פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום, התחלתי טיפול פסיכאטרי אצל פסיכיאטר מאוד מוכר בתחום. כמו כן, במהלך פגישתנו אנו מנהלים שיחות ארוכות= פסיכותרפיה. לא נעים לי לשאול אותו, אבל זה נראה כאילו הוא גם פסיכולוג וגם פסיכיאטר- האם זה הגיוני? הוא אינו רק רושם לי תרופות אלא גם מתקיימת שיחה ודיון. אייל
אייל שלום, זה מאד הגיוני. פסיכיאטרים רבים עוסקים בטיפול פסיכותרפויטי. כל פסיכיאטר מקבל הכשרה בתחום, אבל לא כולם עוסקים בזה בפועל. כדאי מאד לברר עם הפסיכיאטר האם חלק מהטיפול הוא שיחתי, ואם כן מה יהיו תדירות המפגשים, במה תתמקדו וכו'. בתחושתי אתה מרגיש כאילו "נסחפת" לתוך טיפול פסיכותרפויטי מבלי שהיתה לכך הגדרה ברורה בשיחה בניכם- וחשוב מאד שהנושא יוגדר בבירור.
שלום רב, אני חודשיים לאחר לידה (לידה שניה) וסובלת מחרדה ודיכאון קשים. הורדתי הרבה במשקל (אני שוקלת פחות ממה שהייתי לפניי שנכנסתי להריון),בקושי ישנה בלילה, מפחדת מאיבוד שליטה וכן מפחדת לחזור לעבודה שמא לא אוכל לתפקד בה כראוי. יש לציין שאני מטופלת אצל פסיכיאטר ומזה כשבוע לוקחת כודור לוסטרל 100 מ"ר פעם ביום. שמעתי ממכרה קרובה שהיא טופלה (אמנם לא היתה אחרי לידה אבל סבלה מדיכאון וחרדה) בכדור בשם ציפלרקס שהשפיע עליה כבר לאחר שבועיים - אני יודעת שללוסטר לוקח כחודש להראות סימני התאוששות- אם כך מה עדיף? האם עליי לבקש מהפסיכיאטר המטפל החלפה של התרופה?
מירב שלום, ההבדל בין תחילת הפעולה של לוסטרל לציפרלקס הוא ימים ספורים לכל היותר. מבחינת יעילות שניהם זהים. אם את כבר לוקחת את הטיפול שבוע, אני מניח שתוך שבוע וחצי עד שבועיים תתחילי להרגיש בשינוי. אני לא הייתי ממהר להחליף טיפול.
האם נטילת קלונקס 25 מ"ג 3 פעמים בשבוע ממכרת? התרופה מאוד מרגיעה אותי ומאזנת אותי, האם כדאי להמשיך?
נירית שלום, אני מניח שהתכוונת ל- 2.5 מ"ג..... הסיכוי להתמכרות כאשר לא נוטלים את התרופה יומיום כמעט ולא קיים. אם זה עוזר, בהחלט ניתן להמשיך.
אני בת 26 סובלת מהפרעות קשב וריכוז בחצי שנה האחרונה התחלתי להשתמש בריטלין . שאלתי היא האם יש קשר בין דיכאון לריטלין? או לעייפות וחוסר כוחות? האם לאחר שמשתמשים בריטלין תקופה ומפסיקים יש השלכות? בשבועיים האחרונים הפסקתי להשתמש בריטלין ואני מרגישה שאני לאמסוגלת לעשות כלום ושאים לי כוח לכלום האם יש קשר לריטלין או שאני פשוט שחוקה מלימודים?
שלי שלום, יש תאורי מקרה נדירים יחסית הקושרים בין ריטלין לדיכאון. הפסקת התרופה בהחלט יכולה לגרום לתחושת חוסר כוחות זמנית שחולפת תוך שבועות ספורים.
האם יש לך המלצה למשהו שיכול לעזור ל י כרגע. כי אני באפיסת כוחות כתוצאה מהפסקת הריטלין וקשה לי ללמוד בלי ריטלין מצד אחד אבל הריטלין לא טוב לי ולכן הפסקתי אותו. האם יש משהו אחר אשר יכול לסייע לי על מנת שאוכל להצליח ללמוד ולחזור להיות בכוחות כי אין לי כוחות לכלום
יש לי קרדיומפטיה ווולף פרקינסון והיום אני מרגיש כאילו אני הולך ליפול או להתעלף ויש לי מעט כאבים בחזה שאני שוכב קשה לי לנשום זה התחיל אתמול שלקחתי לראשונה כדור בשם הלופר 5 או אמור להיות הלידול ,,,, יכול להיות שמה שאני מרגיש היום קשור לכדור הזה? האם ללכת למיון? יש לי הררגשת עילפון וכאבים בחזה אחרי ההלופר 5 הכל התחיל תחושה של עילפון קשיי נשימה ותרדמת כללית
ישראל שלום, הלופר (האלידול) בד"כ לא גורם להפרעות קצב, גם במי שסובל מהפרעות כאלו. יחד עם זאת, לאור הרקע הרפואי שלך, כדאי שתגיע עוד היום לבדיקת רופא וביצוע ECG.
אתמול לקחתי לראשונה כדור בשם הלופר, 5 "מג והסתבר לי היום שהייתי צריך רק רבע מיליגרם זה כמעט פי 5, ואתמול הייתה לי תחושה של סיחרור והרגשת עלפוןן וקוצר נשימה חשבתי שאני הולך להתמוטט , כמעט שהזמנתי אמבולנס לבית שלי כי הייתי לבד ולא היה מי שיקח אותי לדוקטור עופר תודה רבה על התשובה והסבלנות! ויום נעים! היום התברר לי שצריך רבע כדור ממה שלקחתי אלוהים למה אף אחד לא הזהיר אותי? בבית מרקחת
הרופאה שלי ברמבם כתבה במכתב לרופא משפחה שאני סובל מdepressive disorder מה כוונתה בעברית פשוטה
שלום רב, בעברית פשוטה זה דיכאון. בתרגום מילולי: הפרעה דיכאונית.
ד"ר נכבד תוכל אולי להסביר לי כיצד ניתן לאבחן מחלה שכזו או מהי סמניה האם תוכל להפנות אותי למאמרים כתובים תודה מאד
שלום ד"ר שמגר. לאחר טיפול של 8 שנים ב20 מ"ג פקסט, שכנראה כבר לא עוזר הוחלט לעלות ל30 מ"ג לאחר שלושה שבועות מהעלייה התחלתי להרגיש רע מאוד אבל רע מאוד. רעד, חולשה, עייפות, חוסר שינה, דופק מואץ, האם זה קשור? איזה פחד. מה לעשות? קראתי על תסמונת סרטונין, האם במינון זה תיתכן תסמונת זו?
נירית שלום, מאד יתכן שהתופעות קשורות לעליה בטיפול. תסמונת סרוטונרגית בד"כ מתאפיינת גם בשילשולים, הסמקה ועוד. בד"כ היא לא קורת במינון של 30 מ"ג פקסט. בכל מקרה, כדאי להבדק ע"י רופא (אפשר גם ע"י רופא המשפחה) לצורך החלטה על המשך הטיפול.
שלום ... לפני כחודש וקצת התחלתי טיפול בציפרלקס לטיפול בחרדות ...לאחר שבועיים ראיתי שיפור בהרגשה שלי לא היו לי התקפי חרדה מאז וההרגשה הכללית השתפרה (לא מפחדת להישאר לבד בלילה ולא קמה בלילה בבהלה). לפני שלושה ימים חזרו לי קצת החרדות ..אומנם לא ברמה חזקה כמו שהיו מקודם אבל חזרו (קמתי עכשיו בבהלה והשעה 2 בלילה ) ממה זה נובע ? האם זה משהו שקורה בד"כ ? אני ממש מרגישה מאוכזבת וקצת מבולבלת כי הרגשתי ממש טוב. עשיתי דברים שלא הייתי עושה לפני כן ועכשיו אני שוב מפחדת לעשותם כמו לנהוג בלילה או להישאר לבד בבית בלילה וזה ממש חבל כי היתה לי התקדמות כ"כ יפה .האם זה משהו שקורה ואמור לעבור ? אשמח מאוד לתשובות :))
קרן שלום, לפעמים הטיפול עוזר לרוב ההתקפים אבל לא לכולם. זו נקראת תגובה חלקית לטיפול. במקרים כאלו הפתרון פשוט: יש צורך להעלות מינון (מספיק להוסיף חצי כדור ליום)- וזה עושה את העבודה. בהצלחה!
שלום ד"ר, אני צריכה שוב הסבר, היום אני מטופלת ב20 מ"ג פקסט. איך לעשות את ההחלפה? והאם רסיטל הוא לא מאותה המשפחה? האם אני אמורה להרגיש שינוי משמעותי?
שלום רב, אכן שניהם מאותה משפחה, לכן עקרונית לא צריכה להיות בעיה. אבל למרות זאת לפעמים יש תופעות גמילה. זה לא מסוכן, אבל לא נעים ויכול לכלול תופעות כמו רעד ומתח שנמשכים מספר ימים. בגלל שיש סיכוי קטן שיהיו תופעות גמילה, אמרתי שאם את רוצה להיות בטוחה ב- 100% אז תפסיקי את הפקסט בהדרגה (שבועיים חצי כדור ואז להפסיק לגמרי), בעוד שאת הרסיטל תוכלי להתחיל באופן מיידי כדור שלם (20 מ"ג). שוב, אפשר גם להפסיק את הפקסט באופן חד, אבל יש סיכוי מינימלי שאז יהיו קצת תופעות גמילה. מקווה שכעת זה קצת יותר ברור.
ערב טוב לך לאחר התכתבותנו הארוכה וכל התרופות שכתבתי לך שנטלתי לאחר הפרת האיזון עם הפסיכיאטר השני שהחליף לי את התרופה שנטלתי - פבוקסיל, בציפרלקס ורספרדלוכתוצאה מזה התגברו החרדתות ולקחתי קסאנקס XR ולאחר מכן שקעתי בדכאון ולקחתי סימבאלתה 60 מ"ג כחודש וחצי ופבוקסיל 300 מ"ג ליום ומזה כחודש שאני נוטל פבוקסיל 300 מ"ג וטופאמקס 100 מ"ג ואתה אומר לי שאינך יודע על מחקרים שמוכיחים שטופאמקס מסייע ל -ocd קשה כמו שיש לי שמלווה בחרדות מאד קשות גם חברתיות וגם חרדות מהכללללללל. על מה אתה היית ממליץ לי להוסיף לפבוקסיל במקום הטופאמקס היות ואני פשוט מאד סובל מאד מחרדות ומהתגברות הטקסים כגון שטיפת ידיים לעתים קרובות מאד (עשרות פעמים ליום) ועודמ מיני טקסים כגון לנקות את הכל מסביבי באובססיביות בלתי נסבלת. על איזה סוג של טיפול אתה היית ממליץ שיסייע לי כמב שיותר מהר היות וכל יום שאני עובר בצורה זו גורמת לי לסבלת שאי אפשר לתאר במילים ושלאדם מן השורה יראה פאתטי. מודה מראש.
אם מדובר ב- OCD קשה עם תופעות חרדה נוספות שווה לנסות טיפול באנפרניל. זו תרופה ותיקה ויעילה. יש שם קצת יותר סיכוי לתופעות לואי, אבל לא אצל כולם. אם לא יהיו אצלך תופעות לואי, יש סיכוי טוב שתוכל להרוויח מזה. שוב, חשוב לזכור ששום טיפול לא עוזר ב- 100%.
ערב טוב שוחחתי עם הפסיכיאטר שלי והתברר לי שאנפראניל היה הכדור הראשון שנטלתי בתחילת הדרך ולא נשא תוצאות, בהמשך ניסיתי גם פלוטין, גואדון. וכעת כפי שציינתי אני ממש בתקופה מאד קשה בחיי ואני נוטל פבוקסיל וטופאמקס, כשה להרגעה אני נוטל וואבן 3 פעמים ביום אך מצבי כפי שכתבתי לך מאד קשה ואני ממש מיואש ואיני יודע ממש כיצד להתמודד.
קיבלתי את הצעתך בפורום ופניתי לפסיכיאטר שאכן החליף את הפקסט לאחר 7 שנים ברסיטל. איך לעשות את השינוי? האם להתחיל ביום אחד עם הרסיטל ולהפסיק עם הפקסט?
טליה שלום, אפשר להחליף באופן חד, אבל אם את רוצה ללכת קצת יותר בטח, תורידי את הפקסט לחצי מינון כל שבועיים עד למינון של חצי כדור, ואז (אחרי שבועיים עם חצי כדור) תפסיקי. זה יקטין את הסכנה שבתופעות גמילה. במקביל את יכולה להתחיל כדור שלם של רסיטל. בהצלחה.
הסיבה שאני שואלת היא כי אני לא רוצה שזה יופיע לי בתיק הרפואי, וכך יהיה חשוף לגילוי פרטי האישיים.. אני מאוד רוצה לשמור על כך בפרטיות, כי אני מאוד רוצה שמקום העבודה שלי לא יגלה.
שלום רב, ראשית- רוב מקומות העבודה לא בודקים את המצב הרפואי באופן שיגרתי בקופת חולים. זה קורה רק כשנסים להתקבל למקום חדש. שנית- ניתן לפנות לטיפול פרטי. זה מאד יקר- אבל לשם מקומות העבודה בחיים לא יגיעו אם לא תספרי.... ושלישית, אם מדובר בבעיה זמנית, ניתן לפנות דרך הקופה ואחרי כמה חודשים להחליף קופה. אין לי יותר רעיונות מקוריים. אם למישהו מהקוראים יש- אשמח לפרסם.
לקחתי כדור של 10 מ"ג דרלין לצורך טיפול בפחד קהל. בפעם הראשונה ההשפעה היתה מצויינת. לאחר שבוע לקחתי שוב, אך הפעם הרגשתי שההשפעה פחתה מהפעם הראשונה. אצטרך ליטול כדור אחד כל שבוע בתקופה הקרובה. האם הגוף מתרגל ולא מגיב, האם יש לשנות מינון ? תודה, שרית.
שרית שלום, אין התרגלות לדרלין. לפעמים לוקח זמן להתאים את המינון. לפעמים רמות המתח שונות מסיטואציה אחת לשניה. מינון של 10 מ"ג הוא מינימלי. זה קצת כמו אקמול- לפעמים אחד לא מספיק וצריך שניים.
שלום , אני בן 16 ושמונה חודשים . אני ילד פרפקציוניסט. לפני כשנה וחצי קיבלתי ציון 80 בפיזיקה באחד המבחנים ואני חושב שמאז נכנסתי לדיכאון. התחיל לכאוב לי הראש באזור האחורי , והתחיל לי חוסר ריכוז והתקשתי לישון . כך הייתי לאורך תקופה ארוכה של שנה. כיום עדיין קיימת אצלי התחושה הזו ויש לי קושי בריכוז , קושי בקריאה ,חרדה מבחינות , אך אני ישן היטב. מאוד חשובים לי השגיי הלימודיים שתמיד היו גבוהים , אך המצב שבו אני נמצא מקשה עליי ללמוד . אני לוקח כמוסות אומגה 3 בכל יום במינון של 1 גרם-2 כמוסות ליום- ( בסה"כ) ( בכל כמוסה מינון מוגבר של EPA) , ובזכות זה כשיש לי כאב ראש הוא עובר. אני לא רוצה ללכת לטיפול אצל פסיכיאטר , מפני שאני חושש שהוא יתן לי טיפול תרופתי ועתידי יפגע בשל כך , ציוני גבוהים מאוד וחבל שעתידי יפגע ( הצבא לא יקבל אותי , ובכלל בכל מקום לא יקבלו אותי לעבודה). אין לי נטיות אובדניות כלל או דברים מהסוג הזה . האם הטיפול באומגה 3 יכול לפתור לי את הבעיה ? אם כן , לאורך כמה זמן עליי להמשיך את נטילת הכדורים של האומגה 3? מה אתם מציעים לי לעשות ? תודה רבה מראש
שלום רב, כל הכבוד על היוזמה לפנות לכאן. אינני מומחה בטיפול בבני נוער (קיימת התמחות נפרדת של "פסיכיאטר ילדים ונוער"), אבל- ממה שאני יודע, לא ממהרים לתת תרופות לבני נוער. זה קורה רק במצבים קיצוניים ממש, ואתה לא נשמע במצב קיצוני. מעבר לכך, גם אם היית מבוגר, אני לא חושב שתרופות היו הפתרון שלך. וגם לא אומגה 3. אתה זקוק לכלים להתמודד עם הפרפקציוניזם הזה. הכלי הכי יעיל הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי. זה טיפול מעולה לדיכאון וגם נותן כלים להתמודד עם מצבים דומים בעתיד. בטיפול הזה לא נכנסים לעבר, ולא לסיפורי "אבא אמא", אלא תכל'ס- טכניקות התמודדות, עם שיעורי בית ותרגילים לשליטה עצמית. בהצלחה בטיפול, בצבא ובחיים!
שלום דר' שמגר באבחנה הפסיכיאטרית נכתב בין השאר שאני נראית מבוגרת לגילי מדוע חשוב לשפוט את מראי? כיצד המראה קשור לאבחון הפסיכיאטרי שלי?הרי אני לא מציגה מועמדות לתחרות יופי. תודה
שלום רב, בודאי שאין כאן שום תחרות יופי. במסגרת הבדיקה הפסיכיאטרית הרופא נוהג לתאר את הנבדק. כל פרט ששונה מהמצופה מאדם בעל נתונים דומים מתועד. למשל, אם עובד במפעל מגיע לבוש חליפה זה יצויין בבדיקה. ולמה אנחנו מציינים זאת? משתי סיבות: 1. לפעמים המראה החיצוני קשור להבנה של נפש האדם. למשל מי שנראה מבוגר מכפי גילו עשוי להתפס ע"י הסובבים כמנוסה יותר, כמכובד יותר וכו', או לחילופין אותו אדם עשוי לחוש תחושת נחיתות בגלל מראהו. אף אחת מהאפשרויות שציינתי אינה חייבת לקרות, אבל אם, למשל, בזמן השיחה הנבדק מעלה שוב ושוב הנושא של הגיל ו/או הנסיון בחיים שלו, אז יתכן ויש לזה קשר למראה. שוב, זה לא מחוייב, אבל זו אפשרות שיכולה לקרות. 2. לצורך תיעוד. לפעמים המראה קשור למצב הנפשי. אדם בדיכאון יכול להראות מבוגר מכפי גילו בגלל תוי פנים נפולים, הזנחה וכו'. אם בעתיד האדם הזה יבדק שוב והפעם לא יראה מבוגר מכפי גילו, יתכן וזה סימן לשיפור בדיכאון. כך או כך, תיעוד המראה נעשה באופן כמעט אוטומטי ע"י הרופא, לאחר שהורגל כך בכל בדיקות המטופלים שלו, כך שאין בכך שום דבר אישי הקשור אליך. אני מקווה שההגיון מאחורי סגנון הכתיבה הזו קצת יותר ברור.
אז חבל מאוד שכותבים דברים כאלו במחשב במיוחד כשמדובר בבחורה שלא יוצאת מהבית בגלל חזותה כי מאז שקראתי את מה שכתוב במחשב- המצב נהייה גרוע כמו לפני שלקחתי כדורים- הכדורים לא עוזרים בכלל ואני רק מתכננת איך למות ובמהירות ולטעון שיש לי הפרעת גוף דיסמורפית? הרי על פי האבחנה הפסיכיאטרית "נראית מבוגרת לגילה" אני אכן פגומה לסיום,כדאי שתשפרו את מבנה ותוכן האיבחון כדי שלא יקרה מה שקרה איתי
שלום רב, בתי בת 20 סובלת מבולמיה, דיכאון, חרדות וחוסר תפקוד מזה שנים רבות. לאחרונה החלה טיפול בלמיקטל וסימבלתה. היה נראה בתחילת השימוש בסימבלתה שמתחולל שיפור מסוים, אך לא לאורך זמן. הפסיכיאטר המטפל המליץ להוסיף מוטיליום. שאלתי: האם המוטיליום ידוע בטיפול בבולמיה? האם הוא יעיל גם כאשר היא אינה סובלת מבחילות - אלא מבולמוסי אכילה קשים והקאות מכוונות? אודה לך על תשובתך סביב השפעת התרופה ודרך פעולתה. תודה עדי
עדי שלום, מוטיליום לא מותווה (לא רשום) בישראל או בעולם כטיפול לבולימיה. אני אינני מכיר את הטיפול בו בבולימיה, אבל עלי לציין כי אינני מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה ויתכן כי לפסיכיאטר שמתעסק בתחום יש יותר נסיון ו/או ידע בטיפול זה. אם את מעוניינת בחוות דעת נוספת כדאי להכנס לפורומים של יעוץ ותמיכה בהפרעות אכילה.
האם מספיק לבקש מרופא משפחה דרלין ?
עמית שלום, מספיק למה? רופא משפחה בהחלט מוסמך לרשום דרלין בעצמו. לא ברורה לי הבעיה בגללה אתה מתעניין בטיפול בדרלין, שכן מעבר לרישום התרופה חשוב להבין מה הבעיה והאם דרלין הוא הטיפול הנכון.
אני בן אדם מאוד רגיש ולוקחת הכל קשה מאוד. אם פוגעים בי אני חושבת על מוות, על היתאבדות. ולפעמים אני פוגעת בעצמי (זה לא בשליטתי לעצור את זה). איך אפשר לפתור את זה? אני רוצה לעבור טיפול ספיכיאטרי. האם אפשר להיתאשפז?
ענת שלום, נשמע לי שאת מאד סובלת. בהחלט אפשר לעזור לך. אני לא בטוח שעיקר העזרה שאת צריכה היא פסיכיאטרית, ואני לא בטוח שאישפוז הוא הפתרון. קרוב לודאי שעיקר העזרה שאת צריכה הוא בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. טיפול שיוכל לתת לך כלים להגן על עצמך מהפגיעות הללו, גם הפגיעות שאת חשה מאחרים, וגם הפגיעות שאת גורמת לעצמך. חזקי ואמצי!!!
שלום. יש לי אחות הסובלת מהפרעה דו קוטבית . כרגע היא בשלב די דכאוני.והיא מטופלת אצל פסיכיאטר בכיר בליטיום שכמותו 1200 מיל ביום ולפני שבוע הוא הוסיף לה למיקטל כאשר החלוקה של הכמות היא 25 מיל ליום לשבוע 1 50 לשבוע 2 75 לשלישי ...וכן הלאה עד לשבוע 7 200 מיל. שאלתי היא כזו...כמה זמן יקח ללמיקטל להשפיע על פי הכמות הזו? מאוד אשמח לקבל חוות דעת נוספת
שלום רב, הטיפול המומלץ הוא הגיוני מאד. גם ליתיום וגם למיקטל הן התרופות הכי יעילות בדיכאון אצל חולים דו-קוטביים בדיכאון. הלמיקטל מתחיל להשפיע שבועיים שלושה אחרי שמגיעים למינון מלא (200 מ"ג ליום). אני יודע שזה הרבה זמן, אבל אסור להעלות במינון של למיקטל מהר בגלל סכנה של תופעות לואי קשות שקורות בעליה מהירה במינון.
דוקטור שמגר... אני מודה לך מאוד . אשמח להתייעץ איתך בעתיד. . . שוב תודה תודה
שלום. רציתי לשאול האם אפשר לדעת שהגוף אלרגי ללמיקטל כבר אחרי שימוש של שבועיים(50 מג ליום )? כי עד עכשיו לא נראו סימנים של גירויים או דברים אחרים ...ברוך השם!! אשמח לקבל את דעתך ...
לרופא שלום רב אני בן 30 ומטופל כשנתיים בתרופות כנגד חרדות מסוג SSRI - כרגע בלוסטרל. אני חושד שתרופות אלו פוגעות לי בתפקודי ראיה וגורמות לי להתעייף בקריאה מהר מאוד - דקות ספורות. בשנה האחרונה טופלתי במקביל במיקוד ראייה ממנו סבלתי - אך מזה ככמה חודשים המצב תקין לפי מספר רופאי עיניים. התייעצתי עם מספר פסיכיאטרים והם שללו קשר אפשרי בין התרופות לעיניים. מה דעתך האם יש סיכוי - אפילו קטן - שהן כן משפיעות - ואם כן יש לך המלצה לתרופות מסוג אחר. ( סה"כ אני מרגיש טוב כרגע עם הלוסטרל ) בתודה ערן
ערן שלום, בספרות הרפואית לא ידוע על קשר בין תרופות ממשפחת ה- SSRI לפגיעה בתפקוד הראיה. אני לא הייתי ממהר להחליף טיפול. לא ברור לי האם התייעצת בנושא עם רופא עיניים ומה הוא אמר?
שלום רב, רציתי להתייעץ לגבי אחי בן ה-26 אחי מאז גילו הקטן היה בעייתי, חסר ביטחון עצמי, קשיי למידה,קליטה וכד'. עם השנים החל להיות מאד מופנם ומצבו החמיר, נהייה היפוכונדר הולך לרופא על כל שטות קטנה, לא מתמודד עם שום דבר אפילו לא עם שיחת טלפון עם נציג שירות של חברה כלשהי, שוטף ורוחץ את עצמו שעות כמו באיזשהו מן טקס..דבר שמפריע מאד לכל בני הבית. סטרילי ברמות לא נורמליות, מרגיש רגשי קנאה כלפי אחיו הקטנים, חש ממורמר, יוצא לטענתו עם בנות גילו,אך לצערי אינו מחזיק קשר יותר מיום יומיים היות ומדבר המון המון שטויות ולפעמים מתנהג כמו ילד קטן. נוטה להסתגר המון בחדר ולא אוהב שיפריעו לו, מאד רכושני כלפי דבריו, לא חולק עם אחרים דברים. חי עם הוריי ועו 2 אחיי הקטנים(בני 19 ו- 16), עובד כמאבטח. כאשר לא מצליח להתמודד עם איזושהי בעיה, נלחץ, ומתחיל להתפרץ ולהתבלבל עם עצמו ...מבלה המון המון המון בשירותים...(לא קורא שם עיתון..) מה לדעתך הבעייה איתו???? מה עליי לעשות כדי לעזור לו??? הוא לא עצמאי ולא חושב אפילו לעבור דירה ולהקל על הוריי (חיים בדירת 3 חדשרים 6 נפשות) האם הבעייה חמורה מאד??? סליחה על האורך...אנחנו פשוט נואשים נורא!!!
אורית שלום, אין ספק שיש לאחיך בעיה משמעותית שמקורה נפשי. נשמע שיתכן ויש שם גם מרכיב של הפרעה אובססיבית-כפייתית (= OCD), יש לו הרבה זעם וקשיים בינאישיים. הוא יוכל להעזר בטיפול פסיכולוגי, ואולי גם פסיכיאטרי. האם הצעתם לו להגיע לטיפול? ואגב, האם הוא עובד היכנשהו?
כן הצעתי לו מס' פעמים לגשת לטיפול וגם הוריי, אך הוא מייד משנה נושא ומתעצבן כשמדברים איתו על כך. הוא עובד כמאבטח.
לפני שנה לקחתי ציפרמיל לחודשיים כי היתי בדיכאון ולא אכלתי שבוע בגלל פרידה מחבר. עכשיו שוב ניפרדתי מחבר אחר ולא אכלתי שבוע ולא יצאתי מהבית , ושוב לקחתי ציפרמיל. אני מרגישה יותר טוב ואוכלת רגיל, התחלתי ציפרמיל לפני שבועיים, אך כבר שבוע מרגישה טוב. האם זה בגלל ציפרמיל, או שלא? יכול להיות שהכדור מיותר?
לימור שלום, הטיפול מיותר לחלוטין. אני מבין שהתחלת לחוש טוב שבוע אחרי שהתחלת עם הטיפול. בד"כ ציפרמיל עוזר תוך 3 שבועות. במקרים קיצוניים תוך שבועיים וחצי. אם חל שיפור תוך שבוע זה לא מהתרופה. יותר מכך- אין צורך להתחיל טיפול לאחר שבוע של "דיכאון", בודאי כשיש סיבה כל-כך ברורה.
האם ציפרמיל מפריע לפעילות יסמין גלולה למניעת הריון?
לימור שלום, לא. אין שום בעיה לשלב את שתי התרופות.
שלום , יש לי שאלה שיתכן ולא תירד לסוף דעתי , במצב כזה לאחר תשובתך אכתוב שוב . הבנאדם שאדבר עליו הוא אני אך אני כותב בגוף שלישי כי אני רוצה לברר עיקרון מסויים שכאמור אני מקווה שאצליח להסביר היטב. הנושא הוא בנאדם בן 25 שניתק לפני כמה שנים כליל את קשריו החברתיים שהיו בסדר על מנת לעשות איזשהו שינוי בחיים, וכעת רוצה לחדש את הקשרים (לאו דווקא עם אותם אנשים) אך ניתקל בקשיים . הפסיכיאטר המליץ על רסיטל (יש כמה בעיות חוץ מזה). השאלה שלי היא : האם הכדור יעזור בשני המצבים שאתאר או רק באחד . * (המצב שלי )הבנאדם שניתק את קשריו החברתיים מצד אחד רוצה מאוד לחזור לקיים קשרים חברתיים ומוכן להשקיע הרבה מאוד אך לא עד למקומות שידרכו על פצעים כמו ביישנות.ומצד שני וזה חשוב לא סובל במצב הנוכחי אך כאמור מאוד רוצה לחזור . *הבנאדם שניתק את קשריו החברתיים רוצה לחזור לקיים את קשריו החברתיים והוא סובל במצב של הניתוק. אני יודע שזה לא כל כך ברור אך מקווה שתבין, תודה רבה
שרון שלום, דוקא אני חש שהצגת את הבעיה באופן די ברור. אני מבין שבעבר היו לך קשרים חברתיים טובים ומסיבה שלא פרטת לחלוטין ניתקת מגע עם העולם החברתי שלך, וכעת, אתה מעוניין ליצור קשרים חברתיים וסביבה חברתית מחדש. יחד עם זאת עדיין יש לך חשש שתפגע מקשרים אישיים. ככה לפחות אני מבין את זה. אם זהו הכיוון, פחות או יותר, אני לא בטוח שרסיטל הוא ה-טיפול. רסיטל יכול לעזור לבעיות חרדה ודיכאון. אני שומע ממך שעיקר הבעיה היא ביצירת קשרים בינאישיים וחשש מהפגעות ע"י אחרים. היכולת של רסיטל, או של כל תרופה אחרת, לעזור במצב כזה הוא מוגבל. יתכן והוא יוכל לעזור במשהו אם קיימת בעיה של חרדה חברתית. אבל גם אז זו עזרה חלקית. אתה צריך בעיקר טיפול פסיכולוגי שיוכל לעזור לך למצוא את הדרך המתאימה לך ליצור קשרים בלי להפגע. או לפחות עם פגיעה מינימלית (כל קשר בינאישי הוא עם פוטנציאל לפגוע....). ישנם סגנונות שונים של טיפול ותצטרך למצוא את מה שמתאים לך. אם תרצה הכוונה נוספת, יעזור לי מאד אם תוכל לפרט על הסיטואציות בהן נפגעת בעבר, עדיף דרך דוגמה אחת או שתיים.
אני מאובחנת כבר 3 וחצי שנים בסיוט הזה לקחתי את כל הכדורים האפשריים. היום מצבי יותר טוב אבל לא מספיק אני עדיין סובלת מחרדות ופחדים כמעט מכל דבר אינני מסוגלת לחזור למעגל החיים אני לא עובדת כבר 3 וחצי שנים אני בת 28 ואיבדתי הכל אני חסרת אונים מכל הבחינות שכבר אבד לי הכח להילחם אין לי טיפול פסיכולוגי כבר שנתיים כיאין לי איך לממן זאת איני מקבלת הכנסה משום מקום אני ממש חיה באויר וליפעמים מרוב שאני צריכה להרגיש חיבוק חם אז עם הגבר הראשון שאני מכירה אני "קופצת למיטה אני לא כ"כ יודעת למה בבקשה אני צריכה עזרה נואשות
עינב שלום, ראשית אם תצייני אילו תרופות לקחת יתכן ואוכל להמליץ על תרופות נוספות שטרם ניסית. לגבי טיפול פסיכולוגי- אין ספק שזה חשוב. ישנן מרפאות ציבוריות רבות בהן הטיפול ניתן בחינם, אם כי יש תור של כמה חודשים, אבל זה נראה לי ששווה את המאמץ. בהצלחה.
ערב טוב ברצוני לשאול, אני כבר שלושה שבועות לוקח את הטופאמקס (הגעתי למינון של 100 מ"ג) עם הפבוקסיל במינון של 250 מ"ג (הורדתי 50 מ"ג בהתייעצות עם הפסיכיאטר שלי) ועדיין איני חש שיפור אלא ההפך (התגברות של החרדות והטקסים). להזכירך אני נוטל גם כדורי וואבן לפי הצורך (בין 2 -3 ליום). האם יתכן שלאחר שלושה שבועות שאני לוקח את הטופאמקס לא יהיה שום שיפור? האם השיפור יהיה רק כעבור 8 שבועות? אני ממש חרד שזה לא הטיפול המתאים ופשוט איני יודע כבר מה לעשות. מודה מקרב לב ומאחל המשך ערב נעים
שלום רב, כפי שציינתי, אין הוכחה ברורה ליעילות של טופמאקס ב- OCD. הוא כן יכול להרגיע באופן כללי. מינון של 100 מ"ג אינו גבוה, ויתכן ויש צורך להעלות מינון לצורך הורדת מתח יעילה יותר.
שלום רב היעד הסופי הוא להגיע למינון של טומפאקס 200 מ"ג ליום כשהתרופה העיקרית היא הפבוקסיל אך העליה במינון של הטומפאקס היא איטית, הווה אומר כל שבוע עליה של 25 מ"ג. האם לדעתך זה יעיל???????????.
שלום רב אני נוטלת כדורים מזה 5 שנים עקב OCD וחרדות , החליפו לי הרבה כדורים בשנים האלו עקב חזרה של התסמינים ולאחרונה כשנה אני מטופלת ברסיטל ופרוטאזין. ובכן לפניי חודשיים בערך שכחתי מלא פרטים שקשורים לחיי היום יום שלי כמו איזה מברשת שיניים שלי לעומת שאר בני הבית או איזה יום היום או באיזה צבע אני משתמשת לצביעת השיער וכו כמו כן היה קשה לי מאוד להתרכז ולא הבנתי מה שמדברים איתי , הייתי שואלת שוב ושוב מה לא הבנתי עד שהייתי מבינה,גם כסף היה לי מאוד קשה לספור , והייתה לי תחושת ניתוק מאוד חזקה ( אני גם סובלת מדפרסונליזציה-דראליזציה) הרבה יותר מהרגיל ולפניי כל זה היה לי מצב רוח גבוהה יחסית וגם עצבים יותר מהרגיל. דרך אגב זה קרה בזמן של לחץ חזק בעבודה . הרופאה הפסיכיאטרית הוסיפה לי רספרידל וזה עזר לי ישר והוציא אותי מכל העניין . בלי קשר אחריי 5 ימים הפסקתי אותו כי הוא העלה לי את קצב פעימות הלב . שאלתי היא מה קרה לי ומה עברתי . בכבוד רב ובתודה מראש. סיוון
סיוון שלום, אינני יודע מה קרה לך. לא ראיתי אותך באותו זמן, ורק מי שראה אולי יכול לדעת. הכי טוב לשאול את הרופאה שנתנה את הריספרדל. אני יכול רק להניח שההפרעות מהן סבלת קשורות למתח וחרדה.
אני נוטלת כדורי וונלה פעמיים ביום 37.5 X2 ליקארביום 2 ביום. אני מעוניין לקחת קסניקל/ כדור אחר להרזיה. האם מותר לי לקחת קסניקל? באופן כללי אני מרגיש מצויין. תודה מראש לתשובתך אילן
אין שום בעיה עם שילובי התרופות שציינת.
אמי בת 65 חולת סכיזופרניה, מאושפזת נכון להיום. לאחר תקופה של 5 שבועות מאישפוזה אחרון .בתק' שיחרורה אמי סירבה לקבל טיפול תרופתי, להגיע לביקורת, ואז החלה התדרדרות במצבה הנפשי: אמי הסתגרה והחלה לדבר לעצמה . זיכרונות העבר התערבבו עם דמיון ומציאות.לא ישנה בלילות,סירבה לצאת מפתח הבית, היו ימים שהיו לה מחשבות שווא ולא ניתן היה לשכנעה שמציאות אחרת. מחשבות אלה היו לעיתים כנגד אבי. ניסינו לשכנע לקבל טיפול ,התחננו, הפעלנו את כל משפחתה שתנסה לשכנעה אך הדבר לא הועיל.בכל פעם שהעלנו את הנושא אמי התעצבנה וצעקה שלא נתערב . פניתי לפסכיאטר המטפל בה בתקווה שממנו תגיע הישועה. הצעתו היחידה לשכנעה להגיע למרפאה לקבל זריקה במקום כדורים. הצעתו כמובן לא היתה ברת ביצוע בשל סירובה לצאת מהבית וללכת לפסיכאטר לא יהיה בכלל על מה לדבר. מצבה של אמי התדרדר עד כדי תקיפת אבי ונאלצנו לאשפז את אמי בכפייה. אחרי כל הסבל הרב שעברנו נשאלת השאלה האם לא ניתן לעשות זאת אחרת? מדוע אין באפשרות הפסיכיאטר בסיטואציה כזאת של חוסר אונים להגיע לביקור בית ולהזריק לחולה . אפשר למנוע סבל רב לחולה ובני משפחתו
שלום רב, אכן אין ספק כי אם היה טיפול טוב יותר בקהילה היינו מונעים אישפוזים מיותרים וסבל מיותר לחולים רבים ומשפחותיהם. מדובר על בעיה שמוכתבת מלמעלה. משרד הבריאות מגדיר את תחומי האחריות ולא מאפשר לפסיכיאטרים לבצע ביקורי בית, גם בגלל שהוא לא מכסה את זה מבחינה ביטוחית, וגם בגלל שאינו מקצה תקנים לזה. בענין התקנים אני שותף לדעת רבים, שמדובר בהוצאה שהיתה מכסה את עצמה. במחיר של מניעת שבוע אישפוז למטופל אחד אפשר לממן חודש של רופא שלם שיעסוק כל היום בביקורי בית וימנע אישפוזים של מספר רב של מטופלים. ואם רק היה מישהו מבין קובעי המדיניות שמאפשר את זה, גם היה נמנע הסבל, וגם היה נוצר חיסכון כספי. הענין הוא שהגוף שאחראי על תקינה אינו מחובר ישירות לגוף שמתקצב אישפוזים, וכך אין ראיה כוללת. אני מקווה שעם הרפורמה בבריאות הנפש כאשר השרותים יעברו לקופות החולים, הקופות יבינו שבעזרת ביקורי בית ניתן יהיה לצמצם את עלויות האישפוז. בסוף בסוף רק הכסף מדבר.....
שלום, רציתי לשאול אם איפשהו (בארץ בחול או אפילו בסוף העולם!) קיימת דרך לעשות בדיקה כלשהי של המוח ולראות אחת ולתמיד ממה אני סובלת בלי לנחש? לראות איזה חומרים לא מתפקדים כמו שצריך,לראות אם הבעיה שלי היא בסרוטונין\נוראפינפרין\בדופמין וכו... אם המבנה אצלי תקין? אם באמת אני סובלת מסכיזופרניה או דכאון או חרדה או הפרעת אישיות? צילום כלשהו שיראה באמת מה קורה אצלי במוח?? אני מוכנה לנסוע לכל מקום ולשלם רק בשביל לדעת באמת את הבעיה שלי! אני לא יכולה יותר עם הניסיונות הכושלים שלי לתרופות.אני לא יכולה עם כל האבחנות שנתנו לי בארבע שנים האחרונות והכי לא מסוגלת לסבול יותר את התחושות הנוראיות והבלתי ניתנות לתאור האלה! תודה רבה :(
שלום רב, אפשר לעשות בדיקות שונות של המוח בכל מיני מקומות בארץ ובעולם. אבל אין שום בדיקה שיכולה לקבוע מה מקור הבעיה ואיך לטפל בה. בשום הפרעה פסיכיאטרית לא נמצאה עד היום בדיקת הדמיה (צילום/ מיפוי/ בדיקת מעבדה) שיכולה לתת אבחנה מדוייקת יותר מאבחנה שנעשית ע"י שיחה עם מטפל. יתרה מזו- לא רק שאין בדיקה "מדוייקת יותר", אין גם בדיקה שעוזרת לכוון לאבחנה מסויימת. יש פה ושם בדיקות שמראות ממצאים מוחיים הקשורים לאבחנה כזו או אחרת, אבל מיהמנות הממצאים הללו נמוכה מאד. אתן דוגמה: בדיכאון ניתן לראות ירידה בפעילות מוחית באונות המוחיות המצחיות. אבל ממצא כזה קיים גם בסכיזופרניה ובעוד מגוון מחלות פסיכיאטריות אחרות. לצערי, לא מבדיקות מוחיות תגיע הישועה שלך. רק בריאות...
ממשיכה להמליץ על הספר הזה: "אפקט הקצה" של ד"ר ברוורמן, ספר שיכול לדעתי לשנות את כל עולם בריאות הנפש אם הפסיכיאטרים היו קצת יותר גמישים ורציניים ד"ר ברוורמן פיתח (בין השאר) שיטת סריקת מוח + הדמייה ממוחשבת על סמך שיטה קיימת, והוא משתמש בה לצורך אבחונים. הוא משתמש בהדמיה הזאת ככלי אבחון משני, כלי האבחון הראשונה הוא קביעת דפוס האישיות על סמך תפיסתו שכל המחלות כולן (לא רק נפשיות) מושפעות מחסר או עודף באחד מארבעת המוכלים המוחיים הראשיים לדעתי החידוש הכי גדול שלו הוא הדגש על המוליכים שפחות שמים אליהם לב בפסיכיאטריה, אצטיל-כולין וגאבה, שלעניות דעתי, הם אחראים על רוב ההפרעות הנפשיות, והפלא ולפלא, ניתן להשלים חסרים שלהם בדרך תזונתית!! ללא תרופות!! לקרוא את הספר ולהבריא.....
המלצת הפסיכולוגית שלי לטיפול בחרדה היא נטילת ציפרלקס אולם רופא המשפחה טען שטוב יותר לקחת רסיטל כיוון שזוהי תרופה שפועלת במינונים נמוכים יותר- האומנם? מה יותר ממולץ?
נעמה שלום, אין הבדל ביעילות בין שתי התרופות. אבל- הציפרלקס מתחיל לעבוד קצת יותר מהר (הבדל של יומיים-שלושה, בעיניי זה זניח....) ויש לו קצת פחות תופעות לואי, אך שוב, לא במידה משמעותית. הציפרלקס אינו בסל הבריאות, להבדיל מרסיטל, ולכן יקר הרבה יותר, ביחוד בהתחשב בעובדה שבד"כ מדובר בטיפול של חודשים ארוכים. זהו. את ההחלטה מה את רוצה תצטרכי לעשות לבד....
שלום לך ד'ר שמגר אז ככה...בגיל 16 אובחנתי כבורדרליין.כיום אני אישה שמתקרבת ל40 ומאובחנת כסובלת ממאניה דפרסיה עם שינויים מהירים.עברתי לפני כשנתיים משבר גדול וכמובן התסמינים של המחלה החריפו אך כי אני מטופלת אצל רופא מעולה לא הגעתי למצבי אישפוז.לפני המשבר ההוא לא הראתי עוד סימנים של בורדרליין במשך שנים אבל איכשהו זה חזר... אני מבינה שבורדרליין אינה מחלה אלה הפרעת אישיות? ואיך ניתן לטפל בי עם שתי ההפרעות האלה יחד? כרגע אני מטופלת עם אפקסור,דפלפט וריספרדל למאניהדפרסיה.השינויים במצב רוח לרוב ממשיכים בכל זאת כי אני עדיין צריכה לתפקד תחת לחצים גדולים.חוץ מזה אני גם בטיפול פסיכוטרפי פעם בשבוע. איך מחלימים מBL עם היא בכלל לא מחלה אלה הפרעה באישיות,בי? יש לי עוד המון שאלות אבל אעצור כאן. אני מודה לך מראש. טל
טל שלום, אכן הפרעת אישיות גבולית (=בורדרליין) היא לא מחלה אלא הפרעת אישיות. לכן גם לא ניתן לטפל בה באמצעות תרופות אלא רק ע"י פסיכותרפיה, כפי שאת עושה. הפסיכותרפיה לא משנה את האישיות, כפי שאת בודאי חשה, אלא עוזרת להגדיל את טווח האפשרויות להתמודדות עם המציאות. הפרעות אישיות בכלל מתאפיינות בנטיה לתגובות למציאות שלא תמיד משרתות את הצורך של האדם אלא פוגעות בו. הגדלת האפשרויות להתמודדות עם המציאות מאפשרת התמודדות יעילה יותר, וכך הפרעת האישיות מפסיקה להיות הפרעה (כי כבר אין הפרעה בתפקוד) אלא "סתם" אישיות, עם כל הדברים המיוחדים שמבדילים אדם-מאדם. במאניה דיפרסיה, שהיא מחלה, מטפלים בתרופות, כמו התרופות שאת נוטלת. לכן הטיפול שאת מקבלת, שילוב של פסיכותרפיה ותרופות, הוא המתאים ביותר.
דעתי קצת שונה בנדון, על סמך נסיוני האישי. גם אני אובחנתי כבורדרליין עם אבחנה משנית של מאניה דיפרסיה. מה שמעניין זה שאני עצמי אמרתי לפסיכיאטר המאבחן שדפוס ההתנהלות שלי בחיים אופייני למאניה דיפרסיה, אלא שאני לא אישה חולה, ואני מטפלת בדכאונות שלי ובמצבים היפו-מאניים באמצעים אלטרנטיביים. הרופא אבחן אותי ככתוב לעיל על פי ה"רציונל" הבא: אני לבושה בצורה בוהמית, ואני טוענת שיש לי מאניה דיפרסיה ומטפלת בעצמי, כלומר על פי השקפת עולמו המצומצמת יש לי הפרעת אישיות ואני לא חושבת בהיגיון (לבוש לא מקובל + טענה לא הגיונית = בורדלרליין). מצד שני היה לו אינטרס לטעון שאני במצב פסיכוטי וזה לא כל כך אופייני לבורדרליין אז הוא הכניס את טענתי שאני מאנית דפרסיבית בתור אבחנה אפשרית משנית. חארטה בארטה! הקשר בין האבחנות למנציאות הוא רופף, חפיפי ומחפיר!!!!!
וואו..תודה על ההסבר הברור. תתקן אותי בבקשה אם אני טועה...זאת אומרת שכנראה מצאתי במהלך השנים דרכי התמודדות טובות יותר ובגלל הלחצים והעומס הנפשי חזרתי לאותם התגובות הראשוניות שטבועים בי ומאפיינים הפרעת אישיות גבולית? שבת שלום,ד"ר שמגר. בתודה, טל
נוטל אפקסור 150 בגלל חרדות כ4 שנים בחודשים האחרונים יש כאבי פרקים האם יתכן שבגלל האפקסור?? תודה
שלום רב, אפקסור אינו גורם לכאבי פרקים. כדאי לפנות לרופא המשפחה לצורך בירור הכאבים.
שלום רב, אני שנה אחרי לידה. לידה שניה טראומטית מאוד. חודש לאחר הלידה התפרץ פסוריאזיס במפרקים כעת כמעט נעלם. חודש לאחר מכן כאבים בכל הגו (כאבים מסתובבים), חום, בעירות, עיקצוצים, עייפות, הזעות, חרדות, עייפות, חוסר אנרגיה, עצבות. השתנתי מקצה לקצה הפכתי לאדם אחר לגמרי אין לי חשק לעבודה, לבן זוגי ולילדים. בבדיקות נשללו מחלות מסוימות ודלקת מפרקים. לאחרונה ראומולוג איבחן פיברומיאלגיה. מאז אני בסטרס כפול. כל כאב מלחיץ אותי כל פיהוק מדכא אותי. עצם המחשבה שקיבלתי במתנה משהו לכל החיים מדכא אותי. המצב הנפשי התגבר כתוצאה מהמצב הפיסי - הגוף שלי בשיגעון! קיבלתי מהראומטולוג תרופה נגד דיכאון הוא טוען שהיא עוזרת במצבי פיברומיאלגיה. אלטרול - אני שונאת כדורים כימיים ובטח לא רוצה להיתמכר לזה. הציעו לי רמוטיב. האם הוא טבעי?? יש לו תופעות לוואי?? הוא ממכר?? האם יש אותו בסל הבריאות?? תודה רבה.
דנה שלום, רמוטיב הינה תרופה ממקור צימחי (תמצית היפריקום) שאינו ממכר. התרופה קיימת בסל הבריאות. יחסית לתרופות אחרות יש לו מעט מאד תופעות לואי, וגם הן לא שכיחות. שווה לשקול גם טיפול פסיכולוגי, עדיף בגישה קוגנטיבית- התנהגותית (אבל לא חובה, גם גישות אחרות יכולות לעזור) בכדי לעבד את כל הקשיים שעברת ושאת עוברת. המון הצלחה.
תודה רבה רבה על המענה! כמה זמן מומלץ להשתמש ברמוטיב לקבלת תוצאה? האם אחרי שיפור יש להמשיך את הטיפול? רופא משפחה יכול לתת מרשם, או שצריך פסיכיאטר?.
אבחון אלצהיימר נעשה אצל נוירולוג או אצל פסיכיאטר?
נוירולוג. ועדיף במסגרת מרפאה קוגנטיבית, אבל לא חובה.
ד"ר שמגר שלום, אני בחור בן 27 שהתאהב לפני כשנתיים בבחור אחר, שלא רצה בי לבסוף. אנחנו עדיין בקשר קרוב אבל אני מרגיש בהתדרדרות נפשית, שכל פעם נראה שמגיעה לשפל חדש. הרחקתי ממני אנשים רבים והותרתי בחיי בעיקר את אותו בחור,שבעצם גם פגע בי כ"כ. למרות שאני בחור אינטיליגנטי למדי אני פשוט לא מצליח להשתחרר מהאובססיה כלפיו ובוודאי שלא לפתח קשר רגשי לאחרים חרף ניסיונותיי.הדבר גובה ממני מחיר כבד שמתבטא במועקות ובחרדות חברתיות שפיתחתי, תחושות שמתעצמות כמובן כשהוא יוצא עם אנשים אחרים. אני כאמור נאבק בזה כבר הרבה חודשים והתחושה הכללית היא שהכל הולך קשה: עבודה, לימודים, קשרים חברתיים כאמור. רציתי לשאול לדעתך לשימוש בתרופה נוגדת דכאון במקרה כזה בשילוב בטיפול פסיכולוגי. רציתי רק להעיר שקיים דכאון במשפחתי (אני מעדיף לא לפרט) שנחשפתי אליו מאז היותי ילד ועד היום. תודה רבה מראש.
ניר שלום, אני שומע קושי עצום שלך לעזוב את הקשר הזה, ופנטזיה שיום אחד הקשר יתחדש. בהרבה מקרים תחושות כאלו הן לחלוטין חד-צדדיות, ואתה מנסה לקלוט רמזים וסימנים לכך שאולי יש שם משהו שעוד יוכל לחזור. אני ממש לא בטוח שאתה זקוק לטיפול תרופתי. אני חושב שקודם כל אתה צריך עזרה דרך טיפול פסיכולוגי. המוקד של בעייתך הוא הלב השבור, שלא מצליח להרפות מאותו קשר שאיננו, ובזה צריך להתמקד. אם אתה לומד (סטודנט?) אז תוכל לקבל עזרה בשירותי היעוץ לסטודנט. אם לא, ואתה מוגבל מבחינה תקציבית ישנן אפשרויות נוספות לקבלת עזרה. לגבי טיפול תרופתי- אם תגיע לטיפול פסיכולוגי תוכל להתייעץ על כך עם המטפל/ת שלך. חזק ואמץ.
שלום לד"ר בחור בן 17 מתאפיין בדחף בלתי נשלט להתפלסף ולהתחבט בעניינים שול?יים, כאילו משהו מכריח אותו. בעבר זה היה נעשה בקול רם וכעת זה יותר בינו לבין עצמו. זה כמו מקל בגלגלים באמצע תהליך המחשבה, זה נראה כמו טיק עצבני. גם בולע מילים וקצת מגמגם ויש לו קשיי ריכוז. הוא אינו חי בחרדה וחיי הרגש סבירים. האם אפשר לקבל כיווני דיאגנוזה אפשריים? טיפול תרופתי אפשרי? רב תודות.
דוד שלום, אינני מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ונוער, אבל בכל זאת: מה שאתה מתאר יכול להיות הכל- החל מהתנהגות נורמית של מתבגר, וכלה במחלת נפש של ממש. אם ההורים מודאגים מהמצב כדאי שיפנו אותו לפסיכיאטר מומחה לילדים ונוער. אם הבחור לא רוצה להגיע לפגישה, ניתן לקבוע פגישה בלעדיו ולהתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי המצב.
ד"ר שלום, זו שוב אני שמתקרצצת. תראה, נכון שאני סובלת מחרדות, אך אני גם לא מאושרת בחיים. לא אפרט את הסיבות מצנעת הפרט פה באינטרנט, אך אני לא מבינה משהו: איך גלולה אחת קטנה יכולה לסלק לנו את חוסר האושר בחיים? הרי יש סיבות אובייקטיביות לא להיות מאושר............אז זה נכון שתלוי איך לוקחים את זה,אך יש סיבות שכואבות לי ולכן אני לא מאושרת....... מקווה שיהיה טוב. א'
שלום לך, באמת לא תמיד הגלולות הקטנות מביאות את האושר. ביחוד כשיש סיבות מציאותיות, חיצוניות, להרגיש רע. מי שאיבד אדם קרוב, או מי שירד מנכסיו, שום כדור לא יעשה אותו מאושר. אלא מה- לפעמים עוצמת התגובה לארוע חיצוני שכזה היא מוגמת (הכל כמובן בעיני המתבונן....) ואז טיפול תרופתי יכול להקטין במשהו את העוצמה של הדיכאון, אך לא להעלימו. שבאמת רק יהיה טוב, וחג שמח.
דר שמגר שלום אשמח לקבל את התייחסותך המלומדת למצב מורכב כפי שיפורט להלן . מכר שלי סובל משורה של תסמינים החוזרים על עצמם . הוא סובל מהתקפי זעם ורגישות קיצונית לאור מלווה בחרדות. ארוע מתמשך בהתנהגותו היא רדיפתו הבלתי פוסקת באמצעות הכפשות במסגרת פורומי האינטרנט הנמשכת זה 4 שנים לערך כנגד אדם שאינו מכיר כלל ואותו מעולם לא פגש , הוא נוהג להכפישו בכל מסגרת בא הוא נמצא עד כדי רדיפה אחריו. כך אותו אדם הותקף סדרתית על ידו בעת שכיהן כמנהל פורום אינטרנט מסויים. בהמשך הוא רדף והכפיש אותו בפורומי אינטרנט אחרים בעלי זיקה לתחום עיסוקו של אותו אדם, כמו גם רדיפתו והכפשתו באתר האינטרנט הפרטי שבבבעלותו . והגדיל לעשות משהחל לרדפו ולהכפישו בשיחות טלפון ישירות. כאמור ,אין בניהם כל היכרות . מהו ההסבר למקבץ התסמינים המפורט והאם הוא מלמד על איפיון פסיכולוגי או פסיכיאטרי מסויים בראייתך ? בברכה משה
משה שלום, אין ספק כי המכר שלך סובל מקושי גדול על רקע נפשי. מה מקור הקושי, או מה האבחנה- קצת קשה לי לקבוע לפי התיאור שלך. מצד אחד זה יכול להיות איזשהו סוג של רגישות אישיותית (דפוס אישיותי מוקצן) ומצד שני זה יכול להיות ביטוי למחלת נפש של ממש. רק בדיקה פסיכיאטרית מסודרת תוכל לעזור לאבחן באופן יותר ברור את המצב.
אני אמורה להתחיל טיפול ברספידל לאחר שניסיתי המון סוגי כדורים שלא עזרו לי. קראתי שהשימוש בתרופה זו במשך יותר מכמה חודשים עלול לגרום לתנועות לא רצוניות של העיניים, הפנים והלשון אני מניחה שאם אקבל את התרופה והיא תעזור אצטרך ליטול אותה תקופה ארוכה מאוד ואני חוששת מתופעות הלוואי .
שירן שלום, התופעה שאת מתארת יכולה לקרות, אבל היא נדירה יחסית, ומופיעה בעיקר בגברים. גם אם היא מופיעה, יש לזה טיפול פשוט. אם הדאגה היא אכן מהתופעה הזו- אז אינני רואה סיבה שלא ליטול את התרופה. באופן יחסי לתרופות אחרות (ואת מציינת שניסית הרבה....) לריספרדל מעט תופעות לואי.
האם שימוש ממושך בבנדוזיאזיפינים יכול לגרום לדיכאון?
אלי שלום, השימוש לא יכול לגרום דיכאון, אבל הבעיה בגללה האדם נוטל את התרופות (בד"כ מתח וחרדה ממושכים) כן יכולה לגרום לדיכאון עקב הוצאת אנרגיה ממושכת.
אמי כבת 70 וסובלת מדכאון קל במיוחד בשעות הבוקר. היא כבר ניסתה: ציפרלקס, פרוזק, אדרונקס, אפוקסור 4X37.5, אך ללא הועילו -אפוקסור עזר בהורדת מתח שהיה לה בקיבה, בלבד. כעת הרופא שלה הציע שתיקח אפוקסור בבוקר של 37.5 שמוריד את המתח בקיבה ובנוסף נורטילין 25 בערב. רציתי להתיעץ איתך לגבי שני דברים: אתה חושב שאולי כדאי לנסות להמשיך לקחת 37.5X4 אפוקסור לתקופה של מעל 3 שבועות, למרות שהחל מהכדור השני היא לא חשה שיפור בהשוואה לכדור הראשון? דבר שני: האם נורטילין נראה בחירה נכונה בהתחשב בגיל של אימי שמטופלת ביתר לחץ דם? אין בחירה עם פחות תופעות לוואי?
אסף שלום, שווה לשקול שילוב עם רמרון, שלו יש פחות תופעות לואי והשילוב שלו עם אפקסור יותר הגיוני מבחינה תרופתית.
עופר, תודה על תגובתך המועילה! חשוב לי להבין האם המינון של אפקסור 37.5X4 למשך 3 שבועות כבר צריך היה להשפיע? אולי כדאי להמשיך לתקופה מעט יותר ארוכה - מה התקופה האפקטיבית? האם העובדה שרק הכדור הראשון עזר מעט ולאחר מכן העלאת המינון לא השפיעה - יש לזה משמעות לגבי הסיכוי שמינון גדול יותר עשוי לעזור? כלומר האם השיפור בא בהדרגתיות או רק לאחר הגעה למינון המתאים? זה חשוב לי לדעת מכיוון שמבחינת תופעות לוואי אפקסור נראה שמתאים לאמי וכל כדור אחר עלול להביא עימו תופעות אחרות... השאלה היא האם כדאי להמשיך לנסות אפקסור או לרדת לכדור אחד בתוספת רמרון? חג שמח
שלום,גילי 26 ואני סובל כל היום מחוסר אנרגיה,תשישות,עייפות מזה יותר מ-10 שנים. בנוסף יש לי חרדות באופן כללי. הבדיקות מטעם מרפאת המשפחה היו ללא חריגות. העניין הוא שמצב רוחי תמיד תקין.תיאבוני תקין ושינה תקינה. האם זה מעיד שאני לא סובל מדיכאון למרות התסמינים וכל זה בעצם רק ממתח קבוע וחרדות? מהו הטיפול המומלץ?
צחי שלום, ישנן מספר אפשרויות היכולות להסביר את מצבך, בהן תסמונת העייפות הכרונית, דיסתימיה ועוד. כדאיל פנות לבדיקה אצל מומחים בענין (תסמונת העייפות הכרונית- מומחה פנימי, דיסתימיה- פסיכיאטר) לצורך אבחנה והתאמת טיפול.
לפני שבוע ניתן לי כתרופת ערב הלידול, אני סובל מדכאונות והתקפי פאניקה/חרדה, אולי גם לפעמים תפיסת המציאות בזווית לא הכי הגיונית(תסריטים שחורים) מה שניקרא,,,, קראתי ברשת שההלידול נועד לטפל בטוראט שאת זה איי לי כמו כן אני לוקח גם רסיטל אז האם ההלידול היא תעוט ? הודה על דוח שיח ותשובה
שלום רב, לא ברור לי מהתיאור שלך למה ניתן לך ההאלידול. יתכן וישנן תופעות הקיימות אצלך שהוא יכול עזור להן. אבל לא ציינת תופעות כאלו. כדאי לפנות לרופא שנתן לך את התרופה ולבקש ממנו הסבר.
דוקטור שמגר שלום תודה על התשובה המהירה הרופאה שלי כניראה לפי מה שהסבירה לי שההלידול מקטין מה שנקרא מחשבות שווא וחוסר החלטיות כרוני היא אמרה שזה "מסדר את הראש'מחשבות" ,,,זה נשמע לך הגיוני?
שלום חברים, מבקשת מענה מרופא פסיכיאטרי ומכל מי שיכול מנסיונו להגיב למייל זה. ותודה מראש! * איך פסיכיאטר יכול לאבחן אישיות פסיכוטית (אני טוענת שיש לבני חרדה קשה ביותר חרדה חברתית וכללית שלמעשה סוגרת אותו ומבודדת אותו) וזה רק טבעי שיהיו לו מחשבות טורדיות, מחשבות שליליות. * הפסיכיאטר רשם לו פרפנאן (נגד פסיכוזה) ולא כדורים לחרדה קשה. * ניסיתי לקבל עוד חוות דעת מפסיכיאטר אחר, אולם הוא שאל אותי מה מקבל בני וטען שזה בעיית פסיכוזה (לא לקח על עצמו אחריות) אני מרגישה שמאחר והרופא הראשון נתן לו פרפנאן כל חוות הדעת האחרות מרופאים פסיכיאטרים יהיו אחידות. לא מצליחה להשתחרר מהדיאגנוזה הזאת, פשוט לא השתכנעתי שזאת בעייתו, גם בני משפחתי טוענים שיש לו בעיית חרדה קשה. עקב זאת הייתי רוצה לקבל המלצה לפסיכיאטר סובלני מומחה מאזור ת"א. 4. אני אמו ומכירה אותו 27 שנה טוענת\מרגישה שבני לא מקבל את הטיפול המתאים לבעייתו אינני פוחדת משום אבחנה אולם האינטואיציה האמהית שלי אומרת שיש לבני בעיית חרדה מאוד קשה . 1. רציתי לשאול האם ב- MRI ניתן למצוא בעייה נפשית אמיתית? 2. האם בנוסף לפרפנאן אפשר להוסיף תרופה נוגדת חרדה מהדור החדש? ואם כן, באיזה שלב? (בני נוטל הפרפנאן כשבועיים). 3. האם בנוסף לטיפול התרופתי בשלב הראשון (כשבועיים) להתחיל גם טיפול פסיכולוגי התנהגותי-קוגניטיבי? (או שכדאי להמתין להשפעה מלאה של התרופה). 4. באם בני יזדקק לבסוף לתרופה נגד פסיכוזה , האם אפשר לקבל רשימה של תרופות מומלצות מהדור החדש לבעייה פסיכוזה שהוכיחו מחקרית שהן יעילות ומעט תופעות לוואי? תודות.
שלום רב, דאגתך נוגעת ללב. אל תוותרי על האמת שלך. יש לרופאים בכלל (לא רק לפסיכיאטרים) נטיה להסתמך על קודמיהם באיבחון ובהחלטות. לכי לרופא נוסף והציגי לו את הבעיה ואימרי שאת מבקשת שיתן את דעתו מבלי לדעת איזה תרופה קיבל בנך. לגבי שמות רופאים- אינני נוהג להמליץ, אבל אם מישהו מהמשתתפים ימליץ אשמח לפרסם את המלצתו. בהחלט אפשר לשלב תרופות נוגדות חרדה בטיפול, וגם טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי. גם כאן- לא אוכל להמליץ על תרופות ספציפיות. כשתמצאי את הרופא שיראה לך מתאים, אני מניח שתוכלי לסמוך על המלצתו. ואם לבסוף יוחלט לגבי תרופות נוגדות פסיכוזה, חיזרי לכאן ואוכל לתת לך מספר אפשרויות. בהצלחה.
ייתכן שאוכל לעזור לך או להפנות אותך לגורם המתאים לאיבחון וטיפול מקצועי. ניתן לפנות לקומונה-פסיכיאטריה לכל- בתפוז http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=29739 בהצלחה ורפואה שלמה!
שלום שמי סיגל אני מוכרת למערכת הפסיכיאטרית משנת 1998 , עברתי בשנת 2002 לבאר-שבע , הכרתי חולה נפש שהוא במקרה גם נכה צה"ל ממחלה ולא מפציעה . ניכנסתי להריון ילדתי ילד מקסים . אני מטופלת כל הזמן בתרופות וגם אקדמאית ואומנית ציירת ומלחינה ואפילו שרה ניפלא. עבדתי עד חודש שמיני להריון.בעלי מתחילת הנישואים נילחם איתי על מנת להחליש אותי נפשית מוראלית ופסיכולוגית .המלחמות היו על מנת לקבל כספים לבית ולרכוש שניקנה ,כמובן שהוא הפך אותי גם לשפחת הבית זו שעושה את כל העבודות כמעט שקשורות לניקיון וטיפול בילד . בזמן שניכנסתי להתגורר בביתו היו 6 חתולים שהשתינו והקיאו בכל מקום ואני גרמתי לשינוי מהותי בבית גם על ידי ניקיון החלפת הרהיטים ובסוף הסכמה שלו להוצאת החתולים. בעלי לעולם לא קיים איתי יחסי אישות סבירים וגם איים שיסמם אותי ואף קרא לי זונה והרים עליי יד לא פעם אחת.אבל במרץ 2006 אחרי שאימלל אותי בלי סוף במנטרות וקרעתי ציור שלי מיאוש הוא פנה למשטרה והם הגישו נגדי תביעה לבית משפט . למרות שבעלי חולה נפש כמוני קיבל תלונה על כך שפינצ'ר לעובד ארבע גלגלים המשטרה לא עשתה לו כלום כמו כן לא התיחסה לתלונה שלי . כיום בעלי כל יום שני ושלישי כותב מכתבים ופונה לעובדות סוציאליות מאשים שאני מאיימת עליו בסכינים וצועקת דבר שלא נכון לא מאיימת עליו בסכינים.ותראו לי אישה שלא צועקת שמתמרנים אותה לכך אבל אני לא עושה את זה לפני הילד אלה במריבות שביננו קורה שאני לפעמים מעלה את הקול זאת עדיין לא עבירה פלילית ואין חוק נגד זה ואני משתדלת להמנע מכך על ידי זה שכבר שלושה חודשים אני ישנה בחדר משלי סגור ובורחת לשם אם הוא מתחיל לריב איתי .גם בחודש שמיני הוא הפעיל עליי לחצים לחתום לו על הסכם ממון כשזה נעשה אחרי החתונה דבר שמעיד על ערמומיות כיוון שפנה לתת גט ברבנות כשהייתי בחודש שמיני כשלא הסכמתי לחתום לו נאלצתי לחתום ואולי חבל שלא נתתי גט. הכי מפחיד אותי הפניה שלו עם שקרים לגורמי הרווחה שלהם משקל בהחלטת המשמורת לא ילדתי ילד על מנת שיקחו ממני אותו בגלל מניפולציות של נכה צה"ל שמעדיף להלחם העיקר לא לשלם מזונות כי חתולים וכלבים להאכיל זה תחביב יותר מעניין בשבילו. הפסיכיאטרית שלי גרושה ללא ילדים ואני חושבת שהיא אינה מבינה את רגשות האמהות שלי לעומק . הוא מעליל עליי עלילות דבר הגורם לה לחשוב כי איני מאוזנת אבל זה לא נכון כי במשך 3 שנים אני מנהלת בית ושנתיים ושלושה חודשים אני מטפלת בתינוק הרוב לבדי כיוון שרק בגי ל שנה התינוק ניכנס לפעוטון אז 12 חודשים טיפלתי בו מהבוקר עד הלילה לבד כאשר אימי עוזרת לי קצת אבל בכל זאת היא עובדת בחוץ ושנה ושלושה חודשים אחרי הגן אני ובבוקר בצווי הגנה אני הכנתי אותו לגן.בעלי מכין אותו לגן ולוקח אותו מהגן לפעמים אחרי הגן הוא מעט משתתף בפעילות עם הילד כביכול לעשות הצגה שהוא שותף פעיל.אבל בחוץ הוא מאדיר את עצמו חסר הערכה אליי ומתייחס כאילו אני חולת נפש לא מאוזנת והוא השפוי הגדול. בושה למדינת ישראל נכי צה"ל כאלה שמקבלים כל כך הרבה תמיכה ממשרד הבטחון ועדיין בגלל חמדנות כספית וחברים טובים במקומות הנכונים מתמרנים מערכות שלמות נגד.כי מאז שניכנסתי לבית והתחתנתי איתו הוא היה נגדי.וכמו כן יש לציין שהפחדים שלי ממנו לגבי סמים היו מוצדקים מכיוון שיש לו בת דודה נרקומנית שמתעסקת בזנות וגם הוא אמר זאת מפורש וגם הייתה תקופה שאושפזתי בבית החולים עם 760 אנזימים בכבד שלא היה ברור כיצד יש הרבה אפשרויות אחת מכדורים שרופא נתן לי ושניה יכולה להיות איזו הרעלה.אך העובדות הסוציאליות מתנהגות בבעלי בצורה מאוד אלגנטית כאילו כל דבר שהוא אומר נכון ומה גם שהוא בחור מאוד יפה וחתיך דבר שמשפיע אולי על רוח השיפוט. בעוד חודש בבאר-שבע הן מקיימות ועדת החלטה לתיכנון ופיקוח במשפחה ואני שואלת את עצמי למה?הרי הן צריכות למסור תסקיר לבית המשפט מדובר בסה"כ בזוג שהולך להתגרש והבעל מפחד על הכסף וזה הכל כי הוא קמצן חולני וחולה חתולים . הוא שונא אותי וזאת הסיבה שהוא נילחם בי .ניסיתי לפנות למערכת השיקום בבאר-שבע של מישרד הביטחון אבל הפקידות מסרבות לתת לי לדבר עם העומדת בראש דליה מימון .מה עושים ?ובהסכם ממון רשום שחור על גבי לבן שבמקרה של פרידה גירושים הילד יהיה במשמורת האם . איך תוכל לעזור לי? היום אני הולכת לקבל חוות דעת פסיכיאטרית מרופא פרטי.
שלום רב, אכן את עוברת חוויות לא קלות. טוב עשית כשהלכת לקבל חוות דעת פרטית. חשוב לציין כי בד"כ בית המשפט משאיר ילדים אצל האם, וצריכה להיות סיבה מאד טובה, עם הוכחות הרורות לנזק משמעותי שהיא עושה לילדים, בכדי שיקחו את המשמורת ממנה. כך שלא נראה לי שמצבך מאד מסוכן. זוהי בעיקר חוויה לא נעימה. כך או כך, המון הצלחה!!!
התחלתי ליטול ציפראמיל לפני כמה ימים עקב דיכאון שניכנסתי אליו מפרידה מחבר. לפני שנה גם היתי בדיכאון מפרידה מחבר , ורק כשהיה לי חבר חדש הופסק הדיכאון אך התחילו חרדות מהחבר החדש בנושא "סקס לא טוב". עכשיו אני מרגישה יותר שפויה אך שוב ניכנסתי לחרדות, לא ממש דיכאון ממחשבות על מה לא היה בסדר בקשר. רופאת המשפחה נתנה לי ציפראמיל, ואני חוששת שזו טעות אולי לקחת . אני לא רוצה לקחת כדור זה לכל החיים . האם יש סכנה בשימוש ציפרמיל לחודשיים שלושה ואז להפסיק?
לימור שלום, יתכן והציפרמיל יוכל לעזור. אינני בטוח. בכל מקרה, אין נזק בנטילת התרופה לחודשיים-שלושה ואף יותר. אני דוקא הייתי נותן יותר דגש על טיפול שיחתי/ פסיכולוגי שיעזור לך לקבל כלים להתמודד עם החרדות.
אני משתמשת בפלוטין 20 מ"ג כבר קרוב לשנה. לפני כשבועיים רכשתי מוצר טבעי להפחתת משקל שהומלץ לי עליו. למרות ששאלתי לגבי תקינות המוצר יחד עם הפלוטין, נענתי כי אין בנטילתו סכנה כלל. להפתעתי לאחר אינטואיציה פנימית, בדקתי באינטרנט וגיליתי שיש חשש ל"תסמונת סרוטונין", כשנוטלים את המוצר יחד עם מוצרים נוגדי דיכאון, המעלים את רמת הסרוטונין. כמובן שהפסקתי מיד את נטילת המוצר. מה ההשלכות לכך שכבר נטלתי את המוצר מידי יום במשך כ-10 ימים? האם עלי להפסיק ליטול את הפלוטין? אשמח לתשובה מהירה. דנה
דנה שלום, תסמונת סרוטונרגית (זה השם הנכון ל"תסמונת סרוטונין") היא תופעה של עודף סרוטונין המתבטאת בעלית לחץ דם, סומק, חום, רעד והרגשת חולשה. אם התסמונת לא הופיעה אצלך, אין שום סכנה לטווח רחוק. לא תמיד התסמונת מופיעה אצל מי שנוטל תרופות שעלולות לגרום לכך. אני חושב שכדאי שתתיעצי עם רופא המשפחה שלך. ככלל נראה שאם התסמונת לא הופיעה אז אין בעיה לשלב את התרופות במקרה האישי שלך.
שלום רב, אני נוטל S-ADENOSYL-METHIONINE שנקרא גם sam-e שעוזר לי מעט במצב הדיכאוני. לאחרונה התחלתי ליטול סימבלתה. האם עלי להפסיק ליטול S-ADENOSYL-METHIONINE ? תודה מראש, צבי.
צבי שלום, אינני מכיר את ה- sam-e. אני מניח שזה סוג של תוסף מזון. לצערי, כיוון שאינני מבין בתוספי מזון לא אוכל להתייחס לשאלתך.
או פרוזק לדימומים במערת העיכול. http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/648/086.html
יוסי שלום, תודה על הקישור שצרפת. קצת קשה לי לשפוט את המאמר כיוון שהוא אינו נגיש במלואו ברשת (יש רק תקציר שלו). אבל בד"כ בבדיקה של מאמרים יש להתייחס למספר פרמטרים: 1. מספר החולים שנבדקו- כאן דוקא מוצג מספר גדול מאד. 2. טכניקות ביצוע הסטטיסטיקה- מאד קשה לי להעריך את זה, כי זה לא מפורט. אבל חשוב לזכור שבעזרת סטטיסטיקה ניתן להוכיח הכל, כמו למשל הסטטיסטיקה שהראתה ששמעון פרס כיהן כבר שלוש קדנציות כראש ממשלה וזו הכהונה השניה שלו כנשיא. 3. וחשוב מאד- באיזה עיתון המאמר התפרסם. העיתון המדובר אינו מהעיתונים המובילים ברפואה. מאמר כל-כך מקיף ורציני (אם הוא אכן היה כזה) היה מתקבל בזרועות פתוחות בכל אחד מהעיתונים המובילים ברפואה, והיה יכול להביא כבוד עצום למחבריו. 4. הוצאת הערת אזהרה ע"י מנהל התרופות האמריקאי FDA- בד"כ כשמתגלה תופעת לואי משמעותית של תרופה שלא היתה ידועה קודם, ה- FDA מוציא הערת אזהרה, כי אחרת הוא חשוף לתביעות ענק. בינתיים לא יצאה הערה כזו. לסיכום- אני הייתי נוהג בזהירות מחושבת. לא מזלזל בממצאי המחקר אבל גם לא מקבלם מיידית כתורה מסיני. מכל מה שקראתי, קיימת בעייתיות בייחוד עם שילוב של תרופות כמו סרוקסאט או פרוזאק עם תרופות נוגדות קרישה ממשפחת האספירין. הבעייתיות גדלה בייחוד עם הגיל. לכן אם יש קשיש עם נטיה לדמם בדרכי העיכול העליונות, הייתי חושב פעמיים לפני מתן סרוקסאט. לעומת זאת, באדם צעיר ובריא אינני רואה בעיה. קצת ארוך- אבל ככה זה כשהנושא מורכב....
תודה על התשובה המפורטת.
