פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

05/03/2008 | 23:55 | מאת: בן23

שלום אני בן 23 ואם חשתי גירוי מיני למראה נערה בגיל תיכון סביב גיל 16-17, אני מניח, האם משהו לא בסדר איתי , האם אני פדופיל? יש לציין שאני מחפש קשר אבל עם בחורות בגילי ואיני מעוניין בשום קשר עם טווח גילאים כזה. זה מאוד מטריד אותי , אודה למענה תודה

06/03/2008 | 22:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, שאלה לא פשוטה. מה שברור הוא שאתה חש שמוקד העוררות המינית שלך הוא בעייתי. מאידך אתה שולט לחלוטין בפנטזיות, וזה סימן טוב. לאורך זמן, יש סיכוי סביר שהפער הזה יגרום לך למצוקה ותסכול, וכדאי מאד להגיע לטיפול פסיכולוגי, טיפול שיתן לך כלים להבין ולהתמודד יותר טוב עם המצב.

05/03/2008 | 17:48 | מאת: בעיות במוח לאחר מצב פסיכוטי

הרגשה של ניתוק משהו במוח מעל הצוואר מאז אותה הרגשה יש הרגשה של 2 צדדים במוח צד ימין וצד שמאל קשה לתפקד עם זה נורמאלי האם זה מוכר? ומה ההשפעות של זה לעתיד .? והרבה תזוזות במוח קרו בעבר האם זה אומר משהו? דרך אגב אני מטופל בריפספרדל ועוד נוגד דיכאון

06/03/2008 | 22:40 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, התחושות שמתוארות קורות לפעמים לאחר שימוש בסמים שונים. לפעמים זה עובר עם הזמן ולפעמים לוקח הרבה מאד זמן ויש צורך בטיפול תרופתי מאסיבי בכדי להעלים את הסימפטומים הללו.

05/03/2008 | 10:08 | מאת: פוצי

שלום תודה על התשובה !!! הבחור להפתעתנו מוכן ללכת לביקורת . הוא יצא מדיכאון לפני 4 חודשים ומאז לא ראה פסיכיאטר ולא עקבו אחרי מינוני התרופות, הוא מקבל 2 "ציפרלקס" של 10 מ"ג בבוקר ו2 "למיקטל" של 25 מ"ג 1 בוקר 1 ערב . יש לו תור ב-13 לחודש האם יש טעם לגעת במינון ??? האם אתה רואה משהו במינון שיכל לגרום לו להיי ??? שוב תודה

06/03/2008 | 22:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מינון הציפרלקס גבוה יחסית, ואפשר לשקול להוריד חצי כדור. מינון הלמיקטל נמוך מידי, ואם הוא נוטל אותו מינון מעל שבועיים אפשר לשקול להעלות את המינון ל- 100 מ"ג ליום (מינון למיקטל יעיל הוא 200 מ"ג ליום).

09/03/2008 | 02:16 | מאת: ריקי

היי הכדורים משמינים ברמות מטורפות..תזהרו בהצלחה אמן

05/03/2008 | 08:07 | מאת: עמליה

האם ניתן לשלב בין לפונקס וזריקת ריספרדל קונסטה כדי להתגבר על הפסקה אפשרית של נטילת לפונקס?

06/03/2008 | 22:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עמליה שלום, ניתן לשלב את התרופות תוך זהירות מסויימת. יש פוטנציאל קטן של סיכון להפרעות קצב לבביות בזמן השילוב. לכן יש להזהר בייחוד בחולי לב, ובכל מקרה לבצע בהתחלה ובשבועות הראשונים לטיפול המשולב בדיקות אק"ג בעיקר לצורך שלילת הארכת מקטע QT ב-אק"ג.

05/03/2008 | 08:01 | מאת: גילה

שלום רב במשך החודש האחרון שריתי בדיכאון קשה המוגדר קליני, והשבוע שעבר פיניתי ליעוץ וקיבלתי סירלפקס. אך מאז ישנו שיפור הדרגתי איטי מבלי שלקחתי את התרופות, כל הסבל ,התפרציות הבכי עברו, חזרתי לאכול ולצאת מהבית, אני מרגישה רגועה והכי חשוב רוצה לעזור לעצמי, ומרגישה שזה אפשרי ולכן שאלתי היא האם עלי ליטול את התרופות בכל זאת, או להמשיך לבד? אציין רק שאני מעדיפה כמובן להמשיך לבד תודה מראש

06/03/2008 | 22:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גילה שלום, יתכן ואת תוכלי להסתדר ללא טיפול. הכי נכון להתייעץ (אפילו טלפונית) עם הרופא שרשם לך את הכדורים לגבי הצורך ליטול את התרופה לנוכח השיפור במצב. בהצלחה.

שלום רב לך ד"ר עופר שמגר הנכבד כפי שציינתי בעבר הפסיכיאטר שלי המליץ לי לקחת בנוסף ל 1 מיליגרם של ריספרדל את התרופה פרוזאק עקב סבל ממחשבות טורדניות, כמו כן לוקח לי מעל שעה וחצי להתקלח מאחר ואני מרגיש צורך לנקות כל חלק בגופי ביסודיות ומה שהכי " מעייף " אותי זה למשל שאני שוטף ידיים עם סבון אז לוקח לי זמן רב יחסית כי אני חושב שיש לי עוד סבון על היד ( אני יודע שאין סבון כבר... ) אז אני מניח את היד זמן רב מתחת למים עד שזה נהיה בסדר ויש לי " הרגשה נוחה " ואני כבר לא חושב שיש עוד סבון בידיים. יש לציין אם אני לא אשאיר את היד מתחת למים עד לקבלת " הרגשה נוחה " ואני אתעלם מה"בעיה" אז אני ארגיש שמשהו מפריע לי ואני לא אהיה " עצמי" ופשוט אני אסבול מכך. ***** זאת היתה רק דוגמא ויש עוד לי עוד הרבה מחשבות טורדניות בהרבה נושאים שהם לפעמים גורמים לי להיות " לא עצמי " עד שאני מצליח " לסדר לעצמי את הראש " ופותר את זה איכשהו.***** שאלות : 1. האם פרוזאק יעזור לי להתגבר על המחשבות הטורדניות ויעזור לי לשמור על ה "עצמי " שלי ? 2. האם כדי לי לקחת את הכדור הזה, אני אתחיל לעבוד עוד מעט וחושב שבעקבות כך המצב שלי ישתפר האם כדי לחכות שהמצב ישתפר טבעית ובינתיים לסבול או שפשוט לקחת את הכדור ? 3. האם אפשר לנהוג תחת השפעת פרוזאק ? ( אני מדבר על מנה של חצי קפסולה, אני אמור לשפוך קפסולה שלמה לתוך כוס מים ולשתות חצי כוס וביום למחרת את החצי השני ) 4. מהם תופעות הלוואי של פרוזק ? בתודה ירון

04/03/2008 | 22:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ירון שלום, פרוזק היא תרופה מצויינת למצבך. היא לא מפריעה לעבוד ולא לנהוג. המינון שציינת לא נשמע לי מספק. בד"כ צריך 2-4 כדורים ליום לצורך טיפול במצבים כאלו. תופעות הלואי העיקריות הן כאב ראש קל ואי נוחות בטנית שבד"כ חולפים תוך ימים עד שבועיים מהרגע שמגיעים למינון מלא. לפעמים ישנן הפרעות בתפקוד מיני. למרות כל אלו זוהי תרופה מאד יעילה למצב כמו שלך.

שלום ד"ר, זה אכן נשמע כדור טוב אבל לא עדיף לחכות ולראות עד שאני אעבוד ולקוות שהמצב ישתפר " טבעית " ? אני אגיד לך את האמת אני מעדיף לקחת כמה שפחות כדורים כי אמרו לי שזה לא טוב כל כך לקחת כדורים, האם יש בסיס לזה ? האם כדורים יכולים לפגוע בי בטווח היותר רחוק באיזה שהוא דרך ? * אמנם אפשר לחכות שהמצב ישתפר טבעית אבל עמוק בתוכי אני רוצה שיפור וירידה במחשבות הטורדניות, כי המחשבות יכולות לפגוע לי אפילו בחיפוש עבודה... אתה יודע מחפשים עבודה בין היתר בעזרת הפלפון ולפעמים אני נרתע מהפלפון שלי כי כמה שאני מנקה אותו אחרי יום מתמלא בו מעט אבק וזה לא צריך להפריע לי אבל מה לעשות שזה כן... תודה ירון

04/03/2008 | 13:59 | מאת: אנה

שלום, שמי אנה, אני בת 24 וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 11 עם הפסקות ארוכות באמצע. בחצי שנה האחרונה זה חזר שוב בעקבות משבר שעברתי אך בצורה קיצונית יותר שמחמירה. כרגע הבי.אמ.אי שלי הוא 16. בהתחלה אכלתי עד 500 קלוריות ביום. אחרי מס' חודשים התחלתי להיתקף בבולמוסי אכילה (כשעתיים רצופות בהן לא הפסקתי לאכול עד לכאבים בלתי נסבלים) אחת לשבוע שאחריהם היו ניסיונות הקאה ושלשולים. עכשיו אני מרשה לעצמי עד 100 קלוריות, ברוב הימים אני לא אוכלת בכלל ואם אני אוכלת - זה בד"כ קצת סלט. בגלל המצב אני חלשה ודכאונית, נוטה להתפרצויות ובוכה הרבה. רציתי לשאול אלו אופציות לטיפול יש? באילו מצבים יכולים להחליט על אשפוז כפוי? האם המצב מחייב גם טיפול תרופתי? האם יש לי סיכוי להתמודד עם זה לבד בלי טיפול? תודה רבה!

04/03/2008 | 22:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אנה שלום, אני חושב שאת רואה את הדברים נכון- את חייבת עזרה מקצועית. לא נראה לי שתוכלי להתמודד עם זה לבד. פני מחר לרופא המשפחה שלך, ובקשי ממנו הפניה למרכז להפרעות אכילה באזור מגורייך. בד"כ לא משתמשים באישפוז כפוי, אלא במצב בו קיימת סכנת חיים מיידית והאדם לא מוכן לקבל טיפול. תרופות יכולות לעזור, אבל לא ניתן לבנות עליהן את הכל.

04/03/2008 | 02:30 | מאת: אין לי כח יותר

שלום רב, אני בת 42, סובלת כל חיי מחרדה חברתית גדולה, חרדות בכלל, כמו גם מדכאון בשל אי היכולת להתמודד עם החרדות, ייאוש גדול מהבדידות ותחושות אי התאמה לעולם. מרגישה חשופה ופגיעה, תמימה ונוחה לתמרון, ולא מצליחה להפוך ל"מבוגר" בעל בטחון בעצמו. אני מאוד מודעת לעצמי (אולי יתר על המידה) וכמען חסרת יכולת הדחקה ולכן גם אומללה רוב הזמן. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים ולא מצאתי בהם תועלת. אני מאמינה בטיפול תרופתי - ניסיתי פרוזק, אפקסור וסימבלטה (מינון של 90 מ"ג ליום) , תמיד יש הטבה מסויימת, שמורידה את תכיפות הבכי ואולי גם מקטינה במעט את החרדות אבל בכל זאת אני ממשיכה לסבול מגלי דכאון חריפים ומחרדות שכל הזמן מקננות בי בעוצמה גבוהה. אני מתפקדת כלפי חוץ (עובדת ומשתדלת לתחזק את ביתי) אבל מבפנים נאכלת כמו ע"י סרטן בגלל החרדות והאימה מפני הבדידות. ויתרתי על חלומות על זוגיות ומשפחה, יש לי בקושי שתי חברות, ומרגישה מותשת מההתמודדות הסיזיפית עם החרדות שאינן מרפות. האם כדאי להוסיף תרופה לסימבלטה כדי להגביר את יעילות הטיפול או שלמעשה מיציתי את האפשרויות הפרמקולוגיות? אודה לך מאוד על עצה בנדון.

04/03/2008 | 22:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני חושב שעליה במינון הסימבאטלתה יכול לעזור. מבחינה תרופתית אם ניסית מספר תרופות כפי שציינת, שווה לנסות גם אנפרניל, ואם לא יעזור אז אפשר לנסות נרדיל. האם ניסית טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית התנהגותית? זהו כיוון מאד יעיל במצב כמו שלך, ושונה מטיפולים פסיכולוגיים "רגילים".

03/03/2008 | 23:51 | מאת: שלום

הסבר - הכוונה לעשרות עקיצות/מעין דקירות שדומות לדקירת מחט, על פני כל הגוף, במקומות שונים, לפעמים בו זמנית. אודה לתשובתך

04/03/2008 | 22:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מתח וחרדה יכולים לגרום לעקצוצים, אבל זה די נדיר. אני הייתי מציע לבדוק עם רופא המשפחה את כל התרופות ושילובים בינהן לגבי אפשרות של מקור לעיקצוצים. לבדוק רמות ויטמין B12, בדיקות הורמונליות (תפקודי תריס) ועוד, בכדי לברר אפשרות לבעיה גופנית.

03/03/2008 | 19:58 | מאת: ש המודאג

מדובר בבחורה בת 28 הנוטלת יומית 3 מ"ג ריספרידל+15 מ"ג זיפרקסה+איטומין + טרמדקס. שאלותי שתיים: א. קראתי ששימוש בתרופות אלו יחדיו עלול להפסיק את המחזור או לפגוע בפעילות ההורמונלית באופן היכול להגביר פסיכוזה , והיתה המלצה להוסיף אסטרוגן. מה דעתך? ב.נאמר לי שהצירוף הנ"ל זמני, במה זמני הוא צריך להיות לכל היותר?

04/03/2008 | 22:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, התרופות אכן יכולות לפגוע במחזור, אבל הסיכוי לכך נמוך מאד. השילוב בהחלט לא מגביר פסיכוזה- להפך: הוא מוריד סיכוי לפסיכוזה. לא ברור לי למה צריך להוסף אסטרוגן לטיפול. כיוון שאינני מכיר את הבעיה בגללה ניתנו התרופות, לא אוכל להתייחס למשך הזמן/ זמניות הטיפול.

03/03/2008 | 17:14 | מאת: מיכל א.מ.

שלום וברכה מזה 10 חודשים חברתי יוצאת עם בחור שמעת לעת באופן תכוף למדי נתקלה במעברים חדים וקיצוניים בהתנהגותו. אני מדברת על כך שללא כל סיבה הוא מתפרץ עליה ומטיח האשמות כלפיה במקום לקחת אחריות אישית לסיבות שהביאו אותו להתפרץ סתם כך ללא סיבה. המעניין הוא שיש לו אח"כ גם נטייה להביע צער וחרטה, שזה לא היה בכוונה . יודגש כי לאחרונה התפרץ עליה בצורה מחרידה באופן שהבריח אותה ממנו. פתאום , לפני כמה ימים , גילתה בכליו הכדורים הבאים ולדעתה גילתה התשובה והסיבות, לאחר שנועצה ברופאת המשפחה שלה לפשר הכדורים הללו. מאחר שהכדורים מצרפת להלן שמותיהם כפי שהופיעו על האריזות: HALDOL 1 MG HALOPERIDOL MELLERIL 50 mg thioridazine TERCIAN 100 MG CYAMEMAZINE NORMALI 15 MG האם לפי התרופות הללו ניתן לקבוע כי מדובר במאניה דיפרסיה או בסכיזופרניה ואם כן, האם מסוכן לחיות בצילו של הטיפוס הזה? האם לברוח ממנו כפי שהמליץ לה אחד הפסיכיאטרים ששמע על הכדורים הללו או שניתן לחיות עם חולה שנוטל כדורים אלו ? ומה הסיכון לגבי תורשה אם יינשאו וירצו להביא ילדים ? האם מותר לו לנהוג ? יודגש כי מדובר באדם מוכשר מאוד עם מוח מתוחכם מאוד ובלתי מנוצל בהתאם לכישוריו ויכולתו. מעשן המון ויש לו צורך מיידי לשירותים מייד לאחר ששתה . יכול להגיע ל-4 פעמים בשעה . נא תשובתכם הדחופה , בברכה ותודה מראש, מיכל א.מ.

04/03/2008 | 21:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, שתי התרופות הראשונות הן תרופות אנטיפסיכוטיות אך הן ניתנות במינון קטן מאד, מינון שמשמש לעיתים רק להרגעה. אינני מכיר את שתי התרופות האחרונות (כפי שציינת-הן מצרפת). לפיכך ממש לא ניתן לדעת לפי התרופות הללו מה הבעיה של הבחור ומכאן לא ניתן לדעת את ההשלכות לעתיד.

03/03/2008 | 15:37 | מאת: סיגל

בני בן 9 לוקה בדיכאון מזה כ3-4 חודשים . הוא עבר בי"ס בתחילת השנה ולא השתלב חברתית . אנחנו בטיפול עם פסיכוטרפיסטית והמצב קצת השתפר אולם לעיתים קשה לי לראות אותו רובץ על הספה / מיטה וצופה בטלויזיה ללא מעש, אין לו כח לכלום - שיעורים הוא מכין אבל לא יותר מזה (לא לומד למבחנים , לא קורא ספרים וכד') כשאני מציעה לו להזמין חבר אז אין לו חשק ו'כולם מעצבנים' . למזלי הוא עדיין הולך לחוגים אז מדי פעם יש לו סיבה לצאת מהבית . הוא שמן בתקופה הזו כוון שהוא אוכל משיעמום -המון פחמימות וסוכרים. הוא אובחן ע"י נוירולוג שנה שעברה ADHD לכן הוא נוטל ריטלין LA ( ריטלין SR גרם לו להיות עצוב ומצוברח ). האם כדאי להיפגש גם עם פסיכיאטר ??

04/03/2008 | 00:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סיגל שלום, אינני פסיכיאטר ילדים כך שלא אוכל להתייחס למצב. יחד עם זאת אני לא רואה שום בעיה (אולי רק יתרון) בהתייעצות שלכם, ללא נוכחות הילד עם פסיכיאטר. האם שאלת את הפסיכותרפיסטית על כך? יתכן וגם היא חושבת כמוך אך חוששת להציע כי היא חשה שאתם נרתעים מהנושא. כדאי להתייעץ גם איתה. בהצלחה.

הלכתי לפסיכיאטר עקב חרדות שיש לי הפסיכיאטר נתן לי כדורים בשם קלונקס ויסמין כמו כן הוא המליץ לי בעתיד על אישפוז יום אשמח מאוד אם תוכל להסביר לי קצת על הכדורים הללו וכמו כן אני מעוניין לדעת מה המשמעות של אישפוז יום

04/03/2008 | 00:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, קלונקס הוא כדור להורדת מתח הדומה לכדורים כמו ואבן, ואליום וכו'. יסמין היא גלולה למניעת הריון נשי. לא ברור לי הקשר שלה לפסיכיאטריה. האם יכול להיות שהתבלבלת בשם? אישפוז יום היא מסגרת לאנשים עם קשיים נפשיים הדורשים טיפול אינטנסיבי יחסית (יומיומי) אבל יכולים לשהות רוב הזמן בבית. ברוב המקומות מדובר על טיפול של מספר שבועות במהלכם נמצאים בבי"ח כל יום משמונה עד בערך 14:00 ומטופלים במסגרת המשלבת טיפול אישי וקבוצתי. אני מניח שאם זה יעלה יאפשרו לך לסייר במחלקה לפני שתקבל החלטה.

03/03/2008 | 11:59 | מאת: לילי

שלום רב. הפסיכיאטר שלי הפנה אותי לct מוח בעקבות דיפרסיה ודיכאון פסיכוטי עמוק. התקבלו התוצאות אז אם תוכלו לעזור לי להבין קצת. ממצאים: עבש ראב 8002/20/72 "החדר השלישי וחדרי המוח הצדדים מורחבים בציר הרוחבי יחסית לגיל. קיימת הרחבת הפיסורות הסילביאניות. " יש לציין הבלטת החריצים על חשבון קפלי המוח. בסיכום: לא הודגם ממצא פוקלי תוך מוחי. זה בקצרה. עזרה דחוף!!!!

04/03/2008 | 00:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לילי שלום, מדובר על ממצא לא ספציפי שמראה בעצם על ירידה בנפח המוח יחסית לאנשים אחרים בגילך. זה יכול להיות משהו בתחום הנורמה (כמו שיש אנשים נמוכים יחסית לאחרים ואין להם בעיה רפואית שגרמה לזה). במקרים נדירים זה קשור לבעיות נוירולוגיות. לכן אפשר לקבל גם יעוץ נוירולוגי. בד"כ בדיכאון פסיכוטי לא רואים ממצאים כאלו במוח, כך שלא ברור לי הקשר בין מצבך הנפשי לבין הממצא ב- CT. בקיצור- לא נשמע מאד מדאיג, אבל לצורך השלמת הבירור צריך להגיע גם לנוירולוג. רק בריאות....

לקריאה נוספת והעמקה
03/03/2008 | 09:29 | מאת: ערן

שלום, אני לוקח ריספרדל 1 מל"ג עם סימבלטא 60 מל"ג כנגד חרדה חברתית ואולי אף דיכאון. שאלתי היא כזאת : אני לוקח השילוב כבר שבועיים ובהתחלה הרגשתי עלייה במצב רוח אך לאחר כמה ימים חלה ירידה במצב הרוח - הייתכן שריספרדל גורם לדיכאון?אני יודע שהוא מוריד חרדה אבל מה עם הדיכאון. האם אני אהיה אדם עצוב אך ללא חרדות? שנית, תיאבוני לאוכל עלה. האם אפשר לקחת משהו כנגד הרעב המשתולל ולדכא אותו? לא דווקא כדורים אפילו משהו טבעי או סוג מסויים של אוכל

04/03/2008 | 00:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, ריספרדל אינו גורם לדיכאון. יתכן ומינון סימבאלטה לא מספיק. יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. לגבי הרעב- אין ממש מה לעשות. נסה לקבל יעוץ דיאטנית. השתדל לבצע פעילות גופנית. הקפד לשתות 8 כוסות מים ביממה. הרבה הצלחה.

03/03/2008 | 08:16 | מאת: דנית

שלום רב מזה מספר חודשים אני סובלת מדיכאון ומבכי רב איני רוצה לראות אף אחד , לא אוהבת את ילדי ואת בעלי . התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני חודש זה לא עוזר . כל היום אני בוכה האם אני צריכה להתאשפז ? מה עושים ? אנא עזרו לי ? איזו תרופה יכולה לעזור .

04/03/2008 | 00:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דנית שלום, חודש של טיפול פסיכולוגי הוא זמן קצר מכדי לראות תוצאות של טיפול. בנתיים ובמקביל ניתן לפנות לקבלת טיפול תרופתי שיכול לעזור הרבה יותר מהר. טיפול כזה יכול להנתן ע"י רופא המשפחה או ע"י פסיכיאטר. ברוב הגדול של המקרים אין כלל צורך להתאשפז, והטיפול יכול להעשות תוך שמירה על שגרת החיים הרגילה.

03/03/2008 | 00:45 | מאת: ליאת

ד"ר שלום, איך מטפלים בהתמכרות והאם היא בעיה פסיכיאטרית? האם הטיפול מחייב שיתוף פעולה והסכמה מצד המטופל? תודה רבה.

04/03/2008 | 00:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ליאת שלום, התמכרות היא בעיה נפשית. הטיפול חייב שיתוף פעולה של האדם המכור. סוג הטיפול תלוי בסוג ההתמכרות. כמעט תמיד משתמשים בטיפול פסיכולוגי מסוג כלשהו. בחלק ממקרי ההתמכרות ניתן להעזר גם בתרופות.

03/03/2008 | 00:07 | מאת: קים,,,דחוף

שלום, אתמול לקחתי סלקסה, הכדור הראשון 10 מיליגרם ואחרי כשעתיים הרגשתי חום, הרגשתי שחם לי מאוד, אני מניחה שזה תופעת לוואי של הכדור, שאלתי היא האם הרגשת חום היא תופעת לוואי נפוצה בכדור זה? קראתי באינטרנט על התופעות לוואי של הכדור והתופעה הזאת של הרגשת חום נאמר כי חייבים להודיע לרופא מייד, היא לא נכללה בתופעות לוואי הנפוצות אלה כמשהו חריג, האם אני צריכה להפסיק עם לקיחת הכדור עד שיתייעץ עם הרופאה שלי? לקחתי היום את הכדור השני כי לא ידעתי מה לעשות (אני כותבת מחול ורק בעוד יומיים יוכל ליצור קשר עם הרופאה שלי) תודה תודה תודה

04/03/2008 | 00:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קים שלום, כן, כדאי להפסיק טיפול עד לבדיקת הרופאה. רק בריאות.

02/03/2008 | 21:04 | מאת: אליעזר

שלום . בן 21.5, סובל מנטייה לדיכאון קל + OCD, אשר מתבטא במחשבות חוזרות ונשנות על דברים ריאליים ( כגון אתגרים, מטלות פתוחות וכדומה ... ) ופרפקציוניזם מוקצן . מטופל כעת ב - 2 כדורי PROZAC מקורי ליום ... סה"כ מרגיש, כי יש 60-70 אחוזי שיפור . לאחר שיחה קצרצרה עם הפסיכיאטר, שבה שאלתי האם אפשר להעלות את המינון ל-3 כדורים כדי להגיע לרמת שיפור ניכרת יותר, הוא אמר שאין זו ממש בעיה, וכי עדיף לקחת 3 כדורים ולהגיע לרמת שיפור טובה מזו המושגת עם 2 כדורים . הדבר ישר הרתיע אותי ( וגם שימח, כי אני הרי מעוניין בשיפור ) . מינון של 3 כדורים נשמע לי מוגזם, ולאו דווקא בגלל הקטע הסטיגמטי ( כלומר - " 3 כדורים ?! וואוו, מינון למשוגע " ) אלא בגלל החשש שמא המינון הנ"ל מוגזם ועלול גם ליצור נזק גדול יותר מאשר נטילת 2 ליום . 1. האם נטילת מינון גבוה יותר = סיכון יותר גדול עקב הימצאות החומר בגוף במינונים גבוהים יותר ? 2. האם נטילת 3 כדורים תגרום לכך, שאם אי פעם אחליט לחזור למינון של 2 כדורים, אזי ההשפעה של 2 כדורים כבר לא תהיה זהה להשפעה עליי היום ? 3. שאלה לא קשורה לנושא הנ"ל - האם קיים כדור מרגיע ( שמוריד את רמת הדריכות הפיסית ונפשית ) ושאליו לגוף אין כושר הסתגלות (כך שצריך להעלות את המינון כפונקצייה של זמן ) ? באמת מצפה בקוצר רוח למענה שלך ! תודה .

04/03/2008 | 00:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אליעזר שלום, המינון של 3 כדורי פרוזק לטיפול במחשבות טורדניות הינו מקובל מאד ורגיל מאד. אין בכך שום חריגה. נהפוך הוא- שני כדורים נחשבים בד"כ כמינון נמוך יחסית למחשבות טורדניות. זה לא גורם נזק. עקרונית ניתן לקחת גם מינון גבוה בהרבה ללא נזק- רק שבד"כ מעבר ל- 4 כדורים ליום לא רואים שום תועלת, כך שלא נהוג לתת מעל 4 כדורים ליום. ירידה במינון לפעמים מבטלת את ההשפעה החיובית שהכדור יצר, כך שיש בסיס של ממש לחששותיך לגבי הירידה במינון. בד"כ התופעה לא קורית ופשוט חוזרים למצב בו היית כשלקחת 2 כדורים, אבל יש סכנה שעם הירידה התרובה כבר לא תחזור למה שהיה. במקביל מאד רצוי להגיע לטיפול בפסיכותרפיה קוגנטיבית-התנהגותית שתתן לך כלים להתמודד לבד עם המצב ולהוריד במינון הכדורים. לגבי שאלתך האחרונה- יש כדורים כאלו, דוגמת פנרגן, טגרטול ודפלפט. לפנרגן יש לעיתים תופעות לואי לא נעימות, ואילו שני הכדורים האחרים מחייבים מעקב של בדיקות דם תכופות, כך שעקרונית לא ממהרים להשתמש באופציה הזו. רק בריאות.....

02/03/2008 | 20:41 | מאת: צחי

שלום עופר! האמת שכבר שאלתי פה שאלה לפני כמה ימים בפורום בשם אחר (אני לא זוכר). אני כבר שבועיים לוקח 1 מ"ג ריספרדל ו-75 מ"ג אפקסור... וזה כי החיים קשים ואני כל הזמן חושב על תאוריות על העולם, וקשה לי עם בני-אדם, ויש פחדים, ועייפיות, וכיווצים בגוף.. עכשיו נפגשתי עם הרופא והוא החליט לעלות לי ל-2 מ"ג ברספרדל ו-150 מ"ג באפקסור... עכשיו לגבי האפקסור אני שמח, אבל אני מפחד מהעליה ברספרדל, תרופה אנטי פסיכוטית לא עושה אותך עם פחות דימיון? יותר טיפש? פחות מרוכז וחד? כל חיי הצטיינתי במוח חד ומיוחד (שהוא גם זה שעשה לי בעיות) אבל זה מפחיד - מה יהיה עכשיו? נעשים טיפשים? ובבקשה תשובה כנה , זה חשוב לי לשמוע את האמת - מה עלול לקרות לדימיון שלי?

03/03/2008 | 23:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

צחי (?) שלום, לא. תרופה אנטיפסיכוטית לא הופכת אותך טיפש. תרופה כזו יכולה לייצב את מצב הרוח, להרגיע. כתופעת לואי יכול להיות טשטוש, כבדות. לפעמים (נדיר) אפילו איזושהי פגיעה בחדות. אבל הכל הפיך עם הורדת המינון/ הפסקת התרופה. לא נגרם שום נזק בלתי הפיך, ואם תחוש שזה פוגע בך באופן לא רצוי, תמיד תוכל לרדת במינן חזרה. מאידך- אולי זה רק יעזור ולא יפגע? לא שווה לנסות? בהצלחה.

האם כדורים נגד דיכאון כמו פרוזק וכדורים מאותה משפחה כולל כדורים ממשפחה קרובה של SNRI עשויים להועיל במקרה של עצבנות ,פתיל קצר ,תסכול ,חוסר ריכוז ,חוסר יכולת להנות מדברים, חוסר חשק מיני ,התבודדות ,אדישות? בעבר לקחתי כדורים מהמשפחות שציינתי ללא הטבה משמעותית. האם נהוג לשלב ריטלין במקרים כאלה יחד או בנפרד עם כדורים מהמשפחות שציינתי? אני נוטל לוסטרל אבל מרגיש לפעמים שאני מתרגז מהר ומתפרץ עד כדי איבוד שליטה. נכון שהמצב טוב יותר עם הכדור,אבל עדיין ישנו פתיל קצר ובמיוחד אני מתרגז כשאני בכביש ונהגים נוסעים לאט וכתוצאה מכך אני מפסיד רמזור .אני מקלל ,כועס ולפעמים מתפרץ על הנהג עד כדי איבוד שליטה. אני כבר זמן רב מובטל מאונס ואין ללשכת העבודה משרות להציע לי. וכבן 50 אני מוצא את עצמי בקרשים. בורח אל המיטה וממרר בבכי פני כואב. מרגיש רוב הזמן חסר תקווה,בודד . הבית שלי נראה (סליחה) כמו דיר חזירים וכתוצאה מכך אני לא מעוניין להכיס איש שיראה אותי במצב הזה. נכנסתי ללופ ואין לי דרך ןכוח לצאת ממנו. זה כמו להיות בביצה טובענית ולהרגיש שאתה נמשך פנימה עוד טיפה ועוד טיפה וחרד וסובל גם יחד.

03/03/2008 | 23:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תום שלום, ריטלין לא עוזר למצב שתארת. לגבי שאר הטיפול- ראשית כדאי לשקול שילוב של טיפול פסיכותרפויטי. שנית, למרות הקושי הניכר- חשוב לנסות ולעשות דבר מה מעבר לקבלת טיפול באופן פאסיבי. פעילות גופנית יכולה להיות מצויינת. התנדבות יכולה לעשות פלאים. להתנדב בעמותות לעזרה לנזקקים, לעזרה לילדים. אני יודע שבמצבך קשה מאד למצוא כוחות לקום מהמיטה- אבל אחרי כל מה שעברת אני משוכנע שתהיה מוכן לכל בשביל לצאת סופסוף מהמצב בו אתה נמצא. פרט לכל אלו יש לשקול טיפול במייצבי מצב רוח לצורך טיפול בהתפרצויות. על כך תוכל להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל שלך. רק בריאות.

02/03/2008 | 18:12 | מאת: פוצי

שלום יש לי קרוב שלפני חודשים ספורים יצא מדיכאון חזק שפקד אותו עקב הפסקת טיפול !!! הוא חזר לקחת "למיקטל" ו"ציפרלקס" יצא מזה ואפילו מצא עבודה . יש תחושה שמזה שבועיים הוא בהיי ,לא ישן, נראה חסר מנוחה,חושב על פתיחת עסק,טיול גדול לחו"ל ,נראה שזה לא הוא ,שאלתי אותו והוא אמר לי שהוריד במינון של "ציפרלקס" אבל אני לא יודע מה נכון ומה בעצם שינה בטיפול על דעת עצמו . העיניין עכשיו איך משכנעים בחור שניראה בספידים מרגיש מאד מאד טוב ללכת לרופא למעקב ??? אין לי מושג מינוני תרופות רק את השמות תודה מראש

03/03/2008 | 23:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אתה מעלה בעיה מורכבת. מאד קשה לשכנע מי שמרגיש טוב ללכת לטיפול. יתרה מזו, איך משכנעים אותו לקחת טיפול. והרי הוא מרגיש טוב..... בעיה. לפעמים אם יש קשר טוב עם הפסיכיאטר שמכיר אותו הפסיכיאטר יוכל לשכנע אותו להגיע לביקורת ולקחת טיפול. לפעמים לחץ משפחתי עוזר. ולפעמים (לצערי) כלום לא עוזר. כך או כך, אני מקווה שהעניינים יסתדרו מהר ככל הניתן.

02/03/2008 | 17:11 | מאת: עדי

היי, מה המינון המקסימלי בויפאקס XR? כי קראתי שבויאפקס XR המקסימום הוא 225 ואילו בויאפקס הרגיל המקס' הוא 375. מה הסיבה להבדל החד הזה?

03/03/2008 | 23:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עדי שלום, כיוון שויאפקס רגיל מתפרק הרב יותר מהר, הוא פחות מצטבר בגוף. אם נקצין את המצב (המספרים שאנקוב אינם אמיתיים, אבל אני משתמש בהם רק לצורך המחשה) ונומר שכדור ויאפקס רגיל מתפרק לחלוטין אחרי 8 שעות בגוף אז אם אנחנו לוקחים כדור כל 8 שעות אנחנו שומרים על רמה בדם של מקסימום כדור אחד בכל נקודת זמן. אם הויאפקס XR מתפרק אחרי 16 שעות, אז אם ניקח כדור כל 8 שעות אז נוכל להגיע למצב בו נגיע לרמה בדם השווה לשני כדורים. לכן צריך לקחת מינון מופחת יחסית של ויאפקס XR. שוב, הזמנים שציינתי אינם נכונים, והם רק באו להמחיש את ההבדל מבחינת משך הפירוק של התרופות.

02/03/2008 | 17:10 | מאת: שרון

אני רוצה לעשות כמה ניתוחים פלסטים לשפר את המראה החיצוני המכוער שלי. ונאמר לי שעלי לתת חוות דעת של פסיכיאטר, מה הכוונה? אילו דברים ניתן לגלות לפני ניתוח פלסטי שיכולים בגללם לא לאשר לי ניתוח? אם אפשר תפרט הפרעות שקשורות בזה שאני שונאת את איך שאני ניראית וחושבת שעלי להיראות כמו היפהיפיות בטלביזיה כדאי שאצליח בחיים, קשה לי מאוד לקבל את העובדה שלא ניחנתי בפנים יפות וגוף יפה ובגלל זה אני רווקה מבוגרת ולא אוהבת את עצמי

03/03/2008 | 22:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, ההערכה פסיכיאטרית לפני ניתוח פלסטי נדרשת לפעמים משתי סיבות אפשריות: 1. לפעמים העיוות בתדמית הגוף נובע מבעיה נפשית, בה האדם תופס את עצמו כמעוות או מכוער למרות שבמציאות אינו כזה. הדבר מזכיר במקצת את חולות האנורקסיה, שלמרות שהן סובלות מתת-משקל קיצוני הן עדיין חושבות שעליהן לרזות עוד קצת בשביל להראות טוב. 2. לפעמים קיימת תחושת חוסר ערך פנימית כה קשה, והאדם משליך את כל הבעיה על המראה החיצוני. במקרים כאלו, גם לאחר ניתוח פלסטי מוצלח לא ישתנה שום דבר בתפיסת האדם את עצמו, כך שאין טעם בכלל לנתח. למרות הנאמר, בהרבה מאד מקרים אין שום בעיות או הפרעות נפשיות אחרות, וניתוח יכול להוות אמצעי פשוט וקל יחסית למתן בטחון עצמי. האם מדובר בהפרעה או במצב שניתוח אכן יכול לפתור- לצורך כך צריך הערכה פסיכיאטרית.

02/03/2008 | 17:04 | מאת: מור

שלום רב, יש לי חבר שעושה אותי בכל השנים האחרונות מאוד מודאג הייתי איתו מהיסודי כעת הוא בן 22 וחצי עכשיו יש לו בעיה שהוא לא בה כל פסול ומאידך כל הסובבים אותו מדברים איתו שעות ושום דבר אינו עוזר. הוא מתראה עם בחורה בת 28 מכיתה י"א ועקב כך נשר מהתיכון וגם השתממט מהצבא ולא עובד מובטל כרגע הוא גם עבר לגור איתה...עכשיו השאלה שעולה מאיפה המימון? הובחן כללל המימון הוא מסבא וסבתא שלו כי הוריו העיפו אותו מהבית בגלל שהיה סוחט כספים בממרמה ובשקרים. סבא וסבתא שלו מאוד נדיבים ותומכים בו כעת בסכומי עתק לטעמי מדובר בכ 10000 שקל בחודש כולל השכירות של הדירה והכל. הוא אובססיבי כלפי הבחורה חונק אותה והיא אומרת לו את זה בפנים וכלום לא עוזר הם רבים כל הזמן הוא לא עבד לעולם מימיו למעט ימים ספורים היא הייתה מוציאה עליו עצבים מעיפה אותו מהדלת והוא חוזר לישון ליד הדלת במדרגות ולא מוכן ללכת הוא גם ישב בכלא כמה לילות על בלאגן שהוא רב איתה ושום דבר לא עובר כאשר היא מסלקת אותו מהבית הוא קונה לה ג'ונגל (המון פרחים וכרטיסי ברכה) עכשיו חשוב לציין שהוא מאוד נחמד אבל הוא לא יכול בלעדיה הוא אובססיייבי כלפיה בצורה שלא נראתה לי מעולם...עוקב אחריה בודק לאן היא הולכת עם מי היא הולכת מה היא עושה למה היא לא מחזירה לו תשובה מאוד קנאי...ומצד שני היא אומרת לו בפנים שהיא לא רוצה קשר כזה ושהיא רוצה קשר פתוח שיילך גם עם בנות אחרות והוא ללא מסכים לכך וגם לא מסכים לה ללכת עם אף אחד אחר...עד היום הוא איתה בסביבות 5-6 שנים אני כבר לא מסוגל לראות אותו כך המון אנשים דיברו איתו אבל לא אכפת לו מכלום בנוסף לזה הוא גם רואה אותה כמטרה הוא יסחט וירמה אחרים רק בשביל להשיג מה שהוא רוצה בשבילה ה-כ-ל הוא הפך להיות שקרן פתולוגי ואפילו לה הוא משקר שהוא עובד למרות שהוא מובטל לכן בבוקר כל יום הוא יוצא למסע בילוש וסחיטה מסבא וסבתא...מה עליי לעשות איך אוכל לשנות משהו הוא משקר גם לפסיכולוגית שעכשיו התחיל להיפגש בעקבות נסיונות חוזרים ונשננים של חברתו שסוף סוף שיכנעה אותו בלית ברירה הלך...איך אפשר לעזור לו בבקשה אם תוכל בבקשה עזור לי לעזור לו כואב הלב לראות דבר כזה...כל פתרון או הצעה יתקבלו בברכה. בתודה מראש מור

03/03/2008 | 23:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מור שלום, את מתארת בעיה קשה ביותר לטיפול. למרות זאת- כמה כיוונים: 1. להמליץ לסבא ולסבתא ללכת ליעוץ פסיכולוגי אצל מטפל משפחתי בכדי שיהיו להם כלים טובים יותר להתמודד איתו. 2. להמשיך עם הטיפול הפסיכולוגי. אולי תוכלי ליצור קשר עם המטפלת ולהבהיר לה כיצד את רואה את מצבו. המון הצלחה.

02/03/2008 | 16:52 | מאת: משה

שלום רב, אפקסור XR יותר יעיל מהSSRI בדיכאון? האם כדאי להתחיל איתו כקו ראשון בדיכאון והפרעות חרדה?

03/03/2008 | 22:47 | מאת: ד"ר עופר שמגר

משה שלום, אין הוכחות חד משמעיות ליתרון ברור וחד משמעי של אפקסור על ה- SSRI, למרות זאת רבים נוהגים להשתמש בו כיום כתרופת הבחירה לדכאונות קשים, כנראה בגלל רושם להתחלת השפעה טיפטיפה יותר מהירה (עניין של יומיים-שלושה לכל היותר) והעובדה שהוא עובד במנגנון כפול, למרות שלא הוכח שמנגנון זה אכן נותן לו יותר יעילות.

02/03/2008 | 16:37 | מאת: נעמה

רציתי לדעת איך מאבחנים הפרעת אישיות ואם ניתן לרפאה. אשמח לקבל שם של מישהו שיכול לעזור.

03/03/2008 | 23:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נעמה שלום, תוכלי למצוא הסבר מפורט בלינק הבא: http://www.ifeelgood.co.il/ תחת הקישור באתר להפרעות אישיות, תוכלי למצוא הסבר מפורט על הנושא. אינני נוהג לתת שמות של מטפלים כאן, אך אם מישהו ימליץ- אשמח לפרסם זאת.

02/03/2008 | 13:51 | מאת: אורית

שאלתי היא האם רסיטל גורם לכאבי ראש לאחר טיפול ממושך.שמעתי על תרופה חדשה לחרדות שפועלת מיד ללא צורך לחכות 3שבועות.תודה.

03/03/2008 | 21:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, רסיטל יכול לגרום לכאבי ראש, ולא תמיד הם חולפים עם הזמן. לגבי התרופה החדשה- אינני יודע למה הכוונה. אינני מכיר תרופות הפועלות באופן מיידי, אלא אם כן הכוונה לתרופות הרגעה כמו קלונקס, אלפרוקס, לוריואן ודומיהם.

02/03/2008 | 12:41 | מאת: חלי

שכחתי לציין כי הרופא שלי אמר שהעלאת המינון אינה הכרחית אם כי זה יהיה להגיע למינון האופטימאלי, בשיטת ניסוי וטעייה. אני רוצה לציין שאני לא אוהבת לקחת כדורים מעין אלו בשל הרעיון שישנם חומרים כימיים שנכנסים אלי לגוף ומשפיעים על ההרכבים במח...כל זה נראה לי אילוץ מלאכותי לא בריא. בנוסף, יש לי את עניין הזרמים בראש שאני כל הזמן מרגישה ותחושה זו גורמת לי לאי נוחות ודאגה לגבי בריאותי...חשבתי אולי המינון התרופתי גבוה מדי...

03/03/2008 | 21:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אמת שהמינון נקבע בשיטת ניסוי וטעיה. אבל הכי חשוב שהמינון יהיה אפקטיבי. הזרמים ממש לא קשורים לתרופה. אני מאד מבין את ההרתיעה מחומרים כימיים, אבל צריך לזכור שכל חיינו אנו מוצפים בחומרים לא טבעיים, ולא הכל בהכרח רע. הקוטג' שאנחנו אוכלים הוא לא טבעי, גם לא פסטרמה וגם לא מיונז. הכל מעובד, מעורב בחומרים כימיים שונים. הירקות כבר מזמן לא טבעיים וכולם עברו הנדסה גנטית. ועם כל זה, תוחלת החיים בארץ רק הולכת ועולה והמחלות רק יורדות. היום אנשים בני 70 הם בשיא כוחם. רק לפני דור אנשים בגיל כזה היו ברובם לא-תפקודיים ובעלי נכויות משמעותיות. ולגבי הירידה במינון- אני לא מכיר אותך מספיק בכדי להמליץ לך מה נכון. אני מניח שרוב הסיכויים שירידה כזו לא תגרום נזק משמעותי, אבל ממש אינני יכול להתחייב לכך.

02/03/2008 | 12:01 | מאת: נטלי

שלום רב! אימי נוטלת זיפרקסה מיום ראשון שעבר. היא התחילה עם 5 מ"ג והיום אנו מתחילים עם 15 מ"ג ( 5 מ,"ג בבוקר ו- 10 בלילה) היא לוקחת גם ויפאקס 225 מ"ג היא התחילה ב- 75 מ"ג לפני כחודש. למיקטל- התחילה לפני חודש ושבוע עם 50 מ"ג והיום עלינו ל 250 מ"ג. וקסנאגיס 3 מ"ג ביום. אימי מאוד מדוכאת ומבולבלת וחסרת עניין בדבר גם בדברים שהיא הכי אהבה. היו לה כמה דיכאונות בחיים והיא טופלה בלתיום ולפני שנה היא הפסיקה והכל חזר לה. רק שהפעם מלווים גם פראנויות והיא מאובחנת כדיכאון פסיכוטי. היא חושבת שהאנשים הכי קרובים אליה מתחמנים אותה... אני מטפלת בה כרגע ואני די מתוסכלת מהמצב. לכן מניסיונכם כמה זמן צריך לקחת עד שלפחות ההזיות והפראנויות ירגעו? ומתי אנחנו צריכים לשים לב שזמן ההחלמה מוגזם? האם הלמיקטל הוא כדור טוב בתור תחליף ללתיום? והאם ויפאקס לא היה אמור כבר להשפיע? איזה עוד שיטות יש לטיפול? מה עם נזעי חשמל? ומה בדיוק ההשלכות של נזעי החשמל? והאם צריך להתאשפז בשביל זה? אשמח לראות קצת אור בקצה המנהרה!

03/03/2008 | 01:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נטלי שלום, הטיפול שאימך מקבלת נשמע מאד סביר למצב שתארת. בשום טיפול אין 100% הצלחה, אבל בהנחה שהטיפול אכן מדוייק לאימך, סביר שיחלוף לפחות עוד שבוע (ואולי אף שבועיים) בטרם תרגישו שינוי במצב. נזעי חשמל הינו טיפול שמאד יכול להתאים במצבים כאלו, אבל הוא דורש אישפוז. לאור העובדה שעברתם את רוב התקופה הנדרשת לצורך הטיפול התרופתי, נראה ששווה לחכות עד להשפעת התרופות. גם נזעי חשמל לא משפיעים מייד, ואם אמך היתה מתחילה לקבל אותם כבר היום היו עוברים לפחות שבועיים עד לשינוי במצב. מקווה להחלמתה המהירה.

02/03/2008 | 11:15 | מאת: מיכל

אני שואלת בשם אחי שאובחן כחולה בסכיזופרניה (בן 43). אחי מודאג מאד מאיבוד רשיון הנהיגה שברשותו (הוא נוהג כ15 שנה, ללא עבירות תנועה), האם חששו מוצדק?

02/03/2008 | 21:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, עקרונית אין מניעה לחולה סכיזופרניה לנהוג. מדי פעם אחדים מחולי הסכיזופרניה מוזמנים להערכה במכון לבטיחות בדרכים. אם המחלה לא פגעה באופן קשה במיוחד, בד"כ המכון מאפשר להם להמשיך לנהוג. ליתר בטחון, אם הוא נקרא למכון לבטיחות בדרכים, כדאי לצרף חוות דעת על תפקודו ויכולתו להפעיל שיקול דעת מהפסיכיאטר המטפל. נהיגה זהירה!

03/03/2008 | 01:29 | מאת: מיכל

ורישיון נהיגה לנהג מונית \רכב ציבורי הוא כן יוכל להוציא?

01/03/2008 | 23:39 | מאת: טליה

לד''ר שלום רב! הינני נוטלת פלוטין מזה חצי שנה, כרגע, אני מקוררת אז בנוסף לפלוטין אני נוטלת גם דקסמול קולד. לעיתים בלילה קיים אצלי קושי קל להירדם ואני קמה עייפה לעבודה שאלתי: האם אני יכולה ליטול לעיתים (כשקורה הקושי בהירדמות) את הכדור נוקטורנו? האם השילוב בין פלוטין, דקסמול קולד ונוקטורנו מסוכן או לא בריא ?

02/03/2008 | 20:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טליה שלום, אין בעיה בשילוב שציינת.

01/03/2008 | 22:44 | מאת: אבי

האם יש סכנה בנטילת סורבון למי שבעברו היה לו ארוע מוחי ועבר התקפי אפילפסיה אחדים?

01/03/2008 | 23:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, אין בעיה במתן בוספירון למי שבעברו היה לו ארוע מוחי ועבר התקפי אפילפסיה אחדים.

01/03/2008 | 22:35 | מאת: יוסי

שלום אימי(אלמנה מזה כשלוש שנים ובגיל 77 ) סובלת מזה כשנתיים מדכאון עמוק המתבטא בבכי מרגע הקימה ועד שינה - נסינו הכל מהעברתה לבית אבות דרך טיפול תרופתי ( "סימבלטה" ) ללא הצלחה מה עושים? בן מיואש המוכן לנסות ולשלם כל מחיר לטיפול בבעיה

01/03/2008 | 23:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יוסי שלום, ראשית, אם תוכלו לרתום אותה לפעילות התנדבותית זה יוכל לעזור ולתת לה משמעות לחיים. אינני יודע עד כמה היא יכולה פיזית ו/או נפשית להרתם לזה, אבל זה כיוון אחד. שנית, טיפול פסיכולוגי יכול מאד לעזור. שלישית- סימבאלטה אינה תרופת פלא, וכדאי לנסות תרופות נוגדות דיכאון נוספות. רק בריאות...

01/03/2008 | 20:51 | מאת: מור

האם רמוטיב משמין כמו כדורים פסיכיאטריים מסויימים והאם הוא גורם לעצבנות?

01/03/2008 | 23:31 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מור שלום, עליה במשקל אינה תופעת לואי מוכרת של רמוטיב. מאידך, לפעמים רואים עליה במתח ועצבנות.

02/03/2008 | 01:05 | מאת: מור

אז מה עושים לטפל במתח ועצבנות ומתי זה עובר כי אני ממש בסטרס וכבר לא בדיכאון

01/03/2008 | 20:03 | מאת: נדב

שלום ד"ר, האם ייתכן מצב חריג שבו ניתן לתת מעל 120 מ"ג סמבלטה ביום, בדיכאון חמור במיוחד ? תודה,נדב.

01/03/2008 | 23:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נדב שלום, אינני מכיר שום מצב בו נותנים מעל 120 מ"ג סימבאלטה ליום. עקרונית המינון הזה לא מסוכן, אבל אין בו שום הגדלת יעילות ומאידך עולה הסיכון להופעת תופעות לואי.

01/03/2008 | 19:18 | מאת: סוקראטס

אני לוקח את התרופה כבר שבוע 25 מ"ג . אני לא מסוגל לקום בבוקר ויש לי כאבי-ראש כל הבוקר . לפני כן בכלל לא ישנתי . מה עושים כדי לחוש פחות באפקט של התרופה ? לומר את האמת ירדו לי התקפי -החרדה מאוד .

01/03/2008 | 23:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אין מה לעשות כנגד תופעות הלואי שאתה מתאר. מצד שני, בד"כ תוך כשבועיים יש שיפור ובחלק מהמיקרים הן נעלמות לחלוטין בהמשך, כך ששווה להתאזר בסבלנות עוד כשבו ולראות לאן הולכים הדברים. בהצלחה.

לפני חמישה וחצי התחלתי שימוש בסימבתה נגד דכאון. אני לא מרגישה הטבה משמעותית נכול להיום. זה אומר שצריך לגשת לפסיכיאטרית ע"מ לנסות להחליף כדור. אני מובטלת כבר יותר משנה. האם יכול להיות שזאת הסיבה שכדורים לא מועילים על מנת לשפר את מצב רוחי הקודר? נ.ב חצי יום אני מנומנמת,האם זה בגלל הסיבלתה?

אור שלום, אם הסיבאלטה לא שיפרה את מצבך בכלל- יש לשקול עם הפסיכיאטרית את הצורך בהמשך הטיפול. אני מניח שהנושא כבר עלה בניכן. מה היתה עמדתה? לגבי האבטלה והדיכאון- יש מקום לשקול האם טיפול תרופתי או אולי טיפול פסיכולוגי/ שיחתי יתנו את המענה הטוב ביותר. ואולי שניהם ביחד. גם על כך כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית המכירה אותך. לגבי הטשטוש- זה יכול להגרם מהסימבאלטה, אבל גם מהדיכאון עצמו. נסי ליטול את התרופה בערב ותראי אם זה משנה משהו.

01/03/2008 | 18:50 | מאת: מישהי

שלום, אני בת 15 ואני סובלת מהפרעת אכילה כבר שנתיים. אני מטופלת אצל פסיכולוגית יותר משנה. יש לי בולמוסי אכילה אך לאחרונה, אני משתדלת לא להקיא. שאלתי היא האם יש כדורים פסיכיאטריים היכולים לעזור לי בהתקפי הבולמוסים?? אני ממש נואשת, אני ממש מרגישה נורא, לא בא לי ללכת לביה"ס ובשבוע וחצי האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על התאבדות.

01/03/2008 | 22:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, איננני מומחה להפרעות בילדים ונוער (ישנה התמחות נפרדת לפסיכיאטריה של ילדים ונוער), אבל אצל מבוגרים בהחלט נהוג לשלב תרופות שעוזרות להשתלט על בולמוסי האכילה. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים בנושא.

01/03/2008 | 18:49 | מאת: דן

מבחנים פסיכודיאנוסטיים שעברתי בלשכת התעסוקה הראו שהזכרון שלי לטווח קצר די חלש ואולי אני לא מרוכז. זה לא חדש לי ואני מרגיש כבר שנים שאני לא מרוכז. אני בן 50 ולוקח כבר מספר חודשים סימבלטה לדיכאון ממנו אני סובל 20 שנה. איזה כדור בשילוב הסימבלטה מומלץ לשיפור הריכוז ?

01/03/2008 | 22:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דן שלום, ישנן סיבות רבות להפרעה בזיכרון והטיפול שונה לכל הפרעה. כדאי להגיע למרפאה נוירו-קוגנטיבית ולעבור שם הערכה מלאה לצורך איבחון הסיבה והמלצה לטיפול.

01/03/2008 | 15:28 | מאת: אלדד

שלום הבנתי שציפרלקס משמין אני שנה וחצי עם הכדור הזה ונהיה לי בטן מדלדל כזו רציתי לשאול אם ציפרלקס מעלה גם כולסטרול וטיגלצירידים? והאם גורם לסוכרת או לחץ דם?

01/03/2008 | 22:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלדד שלום, ציפרלקס אינו משפיע על כולסטרול, טריגליצרידים סכרת או יתר לחץ דם. הוא כן יכול לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל, אבל במידה קטנה יחסית לתרופות אחרות.

01/03/2008 | 15:03 | מאת: חלי

מהו המינון המקסימלי לטיפול בויאפקס? אני נוטלת 150 מ"ג והרופא המליץ אך לא בהכרח לעלות את המינון בעוד 75 מ"ג. האם זה לא עובר את המינון המקסימאלי? קיבלתי תרופה זו לאחר מספר תרופות בשל חרדה שעברה, דכאון ונתק. נותר עדיין נתק חלקי ובשל כך הוא אמר שכדאי בהמשך להוסיף לקטימל שמיועד לטיפול באפילפסיה אבל גם יעיל במצבי נתק וזרות. אשמח לתגבות בעניין תודה

01/03/2008 | 22:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חלי שלום, המינון המקובל של ויאפקס הוא 150-300 מ"ג, כך שהמינון שהומלץ לך (225 מ"ג) בהחלט נמצא בטווח המקובל. לגבי הנתק- כאן היעילות של תרופות היא פחות גבוהה, והרבה פעמים הטיפול היעיל יותר הוא טיפול פסיכולוגי. אינני מכיר את הטיפול בלמיקטל לנתק, אבל יתכן שהנסיון האישי של הפסיכיאטר שלך תומך בזה.

01/03/2008 | 11:26 | מאת: אורנה

שלום לד"ר שמגר, אני נוטלת לוריוון 1 כדור ליום. בבדיקת עיניים נמצא אצלי גלאוקומה גבולית 19. השאלה שלי האם לוריוון יכול לגרום לגלאוקומה או שאין קשר ביניהם ואני יכולה לקחת את הלוריוון. אני נמצאת במצב של מתח ואני זקוקה לכדור הרגעה, האם כל משפחת הבנזודיאזפינים יכולים לגרום לגלאוקומה (כמו קלונקס, ווליום). האם סירופ פסיפלורה יכול לעזור במצבי מתח? בתודה, אורנה

01/03/2008 | 20:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורנה שלום, לוריואן, וגם שאר הבנזודיאזפינים, אינם גורמים לגלאוקומה, אבל הם בהחלט יכולים להחמיר גלאוקומה מסוג זוית צרה. לכן במצב זה אסור ליטול בנזודיאזפינים. מאידך, אם מדובר בגלאוקומה של זוית פתוחה אין שום בעיה עם בנזודיאזפינים. לפיכך יש להתייעץ עם רופא העיניים לגבי סוג הגלאוקומה ולהחליט לפי סוג הגלאוקומה. לגבי פסיפלורה- מדובר בתכשיר שאינו תרופה לכן לא אוכל להתייחס אליו (אינני בקי בתכשירים צמחיים).

01/03/2008 | 10:33 | מאת: המיואשת מאוד

שלום לך ד"ר עופר שמגר, אני בת 28 אמא לשני ילדים מקסימים אחת בת שלוש והשני בן שבעה חודשים ונשואה ארבע שנים, אחרי לידת הגדולה שלי התחילו להווצר אצלי מתחים ועצבים שאני לא שולטת בהם כעסים שלא נשלטים דחף להכות (מזלי שעדין לא הגעתי לשלב הזה) יש לציין שלפני הלידות הייתי אדם רגוע מאוד מאוד ששום דבר לא הזיז לי פתאום כל דבר מעצבן אותי אני צועקת המון על הילדה שלי כל דבר שבעלי עושה אני מרגישה מאויימת וישר מתגוננת בצעקות ודחף לזרוק דברים עליו בחוזקה יש לי המון רגעי דכאון שבא לי למות!!!! ולמה אני צריכה את כל זה והלוואי שזה לא היה קורה כל עניין המשפחה הזה. בנוסף כל פעם שאני מגיע למצב של רתיחה כל העצבים מוקרנים לי לראש ואז אני מרגישה כאילו משהו הולך להתפוצץ שם ואז אני חווה סחרחורת ולחץ בתוך הראש. אני מאוהבת בכל בני משפחתי אך אני לא שולטת ברגשות והעצבים שלי בכלל אני רוצה לדעת לאן לפנות בנוגע למקרה שלי והאם זה מצריך טפול לדעתך?? שיהיה לך שבוע טוב.

01/03/2008 | 20:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע לי שאת עוברת תקופה ממש לא פשוטה, שגורמת סבל לך ולמשפחתך. במצב דברים זה נראה כי את תוכלי להעזר בעזרה מקצועית. קודם כל יש צורך לעשות הערכה מקצועית של מצבך, והמשך להחליט יחד איתך כיצד לשפר את המצב. אפשר לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר לצורך האיבחון הראשוני ומשם להחליט הלאה. בכל מקרה, מצבים כאלו הם מאד שכיחים וקורים להרבה אנשים, ובד"כ עם עזרה והכוונה ניתן לחזור לשיגרה השקטה מהר מאד. רק בריאות...

29/02/2008 | 22:18 | מאת: ערן

סליחה שאני מציק, אבל רציתי לחדד דברים. ת'אמת אני פשוט רוצה לקבל חיזוק הריספרדל 1 מל"ג שאני לוקח בנוסף לסימבלטא 60 מל"ג אני לוקח אותו כבר עוד מעט שבועיים ולהלן ההשפעות : יש שיפור בהורדת הדיכאון ואני חש קצת יותר רגוע אבל לא רואה ממש שינוי בחרדה חברתית (או שאני מחפש את ה- 100 אחוז בגלל שאני מרגיש ככה אז אני פוסל ). נראה לי שיש השפעה שלילית על החשק המיני ועליתי ב- 3 קילו (מאכזב- האם זה יירד?). רציתי לשאול האם אתה מכיר אנשים שלוקחים ריספרדל כתוסף כנגד חרדה חברתית וזה ממש עזר? האם יש סיכויי שהדיכאון עוד יירד ? או שמעכשיו זה רק חרדה?

01/03/2008 | 20:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, כפי ציינתי קודם, הריספרדל מוריד מתח (וזה מה שאתה חש כעת) אבל לא עוזר לחרדה חברתית באופן ספציפי. כלומר, חלק מהמתח המלווה את החרדה החברתית יקטן, אבל החרדה הבסיסית לא תעלם. העליה במשקל היא הפיכה עם הפסקת הטיפול. יתכן ועוד שבוע- שבועיים יניבו שיפור נוסף במצבך.

29/02/2008 | 20:10 | מאת: אורנה

שלום לד"ר שמגר, מהם תופעות הלוואי של גאודון וסוליאן? בתודה מראש, אורנה

01/03/2008 | 18:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורנה שלום, תופעות הלואי של גאודון: התרופה נסבלת היטב על-ידי מרבית החולים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: עייפות, בחילה, עצירות או שלשול, סחרחורת, עצבנות, פריחה, שיעול ונזלת, תנועות בלתי רצוניות. באופן נדיר עלולה לגרום לשינויים בקצב הלב, על-כן היא אסורה לשימוש בחולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב, ובשילוב עם תרופות אחרות אשר עלולות לגרום לשינויים בקצב הלב. תופעות הלואי של סוליאן: נפוצות: טשטוש וכן יכולות להיות הפרעות בתנועות הגוף בהן ניתן לטפל בקלות יחסית. פחות שכיחים הם ירידת לחץ דם, כאבי ראש, אי שקט, עצירות ועליה בהורמון הפרולקטין (בד"כ מתבטא בהפרעות במחזור וגודש בשד).

29/02/2008 | 14:17 | מאת: דנה

שלום רב, בת 31. שנה וחודשיים אחרי לידה. לאחר הלידה התפרצה אצלי פיברומיאלגיה. נלחמתי בכל כוחי לא לקחת כדורים נגד דיכאון לבסוף כאשר הבנתי שאין מוצא נכנעתי. התחלתי לפני כשלושה חודשים עם רמוטיב והתוצאות טובות מאוד לפעמים נראה לי שאני לא מציאותית, לא יכול להיות שאני כה מאושרת. חשוב לציין שאף פעם לא הייתי מאושרת תמיד הייתי היפוכונדרית, חרדתית ודיכאונית. חוסר סיפוק פנימי ופחד משתק מהחיים. פחד מלחלות. בתקופה האחורנה יש לי יובש בפה חמור מאוד בלילה. (לוקחת טבליה 1 בבוקר ואחת בלילה) החלטתי לא לקחת את הרמוטיב בלילה והיובש אכן פחת משמעותית. מה שכן פתאום ללא כל סיבה מוצדקת נכנס שוב דכדוך כזה, מועקה, משהו לא מוסבר! אני מרגישה שהחרדות חוזרות... מן סגירות כזו... חוסר התעניינות בסביבה, התפרצויות, חוסר סובלנות. הסכמתי ליטול את התרופה כיוון שהבנתי שהיא אינה ממכרת כעת אני מרגישה שאני מכורה.... ניתן ליטול טבליה אות או שכדאי לעלות שוב לשתיים??? האם התרופה ממכרת??? איני מעוניינת להיות תלויה בכדורים. עצם העובדה שכדור עושה אותי מאושרת גורם לי תחושה רעה יותר.... תודה רבה וסופ"ש נעים לכולם.

01/03/2008 | 18:18 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דנה שלום, המינון המקובל לרמוטיב הוא שני כדורים ביום. מתחת לזה הרבה פעמים הוא לא משפיע. את שואלת לגבי התמכרות. אתן הסבר קצר לגבי התמכרות: התמכרות היא מצב בו אדם מפתח תלות במשהו שהוא לא צריך אותו מבחינה טיפולית. למשל- מישהו בריא וללא שום בעיות מתחיל לשתות אלכוהול עם חברים, ולאחר מספר חודשים מגלה שהוא לא יכול להפסיק את זה. להבדיל- רמוטיב ניתנת לצורך טיפולי. העובדה שהפסקת הטיפול מחזירה את הסימפטומים לא מעידה על התמכרות. זה בדיוק כמו שמי שמרכיב משקפיים לא יכול להפסיק להרכיב אותן כי אז הראיה שוב מטושטשת, וזה לא אומר שהוא התמכר למשקפיים. אם ניתן רמוטיב לאדם ללא דיכאון למשך מספר חודשים- לא תהיה לו שום בעיה להפסיק את הטיפול. מאידך, אצל אנשים רבים הדיכאון הוא כרוני, ולכן הפסקת הטיפול גורמת לסימני הדיכאון לעלות מחדש. לגבי היובש בפה- ניתן להעזר במסטיק ללא סוכר או סוכריות ללא סוכר. אם זה לא מאד מציק, זה יכול להיות מחיר סביר בשביל איכות החיים הטובה. רק בריאות....

29/02/2008 | 14:06 | מאת: כרמית

אני יוצאת כבר שנתיים עם בחור מקסים והקשר שלנו מצויין. לפני כמה ימים הוא סיפר לי שאחיו סובל ממצבי רוח קיצוניים משתנים . בהמשך השיחה גיליתי שיש לו דוד שהוא לא סיפר לי עליו עד היום שמאושפז בגלל מאניה דפרסיה. רציתי לדעת מה המשמעות של זה לגבי מיסוד קשר עם אדם כזה..לי במשפחה אין שום זכר לתופעות כאלה מזה דורות ורציתי לשאול בנוסף אם מה המשמעות לגבי ילדים משותפים ? מה הסיכוי להעביר את הבעיה מבחינה גנטית? אילו חיים שאני לא מכירה וזו פעם ראשונה שאני שומעת מקרוב על המחלה,האם כדאי לי פשוט להתרחק?

01/03/2008 | 18:07 | מאת: ד"ר עופר שמגר

כרמית שלום, במאניה דפרסיה יש מרכיב תורשתי מסויים. לא ברור לי האם האח חולה במניה דיפרסיה, אבל גם אם כן, הסיכוי ל בן זוגך לחלות יהיה 10%, כלומר 90% שלא תופיע אצלו מחלה. כך גם בהורשה- אם ההורה חולה הסיכוי להולדת ילד שיהיה חולה הוא רק 10%, כלומר רוב הילדים יהיו בריאים. לגבי הסיכון כאשר הדוד חולה- אין מידע מדוייק. יש לזכור כי השכיחות של המחלה באוכלוסיה הכללית היא 1-2%, כך שרוב המקרים הם לא תורשתיים. לגבי המשמעות לקשר- זוהי החלטה אישית. ישנן עוד מחלות רבות עם מרכיב תורשתי, כמו מחלות לב, סרטן, מיגרנות, סכרת ועוד. עד כמה זה עלול להפריע- ההחלטה היא אישית.

29/02/2008 | 13:30 | מאת: קרין

שכחתי לציין שכבר פנינו לאירגון האוטיסטים אלו"ט, וגם לעובדות סוציליות ופתרון לא היה בנמצא. אנא ממך, ובכל לשון של בקשה, אם אתה לא מכיר אישית, אולי תוכל להתעניין אתה גם, בעזרת הקשרים שלך המקצועיים, עבור פסיכיאטר המתמחה גם באוטיזם או להיפך, ולגבי קבוצת תמיכה למשפחות אוטיסטים. לנו קצו כל התקוות! תודה רבה מכל הלב! קרין

01/03/2008 | 18:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מצטער על כך שלא ראיתי את ההתייחסות הנוספת. מעבר לאלו"ט אינני מכיר מסגרות נוספות לעזרה.

שלום לרופא, הבת-דודה שלי בת 47 מאובחנת באוטיזם אספרגר. פרט לקומוניקציה לקויה, תגובות מאוחרות היא הייתה די בסדר, תיפקדה וניהלה אורח חיים מתקבל על הדעת. עשתה בגרות בהצלחה, למדה אנגלית שנתיים בבר-אילן, סיימה בית הספר הגבוה לאמנות "אבני", ציירה והציגה בתערוכות, נהנתה מקריאת ספרות יפה, קונצרטים, גילתה עניין בנושאים רבים מאד, וכו'. התגוררה עם הוריה שניהלו את הבית, השגיחו, הדריכו. הייתה די צייתנית ואפשר היה להסתדר איתה. במידה מסויימת התעניינה אפילו באנשים, שאלה שאלות, שמחה לבלות איתם במסיבות, סרטים, מפגשים חברתיים. לפני כ-3 שנים אביה נפטר בכאבים בבית והדבר עירער את הבת-דודה, והמצב הנפשי שלה התדרדר. איבדה עניין ברב המישורים, אינה מציירת כלל, רק טלוויזיה והסתובבויות ברחוב, מתעסקת באירגון זבל, לטענתה כאמנות, מביאה זבל הביתה, אי-אפשר לדבר איתה, לא מוכנה לצאת עם אמה, וקרובי המשפחה לאף מקום. חוזרת מאוחר בלילות, היו מקרים שבילתה בחוץ כל הלילה. לא מוכנה ללכת לכל רופא שהוא. יש לה כבר בעיות התנהגות, צועקת נורא אם מנסים לדבר איתה, לא הגיונית. נראה שזה גובל בבעיות פסיכיאטריות, גם ההגיון נפגם אצלה, אמה חוששת אפילו זה מלווה בתופעות סכיזופרניות. אמה ממש ממורמרת נורא, תיפקוד פיזי קשה. היא דואגת מאד מה יהיה עם הבת שלה לאחר מותה. היא פנתה לגורמים רבים, גם מינתה לה אפוטרופוס עתידי שיעסוק רק בצד הכספי והלגלי, אבל לא מצאה פתרון למצב שהבת שרוי בה, ומי יטפל בה בבית אם האמא לא תהיה בין החיים. הבת אינה מוכנה ללכת לפסיכולוג, לא משתפת פעולה עם הפסיכיאטר שבא לפעמים לביקורים ביתיים. אישהו נתנו לה רספרדל טיפול ללא ידיעתה, שזה הרגיע אותה קצת, אבל רחוק לגמרי מלהחזיר אותה למצב הקודם הטוב. יש בעיה לטפל בה כי אינה רוצה, ולפי החוק אי-אפשר לעשות לה דברים כנגד רצונה. כאדם קרוב ומעורב ולבקשתה של האמא שהיא הדודה שלי, אני פונה אליך בבקשה שתמליץ על מכון, קליניקה או איש מקצוע שמתמחה ב-2 הנושאים - פסיכיאטריה ואוטיזם. כמו-כן, אני מבקשת ממך אם תוכל להמליץ על קבוצת תמיכה למשפחות של אוטיסטים, בתקווה שקיימות כאלה קבוצות, שם היא תוכל לשמוע על דרכי התמודדות במצבים דומים, וכדי לשוחח ולשפוך את לבה. בתודה רבה, אנא עזור לנו! קרין

01/03/2008 | 18:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קרין שלום, אינני נוהג להמליץ על בעלי מקצוע במסגרת הפורום, אולם אם מישהו מהקוריאם ימציץ אשמח לפרסם את ההמלצה. לגבי קבוצות תמיכה- אינני מכיר אבל ניתן לברר באלו"ט, שם יש קבוצות תמיכה : 03-6703074