פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

13/10/2013 | 23:36 | מאת: עומרי

אני בן 18. ובשנה-שנה וחצי אחרונות התפתחה אצלי בעיה דיי מוזרה. בעיה מציקה, מקשה מאוד, ולעתים קרובות הורסת לי את החלומות. הבעיה היא כזאת - נניח שיש לי רצון כלשהו , למשל להצליח במבחן. אני בתוכי יודע שאני אמור להשקיע במבחן ויודע גם איך להתכונן אליו. הקטע הוא שאני מצליח לעשות את זה רק אם המטרה והדרך נשמרים בסוד, אסור שאף אחד אחר ידע על זה. במקרה שמישהו יודע על הרצון שלי... ישר , אין לי מושג איך , נפילת מוטיבציה מטורפת. מהרגע שמישהו יודע על זה , אני לא אצליח להשיג את המטרה . אני פתאום לא יצליח לעשות את הדרך. גם אם אני אשב 24/7 מול המחברת בשביל ללמוד אני לא אצליח להבין מה כתוב, אני אמצא תירוצים לא ללמוד ופשוט המוח שלי יפסיק לתפקד בכל הקשור לרצון הזה (הצלחה במבחן). זה בעצם המקרה הקל בבעיה . המקרה שקרה לי ממש בתחילת הדרך. לאט לאט זה מתעצם והבעיה מתרחבת. עכשיו רק מספיק לי שאני מדמיין שמישהו חושב על הרצון שלי , ואני כבר מפסיק לרצות אותו. שוב , המוח שלי באמת מנתק כל קשר עם הרצון הזה. זה יכול לבוא לידי ביטוי כמו שתיארתי וגם בצורה אחרת . למשל כשמישהו אומר לי מה לעשות. אפילו אם זה במאה אחוז בשביל לעזור. אם מישהו יגיד לי ללמוד למבחן .. אין סיכוי בעולם שאני אלמד/אצליח ללמוד למבחן. וזה קרה לי בנושא יותר קשה . קיבלתי פרופיל נמוך בצבא .. ורציתי להעלות אותו .. בשביל זה הייתי צריך להתאמן , לחזור לכושר ולהתפתח גופנית . התאמנתי בשקט, בסוד במשך חודשיים .. הייתי מרחק נגיעה מהעלאת פרופיל .. עד שאבא שלי הציע לי לצאת לרוץ ולהתאמן כי זה עשוי לעזור לי בחיי היום יום. מאותו הרגע הפסקתי להתאמן. לא יודע למה .. פשוט לא רציתי להתאמן יותר . ירד החשק לגמרי. המטרה פתאום נראתה לי מאוד גרועה ולא חשובה בעיניי. (בסופו של דבר לא הצלחתי להעלות פרופיל) והיום , המצב קיצוני הרבה יותר . היום כל המשפחה שלי מכירה את הבעיה. אני ביקשתי מהם לא להציע לי יותר כלום ולא לחשוב אפילו על דברים שאני רוצה . אני מצידי הבטחתי שאני לא אפנה אליהם יותר להתייעץ בבחירות שלי ובשום דבר אחר . הם כל הזמן מחדש כועסים עליי שאני לא מספר כלום .. הם כבר לא יודיים מי אני. ( אני חייב להגיד שבאמת , כשאני לא מספר על הרצונות שלי הם באמת יוצאים לפועל). במשך חצי שנה אחורנית מהיום , אני מחרים כל דיבור או מחשבה או רמיזות על לימודים. ההורים לא יודעים מה המצב הלימודי שלי .. אין להם מושג מה הציוני בגרות שלי . הם מאוד מאוכזבים מהעניין הזה וכל הזמן מזלזלים ואומרים לי ש"הבעיה" הזאת מטומטמת ושאני ממציא הכל. ואני באמת מרגיש חרא עם זה כי ההורים באים להציע משהו שיכול לעזור .. באמת מכל הלב .. ואני פשוט מתפרץ " לאא , אל תוציא מילה !! אסור לי לשמוע על זה!." ואז הם ישר מתעצבנים ומתאכזבים. לפני שבועיים הייתה לנו אסיפת הורים . ביקשתי למורה לא לקיים אותה עם הוריי בגלל הבעיה וניסיתי לספר לךלה על זה אפילו. אבל היא לא הסכימה לבטל . ומאז האסיפה ומאז שההורים יודעים את הציונים אני מדרדר לימודית ברמה מטורפת . (אני לוקח סיכון שאני הולך לספר את זה עכשיו) - לפני האסיפה באתי לכל יום לימודים .. הקשבתי להכל. למדתי בבית וכל זה בסוד. קיבלתי בשתי מבחנים 100 ו 98 . אחרי האסיפה ועד היום . כבר החסרתי שתי יומיים וקיבלתי בשתי בחנים 0 , 30 . כי לא הצלחתי ללמוד אליהם. (וזה כי ההורים יודעים מה אני אמור לעשות). בטח הבנת שהבעיה הזאת תחסום אותי בכל דבר בחיים. במיוחד שכל יום זה נהיה עצום וגדול יותר . מה יקרה לי בצבא שהמפקד יתן לי לקודות? או שהמעסיק בעבודה ירצה לקדם אותי ויתלה בי תקוות. מה יהיה עם בן/בת זוג? איך נוכל לחיות ביחד בלי שהוא/היא ידע/תדע מה המטרות שלי בחיים? . אני רק חייב להגיד שזה לא קורה לי כי מצפים ממני וזה לא מלחץ של אחרים. חייב עזרה בבקשה . אני הולך ליפול בחיים בגלל זה :/ סליחה על אורך ההודעה .

14/10/2013 | 07:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום עומרי, עליך לדעת שאי אפשר לעשות אבחנות פסיכיאטריות על סמך הודעה בפורום (גם אם היא ארוכה ומפורטת). בשביל זה צריך פגישה ובדיקה פנים אל פנים עם פסיכיאטר. לכן אתה צריך להתייחס למה שאני כותב בהמשך כאל מידע כללי ולא המלצה טיפולית או אבחון. מה שאתה מתאר יכול להיות הפרעה שנקראת "הפרעה טורדנית כפייתית" (OCD). אני ממליץ שתפנה לפסכיכיאטר לצורך התיעצות ואבחון. גם אם יש OCD וגם אם יש לך משהו אחר, מצבים פסיכיאטריים רבים ניתנים לטיפול יעיל באמצעות תרופות או טיפול פסיכולוגי.

14/10/2013 | 10:13 | מאת: לעומרי

שמע אני מבין אותך , אני גם לפעמים מרגיש ככה , אבל לא בצורה שתיארת , שזה משפיע עליך ממש. יכול להיות שהבעיה שלך נובעת מסוג של לחץ? כי אם הרי מישהו יודע על התוכניות שלך , אזי יש לו ציפיות ממך ואולי אתה מפחד מזה שלאנשים יהיו ציפיות ממך כי אם לא תשיג את המטרה אז בעצם אתה תאכזב אותם ויותר מזה הכבוד שלך ירד בעיניהם. חשבת על זה?

13/10/2013 | 14:26 | מאת: חיים

האם ייתכן או שיש מצב שתרופות אנטי-דיכאוניות מהדור החדש ממשפחות ssri ו snri ייכשלו בטיפול ואילו תרופות מהדור הישן ממשפחת הטריציקליים TCA (כמו מרוניל) יצליחו בטיפול , ואם כן אז מה הסיבה לכך ?

13/10/2013 | 21:50 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חיים, התרופות האנטי דיכאוניות מהדור הישן יעילות לטיפול בדיכאון לא פחות מן החדשות ולכן בהחלט ייתכן שאלה יצליחו לטפל היכן שאלה כשלו. חסרונותיהן של התרופות מהדור הישן והסיבות להעדפת התרופות מהדור החדש הן בתחום תופעות הלוואי ולא בתחום היעילות הטיפולית. לתרופות הישנות יש שיעור גבוה הרבה יותר של תופעות לוואי.

13/10/2013 | 13:00 | מאת: איציק

ראיתי שמומלץ לקחת רסיטל באותה שעה פעם ב-24 שעות , השאלה שלי היא עד כמה זה צריך להיות באותה שעה ? אם אני לוקח נגיד בשעה 10:00 אז זה באמת קריטי אם ביום למחרת אני יקח ב-8:00 או ב - 12:00????

13/10/2013 | 13:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום איציק, ממש לא קריטי לדייק על הדקה. אתה יכול לקחת את הכדור של הבוקר גם אחר הצהרים, אם שכחת ליטול אותו בבוקר. אבל, אם שכחת לחלוטין ליטול את התרופה ביום מסוים אסור לך להכפיל מינון למחרת. פשוט תדלג.

13/10/2013 | 18:53 | מאת: איציק

קראתי שאחת האזהרות בלקיחת רסיטל היא: ציטאלופרם עלולה לפגוע בתיפקוד התפישתי (קוגנטיבי), רצוי להימנע מהפעלת ציוד מסוכן בזמן הטיפול. עכשיו אני שואל עד כמה הדבר שכיח? מכיוון שכל המטרה שאני לוקח את התרופה הזאת היא בשביל לשפר את היכולת הקוגנטיבית שלי שנפגעה ככל הנראה עקב חרדות ודיכאון. אז אולי(במידה ואכן התופעה שכיחה) חבל להתעסק עם התרופה הזו , ולעבור לתרופה נוגדת דיכאון אחרת שהיא אינה פוגעת ביכולת הקוגנטיבית.

לי עליה. הבנתי לא ראית אותה ביכלל אה? רק אני רואה אותה אה. וואלה חכם אתה שתהיה לי בריא איזה ד"ר חכם אתה. לא פלא שנהיתה פסיכיאטר. אני מאחלת לך אושר ועושר כול טוב המון בריאות ושתשיג כול שנפשך חפצה להשיג. תאמין לי אין דברים כמוך, אתה המלאך השומר על כול החולים,המסכנים ושנפשם לא משגת להשיג את מבוקשם. מי יתן וכול הרופאים ילכו בדרכייך וילמדו דרך ארץ,נועם סובלנות ויפי הנפש כפי שמצוי אצלך מאז ומעולם. מהבובה הפציינטית החדשה שלך פה בפורום.

12/10/2013 | 22:30 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא שאלת כלום.

12/10/2013 | 13:46 | מאת: ש

שלום דר יכול להיות שציפרלקס גורם לחוסר תאבון אני שלושה שבועות עם עד

12/10/2013 | 21:31 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ש, כן, ציפרלקס יכול להשפיע על התיאבון בשני הכיוונים. אצל לא מעט אנשים הוא גורם ירידה בתיאבון.

12/10/2013 | 12:41 | מאת: משה

אני סטודנט. בתקופת הבחינות אני מתקשה לעמוד בלחץ. אני לקוי למידה, אך אין לי בעיות קשב וריכוז. חברים מספרים לי שהם נוטלים ריטלין / קונצרטה בתקופת הבחינות וזה ממקד אותם. האם זה יזיק לי לקחת בתקופת הבחינות בלבד? בכוונתי לעשות זאת באופן חוקי, אם כי הרופא שלי ממש לא מתלהב מזה. תודה

12/10/2013 | 21:30 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום משה, כל תרופה יכולה להועיל ויכולה להזיק. כשאתה מחליט האם ליטול תרופה או לא אתה צריך לשקלל את הסיכוי שהיא תועיל מול הסיכון שהיא תזיק. אם אין לך הפרעת קשב וריכוז, הסיכוי שתסתייע בריטלין/קונסרטה הוא בערך 0. לעומת זאת יש סיכון גדול מ- 0 שהתרופה תגרום לך (כמו שהיא יכולה לגרום לכל אחד אחר) תופעות לוואי. המסקנה המתבקשת היא לדעתי ברורה. אני מסכים עם הרופא שלך שלא מתלהב מזה.

12/10/2013 | 10:30 | מאת: אילנה

שלום אני מרגישה בזמן האחרון חרדות קשות שמתבטאות בכל מיני תסמינים גופניים. כל הבדיקות עד כה בסדר. הייתי אצל פסיכיאטר והתחלתי לקחת ציפרמיל . אחרי תקופה קצרה השמנתי 10 קג והיה תאבון מוגבר. ביקשתי כדור שפחות משמין וקיבלתי פריזמה וגם הוא לא מתאים . ממנו מרגישה עוד יותר חרדות קושי לאכול (כמעט חזרתי למשקל מלפני 20 שנה) ולא מרגישה שיפור בחרדות אלא ההיפך. מבקשת המלצה לכדור מועיל נגש חרדות ושלא משמין...תודה מראש

12/10/2013 | 21:27 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אילנה, ציפרמיל ופריזמה שייכים למשפחת ה- SSRI. במשפחה זו הכדור שהכי פחות מגביר תיאבון הוא לוסטרל (שם החומר הפעיל sertraline). אפשר גם לשקול טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, שיכול להיות יעיל לא פחות מתרופות להפרעות חרדה מסויימות.

12/10/2013 | 08:17 | מאת: חן

שלום רב בהמשך למה שכתבתי לך שלפני 8 חודשים הפסקתי לקחת כדורים כמו ציפרלקס וקלונקס , הכאבים בגוף לא מפסיקים ומתח בכל הגוף וזה גורם לי במשך כל היום לחשוב על הכאבים ומטריד אותי , עשיתי בדיקות ואמ אר אי והכל תקין אני שוקל לחזור לכדורים סרוק סט שלקחתי במשך שנים , האם אתה חושב שזה לא מאוחר , והאם לדעתך הכאבים יחלפו אני התחלתי גם עם הקלונקס שנראה לי שזהו אין ברירה וזה לכל החיים וזה מה שמפחיד אותי , ציינתי שאני רווק ומאד רוצה למצוא בת זוג ואני מפחד שזה יפריע , אני סובל ואין לי איכות חיים , אבל לרגע אני לא מפסיק להלחם התחלתי טיפול הומונולוגיה . מה דעתך דחוף תשובה בתודה מראש חן

12/10/2013 | 21:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חן, ניסית כל מיני תרופות שלא עזרו ואתה שוקל לחזור לתרופה שכבר לקחת בעבר. השאלה מה לעשות במצב הזה היא שאלה מורכבת ודורשת התייעצות מפורטת עם פסיכיאטר בשיחה ובדיקה אישית ולא דרך הודעה בפורום.

12/10/2013 | 02:48 | מאת: דניאל

שלום ד"ר האם מניסיונך התרופה פרוזק עשויה לגרום לעייפות כמו שאר התרופות ממשפחת הSSRI?

12/10/2013 | 21:23 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כן.

11/10/2013 | 14:31 | מאת: דינה

אני בת 61 וזה כמה שנים שאני מדברת עם עצמי .לפעמים בקול.בכל מקום שאני נמצאת.ממה זה נובע?אני מקבלת כדורי סטרואידים בגלל בעיה בבלוטות.מה עלי לעשות והאם זה יחלוף.?

12/10/2013 | 21:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דינה, לדעתי לדבר עם עצמך כשלעצמו אינו בעיה פסיכיאטרית. בספר שר הטבעות של ג.ר.ר. טולקין, הקוסם גנדלף היה מדבר לעצמו בקול רם. כאשר העירו לו על כך אמר: "התרגלתי לפנות תמיד לחכם ביותר שבין הנוכחים".

11/10/2013 | 08:24 | מאת: ריקי

שלום מעוניינת להפסיק רסיטל שלקחתי במשך 3-4 חודשים כדור אחד ליום. איך אני עושה זאת בהדרגה. תודה ריקי

12/10/2013 | 21:19 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ריקי, צריך לרדת במינון ל- 1/2 כדור ליום ולהמתין חודש-חודשיים כדי לראות שאין הרעה במצבך כמו למשל חזרה של הדברים שהרסיטל טיפל בהם. אינני יודע למה נטלת רסיטל, ריקי, אבל ברוב המקרים 3-4 חודשים זה מוקדם מידי להפסיק את הטיפול, אפילו בהדרגה. תתייעצי על זה אם הפסיכיאטר המטפל ותבדקי אם זה הזמן הנכון להתחיל תהליך של הפסקת טיפול.

11/10/2013 | 06:09 | מאת: גולי

שלום רב, אני לא מסתדרת עם העייפות הנוראית אומנם רק 5 ימים ובכל זאת מצריך ממני לישון באמצע היום בכל הזדמנות-מאוד לא אופייני לי!! בנוסף יש התגברות של דיכדוך ןמחשבות ייאוש-(אני 6 ימים בטיפול וידוע כמגיבה באופן קיצוני לטיפולים תרופתיים לכן התחילו עימי ברבע כדור). האם אפשר לקחתאת הציפרלקס בערב ואז לפחות אשן טוב? האם זה קריטי מבחינת אפקט הטיפול זמן הנטילה. ומה לגבי תופעות הלוואי מתי אמורות להסתדר (הייאוש והגברת הדיכדוך?). בברכת שבת טובה.

12/10/2013 | 21:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גולי, בהחלט אפשר להעביר את הציפרלקס לערב, יכול מאד להיות שזה באמת יפתור את בעיית העייפות. שעת הנטילה לא משנה מבחינת אפקט הטיפול. אם הציפרלקס אכן יעזור לך להקל על הרגשת ייאוש ודכדוך, זה יקרה בהדרגה. לוקח 2-4 שבועות עד שההשפעה מתחילה ויכול לקחת כמה חודשים עד שהיא מתבטאת במלואה.

10/10/2013 | 11:56 | מאת: אנונימי

שלום רב, יש לי קרוב משפחה חולה סכיזופרניה (אובחן לפני שנים רבות). לפני תקופה מסויימת הפסיק לקחת את התרופות, כמובן בניגוד להוראות הרופא, והדרדר עד לנסיון התאבדות. הוא נפצע קשה מאוד, אושפז ועבר תהליך ארוך של שיקום פיזי. הוא חזר לחיים מלאים כולל עבודה ונראה היה שהוא בסדר. מצבו הטוב יחסית הביא אותו להחליט שיש לו את היכולת להסתדר ומכיוון לטענתנו הפסיכאטריה לא עוזרת לו, הפסיק שוב לקחת את התרופות. כמובן שהמצב מדרדר שוב והתנהגותו דומה לזו שהיתה לפני ניסיון ההתאבדות. הוא מסרב לקחת תרופות ומסרב ללכת לטיפול (כי "כלום לא עוזר") אנחנו לא רוצים להגיע לאשפוז כפוי ושואלים אם יש "שלב ביניים" בו ניתן יהיה לטפל בו למרות אי שיתוף הפעולה שלו ובכך למנוע אישפוז כפוי. ובכל מקרה, מה עושים? למי פונים? תודה

12/10/2013 | 21:13 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, יש שלב ביניים שנקרא טיפול מרפאתי כפוי. הטיפול הזה נועד לאדם שיש לו מחלה פסיכיאטרית, הוא נזקק לטיפול ומסרב לקבלו ואם לא יקבל את הטיפול מצבו עלול להידרדר ולהיות מסוכן. בטיפול מרפאתי כפוי האדם בא לקבל את הטיפול במרפאה כמו כל אחד אחר, אבל יש עליו איום מתמיד שאם לא יבוא, יאושפז בכפייה. צריך שתתייעצו עם הפסיכיאטר המטפל של קרובך ותבקשו שישקול אפשרות זו.

13/10/2013 | 08:39 | מאת: ענבר

קראתי על שיטה בשם DTMS (גירוי מגנטי עמוק) שנמצאת באישור כבר שנה וחצי בארץ. מדובר על פיתרון לאנשים שסובלים מדיכאון, חרדה, הפרעה דו קוטבית, פוסט טראומה ועוד מצבים נפשיים אחרים. אחד מהמטפלים בשיטה הוא פרופ' לבקוביץ' (פסיכיאטר ומנהל מחלקה בשלוותא) שפתח קליניקה פרטית (ברייסנקיור). מציע להתייעץ איתו כיוון שממה שאת מתארת הא באמת בשלב שזה יכול להתאים לו אחרי כ"כ הרבה נסיונות של טיפולים קונבנציונלים.

13/10/2013 | 11:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ענבר, שיטת dTMS היא אכן שיטה חדשה ומבטיחה. פרופ' לבקוביץ הוא אכן אחד הקלינאים והחוקרים המובילים בשיטה זו. dTMS אינו מתאים לטיפול בסכיזופרניה ולכן לא מתאים להרחיב עליו בשרשור הזה.

10/10/2013 | 11:43 | מאת: אני

קלונקס בכמות של 1 מ"ג ועוד 0.5 מ"ג בבת אחת זה מינון שלא מזיק? אפשרי?

12/10/2013 | 21:05 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

בדרך כלל, כמות כזו נחשבת ללא מזיקה. חשוב לי להדגיש שזה "בדרך כלל". התשובה הספציפית, מצריכה נתונים נוספים כמו: מחלות רקע, תרופות נוספות, אלרגיות, הרגלים (אלכוהול, סמים), היסטוריה של נטילת התרופה הזו בעבר ועוד.

10/10/2013 | 10:18 | מאת: שי

שלום, באילו מקרים מאשפזים אדם בכפיה במחלקה פסיכיאטרית?

12/10/2013 | 21:02 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שי, המצבים בהם מאשפזים אדם בכפיה במחלקה פסיכיאטרית מוגדרים בסעיף 9 לחוק לטיפול בחולי נפש (1991). החוק קובע שאשפוז כפוי יכול להתקיים רק כאשר אדם חולה במחלת נפש ובשל מחלתו נפגע שיפוטו. בנוסף לקיומה של מחלה נדרש שלאדם יהיו בגלל מחלתו גם התנהגויות חמורות או מסוכנות: 1. התנהגויות שמסכנות אותו או אחרים. 2. התנהגויות שגורמות לפגיעה חמורה ברכוש. 3. התנהגוית שגורמות לזולת סבל נפשי חמור או פגיעה חמורה באיכות החיים. 4. העדר יכולת לדאוג לצרכיו. בפועל הפסיכיאטר המחוזי ממעט להוציא הוראת אשפוז בגלל פגיעה ברכוש, באיכות החיים או סבל נפשי חמור לזולת, כי אלו דברים די סוביקטיביים ויש בהם פתח למניפולציות. לא כל מצב פסיכיאטרי נחשב מחלת נפש לעניין החוק הזה. המונח "מחלת נפש שבעטיה נפגע שיפוטו" משמעה בחוק הזה, הפרעה פסיכוטית (למשל סכיזופרניה או מחלה דומה).

10/10/2013 | 09:51 | מאת: ש

שלום דר נכבד כמה זמן אפשר להגדיר את זמן תחילת טיפול בציפרלקס??כשלקחתי חצי חודש חצי כדור וחצי חודש כדור שלם. איך מתייחסים למינון המלא מבחינת זמן תחילת טיפול ותופעות לוואי שהן די נסבלות. תודה רבה

12/10/2013 | 20:50 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ש, אינני בטוח שהבנתי את השאלה נכון, אנסה לענות: בדרך כלל הטיפול מתחיל כאשר מגיעים למינון מלא (במקרה של ציפרלקס - 10 מ"ג ליום). תופעות הלוואי מופיעות בדרך כלל בתחילת הטיפול ודועכות עם הזמן, לעומת זאת ההשפעה נוגדת הדיכאון והחרדה מופיעה בהדרגה, על פני כמה שבועות ולוקח 2-4 שבועות עד שהיא מתחילה.

09/10/2013 | 18:26 | מאת: שאלה

למה יש כל כך הרבה כדורים נוגדי-דיכאון ? לפי מה הפסיכיאטר מחליט איזה כדור לתת לאדם מדוכא? ציפרלקס או פרוזק או וכו'? האם כל הריבוי הזה נובע זה פשוט חברות שונות שכל אחת רוצה להרוויח כסף?

12/10/2013 | 18:11 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: למה יש כל כך הרבה כדורים נוגדי-דיכאון ? רק 60% מהאנשים שמתחילים טיפול תרופתי (ולא משנה איזה) ייעזרו בו ויחלימו. השאר צריכים לנסות תרופות אחרות ולכן יש שוק להרבה תרופות, לא רק אחת לפי מה הפסיכיאטר מחליט איזה כדור לתת לאדם מדוכא? כאשר מנסים תרופה בפעם הראשונה, לכל התרופות הנוגדות דיכאון סיכוי דומה פחות או יותר להביא תועלת. השיקולים בבחירת תרופה: פרופיל תופעות לוואי, העדפות של המטופל, מצבו הרפואי הכללי של המטופל, שיקולים כספיים של המטופל וטיפולים קודמים אם היו. האם כל הריבוי הזה נובע זה פשוט חברות שונות שכל אחת רוצה להרוויח כסף? חברות תרופות רוצות להרוויח כסף וזו גם זכותן. אני מניח שגם את/ה לא עובד חינם. אם הייתה תרופה אחת שפותרת את הבעיה, לא היה צורך בתרופות שונות, לא היה להן שוק ולא היה שם כסף להרוויח.

09/10/2013 | 15:50 | מאת: קרן

האם במצב של התקף חרדה קשה מותר לקחת עוד כדור לוריוון מעבר לכדור הלוריוון שנלקח? אם כן, מה ההפרש בין הראשון לשני?

12/10/2013 | 18:00 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, התשובה לשאלתך תלויה בכמה גורמים, כמו תדירות התקפי החרדה, טיפול אחר (תרופתי או פסיכולוגי) שאת נוטלת במקביל ללוריוון, כמויות הלוריוון שנטלת לאורך זמן בעת האחרונה ועוד. אני ממליץ להתייעץ על כך עם הפסיכיאטר המטפל.

09/10/2013 | 15:03 | מאת: מיכל

שלום רב, אני נוטלת ויאפקס 150 xr לאחר החלפה מציפרלקס.. זה כרגע המינון הזמני שלי ואני אמורה להעלות אותו עוד שבועיים, הפסיכיאטרית שלי בחו"ל ועומדים להיגמר לי הכדורים במינון 150 מ"ג. נותרו לי כדורים במינון 75 מ"ג שלקחתי בתחילת תהליך ההחלפה ושאלתי היא האם ניתן לקחת שני כדורים במינון 75 מ"ג שיהיו שווי ערך לכדור אחד של 150 מ"ג?? אשמח לתשובת מומחה בהקדם! תודה והמשך יום נפלא!!

12/10/2013 | 17:58 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיכל, כן, 2 כדורים Viepax XR 75mg שקולים לחלוטין לכדור אחד של 150mg ואפשר לקחת את 2 הכדורים של 75 ביחד.

09/10/2013 | 11:49 | מאת: גולי

התחלתי לפני 3 ימים ליטול רבע כדור ציפרלקס במטרה לעלות למינון של 10 מ"ג בעקבות חרדות ותנודות במצבי הרוח. העייפות שאני חווה ב3 הימים האחרונים היא נראית ממש מרגישה שנרדמת (אני מורה ולא מצליחה לתםקד) מה עושים?מפסיקה?מנסה עוד קצת ואמור לחלוף?יד לי הרגשה שגם התגובות שלי איטיות)הרמת יד סיבוב ראש-האם הגיוני?!לתשובתך אודה. בברכה

09/10/2013 | 18:00 | מאת: אבי

לא הגיוני שאחרי שלושה ימים יהיו תופעות לוואי, ועוד רבע כדור?! כנראה פסיכולוגי

12/10/2013 | 16:20 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גולי, עייפות ואיטיות יכולות בהחלט להיות תופעות לוואי של ציפרלקס. לרוב תופעות אלה חולפות מאליהן. אם את מרגישה שאלה תופעות נסבלות ואת מסוגלת להמשיך את הטיפול עוד קצת, אז תוכלי לעקוב ולראות אם אכן התופעות האלה דועכות או לא. אם תמשיכי את הטיפול חודש, תוכלי כבר להתחיל להרגיש אם הוא משפיע ואז לקבל החלטה אם הוא במאזן בין תועלת לבין הבעיות שהוא גורם הוא משתלם לך או לא.

08/10/2013 | 20:52 | מאת: חיים

האם מקובל\נהוג היום לתת את התרופה מרוניל כטיפול בדיכאון ? באיזה מצבים חוץ מדיכאון ניתן לטפל במרוניל ? האם מרוניל בטוחה לשימוש ארוך וממושך ? האם מרוניל יעילה ? מהו המינון הטיפולי האפקטיבי של מרוניל ? ומהו המינון המקסימלי ? התרופה למיקטל במינון של 200 מ"ג באיזה מצבים ניתנת כטיפול חוץ ממאניה דפרסיה ?

11/10/2013 | 20:57 | מאת: חיים

12/10/2013 | 10:39 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חיים, סליחה על התגובה המאוחרת, לשאלותיך: אם מקובל\נהוג היום לתת את התרופה מרוניל כטיפול בדיכאון ? כן. זו תרופה נוגדת דיכאון יעילה והיא גם היחידה שיש לה תכשיר למתן דרך הוריד, במקרה הצורך. כך שבהחלט יש לה מקום בילקוט התרופות. באיזה מצבים חוץ מדיכאון ניתן לטפל במרוניל ? בעיקר הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וגם מצבי חרדה אחרים. האם מרוניל בטוחה לשימוש ארוך וממושך ? יש למרוניל (שם החומר הפעיל clomipramine), הרבה תופעות לוואי שיכולות להתרחש. חלקן גם יכולות להיות מסוכנות, אבל כולן, למיטב ידיעתי מופיעות בשלב המוקדם של הטיפול (או כאשר מעלים מינון) ולכן אין סיכון נוסף מיוחד בשימוש ארוך וממושך. האם מרוניל יעילה ? כן. מהו המינון הטיפולי האפקטיבי של מרוניל ? טווח המינונים המקובל של מרוניל הוא 50-250 מ"ג ליום. יש להתחיל מינון נמוך ולהעלות בהדרגה עד המינון שמתאים לאדם ומשיג שיפור. התרופה למיקטל במינון של 200 מ"ג באיזה מצבים ניתנת כטיפול חוץ ממאניה דפרסיה ? אפילפסיה. דיכאון.

08/10/2013 | 20:35 | מאת: דני

מה הסיכון לטיפול ממושך בזאפה 10 ומה תופאות לוואי ואם זה ממכר

08/10/2013 | 22:04 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דני, זאפה (שם החומר הפעיל olanzapine), היא תרופה מצוינת לטיפול בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה והפרעות מצב רוח כמו הפרעה דו קוטבית. יש לתרופה הזו כמה תופעות לוואי וכדאי לעיין בעלון לצרכן. הדאגה הגדולה ביותר בשימוש ממושך בתרופה זו היא לגבי תופעות לוואי מטבוליות: עליית משקל, עלייה בכולסטרול וסכרת. זאת כיוון שתופעות לוואי אלה עלולות להיות בלתי הפיכות ולגרום לנזקים בלתי הפיכים שנותרים גם אם התרופה מופסקת. מי שנוטל זאפה צריך לעקוב אחר משקלו ולעשות כמה בדיקות דם תקופתיות ביניהן פרופיל שומנים וסוכר בדם.

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2013 | 19:03 | מאת: דקל

שלום, לקחתי כארבע שנים ציפרלקס 10 מ"ג ליום. לפני חודש הורדתי את המינון לחצי כדור למשך כחמישה ימים ואז הפסקתי. לאחר כמה ימים התחילה תופעה - כל דקה או שתיים מופיעה הרגשה שנמשכת שניה בראש, דומה לסחרחורת, אך נמשכת רק שניה. אני סובלת מזה בד"כ כל היום או מאחה"צ. בימים הראשונים היה מלווה בתחושת בחילה קלה. כיוון שהתור לפסיכיאטר הוא לא מידי ולוקח זמן, רציתי לשאול מה לעשות בינתיים, הדבר מאוד מציק ויומיומי במשך כשלושה וחצי שבועות. יש לציין שניסיתי לקחת חצי כדור ציפרלקס בנסיון להקל על התופעה ואחרי כמה שעות הרגשי יותר טוב במשך יום בערך האם זה נורמלי תופעת לוואי כל כך ארוכה? תודה רבה!! דקל

08/10/2013 | 22:00 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דקל, התופעה החלה לאחר הפסקת ציפרלקס. חידוש ציפרלקס במינון נמוך הקל עליה. זה מרמז שההרגשה שאתה חווה נובעת מהפסקת התרופה. אם זה נכון, אזי ההרגשה הזו צפויה לדעוך ולחלוף תוך מספר שבועות.

להקלת התסמינים

09/10/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כמובן שאפשר, כדאי גם שתהיה בקשר עם פסיכיטאר שמכיר אותך ולא תסתפק בייעוץ כללי בפורום.

07/10/2013 | 22:28 | מאת: קרן

אני עובדת סוציאלית של משתקמת אשר מאובחנת עם סכיזופרניה. המשתקמת מתפקדת בצורה טובה טובה, ובין היתר נוהגת. לאחרונה היא החלה לקבל התקפי פאניקה בעת נהיגה בכבישים מהירים. בעיני הכרחי כי קודם כל היא תשתף את הפסיכיאטרית שלה בכך, אך היא חוששת שבמידה ותשתף הפסיכיאטרית תפעל לשלילת רשיון הנהיגה.הדבר לא נראה לי הגיוני, ורציתי לשאול אם יתכן מצב כזה. תודה רבה מראש.

08/10/2013 | 21:58 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, אם המשתקמת מדווחת לפסיכיאטרית שלה על התנהגויות כביש מסוכנות, אז הפסיכיאטרית צריכה לדווח. לי נראה שהסיכון שלמשתקמת שלך יהיו התנהגויות כביש מסוכנות, רב יותר אם היא לא תתייעץ עם הפסיכיאטרית שלה והתקפי החרדה יימשכו ללא טיפול.

07/10/2013 | 17:26 | מאת: נ

ד"ר שלום. אני נוטלת על בסיס קבוע, אחת ליום לפני השינה 15 מ"ג של מירו מאחר וסבלתי מתת משקל ובעיות שינה בעבר. השאלה שלי, האם ניתן לשלב בין מירו לעישון מריחואנה?

08/10/2013 | 21:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נ, אני ממליץ להימנע ממריחואנה. אין לחומר זה שום התוויה פסיכיאטרית מוכחת ויש לו כמה נזקים מוכחים. גם מירו וגם מריחואנה יכולים לגרום להגברת תיאבון ועליית משקל על כל הנזקים הנלווים.

07/10/2013 | 15:20 | מאת: חסוי

שלום אני נוטל את התרופות הבאות בעקבות 2 הפרעות נפשיות: - פוסט טראומה כרוני - הפרעת אישיות גבולית כרונית נוטל את התרופות: - פרפנאן 5 מ"ג - למיקטל 4 כדורים ביום ----- השאלה שלי העיקרית היא לגבי נהיגה אני לא מסוגל לעבוד יותר מפעם-פעמיים בשבוע. לעתים גם לא מסוגל בכלל לעבוד. בכל מקרה כלי התחבורה שאני משתמש בו כדי להגיע לעבודה הוא הרכב שלי. בלעדיו אני לא מסוגל לנוע, מבחינה נפשית קשה לי ללכת הרבה, ובטח שלנסוע באוטובוסים. זה לא עניין של נוחות, זה עניין של נפש, בלי הרכב אני לא יכול להגיע למקום העבודה כלומר להשתכר. התרופות לא משפיעות עליי מבחינת עייפות, השיפוט שלי בסדר גמור, הפסקתי לראות הזיות ודברים שכאלה (אמנם היו לי הזיות אבל מעולם לא אובחנתי כסכיזופרן)- בכל מקרה אני נמצא באותו המצב כל הזמן, אני סובל מבחינה נפשית, אבל כושר השיפוט שלי והכושר השכלי שלי בסדר גמור. אני לגמרי עירני ומודע היטב למצב הנפשי שלי, ובגלל זה אני כל-כך סובל. אמנם אני לא רוצה הזיות יותר או דברים הזויים, אבל אני חושב שהפרפנאן קצת עזר, כרגע אני בעיקר פוחד שזה יחזור, בעיקר לפני השינה היו לי הזיות, אבל במהלך נהיגה- מעולם מעולם לא. מעולם זה לא קרה לי. רוצה לשאול- האם יכול להיות שלאחר שאפנה לביטוח הלאומי לבקשת קצבת נכות, הם עלולים להתלונן עליי למשרד התחבורה שיעשו לי שם ועדה שעולה 500 שקל וימנעו ממני לנהוג? ישללו לי את רישיון הנהיגה? למרות שאני לא סובל מהזיות וכושר השיפוט שלי בסדר גמור והכושר השכלי שלי בסדר גמור? העניין אצלי הוא שאני לגמרי מודע למצב שלי, וזה מאוד מתסכל, זו הסיבה העיקרית שבגללה קשה לי לתפקד בחיי היומיום, אבל היי- אני רוצה לחיות ולהצליח ולהגיע למשהו בחיים שלי, בקרוב 3 שנים אהיה על הכביש, מעולם לא הייתי מעורב בתאונת דרכים או חניתי אפילו באדום לבן- ושוב, מעולם לא נסעתי כשהיו לי סחרחורות (יש לי ורטיגו וטינטון באוזניים מפעם לפעם) - אני מאוד אחראי ומאוד רוצה לחיות. לכן כשאני נוהג אני אוטומטית מתעלם מהכל, ומתרכז רק בנהיגה- ועובדה- 3 שנים, והכל שקט. ומעולם גם הפסיכיאטרים שהייתי אצלם לא הודיעו למשרד התחבורה על סיכון כזה או אחר, והוצאתי רישיון נהיגה בצורה חלקה ושקטה. אף אחד לא אמר לי כלום. ואף אחד לא פנה אליי. המצב הנפשי שלי אמנם קשה מאוד, אבל אין לי נטיות אובדניות, ואני לא נוהג באימפולסיביות במכונית שעלולה להרוג אותי בכל רגע. עברתי תיאוריה ראשונה, טסט ראשון, מה יותר מזה? מה אתה אומר? יכולים לקחת לי את רישיון הנהיגה לאחר שאקבל קצבת נכות?- וזה ברור שאני אקבל קצבת נכות, הרי אני מסוגל להשתכר בין 1000-1700 בחודש, זה פסיכי שיניחו לי להמשיך לחיות ככה ללא קבלת קצבה חודשית. המצב הנפשי שלי מונע ממני להשתכר בכבוד. בנוסף זה יהיה פסיכי מצידם לקחת ממני את הכלי שבזכותו אני בכלל מצליח איכשהו להרוויח קצת כסף - האוטו. ללא האוטו אני לא אוכל להביא את עצמי לעבודה באוטובוסים, יש לי פוסט טראומה מתאונת דרכים שעברתי באוטובוס, ואמנם אני יכול לנסוע באוטובוס אבל מדובר במצב קיצון נפשי שאני חווה בכל פעם שאני נוסע באוטובוס. בעצם- אם ישללו ממני את רישיון הנהיגה- הם יגזרו עליי חיי אבטלה. מה אתה חושב שיקרה לפי מה שאני מספר לך כאן? מצטער באם הרחבתי את דבריי יתר על המידה, חשוב לי מאוד פשוט לסגור את הנושא הזה כדי שאוכל להרגיש שקט פנימי קצת בנוע לנהיגה... זה אחד עמודי הטווח בחיים שלי, הנהיגה...

07/10/2013 | 21:19 | מאת: ארנון

אם מצבך הנפשי תקין ומאוזן ואתה לוקח תרופות באופן קבוע, כל הסיכויים שלא ישללו לך את הרישיון. אין לזה שום קשר לקצבת הנכות. כאמור, גם אם תוזמן לועדה של משרד הבריאות לא ישללו לך את הרישיון אם מצבך הנפשי תקין ושיפוט המציאות תקין.

08/10/2013 | 21:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, כל רופא שאתה פוגש, חייב לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים אם יש חשש שיש לך מצב רפואי כלשהו, שמונע ממך לנהוג. זה נכון לגבי רופא המשפחה, רופא עיניים, פסיכיאטר, נוירולוג וגם רופאי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. האחרונים, יעשו זאת רק אם הם חושבים שיש משהו בסיפור המקרה שלך כפי שהוצג להם שמעלה את החשש לסיכון לעוברי דרך: הפרעה בכושר השיפוט, הפרעה בשליטה בדחפים, שימוש בסמים או באלכוהול, תרופות שמשפיעות על הערנות. אם אין אצלך משהו מהדברים האלה, אין לך הרבה מה לחשוש מהועדה הרפואית.

07/10/2013 | 10:02 | מאת: שירי

אני לוקחת קלונקס תקופה של 3 שבועות בערך לפעמים יום כן יום לא ולפעמים כמה ימים רצוף עכשיו אני מפחדת להפסיק את התרופה קראתי שאסור ולקחתי ארבעה ימים או חמישה רצוף כל יום 1 מ"ג איך אני יכולה להפסיק מבלי שיהיו לי תופעות לוואי אני לא רוצה לקחת את זה קבוע אבל יוצא שאני כן צריכה את זה כמעט כל יום האם זה בסדר לעשות הפסקה של יום אחרי שלקחתי 6 ימים רצוף ובכלל הפסקות עם התרופה הזאת זה מסוכן התבלבלתי ממה שקראתי באינטרנט בבקשה אם תוכל להסביר לי מה אסור ומה מותר לעשות אם קלונקס תודה רבה

08/10/2013 | 21:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירי, אם נטלת קלונקס למשך 3 שבועות, לא כל יום, במינון של עד 1 מ"ג ליום, סביר להניח שעדיין אין לך בעיית תלות רצינית. את יכולה לקחת נגיד 3ימים כדור אחד ליום של 1/2 מ"ג ואז 3 ימים 1/2 כדור ליום של 1/2 מ"ג ואז להפסיק. סביר להניח שזה יספיק כדי להבטיח שלא תהיה לך החמרה במצבך רק בגלל ההפסקה.

שלום דר לפי המלצתך אני מחפש פסייכייטר טוב אחד שלא דוחף כדורים קשים אני אני כבר 8 חודשים ללא כדורים ויש כרגע מחשבות טורדניות בקשר לחי בכלל וזה מעגל סגור שגורם לי כאבים בגוף אני כרגע בטיפול פסיכולוגי בבקשה תרשום רק לאימל שלי שם של רופא טוב ומספר טלפון

08/10/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חן, באזור חיפה והקריות יש הרבה פסיכיטארים שעושים עבודה טובה ולא דוחפים סתם כדורים. אני לא יכול לתת לך המלצות אישיות, מצטער.

07/10/2013 | 06:12 | מאת: ליאת

שלום בת 44 סובלת מזה שנים רבות מנדודי שינה, המליצו על האלטרול, מה המינון הנכון באלטרול שמסייע לנדודי שינה ? רופא המשפחה נתן לי מינון של 25 מ"ג לאחר שהתלבט אם להתחיל עם נמוך יותר, הבנתי שיש מינון מסויים שהוא יעיל יותר לדיכאון, ויש מינון שיעיל יותר לשינה, מחפשת את זה שיסייע להרדמות. תוכלו לעזור לי עם המינון ? אמורה להתחיל לקחת את הכדור. האם שילוב של בונדורומין יחד אם האלטרול עד להשפעתו תקינה ? תודה

08/10/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ליאת, לשאלותייך: מה המינון הנכון באלטרול שמסייע לנדודי שינה ? 10-50 מ"ג ליום. האם שילוב של בונדורומין יחד אם האלטרול עד להשפעתו תקינה ? לא כדאי לשלב שתי תרופות לשינה.

06/10/2013 | 18:56 | מאת: רונן

בן 30 משתמש בציפרלקס חודש. שאלתי היא: במידה ואני חווה תופעת לוואי של ירידה בחשק ובזקפה ובכל זאת ממשיך להשתמש בציפרלקס, האם זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לזקפה או ברגע שאפסיק את הטיפול התופעה תחלוף?

זה זוועה בעיכוב אורגזמה. זה לא כמו שליטה על הגמירה כשיש ריגוש. זה פשוט חוסם את כל הגירוי מהבסיס העצבי. הכל חסום. זה עונד הכדורים האלה.

06/10/2013 | 22:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונן, תופעות הלוואי המיניות של ציפרלקס חולפות עם הפסקת הטיפול. ככל שידוע ממעקב של שנים, התרופה לא גורמת נזקים בלתי הפיכים, אפילו בשימוש ממושך.

06/10/2013 | 18:21 | מאת: שירי

שלום, התחלתי טיפול בסרטרלין לפני שבוע וחצי, לאחר שנה של טיפול בפרוזאק ללא הטבה מספקת לחרדות קשות. בימים האחרונים אני מרגישה רעד בידים ורגליים, האם זה יכול להיות מהסרטרלין?? אם כן האם זה יתכן ויעבור עם הזמן? תודה

07/10/2013 | 13:05 | מאת: שירי

תודה על תגובתך למטה בשירשור, אני אודה לך גם אם תאמר לי אם מבחינה תרופתית, זה בסדר לקחת מעט אסיוול בזמן שלוקחים סרטרלין וסרוקוול...

06/10/2013 | 17:16 | מאת: אני

לקחתי פאקסט במשך שנה והפסקתי עקב השמנה והפסקת השפעת הכדור הבעיה שניסיתי סוגים אחרים של ssri וכולם עשו לי מין דלקת בשתן הרגשה מאוד לא נוחה במערכת השתן זה רגישות שגורמות לי כמעט כל תרופה שאני לוקח ולא רק הנוגדי דיכאון הפאקסט לא עשה לי את זה אך הוא גרם לי לתנודות חדות במיוחד במצב רוח מין מאניה דיפרסיה ששבוע אני רגוע במיוחד בשיא הריכוז(פתר לי בעיית ריכוז וזכרון) ושבוע בדאון הריכוז מרוסק הרופאה ניסתה לתת לי למיקטל לאזן זאת אך גם הוא גרם לי לבעייה המעצבנת בשתן מה אני עושה איך אני מוצא כדור שאני לא רגיש אליו?

08/10/2013 | 21:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, אם כל ה- SSRI וגם כמעט כל תרופה אחרת גורמים לך הרגשה לא נוחה במע' השתן בעוצמה שמונעת ממך ליטול אותן, סימן שיש קושי רב להתאים לך טיפול תרופתי. חשוב שתתייעץ התייעצות מעמיקה עם פסיכיאטר אם ואיזה טיפול תרופתי יכול להתאים לך.

06/10/2013 | 15:05 | מאת: דניאל

האם טיפול משובל בדיסוציאציה עם טיפול ברפואה משלימה כמו טיפול במגע יכולה להביא לתוצאות טובות יותרףוקלה יותר להתמודדות למטופל?

08/10/2013 | 21:19 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

ייתכן. אם אתה מרגיש שהטיפול ברפואה משלימה מסייע אין שום מניעה שתשלב אותו עם טיפול קונבנציונלי.

06/10/2013 | 14:53 | מאת: keren

אני כבר 9 שבועות עם סרוקסט 30מ"ג מהם 3 שבועות חפיפה עם ציפרלקס 20מ"ג. יש לי כאב ראש טורדני, בחילות, הקאות ועייפות. מתי הן אמורות להיגמר ולעבור? האם יש סיכוי שהתרופה לא מתאימה? במידה והיא לא מתאימה איזה תרופה היית רושם? האם לוריוון יכול לגרום לכאב ראש ובחילות?

08/10/2013 | 21:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, לשאלותייך: מתי תופעות לואי של כאב ראש טורדני, בחילות, הקאות ועיפות אמורות להיגמר ולעבור? אם מדובר בתופעות לוואי של סרוקסט הן אמורות לדעוך תוך כמה שבועות. האם יש סיכוי שהתרופה לא מתאימה? ייתכן. במידה והיא לא מתאימה איזה תרופה היית רושם? לפני שעוברים לתרופה אחרת, אולי כדאי לנסות (אם לא ניסית) מינון סרוקסט של 20 מ"ג ליום. זה מינון שמספיק להרבה אנשים ועושה פחות תופעות לוואי. האם לוריוון יכול לגרום לכאב ראש ובחילות? לא.

פעם עשו איתי טעויות ושלחו אותי לשיקום נוירופסיכולוגי במקום שיקומים אחרים בעקבות פגיעת ראש בתאונת דרכים, ונתנו לי מורה פרטית סטודנטית לחוינוך מיוחד כמה שעות ביום. בסוף נשברתי וניסיתי להתאבד ונתנו לי אנפרניל ואחרי כמה זמן זה החריף. הרבה שנים אחר כך ידיד טוב שלי שהיה בהמון מצוקות משפחתיות ואושפז בכפיה וראיתי אותו בחופשה בתקופה שהייתי בהתחיבויות אחרות שסתם לקחתי על עצמי וראיתי שהוא מקבל את התרוםפה הארורה הזאת ומאוד נלחצתי. הסוף היה כשכננתי לבקר אותו בבית ובטלפון נתתי התחיבות שאני באה למישהו בטלפון והוא קיבל חופש והייתי צריכה לבוא לאבא שלי והבטחתי לבוא למחרת במוצאי שבת ואבא שלי החזיר אותי הביתה ולא היתה לי אגורה שחוקה כי הייתי אז בשיעורים פרטיים אצל גזלנית כי הייתי לפני בחינה במכללה והתנגשו אצלי המון ערכים ולא בקשתי מאמא שהיתה בפשיטת רגל ואמרה לי שאין לה כסף או מאבא כסף ולא היה לי כסף למונית או לאוטובוס ולא באתי אליו ולמחרת בבוקר אחרי לילה של הרגשה רעה עם בסיס התקשרתי אליו בשביל לבוא אליו וענו לי אחרים לא לבוא ובאתי והרע מכל קרה ואני ראיתי לפני זה חבל במטבח שלהם ורציתי לקחת אותו והוא אמר לי שזה של אח שלו ואח שלו אמר לי שזה שלו וגם כשרציתי לקחת את זה בלי שיראו לא עשיתי את זה. בכל מקרה חשוב לי לפרספ מנסיון שאנפרניל זאת תרופה מאוד מסוכנת וחובה להפסיק את השימוש בה גם כאפשרות שניה או שלישית ובכל מקרה. כמו כן אני רוצה לשאול אם כבר הפסיקו לחלוטין את השימוש בה. ממה שידוע לי היא נגד דיכאון אבל גורמת לשינויים קיצוניים במצב רוח אולי באופן מחזורי ואולי לאחר הפסקת נטילתה שקורית מכל מיני סיבות לפני הזמן ולאובדנות חזקה ולהתאבדות.

08/10/2013 | 21:12 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ל, ידיד טוב שלך התאבד ואתה מרגיש אשם שלא מנעת את זה. אני מצטער שזה קרה לו ושאתה מרגיש ככה. עם זאת, אני חייב להגיד לך שלמיטב ידיעתי אנפרניל לא גורם לאנשים אובדנות. התרופה לא עוזרת לכל מי שלוקח אותה והיא יכולה גם לגרום תופעות לוואי. דיכאון למרבה הצער, כין גורם לאובדנות ובשיעור לא קטן, תרופות נוגדות דיכאון כמו אנפרניל לא תמיד מצליחות למנוע זאת.

09/10/2013 | 10:14 | מאת: ל

אין לי מקום לכותרת:זה מוזר הייתי במצוקה לפני הרבה שנים וניסיתי להתאבד ונתנו לי אנפרניל וזה שיפר את המצב שלי ואחר כך ניסיתי להתאבד כמה פעמים ואמא שלי ביוזמתה הפסיקה לי את זה ודברים מאוד דומים קרו לידי שלי וכל הפסיכיאטרים מתעקשים שזה לא קשור. יש לי תחושה שמסתירים משהו מהמטופלים.

09/10/2013 | 10:26 | מאת: ל

תופעות לוואי זה לא נחשב? למיטב ידיעתי תופעות הלוואי של אנאפרניל חזקות מאוד וקשות מאוד ומסוכנות כל כך שהתועלת שבתרופה הזאת מתגמדת ואף נעלמת.

06/10/2013 | 10:58 | מאת: שושי

שלום רב, מזה 7 שנים אני נוטלת רסיטל 3 כד' ליום. לאורך השנים נכנסתי פעמיים הריונות מה שעורר שוב את החרדות לתקופות קצרות ובעזרת וואבן יצאתי מהדיכאון. כעת, איני בהריון ושוב החלו התופעות של הדיכאון והחרדה, לאחר אישפוז של שבוע עם בני הקטן בבית החולים. האם יכול להיות שעקב לחץ חזרו שוב תופעות הדיכאון והחרדה? אני כבר מותשת מהסיפור הזה ומרגישה שאין לי כוחות להתמודדות חוזרת עם המצב. התחלתי טיפול בוואבן פעמיים ביום להרגעה. האם זה מספיק? האם להמשיך ליטול את הרסיטל כרגיל וזה יסתדר בסוף? אני ממש מיואשת כבר

08/10/2013 | 20:26 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שושי, לשאלותייך: האם יכול להיות שעקב לחץ חזרו שוב תופעות הדיכאון והחרדה? ייתכן. נראה שיש דפוס חוזר כזה אצלך. התחלתי טיפול בוואבן פעמיים ביום להרגעה. האם זה מספיק? האם להמשיך ליטול את הרסיטל כרגיל וזה יסתדר בסוף? אם אכן מדובר בספוס חוזר על עצמו של חרדה בתגובה לדחק, אזי מה שצפוי לפי ניסיון העבר שלך הוא שתוך תקופה קצרה החרדות יסתדור ויחלפו מאליהן. אם ואבן עוזר לך לעבור את התקופה הקשה, אין שום בעיה, כל עוד את נוטלת אותו לתקופה קצרה (אם נוטלים ואבן לתקופה ממושכת, עלולה להתפתח תלות). ושוב, אם השערתי נכונה, מה שאת צריכה זה פיתרון לטווח קצר ולכן לא כדאי לשנות את מינון הרסיטל. חשוב שתדעי שמה שאני כותב כאן אינו בשום אופן תחליף להתייעצות עם הפסכיאטר המטפל.

האם תוכל בבקשה להמליץ על משהו שיקל על תופעות הלואי שבאות עם ההפסקה של התרופה? שוב, הרבה תודה!

06/10/2013 | 23:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

הזמן הוא המרפא הכי טוב במקרה הזה וזה לא צריך לקחת הרבה מדידי. אפשרות נוספת היא להתחיל מחדש תרופה ממשפחת ה- SSRI או ה- SNRI.

06/10/2013 | 08:42 | מאת: רחלי

שלום רב, אחרי 6 שנים של נטילת התרופה,הורדתי מינון של סימבלתה מ-60 ל-30. עכשיו בשלב של יום כן יום לא עם הכדור. ההרגשה איומה.סחרחורת בלתי פוסקת,בחילה,הזעה,חולשה ועוד.האם תופעות מוכרות? ומתי בערך עשויות לחלוף? תודה רבה מקרב לב על התייחסותך. רחלי.

06/10/2013 | 23:08 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

תופעות הירידה במינון צפויות לחלוף תוך מספר שבועות, אלא אם כן הן מבשרות על חזרת החרדה והדיכאון שהסימבאלתה איזנה, אך לא ריפאה.

06/10/2013 | 08:18 | מאת: יעל

הי, אני נוטלת במשך תשעה חודשים ציפ 10 מיליגרם. התחלתי אחרי הלידה (אושפזתי בביח עקב סיבוך רפואי כלשהו שעורר אצלי חרדות וכנראה גם דכאון שלאחר לידה) מאז תחילת נטילת הציפ לאט לאט חזרתי לעצמי ו אני מרגישה בסדר גמור, שמחה צוחקת עובדת במשרה מלאה. חיה חיים מלאים ונהנית מגידול הילדה ובכלל . שאלתי היא כזו - מאחר ואני רוצה הריון נוסף ורוצה כמובן להיות מוגנת אך אחכ מעוניינת להניק האם אתם מכירים מצב בו בנסיבות דומות לשלי ניתן להפחית לאט לאט מינון ל5 מיל וכך להמשיך לאורך ההריון ולאחר הלידה? כמובן לעשות זאת בליווי של פסיכ' ולא על דעת עצמי. נתון נוסף- שנה ומשהו לפני ההריון הראשון עברתי שתי הפלות ולאחריהן התחלתי לקחת ציפר' שעזר והפחתתי על דעת עצמי לאט לאט מינון בתחילת ההריון (ועל כך אני מתחרטת לאור המתואר על ידי לעיל). אנא תשובתכם תודה מראש

06/10/2013 | 23:06 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יעל, בקצרה- המינון שעזר לך לצאת מהדיכאון, הוא המינון הנכון למניעה. עם זאת, עדיין הייתי מתייעץ עם פסיכיאטר שמכיר אותך, כמו שכתבת שתעשי.

06/10/2013 | 02:27 | מאת: דנה

שאלה: כיצד חולה סיזופרניה קשה יכול מחד להתכחש למחלתו ומנגד להסתיר אותה מהבריות? למיטב הבנתי, אם החולה מכחיש את המחלה הוא אמור להתנהג באופן טבעי גם במגע עם אנשים, לא?

06/10/2013 | 23:04 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דנה, אכן תופעה מעניינת. אדם יכול להכחיש את קיומה של מחלה ובה בעת לעשות מאמצים להסתיר את תסמיניה מן הסובבים וזה נראה כמו סתירה. ראשית כל - העובדה שזה קיים מראה שכנראה אין כאן סתירה. שנית - הכחשת המחלה והסתרתה נובעות משני תהליכים מנטליים שונים זה מזה ולכן הן יכולות להתקיים יחדיו. הכחשת המחלה נובעת מהפרעה בתפקוד מנטלי שנקרא תובנה. תובנה היא מודעות של אדם להתנהגויות, מחשבות ורגשות שלו ומודעות לקשר בינן לבין תגובת הסביבה. זה כולל, במצב של מחלה פסיכיאטרית את היכולת (או העדר היכולת) להבין מה בעולמו הפנימי של האדם נתפס אצל הזולת כחריג. כשלאדם אין תובנה הוא אינו מסוגל להבין מה אצלו מהווה בעינייך מחלה ולכן הוא יכחיש את קיומה. זו לא הכחשה זה העדר מודעות או העדר תובנה. לעומת זאת הסתרה, אינה דורשת כל תובנה. האדם שיש לו סכיזופרניה מסוגל ללמוד, כמו כולנו שיש התנהגויות, מחשבות ודעות שאם הוא יביע אותן, זה יביא לו רק נזק וצער. עם הזמן הוא לומד להימנע מאותן התנהגויות ולהסתיר את אותן מחשבות ודעות. נסי רגע לתאר לעצמך למשל שאת שומעת קולות קוראים בשמך, גם כשאת נמצאת לבד. ואת בטוחה שהקולות אכן שם ובאמת יש מישהו שקורא לך. אם מישהו יגיד לך שזה רק הדימיון שלך לא תאמיני לו. רק שעם הזמן תלמדי מהניסיון שלא כדאי להתווכח על הנושא, כי זה מביא לתגובה שלילית מאד מצד הסביבה ועדיף להסתיר זאת ואז תפסיקי לדבר על החוויה ותתחילי להסתיר אותה, למרות שאת ממשיכה להאמין שהיא אמיתית. לא ככה?

07/10/2013 | 07:44 | מאת: דנה

תודה על התשובה המפורטת והמובנת לוגית. רגשית קצת קשה להבין או אולי לקבל. אימי הייתה חולת סכיזופרניה ברמה הקשה ביותר כיוון שלא טופלה, היא התאבדה בתחילת ספטמבר.

05/10/2013 | 23:52 | מאת: נילי כהן

שלום, אני מעוניינת לדעת אם קיימת התנגשות בין מספר כדורים: "מיליאן", "פרימולוט נור", "סרדולקט" 8 מ"ג, "פרפנאן" 4 מ"ג וויטמין B6. והאם יכול להיות מצב של קושי בדיבור ועיוותים בפנים מאחד או יותר הכדורים הנ"ל?

06/10/2013 | 14:34 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נילי, אני מצטער, אינני מכיר את השמות "מיליאן" ו- "פרימולוט נור". אני גם לא מכיר סרדולקט 8. למיטב ידיעתי יש 4 ו- 16. מכל מקום: פרפנאן ובאופן פחות שכיח סרדולקט יכולים לגרום את התופעות שאת מתארת.

05/10/2013 | 20:06 | מאת: דינה

שלום דוקטור ברקאי, אשמח לדעת לגבי אגורפוביה - ממה היא נובעת ומתי היא מתפרצת? באיזה גילאים זה נפוץ? ומה התסמינים? תודה מראש מדינה

06/10/2013 | 14:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דינה, לשאלותייך על אגורפוביה (agorphobia): ממה היא נובעת ומתי היא מתפרצת? אנחנו לא יודעים בדיוק ממה נובעת אגורפוביה. בחלק מהמקרים היא יכולה להיות סיבוך של חרדה בעתית (פאניקה), אך לפעמים היא מופיעה לבד. באיזה גילאים זה נפוץ? אגורפוביה יכולה להופיע בכל גיל. כפי שאמרתי קודם, בחלק גדול מהמקרים אגורפוביה היא סיבוך של פאניקה, שנוטה להופיע בגיל צעיר יחסית- בעשור השני-שלישי לחיים. ומה התסמינים? אגורפוביה מתבטאת בתסמינים גופניים ומנטליים של חרדה, שמופיעים כאשר האדם נמצא במקומות פתוחים וריקים או מקומות הומי אדם או מקומות שקשה להיחלץ מהם ואין לאדם שליטה על ההחלצות מהם (כמו אוטובוס).

05/10/2013 | 16:41 | מאת: ארז

שלום רב, הנני מטופל במשך שנים בציפרלקס, ולפני כשבוע וחצי התחלתי תהליך של נסיון להפסיק את נטילת בתרופה (בהתייעצות עם הרופא). עכשיו אני על חצי כדור ביום (במינון המקורי היה 1 ליום), ובימים האחרונים אני מתחיל להרגיש תופעות של חוסר שקט, מעט דכדוך, מעט בחילות וירידה משמעותית בחשק מיני. מקריאה אונליין אני מתרשם שמדובר בתופעות שכיחות לתהליך הגמילה מהתרופה, אך שאלתי היא כזו: אני כרגע בתחילתה של מערכת יחסים מבטיחה ואני מרגיש שהתחושות של הימים האחרונים מפריעות להתפתחויות המאוד חיוביות בקשר החדש, ורציתי לשאול האם זה בסדר פשוט לחזור לקחת את הכדור המלא ולדחות את תהליך הגמילה בחודש חודשיים שדברים ירגישו יותר יציבים במערכת היחסים (בשאיפה...). אין לי אפשרות לפנות לרופא שלי בעניין כי לוקח לפחות חודש עד שאפשר לקבוע תור שם... אודה לעצתך.

06/10/2013 | 13:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ארז, אתה צודק השתחושות שאתה מרגיש יכולות להיות בעקבות ירידת מינון הציפרלקס. כדי לדעת אם אפשר לדחות את תהליך הורדת המינון, צריך לדעת למה בעצם יצאת לדרך עם התהליך הזה. אם הסיבה שפשוט החלטת לנסות לאחר שאתה כבר נוטל את התרופה זמן ממושך והכל בסדר, אזי אין שום מניעה שתדחה את התהליך בחודש נוסף. כמובן שכדאי גם שתקבע תור לרופא המטפל. חודש המתנה חולף תוך חודש.

06/10/2013 | 13:40 | מאת: ארז

תודה על התשובה, אכן, הסיבה היא פשוט נסיון להפסיק, בלי סיבה "מיוחדת", אחרי שאני עם התרופה שנים, רצינו לבדוק את האופציה. אני אעשה כעצתך, אדחה במעט את הירידה ואעדכן את הרופא כשיתאפשר.

04/10/2013 | 23:32 | מאת: גולי

שלום, האם התרופה ליריקה שניתנה לי לכאבי ראש יכולה לעזור בייצוב מצב הרוח. האם אפשרי לקחת תרופה זו עם ציפרלקס?? תודה מראש ע התייחחסותך

06/10/2013 | 13:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גולי, האם התרופה ליריקה שניתנה לי לכאבי ראש יכולה לעזור בייצוב מצב הרוח. למיטב ידיעתי, התרופה ליריקה לא עוזרת לייצוב מצב רוח. האם אפשרי לקחת תרופה זו עם ציפרלקס?? כן.

לקריאה נוספת והעמקה
04/10/2013 | 21:48 | מאת: ד

אני נער היה לי מקרה לפני כמה חודשים עם משטרה ולקחתי את זה קשה התחילו לי מזה חרדות ומחשבות לא טובות לםני שבועיים הגעתי למיון שמה קיבל אותי פסיכיטר שיבר איתי והמליץ לי על טיפול פסיכולגי ונתן לי גם אלפרליד 0.5 כדי שייתן לי "פוש" הוא נתן לי 30 לבערך שבועיים אמר לקחת על יום אחד במהלך השבועיים האלה השתנה משהו לטובה גם עם המקרה שהיה וגם מבחינת הכדור והחלטתי להתחיל לאט לאט לרדת.. זה בסדר? אני כבר יומיים בלי כדור חשוב לציין שהייתי לוקח 0.26 כי זה היה עושה אותי עייף זה מה שהרופא אמר לי.. חלק מהתופעות של להפסיק זה כאבי ראש?

06/10/2013 | 13:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ד, כאבי ראש יכולים להיות תופעת לואי של הפסקת אלפרליד. אם כן זה צריך לחלוף תוך כמה ימים.

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2013 | 14:54 | מאת: ד

כדאי לשוב ולקחת את הכדורים אני כבר שבועיים לא לוקח.. חזרו לי קצת מחשבות וחרדות אני לא רוצה להפוך למכור לכדורים האלו מה אתה אומר?

13/10/2013 | 21:30 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ד, החשש שלך מפני האלפרליד מוצדק. אם החרדות חזרו סימן שתצטרך טיפול קבוע לטווח ארוך יותר ולא רק לכמה ימים. שימוש קבוע באלפרליד יוצר סכנה של התמכרות ולכן צריך לחשוב על תרופה אחרת, לא ממכרת שאפשר ליטול לטווח של חודשים או יותר בלי חשש להתמכרות. כדאי שתתיעץ על זה עם פסיכיאטר, אבל לא בחדר מיון, אלא בשקט בבדיקה מסודרת ויסודית.

04/10/2013 | 13:46 | מאת: שני

אני בחורה בת 32, סבלתי מחרדות תקופה ארוכה ואני נוטלת ציפרלקס כבר כמה שנים. למדתי לחיות עם החרדות וקיבלתי אותן והן כבר לא מפריעות לי במהלך החיים. אחת מהחרות שלי הייתה הפחד ממחלות נפש, כמו...לשמוע קולות . משהו מוזר קרה לי לפני חצי שנה...פתאום שמעתי מן דיבור של אנשים בראש. דברים שלא קשורים לשום דבר...זה חזר על עצמו מספר פעמים וזה פתאום מופיע בלילות האחרונים. אני אציין שזה קורה לי רק בלילה לפני שאני נרדמת וכשאני מאוד מאוד עייפה. האם זה יכול להעיד שהפחד שלי התממש? ממתינה לתשובתך...תודה

06/10/2013 | 13:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שני, אני חייב להתחיל בהסתגייגות שאבחון פסיכיאטרי עושים רק בבדיקה פסיכיאטרית בפגישה אישית ולא בהודעה בפורום ואת צריכה להתייחס למה שאני כותב כאן כאל ייעוץ כללי. זה נורמלי לחלוטין שיש הזיות מסוגים שונים, כולל שמיעת קולות, לפני השינה (או כשאת עייפה מאד, שזה בעצם אותו דבר). הסיכוי שתהיה לך סכיזופרניה שהיא ההפרעה הפסיכוטית השכיחה ביותר, קטן עם הגיל. אף שאת אישה צעירה, בכל מה שנוגע לסכיזופרניה, כבר עברת את שיא הסיכון להופעת המחלה.

06/10/2013 | 18:49 | מאת: שני

04/10/2013 | 09:52 | מאת: טל

שלום , יש לי לפעמים התקפי שמחה והתרגשות , אני מתחיל לדבר לעצמי עם הידיים ועם הגוף , זה קורה לי בעיקר שאני קורא כל מיני פילוסופיות על רוח האדם , אני כאילו מרגיש שאני גאון הדור בפילוסופיה , שאין עליי בעולם כולו, שאני אריסטו של הדור הזה. ואני מתחיל לצחוק , צחוק משוגע(כמובן לא בכל ההתקף אלא רק בקטעים מסוימים). במקצועות כמו מתמטיקה , הנדסה , רפואה - אין לי את זה כלל וכלל , אני לא מרגיש אפילו ביום מצוין שאני יכול להיות אחד מהם. אני לא יודע אם זה בסדר או לא ? אם ללכת לאבחון או לא? האם הד"ר יכול להגיד מה זה ?

04/10/2013 | 09:47 | מאת: טל - אותו אחד

אתה מבין , הסימפטומים מלחיצים , אבל אני אומר לעצמי שיכול להיות שכל זה נובע בעצם מחוסר מעש , משעמום , אז אני לא רוצה ללכת לספר את זה לפסיכיאטר כי כביכול זאת לא באמת בעיה , אלא יותר סימפטום של אדם משועמם שרוצה קצת לשמוח.

06/10/2013 | 13:15 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טל, השאלות שאתה צריך לשאול את עצמך כדי להחליט אם יש מקום להתייעצות עם פסיכיאטר: 1. האם הסביבה מבחינה בשינויים האלה או רק אתה? 2. כמה זמן נמשכים התקפים כאלה (שעות, ימים שבועות)? 3. האם בגלל ההתקפים האלה היו לך התנהגויות שלאחר מכן התחרטת עליהן (למשל: הימורים, בזבוז כספים, לעשות שטויות מול אנשים). 4. האם בגלל ההתקפים האלה היו לך התנהגויות שסיכנו אותך או את מישהו אחר (למשל: להיכנס לעימותים עד מכות). התשובות לשאלות האלה יעזרו לך להחליט אם חומרת התופעה שאתה מתאר מצריכה התייעצות מקצועית.

04/10/2013 | 05:43 | מאת: אילנה

שלום רב. אני בת 38. סובלת מחרדות ומחשבות טורדניות. לפני כ-4 חודשים התחלתי לקחת פריזמה בהמלצת הפסיכיאטר של הקופה ומאז סובלת מחוסר תאבון מוחלט וכתוצאה מכך יורדת במשקל- 7 קילו עד כה. וזה גורם לי לעוד יותר חרדות שיש לי מחלה רצינית בגוף...האם זה הגיוני. אודה לתשובה מהירה. בתודה מראש.

06/10/2013 | 13:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אילנה, פריזמה יכול לגרום לחוסר תיאבון וירידת משקל. לרוב אפשר להתגבר על תופעת לוואי זו והיא אינה מצריכה להפסיק את הטיפול. מכל מקום- זו תופעה הפיכה ואם את במעקב רפואי, היא אינה מסוכנת.

03/10/2013 | 21:11 | מאת: דרור

שלום וחודש טוב.. אני נוטל כדור רסיטל 20 מג מזה שלושה שבועות לטיפול בחרדה חברתית.. ברצוני לציין שהכדור לא גורם לי לתופעות לוואי באופן כללי, אבל שמתי לב עכשיו שאבדה לי קצת תחושת השובע.. אמנם אני לא אכלן ושומר על משקל תקין אבל משום מה שמתי לב שביומיים האחרונים אין לי ממש תחושת שובע גם אם אני אוכל די הרבה. ממה לדעתך זה יכול לנבוע? יכול להיות שזאת תופעת לוואי ואם כן, מה עליי לעשות?

04/10/2013 | 00:16 | מאת: שלום

הי דרור, לרסיטל יש תופעות לוואי רבות, חפש בגוגל "רסיטל תופעות לוואי וסיכונים". חרדה חברתית היא קושי מאד נפוץ ונורמאלי, אין לך שום מחלה או בעיה בתפקוד המוח (מי שאומר שכן - שיוכיח באמצעות בדיקות רפואיות כמו בדיקות מעבדה). לכן ממש כדאי לך להימנע משימוש בכדורים בעלי תופעות לוואי קשות, והיוצרות תלות גופנית.

04/10/2013 | 17:38 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום, אתה מרשה לעצמך לקבוע עבור אחרים מה נורמלי בהתנהגות שלהם (ולכן גם מה לא). אתה לא חושב שזה קצת שתלטני ומתנשא מצידך? אם אדם חש שהוא סובל וזה לא נורמלי בעיניו מאיפה יש לך את התעוזה לקבוע בצורה נחרצת שהוא טועה? אם פסיכיאטר היה אומר שהוא יודע מה נורמלי (ומה לא נורמלי, זה צד שני של אותו מטבע) אצל אדם אחר, היית אומר אולי שהוא מתנשא ודורסני וכופה את הדעות הבלתי מוכחות והבלתי מדעיות שלו. ומה לגביך? שמת לב כמה אתה דורסני ונחרץ לגבי מצבם הרגשי של אנשים אחרים שאתה בכלל לא מכיר?

04/10/2013 | 01:15 | מאת: דרור

קל לדבר, לא מאחל לך להיות במקומי... נ.ב- אם התופעות לוואי והסיכונים שמופיעים באינטרנט כמו שאתה אומר, היו חפים מאינטרסים, אולי הייתי מאמין להם...

04/10/2013 | 16:21 | מאת: דרור

המאמרים על תופעות לוואי אינם מומצאים, הם תרגום ישיר של העלונים לרופא. מספיק לקרוא בפורומים של פסיכיאטריה כדי לראות שתופעות הלוואי אינן תאורטיות או נדירות - אנשים ממש סובלים מהן. רבים היו נותנים המון כדי לחזור למצב בו היו לפני שהתחילו עם הכדורים.

04/10/2013 | 17:39 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דרור, רסיטל יכול לגרום לתיאבון מוגבר. לא ידוע לי על דרך להפחית תופעת לוואי זו אם היא מופיעה. אפשר להתמודד איתה על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית.

היי שמי גל, אני בן 18, נכון לעכשיו משרת בצבא בחטיבת גבעתי לפני כחודש דיווחתי לצוות הרפואי של הבסיס על הפרעת האכילה שיש לי לאחר הרבה זמן, שלחו אותי לפסיכיאטר והוא קבע לי ועידה רפואית לעוד כשבוע בחוות דעת שהוא רשם, הוא כתב "הפרעת אכילה המלווה בקשיי תפקוד קלים" רציתי לדעת מה זה קשיי תפקוד, האם הכוונה בכושר פיזי וכו'? כי אם כן, זה ממש לא קושי קל בשבילי, ואם דיווחתי על כך זה אומר שהקושי הגיע לרמה קשה יותר לא? אשמח לדעת על כך, מכיוון שלא ארצה לשרת בבסיס בתור שום תפקיד, כי הבסיס מקשה עליי לקבל טיפול שאני רוצה

06/10/2013 | 13:08 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גל, לשאלותיך: רציתי לדעת מה זה קשיי תפקוד, האם הכוונה בכושר פיזי וכו'? הכוונה היא לקשיי תפקוד מנטליים, לא גופניים. תת משקל או משקל יתר (אם יש לך אחד מאלה), נותנים סעיפי ליקוי אחרים. כי אם כן, זה ממש לא קושי קל בשבילי, ואם דיווחתי על כך זה אומר שהקושי הגיע לרמה קשה יותר לא? אין לי מושג מה דרגת קשיי התפקוד שלך. אני לא מכיר אותך. זה שדיווחת שיש לך קשיים לא אומר אוטומטית שדרגתם קשה או נהייתה קשה יותר מאשר קודם. גל, הפורום הזה הוא לייעוץ בענייני פסיכיאטריה. הקושי לשרת בבסיס מסויים כי שם אתה לא יכול לקבל טיפול שאתה רוצה, הוא נושא לדיון בינך ובין הצבא.