לטובה אפשר לחשוב על החלפת הטיפול. הפסקת הרסיטל צריכה להעשות בהדרגה ולא בבת אחת. במקביל אפשר להתחיל טיפול בתרופה חליפית תוך התייעצות עם הרופא המטפל. בהצלחה!

דודתי סובלת מהפרעה ביפולרית מזה שנים רבות (מגיל 20 , כעת בת 45). מטופלת בליטיום. בעברה הרחוק שני אשפוזים בגין התקפי מאניה. הנ"ל פנתה לפני מספר ימים לפסיכיאטר המחוזי וזה אמר לה שהיא כלל לא סובלת ממניה דפרסיה אלא היא פשוט אישה היפראקטיבית , ושהיא יכולה לפסיק את הטיפול. אימי במאד מקורבת אליה ומכירה אות הבמשך כל השנים האלו טוענת שלאחרונה היא מרבה בקניות לא מבוקרות, מדברת לללא הפסקה , וישנה 3 שעות שעות בלילה מבלי להיות עייפ הבמהלך היום. אימי מפחדת שאותו פסיכיאטר נתן לה לגיטימציה להפסיק את הטיפול והזמן עד לאשפוז הבא שאול ..... המצב יותר סבוך מאחר והאשפוזים היו בצעירותה כאשר היתה ללא ילדים , ומאז למעשה שנים רבות היתה יחסית מאוזנת. כעת ילדיה כבר גדולים , ואינם יודעים על הבעיה ממנה סובלת אימם , והתקף שכזה יגרום להרבה שאלות לצוץ.......... לכל הדעות , וגם לדעת הפסיכיאטרים שטיפלו בה לאורך כל השנים עליה להמשיך בטיפול. לעניות דעתי עם כ"כ הרבה רופאים בדקו אותה במהלך השנים ומצאו לנכון כי אכן זו הבעיה (גם מוכרת בביטוח לאומי כסובלת מזה) וכן כל הסימנים מצביעים על כך , לא ייתכן כי יום אחד בהיר מישהו יקום וישלול את הכל............... מה עושים ע"מ לגרום לה להמשיך בטיפול??

שירה שלום, אכן מצב לא פשוט. לצורך הבהרה מספר שאלות: 1. האם בעבר דודתך התמידה עם הטיפול? 2. מאין אתם יודעים על חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי? ממנה? האם ראיתם משהו בכתב? 3. האם מישהו מיכם פנה לפסיכיאטר המחוזי והבהיר לו את המצב? חיזרי אלי ונחשוב איך ממשיכים.

שלום עופר,האם ישנם מקרים של סכיזופרניה ללא היסטוריה במשפחה הקרובה והרחוקה? האם סכיזופרניה יכולה להופיע אך ורק מהבטים סביבתים?ועוד שאלה אחת אחרונה-האם אתה מכיר תופעה של שמיעת שיר בראש מין הדהוד של מנגינה.אך ללא קשר לגרום חיצוני כמו רדיו או מכשיר אודיו אחר כאילו לא דרך האוזניים? האם זה נקרא הזיות שמיעה כמו בסכיזופרניה?

אסף שלום, רוב המקרים של סכיזופרניה מופיעים ללא רקע משפחתי. לא ברור עד עמה יש מרכיב סביבתי בהופעת סכיזופרניה, ובכלל מעבר לגורם הסיכון התורשתי- שאר גורמי הסיכון לא ברורים. לגבי הדהוד השיר בראש- אם זו תופעה יחידה, לא תמיד זו ממש הזיה. גם אם זו הזיה- לא תמיד זה מעיד על מחלת נפש, ולפעמים זה קשור לבעיות נוירולוגיות. שווה לבדוק....

ד"ר שלום , בן 30. במהלך ה3 שנים האחרונות ניסיתי כל מיני תרופות לטיפול בחרדה. הרשימה: רסיטל , פאקסט , מודאל , אפקסור . לכל תרופה היו היתרונות והחסרונות. הפאקסט עזר הכי הרבה , אבל גם הפריע לתפקוד המיני. עכשיו חזרתי לרסיטל - בגלל שהוא פגע לי הכי פחות בתפקוד המיני הבעיה היא שאני מרגיש שהוא לא משפיע עלי כמו שהשפיע בעבר. (אני נוטל אותו 5 שבועות . 4 שבועות לקחתי 20 מ"ג ואח"כ 40 מ"ג). האם יתכן שהתרופה כבר לא משפיע? מה עלי לעשות? תודה.

שלומי שלום, לפעמים כשחוזרים לתרופה לאחר הפסקה השפעתה פוחתת. יחד עם זאת יתכן ותוך שבוע-שבועיים תחוש במלוא ההשפעה של הרסיטל. במידה ולא יחול שינוי לטובה ניתן לשקול החלפה לציפרלקס או לאנפרניל ואם כלום לא עוזר- אפשר לשקול טיפול בנרדיל. במקביל, וללא קשר, כדאי לנסות טיפול קוגנטיבי התנהגותי, שהוא יעיל מאד במקרי חרדה.

בעלי מגיב בהתקפי זעם שנמשכים גם לכמה ימים עד שנרגע. בתקופה הזו הוא מלא אנרגיה וארדרנליין ובאובססיה אינו עוזב את הסיבה שבעטיה נתקף בקריז ועד שלא ממצה את כל הפעולות הלא הגיוניות שאפשר אינו עוזב. למשל אם קניתי מכמה חנויות שונות הוא מתקשר לבעלי החנויות תוקף מילולית מחזיר את המוצרים ואינו מחכה לתשובה. עלי לציין כי הסביבה היא קהילה שכולם מכירים את כולם ורושמים על חשבון כך שהוא אינו משלם את החוב ובמקרה נוסף הודיע לבעלי החנות שלא יקבלו ממנו אגורה אם לא יקבלו את המוצרים בחזרה. קשה להעביר את התחושה שלי באותו הזמן, שפת הגוף שלו מאיימת, העויינות התקופנות כאילו מדובר באדם אחר. אני לא יודעת לאן לפנות ואיך להתחיל להסביר לו שהתנהלות כזו לא מקובלת עלי מבלי לפרק את הנישואים כיוון שהוא כבעבר מכחיש ולא משתף פעולה. תודה על התגובה .

גילי שלום, האם ההתקפים הם דבר חדש? האם בני משפחתו (הוריו) מכירים התקפים כאלו בעבר?

שלום דוקטור רציתי לשאול האם התרופה אינווגה היא כמו רספירדל בעבר נטלתי רספירדל ולא היה שיפור במצבי רציתי לדעת האם אפשר להסיק מיכך שהאינווגה לא תעזור

אמיר שלום, אמנם אינווגה היא בעצם נגזרת של ריספרדל, אבל גם תרופות מאד דומות אבל אין הדבר גורם בהכרח לזהות בתגובה אליהן. בהחלט יהיו אנשים שלא הגיבו לריספרדל ויגיבו לאינווגה- ולהפך. עדיין נראה כי יותר נכון לנסות תרופות אחרות לפני מעבר מריספרדל לאינווגה.

אנני יודעת אם אני פונה לפורום הנכון. רציתי לקבל מידע/תמיכה בענין דיסטמניה. דיסטמניה היא סעיף בדבר הגדול שנקרא "דיכאון". הכרתי מישהו שסובל מזה ואני רוצה לקבל מידע ותמיכה.. כיצד עליי כבת זוג לנהוג ? כיצד אני יכולה להקל עליו? ועוד ועוד שאלות שהתעוררו בי. אשמח לקבל תגובות.

שלום רב, לא ברור לי האם התכוונת לדיסטימיה או לדמנציה. חיזרי אלי ואשתדל לעזור

בוקר טוב ותודה מראש על אתר זה ועזרה רפואית רבה ומבורכת שאתם עושים ------------------------------------------------------------------------------- שמי רועי , אני בן 28 , אני מאובחן כ OCD , חזרה על פעולות יומיומיות , שטיפת ידיים מרובה , סידור מדוייק של חפצים וכ"ו . השאלה שלי היא כזאת - מה הטיפול האופטימלי ל OCD (יש לציין שאני לא צריך טיפול לדיכאון ודברים מהסוג הזה כי אני לא בדיכאון ואני שמח ומאושר ויש לי ביטחון עצמי גבוה ואני אוהב מאוד את עצמי וכ"ו ) אני צריך טיפול שיתמקד רק ב OCD -- מי מבין הכדורים הכי יעילים לטיפול : ציפראמיל , פרוזק/פריזמה , סרוקסט ? ובאיזה מינון - 20 מג בבוקר או 40 מג ? מה דעתך בנידון ?

רועי שלום, הטיפול האופטימלי הוא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגנטיבי-התנהגותי. לגבי תרופות- כל התרופות שציינת יעילות באותה מידה. המינונים הנדרשים ל- OCD הם בד"כ בין 40-60 מ"ג ליום. ההבדלים העיקריים בין התרופות הם בסבילות. ישנם אנשים שאחת מהתרופות גורמת להם תופעות לואי, ולאחרים דוקא תרופה אחרת גורמת לתופעות לואי. לא ניתן לדעת מראש מי יסתדר עם איזו תרופה. בהצלחה.

שלום רב, ראיתי באחת התשובות שלך מלפני שבוע שרשמת שלוסטרל אין הרבה ניסיון איתה בOCD. בעבר נתנו לי לוסטראל לOCD ולעוד אנשים שאני מכיר ובדקתי וראיתי שיש לה גם אישור של הFDA לטיפול בOCD

משה שלום, אכן לוסטרל מאושר לטיפול ב- OCD . יחד עם זאת הנסיון העולמי בלוסטרל קטן יותר מאשר בתרופות אחרות ממשפחת ה- SSRI.

שלום ד"ר שמגר, התחלתי לקחת גאודון 40 מ"ג ויש לי אי-שקט. אני לא מרגישה טוב יש לי סחרחורות וחוסר רגיעה. אני לוקחת לוריוון ורמוטיב ואני חושבת שהכדורים הפסיכיאטריים לא עושים לי טוב. לקחתי עד כה זיפרקסה אבל הסוכר עלה קצת מעל הנורמה המקסימום זה 100 ולי יש 110 והרופאה הפסיכיאטרית החליטה להוריד לי את הזיפרקסה שגם היא גרמה לי אי שקט ולתת לי גאודון. אני לא יכולה לשבת כי יש לי אי שקט וחשבתי לפנות לטיפול הומאופתי. אני יודעת שהנך לא עוסק בטיפולים כאלו אבל בכל זאת אשמח אם תתייחס לשאלתי זאת כי אני אובדת עצות. אם אתה מכיר מקום כלשהו אשמח אם תיידע אותי. בינתיים הפסקתי לקחת רמוטיב כי אני לא מרגישה הטבה בדיכאון כי הרגשתי שאני לוקחת סתם כדור. וכך גם לגבי שאר הכדורים הפסכיאטריים שאני לקחתי ולוקחת. אודה על התייחסותך, אורית

אורית שלום, לא ברור לי האם האי-שקט קשור למצב הנפשי שלא מאוזן או לתופעת לואי של התרופה. אם זה קשור למצב הנפשי- אולי יש צורך להעלות מינון או להחליף טיפול. אם זו תופעת לואי של התרופה, אז רצוי להוסיף בהתחלה טיפול נגד אי-שקט כמו דקינט. וכן, אינני מתעסק בטיפולים הומיאופטיים כך שלא אוכל לתת המלצות בכיוון, אבל אם מישהו מהקוראים ישלח המלצה אשמח לפרסמה.

אני מעוניין לדעת במה התרופות פריזמה ו leaponze (משהו כזה) אמורות לעשות ? כלומר לאיזה סימפטומים התרופות הללו עוזרות ?

דויד שלום, פריזמה היא תרופה בעלת שימושים רבים. היא יעילה לטיפול בדיכאון, בהפרעות חרדה שונות, כולל חרדה מפושטת, התקפי חרדה, חרדה חברתית, הפרעה כפייתית-טורדנית (OCD) וכן להפרעות אכילה ועוד. לגבי התרופה השניה- אני לא מצליח להבין למה הכוונה בדיוק. אנא בדוק שנית את השם וחזור אלי.

שלום.לפני כ- 4 חודשים סיימתי לקחת את התרופה רמוטיב לאחר שלקחתי אותה חודשיים. במהלך הנטילה של התרופה שמטרתה הייתה נגד חרדה(לא הועילה כלל) הופיעו חלומות סוריאליסטיים מאוד. עם הפסקת התרופה לא חלפה התופעה עד כה! אני חושש שמא יש לי סרוטונין סינדרום. איך מנקים את המוח מהתרופות? האם הזמן מנקה את החומר או שהוא נשאר שם לעד?

ערן שלום, אני כלל לא בטוח שהחלומות הללו קשורים לרמוטיב, ולפיכך הפסקת הטיפול לא גרמה להעלמותם. יתכן והם חלק מהדיכאון הלא מאוזן שלך, ועם ההגעה לאיזון הם יעלמו.

שלום רב! קשה לי להסביר את הדברים - כי אני בסערת רגשות - אך אנסה. כאשר אני נמצאת במצב, שאני תופסת אותו כמאיים עלי פיסית (מצב של אוירה מאיימת, עם כעס לא מוסבר - מין תוקפנות רוחשת באויר, מתוך תסכול שקט של בן זוג, שלא ניתן לגשר עליו בלי להפוך להיות קורבן, והדרך היחידה במצב זה הוא ניתוק מגע) באותם רגעים שאני מול מצב זה, אני מרגישה איך שחלקים שונים בגופי כאילו עומדים להתפרק ולהשבר - אני ממש מרגישה כאב פיסי - ואובדן יציבות פיסית, כמעט ואיני יכולה להמלט. מדוע אני מרגישה כאבים של חוסר שליטה גופנית, באזורים פגיעים בגוף . אני מרגישה למשל שהברך מתפרקת לי (בעבר סבלתי מפציעת ספורט בברך שהחלימה) ואני לא מסוגלת להניע את הרגל. לוקח לי זמן להתעשת ולארגן לי מנגנוני הגנה מחודשים. מהי התופעה הזאת , ואיך מתגברים עליה? תודה עבור התשובה ושבת נעימה ורד

ורד שלום, אצל אנשים רבים הגוף "מדבר" את המצוקות הנפשיות שלהם. זה יכול להתבטא באופנים שונים ועוצמות שונות. אצלך העוצמה יחסית גבוהה. הטיפול העדיף לבעיה כזו הוא טיפול פסיכולוגי קלאסי (דינמי) בו ניתן להתחקות אחר השורשים של התופעה ולתת לכך מענה הולם.

שלום. תוך כמה זמן מתפנה התרופה רמוטיב לגמרי ממחזור הדם והמוח? האם מדובר במספר חודשים? (את התרופה לקחתי כנגד חרדה כחודשיים וחצי ללא כל תועלת מממשית).

יאיר שלום, ממש לא. מדובר בימים אחדים.

אני קוראת את התגובות שלך כאן בקביעות,נהנת מהם ולומדת.תודה. אני רואה לא פעם שאתה אומר שאנשים עם הפרעות רציניות באישיות ו/או במצב רוח חייבים חוץ מטיפול בשיחות וכדורים לפי הצורך בעיקר סביבה תומכת וחיים סדירים ללא לחץ. אז אני סובלת ממאניה דפרסיה (בעיקר מהדיכאונות ולפעמים היפומאניות) ואין לי בכלל סביבה תומכת.ההורים נפתרו,אני גרושה,אין חברים ובכלל פיתחתי מה שנקרא הפרעת אישיות המנעותית.הורג אותי הלבד הזה אבל לא מצליחה לצאת ולהיות בחברה. אז אני תקועה בעבודה-בית-עבודה שגם שם לא קל לי אבל אני מחריכה את עצמי מחוסר ברירה לתפקד שם עד כמה שאני מסוגלת.למזלי אני עצמאית אז זה לא נורא כל כך שאני פותחת מאוחר.. השאלה שלי כזאת:שנתיים אני כבר תקועה במצב הזה,השמנתי המון עד שהמראה שלי במראה גורם לי להקעות.הכל נופל עלי..האחריות על הבן בגיל ההתבגרות,ניהול החנות והבית (מזל שלא ניתן לראות אותו כאן כי הוא פשוט במצב איום.)הדברים האלה שואבים ממני את המעט כוחות שיש לי כך שחוץ מהפחדים שלי מקשריים בין אישיים גם אין לי את הכוחות שקשר כזה דורש. אבל כמו שהמצב כרגע פשוט לא אחזיק מעמד.... אז נראה לך שמישהי כמוני כן תצליח פעם לחיות חיים שלמים וליצור חבריות? או שאני צריכה להשלים עם המצב שאני צריכה להיות מרוצה שאני מצליחה לתפקד ברמה מספיק גבוהה שמספיקה בקושי כדי לשרוד. איך אפשר לשנות הפרעת אישיות כזאת כשההמנעות היא חלק ממני??? סליחה על האורך.אבל אני באמת צריכה עזרה. נמצאת במקום מאוד לא טוב. תודה מראש על התשובה אני

שלום רב, לא ממש ניתן לשנות הפרעת אשיות, אבל אפשר להגמיש אותה, כך שנוצרות הרבה יותר אפשרויות ודרכים להתמודד עם המציאות. תחת טיפול פסיכולוגי מתאים יכול לחול שיפור של ממש. זה לוקח זמן- אבל זה אפשרי. למרות שמאד קשה לך- המאמץ שווה. תראי, חיים רק פעם אחת. וכיום נדמה לי שאת קצת נותנת לחיים לעבור לידך. כשלך יהיה יותר טוב גם לבן שלך יהיה יותר טוב. ניתן להגיע לטיפול באופן פרטי או דרך קופת החולים. אל תוותרי- מגיע לך!!!!

שלום ד"ר שמגר, האם לוריוון יכול לגרום לסחרחורות? אני נוטלת מזה כשנה לוריוון 1 כדור ביום להרגעה ולאחרונה אני מרגישה סחרחורת ואי-שקט. איזה תופעות לוואי יש ללוריוון ואיזה כדור יכול להרגיע מתח בלי תופעות לוואי? בתודה, דינה

דינה שלום, אם הסחרחורות הופיעו לאחרונה, כנראה זה לא קשור ללוריואן. כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא המשפחה.

האם פרפנאן עלול לגרום לעליה בפרולקטין?

שרית שלום, כן. רוב התרופות מאותה קבוצה יכולים לגרום לכך, ופרפנן בהחלט אחד מאלו ש"יודעים" להעלות פרולקטין.

אימו של בעלי חולת סרטן. בעלי עוזר להם. עשה טעות גדולה ו"ניסה" מסקרנות לדבריו את המורפין שהיא לוקחת בנוזל. לקח מספר פעמים בודדות עד שאביו גילה והסתיר /סילק את התרופה. גם אני הרגשתי בשוני בתקופה שלקח. אחרי כן הייתה תקופת גמילה פיסית אבל מה שנשאר זה דיכאון שפרץ. כנראה שהמורפין היה איזה טריגר. לפני כן היה לוקח קבוע פלוטין דרך רופא המשפחה בעקבות זאת הלך לפסיכיאטרית שהוסיפה לו מירו. וכדורים לשבועיים שעוזרים לשינה- זופיקלון .כיוון שיש לו קשיים בהרדמות. מאז עברו כשבועיים ואין כל שינוי. מתפקד אכשהו אבל חסר אנרגיות לחלוטין ואומר שאיבד את היכולת להרגיש שמחה. האם היה אמור להיות כבר שיפור או שצריך לחכות?. האם יש טיפול נוסף שיכול לעזור ? הפגישה עם הפסיכיאטרית עוד כחודש וחצי. תודה רבה לילך

לילך שלום, לא ברור לי מדבריך מה הטיפול שהוא נוטל כיום וכמה זמן הוא נוטל כל תרופה. חזרי אלי ואנסה לכוון אותך.

פלוטין 40 מיליגרם הוא לוקח מעל שנתיים.הרופאה הפסיכיאטרית הוסיפה מירו 30 מ"ג ליום לפני השינה עד הפגישה הבאה איתה וזופיקלון 7.5 מ"ג לשבועיים בלבד. מאז הפגישה עם הפסיכיאטרית עברו יותר משבועיים. תודה רבה לילך

ציינתה שבמקרה של אישיות גבולית קבלה עצמית יכולה לעזור, אבל רק בשילוב חלק מהגורמים. באלו גורמים היא לא יכולה לעזור?? האילו היא כן?? המון תודה...

לא מדובר על גורם ספציפי אחד. ככל שיהיו יותר גורמים "טובים" כך הסיכוי להשתקם עולה, בין אם לבד ובין אם ע"י עזרה מקצועית. כמובן שעזרה מקצועית יכולה להאיץ וליעל תהליכים שלבד קשה לעשותם.

אישתי סובלת כבר שנים רבות מפוסט טראומה,בתקופה האחרונה החריף מצבה והיא חושדת בכולם שרוצים ברעתה,חושבת שבוגדים בה והדמיונות שלה הופכים בראשה למציאות היא משכנעת את עצמה שהיא ראתה דברים שלא היו ולא נבראו,אשתי מטופלת אצל רופא בבית חולם פסיכיאטרי בב"ש ונמצאת במעקב אצל פסיכיאטר שמשום מה לא רואה את השינוי לרעה במצבה ולמרות שדיווחתי לו על מצבה שום דבר לא השתנה גם לא הטיפול התרופתי,מה לעשות אני כבר מיואש וקשה לי להתמודד איתה,

טל שלום, כדאי לפנות גם למנהל המרפאה ולדווח לו על מה שקורה. אני מניח שיש לכם קשר עם גורמי רווחה. אם כן- כדאי לבקש ביקור של עובדת סוציאלית בבית ושהיא תדווח לפסיכיאטר.

היי כיצד אוכל להפסיק עם זה?כבר הגעתי למצב שאני מאבד שעות שינה ותאמינו לי שאני מרגיש רע עם זה אבל נהייתי מכור לזה... איך מפסיקים?

שלום רב, צ'ט הוא תחליף "נוח" לקשר של ממש. אם אתה יכול להרשות לעצמך- פנה לטיפול פסיכולוגי, שיכול להוות קישור ביניים בדרך לקשר של ממש וגם לעזור לך להבין איזה חסר ממלא הצ'ט בשבילך. אם לא- שקול עבודה בהתנדבות. לפעמים מגע עם אנשים שלא בעבודה המסודרת (אין כוונה שתעזוב את העבודה שלך, אלא שתגיע להתנדב מספר פעמים בשבוע) מאפשר מגע אישי שלא קיים במסגרת העבודה הרגילה. תן לאחרים- ותרוויח בעצמך.

שלום לד"ר שמגר, אני נוטלת רמוטיב פעמיים ביום כ- 4 חודשים. לאחרונה יש לי סחרחורת ואי שקט. האם ידועות תופעות לוואי כאלו מרמוטיב?. אני מרגישה כאילו הרמוטיב "בישל" לי את הראש.אולי אני אלרגית לחומרים. אני גם לא מרגישה שום הטבה במצב הרוח. כתוב בעלון לצרכן שרמוטיב מרגיע "אי שקט" אבל אני מרגישה ההיפך. אודה על התייחסותך, אורית

אורית שלום, רמוטיב בעיקר משמש לטיפול בדיכאון. אם הוא עזר לך עם הדכאון- אז כדאי לשקול את המשך נטילתו. אם לא- יש להתייעץ עם הרופא לגבי הפסקתו או החלפתו. בד"כ תופעות לואי מופיעות בימים הראשונים של הטיפול. אם התופעות הללו הופיעו רק כעת- יש לפנות לרופא המשפחה לבדיקות כלליות.

אני נוטלת תקופה ארוכה רסיטל ולאחרונה החרדות החמירו הפסיכיאטר הוסיף לי סורבון בשבוע הראשון חצי כדור ועכשיו אני בשבוע השני כדור שלם מרגישה שנטי ומאד נינוחה האם זה מהסורבון תודה מראש

נתי שלום, סורבון הוא כדור הרגעה, ובהחלט יכול לגרום לרגיעה עד כדי "שנטי". כל זמן שזה לא מפריע- לא צריכ להיות בעיה. יש להזהר בנהיגה.

בהמשך לתשובתך, אתמול כאשר נהגתי הרגשתי קצת מוזר מן תחושה של טשטוש האם זה אכן קשור לסורבון ואם כן עלי להמנע מלנהוג? זה קצת בעייה בשבילי אני אמא לשלושה ילדים ואנחנו גרים במושב כך שאני הרבה על ההגה!!!!!!!! ושוב תודה,

האם ישנה תופעה של השפעה הפוכה של נוגדי דיכאון , כאשר עם הלקיחה, הדיכאון או החרדה רק מחריפים? האם מדובר בתופעת לוואי חולפת או יתכן שתרופות מסויימות יכולות להחריף מצבים אלו אצל אדם מסויים? כי אני מפחד שהתחלתי לקחת אפקסור כבר חודש ואני על מינון 150 ליום, והרגשתי פה ושם שיפור אבל פתאום בום... נפילה...של כבר כמה ימים...

צחי שלום, עקרונית נוגדי דיכאון לא גורמים לדיכאון, אבל אם תחת השפעה של 150 מ"ג אפקסור חלה נפילה יש לשקול העלאת המינון.

שלום רב! בעבר סיפרתי לך על טיפול בסרוקוול במינון של 400 מ"ג לאורך תקופה שניב רמיסיה טובה, ובעקבות כך , הורדת המינון ל-300 מ"ג, שבעקבותיהן המצב חסר לסורו - יחסית באופן חלקי - וכלל מצבים פסיכוטיים, אך בגדול עדין היה בוחן מציאות, הפרעות בריכוז, בגלל התכנים במח, שהיו בעלי נסיגה התפתחותית. וכאבים פיסיים ממשיים. המינון הועלה ל- 400 מ"ג, ועברו כשלושה חודשים, וההטבה היא חלקית. על פניו הדברים בסדר, אך בניסון להתרכז בחומר לימודי - יש הפרעות שמונעות את הריכוז, ולא קשורות ביכולת לימודית. למשל , תוך כדי קריאה המילים נמחקות או משנות צורה, הפרעות מוחיות שונות שמקשות על הריכוז, ודבר שאפשר ללמוד אותו בקלות יחסית, מצריך השקעה כפולה. איני יודעת אם הקושי מתחדד בגלל לחץ של בחינה חשובה,והרצון להצליח, או יותר נכון פחד מכישלון. הדבר המאד מתסכל הוא, שקיימת יכולת לימודית גבוהה, שמופרעת, ומונעת השגים. איך אפשר להתגבר על הדבר הזה? האם כדאי לוותר על תעסוקה שמצריכה הפעלת המחשבה ולהתברג בתעסוקה שיטחית שלא מצריכה מחשבה? האם הדמייה מוחית יכולה להראות מה קורה במח , או חבל להחשף לקרינה מיותרת? האם קיים מכשיר שיכול למסך את ההפרעות? כמו"כ, מידי פעם יש התכווצויות של השרירים, עד כדי חוסר יכולת להניע קבוצות שרירים מסויימות, כך שאני לא חושבת שכדאי להעלות את מינון הסרוקוול, ויותר מכך חוששת להרגיל את הגוף למינונים גבוהים. הנזק שבהורדת המינון מ- 400 מ"ג ל-300 מ"ג - עדין ניכר, וההימור להוריד את המינון ל-300 הסב נזק לכל השיווי המשקל העדין שנוצר - ואני רוצה לקוות שזה עדין הפיך. ובכן, האם ככל שיחלוף זמן תהיה השתפרות נוספת בנטילה קבועה של 400 מ"ג? דרך אגב, בבדיקה, בשיחה ובהסתכלות רגילה, לא ניתן לזהות את הבעיות הנ"ל. האם קיימת שיטה בה אפשר לאמן את המח למסך את הדברים? האם קיים נזק נוירולוגי , שאפשר לעקוף אותו באיזשהי צורה? מודה לך מאד עבור השקעת המחשבה ותשובתך המשכילה! מיכל אני חוש

מיכל שלום, אין מקום לביצוע בדיקות הדמיה או צילומים. הם לא מלמדים אותנו שום דבר בעל משמעות של ממש. כיוון שיש בעיה להעלות במינון- האפשרויות היחידות הן להחליף טיפול, או לשלב בטיפול גם פסיכותרפיה. שני הכיוונים האלו צריכים להעשות בתיאום עם הרופא המטפל. בהצלחה.

שלום רב, האם תוכלו להסביר ו/או להפנות אותי למידע על הפרעת אישיות נרקיסיסטית? חיפשתי באינטרנט, אבל מצאתי מאמרים קצרים בלבד. קרוב משפחה שלי מתנהג בהתאם להפרעת האישיות הזו. לא אבחנו אותו (ולא יאבחנו אותו משום שלדעתו הוא מושלם... והפסיכולוגים והפסיכיאטרים טיפשים!) אבל לדעתי, התנהגותו תואמת את ההפרעה והיא גורמת סבל רב לסביבתו הקרובה. במיוחד מעניין אותי חוסר היכולת לחוש אמפתיה לזולת ואיך דבר כזה קורה? זה מתאר אותו בדיוק נמרץ. כל דבר שנאמר לו משמש לו "מראה" לרגשות שלו, כאילו שאין קיום לאף אחד אחר מלבדו. את מערכות היחסים שלו עם אחרים הוא מגדיר עפ"י המידה בה הם מטפלים בו, לא עפ"י מידת הקירבה בינו לביניהם, ובכל מערכות היחסים שלו עם הזולת הוא ממלא את רצונו של מי שמעליו או מתנשא על מי שמתחתיו, אך זו לעולם לא מערכת יחסים שיוויונית. הוא לא נהנה לתת לאחרים ועושה זאת רק מתוך כורח, כשהחוקים החברתיים קובעים שעליו להיות נדיב או ידידותי, אחרת הוא לא יקבל תגובה חיובית מהסביבה. כשהוא אומר משהו אכזרי ומישהו אחר נפגע, הוא מופתע ופורץ בצחוק כמו ילד קטן ועלול להתחיל ללעוג. אם הוא מגלה נקודת-חולשה אצל אחרים הוא אוהב לחפור בה ולנצל אותה נגדם, והוא פולש לפרטיות של אחרים בלי להבין למה הם נפגעים כשהוא עושה זאת. מדובר באדם מבוגר, בעל ניסיון חיים וכוח רב. האם כל זה נשמע מתאים להפרעת אישיות נרקיסיסטית? הכי פשוט להתרחק מאדם כזה, אבל למרבה הצער, זה לא פשוט כאשר מדובר בקרוב משפחה... תודה רבה.

ענת שלום, אכן נשמע שמדובר בהפרעת אישיות נרציסיטית. את יכולה לקרוא גם באתר ifeelgood, שם יש הסבר די טוב בנושא. יש מעט מאד מה לעשות בנושא. עקרונית הטיפול הוא פסיכולוגי, אבל רוב בעלי הפרעת האישיות חושבים שהם בסדר גמור, ורק כל הסובבים אותם בעייתים, לכן הם לא מגיעים לטיפול. לא קל לשאת אדם כזה. היי חזקה.

מלומדי שלום! אתחיל בזאת שלא אפרט את כל היסטוריית הדיכאונות שלי והטיפולים שקיבלתי אחרת אצטרך לכתוב מגילה. אנסה לתמצת למרות שגם זה לא קל. בן 52 גרוש ללא ילדים. בן למשפחה שקולה, אבי נהרג בצבא לפני 32 שנים , אמא חולת אלצהיימר במצב סופני, אחות שהיפנתה לי עורף משום המחלה, כנ"ל בת זוג שאחרי 8 שנים נטשה אותי לאור המחלה. כמו כן עברתי כריתת ערמונית מוגדלת שפירה לפני 3 שנים. נסיונות התאבדות, אישפוזים במחלקות פסיכיאטריות, נכות נפשית 100% מביטוח לאומי. מחוסר עבודה כמובן ללא מקורות הכנסה. מתגורר עם אימי והפיליפינית שלה. בגין האפיזודה הנוכחית שנימשכת למעלה מ-3 שנים. אין תרופה שלא טופלתי בה במינונים הכי גבוהים, הכלאות של תרופות ,מייצבי מצב רוח למיניהם השונים כולל ליטיום. ECT נדה ,הלכתי למיטב הפרופסורים, באופן פרטי, שברתי תוכניות חיסכון כדי לממן פגישות אלו ועדיין כלום. בייאושי ובתיסכולי התחלתי ליטול קלונקס ובונדורמין במינונים אסטרונומיים: קלונקס עד 30 מ"ג ביממה ובונדורמין עד 20 מ"ג ביממה. לבסוף החלטתי שאולי טיפול מערכתי כולל עשוי לעזור והלכתי למרפאה לבריאות הבפש ברמת חן. עברתי במיון את שלב ה- INTAKE ובאותו מעמד כבר נערכה לי פגישה עם מנהל המיון שלאחר ששמע את כל ההיסטוריה הרפואית שלי החליט שבשלב ראשון הינו עורך איתי חוזה לגמילה מהקלונקס והבונדורמין בבת אחת ,לא בהדרגה תוך כדי מתן אדרונאקס 12מ"ג ביום ובונסרין אחד של 30 מ"ג לפני השינה.הכדור נירדם אני לא. אני בחור חסון 1.90 על 100 ק"ג .אתלטי. ם החוזה מבוסס על אימון ביני לבינו ובמידה ואיני יכול לעמוד במשימה לא ימשיך לטפל בי. לא שכח לציין שאם עד עכשיו חייתי בגיהנום תקופת הגמילה תהייה עבורי גיהנום בריבוע ואם אגיע למצב של רצון להתאבד שפשוט אגיע למיון שלהם העובד 24 שעות כולל ששי שבת. עברתי את שלב הגמילה בהצלחה שהיה באמת גיהנום וייסוריי תופת ללא הגעה למיון אפילו פעם אחת. הכל לבדי ללא תמיכה מאף אחד. לאחר 3 שבועות הגעתי אליו כפי שניקבע על מנת לדסקס מה עושים עכשין ואיזה טיפול מערכתי ותרופתי מומלץ עבורי. לתדהמתי אמר לי מנהל המיון שעכשיו אני עובר לטיפול צוות שזו מחלקה שונה מהמיון ושם אקבל טיפול מרופא קבוע , פסיכולוג בקיצור מה שיוחלט. אבל פה נוצר העוול הגדול, הבטיח שהמירפאה תיצור איתי קשר תוך שלושה שבועות מכיוון שהם סובלים ממחסור ניכר בכח אדם. הייתי בשוק עד כדי שיתוק ופשוט לא הגבתי- טעות מצידי. היום עבר למעלה מחודש ועדיין אין להם תור בשבילי. מצלצל כל יום ,מסביר את המצב,לצערי אטימות מוחלטת. מיואש לחלוטין ו איני יודע לאן לפנות יותר. איבדתי אמון לחלוטין במערכת הציבורית והפרטית.הרצחתם וגם ירשתם? 1. אבקש את חוות דעתך המלומדה ולנסות להשיא לי עיצה כיצד עלי לנהוג ומה לעשות? 2.מה המינון המקסימלי של אדרונאקס ובונסרין שניתן לקחת ביממה. 3.האם השילוב אכן מקובל? 4. אם באמתחתיך רעיונות נוספים אנא פרוש את משנתך לפני. 5. האם הינך מקבל באופן פרטי ואם כן היכן? פרטים לדוא"ל שלי.

רז שלום, אכן מצב מאד מתסכל. ניתן לקחת עד 8 מ"ג אדרונקס ו- 60 מ"ג בונסרין (במקרים קיצוניים עד 90 מ"ג) ליממה. זהו בהחלט שילוב הגיוני וטוב. כדאי להמשיך ולפנות וכולי תקווה כי בימים הקרובים תקבל מענה חיובי. אני אינני מקבל מטופלים באופן פרטי. מחזיק לך אצבעות.

מכבדי שלום! תודה עבור תשובתך המהירה. לצערי המסקנה שלך הינה שמצבי מתסכל בלשון המעטה שלא לדבר על ייאוש ואובדן תיקווה.מוכרת לי היטב. האם הינך יכול/ רשאי להמליץ על מסגרת שבה אוכל לקבל טיפול מערכתי כולל או על פסיכיאטר טוב ? מה דעתך על הטיפול החדש של השתלת שבב אלקטרוני בצוואר? אנא ממך נסה לחשוב על פתרון יצירתי כי אני פשוט על סף קצה המצוק. צעד אחד לא נכון ואני נופל ואין תקומה. אולי אישפוז למרות שניסיתי מס' פעמים וחוץ מלהיות שפן נסיונות של כדורים שונים ושיחה שבועית עם פסיכולוג לא נותנים לך כלים להתמודדות כשהנך משוחרר מהמחלקה ואז הנפילה פשוט איומה. אני בחור משכיל , תואר שני. ניהלתי 17 שנה בתי מלון בחו"ל ובארץ פתחתי את מלון הנסיכה באילת כמנכ"ל. לאחר מכן עברתי לעסוק בתחום הייעוץ האירגוני ואימון אישי ועיסקי למנהלים בכירים אך תמיד באה האפיזודה שלא איפשרה לי להמשיך לעבוד. היכולות והביטחון אבדו אחד גורר את השני שירשור של נפילות בכל תחומי החיים. חוסר עניין ותיפקוד בדברים הפשוטים ביותר. מרגיש שאני לא חי אלא שהחיים עוברים לידי. האם גורלי נחרץ להישאר כך לעד,כי אם זה כך מעדיף לא לחיות. קשה לי להשלים עם העובדה שאין ולו פתרון חלקי למצבי. מקריאת קורות חייך מבין שאת רוב חייך המקצועיים היו במסגרת צהל. אני כבן למשפחה שכולה שאיבד את אביו שהיה אלוף משנה לפני 32 שנהבדיוק בדיוק מתחנן לכל הארסנל אשר באמתחתך כדי לעזור לי לפחות ברמת הייעוץ, אם אינך מקבל חולים באופן פרטי.מה אני עושה /נוהג עכשיו???

שלום רב, 1) אני מתקשה בבליעת כדורים אך בכל זאת מנסה מידי פעם לבלוע , האם כשלוקחים ריספרדל אפשר לעבור מריספרדל בכדור לריספרדל בנוזל וההיפך ללא בעיה ? 2) אתה יכול לתאר לי מצבו של מטופל שמוגדר" ocd with poor insight" ? 3) אני כמעט בטוח שלא תוכל לענות אבל באבחנה היה כתוב באחת האבחנות את האות f ואחריה איזה מספר , האם אתה יודע על מה מדובר? 4) בעבר אמרת לי שאפשר לפספס כדור (סרוקסט) אחד בשבועיים , בהנחה שאני לא זז מהממוצע הזה מהו פרק זמן הרצוף הארוך ביותר שאפשר לא קחת את הכדור כלומר בהנחה שאני במשך חודשים ארוכים לא מפספס אפילו אחד האם אפשר לעשות הפסקה של שלושה ארבעה ימים בעת חופשה למשל ? 5) האם נכון שבמצבים בהם יש פגיעה בתפקוד המיני עקב הסרוקסט אפשר לא לקחת יום אחד וביום הזה התפקוד יהיה טוב ? תודה רבה.

אבי שלום, 1. אין הבדל בין ריספרדל בכדור לנוזל, כל זמן שהמינון הוא זהה. 2. ocd with poor insight- הכוונה ל- OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) בה האדם לא חש שיש לו בעיה וחושב שההתנהגות הכפייתית שלו תקינה. 3. מדובר כנראה בקוד של מערכת האבחון הבינלאומית ICD. אם תדע את המספר, תוכל לחפש באתר של ICD את האבחנה אליה זה קשור. 4. עקרונית לא רצוי לעשות הפסקה של יותר מיומיים. לפעמים גם הפסקה של 3-4 ימים לא תגרום נזק, אבל זה כבר סיכון, ולפעמים ההפסקה הזו עלולה להחזיר את הסימפטומים של ההפרעה. 5. ההמצב שתארת יכול לקרות, אבל לא תמיד. לחלק מהאנשים ההפסקה הקצרה מספיקה בכדי להחזיר את התפקוד המיני. אצל חלק התפקוד ישפר רק לאחר הפסקה ארוכה יותר.

שלום ותודה על התשובות . אני לא מוצא את האתר של ה ICD אך האם F20.0 אומר לך משהו? ועוד דבר אחד, הם אתה יכול לפרט לי על הדבר שנקרא "הפרעת אישיות המנעותית" והדרך לטיפול בה? תודה רבה.

מה אפשר לומר על הפרופיל של גבר מציצן? (למשל לנשים בקלחת ללא ידיעתן). תכונות, אופי, אישיות, הסיבה להפרעה. האם הם אנשים העלולים להוות סכנה? (למעט החדירה לפרטיות). אשמח לקבל פרטים (אם הפרופיל אינו חד משמעי, אז מה בדרך כלל). שיר

שלום רב, אין פרופיל ברור למציצנים. רובם לא גורם נזק מעבר לסיכון של עצם המציצנות. ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר את התופעה, ובחלק גדול מהמקרים ניתן להצביע על קושי כלשהו באינטימיות, אבל זה לא בכל המקרים.

האם הפרעת אישיות גבולית BPD מוגדרת כמחלת נפש??? מהו אחוז החולים בו באוכלוסיה הארצית?? האם החולים יכולים לחיות חיים נורמטיביים ואפילו מוצלחים??? האם המחלה נתנת לשינוי כתוצאה ממודעות וכח רצון גדול של התגברות,החלמה, אהבה עצמית, ק-ב-ל-ה עצמית ולמידה עצמית?? או אולי זה לא קשור ולא יכול לעזור???

שלום רב, הפרעת אישיות גבולית אינה מחלה. כפי ששמה מציין-זו הפרעה. מדובר בהפרעה שהיא בד"כ כרונית ומלווה את האדם לכל חייו. כ 1-3% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה זו. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים האדם יכול להגיע למצב של איזון יחסי המאפשר לו תפקוד, ולפעמים אפילו תפקוד ברמה גבוהה. היכולת להגיע לאיזון תלויה בחומרה הראשונית של ההפרעה, בכוחות האישיים של האדם, בנוכחות גורמי תמיכה והעדר גורמי לחץ, ובקבלת טיפול. קבלה עצמית יכולה לעזור, אבל רק בשילוב חלק מהגורמים שציינתי כאן.