פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום! אני צריכה ייעוץ בבקשה לגבי המקצוע שלי. התחום שהכי מעניין אותי ואני רוצה ללמוד אותו הוא חקר מחלות הנפש. משמע, פסיכיאטריה. התחום השני שהכי מעניין אותי הוא רפואה משלימה (במיוחד רפואה סינית) משום שאני לא מאמינה שהתרופות והכדורים וכל האמצעים הכימים בעולם יוכלו להשפיע על הנפש ולתקן אותה כפי הצורך. אז השאלה הראשונה שלי היא כזאת, חוץ מללמוד 6 שנים רפואה, מה היא הדרך כדי ללמוד פסיכיאטריה? שאלה שניה, אם מישהו יודע על מסלול, או מסלול שאני יכולה לבנות לעצמי המרכיב את שני התחומים פסיכיאטריה ורפואה משלימה, או בכלל מישהו להתייעץ איתו על זה, אני אודה לכם מאוד. שבוע טוב!

שלום רב, לצורך לימודי פסיכיאטריה יש לסיים לימודי רפואה (6 שנים) סטאג' (שנה) והתמחות בפסיכיאטריה (4.5 שנים). אין שום דרך אחרת. ניתן להגיע לחקר מחלות נפש גם מכיוונים אחרים כמו פסיכולוגיה (תואר ראשון+שני= לפחות 7 שנים) או מכיוון לימודי ביולוגיה להגיע לחקר המוח. ניתן גם ללמוד מדעי ההתנהגות ולהגיע למחקר. אני לא מכיר מסלול שממש משלב את שני התחומים שהזכרת, אבל אם למישהו יש רעיונות אשמח לפרסמם. בהצלחה.

שלום אני רוצה לשאול לגבי כמה דברים שהפסיכיאטר רשם לי בפתק והם קצת לא ברורים לי. 1) מה זה D.D ? 2) הוא רשם ( באנגלית ) "סכיזופרניה עם oc" ומילה לא מובנת בת שלוש אותיות. יש לך מושג מה זה? 3) הוא נתן לי סרוקסט ורשם לרסק את הכדורים בחיך. לא בולעים אותם רגיל? 4) האם יכול להיות ש 20 מ"ג סרוקסט עולה 110 ש"ח בחודש? זה נשמע לך כמו המחיר שאחרי הנחה של סל הבריאות ? או לפני? תודה מראש

ירון שלום, DD= אבחנה מבדלת. כלומר אבחנה נוספת שיש לקחת אותה בחשבון כאפשרות סבירה, אם כי פחות סבירה מהאבחנה עליה הוחלט לבסוף. OC= אובססיב-קומפלסיב, כלומר סימנים של הפרעה טורדנית-כפייתית, המתבטאת בד"כ במחשבות טורדניות ולעיתים גם התנהגויות חוזרות כמו שטיפת ידיים, בדיקת הדלת האם היא נעולה ועוד טכסים חוזרים. לגבי ריסוק הסרוקסט- ממש לא ברור לי למה לרסק. בד"כ בולעים את זה ככה. מרסקים בעיקר למי שמתקשה בבליעת כדורים שלמים. לגבי המחיר- כנראה לא קנית את זה דרך קופ"ח. סל הבריאות מקנה הנחות למבוטחי הקופות. מרשמים לתרופות הניתנים באופן פרטי עולים את מלוא עלות התרופה. אם זה היה מרשם של קופ"ח זה היה עולה כמו כל תרופה רגילה (נדמה לי שמשהו כמו 20 ש"ח). מקווה שעזרתי.

שלום דוקטור ..אני חולה דו קוטבית מטופלת בליתיום 1200מג ולמיקטל200 בשבועיים האחרונים הורה לי הפסיכיאטר להתחיל להוריד את הליתיום בהדרגה כל שבוע כדור עד להפסקה מוחלטת ובמקביל להעלות בהדרגה את הלמיקטל כל שבוע 50 מג עד ל300מג ..עברו השבועיים אני מרגישה יותר טוב הדיכאון והחרדה מתחילים לעזוב אותי והכל בסדר ..אבל יש לי מין תחושה של טעם מוזר תוך כדי הנשימה ריח שלא ניתן כל כך להגדיר וזה נורא מטריד אותי ...אשמח לשמוע ממך חוות דעת בנושא זה ולדעת ממה זה יכול להגרם?

מיכל שלום, אינני יודע על קשר בין התרופות לשינוי בריח/ בנשימה. ניסיתי לבדוק בספרות מקצועית ולא מצאתי. יתכן וזה צירוף מקרים, ואז שווה לבדוק אפשרויות אחרות כמקור לבעיה. כדאי להתחיל עם פגישה עם רופא המשפחה ולהמשיך משם הלאה לבירור.

שלום, אני סובל מדכאנות תקופתיים ובינתיים טיפולים פסיכיאטריים לא הצליחו עלי. חלק לא הועילו ובחלק תופעות הלואוי היו לא נעימות (פריחה בגוף, עייפות וכו'). לאחרונה גיליתי באופן עצמאי שהגברת שתיית קפה עוזרת לי מאד. עברתי מכוס אחת בבוקר ל3-4 כוסות ליום. התפקוד שלי השתפר בהרבה מובנים. תופעת הלואי היחידה היא שיש לי מידי פעם קשיי שינה (גם קודם היו לי) ובלילה חוסר שקט ודפיקות לב עליהם אני מתגבר בעזרת 5מ"ג ואליום. האם אתה ממליץ להתמיד בסידור הזה או שיש בו סכנה.? תופעות הלואי שלו נראות לי פעוטות בהשואה לאלה של תרופות פסיכיאטריות בהן התנסיתי.

רמי שלום, ה"טיפול" שאתה מתאר לא מוכר לי. לפיכך לא אוכל להמליץ עליו. יחד עם זאת, כל עוד אתה חש סכ"ה בטוב, וכנראה שאין בשיטה שלך סכנה גדולה מידי (רצוי רק לעקוב אחרי לחץ הדם והדופק), יתכן ומה שאתה עושה לא כל כך גרוע. האם שוחחת על כך עם פסיכיאטר שמכיר אותך? מה הוא אמר?

שלום, דוקטור. האם אפשר איפה שהוא בארץ (מעדיף בצפון) להיבדק על דבר הסוציופוביה ובמקרה הצורך לקבל ריפוי וטיפול? תודה, יוסף

יוסף שלום רב, כל פסיכיאטר או פסיכולוג יכול לעזור במקרה של חרדה חברתית (סוציופוביה). ישנם אנשי מקצוע בקופות החולים. ניתן גם לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות חרדה ברמב"ם, שם הטיפול נעשה ע"י צוות רב מקצועי מיומן ובעל נסיון רב ביפול במצבים אלו. בהצלחה.

שלום בת דודה שלי שהיא בת 17 אומרים עליה שהיא קצת לא בסדר אני כשרואה אותה היא נורמלית ראיתי אותה בין חברותיה והיא רגילה צוחקת ומתנהגת כרגיל אבל ספרו לי לפעמים שהיא מתנהגת מאוד מוזר ומתחילה לצעוק ויש אפשרות שהיא תעשה כל דבר בעצמה או באחרים ברגע זה המשפחה שלה מפחדים ממנה יש שמנסים להרגיע אותה ויש שלא יודעית מה לעשות יושבים צד ובוכים הם כבר שנים לוקחים אותה לפסיכולוגים וכלום לא עוזר כל פסיכולוג נותן לה תרופות וזהו כבר שמו עליה מעל ה150 אלף בשביל לטפל בה וכלום לא עוזר היא לפעמים נורמלית ולפעמים לא . היא מפונקת מאוד רגילה מה שהיא צריכה מביאים לה מרשים לה לצאת איפה שרוצה ובכל שעה והיא יוצאת יום יום למרות שהם אנשים דתיים שאין אצלם דברים כאלה אבל הם עושים כך איתה מרחמים עליה בגלל שהיא"חולה" אתמול היא התחילה לצעוק ולהשתגע ולהאשים את אמא שלה שהיא לא קבלה מחזור כבר 3 חודשים בגלל התרופה שנתן לה הרופא והיום עליה בדיקה ולא רוצה ללכת ועד עכשיו לא ידוע אם התרופה היא הסיבה או לא הי התחילה לצעוק ולומר דברים מגעילים לאמה ואמא שלה בת 60-70 ובצעקות שלה אמרה שיקחו אותה למקום של המשוגעים כך יותר נוח לה ופשוט צועקת אמא שלה מסתכלת ובוכה עד שאחיה צעק עליה והרגיע אותה .בבית הספר רצו לסלק אותה כמה פעמים אבל במשפחה וכמה מורים בקשו מההנהלה ש לא וגם שהיא ניסתה להתאבד פעם אחד כידוע לי בית הספר ועכשיו לא יודעים מה לעשות איתה מה דעתך ? איך אפשר לטפל בה ? ואיפה ? ותודה לך

שרה שלום, את מאד מודאגת ממצבה של הבת-דודה שלך, ובצדק. נשמע שמצבה אינו יציב. אני מבין שהיא נמצאת בטיפול תרופתי ופסיכולוגי, והיתה אצל מספר מומחים- אך ללא הועיל. כנראה שמדובר במצב מאד מורכב ולא פשוט. מצבים כאלו אינם ניתנים לבחינה במסגרת המוגבלת של האינטרנט. יש צורך לשבת עם הנערה ועם הוריה ולנסות לבחון מה נעשה עד כה ולתכנן מה עוד ניתן לעשות. ולא תמיד יש פתרונות פלא. לכל היותר הייתי מציע ללכת איתה לפסיכיאטר ילדים אחר לצורך חוות דעת נוספת. בהצלחה.

בתי בת ה 30 נמצאת כרגע במצב פסיכוטי (קל???), המתבטא בעיקר במאניה, דיבור וצחוק כמעט בלתי פוסק, כועסת ומתפרצת כשאומרים לה משהו שלא נראה לה, מדברת לא לעניין וקופצת מנושא לנושא במהירות. צוחקת הרבה ללא סיבה חיצונית סבירה. אין תוקפנות או אובבדנות. אובחנה בעבר כסכיזופרניה בלתי מאורגנת והיתה פעמיים באשפוז של כ 3 חודשים. נמצאת בטיפול ומעקב של פסיכיאטר פרטי. מצבה הנוכחי בעצם מחייב אשפוז אבל מכיוון שהוא קצת גבולי החלטתי בכל זאת להשאיר אותה בבית בהשגחה צמודה. הטיפול התרופתי הנוכחי 600 מ"ג סרוקוול ו 2X500 מ"ג דפלפט. היא נמצאת במצב שתואר כשבועיים ללא שיפור ניכר. ישנה טוב בלילה. שאלתי היא האם נראה לך שיש טעם להמשיך בהשגחה בבית או המצב מחייב אשפוז. האם מינון התרופות מתאים למצב הקליני? אודה לך מאוד על כל מידע מועיל.

שלמה שלום, החלטה על אישפוז היא מורכבת מאד ותלויה בהרבה מאד גורמים, ולא ניתן בשום אופן לעשותה במסגרת הפורום. אבל רק בשביל להאיר נקודה נוספת לגבי השיקולים לאישפוז: רופא בבית חולים הממליץ על אישפוז בעצם גוזר על עצמו עוד עבודה. הוא לא מקבל שום בונוס על האישפוז. רוצה לומר שבד"כ בשיקולי הרופא אין שיקולים זרים. התוצר של המלצתו גורם לו לקשיים ולא מקל עליו. ואם למרות זאת הוא ממליץ לאשפז- כנראה שהוא באמת מאמין בכך, ומאמין שזה לטובת בתך. לגבי מינוני התרופות- גם כאן קשה לי להעריך את התאמת הטיפול. בסכ"ה התרופות מקובלות לטיפול במצבים כאלו והמינונים סבירים. חשוב להתאים את מינון הטגרטול לפי הרמות בדם. רק בריאות.

שלום שמי דנה ואני מטופלת בכדור סרוקסט מזה כ 8 שנים בגלל דכאון שלאחר הלידה ולאחר מכן דיכאון נוסף לאחרונה התחלתי גמילה מהכדורים בהדרכת הפסיכייטר שלי ויש לי תופעות של בחילות כאבי ראש וחולשה אני לא יודעת למה לשייך את התופעות האם כשניגמלים כך מרגישים?? אנא עיזרו לי דנה מהדרום הרחוק

דנה שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות תופעות לואי של גמילה מסרוקסאט. הפתרון היחידי שמקל קצת הוא גמילה הדרגתית, כלומר לא הפסקה חדה אלא הורדת חצי מינון בכל פעם. אם למרות זאת זה מופיע, אין הרבה מה לעשות אלא לחכות שהתקופה הזו תסתיים. אבל עולה כאן שאלה נוספת: אם סבלת פעמיים מדיכאון, ההמלצות המקובלות הן להמשיך טיפול לכל החיים כי הסיכון להתקף דיכאון נוסף הוא מעל 90%. כדאי לשקול שוב את הפסקת הטיפול.

שלום רב! אם הורה לוקה בדיכאון/חרדה, וגם הבן מה הסיכוי שהבן לוקה עקב תורשה? תודה למענה

שניר שלום, לדיכאון ולחרדה יש מרכיב תורשתי ברור וידוע, אבל עדיין בממוצע רוב הילדים של מישהו שחולה דיכאון לא יסבלו מדיכאון, כך שזה לא הכל רק תורשה. יתרה מזו- לרוב חולי הדיכאון אין הורה חולה. כך שגם כאן זה לא תורשה. לא ניתן לקבוע לגבי אדם מסויים עד כמה הדיכאון שלו תורשתי ועד כמה הוא מקרי.

אני סובלת מOCD לקחתי בעבר פרוקסטין ולא הצלחתי להגיע לאורגמה גם הרסיטל עשה את אותה תופעת לוואי אני בת 25 וזה לא נראה הגיוני שאלה יהיו החיים שלי. מעבר לזה אני לא מתפקדת, אני לא עובדת ולא לומדת לאחרונה השלמתי בגרות ולפני המבחן גם בתהליך הלמידה היו לי חרדות נוראיות מחשבות טורדניות כפייתיות שלוו בכל מיני טקסים שלא לדבר על לפני הבחינה עצמה שזה היה נורא ואיום, שלא לדבר על הבחינה הפסיכומטרית החיים שלי הם סיוט מתמשך, הכל כל כך קשה לי. אפילו בגרות פשוטה. וזה באמת לא עיניין של יכולות זה עיניין של ההפרעה האישיותית הזו. בנוסף אני בודדה לחלוטין, מבודדת. אין לי חברות וגם לא היה לי חבר אף פעם. אני בחורה מושכת ורבים הגברים שרוצים לשכב איתי, לעיתים אני גם שוכבת עם גברים זה כמובן לא נמשך מעבר לזה, ואני מאוד רוצה אינטימיות רק שאני מקרינה מיניות והם כשהם מתחילים איתי הם בפאזה של סקס בלבד ואין דרך להסית אותם משם. בגלל שאני לא במסגרת כלשהי אין לי אפשרות להכיר גברים חוץ מיציאות לפאבים ולמועדונים וזו התוצאה.. בדידות. אני כועסת, אני שונאת. יש לאמא שלי חלק גדול בעיניין אני מטופלת אצל פסיכולוג אופטימי ביותר, אנחנו אפילו צוחקים בזמן טיפול, אבל עזרה אני לא ממש מוצאת. כמו כן גם ביקרתי אצל פסיכיאטר אבל אלה התוצאות. הוא שואל אותי רק אם אני רוצה להתאבד... המממממממ שאלה יפה..

רונה שלום, תארת תאור נוגע לב, ובין השורות עולה ש"נוסף לכל הצרות" את גם אינטיליגנטית. אז אם הכל כל כך בסדר, איך זה ששום דבר לא בסדר? כמו שכתב בכותרת- זו שאלת חייך. נדמה לי שגם את מבינה שלא הכל זה ה- OCD. יש שם משהו נוסף שמפריע לך ליצור קשרים משמעותיים. אם כל הגברים רוצים רק סקס, איך זה שנשים אחרות כן מצליחות לבנות זוגיות? אין ספק שמשהו אצלך בפנים לא מאפשר לרצונות שלך להתממש. ולכן טיפול פסיכולוגי הוא אחת הדרכים להתקדמות. אבל צריך לדעת שזה לוקח זמן, והרבה. בהרבה מאד מקרים מרגישים את תוצאות הטפול רק אחרי 3-4 שנים, ולפעמים אפילו יותר. אני יודע שזה המון זמן, אבל אני לא מכיר דרכי קיצור. זה בדיוק כמו להפוך מישהו שלא עסק מעולם בספורט לאטלט- דרוש משטר אימונים, וגם אז מדובר בתהליך ארוך מאד עד להגעת לתוצאות המיוחלות. אם את לא במסגרת- את יכולה להכיר גם גברים גרך האינטרנט. לא שזה מבטיח תוצאות טובות יותר- בודאי לא כל עוד יש את אותו חלק בך שלא מאפשר לקשר להתפתח מעבר לסקס הראשוני. ואת בכלל רוצה אינטימיות- עם בן-זוג. עם חברה טובה. העיקר שיהיה שם קשר אנושי אמיתי, שמבין ושאכפתי. ולגבי ה- OCD: גם כאן את שמה את התפקוד המיני לפני הכל. אני לא אומר שזה לא חשוב, אבל את צריכה להחליט מה יותר חשוב, וכרגע נדמה לי שיותר חשוב להעלות את חייך על מסלול מתפקד, לימודים/ עבודה/ זוגיות. גם אם המחיר הוא העדר אורגזמות. אחרי שנה-שנתיים של תפקוד תקין, כשתראי שאת יכולה, שתתחילי לסמוך על עצמך, גשי לטפל בנושא המיני. האפשרויות מגוונות- מהחלפת טיפול (לתרופה ממשפחת הטריציקליים, למשל) וכלה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי. בשלב זה נדמה לי שאת צריכה לותר על משהו, זמנית, בכדי להביא את עצמך למקום של כוח ממנו תוכלי לדאוג לשאר. אז תתקדמי צעד-צעד. זהו תהליך ארוך, אבל את חייבת את זה עצמך. בהחלט יכול להיות שעוד שנתיים-שלוש הכל יראה אחרת.

שלום רב! האם במחלת הסכיזופרניה יש כאב חד בחלק העליון של המח? האם כדאי לעשות איזשהי בדיקה לברר מה מהות הכאב, או שזה כאב אופייני בסכיזופרניה? שאלה נוספת: למרות טיפול אנטי פסיכוטי - ובוחן מציאות תקין, יש רגעים במשך היום של כניסה למצבי שיטיון וחוסר ריכוז מסויים בעיקבותיהם, שנראה כמו בחירה להיכנס למצב זה, או כבריחה למצב זה - איזה טיפול - מלבד העלאת מינון תרופתי, יכול לעזור לא להיכנס למצבים אלה? כמו"כ, איך ניתן לשמר את המח, מפני ירידה קוגנטיבית? האם התעסקות בלמידה, וגירוי אינטלקטואלי מתמיד הם אלה שיכולים לעזור, או שיש דרכים נוספות, או אחרות? האם ירידה קוגנטיבית בסכיזופרניה היא חלק בילתי נפרד של המחלה, גם כאשר המחלה תחת שליטה, או שהירידה הקוגנטיבית נוצרת בעקבות כניסה למצבים פסיכוטיים, שמזעזעים את המח, ואם המחלה נמצאת בשליטה, תחת איזון תרופתי הולם - גם הירידה הקוגנטיבית נבלמת?

ורד שלום, אין קשר בין כאבי ראש וסכיזופרניה. במידה ומופיעים כאבים כאו מומלץ לגשת ולהבדק ע"י רופא המשפחה. לא ברור לי למה כוונתך ב"כניסה למצבי שיטיון". אנא פרטי יותר ואוכל להתייחס. בעניין הירידה הקוגנטיבית- את צודקת: המוח הוא כמו שריר, וככל שמתרגלים אותו יותר ומאמנים אותו כך הוא "מתחזק", לכן למידה, פתרון תשבצים, פתרון חידות הגיון (כמו סודוקו) יכול לעזור לשיפור היכולות הקוגנטיביות ולמניעת התדרדרות. מאידך לפעמים למחלה מהלך הרסני ואז יש משמות רבה לטיפול התרופתי. התרופות מהדור החדש (כמו ריספרדל וזיפרקסה) הן בעלות פוטנציאל לעצירת ההתדרדרות הקוגנטיבית. אבל לא תמיד הן מצליחות במשימה, בכל מקרה ברור שכל גל פסיכוטי מביא בעקבותיו את עיקר ההתדרדרות, לכן חשוב לשמור על האיזון ולמנוע התקפים פסיכוטים.

שלום, אני כותבת בנוגע לסבתי שתחיה, בת 86 גרה לבד בדיור מוגן, רוב היום לבד בבית, אנאלפבתית ולכן עיקר עיסוקה הוא טלביזיה. נוטה כפעם פעמיים בשנה ללקות בדכאון וחרדות ומטופלת קבוע בסרוקסט מינון של 20 מ"ג. לאחרונה החלה לספר לנו כי מבקרות אותה דמויות בביתה. בתחילה חשבה שהיא מדמיינת מתוך שינה אך עתה היא אומרת שהן מופיעות גם לאורך היום. לפעמים אישה לפעמים גבר לפעמים ילד שיושב בספה. היא אמרה שהיא לא רואה פנים. היא גם לא מפחדת מהן. אצלנו שהתארחה לא ראתה שום דמות, זה קורה רק אצלה בבית. מה זה יכול להיות? כבר חשבתי למקם אצלה מצלמה או מומחה, או האם יכול להיות שמהבדידות היא ממש מאמינה שהיא רואה דמויות? מה אפשר לעשות כדי להפסיק זאת זה ממש מפחיד את כולנו. תודה

קרן שלום, התופעה שאת מתארת קורית הרבה אצל קשישים, והיא יכולה לנבוע מסיבות שונות, רובן גופניות. ראשית יש לבצע בדיקות מקיפות, כולל ספירת דם, אלקטרוליטים, שתן לכללית, בדיקה גופנית ונוירולוגית, הורמון בלוטת התריס- ועל סמך כל זה- להחליט אם יש מקום לבירור נוסף. כל זאת יכול רופא משפחה לבצע. אם מוצאים בעיה- כמובן לטפל בה. אם הכל תקין זה כנראה קשור לזיקנה (דמנציה=מצב כמו אלצהיימר) וניתן לטפל באופן סימפטומטי ע"י תרופות. חשוב לטפל בזה כי בגלל המצב הבילבולי היא עלולה לעשות שטויות מבלי להתכוון, כמו לעזוב את הבית או התנהגויות מסוכנות שמוכתבות לה ע"י אותן דמויות. אל תזניחו את זה.

ד"ר שמגר שלום , בן 28. סובל מחרדה. ניסיתי תרופות ממשפחת ה SSRI וכולם גרמו לי לבעיות בתפקוד המיני. האם התרופה דרלין יכולה להיות פתרון? האם היא פוגעת בתפקוד המיני? האם ניתן לקחת אותו לזמן ממושך? תודה רבה

שלום רב, דרלין יכולה להיות פתרון טוב. יכול להיות איתה בעיות בתפקוד המיני, אבל זה ממש נדיר, בודאי בהשוואה ל- SSRI. עיקר הבעיות איתה הן סכנת ירידה בלחץ הדם שמתבטאת בסחרחורות וחולשה. אין בעיה ליטול אותה לטווח ארוך, אבל כמו כל תרופה, עדיף בלי. שווה לנסות טיפול קוגנטיבי התנהגותי שנותן כלים להתמודד לבד עם החרדה, ולהוריד במינון התרופות ובמקרים מסויימים להפסיק לגמרי.

הצגתי כאן שאלה בעניין אשפוז בית של בתי הנמצאת במצב פסיכוטי. טרם קבלתי תשובה. אודה על התייחסותך.

היי אני יודע כבר שציפרלקס לא מומלץ עם אלכוהול כי הוא חוזר בבומרנג ומגביר חרדה וגם מחליש את השפעת התרופה אך רציתי לשאול האם יש בעיה אחרת וסכנה אחרת שיכולה להגרם כתוצאה מהשילוב שלהם? אני מתכוון למשהו פיזי כמו פגיעה בכבד או בלבלב וכדומה תודה

אלדד שלום, אין סכנה לפגיעה פיזית הדומה למה שתארת. אגב, אין בעיה ללגום מעט (מעט!!!!) אלכוהול עם ציפרלקס- כלומר משהו כמו מנת אלכוהול אחת שלא באופן יומיומי. רק בריאות.

שלום אני סובלת מס' שנים מהתקפי חרדה. טופלתי בכדורים וכשהרגשתי טוב יותר הפסקתי . אחרי 3 שנים חזרו שוב חרדות שבאות לידי ביטוי בכאבים וחולשות והפחדים שלי הוא ממחלות. לפני חודשיים חזר שוב הכל . יש לי גוש בגרון שמציק. אובחנתי כסובלת מריפלוקס קשה ואני מטופלת בשני לנטון ביום. אך הגוש לא נעלם. רופא המשפחה אמר שזה יכול להיות גם מלחץ וחרדה ויש תופעה כזאת. לפני 10 ימים אחרי שהתיאשתי מהתמודדות והתחלתי להשבר חזרתי לכדורים. הפעם נתנו לי ציפרלקס. אני לוקחת אותם כבר 10 ימים. כמה זמן עד שזה מ שפיע? דבר שני האם לכדורים כמו לנטון ולוסק יש השפעהעל הספיגה של הציפרלקס? תודה מראש רוית

רוית שלום, אני מניח שאת ההשפעה של ציפרלקס תחושי עד סוף השבוע הקרוב. לתרופות האחרות אין השפעה על ספיגת הציפרלקס. רק בריאות.

כבר קרוב לשנתיים במינון של 225 מליגרם ויפאקס, נגד דכאון. זהו פרק שני בחיי עם תרופות, הקודם הסתיים כחצי שנה לפני הנוכחי בחזרה של הדכאון. פרק א' היה של 75 מ"ל במשך שנה שהספיק להחזיק אותי בטוב יחסי. כאמור עכשיו הגעתי ל - 225 בשלבים עקב החרפה של התחושות. לפני מספר שבועות נסיתי - בפיקוח - להוריד מינון, להרגשתי היתה לכך השפעה רעה, די מידית, עד כי חשבתי שאולי העניין הפסיכולוגי משחק כאן בתפקיד ראשי. כיון שמדובר במחשבות בעל גוון פגיעתי, המליץ לי הד"ר לחזור למינון הגבוה, לפרק זמן של עוד כחצי שנה. למשך כשבועיים הרגשתי HIGH שמוכר לי מהתקופה של התחלת השימוש בתרופה, יחד עם זאת אני בתחושה מאוד מבלבלת כי המחשבות, עוצמתן, לא שככו, אולי אף התגברו, ואם להיות ציורית משהו, אז נוסף להן גוון יצירתי. דרך קצת מפותלת לומר שיש פה משחק שבסופו אין מנצחים... יכול להיות שהניסוי הקטן הזה בהורדת המינון - שארך כ - 4 שבועות ובמהלכו נטלתי לסירוגין 225 ו - 150 - השאיר את הכימיה/ ביולוגיה שלי עם חסך וחסר?

שלום רב, קשה מאד לשפוט את השפעת התרופה בזמן שינויי מינונים. מה שברור הוא שהשחק במינון גורם לך לאי יציבות במצב הרוח, ולפיכך נראה כי המינון הנוכחי הוא המתאים לך לאורך זמן. קצת סבלנות ואני מקווה שהאיזון יגיע.

בכל זאת: כארבעה שבועות מינון מופחת לסרוגין, מאז עברו כבר לפחות עוד ארבעה שבועות במינון הגבוה באופן סדיר. למרות הנימה - אין במחשבות שלי שום הומור. יש איזו נקודת זמן שאליה, או בה, נראה כי הכל יתייצב?

אשתי ילדה לפני כחודשיים וחצי בלידת ואקום והיתה בטראומת לידה קלה שהתבטאה בחוסר רצון לראות אף אחד למשך יומיים ולאר מכן חזרה לעצמה. כיום יש לה כאבי בטן מאוד חזרים בייחוד בשעות הבוקר המוקדמות,מקיאה בבוקר ולא מסוגלת לאכול ולשתות כמעט כלום במהלך היום. נשלחה לגסטרו לבדיקה וממתינים לתשובה. האם יש קשר לתופאות אלה גם מבחינה פסיכאטריה?

שלום רב, למה אתה חושב שזה עלול להיות קשור לבעיה נפשית. כל הסימנים הם של בעיה גופנית, הלא כן?

שלום רב, 1. מה הסיבה שגורמת לכם הפסיכיאטרים להחליט אם אתה נותנים למטופל תרופות מקבוצת ssri או snri ? 2. יש רק עוד שני דברים שכבר שאלתי אך אני רוצה להבהיר . * שאלתי אותך על האפשרות שכדורי הסרוקסט למשל יכולים לגרום לאפטיות , ואמרת שהאפשרות קטנה אך ידועה ואפשרית, אתה יכול בבקשה לפרט לי מה בדיוק מרגיש מי שזה גורם לא לאפטיות ומה לעשות תוך כמה זמן ?. * ציינת שהסרוקסט ומשפחתו פוגעים ב 10% בתפקוד המיני . האם ב90% זה לא פוגע כלל? והאם ישנה פגיעה כלשהי בחשק? תודה רבה.

אבי שלום, ההחלטה על סוג התרופה קשורה להרבה מאד סיבות, כולל תופעות לואי, העדפות המטופל, נסיון המטפל בשימוש באותה תרופה וגם אופנות. ישנה כיום תפיסה לפיה ככל שהדיכאון עמוק יותר יש להעדיף SNRI כיוון שיש לו מנגנון פעולה כפול. לגבי האפטיות- אין מישהו שמועד לכך יותר מאחרים. בד"כ אנשים מרגישים כאילו החיים עוברים לידם, מעין כהות חושים כללית. ולגבי הפגיעה בתפקוד המיני- יכולה להיות גם פגיעה בחשק (לא תמיד).

שלום, 1) במידה ואתחיל ב ss ורק אחרי שזה לא יעזור אעבור ל sn האם יש סיכוי שיעילות ה sn תהיה פחותה מאשר אם אני יקח אותו מראש? 2)האם לאנשים שבנוסף לחרדה ו ocd יש גם הפרעת קשב וריכוז נותנים snri או שאין שום קשר? 3) הפסיכיאטר נתן לי לקחת ביחד עם הסרוקסט גם רספירדל כשהמטרה היא עזרה לחרדה ול ocd לא סכיזופרניה או פסיכוזה, במידה ואני יחליט להפסיק אחרי חודש חודשיים האם יש סיכוי לנזק, אפילו הקטן ביותר? או איזה שינוי בהתנהגות, או שהמצב לגמרי אבל לגמרי יחזור לקדמותו? ? 4) מה הדרך שאתה ממליץ לטיפול בביישנות אצל בני 20 + אחרי שטיפול פסיכולוגי ארוך לא עזר? תודה.

אני סובל מהתקפי חרדה זמן רב ומטופל בציפרלקס במינון מקסמלי + מינון נמוך של רספירדל ובאמת התקפי החרדה כמעט ונעלמו. אולם, בד בבד אני מרגיש תחושות קשות של דיכאון והרופאה הוסיפה לי אדרונקס 4 מג (כבר מן מה) אולם תחושות הדיכאון עדין שם. והחור השחור רק גדל. האם יש עוד מה לעשות או כך נגזר עלי להמשיך להרגיש ? האם יש אופציה תרופתית אחרת הידועה כיעילה שכדאי לנסות?

אורן שלום, מה מינון הציפרלקס שאתה נוטל? אפשר להעלות את מינון האדרונקס. ניתן לשלב רמרון בטיפול במקום האדרונקס (במידה והאדרונקס לא עזר כלל). אלו כיוונים ראשוניים. בהצלחה.

שלום ד"ר שמגר, איזו חברה משווקת כאן בארץ את התרופה serdolect וכיצד אפשר להשיגה? בתודה, אורית

אורית שלום, התרופה משווקת ע"י לונדבק-ישראל, וניתן להזמינה בבתי מרקחת פרטיים עם מרשם רופא פסיכיאטר.

שלום רב, האם יש כזה דבר באמת מינונים מקסימליים של SSRI בocd או שאין כזה דבר וככל שעולים במינון יש שיפור רב יותר בOCD? קראתי שני מחקרים: אחד על לוסטראל שבו נתנו מינונים של עד 400 מ"ג אצל חולי OCD והיה שיפור רב יותר, ואחד שנערך בארץ, בו נתנו מינונים של עד 50 מ"ג ציפרלקס לחולי OCD ואכן היה שיפור ניכר. המחקרים: על לוסטראל http://mads.eu/high-dose-pharmaca-treatment-nonresponders-to-acute-treatment-for-obsessive-compulsive-disorder-2 על ציפרלקס http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18090508?dopt=Abstract אשמח לתשובתך, תודה מראש ושבת שלום!

ירון שלום, ככלל ה-SSRI הינן תרופות בטוחות לשימוש ואין סכנה מיוחדת בעליה במינון. בד"כ עליה במינון לא מביאה יותר יעילות. אבל ב- OCD לפעמים יש צורך במינונים גבוהים מאד, כפי שמתואר, בכדי להגיע ליעילות. יש לציין שרוב המטופלים מצליחים להגיע לאיזון עם מינונים נמוכים יותר.

שלום אני בת 50 ברמה היומיומית אנימתפקדת נורמלי , עובדת לוקחת אחריות וכו'. לפני 20 שנים אבי מת מולי בבית חולים באופן פתאומי, ואני קיבלתי התמוטטות עצבים שאופיינה בהתקפי פניקה חמורים מאוד. טופלתי בזמנו במשך שנה טיפול אינטנסיבי יום יומי עם קסנקס. ובמשך כמה שנים נעלמו כל ההתקפים לרבות האגרופוביה שהיתה.לפני שלוש שנים עקב עזיבת עבודה התערער קצת מצבי, והלכתי למרפאה ציבורית ואני בקשר עם הרופא ומקבלת ציפרלקס.. לפני מספר חודשים אימי נפטרה ושוב נכנסתי להיסטריות של בכי. , הפסקתי לעבוד והתחלתי לקבל טיפול פסיכולוגי.לאחר סקירה ארוכה זו. שאלתי היא כזו, המתחים , החרדות האבל וכל מה שמסביב, גורמים לי לתחושות קשות בגוף. אני חוטםת אלרגיות וגרודים לפעמים פתאום קשה לי לאכול , לא סובלת אוכל בבטן ולא סובלת רעב. ועו', והכי גרוע שיש לי מדי פעם לחצים איוים בראש שאני מרגישה שהראש מתפוצץ, אז אני לוקחת חצי כדור של רבע מיל קסנקס. הרופא אומר שלא צריך לקחת שום כדור וזה יעבור עם הטיפול הפסיכולוגי, החרדות והדכאון יעברו או יתמזערו. שאלתי הלחץ בראש נובע מעצבים חלשים, זה לא מסוכן ויכול לגרום לשבץ , ואולי בכל איך אפשא לטפל בלחצים האלו. כשזה תוקף אותי אני פשוט משתגעת , מקבלת סחרחורות.לחץ דם שלי מאוזן עם דיזוטוזאיד..זה לא מסוכן הלחץ?

שלום רב, כאבי ראש יכולים לנבוע מסיבות רבות. בחלקן הן מסוכנות (כמו יתר לחץ דם) ובחלקן אינן מסוכנות (כמו מיגרנה). לעוצמת הכאב אין קשר למידת הסכנה. התקפי מיגרנה יכולים להיות איומים ונוראיים פי כמה מאלו של יתר לחץ דם, אבל אין בהם סכנה רק סבל נורא. בכדי לקבוע האם יש או אין סכנה, צריך הרופא (בד"כ רופא המשפחה) לערוך בירור באשר לסיבות הכאב. אם אין סיבה אחרת והקביעה היא שהכאב הוא בגלל מתח נפשי, אז אין בכך כל סכנה.

שלום רב כמה כדורים יגרמו לי להתמכר לכדורי שינה?כלומר בתוך כמה ימים ברציפות אתמכר? הבנתי שאם אשתה יום כן ויום לא אז לא אתמכר...

רז שלום, מקובל שטיפול של פחות משבועיים אינו גורם להתמכרות. טיפול שאינו רציף (יום כן ויום לא) גם אינו גורם להתמכרות. ישנם כדורים כמו אוניסום UNISOM שאינם גורמים כלל להתמכרות.

אם יודעים אלו חלקים במוח נפגעים, האם אפשר לאבחן סכיזופרניה דרך MRI או CT או בדיקה פיזית אחרת? האם ניתן להבריא מסכיזופרניה? האם חולי סכיזופרניה סובלים מהזיות? אני סבלתי מהזיות בזמן ההריון- האם יתכן קשר בין רמת הורמונים להזיות או התמוטטות ובכלל- לאיזו תופעות צפויים חולי סכיזופרניה? הרבה שאלות, אבל אודה על תשובות

מיכל שלום, אכן הרבה שאלות, אבל ננסה לעשות סדר: 1. החלקים שנפגעים במוח נפגעים ברמה שנראית רק במיקרוסקופ, כך שבדיקות הדמיה לא יכולות להראות שום דבר. גם הפגיעה המקרוסקופית אינה ספציפית, כלומר אם נבחון במיקרוסקופ אזור פגוע ממוח של חולה סכיזופרניה (דבר שניתן לעשותו, כמובן, רק אחרי המוות) הפתולוג שיסתכל במיקרוסרופ יראה שיש נזקים באזור אבל לא יוכל לקבוע שהרקע לכך הוא סכיזופרניה. 2. חולי סכיזופרניה יכולים לסבול מהזיות. זה לא קורה אצל כל החולים, ומאידך לא כל מי שסובל מהזיות סובל מסכיזופרניה. 3. בהקשר לכך- אם סבלת בעבר מהזיות זה לא אומר שיש לך סכיזופרניה. אין קשר בין הריון ו/או הורמונים בהריון להזיות. 4. חולי סכיזופרניה צפויים להתקפים חוזרים של מחשבות שוא/ הזיות/ בילבול קשה ובינהם צפויה פגיעה בכל התפקודים- הן ברמה החברתית, הן ברמה התעסוקתית והן ברמה הלימודית. מידת הפגיעה משתנה מחולה לחולה. יש כאלו בהם הפגיעה מינימלית עד כדי כך שקשה לראותה ויש כאלו בהם ישנה פגיעה קשה מאד בתחומים שציינתי. מקווה שעשיתי קצת סדר....

שלום, בעבר טופלתי באפקטין כנגד דכאון חורף בהצלחה רבה ללא תופעות לוואי. השנה הרופא נתן לי פלוטין, אני לוקחת מזה 3 שבועות ויש לי בחילות גדולות. האם יתכן כי יהיו לי תופעות לוואי לפלוטין בעוד שלא היו לאפקטין? הבנתי מהרופא שפלוטין ואפקטין הם אותה תרופה, האם זה נכון?

תמר שלום, עקרונית, החומר הפעיל בשתי התרופות זהה. אבל כמו שהקוטג' של תנובה אינו בעל אותו טעם ומרקם של הקוטג' של שטראוס, כך גם בתרופות שציינת. אגב, האפקטין זהה בדיוק לפרוזק המקורי (זו אותה תרופה מאותו יצרן, רק באריזה לא ממותגת ולכן המחיר זול יותר). פלוטין הוא תרופה המבוססת על אותו חומר רק מיצרן אחר. הרבה פעמים ישנם הבדלים, בעיקר בתופעות הלואי, בין יצרנים שונים.

אני מעוניין לנסות פרוזק מקורי או אפקטין שלדבריכם מיוצר ע"י טותו יצרן. האם מישהו יודע מה העלות או ההשתתפות דרך קופ"ח מכבי?

שוב שלום, אני בן 25 ואני אחד שלא נוהג או לא יודע כל כך מהר להגדיר את עצמו , זה מתחיל בתכונות אישיות (אני בנאדם כזה אני בנאדם כזה) ואני חושב שזה גם כאן בעניין של חרדות , למרות שאני בטוח סובל אני כמעט לא יודע להדגיד במפורש על חרדה מסויימת ואני יתייחס למשהו ספציפי וזה חרדה ממחלות ממצב חברתי (שלא משהו עכשיו) ועוד. אלו דברים אמיתיים שמתישהו ייקרו לפחות לגבי זקנה ומחלות , אני מניח שאתה מבין את כוונתי אז כדי לקצר אני בעצם רוצה לשאול זה האם מדובר בדברים שהם סתם הרגשה רעה או שזה מה שכולם אומרים " יש לי חרדות" או משהו אחר ? כיצד מרפאים? ודבר חשוב, האם אתה יכול לתאר לי מה אני ירגיש אחרי טיפול תרופתי? דבר קטן, אתה יכול לומר לי מבין התרופות שאציין אילו נמצאות בסל הבריאות ומחירן אם ידוע לך כרגע. רסיטל ,סרוקסט ,ציפרלקס

רון שלום, מה שאתה מתאר נשמע כמו הפרעת חרדה מפושטת (GAD=Generalised Anxiety Disorder). אתה מאד עסוק בטיפול התרופתי, אבל חשוב להדגיש כי רצוי מאד לשלב טיפול קוגנטיבי התנהגותי בטיפול. טיפול תרופתי, וגם טיפול קוגנטיבי עוזרים למתן את עוצמת ההטרדה מהמחשבות. זה לא שפתאום כל המציאות ורודה- אבל הדאגות פחות מציפות וגם כשהן מופיעות הן לא מטרידות לזמן כל-כך ממושך. מהתרופות שציינת רק ציפרלקס לא בסל התרופות. אם אינני טועה מינון של 10 מ"ג ליום עולה משהו כמו 250 ש"ח לחודש. יש לזכור כי בהרבה מקרים של OCD יש צורך במינון גבוה יותר. אגב, ישנן עוד תרופות יעילות הנמצאות בסל התרופות, כך שלא צריך למהר ולרוץ לתרופות יקרות.

שלום. 1)האם בנאדם שסובל מ ocd ברמה בינונית בערך ויש לו למשל דברים שהוא נוהג לעשות והם בפרוש נגרמו כתוצאה מה ocd או לחילופין אלה דברים שבנאדם שאין לו ocd לא היה עושה , האם יכול להיות שאחרי נטילת כדורים נגד הocd תגרום לבנאדם לא למצוא עניין בפעולה האובססיבית שאהב לעשות גם אם אינה משבשת את חייו? 2) במידה והתשובה לשאלה זאת ארוכה מאוד אתה יכול לא לענות ואנסה למקד בהזדמנות אחרת. והשאלה בעצם היא מהם דרגות החומרה של ocd עם דוגמא קטנה כיצד מתבטא? 3) מה משך תופעות הלוואי אחרי התחלת נטילת סרוקסט והאם התופעות חוזרות כשמעלים מינון? תודה רבה .יש לי עוד שאלה שאני ישאל בנפרד.

רון שלום, אני לא בטוח שהבנתי את כל השאלות, אבל אנסה לענות, ובמידה ולא עניתי חזור אלי שוב: 1. התרופות ל-OCD מקטינות סימפטומים שגרמה המחלה. אם הסימפטום גורם הנאה הסיכוי שהתרופה תשפיע עליו קטן, כיוון שיש כאן מרכיב פסיכולוגי שמשמר את הסימפטום. 2. אין "דרגות חומרה" מסודרות ל-OCD. זהו בעצם רצף של חומרה, כאשר המשתנים העיקרייים הקובעים את החומרה הם משך הזמן שהאדם משקיע ביום לצורך ביצוע הפעולות הכפייתיות ומידת הסבל שלו מכך. 3. רוב תופעות הלואי נעלמות תוך שבוע-שבועיים מתחיל הטיפול. אם התופעה נמשכת מעבר לכך רוב הסיכויים שהיא תמשיך תמיד. אם התופעה נעלמת, בד"כ היא לא חוזרת בעליית המינון.

שלום רב, סבלתי מדיכאון מג'ורי מזה שנים רבות ובשנים האחרונות התחלתי לתרגל מדיטציה בודהיסטית (ריכוז בנשימה, מדיטציה על חמלה לזולת, וכו') שעוזרת לי מאוד ומפחיתה בצורה משמעותית את הדיכאון. לפעמים הדיכאון חוזר, בתקופות קשות ומלאות לחץ - למשל, לאחרונה חליתי בסרטן ועד שהחלמתי ממנו, עברה עליי תקופה קשה שבה הדיכאון חזר לעתים - אבל רוב הזמן אני חופשייה ממנו לגמרי. מכיוון שהמדיטציה עוזרת לי, רציתי לשאול אם יש תכניות שיכולות לשלב את המדיטציה ככלי טיפולי בדיכאון? האם יש דרך כלשהי בה אוכל לעזור לאחרים, במחלקות הפסיכיאטריות או במקומות אחרים, הסובלים מדיכאון? האם יש תכניות כלשהן, העשרות, קורסים, וכו'? אנשים אליהם אוכל לפנות? אם אוכל לעזור במעט לאחרים שנמצאים במצב דומה לזה שבו הייתי לפני מספר שנים - זאת אומרת, בתחושת ייאוש וכאב גדולים - אשמח מאוד. אינני שואלת בהקשר של פורומים או קורסים ניו-אייג'יים, משום שאין כל קשר בין המדיטציה שאני למדתי לניו-אייג' לסוגיו, אלא בהקשר של טיפול קונבנציונלי, פסיכיאטרי ופסיכולוגי. תודה רבה!

טלי שלום, אינני מכי היטב את תחום המדיטציה, אבל מהמעט שאני יודע מדובר על טכניקה שמסייעת (בין השאר) בריכוז ובהרפיה. אין ספק כי כל מה שעוזר בתחומים אלו יכול להועיל לדיכאון. קיימת בעיה גדולה להשתלב בתוך מסגרות קונבנציונליות, בעיקר עקב סוגיות של ביטוח. גם אם מגיעה בהתנדבות, כל מוסד מחייב ביטוח של המתנדבים. מאידך כל מה שמוגדר כ"טיפול" מחייב אישורים מורכבים של משרד הבריאות. בקיצור- לא פשוט. בכל זאת- כמה כיוונים: את יכולה לנסות לחבור למישהו שעוסק במחקר ולשלב את המדיטציה כמחקר על דיכאון. באופן זה ניתן לקבל אישור כי מדובר בכלי נסיוני. אפשרות אחרת היא לפנות בפורומים דומים (נסי להכנס לפורומים של קופות החולים השונות וכן בחלק מבתי החולים הפסיכיאטרים) ולברר דרכם כיצד ניתן להשתלב ולעזור. בכל מקרה- תבורכי על היוזמה והאיכפתיות.

לטיפול בחרדות הוצע לי פלוטין 20 מ"ג לאחר שתרופות רבות מכל המשפחות לא הועילו. מזה שבועיים שאני משתמש בקביעות משולב עם לוריוואן 1 מ"ג בבוקר. לצערי הלוריוואן לא מרגיע מספיק ויש תחושת חרדה המלווה אותי למשך רוב שעות היום. ניתן לי ע"י הפסיכיאטר קסנקס XR 0.5 מ"ג. האם כדור זה עשוי להרגיע את התופעות של הפלוטין + החרדה גם בשעות הבוקר כאשר נוטלים אותו בליילה? במידה ויש לך רעיון לפץרון יעיל יותר כדי "להרגיע" את התופעות שגורם להם הפלוטין בהתחלת השימוש, אנא פרט. תודה

הרצל שלום, יתכן ואתה זקוק למינון גבוה יותר של תרופה להורדת מתח כמו הלוריואן או הקסנקס. שווה לנסות שני לוריואן ביום או שני קסנקס ביום, זאת עד לתחילת ההשפעה של הפלוטין (שצפויה אחרי כשלושה-ארבעה שבועות של טיפול).

מהי התרופה / המותג הטוב ביותר של FLUOXETINE? האם הפרוזק המקורי או פריזמה או פלוטין או מותג נוסף של אותו יצרן של הפרוזק רק בשם אחר?

שלום רב , שמי רועי ורציתי לשאול מהו הטיפול האופטימלי ל OCD והאם ציפראמיל מתאים לטיפול זה (יש לציין שפריזמה לא עזר לי ) אני מאובחן כ OCD , אני בחור בן 28 , אני חוזר על פעולות , שוטף ידיים , מסדר הרבה יותר מפעם אחת את הארון או את הרכב , כל הפעולות הללו שאני חוזר עליהן וגם חושב עליהן גורמות לי לבזבז הרבה אנרגיה מיותרת שמפריעה לי מאוד בעבודה ובלימודים ,אני בודק יותר מפעם אחת דבר כלשהו , לכן אני צריך תרופה שתתמקד ב OCD בעיקר ובמקביל תעלה לי את הביטחון עצמי ,בעבר נטלתי פריזמה חצי שנה וזה לא עזר תודה מראש !

רועי שלום, אין טיפול אופטימלי ל- OCD. ישנן מספר תרופות הנחשבות כיעילות, ולרובן יעילות (סטטיסטית) זהה. אבל ברמה הפרטנית (התאמת תרופה באופן אישי)- יש תרופות שעוזרות ויש כאלו שלא. חשוב לציין כי המינון היעיל ל- OCD הוא גבוה יחסית, ואם מדובר על פריזמה יש לקחת 60-80 מ"ג ליום (3-4 כדורים). ציפרמיל גם תרופה יעילה, אבל גם כאן יש בד"כ צורך לקחת 60 מ"ג ביום למספר שבועות בכדי לראות תגובה. המון הצלחה.

שלום רבי כחודשיים איני מטופלת ברסיטל וכמובן בעזרת גמילה מבוקרת. הרגשתי שמתחילה התדרדרות וחזרה למצב הדכאוני-חרדתי הראשוני של לפני 4 שנים. הומלץ לי לחזור לרסיטל 20 מג' ובמקביל לקחת פעמיים ביום 0.5 קלונקס -לצורך התייצבות עד השפעת הרסיטל בעוד כחודש. עקב הפרעות/חוסר שינה אני נוטלת 100 מג' טרזודיל +זודורם. הצלחתי לישון שעה-שעתיים ואז התעוררתי ולקחתי את כדור השינה., רציתי לדעת אם סרוקסט יכול להשפיע יותר חזק מאחר ושמעתי שרסיטל יחסית "עדין" .כמו כן רסיטל לא טיפל לי בזמנו בבעיית השינה מאחר ובלילה לקחתי 0.25 מג' טרזודיל. ניסיתי לפני 4 שנים לקחת מירו אז זה עשה אותי ממש "זומביט"..אז רציתי לדעת האם כדאי לשלב מירו בערב ובבוקר רסיטל? כמו כן בעבר ניסיתי לעבור לציפרלקס וזה גרם לי לעלייה בחרדה ולא הרגשתי טוב איתו. לעזרתך אודה

ליאת שלום, כל התרופות שציינת (סרוקסט, רסיטל וציפרלקס) הן בעלות אותה יעילות (סטטיסטית) לחרדה ודיכאון. ההבדלים הם אישיים בעיקר ביעילות האישית ובתופעות הלואי האישיות. לכן אין כאן תרופות יותר עדינות, אלא הבדלים אישיים שלא ניתן לחזות מראש. ברגע שאת מוצאת תרופה שעוזרת לך עם מינימום תופעות לואי (או ללא תופעות לואי בכלל)- זו התרופה שמתאימה לך, וזה יכול להשתנות מאדם לאדם. לגבי הפרעות השינה- בהרבה מקרים התרופה לא מספיקה ויש ליטול במקביל תרופה נוספת לשינה. אין בכך שום בעיה. אפשר בהחלט לשלב מירו בערב ורסיטל בבוקר. זהו שילוב מקובל, ואם זה משפר לך את הדיכאון והשינה- זה מצויין. בהצלחה.

שלום רב האם יש כדור שעוזר לימי הגמילה מכדורי ההרגעה קסנקס איקס אר??? ניסיתי את האיטומין,והוא נוראייייייייייייייייי גרם לי לאי נוחות ולעצבנות עוד יותר.. האם יש כדור אחר שאפשר רק לימים האללה???אני לא בתפקוד אני באי נוחות עצבנית כאבי פרקים..על סף שיברון..אנא עזרו לי!!!!!!!

שלום רב, ישנם מספר כדורי הרגעה שאינם ממכרים. לכל אדם מתאים משהו אחר וצריך לנסות למצוא מה שמתאים לך. ראשית חשוב להדגיש כי צריך לרדת במינון הקסנקס בהדרגה, משהו כמו חצי מינון כל שבועיים. במקביל ניתן להעזר בתרופות כמו מלריל, פנרגן ועוד, שאינן ממכרות ויכולות לסייע במתח. בהצלחה.

שלום..אני גיליתי את הפורום רק אתמול כתבתי במקום אחר ואין תשובה,מקווה שהגעתי למקום הנכון. להפסיד אין לי כבר מה אז אספר בקצרה.ברקע שלי דיכאונות הפרעות אכילה קשות טקסים וכל הנלווה.אני בחורה שעברה מה שכמעט כל בחורה עוברת רק שאצלי מספר המקרים היה גבוה.כך שאין פלא שאני מרגישה חרא ומתנהגת כך..הלוואי ולא הייתי כזו. אני כבר שנים לא מטופלת ומוצאת את עצמי במיוחד בחודשים האחרונים שוב בדיכאונות והרס עצמי..אני לא רוצה להיות במצב כזה ואין לי אומץ גם לעשות כלום.מצטערת על הבלבול אבל אני באמת כבר נואשת אין לי למי לפנות לא יודעת מה לעשות . יש ימים של בכי ללא הפסקה וימים של ניתוק בלתי מוסבר..אבל אני נמצאת במצב בין היתר שכנראה לפי הבנתי בנות שחוו את מה שחוויתי הגיעו אליו..אנא עזור לי למי עליי לפנות ומי יכול לעזור לי..אין באפשרותי להוציא סכומים גדולים על טיפול.. והמחשבות הן מטורפות בבקשה עזרה ושוב סליחה על הבלבול ומקווה לקבל תשובה.....תודה

לילך שלום, מצטער על העיכוב בתשובה. בכל מקרה, אין ספק שאת חשה "על הקצה". ישנם מקומות ציבוריים המאפשרים לקבל טיפול ללא תשלום או במחיר סימלי. אם תצייני את מקום המגורים שלך אולי נוכל להפנותך לעזרה ספציפית.

שלום לילך, תנסי אצל רופא המשפחה שיתן לך מרשם לסרוקסט/רסיטל וכו...בדרך כלל אפשר גם לקבל אצל נירולוג. בנתיים עד שהכדור ישפיע (בערך חודש)ניתן לשלב תרופות הרגעה לפעמיים ביום כמו ואבן,קלונקס,לוריוון ולאחר כחודש לרדת לאט מתרופות ההרגעה. ברגע שה-SSRI גורם לך תופעות לא נעימות או אי סבילות אפשר לנסות לעבור לתרופה אחרת. באם תרצי יש לי פסיכיאטרית מדהימה באזור השרון והיא הצילה אותי. הייתי במצב קשה והיום אני חזרה על המסלול.

עופר שלום. לפני הכל הייתי מאושפזת בעבר ושנים שאני כבר לא יצאתי לחיים עצמאיים ועם כל הקושי שרדתי,רק שבחודשים האחרונים המצב ניהיה קשה מאוד ואני מרגישה פשוט אבודה!! היום אני מוכנה לטיפול עם כל הקושי ואני יודעת מה זה דורש ממני למרות שתמיד קיים הקול בי שמסרב ללכת לטיפול. הפחד שלי לחזור לבריאות הנפש הוא מאישפוזים ומכדורים רבים(כמו שהיה בעבר) שגרמו לי פעמים רבות לתופעות לוואי קשות. והפחד שאאבד שליטה ויוכלו לעשות מה כראות עינהם ואני ממש חוששת מזה. אם זה לא היה מתפרסם לעיניי כל היה לי יותר קל לכתוב לך בין היתר במה מדובר אבל המצב שונה..מכללית מושלם הפנו אותי לבני ברק (רחוב בארי) והם ביקשו שאפקסס להם ולא ענו לי..שלשום היתקשרתי ואמרו שלא הגיע..מה אני עושה אני לא מסוגלת לחכות יותר המצב באמת קשה אצלי והחששות רבים.אני גרה ברמת גן האם יש מישהו שתוכל להפנות אותי אליו? הייתה לי מטפלת שנים שהקשר היה שונה..מעדיפה אישה ושתיהיה כימייה כי אחרת גם הרצון שלי לטיפול לא יועיל..תודה שענית לי

אינני נוהג להמליץ על מטפלים, אבל אם מישהו מכותבים ימליץ-אשמח לפרסם.

שלום רב, אני מדבר על נושא מאוד רחב אך אני רוצה לדעת לגבי משהו מאוד מסויים בלי קשר אם הוא מלווה בהפרעות פסיכולוגיות פסיכיאטריות וכו'. אני בן 25 ואני הבנאדם הכי רגוע וצנוע בעולם אבל יש לי כבר כמה שנים מן תחושה (קשה לי לתאר) של כאילו רצון לרמת חיים יותר גבוהה והכוונה היא לא שאני רוצה להרוויח הרבה כסף כי זה טבעי, אלא למשל אם אני צריך ללכת למרפאה כלשהי והיא לא ברמה הכי גבוהה אז אני מרגיש תחושה לא טובה לא רק כשאני הולך אלא בכלל, אם אני לא יודע שיש לי את השירותים הכי טובים אני מרגיש רע , כשאני אומר מרגיש רע, זה לא רפואי אלא תחושה של מצב רוח. בסך הכל זה נושא שממש קשה לי לתאר אותו אבל אני יוסיף עוד משהו שאני מרגיש שהוא בא מאותו מקום, וזה שאני מרגיש שאני חושש להקים משפחה עד שאני לא יהיה מסודר היטב היטב במקום עבודה ומבחינה כלכלית, וזה דבר שלא מובטח לאף אחד. קצת בלגן , מקווה שהבנת. תודה..

אלעד שלום, נשמע לי שאתה מחפש לאחרונה שלמות בחייך. ואתה מתאר שזו תחושה פנימית שברור לך שהיא לא תמיד יכולה להתקיים, אבל בכל זאת הצורך להתפשר ממש קשה לך. מצב כזה בו אתה חי עם תחושות מתנגשות, בו הרגש מתנגש בשכל, בייחוד עם הוא נמשך תקופה משמעותית (חודשים רבים) עלול להפוך לבעיה כרונית, ולכן מומלץ לקבל עזרה מקצועית בכדי להתמודד איתו. העזרה היא פסיכולוגית, ולכן בעצם מומלץ לפנות לפסיכולוג לצורך עזרה. המון הצלחה.

לעופר שלום, הייתי מעוניין שתאיר בעבורי מעט על נושא הטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אני רוצה גם עם תוכל לתת דגש לגבי מקרה של חולה בעל הפרעה מסוג זה אשר חולה גם באפילפסיה ומתופל בכדורים. בתודה אריאל

אריאל שלום, העלת נושא סבוך ומורכב. עקרונית הטיפול בהפרעת אישיות גבולית הינו טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה). בד"כ מדובר בטיפול ממושך שנמשך מספר שנים. כיוון שאנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים למצבי דיכאון וחרדה, לפעמים אפשר גם להעזר בטיפול תרופתי למצבי הדיכאון או החרדה. אין משמעות מיוחדת לשילוב עם אפילפסיה ולטיפול התרופתי במחלה זו.

שלום לד"ר שמגר, קראתי באינטרנט על תרופה בשם Serdolect והפסיכיאטרית שלי לא שמעה על תרופה זו. האם התרופה הזו משווקת בארץ ואם כן באיזה שם אחר. בפורום זה עניתי לי שתרופה זו דומה לריספרידל. כעת אני נוטלת זיפרקסה ללא הטבה. כאשר לקחתי ריספרידל קיבלתי כאבי ראש. במה שונה תרופה זו serdolect מריספרידל? בתודה אורית

אורית שלום, התרפה רשומה בארץ באותו שם, אבל לא בסל הבריאות. היא בד"כ לא גורמת כאבי ראש, ותופעות הלואי העיקריות שלה הן עליה במשקל והפרשה דמויית נזלת מהאף.

שלום , כיצד מטפלים בהפרעת קשב וריכוז אצל בני 20-30? תודה.

שלום רועי, כאן, באתר דוקטורס, יש פורום של הפרעות קשב, ונראה לי ששם תוכל לקבל התייחסות יותר מקצועית ומקיפה.

שלום, השתמשתי בפריזמה רק שבועיים. עכשיו לאחר הפסקה קצרה של שבועיים -שלוש חזרתי שוב לטיפול ולוקחת חצי כדור. האם תופעות הלוואי אמורות להתחיל מההתחלה או שהגוף כבר התרגל? האם יכול להיות שהטיפול לא יועיל כלל מאחר שהכדור יכול לא להתאים? יש לי קצת חרדה מבליעה של כדורים, אוכל ושתיה האם טיפול מועיל יכול לעזור במקרה זה? תודה רבה:

שלום רב, אינני בטוח שהבנתי את כל השאלות, אז אתייחס למה שהבנתי. אם מתחילים תרופה אחרי שבועיים הפסקה, יש סיכוי שתופעות ההסתגלות לתרופה המופיעות בימים הראשונים לטיפול, ישובו בשנית. לא ברורה לי השאלה לגבי יעילות הטיפול ומה כוונתך ב"טיפול מועיל".

שלום, אני חולה סכיזופרני מטופל ב-600 מ"ג סוליאן כבר שנה. שמתי לב שאני ממש מיואש מהחיים, יש לי מחשבות שליליות, אני לא אופטימי, לא מוצא שום משמעות לחיים ועל היותי חי בעולם הזה.אני לא מוצא עניין בשום דבר. בנוסף אני סובל מתשישות ועייפות באופן כרוני בתקופה הזו ולא משנה כמה אני ישן זה לא פותר את בעיית העייפות דבר שלא עוזר למצב.יש לציין כי עשיתי בדיקות דם בקשר לעייפות והכל יצא תקין. האם אני בדיכאון או שאלה עדיין תסמיני המחלה? מישהו יכול לעזור? האם אני צריך פסיכולוג?האם התרופות לא טובות? אני נפגש עם פסיכיאטר אחת לחודשיים שלושה למעקב.

עידן שלום, הרבה חולי סכיזופרניה חולים גם בדיכאון. בכדי להחליט האם זה אכן דיכאון כדאי להגיע לגורם מטפל כלשהו- פסיכיאטר, פסיכולוג ואפילו רופא משפחה. אם מדובר בדיכאון הרי שאין בעיה עם התרופות, אלא שצריך לטפל במקביל גם בדיכאון. בהצלחה.

שלום רב! אני סובל מחרדות המלוות בדיכאון.לפני עשרה חודשים התחלתי טיפול בסרוקסט.אין ספק שהתרופה העלימה לי את החרדות אבל לא ממש שיפרה לי את מצב הרוח להיפך היא גרמה לחוסר חשק מיני (שגרם לריבים עם הבת זוג),חוסר עניין בהמון דברים ובאופן כללי לאפטיות מוחלטת.לפני כחצי שנה חליתי בסרטן מיתרי הקול,החלטתי להפסיק את הטיפול בסרוקסט.לפני חודשיים סיימתי את הטיפולים והבראתי מהמחלה,דווקא בתקופה זו חזרו לי החרדות והדיכאונות,אמי מרגיש שכל כוחותי הנפשיים התרוקנו בגלל המלחמה בסרטן.היום אני במצב מאוד קשה,אני עומד להתחתן ולפתוח עסק ואני מרגיש שאין לי כוחות לכל זה.בת זוגתי לא יודעת מזה,אני מפחד לחזור לסרוקסט בגלל האפטיה שהוא גורם לי.מה אתה ממליץ לי לעשות?האם יש תרופה אחרת שלא תיפגע בתיפקודי?כמה אלכוהול פוגע ביעילות התרופה?האם שילוב של שתיהם מסוכן לבריאות?תודה רבה.

מיכאל שלום, נסה טיפול בציפרלקס. הוא אמנם יותר יקר, אבל עם מיעוט תופעות לואי. אלכוהול מפריע ליעילות של כל התרופות, ביחוד אם הוא נצרך בכמות גדולה ויומיומית.

שלום רב, אתה בטח רואה שהשם שונה אבל בכל זאת אני יציין שאני מישהו אחר לא זה שכתב את השאלה. קראתי את השאלה שנשאלת כאן וזה העלה לי כמה מחשבות כי ממש ביום יומיים הקרובים אני מתחיל טיפול בסרוקסט ורציתי להתייחס לכמה מהדברים שנרשמו, 1- הוא מדווח שהתרופה אפילו הורידה את מצב הרוח ,האם יכול להיות? הרי הבסיס של העלאת סרוטונין לפני חרדות ocd וכו' זה שיפור מצב רוח , לא? 2-אני יודע של ocd צריך 60 מ"ג האם העלאת מינון גם במקרה של דיכאון יכולה לעזור או שאם 20 מ"ג לא עוזר אז כבר לא ילך? 3- נורא הלחיץ אותי העניין של האפטיות שהוא רשם, האם זה מקרה נדיר או שזה טבעי? 4- עד כמה שהבנתי הפגיעה אם ישנה היא בתפקוד המיני האם אכן התרופה פוגעת בחשק המיני? מהם האחוזים? והאם זה תלוי במינון? תודה רבה רבה אבי.

אבי שלום, 1. התרופה אינה גורמת לדיכאון. לפעמים היא אינה עוזרת, ואז הדיכאון יכול להעמיק. כמו כן יכול להיות שהיא לא רק שלא עוזרת אלא שגם מופיעות תופעות לואי, ואז הדבר עלול לגרום לירידה במצב הרוח. 2. לגבי טיפול בדיכאון- בד"כ אם מינון של 20 מ"ג לא עוזר, הסיכוי שמינון גבוה יותר יעזור הוא אפסי. רק במקרה של תגובה חלקית תחת 20 מ"ג יש מקום להעלות מינון ל- 30 מ"ג. 3. לפעמים תרופות מסוג SSRI כמו סרוקסאט גורמות לאפטיות. זו אינה תופעה שקורית הרבה, אבל זו בהחלט תופעה מוכרת. 4. הפגיעה בתפקוד המיני מופיעה בכ- 10% מהמטופלים. זה בד"כ לא תלוי מינון. מבין ה- SSRI לציפרלקס הכי פחות תופעות לואי מיניות.

שוב שלום , אשמח אם תשים דגש על העניין של השפעת או אי השפעת של הסרוקסט על המצב רוח כי קראתי כאן באתר מספר אנשים שמדברים על כך שמצב הרוח לא משתנה. תודה

סרוקסאט הינה בעלת יעילות דומה לשאר נוגדי הדיכאון, שזה משהו כמו 60-70% תגובה. אני מניח שמי שמרגיש טוב חוזר לשגרת יומו, ורק מי שלא הגיב מגיע לפורומים מהסוג הזה, כך שיכול להווצר רושם כאילו לרוב זה לא עוזר.

שלום רב ד"ר, אני בת 27 ומאד חברותית כשאני פוגשת אנשים חדשים ובכלל. אולם יש לי בעיה שכשאני יוצאת החוצה, לסביבה, אני תמיד במחשבות ופחדים שמסתכלים עלי ובוחנים אותי וכשאני בחוץ בקניות או סתם הולכת לאיזשהו מקום, אני משתדלת לעבור במהירות ולא להביט באנשים. (למשל פקק תנועה, או כשאני עוברת במעבר חציה ואפילו במעלית עם אנשים), וגם מאנשים בעלי סמכות גבוהה בעבודה,יש פחד ,גם אם הם מאד סימפטיים. וזה מתבטא בדופק מהיר והרגשה לא נוחה..אפילו חנק כזה. מה זה? מה קורה לי? ):

שלום רב, מאד יכול להיות שמדובר בחרדה חברתית. אם אכן זה כך, מדובר בתופעה מאד שכיחה שכ- 15% מהאוכלוסיה סובלים ממנה (רק אף אחד לא מדבר....). יש לזה מגוון טיפולים פשוטים מאד, החל בטיפול קוגנטיבי התנהגותי וכלה בטיפול תרופתי. כדאי להגיע לפגישה אצל איש מקצוע, אפילו רופא המשפחה יוכל ברוב המקרים להגיע לאבחנה ולכוון לטיפול.

את מתארת מצב שמאוד מוכר לי מהעבר. את יכולה למצוא באינטרנט מידע על חרדה חברתית..

שלום רציתי לשאול שאלה שמאוד חשובה לי . אני בן 24 וסובל מהפרעות ocd ברמה בינונית בערך ודיכאון קל -בינוני, ביישנות ולדעתי גם הפרעת קשב וריכוז.ולפני 3 שנים בערך עשיתי ניתוק יזום של הקשרים החברתיים. יש לי תור לפסיכיאטר אך הוא עוד יותר מחודש , ובשלב ראשון מסיבה שאין צורך לפרטה כאן אבא שלי הלך לדבר עם הפסיכיאטר ופחות או יותר הוא אמר לו את מה שתיארתי כאן אולי למעט ה ocd . ידעתי בוודאות שאני צריך לקבל תרופות מעלות סרוטונין והוא אכן נתן כבר לאבא שלי מרשם לסרוקסט אך הוא נתן לו גם מרשם לתרופה נגד סכיזופרניה שנקראת ריספרדל, שאין לי מושג מאיפה זה בא . 1) מכיוון שאתה לא מכיר אותי אז אני יציין בוודאות שלפחות לפי מה שקראתי עכשיו באינטרנט אני לא סובל מסכיזופרניה אך האם יש לך מושג מדוע הוא נתן את הריספרדל? אולי יש דברים שגובלים בהפרעות האחרות שלי אשר יטופלו בהעלאת סרוטונין ? 2) האם אתה יכול לכתוב במשפט מה זה סכיזופרניה? 3) קראתי כתבה שסרוקסט מעלה את הסיכון למחשבות אובדניות, האם נכון? 4)איזה תרופה יותר מתאימה לדיכאון ואיזה ל ocd מבין סרוקסט ורסיטל? תודה רבה.

אבי שלום, 1. לא ברורה לי למה ניתן הריספרדל. במצבים מסויימים משתמשים בו גם למצבים שאינם סכיזופרניה, אבל זה רק אחרי שנכשלו שאר התרופות. 2. סכיזופרניה היא מחלה כרונית המתבטאת בהתקפים פסיכוטיים הנמשכים מספר שבועות עד מספר חודשים, ומתבטאים בהזיות, מחשבות שוא והתנהגות מאד לא מאורגנת. בין ההתקפים נצפית בד"כ ירידה ביכולות החשיבה, ביכולות חברתיות ועוד. זה ממש על קצה המזלג. 3. סרוקסאט אכן נמצא במחקרים כמעלה מחשבות אובדניות. מאידך זה לא מעלה אובדנות, מנסיוני הרב עם סרוקסאט מדובר בתופעה די נדירה, ובודאי לא מסוכנת. 4. שתי התרופות שציינת יעילות באותה מידה הן לדיכאון והן ל- OCD.

שלום , ותודה על התשובה. ראשית קראתי שאמרת שיש רופאים אשר משלבים עם הסרוקסט את הריספרדל, מה המטרה שעומדת מאחורי זה ? דבר שני ,כפי שכתבתי הפסיכיאטר נתן את הסרוקסט והריספרדל שלא בפני אלא בפני אבא שלי , אני אהיה אצל הפסיכיאטר בעוד כחודש. כבר החלטתי שאת הריספרדל אני לא לוקח עד שאדבר עם הפסיכיאטר. שאלתי היא זה בסדר שאני ייקח רק את הסרוקסט עד שאפגוש אותו ? וגם, הוא נתן לי בכתב הוראה להתחיל בחצי כדור סרוקסט וכל 3 ימים להעלות חצי כדור עד ל 3 כדורים , אם גם במקרה זה אני יחליט על דעת עצמי שעד שאפגוש אותו בעוד כחודש אני יקח רק 20 מ"ג ביום וייעלה את המינון לאחר שאפגוש אותו , האם ישנה משמעות אם אני יעלה כל 3 ימים את המינון או שאני יקח כדור אחד במשך כחודש עד שאפגוש אותו ואז אני יעלה את המינון? האם זה יפגע בטיפול? *האם כשלוקחים 60 מ"ג סרוקסט אפשר לקחת הכל בפעם אחת ? תודה רבה

שלום רב. עוברים לי כל כך הרבה דברים בראש לגבי ההרגשה שאני מרגיש בתקופה זאת ככה שאני לא יודע איפה להתחיל אבל אנסה , זה כבר תקופה ארוכה שאני מאוד בדאון אך מסתבר שזה עוד היה סביר כי בשבועיים האחרונים זה פשוט נורא . על פני השטח אני מצליח לתפקד חלקית מה שאולי מראה שזה לא כל כך קשה , אבל זה לא נכון, הפועולות שאני עושה מלוות בהרגשה רעה מאוד . אני מרגיש שאני אוכל משמעותית פחות , קשה לי לרוץ כמו בדרך כלל ובכלל 95%!!! מהזמן שאני ער מלווה אותי תחושה איומה שאני יתאר לך את בסיסה, אלו מחשבות שהתחילו בקטן כבר תקופה ארוכה אך בשבוע שבועיים האחרונים זה מילא לי את כל היום ובעוצמה משולשת וזה איזשהו אובדן של התחושה וההנאה של הרגע כי היתה איזה תחושה כמובן שלא חשבתי שהיא ריאלית אבל יש איזשהו רצון שאם כבר אתה בונה משהו בחיים אז אתה בונה כדי שזה ישאר לנצח וזה לא המצב, וכל פעם שאני רואה או שומע דברים שמזכירים לי את זה אני מרגיש רע . עוד משהו מסויים שאני רואה אותו כמגיע מאותו מקום של מה שתיארתי וזה שאם היה איזה משהו שהחזיק אותי (אגב בן 25) בתקופה הארוכה שהגשתי רע ובכלל ,כמובן לא כולל בדיכאון העצום של השבועיים האחרונים אלא לפני, זה החלמות שלי לעתיד, גם ואולי בעיקר כאלה שכמעט אין סיכוי להשיג אך זה מה שהחזיק אותי ופתאום יש לי תחושה שגם אם אני ישיג "אז מה זה עוד מעט נגמר" ובהמשך לכך חשש עצום שכשאני יהיה יותר מבוגר ולא יהיו לי חלומות ואני מסתכל גם על אנשים מבוגרים מאוד ואני פשוט לא יודע איך אני יכול להיות במצב כזה . כי אני מרגיש שכשיגיע היום הזה והוא יגיע אני יהיה אבוד. תודה רבה על הזמן שהקדשת אשמח אם תיתן לי כיוון.

עומר שלום, אכן היטבת לתאר וגם לאבחן את מצבך- קרוב לודאי שמדובר בדיכאון. דיכאון איננו קשור בהכרח לנסיבות חיים. כמעט כל האנשים עוברים בחייהם ארועים קשים, כשלונות, פרידות ואכזבות, ואצל כולם יורד מצב הרוח, אבל לא מתפתח דיכאון. אצל חלק מהאנשים זה כן קורה. למה? לא ברור. כנראה שמדובר באיזושהי נטיה מולדת. בדיוק כמו שיש חיילים שיפתחו שברי מאמץ תחת פעילות מתונה שלא גורמת לרוב החיילים שברים- ואנחנו לא יודעים לאתר מראש מי החיילים המועדים לפיתוח שברי מאמץ. אז מה עושים- קודם כל חשוב לציין שכדאי לטפל בנושא, וכדאי לעשות את זה בהקדם. ללא טיפול המצב יכול להמשך חודשים רבים ואף להחמיר. יש שני כיווני טיפול עיקריים, שהכי טוב זה לשלב את שניהם, אבל גם כל אחד בנפרד יכול מאד לעזור. הכיוון הראשון הוא טיפול פסיכולוגי. עדיף טיפול קוגנטיבי התנהגותי שהוא טיפול ממוקד בשינוי ההתייחסות ה"שחורה" למציאות ופיתוח יכולת לבחון את המציאות באור יותר מאוזן. בטיפול מסוג זה נותנים הרבה עבודה עצמית, ובניגוד לשיטות אחרות לא מתעסקים בעבר הרחוק (יחסים עם ההורים וכו'). כיוון שני הוא טיפול תרופתי. הטיפול יכול להנתן ע"י רופא המשפחה או פסיכיאטר. כיום ישנן תרופות מאד יעילות ונוחות לשימוש, בהן האדם יכול להעזר והן משמשות ככלי מלחמה יעיל בידי המטופל כנגד הדיכאון. אני מקווה שהצלחתי לתת קצת כיוונים כלליים.

שלום, אני סובלת מדכאון וכן מהפרעה דו קוטבית, נוטלת רסיטל וטגרטול ויש לי מספר שאלות: 1. החשק המיני שלי פשוט נעלם לגמרי!!!!מה אפשר לעשות בעניין? 2. מה הסיכוי שהילדים שלי יסבלו מבעיות נפשיות? 3. לאחרונה אני מרגישה מעין תחושת חוסר אכפתיות כזו למה שוקרה סביבי, כאילו שום דבר לא מרגש אותי עד הסוף, או מצחיק אותי עד הסוף או מעציב אותי עד הסוף...האם זה פשוט אומר שאני בפעם הראשונה בחיי מאוזנת, דבר שפשוט מעולם לא היה לי (כי תמיד הייתי או בהיפו או בדכאון עמוק...)וככה כל האנשים חיים??בבינוניות???איזה תחושה מוזרה זו בשבילי....האם זה טוב? האם זה צריך להיות ככה? זה קצת מפריע לי באיזשהו מקום...

נינה שלום, מבחינת החשק המיני- בד"כ האפשרות העיקרית היא החלפת הטיפול. בד"כ רסיטל נחשבת כתרופה עם מעט תופעות לואי מיניות, אבל גם הוא יכול לעשות תופעות כאלו. האפשרויות הקיימות הן החלפה לציפרלקס או לתרופה מקבוצת הטריציקליים. אגב, הרסיטל עצמו לפעמים גורם לתחושה של כהות חושית, כפי שאת מתארת. אם עיקר הבעיה היא הפרעה ביפולרית ודיכאון, יש לשקול טיפול של מייצב (במקום טגרטול) בליתיום או בלמיקטל. במקרים אלו יכול להיות שתוכלי להסתדר רק עם מייצב וללא נוגד דיכאון (כמו הרסיטל). בהצלחה.

תודה על התשובה,אך לא התייחסת לשאלתי בנוגע לסיכויי הולדת ילדים שיהיו חולים גם הם??? העניין הוא שאני לא חושבת שאני יכולה להפסיק את הרסיטל כי אני לוקחת אותו גם לטיפול בבעיות אכילה, התפרצויות זעם, ומחשבות טורדניות. האם גם בזה יכולה לטפל תרופה מייצבת כמו שציינת?? הפסיכיאטר שלי בחר לתת לי טגרטול ולא את התרופות האחרות שציינת מאחר ואני מפחדת מעלייה במשקל, שלדבריו היא אחת מתופעות הלוואי של התרופות המייצבות האלו. קהות החושים הזו מטרידה אותי מאד, איך אדע אם זה אכן הרסיטל??האם אתה אומר שכדאי בעצם לנסות להחליף טיפול??אני מאד חוששת להחליף את התרופות עכשיו כי סך הכל אני במצב די יציב נראה לי... תודה!

שלום רב, אני מוכרת למערכת הפסיכיאטרית כבחורה עם הרבה דחפים. קודם כל אני כרגע נמצאת בשלבי הפסקה מהפרעת האכילה (אנורקסיה PUREGINGTIPE), מהכדורים (MODAL 150 מ"ג ביום ואיטומין 80 מ"ג ביום), יש לי חבר שאני גרה איתו וגם מצאתי עבודה שאני עובדת בה כבר כחודש (אחרי שכ-6 שנים לא עבדתי בכלל בגלל האנורקסיה...) ומה שמטריף אותי זה שחוזרים אלי כל מיני דחפים כמו - לחתוך את עצמי, לקחת כדורים בכמויות גדולות ע"מ לברוח מכל זה...(ויש לי כבר נסיון עם כל זה, וגם הייתי מאושפזת במחלקות סגורות בבי"ח פסיכיאטרי בגלל זה) ולמרות שהמצב טוב יחסית, אני עדיין חושבת בלי סוף על הדחפים האלה וזה לא יוצא לי מהראש. ובדר"כ כשזה ככה, אני תמיד מבצעת את מה שאני חושבת עליו וזה מה שמפחיד אותי. אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד... ואני לא מפסיקה לחשוב על הרצון שלי לחזור למחלה (האנורקסיה), על הרצון שלי לבלוע כמות גדולה של כדורים רק כדי לטשטש את החושים לזמן מסויים ופשוט לברוח ("לנוח"...). מה אני עושה? אין לי שמחת חיים ואני פשוט מתה מבפנים...

שלום דוקטור אני הייתי שרוי בדיכאון של 9 חודשים ..אני מטופל אצל פסיכיאטר והטיפול שניתן לי הוא פלוטין הידרונקס וליתיום ..השילוב של התרופות עזר לי והרגשתי מצויין ..אז עשיתי טעות והפסקתי את הטיפול על דעת עצמי מה שגרם לי לעבור למצב מאוד "מרומם " ..האם לדעתך אני חולת מאניה דיפרסיה או שמה הפסקת הכדורים יכולה להביא אותי למצב זה אשמח לתשובתך ..

דוד שלום, חלק ממצבי המאניה נגרמים בגלל תרופות (התחלה או הפסקה של תרופות). מנסיון רב שנצבר בעולם אנו יודעים שמי שעבר ארוע "מרומם" אחד- גם אם הארוע קשור לתרופות, הוא מועד לפתח ארועים מאניים בעתיד גם ללא תרופות, ולפיכך אנו נוהגים להתייחס לכל אדם שעבר מצב מאני (ללא תלות בסיבה) כחולה במאניה-דיפרסיה, או בשם החדש יותר "הפרעה דו-קוטבית". במקרים אלו מומלץ לתת טיפול מלא מונע להפרעה דו-קוטבית, בתרופות כמו ליתיום, אותו כבר קיבלת בעבר.

רציתי לדעת האם בהוספת ריספרדל במינון נמוך לייעול תרופות ה ssri נהוג במקביל להפחית את הציפרלקס כי אחרי טיפול ב 20 מג ציפרלקס שלא הצליח כל כך החליט הפסיכיאטר להוסיף לי ריספרדל במינון נמוך אך שהוא רשם את המרשם אז הוא החליט שהציפרלקס יירד ל10 מג ובמקביל להוסיף את הריספרדל האם זה מקובל ??? או שעדיף להמשיך את הציפרלקס במינון מקסימלי ולהוסיף ריספרדל ? אני מעוניין לשוחח איתו בנושא אך מעוניין בחוות דעת גם ממך . אודה לך על תשובה בנושא משה

ערן שלום, כל נושא הטיפול בריספרדל למצבי חרדה ודיכאון אינו מגובה עדיין במחקרים טובים, למרות שיש לא מעט פסיכיאטרים שמשתמשים בריספרדל במצבים אלו ומדווחים על תוצאות טובות. לי אין נסיון משמעותי בילוב ריספרדל למצבי חרדה ודיכאון, לכן לא אוכל לתת לך המלצה ברורה.

שלום ד"ר, בעוד כחודשיים אני אמור להתחתן והחרדות מפני החתונה האירוע עצמו הולכות וגוברות, אני סבלתי ועדיין קצת סובל מחרדה חברתית בעבר לקחתי כדורי פקסט לתקופה ארוכה שעזרו לי מאוד. שאלתי היא האם כדור קלונקס או משהו אחר יכול לעזור את הפחד המשתק ביום האירוע או שיש המלצה אחרת? אני ממש לא מצליח להפסיק לחשוב על זה.

ערן שלום, קלונקס יכול להיות מצויין. אם יש לך ניסיון עם התרופה- פשוט קח אותה לפני הארוע (כשעה לפני). אם אין לך נסיון- כדאי שתנסה קודם בבית, בערב, ותראה שזה לא מטשטש אותך. תצטרך גם להתאים את המינון באופן הדרגתי. אם מינון מסויים עזר לך, בד"כ לא תהיה בעיה אם תוסיף עוד חצי מינון לפי הצורך (בזמן החתונה עצמה). שיהיה רק מזל טוב....

אני סובלת מ- ocd. מחשבות טורדניות וכפייתיות. אני לוקחת 5 מ"ג סיפרלקס. עוזר לי בצורה חלקית אבל גורם לעייפות. האם הכדור הטבעי רמוטיב עוזר גם למחשבות טורדניות ? איזה כדור הכי מתאים לנושא ? אני סוסלת גם מדכאון קל, אבל הבעיה היא יותר המחשבות המעיקות. אני לא רוצה לעלות את המינון

חן שלום, רמוטיב כלל לא עוזר למחשבות טורדניות. ישנם מספר תרופות היכולות לעזור למחשבות טורדניות. ציפרלקס היא אחת מהן. בכולן יש צורך בשימוש במינון גבוה יחסית. נראה לי שיש לך קושי עם מינון גבוה של תרופות. במקרה כזה כדאי מאד לנסות טיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיכול תוך זמן קצר יחסית (3-4 חודשים) להביא שיפור ניכר כך שתוכלי לצמצם את צריכת התרופות ואולי אף להפסיקה כליל.

המדע והרפואה- האם יודעים מה משתבש במוח בגלל מחלת הסכיזופרניה? מה קורה שעד שלב מסוים המוח מתפקד נורמלי ופתאום משהו משתבש? הרי המוח יודע לתפקד נורמלי אז מה קורה שבגיל 30 או משהו כזה פתאום משהו מתחיל לתפקד לא תקין? יש לסכיזופרניה סימנים בגיל מוקדם יותר מהתפרצות המחלה? ולגבי מחלות נפש אחרות יודעים מה משתבש?

מיכל שלום, אנחנו יודעים אלו חלקים במוח נפגעים בסכיזופרניה ואלו חומרים חסרים. למה זה קורה? שאלה טובה. לרוב המחלות ברפואה יש לנו רק הסברים חלקיים. למה אדם אחד חולה 10 ימים בשפעת ואישתו שישנה איתו חולה בקושי יום? למה יש אנשים עם מיגרנות? ועוד ועוד... אין סימנים מוקדמים למחלה, ולא ניתן לאבחן אותה לפני ההתפרצות.

אובחנתי כסובלת מסכיזופרניה. בזמן האחרון אני סובלת מכאבי ראש ומלחצים מוזרים במצח. כמו כן נראה לי שהזכרון שלי נפגע- אני לא זוכרת בערב מי התקשר בבוקר למשל או איך דברים הגיעו לאן שהגיעו או מה קרה בלילה (יש לי תינוקת שמעירה אותי ובבוקר אני לא זוכרת כמה פעמים בכתה או מה עשיתי עם זה). האם הדברים האלו קשורים לסכיזופרניה?

יעל שלום, רוב הסיכויים שזה קשור למחלה. יש סיכוי קטן שזה קשור לטיפול תרופתי. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל.