פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום דר' שמגר בני בן 17 מקבל 10 מ"ג זיפרקסה כבר כחצי שנה בערך. הוא התחיל לקחת את הכדור הנ"ל בערך כשנה במינונים גבוהים (ירדו ל-10 מ"ג) .אבל הנער עלה כ-20 ק"ג. הוא נפוח כולו ידים רגליים הגוף והפנים. בכול הגוף והגפיים הופיעו סימנים אדומים שנראים כמו נימים. ( אני חושבת שזה נימים) . הרופא אמר שזה מהשמנה.לי זה נראה ממש מוגזם העור מתוח כול כך עם סימני מתיחה ונימים ארוכים בולטים מכסים את הידיים רגליים ישבן חזה בטן . האם במצב כזה אפשר להמשיך לקחת את הכדור הנ"ל. רק מלראות את מצב הגוף אפשר להכנס לדיכאון עמוק . מה עושים? אני ממש מיואשת. האם ההשמנה המוגזמת לא מזיקה? מודה לך על תשובתך
ריקי שלום, זיפרקסה הוא כדור שגורם לעליה בתיאבון ובהרבה מקרים עליה משמעותית במשקל. העליה במשקל אכן אינה אסטטית ואף עלולה לגרום לסיכון בריאותי. במקרים אלו יש מקום לשקול החלפת טיפול לתרופה שפחות גורמת לעליה בתיאבון. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר המכיר את בנך לגבי החלפת טיפול.
ד"ר שלום, אני מעל 30 ואובחנתי בעבר כאישיות נמנעת+חרדה חברתית+דיסטמיה. כשניגשתי לטיפול לראשונה בעיקר בגלל שנכשלתי בלימודים אקדמיים הפסיכיאטר, ששמע את כל "סיפור" חיי רשם לי מרוניל והעלה לי אותו בהדרגה. אולם, התרופה לא הועילה ואף החמירה רעד בידיים שאני סובל ממנו כשאני אוכל במסעדות ואירועים, וכן גרמה לי להעלות 10 ק"ג במשקל. לאחר מכן ניסתי לוסטרל עד 150 מ"ג ללא הועיל. כאשר עם הלוסטרל לאחר תקופה הוסיפו לי אדרונקס-והפסקתי לאחר שלושה ימים כי זה גרם לא לי לאצירת שתן. לאחר מכן ניסיתי אפקסור במינון הולך וגובר ללא הועיל. הפסקתי טיפול. לטיפול של שיחות דינמי או קוגנטיבי אין לי תקציב. כעת אני מנסה שוב להשלים את לימודי. ניגשתי לפסיכיאטר ואני כעת נוטל לפני הלימודים ריטלין- כדורים רגילים- משתדל לקחת 5 מ"ג(חצי כדור רגיל) כל שעה- רק כשאני לומד או מכין שיעורי בית בבית. אולם כעת לאחר תקופת מה נראה לי שהדיסטמיה מתגברת שוב. האם אני יכול להוסיף שוב משהו נגד דיכאון שלא יתנגש עם הריטלין? משהו שלא יגביר לי חרדה, ישמור לי בסך הכל על מצב רוח סביר, לא יגביר לי תיאבון, ולא יגרום רעד בידיים? אני די נואש. תודה
שלום עופר, שווה לנסות ציפרמיל (רסיטל) או פאבוקסיל. אגב, אם זה מתאים לך, בהרבה מרפאות ציבוריות ניתן טיפול קוגנטיבי ללא תשלום, ויש שם גם קבוצות לבעלי הפרעות דומות, קבוצות שהן מאד מאד יעילות בטיפול ושיפור בתסמינים שאתה מתאר. צריך, כמובן, להתגבר על הרתיעה הראשונית מלהגיע למסגרת ציבורית עם הרבה אנשים, אבל ברוב המקומות הלו תוכל לפגוש בעלי מקצוע מעולים.
שלום לרופא, מזה כשבוע אני נוטלת 5 מ"ג זיפרקסה וכדור אחד רמוטיב. עלי לציין שלקחתי זיפרקסה מזה מספר שנים בהתחלה במינון של 20 מ"ג ואח"כ 10 מ"ג וכעת 5 מ"ג. אני מרגישה תחושה של אי שקט, קשה לי לשבת הרבה זמן במקום אחד. האם יש תרופות לבעיה זו? בתודה מראש, אורית
אורית שלום, קצת קשה לי לדעת ממה בדיוק נובע האי שקט. זה יכול להיות סימנים של חזרת המצב שבגללו נטלת זיפרקסה מלכתחילה. כדאי להגיע לפגישה עם הפסיכיאטר שמכיר אותך ולהתייעץ איתו.
שלום, אני לא כל כך יודעת מה אני צריכה לעשות ולמי פונים, ואיפה הכי טוב. אני צריכה שיאבחנו מישהו, אני חושבת שזה איזה שהוא סוג של סכיזופרניה. זה באמת מקרה דחוף. אני צריכה המלצה של פסיכיאטר ממש טוב לאבחון. תודה!
שלום רב, אינני נוהג לתת המלצות על אנשי מקצוע בעצמי, אך אם מישהו מהמשתתפים ימליץ על פסיכיאטר אפרסם את המלצתו. כדאי שתייצני את האזור בארץ בו את מחפשת פסיכיאטר.
שלום, אני שותה רמוטיב ב-5 שבועות האחרונים ולשמחתי, לאחר שניסיתי הרבה תרופות נגד דיכאון, אני מרגישה שיפור במצבי. כמה זמן אני יכולה להמשיך לשתות את התרופה? האם יש זמן מקסימלי שלא מומלץ לעבור אותו? תדוה מראש, גלית
גלית שלום, אמנם על-פי הפרסום הרשמי אחרי 12 שבועות טיפול צריך להתייעץ עם רופא לגבי המשך הטיפול, אבל לא הצלחתי בשום מקום למצוא הסבר האם יש בעיה בהמשכת הטיפול. להבנתי אין שום בעיה להמשיך. בכל מקרה, בד"כ בתרופות נוגדות דיכאון "רגילות" מומלץ להמשיך לפחות חצי שנה.
שלום רב.......,,,חברה טובה שלי אובחנה ע"י פסיכאטר( לצערי לא נמצאת בטיפול .. היתה והפסיקה!!!!!! כבעלת הפרעת אישיות גבולית,,, אחת הבעיות שלה היא , שאיזו מילה או מישפט שלא ניראים לה, ואו שהיא לוקחת אותם לכיוונים לא ברורים,,,,,ואז , היא פשוט מנתקת מגע,!!!!! ובבת אחת אני הופכת מחברתה הטובה ביותר והקרובה ביותר , והאדם הכי נהדר עלי אדמות כדבריה , לאויבת שלה , לאדם לא ראוי והיא מפסיקה את החברות,!!!!!!!,,אני מידי פעם כותבת לה שאני מתגעגעת אבל היא לא מגיבה ... לא לחיוב ולא לשלילה!!!!!.\( מה זה אומר????)......., ,האם להמשיך ולנסות ליצור איזשהוא קשר ע"י אימייל או מסנגר "מידי פעם ???? לא רוצה להראות נודניקית!!! ..,,( היא דרך אגב לא מחקה אותי מהמסנגר שלה).....( מה זה אומר????)....אני יודעת שאחת הבעיות של ההפרעה הזו,היא ראיית דברים ,ואנשים בשחור או לבן, שאין אמצע, ,,,אז מהו ההסבר,????, והאם הדרך חזרה נעשית בהדרגה ???? לפי ניסיונך?????, או כשיוצאים ממצב שחור אז מיד עוברים למצב לבן? דרך אגב אין לה חברים קרובים כי אף אחד לא מוכן לסבול את ההתנהלות שלה(ניתוקים וכו...) אני כן רוצה להיות שם בשבילה כי היא אדם באמת מדהים ...( עד שקורה הנתק הבלתי צפוי!!!!!! ) המון המון תודה ..........יעל
יעל שלום, אכן יחסים עם מישהו הוא בעל הפרעת אישיות גבולית אינם צפויים, אינם יציבים וצפויים להתנתקויות והתחברויות חדות ופתאומיות. לא הייתי מנסה לחזר אחרי חברתך יותר מידי. שלחי לה הודעה אחת או שתיים על כך שאת רוצה לחדש את הקשר והיא חשובה לך. אם היא לא עונה- תני לה את הזמן. וזה יכול להיות הרבה זמן. אין מה לעשות.... את צריכה הרבה כוחות. בהצלחה.
שמישהו גאה בעצמו איזה הורמון משתחרר?
שי שלום, האמת היא שאינני יודע. אני מניח שיש כאן מעורבות של המערכת של יותרת הכליה עם שיחרור של אדרנלין, ויתכן ויש גם שיחרור של אנדורפינים במוח, שאלו חומרים דמויי מורפיום שגורמים להרגשת "היי" טבעית.
דוקטור עופר היקר אני מזמינה אותך להשתתף כאורח של כבוד בקומונה שחדשה שאני שותפה בניהולה "בריאות הנפש לכל" קומונה זדאת הוקמה מחדש על הריסותיה של הקומונה של דור הלפרין שנתן יותר מדי עצות רפואיות לטעם הנהלת תפוז אנחנו מחפשים תחליף לדור. הקומונה אמורה לספק מידע בכל התחומים שנוגעים לבריאות הנפש, ומכיוון שלא מרשים לדור להתבטא אנחנו זקוקים לרופא הגון בינינו. האם תושיט לנו יד לעזרה?? אנא בקר והתרשם תחילה הילה http://communa.tapuz.co.il/bel
שלום אהבה, לצערי לא אוכל להתפרס על עוד אתר מעבר למה שאני מחוייב כאן. אני חייב לציין כי בעבר ביקרתי בקומונה שלכם בתפוז, וגיליתי מקום מדהים עם אנשים נפלאים, תמיכה ועזרה והרבה דיאלוגים מרתקים ואינטיליגנטיים. אמנם קטונתי מלהתערב בעניינכם, אבל לטעמי אתם צריכים לשמור לעצמכם את המקום הזה כמקום עצמאי, לא רפואי בהגדרה, אלא מקום של החלפת דיעות ותמיכה הדדית. במקרה הצורך תוכלו להמליץ למתעניינים לפנות לפורומים ולאתרים מתאימים לצורך קבלת מידע רפואי, פסיכולוגי או אחר. גם אני לא מתיימר לתת מענה שלם כאן, ולהרבה פונים אני ממליץ לפנות למטפלים מסוגים שונים, ולפעמים אני נותן כתובות של אתרים מהם ניתן לדלות מידע נוסף. כך או כך- שיהיה לכם המון הצלחה, ומקווה שתשמרו על הפורום שלכם באותה רמה.
למה מיועד הציפרמיל? ולמה מיועד הציפרלקס?
רוני שלום, שתי התרופות מיועדות לאותם שימושים. השימוש העיקרי הוא להפרעות דיכאון והפרעות חרדה שונות, כולל פוביות, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD, התקפי חרדה ועוד. בנוסף יש שימוש מועט ונדיר (כי היעילות במצבים הבאים לא הוכחה באופן ברור) בהפרעות אכילה, בכאב כרוני ועוד מספר הפרעות.
האם בכל זאת יש הבדל קטן בין התרופות ? כי הרי אתה נותן פעם את זה ופעם את זה.
שלום האם התנהגות של האדם שיש לו הפרעה בי פולרית התנהגות תלותית חסרת מחשבה לעתיד ,מניפולטיבית ניתן לשייך להפרעה או שזה מבנה אישיות?
נגה שלום, זה מאד תלוי. אם ההתנהגות שאת מתארת מופיעה רק בשלבים חריפים של המחלה ונעלמת בזמן שהחולה מאוזן- אז זה מהמחלה. אם גם כשהחולה מאוזן (לפי חוות דעת פסיכיאטרית) קיימת ההתנהגות הזו, ובייחוד אם יש עדות לכך שדפוסי התנהגות כאלו היו קיימים עוד לפני שהמחלה פרצה- אז זוהי האישיות וזהו האופי שלו.
במה זה מתבטא שהאדם שאת מדברת עליו הוא תלותי, או חסר חשיבה לעתיד?? האם יש מדדים אובייקטיביים לזה?? מהם?? אני חייבת לשתף אותך בהתלבטויות שלי בנושא. אדם קרוב לי אובחן כסובל מאותה תסמונת בדיוק, הפרעת אישיות גבולית עם נטיה לבי-פולאריות. עם זאת האדם הזה מתפקד ברמות מאד גבוהות ומגיע להישגים יוצאי דופן בתחום המקצועי שלו, יש לו חיים עשירים ומגוונים והוא מאד עצמאי באורח חייו היחודי, למרות שהוא יוצא דופן בבחירותיו. הוא גם מסרב לכל טיפול פסיכיאטרי תרופתי ומצהיר שהוא מטפל בעצמו. האם המקרה שאת מעלה דומה במשהו??
אני סובלת מ"רעד ראשוני" בעיקר בידיים, ומחרדות קשות שגורמות להגברת הרעד. אני לוקחת כדור פריזולין לרעד, ולחרדה סורבון 60 מ"ג מזה כחודש וחצי ללא שיפור, לאחר נסיונות כושלים עם סרוקסט, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל ורמרון (פרוזק ולוסטרל עזרו אבל גרמו להגברת הרעד ולכן הפסקתי), הומלץ לי ע"י הפסיכיאטר לנסות דרלין במקום פריזולין בשילוב עם סורבון 60 מ"ג וקלונקס 0.5 מ"ג באירועים מיוחדים. הבעיה היא שיש לי לחץ דם מאוד נמוך ודרלין מיועד להורדת לחץ דם. אמרתי זאת לפסיכיאטר והוא אמר לי בכל זאת לקחת אבל להיות במעקב, רופא המשפחה אמר לי בשום אופן לא לקחת דרלין כי זה יכול לגרום לי להתעלפויות, מה לעשות? וגם האם לדעתך להמשיך לקחת את הסורבון למרות שאין שיפור כבר חודש וחצי? והאם שילוב של סורבון+קלונקס+דרלין לא מוגזם מדי?
שלום רב, אם לחץ הדם שלך נמוך אכן שימוש בדרלין יכול להיות בעייתי ולגרום לירידה נוספת בלחץ הדם ואף להתעלפויות. אני גם לא מבין את השילוב בין סורבון לקלונקס. בד"כ מי שכבר לוקח בנזודיאזפינים, כמו קלונקס, לא מגיב כמעט בכלל לסורבון. אכן לקחת כבר הרבה מאד תרופות לחרדה ללא השפעה. יש עוד כמה אפשרויות, כמו פאבוקסיל ואנאפרניל. אבל לרוב התרופות נוגדות החרדה יש פוטנציאל להחמיר את הרעד הראשוני. אני מקווה שאת התרופות שכן ניסית, לקחת במינונים המתאימים לחרדה (40-50 מ"ג סרוקסאט, 20 מ"ג ציפרלקס וכו'. בד"כ מדובר על לפחות שני כדורים ליום מכל כדור). בהצלחה.
יש לי ילד בן 11 וחצי המוגדר כילד בעל הפרעת קשב. add. קראתי את המאמר על דיכאון, והתופעות גם הסתדרו ליעם מה שעובר על הילד. האם יתכן שהתנהגויות של ילדים עם הפרעת קשב דומות לדיכאון, או שבמקרה שלי יש לו גם וגם ???????? מה עושים אם זה דיכאון, איך מטפלים ?
שלום רב, אינני מומחה בטיפול בילדים. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער.
שלום רב דוקטור, נא יעוצך המלומד: אני בת 42 לפני כשנה סבלתי ממחשבות טורדניות וחרדות וקיבלתי לשימוש את הציפרמיל שעזר לי מאוד.השתמשתי בו כ חצי שנה במינון של 2 כדורים ליום והתייצבתי בהחלט.(כיום לא לוקחת אותו ). עכשיו אני ממש בצרות ומבקשת לדעת האם חזרה לשימוש בו עשויה לעזור לי: היה לי קשר של 8 שנים עם גבר ולצערי הוא נגמר לפני מס' ימים ואין דרך חזרה בשום מחיר.אותו בחור "יושב לי בראש" 24 שעות.אני אמנם עובדת ומתפקדת אך בקושי רב ומרגישה שכל הזמן אני מחפשת לישון ולשכוח.עצובה ברוב שעות היממה ובוכה בסתר די הרבה כי לא רוצה שילדיי ירגישו מה שעובר עלי.(אני אם חד הורית). אני ממש לא רוצה להתחיל עם כל מיני כדורי הרגעה ושינה למינהם עדיף לי טיפול ספציפי אחד,ואני יודעת בוודאות שאני כיום זקוקה לטיפול כי אני מרגישה שאני הולכת ומיתמוטטת. שאלתי דוקטור:האם חזרה לטיפול בציפרמיל יכול לאושש אותי ולעזור לי במצבי ואם כן אנא אמור לי באיזה מינון להתחיל והאם לעלות בהדרגה. אנא עזרתך אני באפיסת כוחות!! תודה מכל הלב, אתי.
אתי שלום, טיפול בציפרמיל בהחלט יכול להיות מענה הולם. אבל אני לא בטוח שזה הדבר הכי נכון לעשותו כעת. גם אם תתחילי זה יקח כשלושה שבועות עד שהוא ישפיע. ומה בנתיים? וחוץ מזה, בהחלט יתכן שתוך כמה ימים יחזרו אליך כוחותיך ותוכלי להתמודד לבד. אני כן הייתי ממליץ על תרופות הרגעה כמו ואבן או לוריואן למשך שבוע וחצי-שבועיים. ניתן לקבל אותן מרופא המשפחה. בהחלט יתכן כי תמיכה כזו תעזור לך לחזור לעצמך הכי מהר.
לאחרונה אני מאוד לחוצה בעבודה ואני מודעת לכך שאני צריכה לא ללקחת כל דבר ללב אבל באופיי אני דורשת ומצפה שהכל יהיה בסדר! לפני כשבוע התחלתי לבכות כמעט על כל דבר.. אם אני מרגישה כשאני מדברת.. פתאום עולות לי דמעות. נייסיתי לצאת לטייל, להירגע אבל קל מאוד לאמר- תירגעי!(הבעל שלי אומר לי חחח) אל תקחי ללב! תשימי פס! --- זה לא הזמנה בסופרמרקט. אני מודאגת ממצבי זה, לא רציתי לקחת כדורים או משהו שאני אתרגל לזה.... האם ניתן או בכלל צריך לטפל בזה? או שזה יעבור לבד? (הערה: אני לא בחורה צעירה אלא בגיל 50 בעבודה מסודרת אבל לוחצת).
ריטה שלום, את מעלה שאלה חשובה. את רוצה להתמודד לבד, וזה מצויין. בכדי להפוך את התמודדות ליותר יעילה, כדאי לקבל הדרכה. ישנה אפשרות לקבל הכוונה ועזרה, כולל תרגילי הרפיה, תרגילים לשליטה על הבכי וכו' . זה נעשה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, בו נותנים לך טיפים להתמודדות עצמית, כולל שיעורי בית והרבה עבודה עצמית. לכי לפסיכולוג או עובד סוציאלי שמתמחה בטיפול כזה, תפגשי עימו למספר פגישות מצומצם, ותחזרי בעצמך "לעמוד על הרגליים". בהצלחה.
יקירתי נראה לי שמנצלים את טוב ליבך ומסירות הנפש שלך לעבודה. אל תשימי פס, עמדי על זכויותיך, אל תתני לאנשים להכניס אותך ללחץ ותלמדי לשים גבולות ברורים לטובתך ולטובת כל הסובבים
אכן אני לעיתים כנראה ומנוצלת אך מצד שני אני אדם היודע לעמוד על שלי! הבעייה לא לעמוד על שלי (לפחות כרגע) העבודה שלי דורשת את "נשמתי" זו לא עבודה משרדית בה אני עוסקת עם חפצים זו עבודה העוסקת בנפשות וצריך להיות כל הזמן בעירנות, גמישות מחשבה ותגובה... וזה כנראה לאחרונה "שואב" את כוחותיי. הבכי, הקושי נובע מעומס היתר הנפני ואינו קשור "בטיפול" באחרים, ממש לא! הוא קשור אך ורק בעצמי ולכן הערתו של הד"ר מאוד נכונה לי ואעשה כהצעתו תודה לך
איך אני יכולה לדעת אם אני סובלת באחד מהשניים? בגלל שאני לא יודעת וגם הרופאים לומר בוודאות- אני "נופלת בין הכסאות" מבחינת הטיפול. אני לא יודעת אם לנסות טיפול בשיטת emdr עקב "התקף" חרדה מאוד ממושך(מספר חודשים), וסוער עם מחשבות דכאוניות וקצת פרנואידיות. או שהיום אני סובלת עדיין מחרדה ודכאון. הסימפטומים שלי: שדעתי מפוזרת (לא בפוקוס), קופצת מנושא לנושא, לא שקטה. תחושה מדי פעם של בחילה וקצת סחרחורות מהחרדה ואפילו לפעמים אני חווה "זרמים" בראש- שהיו חזקים מאוד ולא פוסקים בזמן הסערה הממושכת והיום עדיין באים מדי פעם. לפיכך, אני לא יודעת אם לפנות לטיפול דינמי או קוגניטיבי התנהגותי או שמא טיפול ב- emdr כיוון שהתקופה ההיא היתה בשבילי טראומטית מאוד, הייתי מבוהלת מאוד. וכיום לפעמים אני נמנעת מלעשות דברים שמתקשרים בזכרוני לתקופה ההיא. אז מה עושים? אני חושבת אולי לחזור שוב לטיפול תרופתי (שלא ממש עזר אז).
רעות שלום, אני מניח שלא סתם הרופאים לא ממליצים לך על טיפול אחד. זה בגלל שכנראה יש מספר אפשרויות לטיפול, וכולן טובות. את ממש לא נופלת בין הכסאות. להפך. יש מספר אפשרויות טובות, וכולן בסדר. רק תחליטי. לכי על "תחושת הבטן" שלך. זה לא ממש משנה במה תבחרי. הכל טוב. רק אל תתקעי בגלל חוסר החלטה!!! בהצלחה.
האם החומר הפעיל בציפרלקס מגיע בדרך כלשהי גם לזרע של הגבר הנוטל אותו ? מדובר בבחורה הנוהגת לקיים מין אוראלי עם בחור הנוטל ציפרלקס ובולעת את זרעו וחוששת שהיא נחשפת אגב כך לחומרים המצויים בכדור תודה...
שלום רב, אין כל סכנה בכך. החומר הפעיל מתפרק בכבד ואינו מגיע לנוזלי הגוף.
במידה ואני הולך לפסיכיאטר באופן פרטי ומקבל ממנו מרשם לתרופה פסיכיאטרית וקונה אותה בבית מרקחת באופן פרטי (כלומר ללא השתתפות של הקופה בעלות התרופה, כפי שקורה בשאר התרופות הרגילות שבהן אני מקבל הנחות דרך הביטוח המשלים) , במיקרה כפי שתיארתי, מי יכול לדעת שצרכתי את התרופה ? הבנתי שמשרד הבריאות מחזיק מעקב אחר משתמשים בתרופות פסיכיאטריות (לצורך ביקורת כפי שהבנתי), האם כאשר במקום עבודה אני חותם על ויתור סודיות רפואית הם יכולים לגשת למידע זה במשרד הבריאות? לכאורה נשמע שבודאי שהם יכולים, אבל אני תוהה האם מקום עבודה (נניח אפילו ביטחוני או ממשלתי) פונה לקופת החולים, או למשרד הבריאות ואיזה מידע הוא מקבל מהם בדיוק.
שלום רב, ככלל אף מקום עבודה לא מחפש מעבר למידע שאתה מוסר לו בקבלתך. יש מקומות שדורשים מסמך מרופא המשפחה על מחלות כרוניות, אישפוזים ותרופות. הבקשה הזו בד"כ מועברת ע"י האדם עצמו לרופא המשפחה, כך שתוכל לראות מה רשום שם. אם קנית תרופה באופן פרטי זה מידע שלעולם לא יגיע למקום העבודה. בכדי לפנות למשרד הבריאות על מקום העבודה להחתים אותך על ויתור סודיות בו אתה מאשר להם לפנות למשרד הבריאות. אינני מכיר מקומות עבודה שנוהגים כך. אולי בשב"כ ובמוסד כן עושים את זה, אבל חוץ מהם אין מקומות עבודה שמשקיעים כך בבירור המצב של העובד.
התכוונתי למשרות של התעשייה הביטחונית על שלחותיה השונים , שהם חלק מאוד לא מבוטל בתעשיות העתירות ידע בישראל. מחברי שהתראיינו למשרות אצלהם התכוונתי שהם עורכים סינון קפדני עפ"י בעיות פסיכולגיות, כמובן שהם דרושים חתימה על ויתור סודיות. אבל אולי אם הם כאלה נוקשים לא כזה אסון לא להתקבל לעבודה שכזו ...
בחיפה יש משרד בו נערכת בדיקה לזכאות לרשיון נהיגה לנכי נפש. אני מבקשת את מספר הטלפון של אותו מכון, מכיון שלפני כחודשיים נערכה הבדיקה אך תוצאה טרם הגיעה.
מספר הטלםון הוא: 04-8633555 ישנו מענה טלפוני לקהל בימי ראשון ושלישי בשעות 8:00-10:00
שלום הימליצו לאימא שלי לקחת תרופה אנטי פסיכוטי בנוסף לרספירדל שהיא לוקחת נגד דיכאון. מה זה פסיכוטי?ומה הסימנים של המחלה הזאת?
יפית שלום, לא ברורה לי ההמלצה שאמך קיבלה. ריספרדל בעצמה היא תרופה אנטי פסיכוטית ולא תרופה לדיכאון. פסיכוזה הוא מצב בו אדם עובר משבר שיש בו חלקים שאינם מחוברים לגמרי למציאות. זה יכול להתבטא במספר צורות. למשל: יכולות להיות מחשבות שוא, שאלו מחשבות לא הגיוניות, כמו מחשבה שמישהו רודף אחריך, רוצה לפגוע בך. או מחשבה שכל מיני ארועים בסביבה קשורים אליך (למשל שבטלויזיה מדברים עליך) ועוד. יכולות להיות הזיות, כמו שמיעת קולות לא מציאותיים או ראיית מראות לא מציאותיים. ויכולות להיות הפרעות קשות באירגון החשיבה, כמו מצבי בלבול, קטיעת מחשבות, בעיות התמצאות קשות, עירפול מחשבות ועוד. בד"כ לא נהוג להוסיף לריספרדל תרופה אנטיפסיכוטית, כי ריספרדל בעצמו הוא אנטי פסיכוטי. אם מגיעים למינון מירבי (6 מ"ג ליום) ואין שיפור מספיק, מומלץ בד"כ להחליף טיפול.
לפני כמה זמן שאלתי אותך משהו שבאופן כללי התייחס לכך שפתאום אתה מרגיש שאתה שואל את עצמך בשביל מה חיים בעצם , זה תחושה שמתפשטת לגבי כל מיני דברים שזאת עובדה שהם זמניים אם נרצה או לא נרצה אך לאנשים אחרים וגם לי בעבר זה לא הפריע . מה שאני רוצה לשאול זה, שההמלצה העיקרית שלך הייתה הפנייה לסוג של לימודים רוחניים האם זה הפתרון היחיד כי לדעתי יש אנשים שזה פשוט לא משפיע וביעקר לא מושך או מרתק אותם ? - עוד משהו קטן, אני בן 25 ולאחרונה התחילה לי איזה שהיא חרדה ממחלות בעיקר כשאני שומע על אנשים אחרים שחולים אני מתחיל לחשוש מהרגע שזה יקרה לי. אני מתאר שזה קורה להרבה אנשים ,איך מתמודדים עם זה? (אני לא היפוכונדר)
רוני שלום, דבר נוסף שיכול לעזור לך הוא טיפול פסיכולוגי. זה יכול לעזור לך להבין את הסיבות לקשיים שלך, לחששות שלך, ובהמשך אתה תוכל למצוא את הדרך (בעזרת המטפל) להתמודד עם החששות והקשיים האלה. כדאי מאד להתחיל עם זה מוקדם ככל הניתן כיוון שכך תוכל לחזור למסלול חיים נוח ונעים מוקדם יותר. פשוט חבל לסבול ולתת לחיים לעבור על ידך רק בגלל איזשהו חשש מטיפול. חיים רק פעם אחת וכדאי לנצל את החיים באופן הכי יעיל והכי טוב בשבילך.
שלום , - האם אתה יכול לתאר לי מנסיון העבר את ההרגשה שסיפרו לך אנשים שלקחו רסיטל, גם אנשים אם דיכאון בינוני - כבד,אבל בעיקר ביישנים .
רוני שלום, רוב האנשים חווים שיפור בדיכאון אחרי כשלושה שבועות בממוצע. לפעמים קצת לפני כן ולפעמים קצת אחרי כן. בתחילה בד"כ השינה והתיאבון משתפרים, ורק אחרי שבוע עד שבועיים נוספים גם מצב הרוח משתפר. לפעמים בתחילה יש מעט תופעות לואי, כמו אי נוחות בטנית, כאבי ראש קלים וכו'. סימנים אלו עוברים בד"כ תוך שבוע עד 10 ימים. אנ מקווה שעניתי לשאלה. אם יש עוד משהו שלא התייחסתי אליו - אנא פרט/י יותר את הנושא.
שלום, ותודה על התשובה. מה שבעיקר רציתי לדעת זה לגבי השפעת הרסיטל על ביישנות ואם אתה יכול לכתוב בשני משפטים, תקציר של מה אמר לך בנאדם ביישן שחזר אליך אחרי שנתת לו רסיטל וזה השפיע עליו לטובה ( תאור התחושות ). תודה רבה.
שלום דוקטור. סבלתי מדכאון וחרדה אני בן 23 , מטופל בציפראמיל מזה 7 חודשים . התחלתי עם 10 מ"ג ליום ולאט לאט עליתי , ב ארבעה חודשים האחרונים אני מקבל 40 מ"ג ביום. הרגשתי השתפרה מאוד אך עדיין יש קצת דכאון..... פה ושם מחשבות ,קצת "בילבולי מוח" והפסיכיאטר שלי אמר שמתי שציפראמיל לא עוזר וויפקס כן עוזר וכדאי לעבור לויפקס. הוא אמר שאני צריך לערבב ובתור התחלה לרדת ל20 מ"ג ציפראמיל ובנוסף לקחת 75 מ"ג וייפקס. התייעצתי עם פסיכיאטר נוסף והוא אמר לי שאסור לערבב בין שתי התרופות , ועדיף לעבור ישר לוויפקס 75 מ"ג ביום. בדקתי באתר אינפומד וכתוב שם ש שילוב של שתי התרופות האלה הוא מסוכן..... אני לא יודע בדיוק מה לעשות ואיך לעשות , למי להקשיב הפסיכיאטר גם הציע אולי להעלות את הציפראמיל ל 50 מ"ג בקיצור , אין לי מושג איך לגשת לזה..... אשמח אם תשיב לי בהקדם תודה, שמוליק
שמוליק שלום, שילוב בין התרופות יכול להיות בעייתי אם לא יורדים במינון, כי אז בעצם אם אתה ממשיך לקחת 40 מ"ג ציפרמיל ומוסיף ויאפקס אתה מוסיף עוד חומר שמעלה סרוטונין ועלול להגיע לעודף סרוטונין (תסמונת סרוטונרגית). מאידך, אם תוך כדי הוספת הויאפקס אתה מוריד את מינון הציפרמיל אין שום בעיה. בענין העלאת מינון הציפרמיל- עקרונית בד"כ בדיכאון מינון אפקטיבי של ציפרמיל הוא 20 מ"ג ואם יש תגובה חלקית ניתן להעלות ל- 40 מ"ג. העלאה נוספת במינון לא הוכחה כיעילה לדיכאון (רק לחרדה). מאידך, אי אפשר לשלול אפשרות שדוקא אצלך משום מה זה כן יעזור. אני לא נותן כאן תשובה חד משמעית, כיוון ש"פתרון בית ספר" הוא להחליף תרופה, ואילו בחיים האמיתיים אני יודע שלפעמים דברים שחורגים מעט מהמסגרת כן יכולים להועיל. הבחירה שלך.... כך או כך- בהצלחה.
שלום רב לצוות אני לוקחת ציפראמיל לפי המלצה של רופא משפחה כבר חודשיים. שמעתי על ציפראלקס שהוא יותר יעיל. לא הצלחתי לקבל אותו בקופה שלי בטענה שהוא לא בסל. וזה עולה 200 שקלים. שאלתי היא מה הבדל בניהם? והאם זה מצדיק לקנות אותו באופן פרטי? המון תודות
שירי שלום, ציפרמיל הינה תרופה קצת יותר ותיקה מציפרלקס. לאחר שהוחל השימוש בציפרמיל הסתבר כי החומר הפעיל מורכב בעצם משני מולקולות הזהות לחלוטין בהרכבן ובצורתן רק שמבחינת עיצובן הן נראות כמו תמונת ראי אחת של השניה. הסתבר כי רק אחת מהמולקולות הללו פעילה בדיכאון וחרדה, והשניה (תמונת הראי שלה) היא חסרת כל יעילות מבחינה רפואית. המולקולה הפעילה ניתנת לבידוד וזהו בעצם הציפרלקס. כלומר, בעצם כל כדור של 20 מ"ג ציפרמיל מכיל 10 מ"ג ציפרלקס ועוד 10 מ"ג של חומר לא פעיל. כדור רגיל של ציפרלקס הוא של 10 מ"ג. כלומר, מבחינת החומר הפעיל כדור ציפרמיל שווה בדיוק לכדור ציפרלקס. אין הבדל. וכל השאר- פרסומות...
שלום עברתי פסיכוזה קצרה וחצי שנה אחריה פסיכוזה ארוכה יותר. מאז המשבר אני מרגישה שיש לי ירידה ביכולות השונות ושינוי באופי - אבד לי "הצבע" שהיה לי / החיוניות. אני לא יודעת אם תחושות אלו אובייקטיביות או לא- כיוון שהפסיכיאטר שטיפל בי , משוכנע חד משמעית שאין לי ליקויים בגלל העובדה שאני לא חולה בסכיזופרניה. ולדעתו יש לי דכאון. רציתי לדעת אם הנזקים מפסיכוזה הם רק ליקויים? או יכול להיות גם תחושה של ירידה במיומנויות השונות? האם ייתכן מצב של נזקים נוספים ומהם? אחרי משבר שכזה. האם הם נזקים קבועים? תודה
עדי שלום, קיים ויכוח בספרות לגבי ליקוי הקשור לדיכאון. ישנם הגורסים כי גם דיכאון חוזר, ביחוד בעוצמה ניכרת (בודאי בעצמה פסיכוטית) יכול לגרום לליקוי. מאידך יתכן שמה שאת חווה זהו גרעין של דיכאון שעוד לא נעלם. גם בסכיזופרניה לפעמים לא רואים ליקוי של ממש וישנה תחושה סובייקטיבית של הדם שהוא "לא כמו שהיה קודם". משהו שדומה למה שאת מתארת. במקרים כאלו כדאי להגיע גם לטיפול פסיכולוגי ולעבד את מה שקורה באופן יותר טוב.
תודה על תשובתך אבל אני זקןקה להבהרה. אני לא מבינה מדוע או איך דכאון מותיר ליקויים??? אתה מדבר על ליקויים בלתי הפיכים, אני מבינה. אתה במשפט אחד אמרת שדכאון עלול להותיר נזקים (בייחוד בעוצמה פסיכוטית), ומאידך- אתה אומר שאולי זה בעצם גרעין של דכאון שעוד לא נעלם (כאשר בתחילת המשפט לפני רגע,טענת שדכאון מותיר ליקויים). אז לא הבנתי- דכאון לכשעצמו- משאיר נזקים וליקויים או לא? במה זה תלוי? אני רוצה לציין שהפסיכוזה היתה בספק, כלומר: אמיתות הדברים שנחוו אז במחשבות- היו יותר בדימיון כאשר נשאר מקום לספק. המחשבות היו בגוון דכאוני ופרנואידי (נאמר לי שהיו לי מחשבות יחס). אז דכאון משאיר נזקים? זה נראה לי מוזר מאוד ותמוה, הקשר בין דיכאון רגשי לבין חוללות של ליקויים/ נזקים קבועים. תודה
שלום, רציתי בבקשה לדעת מה פרוש האבחנה: "schizoaffective schizophrenia + ACE" . ראיתי את זה רשום בתיק הרפואי שלי. תודה
שלום רב, ראשית אני חייב לציין שלא ברור לי למה הכוונה ב- ACE. לגבי הביטוי סכיזופרניה סכיזואפקטיבית - מדובר בסכיזופרניה שבה יש תקופות של הפרעה אפקטיבית, שזו הפרעה במצב הרוח. בד"כ מדובר במצבי דיכאון, אבל יכולים להיות גם מצבים מאניים. אם תרצה לשמוע פרטים נוספים, פרט שאלות יותר ספציפיות ואשתדל לעזור לך.
שלום, אני חודשיים אחרי לידה, מתגוררת בחו"ל. בעקבות דכאון וחרדה (לא אפיזודה ראשונה) התחלתי טיפול באפקסור XR (בעבר טופלתי בלוסטראל שעזר מאוד אך במשבר נוסף כבר לא השפיע). אני נוטלת את התרופה כבר 6 שבועות כשמתוכם שבועיים וחצי במינון של 300 מ"ג שעלה בהדרגה. מרגישה שיפור מאז העליה במינון אך עדיין לא 100%. השיפור הוא בעיקר בדיכאון אך עדיין יש חרדה ומחשבות טורדניות. במקביל הרופא רשם לי רביטול (קלונקס) 0.75 מ"ג ליום כ"עזרה ראשונה". שאלתי: 1. האם יש עוד סיכוי לאפקסור להביא אותי למצב טוב יותר? 2. האם השיפור שאני מרגישה הוא בעצם בהשפעת הרביטול? אני מודעת לסכנת ההתמכרות וחוששת מהתרופה. תודה מראש.
מיכל שלום, שבועיים וחצי במינון מלא (300 מ"ג) זהו פרק זמן גבולי. מקובל לחכות לפחות 4 שבועות, ואף קצת יותר, בכדי להחליט האם זהו האפקט המקסימלי או לא. חשוב לזכור כי אפקסור נחשבת תרופה מצויינת לדיכאון, אך יש טובות ממנה לחרדה ולמחשבות טורדניות. כך או כך- אני הייתי מחכה עוד קצת.... בענין הרביטול- המינון הוא יחסית קטן. אין לו שום השפעה על דיכאון, רק על חרדה, וגם אז הוא בעיקר מרגיע אבל ללא כל השפעה על מחשבות טורדניות. הסיכון להתמכרות לא גבוה, ואצל מי שאין לו נטיות התמכרותיות מגיל צעיר, בד"כ אין בעיה מיוחדת להפסיק את הטיפול. בהצלחה.
אמא שלי בת 73. היא אושפזה בגלל התקפים של איבוד קשר עם המציאות (דומים לאפילפטיים). נשלל אירוע מוחי, אפילפסיה, תגובה בין תרופתית ובעיה בעורקי צוואר. הגיעו למסקנה שזה נגרם מדיכאון עמוק.בית החולים הוא של קופ"ח כללית והרופאים רשמו זיפקרסה כי זו התרופה היחידה שעזרה.קופ"ח לא אישרה את התרופה בנימוק שזו לא ההתויה שלה.ללא התרופה הזו ההתקפים עלולים לחזור, ואז אין לדעת מה יהיה איתה. האם יש אפשרות להשיג את האישור דרך ועדת חריגים כלשהיא? תודה.
לדעתי שום ועדה לא תאשר את זה. האם באמת שום דבר אחר לא עזר? איזה טיפולים אחרים ניסו? מנסיוני בבתי חולים, שם לא משלמם על התרופות, "רצים" קצת מהר מידי לזיפרקסה ומדלגים על הרבה אפשרויות אחרות וטובות. אם גם תוכלי לפרט מעט יותר מה בדיוק היה בזמן ההתקפים הללו, איזה סיפטומים וכו'- זה גם יעזור לכוון אותך לאפשרויות נוספות.
בזמן האישפוז היו 4 ,5 התקפים ביום. פעם היתה נפילה,פעם יצא קצף מהפה, כמה פעמים הייתה בריחת שתן.העיניים ריקות ובוהות.לא מדברת , לא שומעת. הידיים תופשות את כל הבא ליד . תפיסה ומשיכה של הפיג'מה.קיפול של עיתון. העברת חפצים ממקום למקום.הפה קפוץ.ההתקפים היו כשהלכה לצחצח שיניים , כשהתחילה לאכול, כדיברה עם אנשים , כשקראה עיתון , כשראתה טלויזיה..ז"א בהתחלה של כל פעולה כמעט. כשההתקף עובר חושבת שמתעוררת בבוקר עשו eeg ו ct. היתה בדיקה של נוירולוג ובדיקה של פסיכיאטר.שחררו כשאחרי שבוע אישפוז וטיפול בתרופה ההתקפים לא חזרו. היום בבית אחרי 10 ימים היה עוד התקף כשהתחילה לאכול.
האם יש טעם בחצי כדור ציפרלקס להפרעת חרדה?
כן. בחלק מהמיקרים המינון הזה יכול לעזור. אבל לא תמיד, ולעיתים יש להעלות מינון לכדור שלם ואף יותר. בהחלט אפשר לנסות.
היי, סבלתי מהפרעת חרדה והגעתי לפסיכאטרית שהציעה לי טיפול בפבוקסיל, פחדתי לקחת אותו משום שאומרים שהתופעות לוואי שלו מאוד קשות במערכת העיכול.ולא לקחתי אותו. כעת אני מטופלת אצל אחת מהפסיכיאטריות המובילות בצפון,באתי אליה בעקבות אותה חרדה והיא הציעה לי ציפרלקס 10 (כדור)(כדיי להימנע מתופעות הלוואי על מערכת העיכול של הפבוקסיל) את הציפרלקס אני לוקחת כבר חודש וחצי. בד"כ רוב ההתייעצויות שלי איתה עוזרות, אך לאחרונה יש לי בעייה אותה היא לא כ"כ הצליחה לפתור ורציתי לדעת האם זה עניין של זמן או שזוהי בעיה רצינית. אני בת 24 סובלת מוואגיניסמוס(בין השאר) ולכן התרופה שניתנה לי גם כוונה לכך שחיי המין והחשק המיני שלי לא ייפגעו.יש לציין כי בעת קיום מגע מיני ללא חדירה אני נהנית ומגיעה לאורגזמה ממש ממש מהר(לפחות עד כה) ובכן, הטיפול עוזר, אני עושה דברים שלא עשיתי קודם, בין השאר מצליחה להגיע לחדירה (לא מלאה אבל זו התקדמות ממש רצינית עבורי ועבור בן זוגי!)אני עדיין נהנית,אבל בכל הנוגע לאורגזמה, אני ממש לא מצליחה להגיע אליה בזמנים ריאליסטים, כלומר אחרי שעה-שעתיים, יש סיכוי, וגם אז רק במקלחת,לבד. התקשרתי לפסיכיאטרית שלי והיא אמרה שיש שתי אופציות, או לחכות שזה ילך וידעך כי אצל חלק מהבנות זה קיים אך משתפר עם הזמן.או פשוט עוד איזה חודשיים שהכדור יצבור קצת "ותק" לנסות להפסיק אותו ליום בשבוע ואז לנסות .. היא לא העלתה על הפרק להחליף טיפול. רציתי לדעת מה אתה חושב שכדאי לעשות.. וודאי התשתי אותך... סורי:) ב.
שלום רב, יחסית לתרופות אחרות ציפרלקס גורם למעט הפרעות בתפקוד המיני. אני מניח שזו הסיבה שהפסיכיאטרית לא ממהרת להחליף טיפול. הנה, מצד אחד יש שיפור בהבטים שונים של התפקוד, ומאידך את משלמת מחיר באורגזמה. דילמה לא פשוטה, מה גם שכמו שציינתי, יש סיכוי שתרופות אחרות לא יעזרו יותר ואולי אף יפריעו יותר. אני הייתי "הולך" עם מה שהרופאה שלך הציעה, ואם בהמשך לא יחול שיפור אז לשקול החלפת טיפול. במקביל- שווה לנסות טיפול קוגנטיבי התנהגותי, שיתן לך כלים להתמודד עם החרדה, ואולי יקטין את הצורך בתרופות בכלל.
התחלתי לקחת ציפרלקס לפני יומיים 5 מיליגרם בינתיים לשבוע אבל הוא עושה לי ממש רע ...כואב לי הגוף והראש נורא וקשה לי לנשום טוב ...האם זה חלק מהתופעות לוואי ? בנוסף האם יש מצב שזה מגביר לי את החרדות ? מתי כל זה יסתיים ? מתי אני אתחיל להרגיש יותר טוב ?
קרן שלום, בהחלט יתכן שאלו תופעות של תחילת טיפול. בד"כ זה נגמר תוך 10-14 ימים. אם לא חל שיפור בטווח הזה, יש סיכוי סביר שלא יחול שיפור ואז מומלץ לשקול את החלפת הטיפול. ההשפעה המיטיבה של הכדור מתחילה הכי מוקדם אחרי שבועיים, והולכת ומתחזקת בחודש הראשון לטיפול. ציפרלקס לא מגביר חרדה, אבל עם כל התופעות הגופניות בהחלט יתכן כי החרדה תגבר (בגלל המצב הגופני).
שלום. אני מחפשת מידע על מסגרות לחולי סכיזופרניה. אשמח בכל מידע. תודה מראש. אסתר.
אסתר שלום, אני חושב שנוכל לעזור לך אם תפרטי קצת יותר: על איזה איזור בארץ מדובר. בן כמה החולה. מה מצבו התפקודי. האם הוא היה כבר במסגרת כלשהי, כמה זמן ואיך זה נגמר.
שלום ד"ר עופר שמגר, אני רגילה לקחת קסאנקס XR במינון 1-1.5. הרופאה רשמה לי הפעם קסנאגיס (הלכתי לרופאה אחרת). איזה מינון עלי לקחת כדי שיהיה שוה למינון שאני רגילה לקחת מהקסנקס? תודה, ר'
שלום רב, אותו דבר בדיוק. קסנקס וקסנאגיס הם בדיוק כמו אקמול ודקסמול: אותה גברת בשינוי אדרת. אין שינוי במינון.
שלום רב, קראתי כי יש תרופות נוגדות דיכאון שלא מומלצות למי שיש לו הגדלה שפירית של בלוטת הערמונית- האם התרופות הללו שציינתי(SSRI) הן בסדר מבחינה זו, כנו כן ידוע לי כי שתי התרופות הללו הן כמעט זהות, קיבלתי ציפראמיל כארבעה חדשים והרופא החליף לי לציפראלקס מתוך תקווה שיהיה שיפור בשני דברים: 1.יותר יעילות בהפחתת החרדות למרות שהציפראמיל עשתה עבודה די טובה אך לא מושלמת. 2.תיפקוד מיני משופר. התוצאה למעשה הינה שעם הציפראלקס יש שיפור קטן מאוד בנושא רמת החרדה ונשאלת השאלה אולי כדאי להגדיל מינון שעתה הינו 10 או שעדיף לחזור לציפראמיל עם מינון גבוה יותר ולא 20? תתעלמו בבקשה מעינין העלות! ובאשר לתיפקוד המיני אין ככל הנראה לי עתה כל הבדל דהיינו, הקושי להגיע לאורגזמה דורש מאמץ גדול מאוד-לומדים לחיות עם זה אך זה לא אידאלי. גילי הינו 61 ומיותר לציין כי לפני כל תחילת החרדות התיפקוד המיני היה מושלם. אשמח להתיחסותכם. בברכה ובתודה, פ.
אם יש שיפור חלקי ב- 10 מ"ג ציפרלקס בהחלט סביר להעלות מינון ל- 15 מ"ג (כדור וחצי ליום). זה עדיף מאשר הפינג-פונג חזרה לציפרמיל והעלאה במינון שלו.
לדר' שמגר- תודה על תשובתך. לא ענית לי על שאר הסעיפים שבשאלה ואשמח מאוד אם תענה לי. תודה מראש, פ
היי אני בת 25 נשואה שנה דתייה הבעיה היא שמאז שהתחתנתי אני ובעלי מקיימים יחסים פעם בחודש לי יש בעיות יוזמה והוא לא יוזם חוצ מפעם בחודש . הוא לוקח פאקסט 20 מ"ג ביום האם זה משפיע על החשק המיני? בעלי אומר שהלך לרופא ושאמר לו שזה לא מפריע.....לא יודדעת מה לעשות אני ממש בדכאון....הוא התחיללקחת את זה בגלל לחץ בתקופת מלחמת לבנון השנייה ואומר שהרופא אמר שאסור להפסיק בבת אחת ולכן לא מפסיק איתו.
שלום רב, יש בהחלט קשר בין הטיפול לחשק מיני. וגם אין בעיה להפסיק את הטיפול. נכון- לא בבת אחת, אבל אפשר להוריד חצי מינון כל שבועיים שלושה, ואז בד"כ אין בעיות.
מניסיון אישי אני עברתי מסרוקסאט שפגע קשות בחשק המיני-ליבידו, וגם בתפקוד המיני עצמו- אם הוא נוטל את התרופה כנוגדת דיכאון ו/או חרדות כדאי לו להתיעץ עם הרופא על ציפראמיל או ציפראלקס (SSRI-משפחת) הציפראלקס יקר יותר ומעט טוב יותר אבל יקר יותר גם בקופת חולים וגם טיפה טוב יותר מהציפראמיל-אבל משפר משמעותית את הנושא העדין הזה אם כי לא באופן מוחלט, יש לטיפול הזה מחיר אך יחד עם זאת הוא פותר חד משמעית את בעיות החרדה.
ממה נובעת החרדה מאיבוד השליטה בהירדמות? מלאבד שליטה בגוף ולא להתעורר? זה התחיל לי פתאום בגיל 22... מה הדרכים המקובלות להתגבר עליה? (פשוט להמשיך לנסות להירדם ולראות שלא קורה שום דבר?) ושאלה נוספת: לפעמים בלילה בעיקר, אני מרגיש קצת כיווץ באיזור הלב, זה קורה מחרדה אני כמעט בטוח... זה מפחיד אבל אני כמעט בטוח שאין בזה סכנה כלשהי לבריאות - האם ישנה סכנה לבריאות מחרדה? משהו יכול לקרות ללב? (אני בן 22... בריא..)
שלום רב, בד"כ די קשה להתגבר על זה לבד. לפעמים זה אפשרי. הכי יעיל זה להגיע למספר פגישות הדרכה ע"י מטפל בשיטה קוגנטיבית-התנהגותית. בענין חרדה ובריאות-חרדה מתמשכת בהחלט פוגעת בבריאות הגופנית ומעלה את הסיכוי להרבה מאד מחלות. מדובר בנזק מצטבר לאורך שנים, ולא להשפעה שחרדה יכולה לעשות בחודשים או שנים בודדות.
כשביתי היתה בת 6 עדיין הייתי צריכה להרדים אותה במשך שעה שעה וחצי כשאני יושבת על ידה ומחזיקה לה את היד. "אמא" היא אמרה לי פעם "כשאני מתחילה להירדם אני נהיית קטנה קטנה קטנה ואז אני נבהלת ומתעוררת מחדש". בסוף היא היתה נרדמת אבל לי לא היו חיים. יום אחד נכנס ידיד משפחה וראה את הסצינה המעייפת ואמר לי: תפסיקי עם זה. פשוט תתני לה לפחוד והיא תתרגל. אני חייבת לומר שהייתי (בשנות השבעים) אמא אלטרנטיבית למופת וחשבתי שהכל בחיים צריך להיות נעים (כלומר לילדים) ההערה של הבחור העירה אותי לעובדה שכדאי להיות גם הגיוניים וגם שכדאי לי להקשיב גם לצרכים שלי. עשיתי את זה בלב כבד וראה זה פלא תוך פחות משבוע הילדה התחילה להירדם כמו אחד האדם. היום היא מפצה על החסך הזה בזה שיש לה הרבה ילדים והיא מרדימה אותם במיטתה. מה לומדים מזה?? שעם כל דבר אפשר להתמודד לבד וגם שמכל דבר אפשר לעשות בעיה גדולה. זה רק שאלה של בחירה
הכוונה בשאלה - אי אפשר פתאום למות בגלל התקף חרדה חד פעמי? כלומר הלב פועם מהר, אתה רועד ו... זהו... לא מתים מזה נכון?
שלום רב - קראתי באתר שלכם כי יש תרופות נוגדות דיכאון שאינם מתאימות למי שיש לו הגדלה שפירית של בלוטת הערמונית. האם ציפראמיל או ציפראלקס (SSRI) חשודות ככאלו? תודה מראש, פ.ר. גיל 61
שלום רב, לא, ציפרמיל וציפרלקס לא עושות בעיות כאשר יש ערמונית מוגדלת. הבעיה היא עם תרופות כמו אפקסור ותרופות אחרות ממשפחת ה- SNRI.
לפני כחודש נגמלתי מאפקסור XR . כחודש אני נוטלת 8 מג אדרונקס בוקר וערב ו1 מג קלומקס לשינה בלילה מאז התחילו לי שינויים קיצוניים באישיות עצבנות תוקפנות חוסר תיאבון ירידה במשקל דיכאון ומחשבות אובדניות כול הנ"ל לא היה מעולם השאלה אם זאת תופעת לוואי של תרופה מסוימת או תסמין של משהו אחר הפסיכיאטרית שלי לא ממש התייחסה לתסמינים אמרה שאני לא נראית דיכאונית ולהמשיך עם הטיפול מה עושים?
נטע שלום, עוד לפני ההבנה מה הסיבה לתופעות הללו- האם הטיפול באדרונקס שיפר את מצבך? כי אם לא, אז יש לשקול בכל מקרה שינוי תרופתי. לגבי התסמינים שתארת- הם מאד לא אופייניים לאף אחת מהתרופות. יחד עם זאת ישנם מיקרים נדירים בהם תסמינים מסויימים מופיעים רק אצל אדם מסויים ולא אצל אחרים. זה מאד נדיר. התסמינים יכולים להיות תסמיני דיכאון. במקרה זה דוקא תרופות אחרות נוגדות דיכאון עדיפות כי אדרונקס נחשבת לתרופה "מעוררת" ואצלך התסמינים מראים עוררות יתר.
שלום רב לפני כ8 שנים התחילו לי התקפי חרדה קשים ואני מטופלת בסרוקסט כבר שנים שאני מאוזנת ללא התקפים וולא תסמינים לפני מס ימים התחלתי להרגיש תחושת מחנק כאילו אין לי אוויר ואני לא מצליחה להכניס אותו לראות מעין לחץ קל בחזה וצורך לקחת כל פעם נשימה עמוקה יש לציין שאי עוברת תקופה של כחודש מאוד קשה, סבתא שלי שאני קשורה אליה מאוד חולה מאוד ןנצאת בהוספיס. הייתכן תחושות אלו ללא התקף חרדה כמו בעבר ? התופעה מוכרת לי משנים עברו אך כללו התקפי חרדה מה שכרגע אני מאוזנת אך הלחץ בחזה והמחנק מקשים ומדכדכים אותי מאוד. מה ניתן לעשות? תודה
כרמית שלום, בהחלט יתכן שאלו תופעות חרדה שאינן מתפרצות במלואן כיוון שאת מטופלת. אם את לוקחת כדור ליום שווה לשקול להוסיף עוד חצי כדור למשך מספר חודשים. אם יש לך אפשרות כדאי גם לפנות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי.
שלום, אני מחפשת ללמוד על הקשר בין מבנה המוח והתהליכים המתרחשים בו לבין מחלות נפש בכלל ואירועים פסיכוטיים, הפרעה בי-פולארית וסכיזופרניה בפרט. אשמח לקבל את המלצתך לכל ספר בעברית או באנגלית בנושא זה, או אפילו למאמרי סקירה מדעיים בתחום. תודה.
שלום רב, לטעמי ברשת יש היום די והותר מידע ולא צריך ללכת לספרים. תחפשי בגוגל תחת מילות מפתח מוח, סכיזופרניה, ביוכימיה, נוירוטרנסמיטורים, הפרעה ביפולרית, פסיכוזה - וצירופים שונים של כל הנ"ל, או מילות מפתח באנגלית: brain, schizophrenia, biochemistry, neurotransmitors, bipolar disorder, psychosis תוכלי למצוא מאמרים רפואיים באתר pubmed, אבל שם אילו בד"כ מאמרים מאד ספציפיים ולא סקירות כלליות. ספר רציני בפסיכיאטריה הוא comprehensive textbook of psychiatry של סאדוק וקפלן (קיים בסיפריות רפואיות ברמב"ם, אונ' ת"א, הדסה ובן-גוריון) אבל זה מאד מפורט שם. תתחילי באינטרנט, ואם תחושי שחסר לך מידע יותר נקודתי תבדקי במקומות שהמלצתי או תחזרי אלי. הרבה עבודה! בהצלחה....
קניתי היום בסטימצקי את הספר "אפקט הקצה" של ד"ר אריק ברוורמן, אני בעמוד 48 וכבר יודעת שקניתי לי אוצר. זה ספר שיכול לשנות את פני הפסיכיאטריה והרפואה בכלל!! הוא מאד מדעי, אבל בשפה המובנת לכל נפש, מסביר את מבנה ותפקודי המוח הקשר בין הביו-כימיה של המוח למבני אישיות שונים, וממשיך הלאה למה שהוא קורא "רפואה אינטגרטיבית" שמשלבת את הידע הרפואי עם תפיסות שבטעות נקראות "אלטרנטיביות" ובהדרגה ללא ספק יוטמעו ב"מיין סטרים" הרפואי אני מקווה שהפסיכיאטרים יגלו אותו!!!
שלום אני בן 30 ולפני כ5 שנים סבלתי מהתקף חרדה ארוך ופסיכיטר נתן לי קלונקס ורוד לקחתי למשך 3 שבועות והפסקתי והחרדות נהלמו לאט לאט לפני כשבועיים פתאום חזר לי התקף חרדה חשבתי שזה יעבור לבד אבל זה נגרר 3 ימים אז לקחתי שוב חצי קלונקס 3 פעמים וזה די אבר אבל לא לגמרי אני מרגיש את זה ברמה יותר נמוכה האם זה בסדר לקחת מדי פעם קלונקס או שצריך אולי תרופה שונה שאני לוקח את הקלונקס זה משפיע טוב אבל לא יתיעצתי אם פסיכיאטר
אבי שלום, אם התקפי החרדה מגיעים אחת לחמש שנים, אין בעיה ליטול באותו זמן קלונקס ולא חייבים משהו מעבר לזה. בהחלט ניתן להגדיל את המינון. הקלונקס הורוד-כתום הוא במינון של חצי מיליגרם. אין בעיה לקחת 2-3 כדורים ליום. וזה עדיין נמוך בהרבה מכדור קלונקס אחד לבן של 2 מ"ג.... בכל מקרה, כדאי להיות במעקב, אפילו של רופא משפחה, שבד"כ מבין די טוב בבעיות כאלו.
שלום רב,אני בת 61. לאחר שנים של בעיות שינה והפסקת שימוש בכדורי שינה רגילים המליץ לי הרופא על חצי כדור ציפרלקס לפני השינה. ידוע לי שהכדור ניתן למצבי דכאון וחרדה. מה דעתך על שימוש בחצי כדור לבעיות שינה?
עמליה שלום, אכן ציפרלקס אינו כדור שינה. יחד עם זאת, לפעמים קשיי השינה נובעים מאיזושהי חרדה קלה או דיכאון קל, ואז הציפרלקס יכול לעזור. ישנן תרופות נוגדות דיכאון שלהן גם אפקט מרדים קל, כמו רמרון, שאני חושב שהיו עדיפות אם עיקר הבעיה היא בשינה.
מה ההבדל בין הפרוזאק ומשפחתו לבין הרסיטל ומשפחתו?
שתי התרופות הן מאותה משפחה בדיוק, משפחת ה- SSRI.
שלום רב אני בן 41 עובר משבר קשה לאחרונה ומטופל בכדור אחד של רסיטל ליום. בשנים האחרונות ואולי עוד לפני כן, כל פעם שאפפה אותי חרדה או תחושת דיכאון ובדידות, אני מרגיש לחץ מאחורי העיניים, דומה לתחושת עייפות אך מלווה במתח רב. תמיד, אבל תמיד שלחץ זה בעיניים יורד, זה מתלווה לירידה במתח ותחושה נעימה של שחרור ונינוחות. יש קשר ברור בין התופעות. הרגשה זו יכולה לחזור על עצמה מס' פעמים ביום. האם יכול להיות שמדובר בתת פעילות של בלוטת התריס או איזה חוסר איזון כימי אחר, משום שאני מרגיש שהדיכאון נובע מחוסר איזון וכאילו גם שאין לי ממש סיבה למתח או דיכאון, יש לי את התחושה הזאת. שנית ברצוני לשאול האם הוספת כדור נוסף של רסיטל יכול לעזור ולהקל. תודה, פורום מצויין, מחכה לתשובתך.
אלון שלום, התופעה שאתה מתאר אינה אופיינית לדיכאון או חרדה. זה בטח לא קשור לתת פעילות של בלוטת התריס. שווה לבדוק אולי לחץ-דם במצבים שאתה מתאר, כי עליית לחץ דם יכולה לגרום לכאבים כאלו, וחרדה יכולה להעלות לחץ דם. מבחינת העלאת המינון- בד"כ מעלים מינון רק אן המינון הרגיל היתה הטבה חלקית ולכן רוצים למצות מהכדור את המירב. אם הכדור לא השפיע במינון של 20 מ"ג, יש סיכוי נמוך שהוא ישפיע במינון גבוה יותר, ואז דוקא עדיף לשקול החלפת טיפול. בהצלחה.
שלום, אני חייל והלכתי למיון לא מזמן בשביל חוות דעת עבור הצבא. המכתב הרשמי נשאר בבית חולים וקיבלתי מהד"ר צילום. רציתי לדעת לאן זה עובר האם לביטוח לאומי האם לממשלה האם זה בכלל עובר לאנשהו האם אפשר להוציא את זה? רציתי גם ללמוד בעתיד פסיכולוגיה. זה ייפגע בי? :-S תודה
שלום רב, המכתב נגנז בארכיון בי"ח. זה לא עובר לאף אחד, ואין שום דיווח על זה. אתה יכול לקבל העתק נוסף, אבל המקור חייב להשאר בידי בי"ח עפ"י חוק. זה לא יפגע בך בלימודים. בתואר ראשון הקריטריון היחיד הוא בגרות ופסיכומטרי. לתואר שני יש ראיון, ושם בד"כ אוהבים לשמוע על כך שהמועמד מחובר לעצמו, לא חושש לפנות לטיפול/ לעזרה כשצריך. אתה לא חייב לספר להם, אבל אם מספרים זה בד"כ יתרון. בהצלחה.
ערב טוב , אני ממש מצטערת לא יוכלתי לחכות עד מחר , סליחה ... אני בשום אופן ופנים לא הולכת להתחרט על ההחלטה שלי שכנראה תהיה היום ! ללכת סוף סוף מהעולם האכזר הזה - ! באמת , וברגע שאני עומדת ל... על מה אני צריכה לחשוב ?! מה היו בכלל שווים כל ה- 24 שנות הללו שבהם "חייתי" ?! וכמובן התשובה תהייה כלום , כן כלום ... רק הייתי סובלות וסובלת עד אינסוף , צועקת ואף אחד לא שומע אותי ! בוכה ושום דמעה לא יורדת , ... הכל בחיי מזויף ... אז בשביל מה "לחיות" ?! בגלל זה ?!!! לא נראה לי שיש משהו שווה ?! יום טוב לך
שלום לך, את נשמעת מאד מיואשת וכואבת. אינני יודע אם ניתן לעזור, אבל אני חושב שהיה טוב אם היית יכולה לשתף קצת יותר בסיבות שהביאו אותך למקום הכל-כך קשה הזה. חשוב לי לשמוע אותך ולהבין מה עובר עליך.
שלום רב. האם רופא משפחה (בקופ"ח כללית) יכול לתת מירשם לפרוזק, או רק פסיכיאטור? (המניע לשאלה הינו מניע כלכלי). ובמיקרה שרופא המישפחה רשאי,האם הוא נידרש למכתב מפסיכיאטר, או הנחיה מפסיכיאטור בכל דרך אחרת? תודה.
עמיקם שלום, כיום לרופאי המשפחה יש אפשרות לתת מגוון גדול יחסית של נוגדי דיכאון וחרדה. אינני בעל מידע עדכני אבל עד לפני מספר שנים היה ניתן לקבל מרופא המשפחה סרוקסאט (קרוב משפחה של הפרוזאק) ומאז רק הוסיפו עוד ועוד תרופות לרופאי המשפחה. אין צורך בהמלצה מפסיכיאטר לקבלת הטיפול.
אני בת 45 , סובלת מזה כ-20 שנה מרעד ראשוני, שמתבטא ברעד בידיים במצב קל עד בינוני, מקבלת כדור אחד פריזולין ליום. במשך השני סבלתי מביות של דיכאון וחרדה, היו נסיונות לטפל בי בסרוקסט, ציפרלקס, מירו, שלא עזרו ולוסטרל ופרוזק שעזרו , אבל הגבירו את הרעידות. מזה מס' חודשים אינני עובדת והדבר גרם להתגברות החרדות. הפסיכיאטר המליץ לנסות שוב ציפרלקס, ניסיתי ולא עזר, וכת אמי לוקחת מזה כחודש סורבון במינון של 40 מ"ג, ולא מרגישה הטבה. החרדות מגבירות לי את הרעד, אני נמנעת מחיפוש עבודה חדשה, וממעטת במפגשים עם חברים, כמו כן אני בטיפול פסיכולוגי. מהו לדעתך הטיפול התרופתי הנכון במקרה זה?
ליאת שלום, שווה לנסות דראלין שמוריד חרדה ומוריד רעד. בהצלחה.
שלום רב, אני אמא לבחור בן 23+ . בני לעניות דעתי סובל מחוסר ביטחון עצמי שפוגמים לו בחיים - מתחיל עבודה ועוזב "כי קשה לי" התחיל לימודים ושוב עזב כעבור שבוע "כי הלימודים קשים" כל הזמן מבקש רק שנניח לו כי הוא רוצה "לנוח" . פרט לכך ההתנהגות שלו "מוזרה" לא מסתכל בעיניים, ממלמל תשובות, מדבר לא ברור,אין לו עד היום חברה, אין לו חלומות או שאיפות לעתיד, אין לו מטרות שאליהם הוא רוצה להגיע לעיתים נתקף בזעם ואז אנחנו שומעים מהחדר שלו שהוא נותן אגרופים למיטה\ארון\קיר בעבר הוא עבר איבחונים וטיפולים ע"י עובד סוציאלי (בגיל 15-16) . במאמצים גדולים שלנו סיים את הלימודים והצבא. היום אנחנו אובדי עיצות רוצים להביא אותו לשיחות ועזרה נפשית אבל הוא לא מוכן להקשיב ועונה לנו בתגובה שנלך אנחנו לטיפול וגם לזה הסכמנו (טיפול משפחתי) אבל כשהגיע שעת ה"ש" הוא ברח. אשמח לשמוע תגובתכם. שוש - אמא מיואשת
שוש שלום, אז אולי תלכו באמת לטיפול. לא, זו לא הקנטה. זה נשמע פרובוקטיבי, אבל אני מיד אסביר את כוונתי. מנסיוני אין סיכוי לגרור אותו סתם כך לטיפול פרטני או משפחתי. כאן צריך להיות יצירתיים. יש לי מתכון שהרבה פעמים עובד- לא תמיד, אבל שווה לנסות. הרעיון שעומד מאחורי התכנית הוא שבנך חש גם ככה "לא יוצלח", "דפוק", "לא שווה". מבחינתו הליכה לטיפול פירושו להגיד לעצמו בקול רם שאכן הוא דפוק, כי הנה, עובדה, הוא הולך לטיפול.... אז במקום לשים אותו במוקד, ולסמן אותו ככבשה השחורה במשפחה, תסמנו את עצמכם. תגידו לו שאתם מרגישים חסרי אונים, אתם רואים שאתם לא מצליחים לתקשר איתו, ולכן אתם החלטתם ללכת לטיפול. רק את ובעלך. בלעדיו. לכו לטיפול משפחתי בלעדיו. אחרי כמה פגישות, כשהוא יראה שאתם מתמידים, תתיעצו עם המטפל שלכם ותזמינו את הבן לפגישה אחת לצורך עזרה לכם. תתאמו זאת עם המטפל, כך שתאמרו לו שהוא מתבקש להגיע לפגישה חד פעמית בכדי להסביר מנקודת מבטו מה קורה בבית, כך שהמטפל יוכל לעזור לכם להתקדם. רוב הסיכויים שבנכם יעתר לבקשה (אולי לאחר שיחה טלפונית עם המטפל), ואחרי פגישה אחת אפשר יהיה לחשוב האם לזמנו לפגישות נוספות (ביחד איתכם או לבד) ואולי גם להתחיל איזשהו שינוי. אז לכו לטיפול.... בהצלחה!
שמעתי שישנם טיפולים תרופתיים טובים יותר ופחות טובים מבחינת היעילות בנוגע להפרעה פוסט טראומה מורכבת וממושכת. שהאלמנט המרכזי בו הוא הימנעות וחרדה שמעתי פעם על כדור מסוים (לא זוכרת את שמו) שנוסה במקרים אלו והראה תוצאות חיוביות. אם כן- מהי המלצתך לשמות כדורים המוצלחים יותר? תודה
יערית שלום, אין תרופות שמרפאות פוסט-טראומה (PTSD), אלא הן יכולות רק להקל. משתמשים במגוון תרופות, ובעיקר מקבוצת ה- SSRI (כמו פרוזאק, סרוקסאט, רסיטל ועוד) וכן טופאמקס שעוזר יחסית לבעיות של שינה וחלימה. הטיפולים שיכולים לעזור יותר הם טיפולים לא תרופתיים כמו PE, EMDR ועוד.
שלום רב. אני נמצאת בהריון בחודש שישי ונוטלת כדור סרוקסט 1 מידי יום,האם לאחר הלידה והמשך הטיפול בסרוקסט ניתן להניק? תודה מראש
שלום רב, אין די מידע על הנזקים בהנקה, ולכן עקרונית ההמלצה היא שלא להניק.
סרוקסט והריון לא בטוח ועלול לפתח מומי לב בעובר ויש חובה לעבור אקו לב עובר אסור להניק עים שום תרופה מהמשפחה ודבר אחרון בהריון מותר ליטול רק ואך ורק לוסטראל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111 הכול הוא מידע שקיבלתי מהמכון של פרופסור אור נוי מירושלים שם יושבים פרופסורים ובודקים מה מותר בהריון ומה אסור כששמעו שאני בהריון עים סרוקסט אמרו לי שזה סכנת נפשות , ומיד הורידו לי את הכדור בבת אחת דבר שידוע כאסור בגלל תופעות גמילה ובלבד שלא יהיה נזק לעובר מה גם ששלחו אותי למלא בדיקות והעבירו אותי ללוסטראל קחי בחשבון חמודה ובהצלחה
