פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

מזה כ-7 חודשים אני מטופלת ב-VIAPAX 225 מ"ג, וב-TOPAMAX 200 מ"ג כטיפול נגד אכילה כפייתית. מזה כ - 7 ימים, הפסקתי לקחת את הכדורים עקב מחלת השפעת. כוונתי היתה להפסיק על מנת לנסות ולהיכנס להיריון, אך לא רציתי הפסקה בבת אחת. עקב השפעת אכן הפסקתי, כרגע יש לי תופעות של חוסר פוקוס בראיה ובמחשבה, סחרחורת קלה, יובש בגרון ובחילות. 1. האם לחזור לקחת את הכדורים כדי לעצור את התופעות? 2. האם להמשיך עם ההפסקה הלא הדרגתית? 3. איך להפסיק?

מירית שלום, הפסקה חדה מנבאת יותר תופעות לואי בהפסקה וסכנה גבוהה יותר להתלקחות המחלה. כדאי לחזור לחצי המינון הקודם ולהתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הפסקה.

שלום בעבר שאלתי אותך אם תרופות כמו רסיטל יעילות לטיפול בביישנות ואמרת שאולי במעט, עד כמה שהבנתי הרסיטל כן מטפל בחרדה חברתית . אשמח אם תחדד י את ההבדל בין חרדה חברתית לביישנות . עוד משהו קטן שקשור לנושא ,דווקא עכשיו יש לי הרגשה שאני לא יצליח להעביר בדיוק את מה שאני רוצה אך יתכן שמה שאכתוב מוכר לך ואז תוכל לענות, העניין של ביישנות וקושי חברתי זה עניין אחד וזה בעצם שאתה פוגע בהתקדמות שלך בכל התחומים אם לא תטפל בכך. והשאלה שלי לא מתייחסת למה שתיארתי אלא לדבר אחר שבעצם קורה לי כל חיי מהילדות ועד היום תחילת שנות העשרים וזה שחברים לא מקבלים יפה לפעמים בנאדם שקט וביישן ולפעמים דווקא השקט הופך אותך על ידי החברים להיות מרכז העניין ואני רואה את זה כסוג של מאבק וירטואלי שקל לאנשים כאילו לתפוס עליונות ושליטה מול אנשים חסרי ביטחון ביישנים ושקטים . האם מה שרשמתי מוכר לך ואם יש לך איזה כיוון להתמודדות? תודה .

רוני שלום, ביישנות היא תכונת אופי, ובד"כ מלווה את האדם מאז ומתמיד, וגם ההורים שלו יכולים להעיד על זה מילדות. חרדה חברתית מופיעה בד"כ בתחילת שנות ה- 20 (קצת לפני או קצת אחרי). היא מתבטאת בקושי להופיע לפני קהל, לנאום, לאכול בפומבי, להשתין במשתנה ציבורית (לגברים) ולעיתים אף לחתום את השם בפני אחרים. כאן, להבדיל מביישנות, כמעט תמיד יש משמעות לכמות הקהל, ובחרדה חברתית לפעמים יוצרים קשרים מצויינים וללא קושי כל כך גדול כשזה אחד על אחד. מה שאתה מתאר זו דינמיקה בינאישית שקורית לאנשים ביישנים. הטיפול לכך הוא לא כל כך תרופתי כמו פסיכותרפויטי.

שלום ותודה. קראתי את ההסבר על ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית , אך אני עדיין מרגיש שיש ביניהם משהו דומה. אני אנסה לתאר לך את הקשיים שלי בתקוה שתוכל לומר לי איפה אני עומד ומה הטיפול לכך. כפי שציינת שבמקרים של חרדה חברתית לעיתים נוח יותר ב אחד על אחד כך זה גם אצלי ולפי הנתון הזה שייכתי את עצמי לתחום של חרדה חברתית למרות שאני גם מאוד ביישן , אני רוצה להוסיף נתון ולדעת מה הוא אומר לך , החרדה החברתית מתבטאת ביותר עוצמה דווקא בסביבות יותר קרובות של חברים ומשפחה ודווקא מול אנשים שאני לא מכיר, גם אם הם רבים שם אני מרגיש יותר נוח. עוד משהו קטן ,מה זה טיפול פסיכותרפויטי ומי מבצע אותו? תודה רבה.

רציתי לדעת איך מטפלים כיום בהפרעה כזו שהורגשה אחרי שימוש ממושך בחשיש היום אינני מעשן כבר כמה שנים הייתי בטיפול פסיכאטרי בציפרלקס שלא הועיל ועוד מספר תרופות שאולי הפחיתו אבל לא לגמריי. האם נוגדי פסיכוזה במינון נמוך הם אופציה במצב כזה ?? מרגיש גם כמו ריקנות בצד אחד של הראש לעומת זו הצד השני מרגיש מלא ! אשמח לתגובה כדי שאוכל להמשיך בטיפול ולנסות להבריא אודה לכם על תשובה בנושא הזה כי כל יום הוא פשוט סיוט לא מציאותי בשבילי רועי

רועי שלום, האמת שאין דרך ברורה איך לטפל בזה, ובעצם מנסים כל מיני דברים עד שפוגעים. נשמע חובבני? נכון. אבל זה מה שיש. ישנם פסיכולוגים המתמחים בטיפול בזה. הרבה מהמקרים מגיעים אחרי ארועי תקיפה (מינית או פיזית) ולא שימוש בסמים. פסיכולוגים המתמחים בטיפול בטראומה הם בעלי נסיון טיפולי בזה. מפעילים טכניקות כמו טיפול התנהגותי או EMDR. מנסים תרופות שונות- נוגדי דיכאון, אנטיפסיכוטיים ועוד. הכל בתקווה שיעזור. כולי תקווה שתמצא מזור לקשייך.

שלום אבי חולה בסכיזופרניה פרנואידית, הכרתי בחור שגם אמו חולה במחלת נפש. רציתי לדעת אם בשל הזיווג ביננו יש לנו סיכוי גבוה להביא יחדיו ילדים לעולם אשר יחלו במחלת נפש גם כן?האם הסיכון הוא גבוה משמעותי בהשוואה לאוכ' הבריאה? תודה מיקה

מיקה שלום, כנראה שהסיכוי מעט יותר גבוה מהאוכלוסיה הכללית, אם כי לא אוכל לתת לך אחוז מדויק כיוון שאינני מכיר סטטיסטיקות על סוג מורכב כזה שת תורשה. קצת נתונים, בכל זאת: הסיכוי לסכיזופרניה באוכולסיה הכללית הינו 1-2%. כאשר יש הורה חולה הסיכוי של ילד חולה הוא 10%. אני מניח שהסיכוי שיוולד נכד חולה הוא נמוך מ- 10% אבל מעל 2%. כלומר- מעל 90% סיכוי שיוולד ילד בריא. כלומר, כנראה הסיכוי גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, אולם עד כמה גבוה- לא אוכל לדעת.

שלום רב, נוטלת סרוקסט קבוע 20 מ"ג ולוריון- לפי הצורף. לאחרונה החלו יותר התקפי חרדה ואני משערת שגם הדיכאון חוזר לי. אמנם לא כמו בעבר, כי בעבר נמנעתי מלנסוע ברכבי, לצאת לבילוי ובקושי לעבודה. בשבועות האחרונים אני חשה דכדוך, חוסר תיאבון בריא כמו שיש לי, בלילה האחרון כבר לא ישנתי כ"כ טוב ובסוף הצלחתי להירדם רק עם אור וגם כך היה קשה עד שהבוקר הגיע ואז נרדמתי. המקרה שהדאיג אותי ממש הוא שקבעתי עם ידיד לנסוע לטיול ל- 3 ימים. לאחר יום אחד בטיול שגם ביום זה חטפתי התקף חרדה קשה הרגשתי שאינני רוצה שיהיה איתי עוד. תירצתי לעצמי זאת בכך שהוא אינו מושך אותי, מגעיל אותי במיטה, מעצבן וכו'. לא אמרתי לו זאת, אך לא יכלתי לישון לידו וזה הגביר לי את הדופק נכנסתי לאמבטיה והרגשתי שאני משתגעת מעצבים. וכמעט אינני שולטת בעצביי. בחרתי לצאת החוצה, יצאתי ונרגעתי. התקשרתי לאימי שבד"כ מרגיעה אותי אך היא עיצבנה אותי עוד יותר עם הערותיה כמו: למה נסעת? לא חבל על הכסף? והתחלתי לצרוח עליה. האמת שזו פעם ראשונה שראיתי גשר ועלה לי בראש לקפוץ ממנו וכך אולי יפתרו כל הבעיות שלי. אבל אני כנראה אוהבת את החיים ומאוד רוצה לחיות ואין לי האומץ לעשות זאת. אני רווקה בת 30 אקדמאית מצליחה בעבודה ורוצה מאוד להקים משפחה וכו'. כרגע אינני מדברת עם הוריי בגלל שאימי עיצבנה אותי וענייני כספים תמיד גורמים לנו לריבים. אני תוהה אם מה שקורה לי זה מאניה או משהו אחר. כי לפעמים טוב לי אני שמחה ולפעמים אני בדיכאון ובוכה כל יום לאחרונה.הקטע שאני נרתעת לפתע מאדם כלשהו ובעיקר גברים קרה לי בעבר- עם קרוב משפחה שטיילתי, עם חבר בחו"ל וכד'.

אורית שלום, לא ניתן לבצע אבחנה דרך האינטרנט, אבל מהמעט שמסרת אינני רואה סימנים ברורים למאניה. מאידך אני רואה קשיים בינאישיים מרובים, עם אמא, עם החבר ואולי יש עוד. במקביל תנודות חדות במצב הרוח. כל אלו מכוונים לאפשרות שטיפול פסיכותרפויטי יוכל להועיל מאד. האם את נמצאת בטיפול כזה? האם היית בעבר?

היי, האם תרופות מקבוצה זו נחשבות יעילות יותר מהSSRI במצבי דיכאון? והאם אפקסור יעילה כמו הSSRI בחרדות וOCD? ואיפה איקסל נכנסת בכל הסיפור?

ירון שלום, כנראה שהיעילות של התרופות זהה. בספק יש יתרון קטן לאפקסור. היתרון של אפקסור הוא בכך שהוא מתחיל לפעות מעט יותר מהר (תוך כשבועיים וחצי במקום שלושה שבועות) ומיעוט תופעות לואי יחסית. בחרדות ה- SSRI יותר יעילים, וב- OCD לאפקסור ושאר ה- SNRI אין שום יעילות. על איקסל יש פחות מחקרים. יעילותו בדיכאון כמו שאר התרופות. אין מחקרים רבים לגבי יעילותו בהפרעות חרדה.

שלום רב, בעבר נטלתי סרוקסט והייתה לי תופעת לוואי מציקה- לא הייתי מסוגל להגיע לשפיכה. עם רסיטל זה לא קיים בכלל. גם עם פבוקסיל שנטלתי התופעה לא הייתה קיימת. להפך, אני סובל בנוסף לOCD משפיכה מוקדמת ושתי התרופות האחרונות בכלל לא עזרו למטרה זו. איך קורה שתרופות מאותה משפחה ויש הבדלים כאלו בתופעות לוואי? והאם אפקסור פוגעת בתפקוד המיני יותר מרסיטל ופבוקסיל?

ארז שלום, בעצם כל ההבדלים בין התרופות השונות מתבטא בתופעות הלואי. העובדה ששתיהן מאותה קבוצה אומרת שמנגנון הפעולה הבסיסי דומה, אבל התרופות לא זהות. אם נשווה את זה לתחום אחר לגמרי, זה בדיוק כמו ההבדלים בין פירות ההדר השונים. כל פירות ההדר דומים במראה ואיכשהו בטעם (חמצמץ), אבל יש גם הבדלים ברורים בינהם. וכולם שונים מפירות אחרים כמו מתפוחים ומאגסים. אפקסור יכול לגרום לתופעות לואי מיניות בשכיחות דומה לזו של פאבוקסיל. אבל בסוף-בסוף, סטטיסטיקה של תופעות לואי נכונה לאוכלוסיה של מאות משתמשים. לגבי האדם הבודד או שיש או שאין תופעות. קשה לנבא את זה. כך או כך, בהצלחה.

שלום דוקטור , אחרי כל הבדיקות מקיפות שעשיתי כמו : גסטרוסקופיה , CT גרון, רנגן, US , בדיקות דם , ממוגרפיה , א.ק.ג. יש לי הרגשה כבר שנה וחצי של גוש בגרון וחנק . אני לוקחת כבר שנה ALPRALID 0.5 פעמים ביום זה קצת עוזר לי אבל לא לגמרה , רציתי לציין שאני מאוד רגוע אין לי דיכאון . היתי אצל פסיכיאטר , היא נתנה לי בנוסף ציפרלקס 0.10 ואחרי זה אמרה שבעוד 4 שבועות התרופה תשפיע ולהפסיק עם ALPRALID . עבר כבר 3 חודשים ציפרלקס בכלל לא משפיע עלי , הפסקתי לקחת אותו ונשארתי עם ALPRALID אבל המינון שאני לוקחת כבר הפסיק להשפיע . יש לי שאלה , אני ממש לא מבינה עם אין לי דיכאון , למה יש לי תחושה כזאת כבר כל כך הרבה זמן והכדורים לא עוזרים ? הפסיכיאטר אמרה שתופעה כצאות נקראת : GLOBUS ISTERICUS איך מטפלים בדבר כזה ? תודה מראש - גל

גל שלום, מה שיש לך כנראה אינו ביטוי של דיכאון אלא סוג של חרדה, המתבטאת באופן מקומי בגרון. אם ציפרלקס אינו עוזר שווה להחליפו בתרופה אחרת. במקביל כדאי להגיע לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיוכל לתת לך כלים לשלוט בתחושה הזו ולצמצם אותה כך שלא תפריע.

שלום 1) איפה מאבחנים רישמית הפרעת קשב וריכוז ? 2) עניתי על הסקר אשר יש קישור אליו בפורום זה , והייתה שאלה שבעקבותיה אני רוצה לשאול שאלה שעלתה לי . השאלה היתה האם השתמשת באלכוהול כדי להתגבר על בעיות חברתיות ביישנות וכו', אני בן 24 ולא שותה אלכוהול כלל ככה שלא ארוץ לעשות זאת. זה לא נכון לשאול אותך אם אתה "ממליץ" אך האם נקודתית מעט אלכוהול (לא עד רמה של שכרות) יכול לעזור למחסום מסויים שנוצר עקב ביישנות למשל? 3) ידוע שתרופות ה ssri פוגעות בתפקוד המיני,אם לוקחים אותם במקביל לפרופסיה אשר פוגעת גם כן ,האם הפגיעה היא כפולה ?

רוני שלום, בענין איבחון של הפרעות קשב וריכוז אפשר להתייעץ בפורום הפרעות קשב כאן באתר, בקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1718,m-Doctors,a-Forums.html לגבי אלכוהול- אכן הוא עוזר לביישנות. לצערי אני מכיר מספר אנשים שהחלו לצרוך אלכוהול באופן קבוע, ולבסוף אף התמכרו, בגלל שהחלו לשתות "רק קצת" בגלל ביישנות או חרדה חברתית. ישנן שיטות יותר בריאות לטפל בזה, גם בלי תרופות. לגבי פגיעה בתפקוד המיני- לא תמיד היא קיימת. בתרופות מסוימות זה יותר שכיח (פרוזק) ובאחרות פחות (ציפרלקס וציפרמיל). לגבי ההגברה עם פרופסיה- אינני יודע האם זה מגביר אחד את השני.

ד"ר שלום, אני נוטל סרוקסט 20 מ"ג לטיפול בחרדות. יש לי שפיכה מושהית בעקבות נטילת התרופה. שמעתי בתוכנית רדיו שיש תרופה בשם רמרון שאם לוקחים אותה ביחד עם הסרוקסט היא מבטלת את תופעות הלוואי המיניות. האם זה נכון? מה המינון שמומלץ לשם כך? תודה

שלומי שלום, אכן רמרון (וגם בונסרין) עוזרות לפעמים בתופעות הלואי המיניות. מינון רמרון מקובל הוא 15-45 מ"ג.

שלום ד"ר שמגר, אני סובלת מדיכאון עמיד מזה מספר שנים. שמעתי שקיים טיפול בהשתלת קוצב VNS (שמבוצע בבי"ח איכולוב?) יש לי מספר שאלות, אשמח אם תוכל לענות לי עליהן האם טיפול זה יעיל יותר מנזעי חשמל? האם מבחינת תופעות לוואי הוא יותר "כדאיי"? האם מדובר בטיפול הנמצא בסל הבריאות או יש השתתפות כלשהי של קופת החולים (כללית משלים), האם ידוע (בערך) מה עלות הטיפול? תודה מראש.

שלום רב, הטיפול ב- VNS מוצע כיום לטיפול בדיכאון עמיד. כנראה שהוא יעיל יותר מתרופות במצבים אלו, אבל יעילותו ביחס לנזעי חשמל (שגם הם יעילים יותר מתרופות) לא ברורה. יתרונו מול נזעי חשמל הוא בכך שזה יכול להיות טיפול לטווח ארוך יותר בקלות מאשר נזעי חשמל שמחייבים לחזור לבי"ח ו"לבלות שם" לפחות חצי יום לכל טיפול. אינני יודע האם הטיפול נמצא בסלים המשלימים של קופות החולים. תוכלי ליצור קשר טלפוני ישירות עם המחלקה: 03-6974707 לצורך מידע נוסף.

תודה.

שלום רב, האם התרופות מקבוצת SNRI- אפקסור, איקסל וסימבלטה יעילות בOCD וחרדות? האם הן יותר יעילות מהSSRI במצבי דיכאון?

עדי שלום, תרופות ממשפחת ה- SNRI אינן נחשבות יעילות בטיפול ב- OCD. להפרעות חרדה אחרות כנראה שיש להן יעילות כלשהי, אולם היא פחותה משל תרופות ממשפחת ה-SSRI או תרופות ותיקות ממשפחת הטריציקליים. לגבי דיכאון יעילות שתי הקבוצות זהה.

התחלתי לקחת איקסל בנתיים לא מרגישה כלום יש אפשרות שישמין מהתרופה

לולה שלום, השמנה אינה תופעת לואי של איקסל.

שלום רציתי לדעת משהו - אני מאובחנת כחולה בסכיזופרניה, היה לי אשפוז בבי"ח פסיכיאטרי לשבוע. אני בת 35. האם הרשויות, כמו המשטרה, לא יטפלו בי כמו שצריך אם אפנה אליהם בתלונה כלשהיא, בגלל האבחנה שלי?

מירב שלום, ראשית, המידע על מצבך הרפואי לא נגיש לכל הרשויות, כך שזה לא בהכרח יהיה חלק מהידע עליך כשאת פונה לרשויות. במידה והמידע כן מגיע לנותן שירות כלשהו (אם למשל את תמסרי את זה), מנסיוני ולצערי יש סיכוי שתקבלי יחס פחות טוב. לצערי יש נטיה בקרב גורמים רבים, אפילו רופאים ואחיות, להתייחס פחות ברצינות לחולי סכיזופרניה. הלואי וזה לא היה כך, אך לצערי זו המציאות.

האם ניתן לשלב חצי כדור בונסרין ללתיום וסרוקסט שאני לוקח בכדי להתמודד עם תופעות הלוואי המיניות ?

אורן שלום, אין שום בעיה עם השילוב הזה, והוא מקובל מאד.

שלום , בן 25, אני נמצא באופן כללי בתקופה מאוד לא קלה מהמון בחינות אך אני יכול להסתדר עם ההרגשה הרעה אפילו שהיא לוקחת הרבה מאוד זמן, הבעיה היא שאני מרגיש שכל דבר רע הכי קטן ובטח שגדול קורה מסעיר אותי ומוריד אותי לדיכאון עצום .ובנוסף אני מאוד מאוד רגיש ואין לי סביבה שעימה אני יכול לחלוק את ההרגשות שלי. המקרה האחרון שקרה זה מחלה שהתגלתה אצל בן משפחה שכאמור הוריד את ההרגשה שלי נמוך מאוד ואני אומר בודאות שזה לא טבעי כי אני רואה שעל אחרים או על שאר בני המשפחה זה לא משפיע כמו עלי מה גם שזה קורה מדברים פחותים בהרבה ממחלה של בן משפחה . לפני השאלה אני רק ייתן משפט אחד של רקע , אני צריך להתחיל אך מסיבות מסויימות אני עדיין לא מתחיל טיפול בכדורים לכמה הפרעות או.סי.די וגם חרדה חברתית מסויימת. השאלה שלי היא אם או בלי קשר לנתון שהוספתי, במצב שהנסיבות לא משתנות כמו המחלה של בן משפחה או דברים אחרים שמטלטלים אותי וגורמים לי הרגשה רעה, האם הכדורים שמעלים סרוטונין ( שכאמור אצטרך לקחת בעתיד למספר בעיות שציינתי) יכולים לשפר את ההרגשה משמעותית? ובמידה וכן האם תוכל לתת לי תיאור של מה בדיוק משתנה בהרגשה כי לא סתם ציינתי שהנסיבות לא משתנות? תודה רבה.

אבי שלום, ראשית לגבי הכדורים- הם אכן יכולים לשנות את ההתייחסות למציאות. אתה בעצמך ציינת ששאר בני המשפחה לא מגיבים כל-כך קשה למצב החדש, כמו שאתה מגיב. אני מניח שטיפול נכון יכול לעזור לך להגיע למצב כמו של שאר בני המשפחה. זה לא שתהפוך אדיש, ובודאי שלא תהיה שמח, אבל הדאגות שלך לא יתפסו מקום כל-כך מרכזי בחייך. תוכל לנסות לראות מעט תקווה גם במצבים קשים. השחור לא יהיה לבן, הוא יהיה אפור כהה.... דבר אחר- נראה לי שמעבר לכדורים, אתה באמת צריך מישהו לדבר איתו. זה ממש חשוב. אתה יכול לנסות להתחיל בקו הטלפוני של "ערן", ואולי שם יוכלו לעזור לך, או להמליץ לך על אפשרויות אחרות באזור מגוריך. אל תשאר לבד, זה הרסני, ומגיע לך לחלוק את כל הנטל עם מישהו. חזק ואמץ!

שלום, בן 34. אני סובל מדיכאון דיסתימי אשר אובחן לפני כ- 7 שנים עקב אירוע טראומטי. מאז אני מטופל (ציפרלקס + אדרונקס), עם הפסקה בת שנה, אשר גררה חזרת הסימפטומים וחזרת הטיפול. בחודשים האחרונים יש תופעה מטרידה של מעין "טיקים" בראש, הרגשה של תנועות לא רצוניות ולא נשלטות (אם כי כמעט לו מורגשות ע"י אחרים). תדירות: כ- 10 אירועים ביום, כל אירוע במשך כחצי דקה עם מס' טיקים. מאחר והתופעה אינה חולפת כבר מס' חודשים: האם זוהי תופעת לוואי לטיפול התרופתי ? האם קשור לדיכאון ? תודה

שלום רב, התופעה שאתה מתאר אינה מוכרת לי כתופעת לואי של התרופות הללו. מעבר לכך, בד"כ תופעות לואי מופיעות בתחילת הטיפול, כך שזה לא נשמע כמו תופעת לואי. כדאי לפנות ליעוץ נוירולוגי במקביל.

אני בן 23 לומד לבחינות. בגלל בעיית קשב וריכוז משתמש בקונסרטה. בנוסף מקבל סרוקסט מזה 4 שנים בגלל חרדות. אני סובל מחרדה מוגברת לקראת הבחינות. האם יש כדור שיכול לעזור לי ספציפית לפני המבחן? רגיעון וטיפות רסקיו לא עוזרים לי. תודה מראש.

דביר שלום, לרוב המכללות והאוניברסיטאות ישנה יחידת יעוץ המתמחה ביעוץ בחרדת בחינות. כדאי לפנות לשם ואולי תוכל לקבל התייחסות מעמיקה וטובה. ישנן מספר אפשרויות טיפוליות בחרדת בחינות ע"י תרופות, כגון דרלין ותרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. יש לפנות לרופא לצורך התאמת טיפול פרטנית.

שלום דוקטור..אני חולה דו קוטבית כרגע במצב דיכאון מטופלת בליטיום 1200מג ולמיקטל 200מג אתמול הגיעו בדיקות הדם שלי ורמת הtsh הייתה 11.43 ורמת הליטיום 0.46 ..הלכתי לפסיכיאטר שלי להמשך טיפול והוא הורה לי להתחיל להוריד את הליטיום בהדרגה ..כל שבוע כדור ..עד להפסקה מוחלטת של הליטיום. במקביל הוא הורה לי לעלות את המינון של הלמיקטל ל300 מג ..זאת גם בהדרגה של 50מג כל שבוע.. רציתי לשמוע את דעתך בעניין ..אשמח לקבל תשובתך בהקדם תודה...

מיכל שלום, אינני מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לכן לא אוכל להתייחס לשינוי הטיפולי מבלי להכיר את ההבטים המלאים של הטיפול. יחד עם זאת, אוכל להתייחס באופן כללי לנתונים: רמות הליתיום בדמך הינן נמוכות מאד. רמה כזו אינה יעילה בשום פנים ואופן לטיפול בדיכאון. ליתיום יכול לגרום להפרעה בתפקוד בלוטת התריס, אבל ממצא מעבדתי בלבד של ערכי TSH גבוה אינו מחייב טיפול (כל עוד אין סימנים קליניים לתת-תריסיות). למיקטל הינה תרופה יעילה לטיפול בדיכאון בחולים דו-קוטביים. מה משמעות כל זה אליך- כאמור לא אוכל לומר בלי התמונה המלאה. אני משוכנע שהפסיכיאטר שלך מתייחס למכלול הנתונים, ואת צריכה לפנות אליו בשאלות ספציפיות לבירור הענין. בתקוה שמצבך יתאזן במהרה.

תודה על התיחסותך בענייני ..תחילה הגעתי לפסיכיאטר שלי(לפני כשנה ו9 חודשים)עדיין לא מאובחנת והייתי במצב דכאוני.. ניסיתי כמה תרופות כמו רסיטל ציפרלקס הידרונקס ...ללא כל בעיה בבלוטת התריס (רמת הtsh הייתה מאוזנת לחלוטין)וכעבור זמן הרגשתי טוב .הייתה לי טעות כשהפסקתי את התרופות על דעת עצמי מאחר והרגשתי טוב ..ולאחר זמן מה הגעתי לפסיכיאטר שוב כשאני במצב "מרומם" ..אז הוא אבחן אותי כמניה דיפרסיה ונתן לי בתחילה טיפול בליטיום לבד מאחר והוא היה נמוך 0.55 (tsh מאוזן 5.7)ואיזן אותי לחלוטין . לאחר כ5 חודשים חזר לי הדיכאון והפסיכיאטר נתן לי את הלמיקטל יחד עם הליטיום ומפה המצב של רמת הtsh עלה ל11.47 וזה הסיפור המלא שלי .. האם האבחון שעברתי לדעתך הוא נכון?

שלום רב, האם התרופות מקבוצת SNRI- כמו אפקסור איקסל וסימבלטה יעילות בטיפול בOCD וחרדות? או שבשל המרכיב הנוראדרנליני שבהם הם דווקא מגבירות חרדות?

ירון שלום, תרופות ממשפחת ה- SNRI אינן נחשבות יעילות בטיפול ב- OCD. להפרעות חרדה אחרות כנראה שיש להן יעילות כלשהי, אולם היא פחותה משל תרופות ממשפחת ה-SSRI או תרופות ותיקות ממשפחת הטריציקליים. האם זה בשל המרכיב הנוראדרנרגי? לא ברור.

שלום רב, לצערי התגלו אצלי מס' בעיות בריאותיחת... אני נוטלת מזה 4 שנים סרוקסט ולוריון. לאחרונה החלו כאבי בטן בצד ימין של הגב הבטן והמותן. לאחר אולטרסאונד גילו כי יש לי גידול שפיר בשתי הכליות- אנגיומיליפומה. והרופא המליץ מעקב בלבד. מבדיקת דם עולה כעת כי TSH 5.42 (הנורמה: 0.35-4.20) T4 FREE- 12.4 (הנורמה: 10-20). כולסטרול 200.6 (הנורמה: 110-200) ןכולסטרול LDL 142.2 (הנורמה: 40-130).בדיקת שתן- תקינה. שאלותיי הן: 1. האם הסרוקסט /הלוריוון קשורים לכל זה והאם יש בסרוקסט ליתיום, כי עפ"י הבנתי ליתיום גורם ל- TSH גבוה. ואם כן, מה עלי לעשות? 2. בקרוב אני צריכה לערוך עקירה בשן מוגלתית ואולי במהלכה יוכנס שתל. כמו השאלה הקודמת של חברתי לפורום אני שואלת האם יש סכנה? האם יש לדווח לרופא השיניים על הכדורים אותם אני נוטלת והאם גם חומר הרדמה כמו שהמלצת לה- לידוקאין אני צריכה או אחר. הנני בת 30 ללא.

אור שלום, אין כל קשר בין בעיותיך הגופניות לתרופות שאת נוטלת. בסרוקסאט אין ליתיום ומדובר בשני חומרים שונים לחלוטין. אין גם שום בעיה עם טיפול שיניים ואין צורך להודיע מראש לרופא. אני מקווה כי בעיותיך השונות ישתפרו במהרה. רק בריאות!

האם אדם שלא עובד תקופה ארוכה אמור להשתגע כלומר לפתח בעיות פסיכיאטריות, או הבעיות קיימות ומתפרצות בזמן שהוא לא עסוק? האם יתכן שאדם לא יעסיק את עצמו על בסיס יומי לתקופה ארוכה וישאר שפוי?

מור שלום, כבר חז"ל קבעו ש"הבטלה היא אם כל חטאת". אבל בטלה בפני עצמה לא גורמת למחלות נפש. מאידך, הרבה בעיות נפשיות מתבטאות בקשיי תפקוד שנראים כבטלה. בענין זה, הביצה (בעיה נפשית) קודמת לתרנגולת (בטלה). כדאי לבדוק האם אין כאן בעצם בעיה נפשית שלא מטופלת. יחד עם זאת, גם אם יש בעיה נפשית, כל פעילות תמיד מסייעת להחלמה.

אחי סבל מהתקף מאניה לפני 7 שנים ומאז טופל בדפלפט. לפני מספר חודשים הפסיק לקחת דפלפט והגיע להתקף מאניה נוסף. במקביל להחזרת הדפלפט הוא קיבל זיפראקסה ולמרות שהגיב אליו טוב מבחינת רגיעה הוא הופסק בגלל רעב בלתי נשלט שהוא גרם. הדפלפט הוחלף בקלופיקסול אך הקלופיקסול לא מביא אותו לרמה תקינה של התנהגות, אמנם הוא הולך לעבודה, ישן ומתנהל באופן סביר אך עדיין מדבר לא לגמרי בהגיון ועדיין לא שקט מספיק - מתקשה לשבת במקום, מדבר הרבה.. - הוא לוקח דפלפט כבר חודשיים ואת הקלופיקסול מעל חודש אבל הוא הגיע למעין מצב יציב של כמעט בסדר ולא משתפר משם להתנהגות תקינה לחלוטין. מלבד זאת, יש לו תופעות לוואי - נוקשות בגוף (הוא לא שם לב לזה), וכמות רוק גדולה בפה. סביר להניח שצריך להחליף את הכדור שוב - מה ייתן תוצאות בסבירות גבוהה וללא תופעות לוואי? מדוע הדפלפט לא מצליח להביא אותו לסטטוס קוו התקין? חשוב שהמצב הנוכחי ייפתר מהר ככל האפשר - הוא מאד קצר רוח להפסיק עם כל דבר מלבד הדפלפט שאותו הוא מבין שהוא חייב בנתיים להמשיך לקחת ואנחנו חוששים מאי שיתוף פעולה מצידו.

מור שלום, חשוב מאד לודא שמינון הדפלפט מתאים. ההתאמה נעשית עפ"י הרמה בדם. בכדי לודא שהמינון יעיל, כדאי להגיע לטווח העליון של הרמות בדם. במידה וזה לא עוזר, ניתן לשקול החלפת הדפלפט בליתיום. לגבי הקלופיקסול- לתרופה אין יעילות של ממש בויסות מצב הרוח. היא כן יכולה לעזור לבילבול. מבחינה זו עדיף לשקול טיפול בריספרדל שהוא יעיל גם לבילבול וגם עוזר בייצוב מצב הרוח. הרבה בריאות!

שלום לד"ר שמגר, קראתי באינטרנט על תרופה בשם sertindole quetiapine למה היא מיועדת, האם לסכיזופרניה ומהן תופעות הלוואי שלה? בתודה מראש, אורית

אורית שלום, אכן מדובר בטיפול לסכיזופרניה. תופעות הלואי השכיחות הינן טישטוש, עצירות ועליה במשקל.

שלום רב, אני נוטלת 300 גרם פבוקסיל ליום, 1 אדרונקס ליום ו - 20 מ"ג גאודון ליום, לפני השינה, כי בלי הגאודון אני לא מצליחה לישון. מכיוון שאני סובלת כעת מעצירות, רציתי לדעת האם משהו מכל הכדורים האלה אמור לגרום לעצירות? ובנוסף, לאחרונה מאד קשה לי לקום בבוקר. האם זה בגלל הגאודון? האם יש משהו שאני יכולה לקחת בנוסף, שייתן לי יותר מרץ לקום בבוקר? האם יש בכלל דבר כזה? תודה מראש!

שולה שלום, האדרונקס יכול לגרום לעצירות. יחד עם זאת לא הייתי ממהר להפסיקו, כיוון שהדבר עלול לדרדר את מצבך הנפשי. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בנתיים כדאי להקפיד על טיפול לעצירות שכולל שתיה מרובה, פעילות גופנית וכלכלה מרובת סיבים (קודם כל ירקות, ואפשר גם להוסיף שיזיפים מיובשים). לגבי חוסר המרץ: יכולות להיות לכך סיבות רבות. אמנם הגאודון יכול לגרום לעייפות, אבל יכול להיות שמצבך הנפשי אינו מאוזן וחוסר המרץ הוא ביטוי לכך. כדאי לעבור הערה פסיכיאטרית מקיפה לצורך החלטה על התאמת הטיפול.

שלום רב. אני לוקח רסיטל 20 מ"ג כבר 4 שנים. הייתי סובל מהפרעות מוזרות כגון אובדן שיווי משקל, תחושה של חוסר יציבות שפתאום תוקפת, כאבים מוזרים המומים שבאים והולכים בכל מיני מקומות בגוף והתעוררות בבהלה וחוסר נשימה כל פעם כשהייתי מנסה להרדם (כלומר לפני שינה) לפני חצי שנה בעצתו של פסיכיאטר (חבר) , התחלתי לקחת קלונקס 0.5 (רק חצי כדור ממני) כל יום לפני שינה. אז אכן, בעיית השינה נעלמה! כלומר, אני לא נרדם ומתעורר בבהלה, נהפוכו, כשאני נרדם, אני נרדם ויושן עמוק מאד עד כך שזה פשוט מרווה! מצד שני, לפני כחודשיים התחילו להתעורר כל מיני סימפטומים מוזרים כגון עצבים בעין השמאלית שרוטטת בצורה עדינה יחסית לבדה מבלי שליטה עליה ובנוסף לכך, כאבים בצד שמאל של החזה. הגעתי למיון פעם אחת בבהלה כי הכאבים ממש הלחיצו אותי והתחלתי להכנס לחרדה. שם ביצעתי צילום חזה ולא מצאו/ראו שום דבר. אותו חבר פסיכיאטר שעזר לי כרגע נמצא בחול והוא עתיד לחזור עוד חודשיים ואין לי שום דרך ליצירת קשר איתו בשלב זה. השאלה שלי, האם אני עושה פה משהו לא נכון ? אני לא שותה או נוגע בכל סוג של סם. האם לקיחת חצי כדור מ0.5 מהווה סכנה כלשהי במקביל ללקיחת רסיטל 20 מ"ג ? האם קיימת האפשרות שהרסיטל כבר עשה את שלו בגופי ויש את הצורך להחליף את הכדור לסוג אחר או מינון אחר ? אני אודה לקבלת תשובתך.

דניאל שלום, השילוב של קלונקס ורסיטל הוא מאד מקובל ואין בו שום בעיה. הרטט בעין הינה תופעה שקורית לאנשים ללא קשר לבעית נפשיות. לרוב זה עובר לבד. אם לא מקובל דוקא לתת תרופות כמו קלונקס, כך שאולי הטיפול יכול לעזור, בטח לא להזיק. אם הרטט הזה חוזר הייתי שוקל לקחת כדור שלם של קלונקס. בענין הכאבים בחזה- אינני יודע מה הסיבה. כדאי לפנות גם לרופא המשפחה לצורך בירור מקיף.

האם לסכיזופרנים מותר לנהוג? תודה.

עקרונית- בודאי. יחד עם זאת ישנם מצבים בהם מוטב שלא ינהגו: אם חולה בסכיזופרניה נמצא בהתקף חריף. אם הוא מקבל טיפול חדש שעלול ליצור טישטוש. במצבי מחלה קשה מאד וכרונית לפעמים חולי סכיזופרניה אינם רשאיים לנהוג.

אגב, אם חולה סכיזופרניה מקבל רשיון, איך אפשר לוודא שהוא לא ינהג בתקופות של מחלה קשה , כשהוא סובל משיפוט לקוי ואינו מודע לחומרת מצבו? שוב תודה.

שלום רב אני בת 37 ויש לי תינוק בן חצי שנה. אני נוטלת תרופה בשם פרפנן + פריזמה אשר גורמים לי להיות עייפה ותשושה במשך כל היום. לא יודעת איך להמשיך הלאה את הטיפול בתינוק זקוקה לעצה לגבי התרופה.

סימה שלום, אמהות רבות חשות עייפות קשה בחודשים הראשונים לטיפול בילד. הדבר אינו קשור בהכרח לטיפול התרופתי. שינוי בטיפול התרופתי עלול לגרום להתדרדרות במצבך הנפשי עד כדי כך שלא תוכלי לטפל כלל בתינוק. האם התייעצת עם הפסיכיאטר שלך לגבי הטיפול התרופתי?

שלום לד"ר שמגר, אני נוטלת זיפרקסה 5 מ"ג בערב, רמוטיב ולוריוון. כמו כן אני צריכה לעבור טיפול שורש אצל רופא שיניים עם זריקת הרדמה. האם לאור כל הכדורים הפסיכיאטריים שאני נוטלת רופא שיניים יכול להזריק זריקת הרדמה? ואם כן, האם כדאי יום קודם לטיפול השיניים להפסיק ליטול את הזיפרקסה את הרמוטיב והלוריוון או שאפשר לקחת כרגיל את התרופות? מחכה לתשובה, אורית

אורית שלום, אין שום בעיה לשלב את התרופות עם זריקת הרדמה מקובלת מסוג לידוקאין. אם רופא השיניים משתמש בחומר הרדמה אחר, יש להתייעץ איתו באופן ספציפי. בהצלחה.

אנו בני +45 בעלי פנה לפסיכולוגית כיון שלטענתו אני לא בסדר אולם לאחר פגישות משותפות אמרה לי הפסיכולוגית שבעלי הוא לא בסדר ושהוא סובל מרגשי נחיתות ועצבני ושונא את עצמו. ויעצה לו שילך לטיפול אצל פסיכיאטר אך הוא מתנגד וטוען שאני אשמה אבקש לציין שיש לו התקפי זעם מילוליים עליי ואני לא יודעת מה לעשות? הוא לא משתף אותי בכלום, ואנחנו כמעט ולא מדברים, יש לנו 2 ילדים בגיל העשרה. הוא אמר לי שאם אני רוצה אז שאלך מהבית. אני יודעת שהילדים זקוקים לי, אגב אני גם עובדת מחוץ לבית כך שמבחינה כלכלית אני מסודרת. הוא טוען שלא יתן לי גט, ומסית את הבן הצעיר נגדי. נא תשובתכם.

רינת שלום, הסיפור נשמע לי סבוך ומורכב. אני הייתי מתייעץ ראשית עם הפסיכולוגית שטיפלה בכם. מעבר לכך אני שומע שאת מהרהרת ברצינות בנושא גירושין. אם את רוצה מידע נוסף בנושא, תוכלי לפנות לפורומים בנושא משפחה/זוגיות/גירושין באינטרנט, ואני מניח ששם יוכלו לייעץ לך יותר טוב. בהצלחה.

שלום רב אבי סובל מזה שנים מהפרעת מאניה דיפרסיה, רציתי לדעת מה הסיכוי שזה יתפתח גם אצלי? האם ניתן לאבחן את זה(לפני ההתפרצות כמובן..) במכונים גנטיים למינהם? והאם גם אם דבר כזה גנטית נמצא בי האם יש סיכוי בעזרת טיפול מתאים(פסיכולוגי וכו') להתגבר על זה ולא לחוות את המחלה הזו? (כיום אני בן 27 ואבי חלה בזה בגיל 37) תודה רבה מאוד בנשל

שלום רב, מאניה דיפרסיה היא מחלה עם מרכיב גנטי. הסיכוי של אדם ממוצע לחלות בה הוא כ- 1%. מי שיש לו הורה אחד חולה, סיכוייו לחלות עולים ל- 10%. מצד אחד זה פי 10 יותר מאנשים רגילים, מצד שני, עדיין יש 90% (וזה המון!!!!) שהמחלה לא תתפרץ. אין שום בדיקה גנטית ידועה שיכולה לאבחן את המחלה. טיפול פסיכולוגי נותן יכולות וכוחות לכל אדם, האם זה יכול למנוע פריצת מחלה? לא ברור. מאידך, נזק זה כנראה לא יגרום. אני חושב ששווה לך לנסות. רק בריאות!!!

ראשית תודה שנית רופא אמר לי שבמאניה דיפרסיה לרוב יש הורשה גנטית מאב לבת ומאם לבן(הורשה לילד עם המין הנגדי)- האם אתה מכיר את זה? שבוע טוב

מתי רצוי לקחת פלוטין 20 מג' בוקר/ערב האם אחרי אוכל או לערבב עם ארוחה?

הרצל שלום, אין שום חשיבות מבחינת התרופה מתי לקחת אותה. קח מתי שנוח לך.

יש לי חברה קרובה שנוטלת באופן יום יומי טגרטול עקב אפילפסיה. לאחרונה היא עובר משבר אישי לא קל והיא מעוניינת לקחת גם כדור ארגעה. האם יש כדורים שמותר לקחת עם טגרטול?איזה לדוגמא?והם חייב הוראת רופא פסיכיאטר או אפשרי רופא משפחה? תודה אבה מראש על הייעוץ

שלום רב, כמעט את כל הכדורים ניתן לקחת עם טגרטול, אבל לטגרטול יש השפעה על האפקטיביות של רוב התרופות- את חלקן הוא מחליש ואת חלקן מחזק, ולכן חייבים להתייעץ ברופא בטרם נטילת טיפול חדש.

שלום ד"ר שמגר כבר כתבתי כאן בעבר והייתי מבקשת שוב את דעתך. אני נמצאת שנים בטיפול אצל רופא גם בשיחות וגם בכדורים.כמובן שהיו עליות וירידות ביחסים בינינו אבל בגדול הוא תמיד היה מעל ומעבר בסדר איתי. זה שבועיים וחצי אני נלחמת נגד רצון חזק לבצע התאבדות.מחשבות אובדניות כבר היו בעבר,אבל לא ברמה כזאת ולא למשך זמן ארוך כל כך.הסיבה כרגע לא רק פסיכיאטרית,החיים שלי בבלאגן שלם.כבר פעמיים שהייתי אצלו הרגיש לי שהוא לא ממש מאמין שאני באמת יכולה להתאבד...כמובן הוא אומר שיהיה טוב,נשרוד את זה וכו. אבל...הוא יותר מפעם אמר שהפיתרון האידיאלי בשבילי זה למצוא בן זוג (אני כשנתיים אחרי גירושים) ואז הכל יסתדר.אותי זה מעליב באיזהשהו אופן ומתסכל.בפעם האחרונה בכלל הוא עוד קיצר את השעה שלנו כי הוא היה באיחור עם הטיפולים שלו וזה למרות שאמרתי לו כמה אני קרובה לוותר על הכל.יצאתי ממנו המומה וכואבת. אז נכון,כנראה שלא אתאבד כי אסור לי בגלל שיש לי ילד לגדל אבל בכל זאת כבר הייתי יותר מפעם אחת עם כמות עצומה של כדורים ביד.זה עיניין של שניה שעושה את ההבדל...להגנת הרופא אני חייבת להגיד שאני יודעת שבטיפול הבא הוא יחזיר לי את הזמן ויותר ושאני יודעת שמה שהוא אומר זה בטוח לא מתוך כוונה רעה. כתבתי המון מסביב (סליחה,אני כרגע טיפה בהיפו (: ) אבל השאלה שלי היא כזאת: אולי הוא צריך קצת חופש ממני?אולי הוא פשוט התעייף מהבלאגנים שלי? אני לא רוצה להחליף אותו בשום פנים ואופן אבל קשה לי ככה.מצד שני אני חייבת את ההשגחה שלו דווקא בזמן הזה עד שאגיע למצב מאוזן יותר.לחיות עם מצבי הרוח הקיצוניים האלה זה מפחיד,במיוחד בלי השגחה מבחוץ. אני באמת לא יודעת מה לעשות...לבטל את הטיפול הבא? אם הצלחת להבין משהו מי מה שכתבתי אשמח לשמוע את דעתך. אני

שלום רב, נשמע שנפגעת ממנו, דוקא מאדם שאת מעריכה וכל-כך חשוב לך. ואת גם כועסת. ומה הפלא? השאלה, בעיני, היא האם לתת לכעס להכתיב את החיים שלך, או לראש? האם לתת לרגשות לעשות את שלהם, או לנסות להחזיר איזשהו סדר ושליטה בבלאגאן הזה שמסביב. אני לא הייתי ממהר לבטל פגישות. אני הייתי מנצל דוקא את המשבר הזה בכדי לדבר איתו על מה שקרה לך בפגישה האחרונה, ואיך שזה מתקשר ומשפיע על מה שקורה בחיים שלך בכלל. דוקא המשברון הזה יכול להיות נקודת תנופה מעולה להזיז דברים לכיוון אחר. תחזרי לפגישה הבאה. אם צריך- תוציאי שם הכל. את חייבת את זה, קודם כל- לעצמך. בהצלחה.

יש לי המון "אבלים" שצצים לי כתגובה אבל זה שוב הרגשות ולא ההיגיון... אלך לפגישה הבאה ונראה אז. ועוד דבר אחד שאני רוצה להגיד לך לגמרי מתוך מקום רגשי... תודה רבה.אפשר להרגיש מהתשובות שלך שבאמת אכפת לך. שוב תודה על היחס. אני

שלום רב , אני נוטל ציפרלקס לאחר התקפות חרדה ואני סובל מנדודי שינה שבסיסם קשיים בהרדמות לאורך זמן רב מאד לאחרונה נודע לי שמלאטונין יכול לעזור בקשיים בהרדמות לאחר שנים ששום דבר אחר חוץ מכדורי שינה כימיים (מעדיף לא לגעת בהם) ולאחר פניה לבית מרקחת טבעונית קיבלתי מהם כדורי מלאטונין טבעיים ואכן הם מאד עוזרים לי להירדם לאחר מציצה מתחת ללשון. שאלתי היא האם ישנה סכנה כל שהיא בלקיחת שני הכדורים הטבעי והציפרלקס והאם אני צריך לשים לב לתופעות מסויימות אשמח לתשובתכם המהירה

שלום רב, אין בעיה בשילוב מלטונין וציפרלקס. לילה טוב :-)

דוקטור יקר, שוב הגיע הדיכאון. שוב הכל צבוע בשחור עכור. הסיוטים לא עוזבים בלילות. גם מלחמת לבנון מככבת בחלומות אתה לוקח את הכדורים הנכונים. כמו שכתוב. אבל כלום לא עוזר נגד חוסר הוודאות והכאב הבלתי נגמר. הארגון שלך עומד לגמור את הקריירה. וועדת סל שיקום.... החבר שלך פרש... הוא אומר לך שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית לא מסוגלים לראות את האחר. שאני מוצפת מדי ואין לו כוח אלי.... אני מדברת בעיקר עם התא הקולי של הסלולרי שלו... הסלולרי על מצב כבוי. אני שבורה ובוכה. למה? למה?? תגיד לי למה רק אתם אנשי המקצוע רואים אותי??? אודה לתשובה שלך.... כי רק אתם הפסיכיאטרים לא שפטתם אותי מעולם. רחל

רחל שלום, יש משפט ישן שאומר (בתרגום חופשי): "גדרות טובות עושות שכנים טובים". למטפל, הנמצא מאחורי גדר ברורה מול המטופל, הרבה יותר קל לשמור על יחסי איכפתיות ודאגה אמיתית בזכות אותה גדר. מי שחי איתך באותו בית- הרבה יותר קשה לו. מי שחי איתך לא רוצה להיות המטפל שלך. הוא רוצה להיות בן-זוג. זה תפקיד אחר לגמרי. לרופא או פסיכולוג יותר קל לראות ולהבין שהאדם שמולו סובל מהפרעה שלא בשליטתו מאשר לאדם שאינו איש מקצוע או אדם שחי עם מישהו הסובל מהפרעה נפשית. ועם כל זה, לפעמים נמצא אותו בן זוג שיכול ורוצה להכיל אותך בטוב וברע. זה לא פשוט, אבל אני יודע ומכיר זוגות כאלו. כולי תקווה שגם את תגלי את האושר המלא בעתיד. מחזיק לך אצבעות.

איך מתמודדים עם הרצון הזה למות? כשהוא מלווה את מחשבותיי כל הזמן. וכשהציפיה לכך היא כל כך גבוה.אני מתאמצת שלא לפעול והמוות כמו קורא לי מכל מקום והפיתוי גדול כי אני רוצה בו.

שלום לך, קשה להתמודד עם זה לבד וכדאי מאד שתגיעי לעזרה מקצועית בהקדם- החל מהרופא בקופ"ח, דרך מרפאות לבריאות הנפש, וכלה בטיפול פרטי. את יכולה להעזר בנתיים בשרותי תמיכה טלפוניים כמו ער"ן. אל תשארי לבד.

הבנתי שהתרופה רמוטיב טובה לדיכאון קל עד בינוני שממנו אני סובלת. קיבלתי אז פריזמה כי יש לי גם בולימיה קלה שממש פחתה לאחרונה, לא בא לי בכלל להקיא יותר. האם הרמוטיב הוא טוב לשתי המחלות דיכאון ובולימיה?

שרון שלום, לרמוטיב אין כל השפעה בבולימיה.

מצאתי את זה באיזה אתר, אז מה דעתך? הרי פריזמה זה מה שהוצע לי בעבר. * רמוטיב ותמציות היפריקום יעילים כמו תרופות נוגדות דיכאון סינטטיות מקבוצת ה SSRI- כגון Fluoxetine (המשווקות בשם פרוזאק, פריזמה) ו Paroxetine ( המשווקות בשם פקסט, סרוקסט). http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=9135

עדיין לא מבין לגבי התרופות מקבוצות הבנזודיאפינים מדוע הם לשימיוש קצר בלבד ? ומה הם גורמות כאשר אני נוטל אותם במשך שנים ? כי שמעתי שיש גם תופעות גמילה לתרופות אלה ואיך איך הם מגיבות ?

קובי שלום, הרבה אנשים נוטלים בנזודיאזפינים לתקופות ארוכות ללא כל בעיה. אבל יש כאלו שמתמכרים לטיפול או שהטיפול מפסיק לעזור להם, לכן ממליצים לנסות לטפל לטווח קצר. מי שלוקח הרבה זמן ואין לו בעיה- אז אין כל סיכון בכך שהוא ממשיך. לגבי הגמילה- רצוי לרדת במינון לאט ככל הניתן (הורדת חצי מינון כל שבועים). גם אז יש סיכון של הפעת מתח רעד וקשיי שינה. בד"כ תופעות אלו חולפות תוך זמן קצר.

האם כדורים פסיכיאטרים (כגון פריזמה במקרה שלי עקב בולימיה ודיכאון) עוזרים לאותה תקופה שלוקחים אותם, כלומר אם אני לוקחת אותם חצי שנה הם עוזרים לחצי שנה, או שההשפעה שלהם היא עתידית ומסדרת לי את הבעיה במח לתווך ארוך גם לאחר שאפסיק ליטול את הכדור?

שלום רב, הכדורים הפסיכיאטרים אכן רק מאזנים את המצב ולא מרפאים אותו. מבחינה זו הם כמו אקמול ולא כמו אנטיביוטיקה.... ברגע שמפסיקים את נטילתם השפעתם פגה.

אז מה הפיתרון אם לא רוצים לקחת אותם כל החיים, טיפול נפשי?

שלום רב, אני מתחילה חודש 7 של הריון ראשון, וסובלת מהתקפי חרדה לאורך כל ההריון אך לא ברצף (מידי פעם: היו הרבה בהתחלה ועכשיו שוב חזרו), ראוי לציין כי עד חודשיים לפני כניסתי להריון הייתי מטופלת בלוסטראל 50 מ"ר פעם ביום במשך 4 שנים והפסקתי בפיקוח הפסיכיאטר המטפל. לצערי, הפסיכיאטר המטפל בחו"ל עד לעוד שבועיים ולכן אני מפנה את השאלה לך ולפורום: האם התקפי החרדה הללו שאני חווה, המובילים לעיתים למצבי דיכאון, מורים על כך שיהיה לי "דיכאון אחרי לידה"? האם נכון לחזור לטיפול בלוסטראל? מה הנזק שיכול להגרם (בעיקר לעובר)? בתודה מראש, שרית

שרית שלום, אין ודאות שתסבלי מדיכאון לאחר הלידה, אך את בסיכון מוגבר. הסיכון בנטילת לוסטרל הוא בעיקר בשליש הראשון של ההריון. כעת בעצם אין סיכון של ממש לעובר.

שלום ד"ר יקר, יש לי 2 שאלות על מלטונין בבקשה: 1. האם לקיחה של מלטונין הוכחה כיעילה במעבר מחסום דם-מוח? כלומר הוא באמת מגיע למקום המיועד לו בבלוטת האצטרובל? (לא כמו המון תוספי מזון אחרים שאתה סתם בולע וכמו שבלעת ככה הם יוצאים , כי אין קולטנים להם בקיבה). 2. האם מלטונין יכול למכר או לגרום לתלות לטווח ארוך?

יוסף שלום, המלטונין אכן נכנס למוח ומשפיע שם. אין בו תלות לטווח ארוך. הבעיה היחידה שלפי מה שהבנתי קיימים הבדלים גדולים בכמות החומר הפעיל בין יצרנים שונים, והרבה פעמים הכמות האפקטיבית נמוכה ממה שמצויין על הכדור. כדאי לקנות רק מיצרן מוכר, גם אם קצת יותר יקר.

שלום דר' שמגר אחרי תקופה של כשנה בטיפול בזיפרקס שנראה שהמצב משתפר. פתאום בני בן 18 שהיה מאושפז בגלל פרנויה פתאום חוזר על אותם דברים שבגללם אושפז.האם פרנויה יכולה לחזור בזמן הטיפול בזיפרקסה? האם צריך להעלות את המינון ( היום הוא מקבל 10 מ"ג ליום)? מה עושים ? האם אפשר להבריא מפרנויה? אני ממש מיואשת ומפחדת שהמצב יחזור למה שהיה. האם זאת מחלה לכל החיים? למה זה קורה? מודה לך מראש על תשובתך

דפנה שלום, המצב בו הסימפטומים חוזרים תחת טיפול תרופתי הוא שכיח וקיים אצל הרבה אנשים. בהרבה מקרים הסיבה היא אי- נטילת הטיפול התרופתי. המטופל מספר לכולם שהוא לוקח, ולפעמים עושה עצמו כלוקח, אבל בפועל לא לוקח את התרופות או יורק אותן לאחר דקות אחדות. גם אצל מי שנוטל את התרופות באופן סדיר הסימנים יכולים לחזור. ברוב המקרים אכן צריך להעלות את המינון, אבל את זה צריך לעשות בהתייעצות עם הרופא המפל. המחלה נמשכת בד"כ חודשים רבים ואף שנים, ובחלק מהחולים היא חולפת. אחרי שנה של טיפול קצת קשה לקבוע מה יהיה העתיד. גם במצב הגרוע, אם טיפול תרופתי מאפשר חיים רגילים, ז זה בדיוק כמו טיפול שנוטלים באופן קבוע נגד אסטמה או מיגרנות. זה טיפול שמאפשר לחיות ושהמצב הבריאותי לא יגביל את האדם. כך או כך, כדאי שתגיעו בקדם לרופא המטפל.

שלום רב! אני פונה אליך בשל מצוקתה של אימי ובניסיון לעזור לה. מזה 10 שנים אימי שרויה בדיכאון ( מאז הוריי נפרדו )אשר הולך ומחריף לאחורטנה בעקבות גיוסו של אחי הצעיר ועזיבתו את הבית. כעת היא לבד, בוכה במשך ימים שלמים ללא הרף, מאיימת לא פעם בהתאבדות וכו'. במשך השנים התנתקה מכל חבריה ומכריה וסגורה בחדרה, לא יוצאת מהבית ואוגרת דברים באובססיה. היא מפחדת להזדקן לבד, שונאת ומקללת את בנות זוגנו ( אנו 3 בנים),טוענת שהרסנו לה את החיים וזנחנו אותה לאחר שגידלה אותנו. לאחורונה התנהגותה קיצונית ומוזרה, בוכה ללא הכר וקצף בפיה, לא מוכנה לשמוע על טיפול פסיכולוגי. ידוע לי כי רופא המשפחה רושם לה מזה כמה שנים תרופות הרגעה ( לוקחת כארבעה כדורים ביום) ופעם הודתה לפני כי התמכרה אליהם. בשיחה עם הרופא הוא אמר שאכן כך הדבר. שאלתי היא: מה אנו, בתור ילדיה,יכולים לעשות על מנת לעזור? האם אפשר לכפות עליה עזרה? לאן ניתן לפנות? המצב מדאיג ואנו חוששים כי תיפגע בעצמה . תודה

שלום רב, הכי נכון להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא. ניתן גם לפנות לשרותי הרווחה באיזור מגורי אמכם. יתכן והם יוכלו לשלוח עובדת סוציאלית לאמכם לצורך הערכתה.

בעלי חולה דיאליזה מזה 3 שנים לדעת הסובבים אותו יש לו התקפי זעם והתנהגות הדומה למאניה דפרסיה איפה והיכן ניתן לעזור לו לקבל תודעה וטיפול כי כל המשפחה סובלת מההתפרצויות שלו כבר הרבה מאוד זמן ופשוט אנו אובדי עיצות אז אנא חיזרו אלי לאימל בתודה לוונשטיין נחמה

נחמה שלום, בד"כ לכל יחידת דיאליזה יש יועץ פסיכולוג או עובד סוציאלי המבין במצבים אלו ויוכל בקלות יחסית לתת לכם כיוון. תבררי ביחידת הדיאליזה שבה הוא מטופל.

אני זוכרת שפעם הייתי יותר דואגת לניקיון גופי, היום אני יכולה להזניח את עצמי, ללבוש את אותם בגדים כמה ימים, בעיקר בבית ואפילו לא להתקלח 3 ימים. האם זה דיכאון? אני גם לא מתה על הגוף שלי אולי זה בגלל זה?

שרון שלום, בהחלט יכול להיות שזה דיכאון. הכי נכון לפנות ליעוץ פסיכולוגי, אבל אפשר להעזר גם ברופא המשפחה או פסיכיאטר להערכה מקיפה יותר.

שלום רב אני בת 40, נשואה ואם, חברותית ובסך הכל די מרוצה מחיי.. הבעיה היא שאני חסרת מוטיבציה ו/או כוחות נפש להוציא דברים מן הכוח אל הפועל. יש לי אינספור רעיונות יפים בתיאוריה, אך אפס יכולת לפעול על מנת לממשם. הבעיה באה לידי ביטוי בעיקר בתחום המקצועי. עד היום לא ממש ברור לי במה אני רוצה לעסוק.. בכל פעם לומדת מקצוע אחר, מסיימת בהצטיינות, אך לא רוצה/יכולה לעסוק בו. בכל פעם אני עובדת שנה-שנתיים, מתפטרת, יושבת בבית שנה-שנתיים וממציאה את עצמי מחדש ע"י לימוד מקצוע אחר. אני כבר מותשת ! בגיל 40 עדיין לא ברור לי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.. אין לי שום "הגדרה עצמית" בתחום המקצועי וזה גובה ממני מחיר רגשי כבד מאוד. כרגע אני שוב בבית, מזה כמעט שנה, ואין בי שום כוח לחפש עבודה, או אפילו להחליט מה ללמוד הפעם.. אני רוויה לחלוטין, כמעט חסרת אמונה שאמצא את עצמי בתחום זה ובעיקר מאוכזבת ומתביישת בעצמי. האם יכול להיות לכך פתרון פסיכיאטרי, איזושהי תרופה שתקל עלי ותאפשר לי להתמלא במוטיבציה ולהפוך ליוזמת ופעילה? או שזה פשוט מבנה אישיות כזה וצריך להשלים איתו?!?.. תודה .

שלום רב, נשמע שמדובר בנטיה אישיותית. אבל קצת קשה לדעת חד-משמעית דרך האינטרנט. היום יש טרנד חדש של מאמנים אישיים, שעוזרים לתת לך את הכוחות להוציא לפועל את תוכניותיך. אפשר גם ללכת לטיפול פסיכולוגי. זה יותר ממושך, יותר יקר אבל יותר יסודי.

שלום חברה שלי סובלת מדיכאון, או סי די, חרדה חברתית והפעות באישיות. במשך שנתיים היא לקחה רסיטל והפסיקה כי טענה שהיא סתם לוקחת אותם ואין להם שום השפעה. אחרי חצי שנה בערך היא התחילה לקחת אלטרול שמשך חודש השפיע עליה בצורה חריפה ע"י תופעות הלוואי שלו. המשיכה עוד חודש והפסיקה. עכשיו נתנו לה לוריבן (שלא שמעתי הרבה על הכדור הזה) אבל לאחר שהיא קראה על הכדור, היא לא מוכנה לקחת אותו ולא שום כדור. המצב שלה על הפנים לא מזמן היא העלתה רעיון שתתחיל לקחת תרופות טבעיות, היא התייעצה עם מומחה והיא צריכה לקחת 2 סוגי טיפול ביום וכדור מתחת ללשון. ועוד תרופה אחת שמרגיעה מצב חרדה באותו רגע. האם שמעתם על הדבר? האם זה יעזור? היא הרי לא מוכנה לקחת כדורים, האם זה התחליף הנכון?

לירון שלום, אינני מבין בטיפול "טבעי" כך שלא אוכל להתייחס לכך. מנסיוני לחומרים הללו השפעה חלשה מאד.

שלום, לבעלי תמיד היו מחשבות על מוות ונטיות התאבדותיות, ובזמן האחרון הוא מדבר על זה הרבה, וממש נראה בדיכאון. אני דואגת לו, ומנסה לשכנע אותו לטפל בעצמו אבל הוא לא מסכים. הוא מאמין שזה יעבור בעצמו, ובכל זאת הוא מספר לי שאין שניה שהוא לא חושב לעשות את זה. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות מלבד להרגיע אותו, לדבר איתו על זה, ולדאוג שהוא לא ישאר לבד. וגם אם אני כן יצליח אותו להגיע לטיפול אני לא יודעת איזה סוג של טיפול הוא צריך בדיוק, או מטפל טוב. אני אשמח אם תוכל לעזור

רונה שלום, אחת האפשרויות שלפעמים עוזרת היא לנקוט בגישה הבאה: לכי את לטיפול אצל מטפל זוגי. אמרי לבעלך שאת הולכת לקבל יעוץ מה עליך לעשות בכדי להתמודד עם הדאגות שלך ממנו. שימי לב- אל תגידי שאת הולכת לקבל יעוץ איך לעזור לו, אלא איך לעזור לעצמך. הפכי את מוקד הבעיה ממנו אליך. ראשית יכול להיות שתוכלי לקבל עצות טובות מהמטפל. שנית, אחרי 2-3 פגישות תאמי עם המטפל שיזמין אותו בשביל לשמוע ממנו על הקשיים שלך, ודרך זה לעזור לך. סיכוי טוב שבעלך יסכים לזה, ומשם תוכלו אט-אט להכנס לטיפול זוגי. בהצלחה.

תרופות ממשפחת ה-SSRI כמו פריזמה, רסיטל וסרוקסט, או תרופות ממשפחת ה- SNRI כמו ונלה, איקסל או סימבאלטה.