פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום, שמי סהר ויש לי בעיה קשה של מלמול. כל היום אומרים לי שאני ממלמל: בבוקר, בערב, בין לבין.... אני לא יודע מה לעשות!!! אני צריך עזרה (Help) אני חושב שאפילו ברגע זה אני ממלמל. טוב, אז אם מישהו יכול לתת פיתרון לבעיה שלי אני אשמח לשמוע. כמו כן אם יש עוד מישהו שיש לו בעיה כשלי- מלמול, אשמח ליצור איתו קשר והעביר חוויות משותפות בתודה מראש ובברכת המשך יום נעים סהר 0504414015

סהר שלום, ניתן לפנות לאיבחון ואולי לטיפול למרפא בדיבור. ברוב קופות החולים ישנן מרפאות לטיפול בדיבור, בד"כ בצמוד למרפאות אף-אוזן-גרון גדולות. תתחיל משם, ותתקדם בהתאם לחוות הדעת שלהם. בשולי הדברים: ,למה בחרת לפנות דוקא לפורום פסיכיאטריה? זו נראית לך בעיה נפשית?

שלום אני בן 50 ולוקח סרוקסט 30 מ"ג באופן קבוע. בנוסף לוקח 20מ"ג סימבקור להורדת כולסטרול. לפני מספר שבועות קראתי על מחקר רפואי שמצא שנטילת סרוקסט מעלה את הסבירות לדימומים בדרכי העיכול. בנוסף בגלל היסטוריה משפחתית מבצע קולונוסקופיה מידי חמש שנים. ברצוני לדעת מה משמעות המחקר הנ"ל. תודה יוסי.

יוסי שלום, בעבר הרחוק, לפני מספר שנים, יצאו מספר פרסומים שהראו כביכול את הקשר בין דימומים בדרכי העיכול לסרוקסאט. היו הרבה בעיות באופן בו המחקרים הללו בוצעו, ובשנים האחרונות לא נמצא קשר כזה. כיום מתייחסים לאפשרות כזו כ"תופעת לואי נדירה מאד", שזה בד"כ השם שנותנים לתופעות שאין להם ממש הוכחה סטטיסטית שהן קשורות לתרופה, אבל בגלל שפעם מישהו אמר שיש קשר כזה, אז לא פוסלים את זה לחלוטין. מין שפה דיפלומטית כזו. אם תוכל להפנות אותי למקור בו קראת על המחקר אוכל אולי לעזור יותר.

שלום רב, לפני שבועיים התחלתי להשתמש ברסיטל (20 מג) ואני חשה עייפות מאוד מאוד קשה (למרות שאני ישנה דווקא טוב בלילה). אני כל היום מפהקת וישנה 10 שעות ביממה... האם זה אמור לעבור? תודה

שלי שלום, עייפות היא תופעת לואי מוכרת של רסיטל. בד"כ אחרי שבועיים היא נעלמת. אם היא עדיין לא נעלמה, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי שינוי טיפול.

האם סורבון שהתחלתי לקחת היום יכול לגרום לכאבים כשאני מזיזה את העיניים וכאבי בטן ושרירים בגוף? ושריפה כזאת באיזור הבטן?יש לי כאילו כאבי מחזור... זה אמור לעבור? ואם הכדור עוזר לדיסוציאציה ומתי הוא מתחיל להשפיע? תודה!

אלה שלום, כאבי השרירים הם תופעת לואי מוכרת. גם כאבי הבטן. שאר התופעות אינן שכיחות בטיפול בסורבון. אין לי ניסיון רב עם התרופה, לכן לא אוכל לומר לך כמה זמן התופעות נמשכות. ברוב התרופות תופעות הלואי נחלשות תוך שבוע עד שבוע וחצי. אני מניח שגם עם סורבון מדובר בטווחי זמן דומים.

מה משמעות האבחנה vascular deamentia of acut onset [fo1.-icd-10 תודה.

עדי שלום, נפרק את הביטוי ואח"כ נרכיב: dementia דמנציה- ביטוי של מחלת מוח עם ירידה קוגנטיבית (ירידה בזיכרון, תכנון, ריכוז וכו'). דמנציה יכולה להגרם ממגוון סיבות שהשכיחות ביותר הן אלצהיימר וארועים מוחיים (שבץ מוחי) חוזרים. vascular וסקולרי- ממקור של כלי הדם acute onset- התחלה חדה, חריפה, פתאומית כלומר משמעות הביטוי הוא דמנציה ממקור כלי דם עם התחלה חריפה.

שלום רציתי לדעת איזה תרופה נותנת תאבון מוגבר יותר וגורמת לעליה במשקל 1 לפונקס במינון 500 מ"ג או רספירדל במינון 8 מ"ג תודה על העזרה

לאמיר שלום, לפונקס - באופן מובהק, גורם יותר עליה בתיאבון ובמשקל לעומת ריספרדל.

קיבלתי כדורים של דרלין 10 מ"ג לצורך טיפול בפחד קהל. שאלתי כמה זמן לפני ה"אירוע" יש ליטול אותם ? תודה, שרית

שרית שלום, מומלץ ליטול את הכדור כשעה-שעה וחצי לפני הארוע.

לפני שנה לקחתי ציפראמיל למשך 4 חודשים עקב דיכאון המלווה בחוסר תאבון בגלל פרידה מחבר. הפסקתי את השימוש בכדורים כי היה לי חבר חדש ולא הרגשתי הנאה מינית בגלל הכדורים. עכשיו אני שוב בדיכאון ולא אוכלת כבר שבוע, רק שותה, בגלל פרידה מהחבר . ביקשתי מרופאת המשפחה ציפראמיל, היא אמרה שלא טוב שאני לוקחת ועושה הפסקות אחרי כמה חודשים, שאם לא אקח עכשיו את ציפראמיל לשנה- שנתיים, אלא אפסיק אחרי כמה חודשים, אקבל התקף לא סימפטי. האם זה מה שיכול לקרות?

לימור שלום, דיכאון חוזר מלווה בסיכון ניכר של חזרה נוספת. מי שכבר עבר שני ארועים דיכאוניים- מומלץ לו להמשיך טיפול מניעתי לכל חייו, שאם לא כמעט בטוח שילקה שוב בדיכאון.

אבל אם אקח את התרופה עכשיו למשך כמה חודשים ואפסיק, האם יכול להיות לי התקף מסוים, לא הבנתי מהרופאה איזה סוג של התקף. האם זה מסוכן?

אני מטופל בציפרלקס 20 מ"ג ו0.5 מג רספירדל כבר מספר חודשים בעקבות התקפי חרדה קשים ועקשניים.ניסתי סוללה רבה של תרופות והציפרלקס הוא היחידי שיש בו הטבה של ממש . אולם , עדין ישנם סימפטומים של חרדה ומצב רוח רע מאוד מאוד מאוד.במספר מקורות קראתי שישנם מקרים בהם ניתן להעלות את מינון הציפרלקס מעבר ל20 מג .הפסיכאטרית שלי לא ככ מתלהבת מהרעיון .רציתי לשאול לדעתך האם באמת ניתן ? האם שמעת/טיפלת במקרים כאלו? האם כדאי להחליף פסיכאטרית?

אורן שלום, מינון של ציפרלקס מעל 20 מ"ג ליום אינו מקובל. אם עדיין קימים סימני דיכאון וחרדה עדיף לשלב תרופות נוספות או לשלב טיפול פסיכותרפויטי. אני לא הייתי רץ להחליף פסיכיאטרית....

גרמו לי לקחת במשך חצי שנה כדורים של זפרקסה וכדור אחד של SEMAP שגרמו לי לאיבוד של חלק מהשיער בראש, אני כבר חצי שנה נקי אבל עדיים השיער לא חזר, אני רוצה את השיער שלי בחזרה!!!

גיא שלום, למיטב ידיעתי התרופות שציינת אינן גורמות נשירת שיער. כיצד אתה יודע שהנשירה קשורה דוקא לתרופות הללו?

מדובר בבחור בן 19 ש"נתפס" על ידי מידי פעם כשהוא נמצא לבד (אין אנשים בסביבתו) מדבר לעצמו. האם עלי להפנות את תשומת ליבו לכך? האם יש מקום להתיעצות עם מומחה ואם כן ביזה תחום?

זלדה שלום, אמנם זה לא שכיח שבגיל 19 בחור מדבר לעצמו, אבל זה לא בהכרח בעייתי. אם סכ"ה התנהגותו בשאר תחומי החיים סבירה, לא הייתי עושה מזה עניין. לכל היותר ניתן לפנות אליו ולברר איתו האם הוא מודע לזה.

אני בן 46, כבר חצי שנה סובל מחולשה ועייפות, בבדיקות מקיפות הכל נמצא תקין ההשערה היחידה היא שיש לי את מחלת התשישות הכרונית לפני כמה שבועות חלה הדרדרות במצבי, כולל במצב הרוח. המליצו לי לקחת כדור נגד דיכאון ציפראלקס התחלתי לקחת אותו לפני חמישה ימים. ומאז יש לי בחילה בלתי נסבלת לרוב היא עוברת עד הצהריים , אך לא תמיד האם כדאי לי להחליף את הכדור? האם יש משהו שאפשר לקחת כדי להקל על הבחילות? תודה

שלום רב, בד"כ הבחילה נעלמת אחרי 7-10 ימים. בנתיים ניתן להעזר בפראמין. אם זה לא חולף אחרי 10 ימים כדאי להחליף טיפול.

שלום, האם זה בסדר לקחת קסנקס יחד עם למיקטל ופריזמה? תודה מראש!

הדר שלום, אין סכנה בשילוב הזה מעבר לאפשרות של טשטוש/ עייפות. לכן כדאי, לפחות בפעמים הראשונות לא לבצע פעולות מסוכנות כמו נהיגה לאחר שמשלבים את התרופות. אם לקחת כמה פעמים וזה לא גורם לטשטוש אז אין בעיה גם לנהוג.

תודה רבה!

מזה כשנתיים אני לוקחת ויפאקס בהתחלה 75 אח"כ 150 בגלל צורך לישון כל הזמן גם אם קמתי לפני חצי שעה ובגלל שאני עצבנית יותר מידי אני נשואה +3 הקטן בן 5.5 בעל צרכים מיוחדים.עכשיו אני רוצה לנסות להרות שוב ואני צריכה להפסיק את התרופה ואני מנסה לעשות זאת בהדרגה יום כן יום לא וכל םעם שאני לא לוקחת יש לי סחרחורות הקאות ואני לא יכולה להרים את הראש מהמיטה ובכלל לא לתפקד כמו גמילה האם זה מזה האם יש תרופה אחרת שאני יוכל לקחת בזמן ההריון?

לי שלום, אינני יודע מדוע את מפסיקה את הטיפול. אין עדויות ברורות לבעיות בהריון עם ויאפקס. כדאי שתתיעצי גם במרכז הארצי ליעוץ על תרופות בהריון בהדסה ירושלים בטלפונים: 02-6243663 בהצלחה.

שלום, הבנתי שבעיות קשב נגרם עקב בעייה פזיולוגית-חוסר בהפרשת "דופמין". והטיפול בין היתר ברטלין שמכיל את הדופמין. הבנתי שיש תרופות נוספות שיכולות לעזור. אני מתענין כמה מומלץ "אדרונקס"לטיפול בהפרעה? (שהוא גם טוב לדיכאון)

שלום רב, אכן ישנן יותר ויותר עדויות ליעילות של אדרונקס בהפרעות קשב. עדיין המידע מוגבל ולא רב כמו במקרה של ריטלין, אבל העדויות מעודדות. חשוב לזכור שבנתיים אדרונקס עדיין לא מאושר בארץ לטיפול בהפרעת קשב.

דוקטור שלום. סליחה שאני "מתקרצצת" ושואלת הרבה שאלות באינטרנט. היום נזכרתי בפרט נוסף: עברתי MRI בשנת 2004, התוצאות היו תקינות למעט " מודגמת הרחבת חלק קדמי של קרן טמפולרית ימנית ע"ח ההיפוקמפוס" והמך פרוש הבדיקה תקינה. "לסיכום: 1. בגדר הנורמה, לא הוגדו תהליכים בגזע המוח או בזוויות הפונטוצרבליות. לא הודגמה פתולוגיה לאורך עצבי השמע. 2. דלדול היופקמפלי קל מימין. מה זה קרן טמפולרית ימנית? לגבי ההיפוקמפוס אני יודעת שזה החלק שמעבד את הזיכרון מקצר טווח לארוך טווח? כרגע אני שוקלת הגשת תביעה לביטוח לאומי, שהרי אני סובלת גם מפוסט טראומה ואת זה איש לא יוכל לקחת ממני.... האם לדעתך יש טעם לבקש עוד MRI לחיזוק טיעוני בביטוח הלאומי? מה קורה אצלי במוח? (שאלה שעולה אצלי, אך בטח לא תוכל לענות עליה כי אינך מכיר אותי......הרהורי לב) עכשיו הפסיכולגית שלי הציעה שאני אנסה להתקבל למרפאה ברמב"ם. היא טוענת ששם יהיה לי מענה הרבה יותר טוב ושאני ארגיש שם יותר טוב. עוד נפגש.... הא, ושכחתי לציין: נמצאה אצלי אנמיה קשה 10.3 (לא קשה מאד) לא אציין את הגיל שהקרדיולוג שנבדקתי אצלו טוען שבעקיפין גם זה משפיע על תפקוד המוח, ושפלא שעדיין לא נפגעו אצלי הכליות (טוב אבל זה כבר לא קשור אלייך). מה יהיה הסוף? מתי יוקלו כבר החרדות המפגרות והקשות הללו? אני מאד מאד רוצה לעזור לעצמי!!!!!!!!!!!!! אגב, אני לא נחשבת לפסיכוטית, אני שפוייה מאד!!!! אני בצומת דרכים בכל היבט של חיי, ואני לא יודעת מה לעשות! תודה רבה לך על כל הזמן שאתה מקדיש לי! וסליחה על ההטרדה!

אז שוב שלום :-) אין קשר ידוע וחד משמעי בין שינויים במבנה המוח לבין הפרעות נפשיות ספציפיות. בהרבה מקרים רואים שינויים מבניים כאלו ואחרים במבנה המוח, שהם חסרי משמעות. זה בדיוק כמו שרופא כללי מתאר בזמן בדיקה המצאות שומות בולטות על העור, למרות שהן חסרות חשיבות. הסיבה לתיעוד הזה היא שבמידה ובעתיד יחול שינוי באיזור האמור, יהיה בסיס להשוואה. MRI אינו תומך באבחנה של פוסט-טראומה. לגבי האנמיה- הדבר היחידי ששווה לבדוק הינו חסר בויטמין B12, שכן חוסר בויטמין זה גורם לפעמים לאנמיה ויכול גם לגרום להפרעות נפשיות שונות. מעבר לכך אין קשר בין אנמיה לבין הפרעות נפשיות. רק בריאות.

ד"ר שמגר אני חייבת לומר לך דבר מה. אני בדכאון שמתבטא בעיקר בקשת של מצבים רגשיים והן ירידה תפקודית. כחלק מנסיונותי להבין את אשר ארע לי נתקלתי בפורום הן כמשתתפת והן כקורא מהצד באופן שבו אתה "מעודד" אנשים. בעברי שהיה לי דכאון קצר בשל פטורים ואבטלה, מעולם לא חדלתי להאמין בעצמי באשר ליכולתי והמשכתי לנוע קדימה עד אשר מצאתי עבודה ותוך זמן מה...חזרו אלי כל הכישורים, היכולות, המיומנויות והמצב רוח. כיום אני תקועה בדכאון לראשונה בחיי הרבה שנים ועיקר הבעייתיות שאני מייחסת לתקיעות ולחוסר מוכנות לפעול ולנסות קשורה חד- משמעית ל- over מידע שאתה מציף את הסובל. בפעם הראשונה שמעתי ועוד מאוטוריטה של ידע וכח- שדכאון גורם לנזקים ולירידה תפקודית ככל שעובר הזמן והסיכויים קלושים להחזירם. יש כאן מספר בעיות: ראשית, כמו כל איש מקצוע בתחום הטיפולי- אתה כגורם ככזה אמור להשרות תקווה ואמונה אם זה צמצום העברת המידע- שלרוב גם הקורא יכול להבינו בצורה מוגזמת ולעשות אתו בהמשך שימוש לרעה, כמו הייאוש שמביא מידע זה גורם לויתור מראש - ואז בעצם- אתה "הצלחת" דרך נבואה המגשימה עצמה. שנית, אני לא רואה קשר בין דכאון לבין נזק תמידי ובלתי הפיך. מאחר והיכולות והמיומניות הן כמו שריר- ככל שמאמנים אותו ככה הוא נהיה חזק יותר. לכן, לא ברור לי מדוע אתה מרגיש צורך ליידע על כל צעד ושעל את המטופל באשר לנזקים, לבעיות כרוניות וכו'...אתה אמור לעזור ולא להיות בעמדה של לתת פרגנוזות ולשפוך את תורתך ברבים. אני כ"כ מבינה עכשיו אנשים שטוענים שלעיתים פסיכיאטרים עושים יותר גרוע- מזיקים יותר. אני אישית בשל היותי אז יותר פגיעה למחשבות שליליות וחרדתיות...חיפשתי למצוא את הגרוע מכל- ומצאתי אותו כאן אצלך בפורום...בשל כך נתקעתי הרבה מאוד זמן בלא לנסות בכלל להתחיל...כמו שתמיד ידעתי לעשות לפני שקראתי אותך... מח לא יכול להידפק בשל לחץ/ חרדה/ דכאון- זה לא אירוע מח!!!! אבל ככה אתה מציג את הדברים..ותמיד דואג שנדע באשר לתחזיות השליליות שהולכות ונהיות קשות יותר עם הזמן- דבר לכשעצמו מעורר חרדה ובעצם - בשביל מה להתאמץ, נכון???? לי נכנסו יותר מדי גו'קים לראש מאז שאני קראתי אותך ובפסיכיאטריה- אני מבקרת עצמי על כל צעד ושעל ומשווה בין מה שהיה לבין הירידה ביכולות- אני מכשליה עצמי מראש!!! לפני כן, לא בדקתי עצמי בכל רגע, פשוט זרמתי עם הידיעה שהירידה היא זמנית בלבד כשהמחשבות מסתכלות קדימה.... עכשו הם מסתכלות אחורה, מבכות ומתאבלות על נזקים לכל החיים. אולי במתודה ממך- תתן גם תחזיות טובות ולא תתן הרגשה שהכל נקבע מראש (על אף שהרשות נתונה), תחושת הבחירה מצטמצמת בשל הידיעה שיש ולו הסיכוי הכי קטן להדרדרות ולנזקים. אולי תוכל להאיר את עיניי ולומר לי איך דכאון ארוך אומנם- אינו משאיר תקווה להתגברות על כל המגבלות של ירידה בתפקוד??? יש לי הרגשה שאתה עוד צעיר וירוק איכשהו בתפקידך ואולי לא ראית מספיק בעיניים אנשים שיוצאים ממצבים אלו ולכן, אתה נצמד לכתוב. תודה לך

סיגל שלום, ראשית תודה על ששיתפת אותי באופן שבו את חשה למקרא הדברים, ולא נשארת צופה פאסיבית מהצד. בלי דיאלוג אי אפשר להתקדם. שנית, אני לא שומע מדבריך חוסר יכולת. אני כן שומע קושי גדול ומאבק, אבל יש גם נכונות להאבק וחוסר רצון לוותר, וזה חלק מאד משמעותי מהאפשרות להשתפר. כך שלפחות לגבייך נדמה לי שאני יכול אופטימי. ואחרון חביב- מעולם לא טענתי שמי שנמצא בדיכאון ממושך נוצרים אצלו נזקים בלתי הפיכים. קיימת דעה כזו אצל חלק מהפסיכיאטרים, ואני הצגתי אותה כאן כתשובה לשאלה ספציפית בנושא. לי אין דעה ברורה בנושא. אני לא מתכוון להסתיר את האמת כששואלים אותי באופן ממוקד, בדיוק כשם שאינני מסתיר את ההערות הלא נעימות שלך. יש במציאות שלנו הרבה דברים לא נעימים, ואני מאמין שצריך וניתן להתמודד איתם. בכנות. ביושר. ובפתיחות. ושוב, לגבייך נדמה לי שיש בהחלט מקום לתקווה. אני מקווה שאכן תוכלי לחזור לכוחותיך במהרה. רק בריאות!

מזמינה אותך להשתתף בקומונה "בריאות הנפש לכל" שאני מנהלת בתפוז http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=29720&msgid=25038285 סוג הביקורת שאת מעבירה כאן על הפסיכיאטריה הוא אחד מהדברים שאנחנו מעלים בקומונה הזאת. מעבר לזה זאת בעיקר קבוצת תמיכה לאנשים שמתמודדים עם בעיות נפש ובעיקר איך להתמודד עם הסטיגמה המזיקה. הפסיכיאטריה היום משתמשת בהמון סוגסטיות מזיקות. מפאת כבוד המקום אניח פה שמדובר ב"טעות השקפתית" ולא במדיניות מכוונת. הפסיכיאטריהע משכנעת אנשים שנפשם מגיבה באופן נורמלי לחלוטין לנסיבות חיצוניות קשות שהם חולים חשוכי מרפא. אם יש כאלה הם בודאי אחוז מזערי מאלה שמתייגים אותם כ"חולי נפש". הבעיה של OVER אבחון וOVER טיפול מגיעה לממדים של מגיפה כמעט. הגיע הזמן שהפסיכיאטריה תתחיל להתמקד יותר בשיקום אישי וחברתי ובטיפול מונע, ופחות בתיוג אנשים כחולי נפש על ימין ועל שמאל הנפש אינה אבר כמו שאר אברי הגוף. אי אפשר לאנוס אותה לציית לכללי התנהגות חברתיים רצויים מבלי לגרום לה נזק בלתי הפיך. אי אפשר לתייג אותה ולשים אותה בקופסאות. זה לא ממש נורמלי לתייג אד'ם על פי סגנון הלבוש שלו, ולהחליט שיש לו הפרעת אישיות בגלל שהוא טיפוס יוצא דופן. דברים אלה נעשים כל יום ויום. הטיפול התרופתי כבודו במקומו מונח ואין לזלזל בו במקרים שבאמת צריך. אבל הוא לא יכול להיות גורם מרכזי בטיפול נפשי. צריך להבין שרוב "מחלות הנפש" הן תגובות למצוקות חברתיות ושצריך לטפל בגורם הבעיה ולא רק בסימפטומים.

לצערי הרב קיבלתי בזמנו את שתי התרופות גם יחד (כן, ידוע לי שאין היגיון בדבר - אבל היה לי בזמנו רופא טיפש לגמרי שעשה יותר מדי טעויות קריטיות ביותר. לא ברור מה נסגר איתו.) בכל אופן, אני כבר חודש בלי הזיפרקסה וקצת יותר מחצי שנה בלי הפלואנקסול. האם הגוף חוזר לתפקד באופן נורמלי לטווח הארוך? אני מודאג מכך שלתרופות הללו יש השלכות ארוכות טווח גם לאחר שמפסיקים אותן, כלומר שהן יוצרות נזק בגוף שאינו חולף. בין היתר, מה לגבי ספירת הזרע? האם היא ניזוקה באופן שלא ניתן לחזור ממנו? אשמח לתשובות תודה

שלום רב, אין פגיעה של התרופות לטווח ארוך בספירת הזרע. בכלל, מבחינת נזקים לטווח ארוך גם אחרי הפסקת הטיפול, הרי שהם נדירים יחסית. הנזק היחידי שיכול לקרות הינה הפרעת תנועה הנקראת טרדיב-דיסקינזיה ומתאפיינת בתנועות מעגליות בשפתיים ו/או בלשון. זה די נדיר וקורה ביעקר בשימוש במינונים מאד גבוהים ובמשך זמן של שנים בתרופות.

ערב טוב אני מאובחן כסובל מ- ocd קשה ומטופל בפבוקסיל. בחודשיים האחרונים אני גם סובל מחרדות מאד קשות חרדות מכל הסוגים שפשוט משבשות לי את החיים ופשוט מביאות אותי להיסטריה. ברצוני לשאול מה ניתן לקחת כתוספת לפבוקסיל נגד החרדות. מודה מראש והמשך ערב נעים

שלום רב, לפני שמוסיפים- חשוב לדעת מה המינון של הפאבוקסיל שאתה נוטל, כי אולי ניתן להעלות מינון. כמו כן- האם בעבר ניסית תרופות אחרות, ואם כן- כיצד הן השפיעו?

ערב טוב כפי שציינתי אני מטופל בפבוקסיל 300 מ"ג ליום, שינו לי את הטיפול לציפראלקס ורספרדל ע"י פסיכיאטר אחר ומאז חיי הפכו להיות בלתי אפשריים. החרדות עלו לסף מאד גבוה פשוט עם תסמינים של כאב גופני, קיבלתי קסאנקס xr במינון של 1.5 מ"ג ביום, לאחר מכן שקעתי בדיכאון וקיבלתי סימבאלתה 60 מ"ג כחודש וחצי, וכעת הפסיאטר שלי החליט להשאיר אותי עם הפבוקסיל בתוספת לטופאמקס שאני מעלה בהדרגה כל שבוע במינון של 25 מ"ג ואני אמור להגיע למינון של 200 מ"ג. כעת אני עומד על 75 מ"ג טופאמקס. אך כפי שציינתי אני מאד סובל מהחרדות ואיני יודע איך להתמודד אתן ואיך פשוט להמשיך לתפקד. המשך ערב נעים ותודה מראש

שלום רב, לפנימשהו כמו שלושה חודשים לקחתי כמה שלוקים מפטריית הזייה וכן לקחתי מעט סמים קלים במהלך הטיול שלי בהודו תאילנד. הסמים והשלוקים מפטריית ההזייה בכלל לא השפיעו עליי באותו הזמן כלומר לא הרגשתי כל כך שינוי בהתנהגות שלי, כשבועיים אחרי זה התחלתי להרגיש ירידה במצב רוח , כניסה לדיכאון וחוסר ביטחון ועוד כמה דברים. האם יש קשר בין הדברים? חשוב לציין שאחרי נטילת הדברים לא הרגשתי כלום תודה מראש, ובתקווה לתשובה מהירה.

שלום רב, יכול להיות שיש קשר בין הדברים. לא ברור לי איזה סמים בדיוק ניסית, אבל לעיתים קרובות רואים הופעת דיכאון אחרי שימוש בסמים שונים.

שלום רב אני נוטלת כדורי וונלה 75X4 ביום מרגישה מצויין רוצה ליטול גלולות להרזיה קסניקל/אקומפליה. האם אין ניגוד בין הכדורים? אודה לתשובה אביגיל

אין בעיה לשלב קסניקל עם ונלה.

1. האם מומלץ ליטול לוריוואן תחת הלשון ללא מים או עם מעט מים? 2. האם יתכן ש 30 מ"ג סרוקסאט לא משפיע ומינון 40 מ"ג יעשה כן?

ראה את התייחסותי לשמואל (אותו אדם?) לפני 6 שאלות.

בני בן 17 סובל מPDD ולוקח מעל שנה סרוקוול 500 מ"ג. כתוצאה מכך עלה מאד במשקל וזקוק לדעתי לטיפול תרופתי לעזור בריסון התאבון. שאלתי היא לגבי הטופמקס, האם יש ראיות לטיפול מוצלח בשילוב עם הסירוקוול. מה ניתן לעשות? הוא איננו יכול ללכת לדיאטנית. למי עלי לפנות? המצב הוא קשה מאד והוא איננו יכול להפסיק לאכול..

רקפת שלום, אינני מומחה בטיפול בבני נוער, וכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער בנושא.

שלום, אני בן אדם לחוץ מאוד . אף פעם לא מצליחה למצוא שלווה. כל פעם שקורים לי דברים טובים ויש קצת סדר בחיים שלי אני מוצאת משהו לדאוג ממנו משהו שימנע ממני שקט. אתן דוג' התחלתי עבודה חדשה שמאוד רציתי במקום סוף סוף להיות מרוצה אני מתחילה לדאוג שאולי לא אצליח שם וכן עולות עוד דאגות כמו מצב בריאותי שלי וכד'. הדאגות לא פרופרצינליות ומאוד מקשות עלי. ממש נמאס לי מכל המצב. האם תרופה מקבוצת הפרוזאק יכולה לעזור לי?

יעל שלום, יכול להיות שתרופה ממשפחת ה- SSRI כמו פרוזק תעזור, אבל יש טיפול עדיף בהרבה. זה נקרא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, והוא מתמקד בדיוק באותן מחשבות וטרדות שמציפות אותך, ונותן לך כלים להתמודד איתן לבד. כדאי להגיע רק למטפל שמתמחה בסוג זה של טיפול. בהצלחה.

שלום רב! טעות שלי, כתבתי מקודם על אמא שיש לה כאבי ראש נוראים והיא לוקחת ריטלין, אז לא ריטלין, היא לוקחת רסיטל. התחילה כמה ימים והפסיקה ושוב התחילה וסובלת מכאבי ראש נוראים. האם זה אחד מתופעות הלוואי, שבהסברים רשום שכן, אבל השאלה עד כמה, כי כדורים נגד כאבי ראש לא עוזרים לה ולפני כן היא לא סבלה בצורה כזאות מכאבי ראש אף פעם. יכול להיות שזה לא מתאים לה? ומה לעשות עכשיו? האם זה יכול לגרום נזק? בתודה מראש

רסיטל בהחלט יכול לגרום לכאבי ראש. זה ממש לא מסוכן, אבל יכול להיות לא נעים. בד"כ זה חולף תוך 7-10 ימים. אם זה בלתי נסבל אז לא כדאי שתמשיך, לא בגלל סכנה אלא בגלל שניתן למצוא טיפול אחר שלא יגרום לכזה סבל. אם זה נסבל- אז שווה לחכות לפחות 10 ימים ולראות שזה חולף. אם זה לא חולף, או לפחות משתפר מאד בטווח זמן כזה, אז צריך להחליף טיפול כי קרוב לודאי שזה לא יעבור (די נדיר שזה לא עובר).

שלום רב, עקב התקפי חרדה ודיכאון הנני מקבל על פי המלצת פסיכיאטר סרוקסאט + לוריוואן כדלקמן: 1. סרוקסאט התחלתי חודש 20 מ"ג והומלץ להעלות ל 40 מ"ג (בהדרגה 30 מ"ג שבוע ימים ואח"כ 40 מ"ג). 2. לוריוואן 1 מ"ג בבוקר ו/או לחלק 1/2 כדור בוקר 1/2 כדור ערב. כיום אני עם 30 מ"ג כשבוע (כאשר לפני כן חודש נטלתי 20 מ"ג). עדין אני תלותי בלוריוואן ולא מצליח להיגמל. האם זה הזמן להיגמל או להמתין עוד להשפעת הסרוקסאט במינון 40 מ"ג. לוריוואן - האם נכון ליטול תחת הלשון או עם מעט מים? האם משנה עם או אחרי אוכל?

שמואל שלום, לא כדאי להפסיק את הלוריואן עד שקיים שיפור משמעותי בחרדה הקשור לסרוקסאט. אין חשיבות לאופן הנטילה של הלוריואן מבחינת היעילות. אופן הנטילה יכול להשפיע רק על הזמן הלוקח מהנטילה עד להשפעה המיטיבה. כשלוקחים מתחת ללשון התרופה משפיעה הכי מהר, וכשנוטלים עם אוכל היא מתחילה הלשפיע הכי לאט. אבל האפקט הסופי (נאמר- כשעה אחרי הנטילה) זהה ללא קשר לאופן הנטילה.

שאלה נוספת לגבי סרוקסאט: נתבקשתי ליטול לאחר ארוחת צהרים 30 מ"ג ולעלות ל 40 מ"ג. האם מומלץ לבלוע בבת אחת 40 מ"ג או לחלק לצהריים וערב?

אין חשיבות לכך. איך שנוח לך.

שלום רב! האם 300 מ"ג סרוקוול מגן ממצב פסיכוטי? מהו המינון המינימאלי, בתרופה זאת, שעדיין משפיע על מיגור הפרעות פסיכוטיות? קראתי, שבמינונים נמוכים, יחסית, התרופה הספציפית הזאת, משפיעה על דברים אחרים במח, ויש איזשהו רף, שמתחתיו אין לתרופה הגנה ממצב פסיכוטי האם זה נכון, או שהדבר הוא אינדיוידואלי?, תודה עבור התשובה ורד

שלום רב, אין מידע חד משמעי בנושא. מקובל שמתחת ל- 300 מ"ג המינון אינו אפקטיבי לטיפול או מניעת מצבים פסיכוטיים.

שלום רב, GABA הינו נוירוטרנסמיטור מעכב במוח. נוירוטרנסמיטור הינו חומר המשמש לקישור בין תאי העצב. כיוון שהוא מעכב, הרי שהפעלה שלו תגרום לעיכוב וירידה בפעילויות מוחיות שונות. חלק מתרופות ההרגעה (כמו ואבן, קלונקס, קסנקס ועוד) עובדות דרך הגברת פעילות GABA, כלומר הן גורמות יותר עיכוב בפעילות מוחית. בגלל שבזמן מתח וחרדה יש עליה בפעילות מוחית, הרי שדרך הגברת GABA החרדה והמתח יורדים.

שלום.כחלק מטיפול בחרדה חברתית,רופאת המשפחה נתנה לי רמוטיב(למרות שהיא יותר לדיכאון).לקחתי את התרופה כחודש וחצי במינון מלא וללא כל שיפור. במהלך תקופת הטיפול היו לי חלומות מאוד ברורים וחדים שמפריעים לישון. בגלל זה ובהתחשב שהתרופה לא עזרה הפסקתי את הטיפול בה ואני כבר 12 יום ללא התרופה.לצערי,החלימה הקשה והברורה ממשיכה להופיע בלילה ומפריע לשינה. האם זה צפוי לחלוף או שזה בלתי הפיך בגלל השפעת התרופה?

נבו שלום, התופעה של חלימה שאתה מתאר אינה מוכרת כתופעת לואי של רמוטיב. יתכן וזהו צרוף מקרים בו החלומות התחילו בתקופת הטיפול. יתכן וכדאי לנסות לזמן קצר תרופה לשינה שתעזור לך לחזור "למסלול" של שינה רגילה.

שלום, קיבלתי המלצה מפסיכיאטר על לקיחת תרופה (צימבלטה?) בעקבות דכאון אחרי לידה. אני כרגע מניקה ומעוניינת להמשיך להניק (על אף שידוע לי שלהנקה עלולה להיות השפעה על הדכאון). האם קיימות תרופות שאוכל לקחת ולהמשיך להניק? תודה!

יעל שלום, המידע בענין השפעת תרופות נוגדות דיכאון על הילוד בזמן הנקה הוא מוגבל. למרות זאת, יש מחקרים שלא הראו נזק לילוד בתרופות מסויימות, אבל הם נעשו על קבוצות קטנות ולאורך זמן מוגבל. על סימבאלטה כמעט ואין בכלל מידע. ככלל לא הייתי ממליץ לשלב הנקה וטיפול נוגד דיכאון. עדיף להפסיק להניק או לחילופין לנסות טיפול פסיכולוגי (כמו טיפול קוגנטיבי-התנהגותי) במקום תרופות.

ערב טוב אני רוצה להזכיר שאכן שאלתי את השאלה בקשר לטומפקס את הפסיכיאטר שלי ומדוע הוא הוסיף אותו לפבוקסיל והוא אכן ענה לי שהוא מתבסס על מחקר שמורה על הטומפקס כקטליזטור ביחד עם הפבוקסיל ואני אכן מקווה שזה יעזור לי למרות שנדרש ממני כוח סבל עצום היות והעליה במינון היא מאד איטית. אך שאלתי הערב היא שונה. האם יתכן כאב באשכים כתוצאה ממתח, מחשבות טורדניות וחרדות? המשך ערב נעים ותודה מראש

שלום רב, מה שאתה מתאר מאד לא שכיח. אבל- חרדה ומתח יכולים לגרום לכמעט כל תופעה גופנית, כולל אפילו פריחה וחום. אבל בבעיות גופניות שלא שכיח שהן נגרמות מחרדה, כמו כאב באשכים, רצוי לבדוק היטב היטב שאין סיבה אחרת.

יש לי שאלה: כמי שסובלת מחרדות קשות, אנ י לוקחת וואבן לפי הצורך. לאחרונה לקחתי הרבה יחסית. הבנתי שלוואבן מתמכרים רק לעיתים נדירות. אבל, אם מתמכרים, האם אחר כך ניתן להגמל לאחר שבועיים שלושה של הפסקה? ואם אח"כ שוב צריך, האם היעילות היא אותה יעילות? אגב, כדור אחד לא עוזר לי אף פעם. שניים שלושה זה כבר יותר הגיוני. ובקשר למה שאמרת לדנה בנושא הדיכאון, שהדכאון מחמיר עם השנים, זה ממש ממש לא מעודד......... ובנושא הנוראדרנלין בבקשה תסביר על מה הוא פועל והאם הוא מרגיע גם את המחשבות? תודה.

שלום רב, הרבה שאלות.... ננסה לעשות סדר: 1. נכון, בד"כ לא מתמכרים לואבן, אבל זה יכול לקרות. בכדי להקל על ההפסקה בטיפול, כדאי לעשות את ההפסקה בהדרגה עם ירידה הדרגתית במינון. אם מדי פעם תעשי הפסקה של שבוע עד 10 ימים בטיפול לא תתמכרי. 2. אין בעיה לחזור לטיפול בהמשך וההשפעה תהיה בדיוק אותה השפעה כמו קודם (דבר שלא מובטח בתרופות אחרות, כמו נוגדי דיכאון). 3. נוראדרנלין הוא חמר במוח שקשור בעיקר לדיכאון. חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון עובדות על העלאת הנוראדרנלין לצורך שיפור בדיכאון. הוא לא משפיע כל-כך על חרדה ולא על מחשבות חרדתיות.

לתשובה מספר 1: לא הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר מידי פעם. לתשובה מספר 3: מה ניתןלעשות תרופתית נגד חרדות שנמשכות שנים? הרי אני צריכה לתפקד. קשה לתפקד כשכואבת הבטן ורועדים......

באחד הפורומים באינטרנט קראתי מישהו שטען שכאשר רופא משפחה בקופת חולים רושם לך תרופה פסיכיאטרית כמו ואבן הוא מעביר על כך דיווח למשרד הבריאות, האם הדבר נכון ? האם רק חולים כרוניים נוטלים תרופות הרגעה כמו ואבן או שיתכן שגם אדם בריא בדרך כלל יקבל מרופא המשפחה ואבן (או תרופה פסיכיאטרית שונה מאותה משפחה) לצורך הרגעה ?

שלום רב, רופאי משפחה מוסמכים לרשום מגוון גדול מאד של תרופות, בינהן גם סוגים שונים של תרופות פסיכיאטריות, כמו ואבן. אין דיווח ישיר מרופאי משפחה למשרד הבריאות על חולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות. הרופא מחוייב להעביר דיווח רק אם הוא חושב שמצבו הרפואי (גופני או נפשי) של האדם עלול לסכן אותו בנהיגה, ואז האדם מוזמן לועדה שתבחן את יכולותיו ומצבו. מהכרותי רוב רופאי המשפחה לא מדווחים על מטופלים כאלה גם שהמצב מחייב דיווח. כלומר, קיים אפילו תת-דיווח.

שלום רב! יש לי שאלה, אמא שלי בת 61, נמצאת בבית לקראת פנסיה, החליטה ללכת לניורולוג ולבקש כדורים נגד דכאון , להעלת מצב רוח, הרופא רשם לה רסיטל בבוקר ועוד כדור לשינה טובה בערב. היא השתמשה יומיים והפסיקה, מאז מלווים אותה כאבי ראש חזקים , היא הייתה במיון פעמיים עשו לה בדיקות, הזמינה רופאים כמה פעמים הביתה וכדורים נגד כאביראש לא ממש עוזרים לה. הרופת משפחה אמרה להמשיך טיפול בריטלין. האם זה יכולים להיות תופעות של הריטלין כאבי ראש חזקים, בלתי נסבלים? הרופא שלה נמצא בחופש ואין למי לפנות. בתודה מראש.

שלום רב, האם את בטוחה שהיא לוקחת ריטלין? האם יתכן וזו תרופה בשם דומה? אינני מבין מה פתאום ניתן לה ריטלין, כי זו תרופה להפרעות ריכוז וקשב שניתנת בד"כ לילדים. בכל מרקרה, ריטלין בד"כ לא גורם כאבי ראש. אנא בדקי שוב את שמות כל התרופות שהיא נוטלת וחיזרי אלי, ונראה איך ניתן לעזור.

האם כל חרדה נובעת בהכרח מליקוי בהפרשת סרוטונין(כלומר מחסור) או שיתכן ומדובר במחסור של חומר אחר הקרוי GABA? התרופות שמשפיעות על הסרוטונין מעצבנות אותי ואלו שמשפיעות על ה-GABA עושות את העבודה...

יצחק שלום, ההבנה שלנו המנגנונים הקשורים לחרדה במוח היא מוגבלת מאד. מבחינה זו אנחנו כמו העיוורים שהגיעו לפיל ומיששו אותו ואח"כ נתבקשו לתאר את הפיל. זה שעמד ליד הרגל שלו אמר שפיל הוא כמו עמוד גדול. זה שעמד ליד החדק אמר שהפיל הוא סוג של נחש, וזה שעמד ליד האוזן אמר שהפיל הוא כמו וילון מחוספס. גם אנחנו מצליחים לראות נקודות שונות במוח הקשורות לחרדה, והתמונה הכללית קצת פחות ברורה. בכל מקרה- מבחינת הטיפול- מה שטוב לך- תקח. מה שלא- אל תקח. היכן כאן ההתלבטות?

שוב אני ממליצה לכל מי שמתעניין בבריאות הגוף והנפש לקרוא את הספר של ד"ר אריק ברוורמן "אפקט הקצה". בין השאר הוא מסביר בדיוק למה יש אנשים שהבעיות הרגשיות שלהם נובעות מחוסר סרוטונין (המוליך ש"אחראי" על יכולת ההנאה שלנו) לבין הגאבה (המוליך שאחראי על תחושות רוגע) מ"מחקר" אישי שאני עושה מסתבר לי יותר ויותר שרוב החרדות נובעות מחוסר גאבה דווקא ולא מחוסר סרוטונין. אולי כדאי שהפסיכיאטרים יקחו זאת בחשבון. לדעתי הבנה יותר עמצוקה של הנפש נדרשת על מנת לאבכחן אנשים, וזה לא בסדר לתת לאנשים תרופות שיכולותך להזיק ואם זה לא עובד אז להחליף לאחרות. אתם שוכחים שנגרם גם נזק בתהליך. אם לא נזק גופני אז בודאי נזק נפשי. לפעמים הסימפטומים מחמירים עקב טיפול לא מתאים, ועצם זה שהתרופה לא עוזרת גורמת לחרדות נוספוטת (כגון האם אני חשוך מרפא, חלילה) בנוסף - כרופאים אתם מתמקדים בתפקוד המוח במצב של "מחלה" ולא במצבו ה"רגיל". אם הייתם עושים מחקרים על איך אנשים "נורמלים" מתפקדים ואיזה שינויים חלים אצלהם במוח, אולי הייתם מגלים שיש פעילויות פיזיות ואחרות שגורמות להעלאה ספונטנית של הגאבה ושל הסרוטונין, ואז הייתם ממליצים על ספורט ומדיטציה, בשילוב עם טיפול ספיכולוגי ממוקד להגברת הרצון הפנימי, העלאת הערך האישי וחיבור לרגש, במקום ישר לרוץ לטיפול תרופתי

שלום לדר' רציתי בבקשה לדעת את השפעותיהם של הכדורים הנ"ל על המוח. אני לוקחת ציפרלקס מזה כשנה וחצי עקב דיכאון, שגורם לי להרדמות למרות שאני יושנת מספיק שעות בלילה. שעתיים אחרי היקיצה, אני שוב מחפשת לישון, זאת בנוסף לפגיעה בזיכרון, במידה ואני שוכחת לקחת יום אחד כדור אני מרגישה צלולה יותר.מה הנזק למוח בזמן לקיחת הכדורים והאם הוא הפיך והאם יודעים בוודאות לגבי הפעולה שלו ? בנוסף אומרים כל הזמן שהכדורים לא ממכרים אז למה קשה להפסיק אותם ומדוע קיימות תופעות לוואי בזמן הניסיון להפסקתם. תודה

אפרת שלום, ציפרלקס אכן גורם לעיתים לטשטוש. זוהי לא תופעה שקורית הרבה, אבל היא בהחלט מוכרת. ועדיין- זה לא מעיד על שום נזק לטווח ארוך שנגרם ע"י התרופה. בעצם ניתן לומר כי אין שום נזק ארוך טווח הנגרם מציפרלקס. הקושי בהפסקת הטיפול אינו קשור להתמכרות, ותופעות הלואי סביב הגמילה גם הן לא קשורות להתמכרות. התמכרות היא פיתוח תלות בחומר זר שהגוף לא זקוק לו מבחינה טיפולית, כמו שיכול לקרות עם אלכוהול או סיגריות. להבדיל- אם מישהו מתרגל למשקפיים ולא יכול אח"כ ללכת בלי המשקפיים- זו לא התמכרות. גם תופות הגמילה אינן קשורות להתמכרות אלא לתקופת הסתגות של הגוף למצב החדש. זה בדיוק כמו שהרבה פעמים בתחילת הטיפול רואים תופעות לואי שחולפות תוך שבוע-שבועיים, כחלק מהסתגלות הגוף לתרופה, כך בהפסקה ישנן תופעות הקשורות להסתגלות הגוף למצב החדש.

מתוך הודעה שפורסמה בקומונה של בריאות הנפש ברשת: "שימוש ארוך טווח ב-BZ – בדומה לשימוש ארוך טווח בסמים רבים אחרים – גורר הסתגלות (אדפטציה) פיזיולוגית של מערכת העצבים. הסתגלות זו היא הבסיס הביולוגי לסבילות הפרמקולוגית (הצורך להגדיל את כמות הסם הנלקחת כדי לשמור על עוצמת השפעה קבועה), וכן לסמפטומי הגמילה המופיעים עם הפסקת השימוש בסם. כידוע, סבילות וסמפטומי גמילה הם שני המאפיינים של תלות פיזיולוגית. (יש לאמר כי בעוד שאין ספק לגבי הסכנה להתמכרות לשימוש ב- BZ, ישנם בספרות הקלינית חילוקי דעות ביחס למידת הסבילות המתפתחת בעקבות שימוש ארוך טווח ב-BZ, ובכל מקרה יש לשקלם כנגד התכונות האנטי-חרדתיות של הסם). " תרופות מרשם מסוג BZ הן סמים ממכרים לכל דבר. זה שזה עוזר וזה שזה בפיקוח רפואי לא משנה ממש את העובדה הפשוטה הזאת "

שלום דוקטור, אחרי כל הבדיקות שעברתי שהיו תקינות , אובחן אצלי גלובוס בגלל מחנק / כמו משהו תקוע לי בגרון כבר שנה . אני לוקחת כבר כמה חודשים Alpralid 0.5 , בהתחלה זה עזר , אבל כנראה שהגוף התרגל והתרופה הפסיקה להשפיע ניסיתי קסנקס וזה לא עזר , ואני גם מרגישה שאני התרגלתי ולא יכולה בלי הכדורים . היתי אצל פסיכיאטר והוא אמר שהרגשה כמו שיש לי זה אומר שזה מצב חרדה , אבל אני לא מרגישה ממש בלחץ ... מה שמפריע זה מחנק וגוש שתקוע לי בגרון כבר שנה. הוא רשם לי ציפרלקס 10 מג + Alpralid עד שציפלקס יתחיל להשפיע , השאלה שלי העם ציפרלקס עוזר לשחרר את הגרון ? ועם יש איזה תופעות אחרי נטילת התרופה ... תודה מראש דנה

דנה שלום, אני מסכים עם הפסיכיאטר שלך. הרבה פעמים גוש בגרון הוא ביטוי לחרדה שלא מרגישים אותה מבחינה נפשית והיא מתנתבת למקום גופני. ציפרלקס הוא טיפול מצויין כמעט ללא תופעות לואי. בהצלחה.

שלום. אני בת 29. כל חיי סבלתי מבעיות שינה ודכאונות שהחמירו עם השנים.בעיות אלו נובעות מדריכות יתר כתוצאה מילדות "לא קלה" בבית.אחרי ניסיונות שונים מצאתי שטרזודיל בשילוב תירגול בשיטה קוגניטיבית מובילים אותי למקום טוב יותר. הבעיה שיש לי בגוף מן עצבנות כזאת - אני אסביר : אני כל המזן משחקת עם האצבעות של הידיים, מקפיצה שרירים, זזה... כשאני עצבנית זה אפילו מחמיר. אני לגמרי מודעת לזה, וזה מפריע לי, אבל אני מרגישה שאני חייבת לעשות את זה.מביך אותי לדבר על זה עם הפסיכיאטר שלי (הוא לא יודע כי כשאני עם אנשים אני עושה את זה יותר מוצנע),אבל מצד שני, אני רוצה להפסיק את זה.מה לדעתך התופעה הזאת?

שלום רב, מי טיפל בך קוגנטיבית? הפסיכיאטר שלך?

לא. פסיכולוג שהפסיכיאטר המליץ עליו.

שלום רב, אני חושב ששווה לשקול טיפול קוגנטיבי נוסף, אולי בגישה קצת שונה כמו EMDR ואולי גם טיפול תרופתי אחר. אילו תרופות ניסית עד עתה?

לאחרונה גיליתי שלאחר כל ביקור של חברה שלי אצלי חסרים לי שטרות כסף מהארנק. היות ובדקתי את הנושא לפני ואחרי הביקור האחרון שלה - אני משוכנעת שמדובר בה. מדובר בחברה טובה (בת בית אצלי), ואני חושבת שהבעיה שלה היא לא רק כלכלית אלא בעיקר נפשית. כיצד מתמודדים מולה בנושא ? חבל לי לאבד חברה, אבל זה לא יכול להימשך. אני חוששת שאם אחביא את הארנק היא תיקח משהו אחר.

שלום רב, אם היא באמת חברה טובה, אני הייתי מציע לך להגיד לה את האמת כפי שהיא. לומר לה שהבנת שהיא לוקחת לך כסף, ואת לא כועסת כי את מבינה שהיא לא שולטת בזה. ולהציע לה להגיע לטיפול, עם תמיכתך ועזרתך. יש בגישה זו סיכון, אבל מאידך מה האופציות? שתמשיכי לחיות בפחד ובהסתרה ממנה, והיא תמשיך לגנוב ממך?

יש לי שאלה בקשר למחשבות שווא : האם אדם מופנם יכול לסבול מדלוזיות כתוצאה מבעיות בתקשורת? לדוגמה, אם אדם חושד שעקבו אחריו לאחר שגילה שמישהו יודע עליו דברים שלא היה יכול לדעת בדרך אחרת, ואדם זה מתבייש וחושש לשאול איך מידע זה הגיע אליו, האם מצב זה עלול לגרום לדלוזיות פרנואידיות קשות אבל הפיכות אם יתאפשר לברר בדיוק כיצד הגיע המידע לאדם השני? (ויתכן שגם יתברר שמדובר בצרוף מקרים או בפרוש לא נכון לדברים שאמר ה"חשוד"). זאת, כמובן, בתנאי שהתשובה תהיה כנה ולא מושפעת מחשש לפגוע באדם החושד שמתגלה כשברירי? אני מקווה שהצלחתי לנסח את השאלה באופן ברור עד כמה שניתן. תודה מראש.

סיגל שלום, נדמה לי שהבהרת את עצמך היטב. דלוזיה, בהגדרה, אינה ניתנת לשינוי ע"י שיכנוע הגיוני. לכן מה שאת מתארת לא יכול להיות דלוזיה אלא מה שנקרא בשפה המקצועית over valued ideas. אלו מחשבות בעוצמה ובחומרה נמוכה מדלוזיות, והן ניתנות לשינוי ע"י שיכנוע הגיוני.

עד לפני כמה חודשים אמי היתה אדם נורמלי לחלוטין.לאחרונה התחילה להתנהג בצורה מוזרה כמו לדמיין דברים שרוצים לרצוח אותה, מתחילה לקלל, לדבר שעות על גבי שעות בלי להפסיק על אותם דברים ובלי לשים לב למה שמדברים איתה. בוכה בלי הרף ממש אדם אחר לחלוטין,לאחרונה זה החמיר ולקחנו אותה למיון בתל השומר משם הפנו אותה לגהה ולאחר שיחות במשך היום היא שוחחרה עם המלצה לדבר עם פסיכיאטר.היא מסרבת לגשת לדבר עם פסיכיאטר.שאלתי היא האם תוכל להמליץ לי על מוסד פסיכיאטרי פרטי כמו בית מלון עם השגחה צמודה,וחדר פרטי שבו נוכל לאשפז את אמי שתקבל את הטיפול הטוב ביותר.מחכה לתשובה דחופה.

אריאל שלום, אינני ממליץ כאן על רופאים פרטיים או מוסדות פרטיים. יחד עם זאת, עם מישהו מהמשתתפים יתן המלצה אשמח לפרסם אותה.

שלום אני בת 26 סובלת מOCD קשה (אשר לא הצליח "להיעלם" אחרי טיפול פיסוכלוגי ממושך-וכתוצאה הופניתי לטיפול תרופתי), לקחתי במשך כמה שנים רסיטל 60 מ"ג ביום (3 כדורים) היה שיפור חלקי במצבי אך לאחרונה הרגשתי שהכדור כבר אינו עוזר ומצבי נשאר אותו דבר, פניתי לפיסכיאטר בבקשה להחלפת הטיפול, קיבלתי לוסטרל למשל חודש אשר גרם לי לנדודי שינה וכעת אני לוקחת ציפרלקס (כבר כ-3 שבועות). כמו כן יש לציין שבשנים האחרונות אני סובלת מעליה כרונית במשקל, שנובעת מתאבון מוגבר. אני אמנם מנסה "לאזן" אותו עם הרבה ספורט אך עדיין מה ש"נכנס" גבוה מ"מה שיוצא" והתוצאה עליה במשקל... בנוסף אני סובלת מחוסר חשק מיני כמעט לחלוטין, אני לא יודעת אם זה כתוצאה מהכדורים או כתוצאה גם מהעליה במשקל שגרמה לירידה בביטחון העצמי או גם וגם... (אני נשואה טריה כשנה לבן זוג מקסים שאיתי כבר כ-6 שנים...) שאלתי היא: האם לציפרקלס פחות תופעות לוואי מאשר הרסיטל בעניין העליה במשקל והחשק המיני? והאם הוא מתאים בכלל לOCD? עפ"י העלון זה מיועד בכלל לטיפול דיכאון וחרדה... האם יש טעם לשקול שוב טיפול פסיכולוגי? אני מרגישה עדיין מאוד "תקועה" במלא תחומים בחיי בגלל הOCD ולצערי נראה שהכדורים-שאני כבר לוקחת במינון הכי גבוה- הגיעו לקצה היכולת שלהם לעזור כי כבר המון זמן אין שיפור במצבי. אודה על חוות דעתך המקצועית

סוזי שלום, אמנם ציפרלקס לא מותווה ל- OCD אבל כיוון שכל בני משפחתו (משפחת ה- SSRI) יעילים ב- OCD קרוב לודאי שגם הוא יעיל. מבחינת תופעות לואי, לציפרלקס הכי פחות תופעות לואי מכל התופות האחרות, גם בהשפעה על משקל וגם בהשפעה על חשק מיני. בהצלחה.

הפסיכיאטרית נתנה לי תרופה-TRANXAL.מה אתה יודע על התרופה ? כמה היא ממכרת ?וכמה היא מומלצת לשימוש?

שלום רב, טרנקסאל היא תרופה ישנה וטובה ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו ואליום, קלונקס, ואבן ו-קסנקס). היא מגיע במינון 5 מ"ג ו- 15 מ"ג. המינון המירבי המקובל הוא 45 מ"ג. סכנת ההתמכרות קטנה יחסית, ורואים התמכררות בעיקר באנשים עם רקע התמכרותי לסמים / סיגריות /אלכוהול. סכ"ה מדובר בתרופה טובה ונוחה לשימוש.

דר' יקר בני הצעיר הוא בן 18.5 . לפני כשנתיים שכל את אביו אשר מת בפאומיות ממחלה. בשנה הראשונה הוא הלך לביה"ס החל תיכון חדש ומגמה שרצה והיה נחוש ומלא תוכניות.לאחר שנה הוא נחל לשקוע ולאט הפסיק ללכת לביה"ס , הסתגר בחדרו הודיע שאינו מעוניין ללמוד אבל חמור מכך הוא בילה ימים ובועות סגור כל היום בחדרו, כשרק בלילה כשכולם ישנים מגיח לאכול. לאחר חודשים שהתנתק מכולם ולאחר שניסיתי לקחת אותו לכל הרופאים כולל לפסיכולוג הוא אינו משתף פעולה. הוא שקע עמוק ורק לעיתים מוכן לדבר איתי או עם אחיו. לאחר שיחות עם פסיכולוג בשיטת חיים עומר ניסיתי את שיטת ההתערבות. זה עבד קצת לתקופה ושוב הוא שקע. שמעתי על פסיכיאטרית שאינני זוכרת את שמה שנוקטת בשיטה קיצונית אומנם אך יעילה.מכיוון שאני מיואשת וחסרת אונים מולו ומול חוסר שיתוף הפעולה של הילד ובעיקר מודאגת מאוד ממצבו, חשבתי שאולי משהו אחר יעזור. מקווה שתוכל לעזור לי ולבן שלי במצוקה זו. תודה אמא מודאגת

שלום רב, אכן נשמע שבנך זקוק להמון עזרה, וקצת קשה לו לקבל ולקחת את מה שמציעים לו. אולי גם קשה לו בגלל המשבר בו הוא שקוע. אינני יודע מיהי הפסיכיאטרית אליה את מתייחסת. אני גם לא בטוח מה הכיוון הנכון כעת. אנא צייני היכן את גרה, ואז יתכן ותוכלי לקבל כאן המלצות יותר מסודרות.

שתופעות של אבל לא תמיד מתחילות ומפסיקות על פי הספר. ייתכן שבשנה הראשונה לאחר מות אביו הוא עדיין לא הפנים את המכה וזה התעורר בשלב יותר מאוחר. ייתכן גם שהיתה לו איזו אכזבה בחייו שעוררה את הכאב של הבדידות והנטישה מחדש. חשוב מאד לכבד את האבל שלו ואם לא מדובר בנטיות אובדניות ברורות אולי רצוי דווקא להניח לו להשלים את התהליך עם עצמו. אם הילד עצוב זה קשה מאד לסובבים אותו להשלים עם זה. אבל אם מבינים שלחץ רק יחריף את הבעיה ויdרום לנזקי נפש נוספים, אולי עדיף פשוט להניח לזה, לחכות עוד כמה חודשים ואז להחליט. אמא, אם את רוצה ילד בריא כדאי לך להמעיט בהתערבויות פולשניות לנפש, שהיא דבר מאד רגיש ושביר. אף אחד לא יכול להבין ולהרגיש אותו יותר ממך. נסי לתקשר איתו מתוך מקום של אמפתיה וכבוד ולתת לו את המרחב שלו, לכבד אותו על אבלו ועל המצוקות שלו. זה לדעתי מה שיעזור

ד"ר שמגר כתבת להילה כמה הודעות מתחת... "האמת היא שידוע שככל שעובר הזמן התקפי דיכאון נוטים להיות קשים וארוכים יותר" האם תוכל קצת לפרט/דוגמא, לא כל כך הבנתי. ככל שעובר הזמן - ממתי, ועד מתי?

דפנה שלום, דיכאון בהרבה מיקרים הוא מחלה כרונית עם התקפים שחוזרים כל כמה שנים. ככל שהשנים חולפות בד"כ תדירות ההתקפים עולה, כלומר הרווח בין התקף להתקף קטן, ועדיין מדובר בטווח של שנים בין ההתקפים. כמו כן אורכי ההתקפים עולים והם נעשים עמידים יותר לטיפול. צריך לציין כי לא תמיד זה כך, ובהרבה מקרים מדובר על שנים רבות מאד (15-20 שנים) בין ההתקפים.

ד"ר שלום , בן 29 . נוטל מודל 200 מ"ג ליום ופריזמה 10 מ"ג לטיפול בחרדה. שאלתי: האם ניתן לשלב עם התרופות הנ"ל אומגה 3? קראתי איפשהוא שהאומגה 3 עובדת גם על הסרוטונין - אם כך אולי היא תפריע לפריזמה בעבודה?? תודה .

שלומי שלום, אין בעיה לשלב עם אומגה שלוש, למרות שחשוב לזכור שאומגה שלוש עוזרת בעיקר לדיכאון ופחות לחרדה.

שלום רב ד"ר, אני נוטלת 7 שנים פקסט 20 מ"ג עקב חרדות קשות. אני בת 40 ועליתי כ-35 ק"ג בשנים האלה, לחץ הדם שלי עלה ואני מטופלת בנורמיטן, כמו כן בתקופה האחרונה אי שקט, הזעה נוראית בשינה דפיקות לב מואצות, ישנוניות והרגשה רעה מאוד. כל הבדיקות מראות אישה בריאה לחלוטין. האם התרופה עושה את כל הבאלגן? ומה ניתן לעשות?

טליה שלום, שאלה לא פשוטה. ידוע שפקסט מעלה תיאבון ומשקל, לפעמים במידה ניכרת. אין השפעה ישירה על לחץ הדם, אבל הרבה פעמים עליה של 35 ק"ג במשקל יכולה לגרום לעליה בלחץ הדם. לגבי שאר הסיפטומים- בהנחה שהבדיקות הגופניות תקינות, אלו יכולים להיות סממני חרדה. במקרה זה יש לשקול שינוי מינון או החלפת טיפול.

שלום רב , הנני מעוניין לדעת מה הכוונה - פסיכונוירוזה . האם הכוונה מצב ביניים בין פסיכוטי לנוירוטי , ואם כן האם מדובר במחלת נפשית חריפה כמו סכיזופרניה ?. בברכה ניהול

שלום רב, המונחים פסיכוזה ונוירוזה הם קצת מיושנים, וכיום לא משתמשים במושג נוירוזה. אני מניח שמי שכתב זאת התכוון למצב פסיכוטי עם מאפיינים נוירוטים, כמו שלפעמים רואים בסכיזופרניה עם סימפטומים של OCD (שבעבר נחשבה לסוג של נוירוזה).

שלום הרופא שלי רשם לי מינון של 8 מ"ג רספירדל רציתי לדעת עם התרופה גורמת לעליה במשקל כי בעבר לקחתי תרופה אנטי פסיכוטית אחרת זיפרקסה ועליתי 10 ק"ג בחודש בתודה מראש מרי

מרי שלום, עקרונית כל התרופות מאותה משפחה יכולות לגרום לעליה במשקל, אבל זיפרקסה גורם הכי הרבה לעליה במשקל, ואילו ריספרדל הוא בין התרופות שהכי פחות גורמות לעליה במשקל. בשולי הדברים- מינון של 8 מ"ג הוא גבוה יחסית, ומקובל לתת אותו אחרי שמינונים נמוכים יותר עזרו רק חלקית. אם טרם התחלת בטיפול, הייתי מציע לעלות במינון באופן הדרגתי.

האם קיימת פרוצדורת מתן תרופות למתבגרים והאם יש תרופות שאסור . לא מומלץ לתת אותן למתבגרים כגון רסיטל?

שלום רב, אינני מומחה בילדים ונוער, ומוטב להפנות שאלה זו למומחה בתחום. למיטב ידיעתי יש תרופות שלא נהוג לתת לבני נוער, אבל כדאי לברר זאת אצל מומחה בתחום.