פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

בהמשך לשאלה שלי מ07.01.07- אני חושבת שמה שהכי יעזור לי אם אני יקבל משהו נגד האובבסיביות של המחשבות, מעבר לטיפול הפסיכולוגי. האם רק תרופות נגד דכאון עוזרות למצבי האובבסיביות?

שלום רב, לתרופות השפעה רבת עוצמה על מחשבות אובססיביות. לפני מתן הטיפול חשוב לודא שאכן אלו מחשבות אובססיביות ולא סוג אחר של מחשבות שחוזרות. אם אכן מדובר במחשבות אובססיביות ניתן להעזר בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI כגון פרוזק, סרוקסאט וציפרמיל. כמו כן ניתן להעזר בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SNRI כמו ויאפקס.

שלום רב הנני סובל וחרדה וקיבלתי שני סוגים של כדורים האחד: ixel והשני סימבלטה איזו תרופה יותר ידידודית חדשנית וטובה מבין השניים

אסף שלום, אם אתה סובל מחרדה כנראה שסימבאלטה עדיפה כי השפעתה על חרדה יותר טובה. אבל לא ברורה לי מה אתה מתלבט דוקא בין שתי תרופות אלה. לטיפול בחרדה ישנן תרופות הנמצאות בסל הבריאות (סימבאלטה אינה בסל הבריאות) ותוכל לקבלן בתשלום סימלי. הן יעילות באותה מידה ועולות הרבה פחות.

לציין כי הפסיכיאטר שלי המליץ לי על אלו(אני נוטל וונלה 75מ"ל כרגע)כמו כן לציין כי יש לי מחשבות טורדניות שבעקבותיהם באות לי החרדות והדיכאון

שלום אני מבקש את עזרתך הדחופה אני מטופל ב30 מג זיפרקסה והתחילו להוסיףלי 2 מג קלופיקסול לאחר 10 ימים שלקחתי את שניהם ביחד התחלתי לאבד קצת את השליטה על השתן במשך היום הרופא אמר לי להפסיק את הקלופיקסול. האם התופעה הזו מהקלופיקסול ואיזה כדור אחר יכול לעזור לי להתמודד עם שמיעת הקולות אני מאוד מודה לך

שאול שלום, הפרעות במתן שתן הן תופעת לואי נדירה של קלופיקסול. לצורך הכוונה בענין הטיפול התרופתי חשוב לדעת האם קיבלת תרופות נוספות לפני הזיפרקסה, ואם כן- איזה תרופות, באיזה מינון ולכמה זמן קיבלת כל טיפול.

רופא יקר עברתי משבר פסיכוטי בגירושין אושפזתח בכפיה עי בעלי הייתי בהליכי גירושין האשפוז היה ללא הצדקה יכולתי להיות מטופלת גם דרך קופת חולים שוחררתי לאחר שלושה שבועות זריקות אלידול שמינונן פחת ב98 היה שינו בדיבור ועברתי לרופא אחר שהציע ריספרדל בכדור שלושת רבעי כדור של 2 מ"ג ומאז אני לוקחת כל יום כדור בתקופה האחרונה הרגשתי שוב שינוי בדיבור ומאמץ בדיבור ובקשתי להחליף כדור הוצע לי סירקאל או זיפרקסה בחרתי בסירקאל נגמלתי מרספרידל והתחילתי 25 מג כל יום הגבתי מאוד קשה הגעתי למיון ירידת לחץ דם גוף רדום לא יכולתי לסבול החזירו אותי לריספרדל הרע במיעוטו הרופא המטפל לא רואה שינוי בדיבור שלי חברות העירו לי על שינוי בררגעים מסוימים ואחר כך זה חזר כרגיל מה לעשות כמו כן אני גרושה ויש לי בן זוג שלא מתגורר עימי והיה משבר פרידה לחודש ימים אחר כך חזרנו ומאז יש לי כאבי ראש הפנו אותי לנארולוג קבלתי ציפרלקס 10 מג אלטרולט 10 מ"ג ואין הטבה כאבי הראש ממשיכים להציק אני עובדת בהוראה בכיתות קטנות עם מבוגרים כשי ש עבודה או בטלמרקטינג כשאין לי עבודה בהוראה מיותר לציין שבעקבות המשבר גירושין והאשפוז הילדים לא גדלו בחזקתי ופוטרתי ממשרד החינוך אני עובדת דרך עיריהבתקופת השינוי של הכדור גם היה ניסיון למצוא לי כדור מתאים לקלסטרול שעדין לא נמצא הם גורמים לתופעות לוואי בנקודה הזאת אפנה לדיטנית מחוסר מוצא

דורית שלום, את יכולה לנסות להעלות את מינון האלטרולט, ביעוץ עם הרופא, כמובן. לפעמים 10 מ"ג לא מספיקים לכאבי הראש.

שלום לרופא , לפני 25 שנה אושפזתי לתקופה של שלושה חודשים , מאז ללא אשפוז. שבועיים בתום האשפוז התגייסתי לצבא . ובסיום הצבא שהיתי בחו"ל וכשחזרתי מחו"ל המשכתי ללמוד סיימתי את התואר במדעי החברה וניהול בהצלחה ועבדתי שנים רבות בתחום ניהולי . לאחרונה פוטרתי בשל צמצומים . ולמרות הקושי ואי הנחת אני מתגבר על זה . אתה לא חושב שהאבחנות שלכם לוקות ? בברכה , גיל

גיל שלום, שאלה חשובה ומעניינת. אינני מכיר את מצבך כעת ואת הנסיבות שהביאו לאישפוזך בעבר, לכן אוכל להתייחס לנושא באופן עקרוני. בחלק מהמקרים בסכיזופרניה יש התקף חד פעמי וזהו זה. ואח"כ שנים על שנים טובות ופוריות. גם מחלת נפילה (אפילפסיה) יכולה להתבטא לפעמים כהתקף אחד ואחריו שנים רבות מאד של יציבות ללא טיפול. זה נדיר- אבל בהחלט קורה. שתי הדוגמאות הללו הן ביטוי לטווח העצום של הביטויים השונים של המחלה, כאשר בחלק הטוב עומדים אנשים במצבך, ובחלק הפחות טוב ישנם אנשים המאושפזים לכל חייהם מבלי יכולת לתיפקוד מינימלי בחוץ. בהחלט קיימת גם שאלה פילוסופית, האם מחלות שהביטויים שלהם נעים על קשת כל-כך רחבה הן אכן אותן מחלות? יש דעות לכן ולכאן, אבל לרוב מקובל לחשוב שזו אותה מחלה עקב המאפיינים הבסיסיים הדומים. ושוב, דוגמה מעולם אחר לחלוטין: בעולם החי, היצור שהכי קרוב מבחינה משפחתית לשפן הסלע (כן, המכרסם הקטן והחמוד שמסתובב בואדיות בארצנו) הוא הפיל האפריקאי (הפיל קרוב לשפן יותר מאשר שהארנבת קרובה לשפן). גם כאן נראה כאילו קיימים הבדלים גדולים מדי שלא מאפשרים להכליל את שתי החיות הללו באותה קבוצה, אבל המדענים טוענים בתוקף שאכן הקירבה הברורה הזו קיימת. לא תמיד מה שנראה מבחוץ הוא המציאות עצמה. מאחל לך עוד המון שנים של בריאות ותפקוד מעולה.

אני מאוד מזדהה איתך, כמו שהדוקטור אמר המחלה הולכת לפה ולפה זה תלוי מאוד בבן אדם, וכל זה למרות שעדיין לצערנו לא יודעים כל כך מה גורם למחלה וכל השאלות הנחוצות להבנה של המחלה. אני גם נפגע נפש ולפני שנה התאשפזתי ובואפן אישי אני אומר שאין לי בעיה בכלל והצוות השיקומי הולך איתי ומציע לי פתרונות בהתאם למצבי.התחלתי להשלים בגרויות חצי שנה אחרי שנכנסתי למסגרת שיקום ובקיצור המטרה היא להשלים בגרויות ולהתכוונן על תואר כלשהוא. והבעיה היחידה לשי שאני קם רק ב9:00 וגם זה אני מאמין משהו שיחלוף.

שלום רב, תלמידה שלי (בת 17) סיפרה לי שלעיתים רחוקות היא שומעת קולות. הקולות הם של חבריה, כאשר היא לבדה והם אינם נמצאים לידה. היא מספרת שזה מאוד מבהיל אותה, וגורם לה לבכות בבהלה. מה יכול לגרום לכך? האם יש סיבה לדאגה? האם כדאי לעודד אותה לפנות לאבחון או טיפול ואם כן אצל מי? רופא, פסיכולוג, פסיכיאטר? תודה מראש!

שלום רב, בגיל הזה זה יכול להיות משהו נורמלי. אבל בכל מקרה יש להפנות אותה לפסיכולוג/ פסיכיאטר להערכה ראשונית.

אני סובל , בעקבות משבר משפחתי , מנדודי שינה. פנתי לרופא משפחה והוא נתן לי "בונדורמין" במינון של 0.25 מ"לכןג. הוא כתב לקחת שני כדורים ביום. אני ממש לא רוצה לפתח התמכרות לכדור ולכן אני לא לוקח יותר מכדור אחד ביום. הרבה פעמים אני לוקח חצי כדור. האם זהו מינון ממכר? מהם תופעות הלוואי של התרופה ? האם יש טיפולים אלטרנטיביים מועילים? האם יש טיפולים קונבנציונאליים טובים יותר?

יוסי שלום, לגבי טיפולים טבעיים- אינני מתמצא בתחום. לגבי אפשרויות הטיפול: בונדורמין היא תרופה טובה ולא בקלות מפתחים התמכרות, אם כי זה אפשרי. גם אם מתפתחת התמכרות, די קל להפתר מזה. מינון של כדור אחד או חצי כדור בהחלט יכול להיות יעיל ולהקטין את הסיכון להתמכרות. ישנן תרופות לא ממכרות בכלל שניתן להשיג ללא מרשם רופא, כמו אוניסום. בהצחה.

שלום ד"ר שמגר, בהמשך להודעה שרשמתי אליך ב 21.11.07 ב 16:57 סבתא שלי בת 84 , לאחר אירוע מוחי, מאושפזת מזה 5 שנים במוסד סיעודי- סובלת מצד שמאל. מבחינה קוגניטיבית מצבה ירוד מאוד, סובלת מאי שקט, מדמיינת דמויות שאינן קיימות. שינוי הטיפול לא הועיל, וכעת מעוניינים בטיפול שלטענתם הוא חדשני: (Quetiapine 25 mg (seroquel מה דעתך על הטיפול? האם מתאים לקשישים? אני מקווה שאין בכוונת הצוות הרפואי להרדים אותה או להפוך אותה לזומבי ובכך לפתור להם את בעית אי השקט.

שלום רב, אין הרבה נסיון בטיפול במצבים דומים ע"י סרוקוול, אבל אני מבין שכשהשתמשו בתרופה דומה מאד (ריספרדל) כן היה שיפור. לפיכך אפשר להניח שם זה יעזור. כמובן המטרה היא להמנע ממצב בו האם מטושטש ומסומם, אלא רק יותר רגוע ופחות תוקפני.

שלום אני נוטלת רסיטל וטגרטול, רציתי לדעת האם מותר לצרוך אלכוהול במקביל לנטילת תרופות אלו??ומה לגבי חשיש? :) בנוסף, השינה שלי ממש לא שקטה,הפסיכיאטר שלי אומר שזה בגלל הרסיטל גם, האם אפשר ליטול ואבן או כדור אחר שיעזור לי לישון שינה רגועה יותר? תודה.

מיקי שלום, אין בעיה לקחת כדור שינה (ואבן גם אפשרי, אבל איננו כדור שינה). השילוב של אלכוהול ו/או חשיש עם טגרטול עלול להיות מסוכן. ממש עדיף לא לנסות.

קודם כל תודה על התשובה המהירה. שנית, האם גם כשמדובר בכמויות קטנות זה בעייתי? האמת היא שפשוט יש לי טעימות יין במקום העבודה שלי בקרוב, ואני לא כל כך יודעת איך להתחמק מזה, ומעדיפה להמנע ממצבים מביכים מול המנהל שלי. אני יודעת שכשמדובר בטעימות זה כמויות קטנות, וזה חד פעמי, האם זה עדיין בעייתי?

שלום אני נמצא בדיכאון כבר תקופה לא קצרה (כ-3.5 שנים). אני לוקח כדורים כבר שנתיים, הייתי בטיפול חלק מהתקופה ולא מזמן ניסיתי להחליף טיפול כיוון שהטיפול הקודם שלי לא עזר. הייתה תקופה לא ארוכה שבה היה שיפור מסוים, הכרתי משהי והרגשתי קצת יותר טוב. מאז דברים השתנו, נפרדנו ואני חזרתי להדרדר, בחודשים האחרונים במיוחד. אני מרגיש יותר ויותר רע, לא רואה מוצא, אני חושב הרבה על התאבדות, מדמיין את זה ורוצה את זה יותר מתמיד. אני מרגיש שאין לי עתיד (אני די צעיר - 22), שאין טעם להתאמץ ושכבר אין לי כוחות נפשיים כמו פעם כדי לעמוד בנטל הרגשי של הדיכאון. כל מה שאני חושב עליו זה איך להפסיק את הסבל ואני תמיד מגיע לאותה דרך. אני כבר לא יודע מה לעשות עם זה. מישהו פה יכול אולי לעזור לי? להמליץ על טיפול, אולי משהו בסגנון ביופידבק או בעצם כל דבר שהוא?

שלום לאורח, נתת לנו לגעת קצת בקושי שלך, אבל אם תוכל לפרט קצת יותר אני בטוח שגם נוכל לעזור יותר. מה אתה עושה בחיים? האם אתה גר לבד? אם לא- עם מי? מה הדברים שהכי קשים לך במצב הנוכחי? האם חוץ מהברה שהיתה - משהו עזר? תרופות? טיפול פסיכולוגי? איזה טיפול פסיכולוגי ותרופתי נטלת? חזור אלינו וננסה להתקדם.

היי אורח אין קשר לגיל, גם אני בת 22 וסובלת מדכאונות כבר מגיל 16.... מניסיוני, לצערי הרב, פסיכולוגים לא עזרו לי בכלל, והיום גם את השיחות (הפסיכותרפיה) אני עושה עם הפסיכיאטר שלי..... בנוסף, הייתי ממליצה לך ללכת לעשות יוגה כמה פעמים בשבוע, לי זה מאד שיפר את המצברוח בתקופות שהייתי עושה, ועכשיו אני ממש מכריחה את עצמי לחזור לזה....אולי גם תנסה להתנדב איפושהו? או בעצם כל דבר אחר שיכול להעביר לך את הזמן בלי יותר מדי מחשבות אובדניות...אני יודעת שזה קשה וכשנמצאים בדכאון עמוק אין חשק לעשות כלום, אפילו לא לצאת מהמיטה, אבל חייבים חייבים למלא את הזמן, אחרת המוח שלנו מתמלא מעצמו במחשבות אובדניות...תאמין לי שאני יודעת ומבינה, אני שם בעצמי.....תנסה להקיף את עצמך בחברים תומכים ומבינים, או משפחה, כל אחד שיכול להיות שם ולהעביר לך את הזמן, העיקר לא להיות לבד.... בהצלחה...

אני נשואה ואם ל 3 ילדים ואני נמצאת בתקופה לא טובה בחיים נראה לי שהכל לא טוב :בעיות בזוגיות, בעיות עם הילדים בלימודים ובבית , אני מאוד עצבנית כל היום צועקת ומתרגזת וכך נראים החיים בבית - מתח ,צעקות ובלאגן אחד גדול אני יודעת שצריך לטפל בעניין אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל כשיש כ"כ הרבה בעיות בכל כך הרבה תחומים אני מרגישה מיואשת הדבר גורם לי לתסכול רב עד כדי מחשבות אובדניות כיןן שאי אפשר להמשיך לחיות בצורה כזו , מה עושים ?

לירן שלום, נראה לי הכי נכון לנסות לפנות לטיפול משפחתי. אני מניח שלא רק לך קשה עכשיו, ובהחלט יתכן שבני המשפחה יסכימו להרתם לעבודה משותפת שתביא לכולם יותר שקט ויותר סדר. בחלק מהעיריות/ מועצות מקומיות ישנה אפשרות לקבל טיפול במחיר מסובסד דרך שרותי הרווחה שבעיריה/ במועצה.

שלום דוקטור שאלתי אליך היא כזו...אני חולה דו קוטבי כרגע במצב די דכאוני ..מטופל בליטיום ולמיקטל ..עדין לא הגעתי ליעד של 200מ"ג (אני נמצא ב150מ"ג ליום)מה שקורה זה שהלמיקטל גורם לי לשכחה של דברים שקודם לכן לא היה מצב שהייתי שוכח ..האם יש לתופעה הזו פתרון ? ושאלה נוספת היא מתי הלמיקטל יתחיל להשפיע מאחר ועדיין לא התאזנתי..אשמח לקבל את דעתך בעניין

דודי שלום, אינני מכיר פתרון להפרעות הללו בזיכרון. הלמיקטל משפיע כשבועיים-שלושה לאחר שמגיעים למינון מלא (200 מ"ג). בהצלחה.

אני סובל חצי שנה מדיכאון המשולב בחרדות ומחשבות טורדניות נטלתי פריזמה פורטה 60 מ"ג אחרי יום הפסקתי בגלל בחילות ,ואחרי זה נטלתי רסיטל 20 מ"ג למשך חודש וחצי שזה עשה לי מאוד רע כמו חוסר תאבון , עצבנות , בחילות והקאות והפסקתי על דעת עצמי בנוסף אני נוטל פרפנן 8 מ"ג ולוריבן 1 מ"ג פעמיים ביום . השאלה שלי מה כבר יעזור למצב שממנו אני סובל כי לפסיכיאטר לא אכפת ממני האם יש תרופות נוגדי דיכאון שאין בהם תופעות לוואי כמו : הקאות בחילות עצבנות חוסר תאבון קשיי שינה ומחשבות אובדניות ?

קובי שלום, לא כל כך ברור לי ההגיון הטיפולי בו אתה מטופל. בנוסף אני שומע שאתה חש שהרופא שלך לא מבין אותך. במצב זה כדאי לבחון אפשרות להחליף פסיכיאטר, או לקבל חוות דעת מסודרת (לא דרך פורום כמו כאן) נוספת. יש צורך בהערכה מסודרת לקביעת הטיפול.

רציתי לקבל חוות דעת הן בנוגע למינון והן בנוגע לשילוב של התרופות הנ"ל ליום: 20 מ"ג אורלפ 80 מ"ג איטומין 600 מ"ג טגרטול 2 מ"ג קלונקס 4 מ"ג דקינט 50 מ"ג אלטרוקסין ובנוסף זריקת קלופיקסול 400 מ"ג פעם בשבועיים

נוי שלום, אין ספק שמדובר בהרבה תרופות, שחלקן, לפחות, פועלות באופן דומה. קשה לי לקבוע האם השילוב הזה ראוי כי אני לא מכיר את ההסטוריה הרפואית וההסטוריה התרופתית של המטופל. במצבים שונים מגיעים אחרי הרבה נסיונות לשילובי תרופות דומים שרק הם מצליחים להביא לאיזון. לגבי המינונים- סכ"ה הם בטווח המקובל. חשוב לציין כי מינון טגרטול צריך להקבע לפי הרמות שלו בדם.

מזה 3 שבועות נוטלת סימבלטה 1X30 מ"ג לטיפול בהפרעת חרדה. סובלת במובהק מאי יכולת להגיע לאורגזמה. האם מדובר בתופעת לוואי שצפויה לחלוף, ובתוך כמה זמן, או בבעיה בלתי הפיכה כל עוד משתמשים בתרופה?

אורית שלום, בחלק מהמקרים זה עובר תוך מספר שבועות (3-5 שבועות). בחלק זה ממשיך כל עוד את נוטלת את התרופה. לטעמי שווה לנסות להמשיך עוד קצת, ואם אין שיפור, והקושי בהגעה לאורגזמה נמשך ומפריע, ניתן לשקול שינוי טיפול.

בוקר טוב , את האמת לא יודעת מאיפה להתחיל , אבל חייבת לכתוב משהו ! אני עם נטייה גבוהה להתאבדות ( ניסיתי בתקופה האחרונה כמה פעמים למות , אבל לא הצלחתי ) ומקווה שהפעם הזאת אצליח , למה לא ?! אני בטיפול פסיכיאטרי (פרטי) כבר חודשיים (פעמיים בשבוע) , ולפני זה גם כן הייתי בטיפולי פסיכיאטרים (פרטים-כל טיפול נמשך חודש-חודשים ונפסק ) . כל הרופאים שראו אותי אבחנו שאני סובלת מדיכאון קליני קשה והפרעות אישיות ... , כולם נתנו לי כדורים שעדיין לא לקחתי כלום , אני קניתי אותם , אבל... כבר אמרתי לרופא שלי שאני עומדת לשים קץ לחיי עוד פעם , ואני לא יכולה עוד להמשיך כך , כבר נמאס לי מהכול , ... כן אמרתי לו , למה לא?! כבר קבעתי מועד , שיטה ,... הכול כבר מוכן , אבל מחכה שיבוא התאריך...

שלום לך, אכן נשמע שהסבל שאת עוברת גדול מאד, ואת חיה על הגבול בין חיים ומוות כל הזמן. קשה לך להמשיך, אבל נראה לי שאם היית יודעת שאפשר להקטין (או אפילו להעלים) את הסבל, בהחלט היית בוחרת בחיים, ודי בקלות. וכל הזמן את מתלבטת, וכל הזמן סובלת, וכבר אין לך כוח. וחשוב לך שנשמע אותך. שנדע. אני לא יודע מה היית רוצה שנדע. והייתי שמח אם היית יכולה לשתף אותנו קצת יותר.

לכבוד ד"ר עופר שמגר שלום רב, שמי שי, בן 26, סטודנט לפסיכולוגיה קלינית תואר שני, שנה ראשונה (וגם עובד בשעות אחה"צ). בחצי שנה האחרונה אני חווה תופעה חדשה, מוזרה, ובשל העיסוק וההשקעה בענף הפסיכולוגיה, גם מדאיגה. ראשית, ברצוני להדגיש שבריאותי הפיזית והנפשית תקינה, אין היסטוריה של מחלות נפש במשפחה. מעולם לא סבלתי מהפרעות נפשיות וההיסטוריה ההתפתחותית גם היא תקינה. אינני סובל מהלוצינציות (אינני שומע קולות) ואינני סובל ממחשבות שווא, אין שינויים קוגניטיביים, החשיבה רציונלית (מאוד אפילו, בשל מחוננות) ואין עדות לפתולוגיה נפשית כולשהי. וכעת אתאר את התופעה לאחר ההקדמה "הדרמטית": מידי פעם, אחת למס' שבועות, אני רואה אובייקט כלשהו שנמצא במרכז שדה הראייה- נע, "זז", כאילו שהאובייקט "שט בספינה" בתנועה איטית. התנועה קווית בלבד, לימין או לשמאל (כמדומני לשמאל) או למעלה למטה (עד כה בכיוון מטה). איננה אלכסונית. האובייקט לפתע נראה כאילו הוא "זז" בכיוון מסויים אבל התנועה שלו מוגבלת, כלומר ינוע לכיוון מסויים אבל הוא אינו מתקדם יותר מידי ואז הוא שב למקומו (מאיפה שכאילו הוא התחיל לנוע) ואז שוב נע באותו כיוון וחוזר חלילה. בפועל אני רואה שהוא זז (ללא עצירות או חזרות לאחור) בכיוון אחד באיטיות במשך כ- דקה לערך. החזרה לנק' מוצאו ההתחלתית היא הסקת מסקנות ולא מה שאני בהכרח רואה ברגע נתון. לפני שאתן דוגמה, ברצוני להוסיף שהתופעה התרחשה כמדומני 4 פעמים, בזמנים שונים ואקראיים, ואין זמני ההתרחשות קבועים או יציבים. אתמול, שכבתי במיטה וצפיתי בטלוויזיה (תלוייה עם "זרוע" בקיר) ופתאום אני קולט שהיא נעה למטה, "זזה" למטה, "שטה" לאט. ואני לא נבהלתי מהחוויה והסכמתי לחוות אותה ולראות "האם העלילה מסתבכת/מתפתחת", אז המשכתי לצפות בטלוויזיה "שטה" מטה, והיות וצמוד לידה מאוורר (תלוי בקיר) אז היא נראתה "זזה" רצוף למטה אבל היא לא התרחקה מהמאוורר היא כאילו נראתה "זזה" אבל נשארה במקום. (--------- נ.ב. אני מתפלל שאני מצליח להסביר את החוויה במדוייק והתיאור ברור--------) התופעה התרחשה כדקה לערך ואז נפסקה. הטלוויזיה בלבד נראתה "זזה" כל האובייקטים במרחב נותרו כרגיל, במקומם, ללא תזוזה. למען הסר ספק אני אדגיש שאני מודע ומבין שחוויתי מעין אלוזיה או הלוצינציה (אם כי זוהי אינה הגדרתה של הלוצינציה- הטלוויזיה קיימת במציאות), ואין התופעה מלווה במחשבות שווא, כלומר אני לא חושב שאני "הזזתי את הטלוויזיה בכוח המחשבה". אני לא הזזתי כלום. ואני יודע שהטלוויזיה לא זזה באמת זה היה "בלוף". תופעה דומה אחרת התרחשה לפני 3 חודשים לערך רק שהפעם השולחן בסלון נראה "זז" הצידה. באותה החוקיות. לסיכום, האם אני צריך להיות מודאג ? האם אני מפתח פסיכוזה ? האם אני אחטוף התקף פסיכוטי בעתיד הקרוב ? זה סימן למשהו ? זה נפשי ? פיזי ? התופעה מוכרת ?? אני מאוד מעוניין לגשת להיבדק בנדון אצל פסיכיאטר, נוירולוג, רופא עיניים ואם יש צורך אז גם רופא אף אוזן גרון. במידה וזו אכן תתפתח לפסיכוזה (מה שנקרא: "התרחיש/במקרה הגרוע ביותר") האם אוכל להמשיך בקריירה המקצועית ולהיות פסיכולוג או שמא הדבר יימנע ממני קבלת רישיון מקצועי ???? אשמח לתשובה מפורטת ככל הניתן. מתנצל על האריכות בדבריי. תודה מראש, שי

שי שלום, מה שאתה מתאר ממש לא נשמע כמו משהו מתחום הפסיכיאטריה. ממש ממש לא. אני מציע שתתחיל מבירור אצל רופא עיניים ותמשיך אצל נוירולוג. בהצלחה בלמודים, ורק בריאות.

שלום ד"ר האם רופא מטפל אחראי משפטית כשמטופל שלו מתאבד? אם כן,כמה זמן אחרי הפסקת טיפול האחריות עדיין חלה עליו? תודה אני

שלום רב, מדובר בסוגיה מאד מורכבת. עקרונית תמיד ישנה אחריות מסויימת כאשר הארוע קרוב למפגש עם הרופא. האחריות מתבטאת בכך שהרופא יצטרך להוכיח שהוא ערך בירור מקובל להערכת אובדנות, ואם נמצא סיכון כלשהו, הוא יצטרך להוכיח שהוא נקט את כל הצעדים האפשריים בכדי להוריד את הסיכון לאובדנות. ככל שהאובדנות ארעה לאחר פרק זמן ארוך יותר מהמפגש הרפואי, כך האחריות יורדת. אין כאן מספרים מדוייקים או לוחות זמנים מקובלים, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

תודה על התשובה. אני לא מחפשת אשמים-ההיפך. אבל האם זה אומר שלאדם שמטופל ואולי אפילו מאובחן בנגיד דיכאון אין זכות להחליט לעצמו אם הוא רוצה להמשיך לחיות או לא? האם אדם אובדני בהכרך חולה שזקוק להגנה בכל מחיר? שאלות שאין עליהם תשובות קלות,אני יודעת.בכל מקרה אשמח לשמוע את דעתך. אני

שלום בשל בעיות חרדה הומלץ לי מינון נמוך של אנטי פסיכוטי כפרפנן 4 מ"ג הבנתי שפרפנן יש לו תופעות לוואי של טרדיב דיזקניה וכן של השמנה, אם כן רציתי לשאול האם בתרופה בשם מודאל 50 מ"ג יש גם תופעת לוואי של השמנה וחשש לטרדיב דיסקניה או פחות מפרפנן?

עמירם שלום, לשתי התרופות תופעות לואי דומות. יחד עם זאת בשתיהן מדובר על מינון נמוך יחסית בו הסיכוי לתופעות לואי נמוך. בכל מקרה, אם תראה שמתחילה עליה במשקל או הפרעות תנועה תוכל להפסיק מיד. ההשמנה הפיכה תמיד, וגם טרדיב דיסקינזיה בד"כ נעלמת, אבל במקרים נדירים היא יכולה להשאר. ושוב- במינון כזה הסיכון לתופעות לואי ממש נמוך.

בשלושה חודשים האחרונים אני מזיעה המון בלילה,ברמה כזו שהסדין כבר נרטב.קר לי בלילה ואני ישנה עם שמיכת פוך ועם בגדים קצרים. לפני כארבעה חודשים התחלתי לקחת ציפרלקס באופן יומיומי עקב דיכאון שתקף אותי,לפי מיטב הבנתי הנושא קשור בזה,אך הייתי מעוניינת לדעת אם המצב הזה יישאר עד שאהיה מוכנה להפסיק עם התרופה?! תודה

דנה שלום, אם לאחר 3 חודשים ההזעה לא נעלמה, כנראה שהיא לא תעלם גם בהמשך. אם זה מפריע לך במידה ניכרת כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי אפשרות להחלפת טיפול.

שלום אני נוטלת חמישה חודשים כדורי viepax 75 מ"ג והעלתי 8 קילו, רציתי להחליף או להפסיק הפסיכיאטרית המליצה על פלוטין , נגד דיכאון, והיא אמרה להוריד את ויפאקס בהדרגה בהתחלה יום כן יום לא ואחכ יום כן ארבעה ימים לא, אך יש לי תופעות לוואי כבר לאחר יום אחד שאני לא לוקחת : סחרחורות, בחילות, חוסר שיווי משקל, והרגשה נוראית של חוסר אונים ועצב לא מסוגלת ללכת אני לא מסוגלת לתפקד כך האם יש לך המלצה איך להיפטר מהכדור הזה בצורה אחרת בלי לעבור ימים נוראים כאלו.

רונית שלום, אם טרם התחלת לקחת את הפלואוטין, אז יתכן שאם כבר תתחילי בנטילתו חלק מתופעות הלואי יעלמו.

ערב טוב הפסיכיאטר שלי החליף לי את הטיפול בפבוקסיל 300 מ"ג ליום שהפסיק להשפיע עליי לאחר 4 שנים (ocd בסרוקססט (פרוקסטין) 60 מ"ג ליום. לדבריו אני אמור להפסיק לדוגמא היום את נטילת הפבוקסיל ומחר כבר אמור להתחיל לקחת את הסרוקסט 60 מ"ג ליום. רציתי להתייעץ ולשאול מה דעתך על ההפסקה הדרסטית בפבוקסיל והמעבר לסרוקסט (פרוקסטין). תוך כמה זמן מתחילת נטילת התרופה היא אמורה להשפיע עליי? המשך ערב נעים ותודה

שלום רב, לטעמי היה עדיף לעשות החלפה הדרגתית, כאשר כל 3-4 ימים מורידים 100 מ"ג פאבוקסיל ובמקביל מעלים 20 מ"ג סרוקסאט. בכל מקרה, תחילת ההשפעה של הסרוקסאט היא במקרה הטוב תוך 3 שבועות מהרגע שמגיעים למינון מלא, אבל לפעמים זה לוקח חודש עד חודש וחצי. המון הצלחה!

בעוד שבוע אני חוזר לביקורת אצל הפסיכיאטרית לאחר ניסיון של חודש עם ויאפקס 300 מ"ג +מיקו 30 מ"ג. ללא הועיל בסינדרום F42 [חרדה ודיכאון משולבים- בגלים]. עדיין שימוש כמעט יומיומי בקלונקס 0.25 מ"ג ליום לעתים גם 0.5 ליממה. בעיקר במצבי חרדה יש מרכיב של פאפיפלציות, תחושת אנדרלין בחזה ברום הבטן וקצמצת בלוע[מעין רעד פנימי] למשך זמן שבין שעה ללשולש שעות ולעתים אף יותר לעתים מלווה במרכיב חשיבתי של מחשבות דיכואניות . יש לציין ניסיון בעבר עם פאקסט ב20 מ"ג הוא הועלה ל30 מ"ג למשך חודש אך עקב תופעות לוואי קלות של הפרעות שינה ועצירויות הוא הורד ל20 והוסף מירו. נמצא בפסיכותרפיה פסיכוסקסואלית [הכוללת בתוכה התנסויות ותרגולים] וCBT.. ברקע דימוי עצמי ערך עצמי נמוכים נטייה הומוסקסואלית שקשה לקבלה ולממשה, וכן לאחרונה גם מחשבות אובדניות ללא רצון ממשי לביצוען[=משאלת מוות]. הרופאה מצידה ציינה בבדיקה האחרונה שהיא מאוד ספקטית לגבי טיפול תרופת מאחר והרקע הוא יותר רגשי-פסיכולוגי מאשר ביולוגי , מה שלדעתה מסביר את התגובה הנמוכה לטיפול תרופתי... מה דעתך?

כפיר שלום, קצת קשה לתת אבחנה בבעיה מורכבת מתוך המידע המצומצם שניתן לרשום במסגרת הפורום, אבל בכל זאת- קצת מחשבות בנושא: הפרעת חרדה ודיכאון מעורבת היא בד"כ קשה יחסית לטיפול, ובאמת לא פעם עומד ברקע קונפליקט פסיכולוגי. נשמע שמבחינה תרופתית מה שעוזר לך זה בעיקר הקלונקס. שווה לשקול הוספת דרלין לטיפול. אפשר לנסות טיפול בציפרמיל, אם כי גם אני חושב שעיקר הטיפול צריך להתמקד בטיפול הפסיכולוגי. כל זמן שיש לך כאלו קונפליקטים ברקע (דיברת רק על ההומוסקסואליות- לא ברור האם ישנם עוד נושאים לא פתורים) קשה להניח שהתרופות לבדן יעשו את כל העבודה. הלואי והיו לנו פתרונות קסם כאלו שפותרים קונפליקטים- בנתיים זה עניין של הרבה עבודה עצמית, כמובן בהכוונה וליווי מקצועי. המון הצלחה.

בת 70 סובל מזה שמונה שנים מרעשים בראש שאינם פוסקים לרגע. נעשו כל הבדיקות האפשריות כדי לשלול סיבה רפואית שניתנת לטיפול. ביקרה אצל פסיכיאטר נתנו כדורים שונים אבל שום דבר לא עוזר. שאלתי: האם זוהי בעיה פסיכיאטרית והאם היא ניתנת לטיפול ואם כן אשמח לדעת באיזה דרך(גם אם יש צורך באישפוז). אשמח אם תוכלו לעזור לי לפתור את הבעיה בכל דרך שנראית נכונה

שלום רב, חסרים הרבה פרטים: איזה מין רעשים נשמעים? מה האבחנה של הרופאים כרגע? איזה תרופות היא קיבלה?

רציתי לשאול: הרבה זמן אני מקבלת תרופות נגד דכאון -עכשיו ויפאקס. עדיין לא הבנתי איך זה עובד: הרי בבוקר אני יכולה בקושי לקום, ובצהריים משתפר. פתאום מחשבה אחת קטנה וכל המצב רוח שלי יורד. וחוצ מזה-מה אמורה לעשות תרופה נגד חרדה: להקטין את המתח שמרגישים בבטן? האם ניתן להניח שאם תרופה נגד דכאון עוזרת, חושבים פחות את מחשבות החרדה? ומה לעזאזל ניתן לעשות כנגד האובססיביות המחשבתית? והאם יש קבוצת תמיכה שיכולה לעזור שלא בבי"ח רמב"ם? אשמח ללמוד כיצד אחרים מתמודדים עם החרדות שלהם.

שלום רב, הטיפול התרופתי בהחלט מקטין את המתח, את החרדה ואת המחשבות האובססיביות. זה לא קורה בן רגע, אבל אחרי מספר שבועות ניתן להסתכל אחורה ופתאום להבחין שכבר כמה ימים אין מתח והמחשבות פחתו. לגבי קבוצות תמיכה- ניתן לחפש בגוגל, למשל "קבוצת תמיכה בחיפה" או "קבוצות תמיכה בצפון" וכו'. אין לי ספק שטיפול קבוצתי יכול מאד להועיל.

אני סובלת מחרדה ודכאון, מטופלת בתרופת סרוקסט מזה 14 יום. המצב משתפר אני מאמינה שהתרופה תקטין את הסבל הנפשי. מגיע לי לחיות בחופשיות כמו שאר העולם. נכון א' צפון. להירגע פשוט ולתת לתרופה לעשות את שלה, לפגוש חברים. לנסות לשמוע מוסיקה קלאסית. לעשות יוגה במידה ויש מודעות לזה. ולא להסתגר בבית. חשוב מאוד לצאת עם כל המצוקה הנפשית. מקווה שעזרתי לך בקטנה.חחחחחח

אחרי שניפתרה התינוקת שלי . אין לי שקת נפשי. אין לי שנה טובה , יש לי חוזר סבלנות, אני לא יכולה לקבל חיבוקים או מגע אחרת איפו אני יכולה לקבל אזרה טיפולית מתימה לי תודה

מירי שלום, צר לי על הטרגדיה שעברת. אכן כאב איום. את יכולה לפנות לפסיכולוג דרך קופת-חולים, או אפילו לרופא המשפחה, שיוכל לכוון אותך לקבלת עזרה מתאימה באזור מגורייך.

אני לא חושב שזה יביא אותי לאן שהוא. אני מבין את כוונתך בטיפול בנכים, שנכון שמקבלים מזה סיפוק אבל אני לא חושב שזה פתרון כלל אלא סוג הסכמה עם המצב הקיים שאת זה אני לא מוכן לקבל כלל!

ערן שלום, זה ממש לא הסכמה. זהו כיוון שונה להתמודדות. אבל במקביל אני מבין כעת שחלק משמעותי מהקושי נובע מהעובדה שאתה עסוק בלחימה במצב הקיים. זה לא אומר שצריך לקבל את המצב, אבל במקום לחיות את החיים אתה חי את המלחמה, ולא משאיר אנרגיות לחיים עצמם. המלחמה הזו מכלה את כוחותיך ובמקום להתקדם- אתה שוקע. הטקטיקה שלך לא משרתת אותך. לטובת הענין- תניח שאתה לא יכול להשפיע על המצב, ותזרום עם החיים. תזרום עם מעט הכוחות שיש לך, ותתמקד בעשיה ולא בכך שאתה לא יכול לעשות. זה לא יהפוך את הכל לורוד, אבל זה יעצים את החלקים הבריאים שלך, עד שאט-אט, בתהליך של חודשים רבים, הם יהיו החלק הדומיננטי, ומשם העבודה כבר תהיה קלה.

שלום רב אני סובלת מעל 4 חודשים מדכאון . אני מעוניינת לפנות לפסיכיאטר מומחה ולא יודעת למי לפנות. אני מיואשת וזקוקה להמלצה על רופא מאזור המרכז . לד"ר שמגר - אשמח אם תתן המלצה אפילו באי-מייל. תודה רבה

שלום רב, אינני נותן המלצות על מטפלים פרטיים, אבל אם מישהו מהכותבים ימליץ- אשמח לפרסם זאת.

היי ל. דר' גרינשפן, מקבל בראש בראשל"צ 03-9650954

פרופ' או דר' מיכה נוימן, מאיזור תל אביב, מופיע במדריך 144. מעולה, ומומלץ.

לכי לפרופ' מיכה נוימן, מתל אביב, מופיע שמו במודיעין 144. מומלץ.

ד"ר רפאל שטרייכר מקבל בתל אביב פסיכיאטר מצויין!

האם יש מצב שבו השבתי לתשובה של בעל הפורום (שאילתת" נמאס לי") והוא לא קיבל אותה ? כי רשמתי שם פעמיים או שפשוט בעל הפורום התעלם

ערן שלום, טרם הספקתי להתייחס לכל השאלות ביומיים האחרונים. תוכל לראות מיד את ההתייחסות.

שלום רב ד"ר שמגר. כבר כתבתי לך בעבר, על כך שאבי חולה סכיזופרניה, לא מזמן עבר להתגורר בגפו, בנתניה. יש לי עוד אח ואחות. כפי הנראה אבי אינו נוטל את תרופותיו ועל כך מעידים הטלפונים הדחופים שלו יום וליל (על כך שאחותי הינה מלכת אנגליה למשל). מצבו אינו משתפר ואף נראה מחמיר. אנחנו מחפשים באופן נואש דרך לסייע לו ולסייע לנו לסייע לו. קבלתי מסבתי את מספר הטלפון של הרופא המטפל, שהוא כנראה פרטי ומכך גם קשה להשיגו. אני כותבת אליך שוב מאחר והרגשתי שההתכתבות שלי איתך דרך הפורום אינה מספקת, לא קבלתי תשובה לפנייתי האחרונה. לכן, אם זה אפשרי הייתי מבקשת ממך ליצור עימי קשר דרך המייל הפרטי שלי. או אולי להפנות אותנו אל מישהו שיכול לסייע לנו. אשמח בתגובה! אסתר- [email protected] תודה מראש.

אסתר שלום, אני זוכר רק במעומעם את פרטי ההתכתבות האחרונה שלנו. בכל מקרה- ניתן לפנות לשרותי הרווחה באזור מגורי אביכם על מנת שיבצעו ביקור בית וימליצו בעקבות כך על הטיפול המתאים. ניתן גם להתייעץ עם לשכת הפסיכיאטר המחוזי באזור מגוריו. אינני נותן יעוץ פרטי, אבל אם מישהו מהקוראים ימליץ על מטפל אשמח לפרסם זאת.

שלום , ובכן אגש לעניין זה מספר שנים שאני משתמש באלכוהול גראס סיגריות וקפה באופן קבוע הווה אומר - מכור. כבר זמן רב ברור לי שמדובר גם בבעיה נפשית ואף נגשתי לטיפול פסיכיאטרי ובמשך השלוש שנים האחרונות אני נוטל רסיטל מה שעוזר במעט . לאחרונה החלטתי לנסות להגמל והפסקתי לצרוך אלכוהול וגראס רק שזה ממש לא קל ואיני יודע לאן לפנות בכדי לקבל עזרה. האם מישהו מכיר מסגרת או מטפל שמקיף גם את נושא הגמילה וגם טיפול נפשי מקיף כי אני לא יודע ממה להתחיל אודה לכם אם תענו לי .

יצחק שלום, ברמה הציבורית ניתן לפנות לעמותת אפש"ר המטפלת ועוזרת לגמילה מאלכוהול. גם לגבי הגמילה מגראס קיימים מרכזי גמילה בעלי נסיון רב. ניתן להתייעץ טלפונית ולקבל מידע באגודת אל-סם. אם תציין את אזור מגוריך בארץ ומישהו מהקוראים ימליץ על מטפל באזור- אשמח לפרסם זאת.

או קיי רעיון טוב, מישהו מכיר מטפל המתמחה בגמילה באיזור רחובות והסביבה ?

שלום אני סובלת מזה שנים רבות מדכאון. לאחרונה התחלתי לקבל טיפול תרופתי, רסיטל. בנוסף אני סובלת מהפרעות אכילה, המתבטאות באכילה כפייתית (התקפי זלילה ובולמוסים) לפרקים, והרעבה עצמית לפרקים. הפסיכיאטר שלי אמר שהרסיטל יכול לעזור גם בעניין הבולמוסים אך אני לא רואה השפעה בנושא בנתיים. שמעתי על תרופה שנקראת רדוקטיל. האם היא יכולה לסייע לי?האם ניתן ליטול אותה במקביל לרסיטל?

ליזי שלום, רדוקטיל לא מטפל בבולמוסי אכילה. הרסיטל כן יכול לעזור. כמה זמן את כבר לוקחת אותו?

שבועיים ללא שום שיפור במצב הרוח, או בבולמוסי האכילה.... אני יודעת שצריך לתת לזה קצת זמן, אבל אני לא יכולה עם זה יותר, אני נואשת!!!

שלום, אני נוטלת רסיטל כבר שנה וחצי.. מאז חלה הרעה במצב השיניים שלי.. הן נחלשות..או שאולי זה קשור לחריקת שיניים בלילה? תופעה שהתחילה מתחילת הטיפול.. תודה לך..

היי... אני בחורה כבת 23 שסובלת כבר 7 שנים ממחשבות אובדניות. אני לא בחורה דיכאונית כלל וכלל ומעולם לא אובחנתי ככזו, אך חיי לא היו קלים... עברתי לא מעט טראומות כגון אלימות בבית, התעללויות מיניות ואף מוות של אישה שהייתי קשורה אליה בנימי נפשי. יש שיביט בי מהצד יראה בחורה מאושרת ומצחיקה, אך לא יעלה בדעתו שאותה בחורה מייחלת למותה יום-יום, שעה-שעה. יש לי תקופות שבהן אני סובלת יותר ממחשבות אובדניות ויש פחות. לא יודעת להצביע ולומר מה הטריגר שמוביל אליהן... הייתי בעבר באשפוזים פסיכיאטרים כאלה ואחרים (עקב פגיעה עצמית חמורה וניסיונות אובדניים) וכיום למרות התפקוד ה"נורמלי" שלי אני פוגעת בעצמי בצורה קשה... ניסיתי בעבר תרופות כאלו ואחרות אך ללא הועיל. כן, גם בטיפולים פסיכולוגים הייתי ולמרות שכיום יש לי את הפסיכולוגית הכי טובה שיש עבורי - המחשבות הקשות חוזרות ומכות בי... אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי... האם יש פיתרון ל"אנשים כמוני"? שמצד אחד מתפקדים כרגיל ומצד שני מואסים בחייהם? שבוע טוב שיהיה... לי

לי שלום, אכן נשמע לא פשוט. הטיפול במצב כזה צריך להיות משולב, כמו שאת מקבלת, בדגש על טיפול פסיכולוגי. יתכן ויש מקום לשקול גם טיפול קבוצתי.

אני בת 38 רווקה עצמאית בעבודתי הגעתי למסקנה שאני רוצה להביא ילד מבנק הזרע ובתקופה האחרונה שהתחלתי לעסוק בנושא לבדוק לחקור ולברר הרגשתי נהפכה להרגשה כבדה וניכנסו לחיי פחדים שבעבר לא הרגשתי כך: אני אישה חזקה באופי ולוקחת את החיים בכייף זורמת בדרך כלל. לפני כשלוש שניים התחלתי לקחת כדור בשם דוסטינקס לדיכוי הפרולקטין אני לוקחת פעמיים בשבוע יכול להיות שזו תופעת לווי של הכדור ???? אשמח לקבל יעוץ והפניה למומחה תודה תירצה

תרצה שלום, דוסטינקס אכן עלול לגרום לדיכאון. רצוי להתייעץ באופן מסודר עם רופא משפחה או פסיכיאטר.

שאלתי היא האם אפשר להשתמת בתרופות נגד דכאון לפני במהלך טפולי הפריה ובהריון ובאילו מהן מותר אם בכלל? תודה כינרת

כינרת שלום, עקרונית לא אמורה להיות בעיה עם טיפולי הפריה. בכל מקרה- כדאי להתייעץ לגבי התרופות הספציפיות עם גינקולוג/ פסיכיאטר. חלק גדול מהתרופות בטוחות יחסית בהריון. אפשר להתייעץ לגבי הטיפול בהריון עם יועצי המרכז הטרטולוגי בבי"ח הדסה בטל'- 02-6243663/9

שלום רב האם יש לי סיכוי ללקות בדיכאון לאחר לידה ?,אני שנים מטופלת בכדורים נגד חרדות ודכיאון...תודה מראש

דנה שלום, אם בעבר סבלת ממצבי דיכאון את בסיכון גבוה יותר לדיכאון לאחר לידה. למרות זאת, בהחלט יתכן שלא יופיע דיכאון כזה. המון הצלחה.

שלום רב! אני נפגע נפש ומטופל כבר כמעט שנתיים כולל האפשוז ובמצב שאני מאוזן מבחינה תרופתית. לפני שאבחנו אותי הייתי הולך לפסיכיאטר והוא אבחן לי דכאון מס' פעמים, ואחד התסמינים היה מחשבות אובדניות, עכשיו אני פוחד פחד מוות שעכשיו אני בריא זה יחזור לי הרי עכשיו אני מתמודד עם מציאות קשה יותר שאני כבר מודע לבעיות. מצד שני עברתי הטרדה מינית וכנראה שאני סובל מטראומה כלשהיא, התסמינים שאני מצאתי הם: סיוטים חוזרים כל לילה ופחד בלתי נשלט מהמוות השאלה שלי האם אני צריך כדורים נגד דיכאון או לטפל בעניין הטראומה,אחד מהם אני יקח, כי אני מרגיש שאני כבר מתפוצץ מרוב בעיות

אבי שלום, אין ספק שאתה סוחב איתך קושי לא קל. לא ברור לי האם אתה נוטל טיפול כעת, ואם כן איזה? לא ברור אזה טיפול עברת מעבר לאישפוז. האם קיבלת תרופות נוספות? האם קיבלת טיפול פסיכותרפויטי?

שלום רב, אני נוטלת מזה כחודשיים את התרופה ציפרלקס. אומרים שיש תופעות לוואי ביניהן עייפות שחולפת לאחר כשלושה שבועות. עדיין כשאני נוטלת את התרופה אני מרגישה עייפות וחוסר אנרגיה שמלווה אותי במשך היום. אני נוטלת את התרופה בבוקר לאחר אוכל (יש לציין שלא תמיד באותה השעה). יכול להיות שהתרופה לא מתאימה לי? יכול להיות שעדיין התופעות לוואי ממשיכות? מה עליי לעשות? האם לנסות לקחת התרופה בערב? אודה לתשובתכם, תודה, גלית

גלית שלום, בהחלט יתכן שיש מקום לשקול החלפת טיפול תרופתי. אני מציע לך להגיע לפסיכיאטר ליעוץ מסודר לגבי התאמת טיפול.

שלום ד'ר שמגר, בת 48 , עקב חרדות שהיו לי בעקבות גירושין , פניתי לקבל עזרא והם נתנו כדורים להרגעה ניסיתי מס' כדורים שלא התאימו לי בגלל תופעות הלואי, עד שקיבלתי ציפרלקס וזה היה עם פחות תופעות לואי . אני לוקחת את הכדור מזה 4 שנים בהפסקות כי שוב חזרו החרדות. השאלה שלי היא אם אני אקח כדור יום כן ויום לא תהיה יהיו לי תופעות לואי? עלי לציין שאני בגיל המעבר ע"פי הבדיקות ומחזור שמגמגם. מה דעתך ? אני מאוד רוצה להפסיק עם הכדור , מרגישה הרבה יותר יותר חוץ מעודף משקל שאני כל הזמן עובדת על זה. אבל פוחדת כי לא רוצה להיות שוב בסרט שהייתי ומצד שני גם בגלל גיל המעבר שגם התופעות שלו ידועות. אבקש את התייחסותך. בתודה

דליה שלום, אם אין יציבות במצבך לאורך זמן ארוך (ואני מבין שאין יציבות כזו) לא רצוי להפסיק עם הטיפול. יתכן ויש מקום לשקול טיפול פסיכותרפויטי שיתן לך כלים להתמודדות וכך תוכלי תוך מספר חודשים לשקול שוב את הפסקת הטיפול התרופתי.

שלום אני בת 26 סובלת מADD וכתוצאה מבדיקה שעשיתי מבחן טובה התוצאות היו 6- בלי ריטלין ו2- עם ריטלין מה היית ממליץ ? איזה כמות של ריטלין מומלצת? ואם לוקחים 3 ריטלין ביום בהפרש של ארבע שעות (10MG) ז ה יכול להזיק?

שלום רב, בנושא זה עדיף להתייעץ בפורום הפרעות ריכוז וקשב באתר זה.

שלום ד"ר הסיפור שלי קצת מורכב, מקווה שאצליחלכתוב את כל הפרטים דכי שתוכל לעזור לי/לנו. אבא שלי בן 79 חולה פרקינסון אבל אפשר לומר שברמה בינונית. לפני כ- 5חודשים הוא נפל בעבודה ושבר את מפרק הירך. הוא עבר ניתוח ואז נידבר בחיידק בבית החולים. היה לו כמהפעמים דלקת ריאות והוא הונשם 5 פעמים כולל טרכוסטומי. היום הוא מאושפז בבית רבקה לשיקום, הוא נושם בעיקרון העצמו אך מקבל עזה של חמצן 2 ליטר. הבעיה היא שהוא לפעמים מבולבל ומדבר לא לעניין. יש לו קשיים בלילה, הוא לא נרדם ועושה להם בעיות ואף מתפשט. המצב החמיר שניסו לתת לו בונסרין, ולכן הפסיקו לו אותו. אני רוצה לציין שהוא גם בדיכאון והוא גם אומר שאין לו מצב רוח. לפני הנפילה הוא היה לוקח קלונקס וגם לוסטראל למרותש הלוסטראל לא כל כך עזר. כל התקופה של יותר מ 4 חודשים הוא לא קיבל את התרופות האלה. אבי היה במצב מאד קשה ודי רצו להרים ידים והרופאה שלו עכשיו אומרת שכל הכבוד לו שהוא הגיע עד לכאן כי הוא השתפר הרבה, אבל עדיין לא מספיק.אני רוצה לציין שהיה לו פצע לחץ מאד רציני אבל הוא בשלבי ריפוי וכן היו תקופות שהיה לו סוכרים מאד גבוהים אבילו מעל 600 וגם עמה פעמים היה באיפו של 40 סוכר. בכל אופן הולחט לתת לו ריספרדאל, הוא התחיל ב- 0.25 ואחרי 3 ימים האלו לו ל- 0.5. הוא לקח 0.5 במשך יומיים ואז הוא נפל להם במחלקה, פתח את הראש אבל בדיקת הסיטי היתה תקינה. יום אחררי זה הוא התחיל להיות מאד מבולבל ודיבר ממש בהיסטריה על כך שלא מטפלים בו המקום טוב וכו' ואז הרופאה הורידה לו את הריספרדל שוב לרבע. כרגע הוא במצה שהוא ללא מצב רוח, לא ככ ישן בלילות, מתפשט. הוא מקבל לשינה לוריון אבל זה לא עוזר. הם טוענים שהם מוגבלים בכדור השינה בגלל בעיות הנשימה וזה הכדור היחיד שניתן לתת לו. אני אובדת עצות. אני מאמינה שמומחה בתחום הפסיכוגריאטירה יוכל לעזור, אני לא מאמינה שלא ניתן לעזור לא מהבחינה הנפשית ונראה שהמצב תקוע. אנחנו המשפחה מוכנים לעשות כל שניתן כדי לעזור לו. אחרי שהפצע לחץ ירפא בטח ירצו לשחרר אותו ואני לא יודעת איך במצב הנוחכי ניתן יהיה לטפל בו בבית.אנחנו נילחמו קשה על החיים שלו ואני לא רוצה שהוא יסבול, בטח לא מבחינה הנפשית. אני יודעת שכתבתי הרבה, והמצב לא כ"כ פשוט אבל אודה לך מאד אם תנסה לעזור. כמובן שאין לנו בעיה להביא פסיכיאטר מומחה באופן פרטי , אבל אני לא יודעת מי יהיה מוכן לבוא לבית רבקה. תודה רבה על תשומת הלב פזית

פזית שלום, אינני מכיר את בית רבקה, והיכן הוא ממוקם, אבל אני בטוח שאם תצרי קשר טלפוני עם פסיכוגריאטרים באזור תמצאי מישהו שיגיע. אם הראשון לא מגיע לביקורים- בקשי ממנו שם של מישהו שהוא מכיר שאולי כן מגיע. בכל מקרה- ריספרדל היא הטיפול הנכון במקרה ז, אבל באמת כדאי שמישהו יגיע ויתרשם באופן ישיר ממצבו של אביך.

שלום דוקטור שמי קובי ואני בן 36 רווק ברצוני להגיד לך שאין שקט ושלווה והמוח שלי טוחן מחשבות ואני לא יכול להסיט אותם אני כבר מיואש וכי בעקבות כך רמת החיים שלי הדרדרה עד כדי איבוד הביטחון העצמי שלי , האם יש תרופות לטיפול בבעיה ? ועל איזה תרופות אתה ממליץ ?

קובי שלום, מספר בעיות יכולות לגרום למחשבות טורדניות. לרוב הבעיות הדומות הטיפול מאד פשוט. בחלק מהמקרים רופא המשפחה יכול לטפל ובחלק פסיכיאטר. כדאי שתפנה באופן מסודר להערכה אצל אחד מהם ובהמשך לקביעת טיפול.

חבר שלי אושפז במחלקה סגורה וכשביקרתי אותו ראיתי במקרה בוידיאו במעגל סגור אישה צעירה קשורה למיטה וזה היה מזעזע !!! מה ההצדקה הרפואית לקשירה ? ראה, אם אלו אנשים מסוכנים אפשר לקשור להם את הידיים או הרגליים לחצי שעה פחות או יותר ויש יופי של תרופות הרגעה. חבר שלי סיפר שאותו קשרו ליותר משמונה שעות ואדם אחר במחלקה נקשר למשך יומיים ועשה את הצרכים שלו על עצמו שוב ושוב. בקיצור, קשה לי להבין מה ההצדקה הרפואית למשהו שנראה כל כך ברוטאלי.ואני באמת אשמח לתשובה כנה.חיפשתי בכל האינטרנט ולא מצאתי על זה דבר.

טל שלום, קשירה פסיכיאטרית היא אחת הפעולות הקשות בשימוש פסיכיאטרים בכדי לטפל בחולים במצב קשה. הקשירה לא מתבצעת בקלות, וכשם שכירורג צריך לפעמים לחתוך אדם (פעולה שמחוץ לבית חולים נחשבת תקיפה אלימה...) בכדי לרפא אותו, כך גם הפסיכיאטרים לפעמים משתמשים באמצעים אלימים במסגרת הריפוי. כאמור הדבר מתבצע רק במקרים אלימים עם סיכון של ממש לעצמם או לסובבים. לזר המגיע מבחוץ הדבר עלול להראות מאד קשה, ואכן מדובר בפעולה קשה ולא נעימה. הקשירה מתבצעת רק כשדרכים אחרות לא משיגות את המטרה, והיא תחליף לסימום מוחלט של האדם, שגם זו פעולה לא פשוטה עם הרבה סיכון. במקביל יש בפולה זו גם תהליך של הרגעה צמית, כאשר המטופל לומד איך להרגיע את עצמו בזמן שהוא קשור. את זה הוא לא יכול ללמוד כשהוא רדום. מהנסיון הקצר שלי במחלקה סגורה, יצא לי גם לראות מטופלים שביקשו בעצמם להקשר. אני יודע שזה נשמע מופרך לחלוטין, אבל יש מטופלים שכנראה חשים כך יותר "מוחזקים". אבל כמובן שזה רק מיעוט של המטופלים, ולרובם זו חוויה מאד לא נעימה.

ד"ר שלום, בן 29. נוטל מזה כמה ימים סרוקסט 10 מ"ג , מודאל 200 מ"ג , אומגה 3 1 גר' ליום המינון של הסרוקסט נמוך כיוון שהיה לי קושי להגיע לאורגזמה כשלקחתי 20 מ"ג הבעיה היא שאני מרגיש שאני הרבה פחות חרמן מאז שאני לוקח את המודאל והאומגה 3 מה שתמוה שגם האומגה 3 וגם המודאל לכאורה לא אמורים להשפיע על המין.... (כשנטלתי רק סרוקסט 20 מ"ג - לא היתה לי בעיה של חרמנות) האם יש לך הסבר לתופעה זו? האם זה אמור לחלוף? תודה.

שלומי שלום, מודאל כן יכול להשפיע על החשק המיני. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי השילוב התרופתי המתאים.

אני סובלת מזה זמן רב מלחץ בעבודה,בבית לוקחת ללב,רוצה שהכל ידפוק כמו שעון,מעט חרדות מכל סוג,סובלת מלחץ דם מאוזנת עם כדורים,קיבלתי מרופאת משפחה כדורים אלפרליד 0.5 10 ימים לקתי חצי כדור,והעלתי על דעת עצמי,במקביל קבעתי פגישות אצל פסיכולוגית, 2 שאלות ברשותי 1.האם הכדור מועיל? ואם כן אחרי כמה זמן? 2.האם צריך ללכת גם לפסיכיאטר?מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר? תודה רבה

יפה שלום, הכדור מוריד מתח וחרדה ואמור להשפיע באופן מהיר מאד, לכל היותר תוך חצי שעה. בד"כ נוטלים 2-3 כדורים ליום לצורך אפקט מתמשך. לא רצוי לטול את הטיפול באופן קבוע משך חודשים רבים, והוא מיועד למספר שבועות עד לייצוב. לטווח ארוך כדאי להעזר בתרופה דומה מאותה משפחה, כמו קלונקס. אפשר לפנות גם לפסיכיאטר. זו החלטה שלך. פסיכיאטר הוא רופא שהתמחה בפסיכיאטריה בדגש על בעיות נפשיות שונות והכלים התרופתיים להתמודד איתן. לרוב הפסיכיאטרים יש הבנה כלשהי בטיפול שיחתי (פסיכותרפיה) אבל בד"כ פחות מלפסיכולוגים. בהצלחה.

שלום,עברתי גירושים קשים ,הגעתי למצב של בכי לא פוסק ,דיכאון,ונפילות במצבי רוח. לקחתי במשך חודשיים לוסטראל ,התחלתי להרגיש מעולה והפסקתי את זה בבת אחת לפני חודש וחצי.חזרתי למצב הנוראי שהייתי לפני.מה עלי לעשות? לחזור לכדורים? לחכות שהקריז יעבור? צריכה עזרה מקצועית ואולי יש אנשים שעברו את זה. תודה

מלי שלום, קרוב לודאי שאת זקוקה להמשך הטיפול בשביל לשמור על איזון. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר, ואפילו רופא המשפחה יוכל לתת לך מענה טוב, לגבי הצורך בחזרה לטפול.

קשה להיגמל. המון כאבי ראש, דיכאון חוזר. צריך להפחית כמות לאט. מ 100 מג לרדת לשני כדור 50 מג. לקחת חודשיים, בבוקר ובערב, כל פעם 50. אח"כ לחצות את כדור הערב לשניים. לקחת חצי בערב ואחד בבוקר. אחרי עוד חודשיים שלושה להמשיך לדלל. לקחת חצי בבוקר חצי בערב. אחרי חצי שנה אפשר לנסות לקחת רק 25מג ליום, חצי כדור בערב וחצי בבוקר. ניסוי שלי. בלי אחריות. אצלי אחרי שנה וחצי רגועות הדיכי חזר. לא עזר.

שלום לך, נשמע לי שאת כה פגועה שאת אפילו חוששת לכתוב כאן הודעה ברורה על בעייתך. אין ספק שזה מאד מאד קשה. אם תחושי בטוחה- את מוזמנת לנסות לכתוב.

שלום, שמעתי משהו שהפרי אשכולית והתרופה טגרטול לא הולכים ביחד. ??? תודה מראש. שרון.

שרון שלום, אני לא מכיר שום בעיה בשילוב הזה. היכן שמעת על כך?

שלום שוב דר' שמגר, קראתי באיזה עיתון בריאות בכתבה על שילובים של תרופות עם חומרים אחרים ובניהם תזונה . זה היה לפני שנה בערך ועכשיו בעקבות זה שקיבלתי אשכוליות נזכרתי,אבל אני לא זוכרת מה בדיוק היתה הבעיה. שרון.

ברצוני לשאול מה ניתן להוסיף לפבוקסיל שאני נוטל במינון של 300 מ"ג נגד חרדות. הפבוקסיל לא מצליח לאזן אותי בנושא החרדות. סוף שבוע נעים

שלום רב, האם נטלת תרופות אחרות בעבר? האם אתה נוטל תרופות נוספות כעת? האם התייעצת עם הפסיכיאטר שלך בנושא? אם כן, מה עמדתו?

ביתי סובלת ממחלה דו קוטבית(מאניה דיפרסיה) ומטופלת בתרופות : זיפרקסה ופרפנאן דבר שהביא בין היתר גם לעלייה משמעותית במשקלה. שאלתי היא האם היא יכולה ליטול את הכדור רדוקטיל בנוסף לאלו שצוינו לעיל? האם הכדור לא ישבש את הטיפול הקבוע ויגרום להשפעות לא רצויות.

ורדה שלום, אין בעיה לשלב רדוקטיל עם התרופות הללו. כדאי להתייעץ בנושא גם עם הפסיכיאטר המטפל.