פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום רב, אימי חולה בסרטן השחלות, אינה מקבלת עתה טיפולים כימוטרפיים. בנוסף לכך או כתוצאה מכך היא סובלת מדיכאון המתבטא באי נוחות בגון ופה (הבאים לידי ביטוי במעין "שריפות") וכן מחוסר תיאבון. בעבר כשלקחה וובן נעלמו תחושות אלה עם הזמן נאלצה לקחת 2 וובן שהוחלפו ללורוון.אך עתה גם 2 לורווין ביום אינם עוזרים. פסיכיאטר המליץ לה לקחת גם רסיטל במטרה שאם הזמן תוכל לוותר על הוובן והלורווין ולהרגיש טוב. היא התחילה לקחת בבוקר, על פי המלצתו,אך התרופה הרדימה אותה. לכן היא החלה לקחת אותה בערב (יש לציין שבנוסך ללורווין 2 ביום אימי נוטלת בונדרמין באמצע הלילה לאחר שהיא מתעוררת בסביבות 2 - 3 לפנות בוקר) אך מאז היא מתלוננת על סחרחורות וכאבי ראש. אשמח לשמוע את דעתכם והמלצתכם . מצפה לתשובה מהירה אני רואה את אימי "דואכת" ואיני יכולה לעזור לה.

נועה שלום, הבחירה בתרופה כמו רסיטל היא טובה והגיונית, אבל במקרה של אימך היא פתחה תופעות לואי שמאד מקשות עליה. לפיכך שווה להחליף טיפול. ישנן עוד הרבה מאד תרופות יעילות, וצריך למצוא את הטיפול שלא יגרום לכאלו תופעות לא נעימות. רק בריאות!

שלום רב, אודה לך מאוד אם תוכל להמליץ על קבוצת תרופות שלדעתך יכולות לסייע לה, כי היא כבר מיואשת ממצבה וחושבת שלא ימצא פיתרון לבעייתה. אני יודעת שאינך ממליץ על רופאים אך אולי מישהו מהקוראים מכיר רופא טוב באזור זכרון יעקב.

שלום דוקטור, אובחן אצלי גלובוס בגלל כאב / מחנק / כמו משהו תקוע לי בגרון כבר 8 חודשים אני לוקחת כבר חודשים Alpralid 0.5 , זה עוזר לי אבל לא לגמרי , ואני גם מרגישה שאני התרגלתי ולא יכולה בלי הכדורים האלה . אולי יש איזה תרופה אחרת בשביל שההרגשה תעלם לגמרי ? תודה מראש דנה

דנה שלום, שווה לנסות שילוב של תרופה אחרת ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס או לורואן, בשילוב של תרופה ממשפחת ה- SSRI כמו ציפרמיל או סרוקסאט. במקביל אפשר לנסות טיפול פסיכולוגי מסוג קוגנטיבי התנהגותי.

שלום ד"ר עופר שמגר בני השתחרר מהצבא לפני כ חודש ימים מאז שחרורו הוא מסתגר בחדרו,נתק מגע עם כל הסובבים אותו חברים + משפחה אנחנו מרגישים שיש לו ממש שינאה לכולם. הוא מדבר לא לענין והגרוע מכל שהוא לא מוכן לקבל עזרה ולהיבדק אנחנו פשוט חסרה אונים ולא יודעים מה לעשות מה לעשות? ( האם יש משהוא שיכול לבוא ולקנות את אימנו )

שלום רב, אפשר לנסות למצוא פסיכיאטר פרטי שיסכים להגיע אליכם הביתה וינסה לדבר על-ליבו. לפעמים מישהו זר יוכל לקנות את אמונו. אפשר גם להתייעץ עם לשכת הרווחה באזור מגוריכם ולבקש שעובדת סוציאלית תגיע אליו. לפעמים גם זה עוזר. אם לא- תתיעצו עם רופא המשפחה.

היה יש לי בן דוד בן 40 רווק שהחל להסתגר בחדר מלפני חודשיים חזר מעיר אחרת שגר בה טוען שהשב"כ לא נותן לו לעבוד....לא התקלח חודשיים....הואט לא רואה טלויזיה כי לדעתו מדברים עליו בטלויזיה.....הבעיה שלא שילם דמי ביטוח בתקופות שלא עבד ויש לו די הרבה חוב הוא קרע את תעודת זהות שלו ומסרב שישלמו לו מה האפשרות לאשפזו בכפוי. ? מסרב להכיר בעובדה שהוא חולה ולא מוכן לשמוע על שום סוג של טיפול....לא פותח דלת לאף אחד .....בני משפחתו מודאגים שהמצב ידרדר ולא יהיה ניתן לטפל אם יחכו עוד.... האם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי תעלה הרבה כסף? תודה על התשובות וביי.

שלום רב, ראשית אישפוז בארץ לא עולה כסף לאף אזרח, ללא קשר האם שילם או לא ביטוח בריאות ממלכתי. וברמה המעשית- כדאי שתפנה לפסיכיאטר מחוזי באזור מגורי הדוד ותתייעץ איתו. ניתן ליצור איתו קשר דרך משרד הבריאות באיזור מגורי הדוד. בהצלחה.

גם הבקר וגם אתמול,יש משהו שאני לא עושה נכון

יונה שלום, את עושה הכל בסדר, רק כפי שמצויין במבוא לפורום, ההודעות לא מתפרסמות מייד אלא לאחר שאני קורא ומאשר אותן. בד"כ תוך 24-48 שעות. אם תסתכלי תראי שהתייחסתי להודעתך לפני דקות אחדות.

האם תוספי התזונה הבאים : ל-קרינטין, ל-גלוטמין, ל-טירוזין, חומצת גאבה, אומגה 3, גליצין, סרין, והתוסף הנמצא בקישור הבא:http://pharm.doctors.co.il/ShowProduct.asp?product_id=10176&makat=55693&cat_id=144&cat_id0=33&cat_id1=125&cat_id2=144&cat_level=3 ששמו בישראל "סופהרב-סופר סיים סאדנוזיל - מתיונין", יעילים למצב של סכיזופרניה הבפרנית, או.סי.די, מאניה, או הפרעת קשב וריכוז? האם הם עובדים טוב עם תרופות נוגדות פסיכוזה? אילו מהם יעילים ואילו לא? בבקשה להתייחס לכולם כי אני צריך תשובה מעמיקה וטובה. זה נורא חשוב לי ואודה לך על תשובה מספקת.

גדי שלום, אתה מבקש התייחסות לגבי 8 תוספי מזון והשפעתם על 4 הפרעות פסיכיאטריות שונות. אינני יודע בודאות את ההשפעה של כל אחד מהם, ובשביל לתת לך תשובה רצינית אני צריך לבדוק 32 צירופים של תוסף מזון-הפרעה. אני מקווה שתבין שאני לא מסוגל לתת התייחסות רצינית ומקיפה לפניה כזו. מדובר בשעות רבות של בדיקת מקורות וחומר רפואי. אם תוכל לסנן צירוף אחד או שניים של 'תוסף-מחלה' החשובים לך במיוחד אשמח לבדוק זאת.

שלום. לאחרונה שמעתי שGABA עשויה להועיל במקרים של סכיזופרניה הבפרנית, וברצוני לשאול האם מותר לקחת כמוסות של GABA בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות כגון: RIPERDAL CONSTA, Depalept, Nozinan,modal או עם תרופות נוגדות חרדה כגון: סרוקסט, ציפרלקס, פאקסט וגם רציתי לשאול אם ניתן איכשהו לרדת מהתרופות בשביל להפסיק את השפעתם המזיקה על המוח שלי, אחרי שבע שנים בהם אני לוקח כל מיני סוגי תרופות שעד עכשיוו אף לא אחת מהם באמת עזרה לי בשום צורה, וחטפתי יותר התקפים פסיכוטיים בלקיחת התרופות מאשר שהפסקתי לקחת. איך ניתן להגמל???

שלום רב, אין הוכחה ש- GABA במזון משפיעה על סכיזופרניה. יש קשר בין סכיזופרניה ל- GABA במוח, אבל כשאוכלים את זה החומר מתפרק ולא מגיע למוח, כך שלא יכולה להיות השפעה של ממש. לגבי הפסקת תרופות- אם אתה מאובחן כחולה בסכיזופרניה הבפרנית אני לא בטוח שזה יהיה נכון להפסיק את כל הטיפול. במידה ואתה חש שזה לא עוזר ואולי אף מפריע לך, שווה לבדוק עם הרופא שלך אפשרות להחליף תרופות- אבל לא להפסיק לגמרי.

אתה כנראה לא קורא טוב, כי דיברתי על לבלוע כמוסות. האם אתה בטוח שזה לא מגיע למוח? האם יש סיכון ממשי בלקיחת הכמוסות? זו השאלה האמיתית. גם אין הוכחה שהתרופות הפסיכוטיות משפיעות על סכיזופרניה. וכבר מזמן ידוע שפסיכיאטריה היא לא באמת מדע מדויק כשאר ענפי הרפואה המודרנית. בבקשה תענה לי.

שלום, 1)אשמח אם תתאר לי בקצרה דבר שמעניין אותי , והוא מה מדיוק שונה במוח אצל אדם ביישן מאדם רגיל או אדם עם ocd מאדם רגיל? 2) ראיתי לא מזמן תוכנית שעסקה באובססיות ונתנו לה שם שלדעתי היה מאוד לעניין בנושא הרחב של ה ocd והוא גם רלוונטי לנושא הקטן שאני אשאל שהוא גם בתחום הפרעת ה ocd השם היה "אובססיות- מי בכלל נורמלי?" יש את אחד הדברים השכיחים והידועים בהפרעה והוא החזה לבדוק שנעלת את הדלת , ובכן כמובן שכשאתה חוזר המון זה לא בסדר אך אתה חוזר כי אתה לא בטוח שנעלת, מכאן אני מצאתי את הקשר לכותרת איפה הנורמליות כי זה לא אובססיה לעשות משהו רע והגבול לא ברור כי אם זה לא יטריד אז הדלת יכולה לפעמים להישאר פתוחה. מה אתה יכול לומר לי בנושא זה, אני מתאר שאנשים לא אובססיביים לא משאירים דלתות פתוחות יותר מאחרים , אז מה יש להם זיכרון יותר טוב?

1. אין הבדל ברור בין מוח של אדם ביישן לאדם "נורמלי". לעומת זאת מספר מחקרים הדגימו שינויים הקשורים למבנה ופעילות של האונה הקדמית במוח של חולי OCD, בייחוד בקשרים של האונה הזו לחלקי המוח היותר עמוקים. 2. האובססיביות לא קשורה לזיכרון אלא לספק. לאובססיבים יש תמיד ספק "שאולי שכחתי". אובססיביות גם לא קשורה למשהו רע. מי שטוב לו עם ההתנהגות הכפייתית הנובעת מהמחשבות האובססיביות- אין שום בעיה שיחיה עם זה עד 120 ללא טיפול. זה לא קשור לנורמליות או חוסר נורמליות. אנחנו מטפלים במי שהמחשבות או ההתנהגות שלו מפריעות לו. מיהו נורמלי (אם בכלל יש כזה דבר נורמלי) זו שאלה קשה ומורכבת שדורשת דיון שלם של שעה לפחות.

לקחתי ציפרלקס משך כארבע שנים עם שיפור ניכר במצבי ותיפקודי.לפני כשבעה חודשים היתחילו תופעות של עייפות וישניניות ולמרות הפחתה של המינון לא היה שיפור במצב העייפות.לאחר שהפסקתי בהדרגה את נטילת ציפרלקס הרגשתי טוב ולא עייפה ומשך כשלושה חודשים הייתי בלי כל כדור. לאחרונה חזרו מצבי דיכאון ומחשבות פסימיות ושוב התחלתי בנטילת הכדור. בהתחלה חצי כדור של 10 מ'ג ואח'כ כדור שלם של 10 מ'ג,לסירוגין.העייפות חזרה,ומצבי ללא שינוי.כבר חודש שאני במינון זה לסירוגין ללא כל הטבה.להיפך יש לי מחשבות קשות ,חוסר סבלנות ועוד תופעות שמזדחלות חזרה לחיי ככל שהחורף קרב.שאלותי :1.האם יש מצב של התרגלות הגוף לתרופה וההשפעה החיובית הופכת למזיקה[עייפות,עצבנות, חוסר רצון...] 2.אם נוטלים את התרופה אחרי הפסקה , האם יש לחכות זמן ארוך יותר עד שתהיה ההשפעה הרצויה.ומה על התופעה הקשה של העייפות . 3.האם לחכות או לדאוג להחליף את התרופה שאינה מועילה.תודה לתשובתך מראש.

יונה שלום, מדובר בתופעת לואי מוכרת של ציפרלקס. ועובדה שהיא קשורה אצלך רק למתן הטיפול. אם את כבר נוטלת חודש את הטיפול וזה לא עוזר ומאידך זה גורם לתופעת לואי אז בהחלט יש מקום לשקול החלפת טיפול. הזמן הארוך שעבר לא קשור לעובדה שאת נוטלת את הטיפול בפעם השניה בחייך, אלא כנראה לכך שפשוט הפעם זה לא עוזר (זו תופעה מוכרת שאחרי הפסקה לפעמים תרופה שעזרה בעבר מפסיקה לעזור). אז כמו שציינתי- תתיעצי עם הרופא שלך לגבי אפשרות להחלפת טיפול.

שלום רב לד"ר, אודה מאד אם תוכל לענות לשאלתי: אני מתאוששת מתסמונת התשישות הכרונית (CFS) כבר מספר שנים. בעקבות המלצת רופאי כי נטילת כדורים מסוימים ממשפחת SSRI יכולים לעזור לחולים בתסמונת (ע"י הגברת תחושת הכוח הפיסי ועזרה בהפגת העייפות) התחלתי ליטול כדור בשם ציפרמיל. נטלתי את אותו הכדור במשך כ-3 שנים כאשר בשנה האחרונה לנטילתו הורדתי לאט לאט מינון מ-20 ל-10 מ"ג.(ההורדה לא לוותה בתופעות לוואי כלשהן. אחת לכמה חודשים הורדתי רבע כדור אחת ליומיים : דהיינו - מכדור שלם בנטילה יומית עברתי,בהורדה ראשונה, לנטילה לסירוגין של 3/4 כדור וכדור שלם למחרת .) לאחרונה ,המליץ הרופא להפסיק את הכדור לגמרי. ההורדה נעשתה בצורה הבאה: שבועיים נטלתי לסירוגין רבע כדור וחצי כדור , אח"כ שבועיים בהם נטלתי רבע כדור מידי יום ואח"כ שבועיים בהם נטלתי רבע כדור אחת ליומיים . מזה קרוב לשבוע איני נוטלת שום כדור. השינוי בו אני חשה, בפרט בשבוע האחרון, הינו במצב הרוח : אני חווה שינויים תקופים במצב הרוח, התקפי פחד ובכי מוגברים מאד מאד המלווים בהזעה וברעד ואפילו סוג של פאניקה שמשפיעה גם גופנית. גם צורך מוגבר לאכול. מעולם(!!) לא חשתי או נהגתי בצורה קיצונית כזו (גם לפני נטילת הכדור, שהרי לא נטלתי אותו למטרות פסיכיאטריות גרידא) ולכן אני מודאגת. האם יתכן שזו תגובה להורדת המינון וייקח לגוף עוד זמן להתאזן ? האם יתכן והיה צריך להוריד מינון בצורה איטית יותר (ידוע כי חולי CFS רגישים יותר לתרופות) ? האם אני עוברת "ייסורי גמילה" ? אודה למענה מהיר. המון המון תודה ושבת שלום, מירה

מירה שלום, קרוב לודאי שאכן אלו תסמיני גמילה. העוצמה אצלך אכן גבוהה במידה ניכרת מהרגיל. בודאי אחרי הפסקה מרמה של רבע כדור. יתכן שזה באמת קשור למחלתך הבסיסית. אבל חשוב שתדעי שזה בד"כ לא נמשך מעבר לשבועיים. עוד קצת סבלנות, ואני מקווה שזה יפסק.

שלום רב בתי לקחה במשך שנה ציפרלקס,והיא החליטה להפסיק.(היא בת 25) הבעיה שבמקום להפסיק בהדרגה היא הפסיקה בבת אחת. התחילו לה סחרחורות ובעיית ריכוז בעיניים, עברו 6 ימים, האם עליה לשוב ולקחת חצי כדור כדי להפסיק בהדרגה או לחכות שהתופעה תחלוף לה? תודה מראש

רחלי שלום, אם עברו 6 ימים אין טעם לחזור לתרופה. קרוב לודאי שתוך ימים אחדים ופחות משבוע הכל ירגע. אז עוד קצת סבלנות.....

שלום אני סובל מהתקפי פאניקה חי באזור הבטוח , מטופל ב"אנפרניל" 100 מ"ג ו"קנקס" 0.5 עד 4 פעמים ביום ,אין לי פאניקות סתם בלי סיבה, רק אם אני נשאר לבד בבית או שאין מישהו שאוכל להזעיק לעזרה . הורדתי אנפרניל מ 150 מ"ג ל 100 מ"ג לפני 6 שנים ומצבי לא הורע מההורדה נראה לי שבזמן האחרון יש לי יותר רגישות ואני חוטף פאניקות מדברים "קטנים" יחסית . הרופאה שלי הציע לי להעלות ל 125 מ"ג עדיף מאשר הרבה קסנקס. יש לי קצת מחסום להעלות את האנפרניל כאילו שהמצב הורע ,אולי זה זמני כי יש לי סיבות כרגע בגלל בעיות בנישואין, שבהם יש חלק ענק של תלות בבת זוג ואנחנו מריחים איזשהו סוף באופק ,עכשיו כשאני כותב את הדברים אני באמת שם לב למה אולי אני יותר רגיש !!!!! מה דעתך כדאי לעשות ? תודה מראש

שלום רב, הדילמה שאתה מתאר מאד שכיחה. בהרבה מקרים כשאנו מתחילים טיפול או מעלים מינון אנחנו כאילו "מודים" שהבעיה אכן משמעותית יותר ממה שהיא נראתה בהתחלה. ואנחנו מאד לא רוצים להודות בזה. אנחנו מעדיפים להאמין שזו לא בעיה כל-כך קשה.... טבעי, לא? אז צריך להחילט, האם לסבול ולהאמין שהמצב טוב, או להסתכל נכוחה מול המציאות ולאמר לעצמנו את האמת. שאכן יש איזושהי החמרה. אז מה עושים? אפשר להעלות מינון, והכי טוב היה אם היית יכול לפנות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (בהנחה שלא טופלת כך בעבר) וללמוד טכניקות להרפיה ולהתמודדות עם התקפי החרדה. בהצלחה.

האם לדעתך יש צורך בטיפול תרופתי עבור דיסטמיה? האם הדכאון הממושך מקשה יותר ויותר על העברה בין המוליכים העצביים וזה זקוק "לעידוד"? האם זה רצוי והכרחי לדיסטמיה

קרן שלום, דיסתימיה היא הפרעה שמגיבה לתרופות פחות טוב מדיכאון רגיל. למרות זאת, נהוג להעזר בתרופות להפרעה זו. ללא טיפול יש סיכוי גבוה שהמצב יהפוך כרוני. אפשר בהחלט לנסות טיפול פסיכותרפויטי ללא תרופות, אבל מי שלא מקבל טיפול פסיכותרפויטי מאד מומלץ שכן יקח תרופות.

שלום ד"ר שמגר, האם יש טיפול תרופתי יעיל (במשולב עם פסיכותרפיה) בבולימיה? תודה מראש, זו שעייפה מהחיים.

לעייפה שלום, תרופות ממשפחת ה- SSRI כמו פרוזק נחשבות ליעילות. גם אנפרניל נחשב ליעיל. כמו שציינת- רצוי לשלב את זה עם פסיכותרפיה.

שלום רב,,,,חברה טובה שלי (באמת מקסימה ,עד שקורה אחת לכמה חודשים שינוי בהתנהלות שלה) אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית,, ע"י פסיכאטר..., ( לא מטופלת לצערי.. לא רוצה!!!) אחת הבעיות שלה היא , שאיזו מילה או מישפט שלא ניראים לה, ואו שהיא לוקחת אותם לכיוונים לא ברורים,, או שנדמה לה. משהו.,,,ואז , היא פשוט מנתקת מגע, ובבת אחת אני הופכת מחברתה הטובה ביותר והקרובה ביותר , והאדם הכי נהדר עלי אדמות כדבריה , לאויבת שלה ,!!!!!! והיא מפסיקה את החברות,,!!!!!,,לדעתך., האם להמשיך ולנסות ליצור איזשהוא קשר ע"י אימייל או מסנגר מידי פעם??? היא משום מה לא מחקה אותי מהמסנגר שלה!!!(מדוע לדעתך ..או מה זה אומר???)אני כותבת לה במסנגר מידי פעם שאני מתגעגעת , אבל היא לא מגיבה , לא לחיוב ולא לשלילה!!!!!! האם להמשיך בניסיונותי (אני לא רוצה שזה יראה לה שאני מנדנדת) - אני יודעת שאחת הבעיות של ההפרעה הזו,היא ראיית מצבים ואנשים בשחור או לבן, שאין אמצע, ,,,אז כיצד נכון להתנהל איתה????? , האם חזרה לקשר נעשית בהדרגה לפי ניסיונך, או כשיוצאים ממצב שחור אז מיד עוברים למצב לבן? מאוד לא ברור לי כיצד נכון לנהוג!!! דרך אגב .אין לה חברים קרובים ... כי אף אחד לא מוכן לקבל את ההתנהלות שלה... ניתוקים וכו..... .המון המון תודה יעל

יעל שלום, אכן לא פשוט. אין חוקים ברורים. מה שחשוב זה שתגני על עצמך, שלא תפגעי בעצמך מהתגובות שלה. ככלל אני חושב שאין מקום לחיזורים רבים מדי. זה רק עלול להרוס בהמשך. צריך להעביר מסר ש"אני כאן, מחכה לך ורוצה לדבר איתך כי את חשובה לי" (לא בהכרח במילים האלה- אבל זה המסר), ואפשר מדי פעם להזכיר שאת שם. לא להשתפך רגשית במשפטים כמו "את חסרה לי", "נורא מתגעגעת" וכו'. זה צריך להיות ענייני אבל מזמין. לפעמים הניתוקים יכולים להיות של חודשים ושנים, ואז היא חוזרת כאילו לא קרה כלום. אם יש לך כוחות להתמודד עם זה (ונשמע לי שיש לך) אז תזכירי לה שאת שם, ושיהיה נחמד אם תחזרו לדבר. אז הרבה אורך-רוח, ובהצלחה!

שלום רב, לבני בן ה-12 יש בעיות התנהגות רבות,שלא התחילו עכשיו - אבל בזמן האחרון מחריפות. להרגשתי, יש פעמים שהוא מאבד שליטה: הוא מקלל, זורק חפצים, עושה מעשים מסוכנים - ולא מצליח לעצור. בזמן רגיעה, הוא מבין שעשה מעשים שסיכנו אותו ואולי גם אחרים בסביבתו, אבל בשעת מעשה לא ניתן לעצור אותו. התחלנו בתהליך טיפולי פסיכולוגי עבורו (בינתיים עבר רק איבחון ראשוני) אך השאלה היא, אם לא כדאי במקביל להתייעץ עם פסיכיאטר ולפחות לשלול אפשרות של בעיה נפשית שהיא גם בעיה קלינית? תודה מראש על התייחסותך, רחל (אמא מאוד מודאגת)

רחל שלום, אינני מומחה לפסיכיאטריה של מתבגרים. אבל אם להסיק מעולם המבוגרים- אני מניח שאם הפסיכולוג יתרשם מבעיה פסיכיאטרית הוא יפנה אתכם בעצמו לפסיכיאטר. גם ככה לא ממהרים לתת תרופות לילדים ובני נוער. בקיצור- כדאי לחכות.

ד"ר שלום סובלת מדיכאון וחרדה. לקחתי ציפרלקס 10 מ"ג במשך חמישה שבועות ללא שיפור.העיליתי את המינון בהדרגה, במשך חמישה ימים 15 מ"ג ואחר כך העליתי ל 20 מ"ג. חמישה ימים אני לוקחת את ה- 20 מ"ג עם שיפור קל מאוד. מהו טווח הזמן שצריך להישאר עם ה- 20 מ"ג כדי לראות עוד שיפור על מנת לדעת שזו באמת התרופה המתאימה ? תודה

יעל שלום, אחרי כל העלאת מינון בד"כ אפשר לראות שיפור אחרי שבועיים שלושה. במקרים מסויימים השיפור יכול להתחיל רק אחרי חודש, אבל זה די נדיר.

בעלי סובל ממחשבות כפיתיות טורדניות. פסיכיאטר רשם לו אפקטור 75. הרופא אמר לו שהוא צריך לקחת את הכדורים לתקופה ארוכה, לפחות שנתיים . בעלי סבל לפני שנה גם מהבעיה הזו וקיבל את אותם הכדורים לשלושה חודשים. בתקופה שהוא לקחת את הכודורים הוא הרגיש מצויין אבל אחרי שהוא הפסיק הדיכאון חזר. בעלי דואג שהכדורים יגרמו לו נזק כלשהו. האם הכדורים יכולים לגרום לו נזק או להתמכרות ?

מיכל שלום, אם מדובר בארועים חוזרים, קרוב לודאי שבעלך יזדקק לטיפול לתקופה מאד ארוכה, ויתכן אף שבאופן קבוע. טיפול קבוע לא גורם שום נזק. זה בדיוק כמו שמישהו לוקח טיפול קבוע ליתר לחץ דם, לאסטמה או למיגרנות. גם שם, מי שהבעיה חוזרת ללא טיפול צריך טיפול כרוני. הכדורים לא גורמים להתמכרות. העובדה שהבעיה חוזרת כשמפסיקים את הטיפול אינה מעידה על התמכרות, כשם שלחץ הדם עולה כשמפסיקים טיפול ליתר לחץ דם. גם שם זה לא התמכרות, אלא בעיה כרונית שחייבים טיפול קבוע לצורך איזון. הכי חשוב שירגיש טוב ויתפקד, גם אם זה כרוך בנטילת כדור. לא?

אודה על קבלת מידע לגבי הגורמים למחלה ו/או להתפרצותה לרבות מאמץ פיסי נפשי , התעמרות רוחנית , ניתוק מבני משפחה וכיוצ"ב . כמו כן אודה על הפנייה לספרות רפואית רלבנטית לעניין אם ניתן , אני עוסק כרגע במקרה של חיילים סדירים שהתגלתה אצלם המחלה בזמן הטירונות ואני מנסה לבדוק אם יש קשר סיבתי בין השפעת השירות על התגלות המחלה ו/או התפרצותה בתודה מראש

אילן שלום, מחלה ביפולרית היא מחלה שהסיבות המדויייקות להופעתה אינן ידועות. ידוע שיש מרכיב גנטי חזק. לפעמים המחלה נוטה לפרוץ לראשונה במצבי מתח ולחץ, אבל לא ידוע שמצבים אלו מעלים את שכיחות המחלה. אני אסביר- באוכלוסיה שהיתה חשופה למצבי מתח רוב ההתפרצויות יהיו סביב המצבים הללו, אבל בהסתכלות לטווח ארוך לא רואים אצל אנשים אלו יותר תחלואה ביפולרית לעומת אוכלוסיה רגילה. כלומר- כנראה המחלה היתה פורצת מתישהו בכל מקרה, אבל מצב המתח גרם להתפרצות בעיתוי של המתח ולא מאוחר יותר. תוכל לקרוא גם באתר mentalhealth.com, או בספר comprehensive psychiatry של sadok AND kaplan. לגבי חיילים סדירים, הרבה פעמים בתי משפט פוסקים לאחריות צבאית בגלל "מבחן הגולגולת הדקה". אם תרצה- אפרט יותר בהמשך.

מה משמעות המונח הזה, "גולגולת דקה"??

אני לוקחת חצי כדור סיפרלקס 10 מ"ג במשך כ- 4 חודשים, בגלל דכאון ובעיקר בגלל מחשבות טורדניות וכפייתיות. הכדור שיפר את המצב, אבל לא לגמרי. עדין יש לי מחשבות אבל במידה פחותה. מצד שני אני סובלת מאד מעייפות וממין כבדות וישנוניות. רציתי לציין שאני לוקחת את חצי הכדור בערב לפני השינה. אני לא מעוניינת להעלות את המינון מחשש לעייפות גדולה יותר. מה אתם מציעים לי לעשות ? להמשיך או להחליף לכדור אחר ? ואם להחליף אז לאיזה כדור ?

עדי שלום, אם התופעות של העייפות והכבדות לא היו לפני תחילת הטיפול, אז הן כנראה קשורות לציפרלקס, ואכן כדאי להחליף טיפול. יש עוד הרבה אפשרויות וסביר שתוכלי למצוא טיפול שרק יעזור ולא יפריע לך.

ד"ר שלום רב, אשמח אם תוכל להמליץ על פסיכולוג באיזור ראשון לציון תודה מראש

שמרית שלום, אני אישית לא נוהג להמליץ כאן על מטפלים, אבל אם מישהו מהקוראים כאן ימליץ על מטפל אפרסם את הודעתו.

בני בן 17,טופל בכדור אחד של פרוזק בארבעת החודשים האחרונים, (האמת שהפסיכיאטר די הסס בצורך בטיפול תרופתי, אולם בסוף נתן לו כדור ליום.) לאחרונה בני הודיע לי שהוא לא לוקח את הכדור כבר שבוע, כי הוא לא חושב שהוא צריך. האם צריך להפסיק את הכדורים בהדרגה? כמה זמן נמשכת השפעת הכדורים,לאחר שמפסיקים ליטול אותם?

שלום רב, בד"כ כדאי להפסיק את הטיפול בהדרגה בכדי למנוע תופעות של מתח ורעד המופיעות לעיתים בהפסקה חדה. התופעות לא נעימות אבל ממש לא מסוכנות, וחולפות תוך שבוע-שבועיים. בכל מקרה, אם הוא כבר שבוע לא נוטל את הטיפול אז אין טעם לחזור לטיפול, אלא אם הוא רוצה לקחת אותו שוב. השפעת התרופות יכולה להמשך מספר שבועות לאחר הפסקתן.

יצא לנו "לרכל" עליך (רק דברים טובים) בקומונה "פסיכיאטריה לכל". מישהי שביקרה בפורום הזה אמרה שהיא התרשמה שאתה מאוד אנושי ומקצועי ומדבר ברור ובגובה העיניים. טוב, זה לא חדש לי. למרות שאני לא נכנסת לכאן בקביעות, יצא לי להכנס לכאן כמה פעמים ולשאול שאלות. מהתשובות ממש התמוגגתי משמחה. כמה שהן מפורטות אך יחד עם זאת תמציתיות, ועל זה שאתה לא מזניח שום פרט בתשובה. כלומר אתה קורא בעיון רב את השאלות ונותן מענה לכל תתי השאלות גם אם הן מובלעות. מישהי נוספת אמרה שהיא הייתה מטופלת שלך לשעבר ושאתה ממש זן נדיר. מה אני אגיד לך? "טוב שם טוב משמן טוב". כן ירבו כמוך!

מקסים מקסים מקסים.................

שלום רציתי לשאול עד כמה התרופה הלדול 5 מ"ג נחשבת לחזקה? מינון 20 טיפות פעם ביומיים. ואם מפסיקים ליטול אותה אחרי 10 שנים,האם זה מסוכן? תודה מראש

בינה שלום, מינון של 5 מ"ג הלדול הוא מינון סביר-נמוך. מתחת לזה בד"כ זה נמוך מידי. בעבר המינונים המקובלים של התרופה היו סביב 20 מ"ג. בשנים האחרונות הסתבר כי 5-7.5 מ"ג מספיקים. אינני יודע מדוע ניתנה לך התרופה, אבל בהרבה מקרים יש צורך ליטול אותה לכל החיים, כך שהפסקתה עלולה להיות מסוכנת. כדאי להתייעץ בפסיכיאטר שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך לפני שאת מחליטה על הפסקה.

היי. עוד מאז שהייתי צעיר הייתי סובל מפאראנויות. הרגשה שמדברים עליך, זוממים נגדך, מצותתים לך...כל מיני כאלו. עם השנים יש לי הרגשה שזה רק מתגבר וזה די מתסכל. אני לא בוטח באף אחד כמעט ובעבודה זה די גורם לי לחרדות. אני יודע שזה נובע מחוסר בטחון, אבל איך אפשר להתחיל להתגבר על זה וממה זה נובע בכלל??? תודה.

אייל שלום, כנראה שקיימת אצלך רגישות יתר וחשדנות יתר מולדת. אלו תכונות אישיות, שיכולות להיות אצל כל אחד, אבל אצלך הן מוקצנות. הרבה פעמים זה תורשתי- האם יש לך מישהו במשפחה שגם הוא חשדן ומתקשה לתת אמון? למה זה קיים אצלך? ובכן, זו כמו כל תכונה אישיותית. פשוט נולדים ככה. כמו שמישהו אחד יותר מופנם, ואחר יותר מוחצן, ושלישי דייקן, ורביעי מפוזר. אז מה עושים? אם זה מפריע לך, ונשמע שזה מפריע, מה שיכול לעזור זה טיפול פסיכותרפויטי (טיפול פסיכולוגי) שיחתי. מדובר בטיפול שלוקח זמן- מינימום שנה וחצי, ובהרבה מקרים גם יותר. אבל זה יכול לתת לך כלים לכל החיים. בהצלחה.

שלום ד"ר , עלי לעבור ניתוח מחיצה בנחיר הימני הכרוך הרדמה מקומית . אני מטופל קבוע בליתיום 600 מ"ג . כמה זמן לפני הניתוח רצוי להפסיק את הליתיום ? וכמה זמן אלחרי הניתוח עלי להמתין עד לקיחתו מחדש ? בברכה ותודה מראש ניהול

שלום רב, אין בעיה עם ליתיום והרדמה מקומית. יש בעיה קלה עם הרדמה כללית, ששם הליתיום יכול לגרום להגברת תופעות הבלבול במהלך ההתעוררות מהרדמה כללית- שזה לא מסוכן אבל לא נעים. בכל מקרה- בהצלחה בניתוח!

נטלתי ציפרלקס במשך חצי שנה. הפסקתי על דעת עצמי. לקחתי חצי כדוד שבוע ו רבע כדור יומיים. אחרי מספר ימים התחילו לי בחילות והרגשה לא טובה כאילו לחץ דם נמוך. האם זא בגלל ההפסקה? מתי זה עובר? תודה

ערן שלום, לציפרלקס יכולות להיות תופעות גמילה שנמשכות שבוע-שבועיים מרגע הפסקתו. התופעות שאתה מתאר לא מאד אופייניות, אבל יכולות להיות חלק מתסמיני הגמילה. אני מניח, אם כן, שתוך ימים אחדים יהיה שיפור במצבך, זאת במידה והכל קשור להפסקת הטיפול ולא לבעיה רפואית אחרת.

קפצתי לומר שלום ולספר קצת שאני מנסה לדשדש בעלייה ובקושי רב אבל 'סוחבת'. בנוסף, לאפיסת כוחות שלי, שינויי מזג האוויר החורפי אינו מקל ומוסיף למצב רוח. בעבר לא הייתי כזו רגישה 'לדכאון חורף' אך הפעם זה המשך טבעי (כנראה), למצב שעדיין לא חזר לקדמותו. 1. אני מתלבטת אם להתחיל בטיפול תרופתי, האם זה כה הכרחי? האם יש הבטחה 'מדעית' שזה יקצר תהליכים בעתיד (שהדכאון לא ישוב)? די 'מדברי' ועצוב וכבד אצלי עם חרדה ברקע. יש הרבה דאגות בעיקר כספיות!!! שלא מאפשרות 'לנוח' ולשבור את מעגל הדאגה שלשמה מקשה אף היא למצוא עבודה ובעיקר ליכולת לתפקד בה (אני מלאה בזכרונות ופחדים פוסט טראומה מדכאון הפסיכוטי/ פראנואידי וארוך שהייתי בו), האם שווה לשם כך לנסות גם טיפול ב-emdr. 2. ד"ר שמגר- האם אתה חושב שזו עילה מספקת שיכולה ונחשבת לטראומה???? ערב טוב ותודה! הלה

הלה שלום, עצוב לי לשמוע על כך שאת בתקופה לא טובה. הימים המתקצרים והחושך המתגבר מחלחלים אט-אט. וזה לא קל. במקרה שלך אני לא בטוח עד כמה תרופות יעזרו. אני חושב שטיפול פסיכולוגי כזה או אחר יעזור יותר. האם EMDR יעזור? השד יודע. אבל שווה לנסות. את חייבת לצאת מהבית, לפגוש אנשים, דיברנו על התנדבות, אבל אפשר גם במסגרת קבוצות טיפוליות. זה חלק מהכיוון הכללי. מקווה שהגשם הראשון ישטוף את הקשיים.

אהבה שלום, הודעתך נמחקה כיוון שהיא התייחסה כולה לפורום אחר, ועם בקשה לעזרה מעשית שלי בשבילך. אני חוזר ומזכיר שאני לא אפרסם ביקורות לגבי פורומים אחרים כאן,בדיוק כשם שאינני מפרסם ביקורות לגבי מטפלים או מוסדות טיפול. מי שרוצה לחלוק חוויות לא נעימות ממקומות אחרים מתבקש לעשות זאת ללא ציון שם המקום/ המפל. כמו כן אני מזכיר שאינני עוסק בעזרה מעשית/ קונקרטית אלא ביעוץ, תמיכה והכוונה בלבד. בכל מקרה, אני מקווה בשבילך שהדברים יסתדרו, ומזכיר לך שאין לך שום חובה להכנס למקומות ששם לא נעים לך.

ד"ר שלום האם כאשר נוטלים תרופות ssri מאיזשהו סף של מינון גבוה יותר, הן גם עובדות על הנאודרנלין ולא רק על מעגלי הסרטונין? ובעצם הופכות לתרופה משולבת?

אורן שלום, לא. זה לא קורה. ישנן תקופות מקבוצת ה- SNRI ששם הפעילות משולבת. בSSRI אין פעילות נוראדרנרגית.

שלום, האם יש איזשהו קשר בין מספר בעיות שמייד אציין כי לפעמים יוצא לי לשמוע שדברים כאלה מטופלים לעיתים בכדורים דומים. הדברים הם חרדות אובססיות, ביישנות , חוסר ריכוז, טיקסיות. אשמח אם תעשה לי סדר בעניין. תודה רוני

רוני שלום, כל מה שציינת הם סימפטומים של הפרעות חרדה. המקור לכל הסימפטומים הוא אחד ולכן הטיפול הוא אחד. זה בדיוק כמו שחולה לב יכול לסבול מכאבים בחזה, קוצר נשימה, בחילה והזעה קרה, ובכל זאת יקבל כדור אחד לכל התופעות, כי כולן נגרמות מהלב.

אני רוצה לשאול שאלה קצת כללית, והיא מה בעצם מרגישים אחרי שלוקחים כדורים כי הרי הרופאים אומרים שמתחילים להרגיש שינוי אחרי שבועיים שלושה . למרות שזאת שאלה כללית אציין את הנקודות שנוגעות אלי שאולי תוכל למקד את השאלה . הדברים שקשורים אליי שמצריכים לקיחת כדורים הם ocd ברמה בינונית - בינונית פלוס, ביישנות, הרבה מחשבות מטרידות ועוד. אשמח אם תענה לי איזה שינוי בדיוק מרגישים אחרי לקיחת הכדורים אם איזשהו דגש על רסיטל למרות שהבנתי שרוב הכדורים דומים.

רוני שלום, אם מרגישים משהו מיד אלו יכולות להיות תופעות לואי. ברסיטל זה יכול להיות אי-נוחות בטנית או קצת טשטוש. בד"כ זה עובר תוך ימים אחדים. כאשר הטיפול מתחיל להשפיע, תוך כשלושה שבועות, פשוט שמים לב שיש ירידה הדרגתית בסימני ה- OCD, ולאט לאט הם פוחתים או נעלמים. זה לוקח לפחות מספר ימים ולפעמים גם שבועות. יש לזכור כי ברוב המקרים כדור אחד לא מספיק וצריך 2-3 כדורים ליום.

שלום ד"ר זה חביב שוב רציתי לשאול האם כדאי להשאר עדיין עם 4 מ"ג פרפנאן או שניתן לעלות ל8 כי אני שותה 4 מ"ג סך הכל 5 ימים, האם כדאי לחכות או לעלות? ועכשיו עוד שאלה האם אני יכול לשתות שתי כדורים של פרפנאן 4 מ"ג כל אחד או שחייב לקנות כדור אחד של 8 מ"ג תודה רבה..

חביב שלום, לגבי העלאת מינון כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך. אפשר לקחת שני כדורים של 4 מ"ג. זה בדיוק כמו אחד של 8 מ"ג.

אז אפשר לקחת שתי כדורים של פרפנאן 4 מ"ג ביחד עם האחד וחצי ציפרלקס?

במשך כשבועיים אני נוטלת נורטילין 15 מ"ג + 4 מ"ג אדרונקס. התלוננתי בפני הפסיכיאטר כי יש לי טשטוש בראיה וכאבי גב ובטן חזקים. הוחלט לותר על האדרונקס ולהמשיך רק בנורטילין. את הטורטילין אני לוקח בפעם אחת בצהרים(25מ"ג כפול 6), אני מרגישה מתחילת נטילת הנורטילין עצבנות וחוסר שקט . האם זה שייך לנורטילין והאם מותר לי לקחת את כל הכמות בפעם אחת. תודה מראש

אין בעיה לקחת את כל המינון בפעם אחת. אי שקט אינו אופייני לנורטילין, להפך. לפעמים הוא גורם טשטוש ועייפות. שווה לבדוק סיבות אחרות.

שלום. האם אתה יכול להגדיר לי לא את ההבדל אלא מתי הולכים לפסיכולוג ומתי לפסיכיאטר? האם פסיכולוג הוא זה שמפנה לפסיכיאטר או שאפשר ללכת ישר? האם ניתן לקיים אצל פסיכיאטר את השיחות הקבועות שמתנהלות לאורך זמן אצל פסיכולוג? תודה, ערן.

שלום ערן, הגבול לא תמיד ברור, אבל- פסיכיאטר הוא רופא, וככזה יש לו יתרון בטיפול במחלות (מחלות נפש). ככל שהן קשות יותר כך יש תפקיד משמעותי יותר לפסיכיאטר. לרוב הפסיכיאטרים אין נסיון רב בטיפול שיחתי. לכן אם יש צורך בטיפול כזה בד"כ הפסיכולוג יתן מענה טוב יותר. אבל יש בכל זאת מספר פסיכיאטרים שמתעסקים ומתעמקים בתחום, אז לא כדאי לפסול על הסף. אנשי מקצוע רציניים משני התחומים נוהגים להעזר באנשי מקצוע מהתחום השני בזמן טיפול. אבל לא תמיד צריך לשלב טיפול שיחתי עם טיפול פסיכיאטרי (תרופות). לפעמים רק סוג טיפול אחד מספיק. בגדול, כל אדם פונה למי שמתאים לו, ובעל המקצוע יפנה אותו לעזרה נוספת לפי הצורך.

שלום ותודה על התשובה, רק עוד דבר קטן, מן הסתם גם הפסיכיאטר עם הכי פחות ידע בשיחות עדיין זה שטח מהמקצוע שלו כי כאמור הם מאוד דומים , זה לא כמו שעורך דין יעשה תפקיד של רופא. לכן שאלתי היא אם אפשר לסמוך על האמינות של הפסיכיאטרים (כאלה שאין להם ידע בשיחות) שיפנו לפסיכולוג ולא יגידו שהם יכולים לעשות זאת? תודה.

ערב טוב , לפי אבחנת הפסיכיאטר אני סובלת " מדיכאון קליני קשה ועמוק " . אני מטופלת כעשרים ושלושה ימים בציפרלקס ( שבועיים 10מ"ג ואח"כ 15מ"ג ) ללא שום שינוי במצב -אפילו קטנטטן , לא ! , וגם כן מטופלת בשיחות ע"י הפסיכיאטר שהן רק מוסיפות לי סבל רב ומתסכלות אותי-אבל אין ברירה - וחוץ מזה , הוא נתן לי (לפני שלושה ימים ) תרופה בשם קלונקס 0.5מ"ג שאקח אותה לפי הצורך ! שלצערי אני חותכת את עצמי (בידיים, רגליים, בטן וחזה ) כל יום-יומיים - ולכן הוא בקש לקחת את הכדוד לפני שאחתוך את עצמי בחצי שעה ! אבל כשקראתי באינטרנט על התרופה הזאתי אז ... לא יודעת , זה ממש קשה , באמת מעדיפה להזיק לעצמי ולא אתמכר למעגל התרופות ואח"כ הגמילה הקשה והמסובכת - נכון שזה מקל מהר תוך 20-30 דקות , אבל ... וגם כן משהבנתי שהשפעתן פוחתת די מהר ואז צריך להעלות את המינון וכך ... שאלותי הן : 1. מתי כן אני יכולה להרגיש בהשפעת הציפרלקס - אפילו משהו קטן ? 2. מהו המינון המקסימאלי לציפרלקס ? ותך כמה זמן מגיעים הזה ? 3. אני כן הולכת לפסיכ' מיוזמתי ואף אחד לא הכריח אותי לכך , וכן לוקחת ציפרלקס כל יום , אבל אף פעם לא חשבתי שזה יעזור לי וישפר המצב , לוקחת אותו כי בקיצור הרופא המליץ לי על זה -לא פחות ולא יותר- האם זה יכול לעקב תהליך הטיפול ? 4. האם הקלונקס הוא כל כך ממכר ? ואם כן , כמה כדורים ולאיזה תקופה כן נחשב לכך ואח"כ צריך גמילה , אם אפשר ?! ... תודה מראש על כל עזרה או תמיכה

שלום רב, הציפרלקס כבר היה צריך "לתת סימנים" חכי עוד יום יומיים ואם זה לא משתפר בקשי להחליף טיפול. הקלונקס בעל פוטנציאל התמכרות קטן. הסיכון הופך אפסי אם לא נוטלים אותו כל יום, אלא כל יומיים שלושה. אבל גם ככה הסיכון להתמכרות קטן. ולגבי השיחות- אם הן מתסכלות, יכול להיות ששווה לנסות מטפל אחר. שיחות אמורות לעודד ולחזק ולא להקשות. הרבה הצלחה.

-"לדיכאון קליני קשה"שלום , 1. השיפור בטיפול אמור להיות תוך חודש. אם אין שיפור ההמלצה היא להעלות במינון. המינון המקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג. 2. הקלונקס יש לו פוטנציאל התמכרות. אבל את כבר מכורה. את מכורה לחתיכה עצמית כדי כך שאינך קולטת את ההרסנות שבפעולה. וודאי שעדיף לקחת קלונקס על פני להמשיך את החיתוך העצמי. 3. מתן אימון ברופא ובטיפול שלו - כן, זה עוזר. 4. כפי שאמרתי - קלונקס עלול למכר, אבל את כבר התמכרת ל"סם" הרבה יותר גרוע - ההרס העצמי. ואמון בפסיכיאטר כפי שאמרתי עוזר - אולי תבררי אתו את הסוגיה איזה טיפול מתאים להפסקת החיתוך העצמי. אני שמחה שאינך מוותרת וממשיכה לנסות, יום טוב

צוהריים טובים , בהתחלה תודה רבה על תשובתך , ויש לי עוד שאלה קטנה : האם יש איזהשהי דרך לטפל או להמנע ממני " לפגוע בעצמי-לחתוך , לשבוך משהו חם , ... " ??? אני כן נסיתי קלונקס אבל ברגע שיש דחף לעשות זה אז זה לא מונע ממני לפגוע בעצמי .

בה אחד מבני הזוג נהנה ממשחקי שליטה ותפיסות חזקות במהלך קיום יחסי מין? הכוונה למשהו כמו פאראפיליה או בסגנון. (לא סדו מאזו) תודה.

נכון, זה לא סאדו-מזו, אבל זה קשור. בד"כ מציינים את זה ביחד בראשי תיבות BDSM שפירושן BONDING DISSIPLINE SADO MASO. הכוונה ב- DISSIPLINE למשמעת. כלומר זהו סוג של עינוג מיני דומה הקשור למשמעת וקשירות ולאו דוקא לרצון לפגוע או להפגע בתחושת כאב.

האם אפשר וניתן בבירור לגלות ולהפריד בין הפרעת אישיות גבולית להפרעת פוסט טראומה(נראה שלעיתים זה הולך יד ביד)? אם בנוסף לדכאון התווספה חרדה ומחשבות אובססיביות והרצון להימנע מאותם מצבים, האם זה מחזק או מחליש אם ההפרעה היא טראומטית או גבולית? האם אפשרי לקצר את זמן האבחנה? שהרי לעיתים לוקח שנים עד שמאתרים את ההפרעה הפוסט טראומטית? ואם למעשה הפרעת אישות גבולית לא מטופלת בצורה הולמת, האם יש סיכון לפתח מחלה בעקבותיה? כמו סכיזואפקטיב או הפרעות אובססיביות וכו'? אם נוצר מצב שבו ההפרעה הוחמרה ועכשיו נוספו פחדים חרדות בגלל שלראשונה חווה מצב נפשי קשה של גלישה פסיכוטית, האם יש דרך לחזור למצב הקודם? רק בשל החוויה החוזרת ונשנית שהיתה ונחרטה כזכרון טראומטי בפני מצבים מסויימים... האם שיטת emdr מתאימה למצב זה?(בנוסף לתרפיה המקובלת).

הרבה שאלות, ואני לא בטוח שכל התשובות הן חד- משמעיות. יש הבדל ברור בין הפרעת אישיות גבולית להפרעה פוסט-טראומטית. ההבדל העיקרי הוא שההפרעה הגבולית מתחילה לפחות בגיל ההתבגרות ומשליכה על התייחסות האדם לסובבים ולסיטואציות שונות, ואילו ההפרעה הפוסטטראומטית מתחילה לאחר ארוע טראומטי והחשיבה הקשורה אליה נוגעת רק לארוע עצמו או לארועים דומים במהותם. זה הסבר קצת מעורפל, אבל במסגרת האינטרנט לא אוכל להרחיב מעבר לכך (זה דורש עמודים של מלל להבסיר את זה). הפרעה פוסטטראומטית ניתן לאבחן די מהר. לא צריכים שנים עד לאבחנה, אלא אם התפרצות הסימנים היא מאוחרת (וזה לא שכיח). הפרעת אישיות גבולית הולכת הרבה פעמים עם הפרעות אחרות, בעיקר דיכאון וחרדה, אבל גם הפרעות פסיכוטיות. אין מידע ברור האם טיפול מוקדם מונע את התפתחות ההפרעות האחרות. וכן, EMDR היא שיטה יעילה לטיפול בהפרעה פוסטטראומטית. אבל לא תמיד. בהחלט שווה לנסות.

ידוע שאחד הגורמים לבורדרליין הוא ביטול, שלילה ומחיקה של הרגשות כמי שחוותה אותם כאמיתיים, מוצדקים או רלוונטים- פגיעה מעין זו תחווה כדחיה ולמצוקה קשה. האם אתה מכיר, ד"ר דרך ההסטוריה הרפואית, הקלינית ומתוך הנסיון שלך...אפשרות שהפרעה מעין זו תתפתח דווקא בשל אירוע טראומטי שבו הוא חש את הדברים שכתבתי בפתיחה. זאת לאור העובדה שאדם זה תפקד יפה מאוד עם תגובות בוגרות ויכולת לניהול רגשיותי עד גיל 30. אבל לאחר ארוע טראומטי שבו החל לסגת ברגרסיה בעקבות טיפול הפוך לגמרי ממה שהיה צריך, בדיוק שם- ביטלו ושללו את רגשיותיו כלגיטימיים ואמיתיים והחל לחוש בחרדה ובמצוקה גדולה ולמעשה כיום עונה על כל הקרטיונים של הפרעת בורדרליין. איך תיתכן שהפרעה זו תצוץ באמצע החיים? בשל הטראומה? או למעשה היא היתה תחת שליטה והתמודדות של אותו אדם עד לאותו משבר? כלומר היה בו הפרעה זו אבל במינון נמוך כזה שלא הפריע לו לנהל אורח חיים תקין? אני לא מבינה מה קרה לבנאדם, הוא לא יוצא מהדכאון מכל הפגיעויות שחווה באותו טיפול, שהחל עם הזמן להיות תלותי במטפלת, לאחר שזו 'סירסה' אותו לאט לאט ובזהירות. תודה

שלום רב, בורדרליין לא מופיע באמצע החיים. יכול להיות שהיה שם משהו על אש נמוכה שלא הפריע לתפקוד. אינני יודע מה הקשר לטיפול. יכול להיות שהטיפול גרם להחמרה. יכול להיות שהוא פנה לטיפול כי היתה החמרה, ולא הצליחו לעזור לו בטיפול. בכל מקרה, כדאי שיפנה לעזרה מקצועית אחרת, לפחות להערכה, לצורך החלטה על המשך טיפול.

שלום ד"ר עופר שמגר שמעתי שטיפול תרופתי יכול לפגוע בתיפקוד המיני רציתי לדעת איך קוראים לחומר שפוגע בתיפקוד המיני אני אישית מקבל פרידור ,אסיוול ,קמדרין ופריכט

שלום רב, כמעט כל תרופה יכולה לפגוע בתפקוד המיני. אין חומר ספציפי. כל תרופה עושה זאת במנגנון שונה. כדאי להתייעץ עם הרופא שנתן לך את הטיפול, לעבור על ההיסטוריה התרופתית ולראות האם יש קשר לטיפול. במקביל שווה לבדוק רמות פרולקטין בדם, וכן רמות טסטוסטרון. זה יכול לכוון למקור הבעיה.

שלום דוק, מה שלומך? אני רואה שיותר ויותר אני מתקשה לצאת מהמעגל הזה. חווה לעיתים תכופות חרדה מציפה, חושבת ופוחדת מאיבוד השליטה ומתחושה שאני משתגעת, ואז נכנסת לבאמת חרדה. כשברקע, עצבנות, תחושות פיסיות ופחד מהן: בחילות, כאבי ראש, זרמים בראש. אני שוקלת שוב להתחיל טיפול תרופתי אבל הדבר שמרתיע אותי זה שכאשר אני ללא תרופות, אני מרגישה כביכול יותר בשליטה וביכולת לעבוד על הנפש. אם תרופות אני אדישה וסתם מעבירה את החיים. אני חרדה שאולי אני סובלת מהפרעה פוסט טראומטית ואם כך לא אפטר ממנה לעולם (ע"פ תורת הפסיכיאטריה) וחרדה גם מזה. אני נמנעת לעשות דברים- כי פוחדת שלא אתפקד ואחוש בחרדה. ברקע ואולי בבסיס החרדות, היה פגיעה חזקה ומקיפה את כל כולי וחיי. הגורם הנוסף, שמכניס אותי חרדה- זה מה יקרה בחוסר אונים שכזה- אסור לי להיות חלשה בדעה של ההורים ועל כך אני מרגישה שאין מי שיבין אותי ואוכל לסמוך עליו שלא יבקר ויתקיף אותי (בדיוק כמו שארע בטיפול שממנו התפרקתי). אני שואלת אותך מהו הטיפול התרופתי הטוב ביותר לחרדות? ולסוג של דכאון (יותר איבוד האמונה בעצמי ובכל מה שחשבתי אודות עצמי). אני גם לא יודעת אם נכון לי טיפול דינמי עכשיו, למרות שיש בתוכי המון כאב שמחפש מקום חם ותומך, יחד עם זאת בגלל שעד כה נמנעתי מלראות שבעצם ההמנעות שלי נובעת מחרדות, אז אולי כדאי בעצם טיפול קוגניטיבי התנהגותי? ד"ר שמגר- עצם המחשבה שאיבדתי שליטה גורמת לי לחרדות מפני העתיד...אני ציפיתי להוציא ממני ולתפקד ברמה גבוהה ובהצלחה. אני אמורה להתחיל את לימודי לתואר שני- ואני עדיין לא בטוחה ויודעת אם לעשות כן, זה ידרוש ממני בהמשך לעבור עיר וגם שאני חוששת כי לאחר שארכוש את התואר והמקצוע, לא אוכל לתפקד ובזאת להחזיר להורי על ההשקעה הכספית ולהוכיח שהיה כדאי. אני לא מוכנה להשלים ולקבל שהתפרקתי ובייחוד שזה כרוני ע"פ כל מה שקראתי והתרשמתי מידי כותבים אחרים. אני נעה בין מחשבה להעיז וללכת על הלימודים, אוליבהמשך לעבור לעיר אחרת וללכת על מקצוע שמבחינה בטחון במציאת עבודה הוא לא קל. לבין המחשבה והרצון (אולי רגרסיה), להתאשפז אישפוז מלא, כדי לחזור להרגיש שמטפלים בי, להרגיש ילדה, ללא מחויבות וכו'... אני לא מסוגלת למצוא את שביל האמצע- בתוכי גבר התיאבון לקבל משהו (לא מוגדר) ועד שלא אקבל ממנו ביד גדושה אני לא אהיה מוכנה להמשיך הלאה ולתפקד. כאילו כל העת היה בי רצון חזק אולי סוג של הרס פנימי, להדרדר ולהביא עצמי למצב זה על מנת שאוכל לקבל את מה שאני צריכה, אבל הפרדוקס הוא, שאין מי במשפחה שמסוגל לתת לי את אשר אני צריכה- וזה רק מגביר את התחושות והחרדות והרצון העיקש שלי- לא לזוז עד שלא אקבל זאת (מה גם שמעולם לא הבעתי מחשבות אלו בפני משפחתי, כי אין עם מי לדבר). וכך אני נשארתי לבד, כאשר הידיד/ חבר היחידי שהיה לי בעולם ואתו נהנתי, נשאר הרחק מהשיג יד. מה עושים? מה אני עושה ל? אני פשוט לא מוכנה להמשיך את חיי ככה.

שלום רב, קצת קשה לי עם החלפת השמות הזו. משהו בתוכך לא סגור, מסתיר ומגלה. מאד קשה לבסס משהו ממשי באופן כזה, בודאי באינטרנט. אני מניח שזה משקף משהו שקורה לך גם בחיים האמיתיים. ברור לי שהרשת אינה המקום הנכון בשבילך. את חייבת מגע אמיתי יותר, וכבר ציינתי שבעיניי ההשתפכויות כאן הן בריחה מהקשיים הכל-כך גדולים בעולם האמיתי. אבל אין ברירה. תקפצי למים, ותתחילי להתמודד שם. את תצטרכי להחליט לגבי אופן הטיפול לבד. המון הצלחה!

שלום לכם! אמי כבת 70 סובלת מדכאון קל - במיוחד בשעות הבוקר יש לה מצב רוח לא טוב. היא כבר טופלה בציפרלקס, פרוזק ואדרונקס אך ללא הועיל. הכדור האחרון שניתן לה הוא אפוקסור. תחילה לקחה כדור למשך חודש ולאחר שני כדורים למשך חודשים, וכעת במשך כשבועים 3 כדורים של 37.5 ליום. כבר עם הכדור הראשון היא חשה קצת יותר טוב, היה לה מתח בקיבה והכדור פתר זאת, אולם לגבי המצב רוח לא היה שיפור. לכן הוסיפו לה כדורים. תוספת הכדור השני לא שינתה את המצב ואילו לאחר שבועים עם הכדור השלישי דווקא היא חשה ירידה במצב רוח. לכן ברצוני לשאול האם לאור המפורט לעיל כדאי לה להמשיך ואף להוסיף כדור כפי שהרופא שוקל לעשות, או שלעבור לכדור אחר, כפי שהיא מרגישה שצריך לעשות. בברכה, אסף

כדאי לנסות להגיע ל- 150 מ"ג ביום (4 כדורים) למשך שבועיים שלושה ואז להחליט. כעת המינון עדיין גבולי ולא בטוח שהוא יכול לעזור

האם יש דרך לטפל בפחד קיצוני מעכברים למשל (במקרה שלי)? תודה רבה.

יעל שלום, בודאי. טיפול קוגנטיבי התנהגותי אצל מישהו שמומחה לכך יעזור לך בקלות יחסית. בהצלחה.

שלום ותודה על התשובה המהירה. איפה עושים טיפול כזה ,האם כל פסיכולוג? האם אתה יכול לתת ממש דוגמא אחת ממהלכי טיפולים שכאלה על מה בדיוק עובד המטפל? דבר אחד שאני חושבת שיודעת זה שהוא מנסה להבין מאיפה מגיע הפחד אבל מכאן ועד לרפא הדרך נראית ארוכה, אשמח אם תיתן לי דוגמא קטנה מהטיפול. תודה.

שלום, יש לי חברה (בת 26) שאביה נפטר לפני 10 חודשים, היא קיבלה את המיקרה בצורה מאוד קשה, היא הייתה מאורסת עוד לפני מותו, ולכן הייתה אמורה להתחתן עוד כ-4 חודשים, לאחר סיכסוך משפחתי (על נושא כספי) החליט בן זוגה לאחר 5 שנים יחד, לפרק את החבילה, הוא ביטל את החתונה, וחתך את הקשר במיידי! (לפני כחודש), מאז חברתי אינה יכולה להרים את ראשה, ואינה רואה את טעם להמשך החיים בלעדיו. אשמח לעצה או להפנייה לפסיכולוג מוצלח. תודה

שמרית שלום, את צודקת, היא צריכה עזרת פסיכולוג. אני לא ממליץ כאן על מטפלים, אבל אם מישהו מהקוראים ימליץ אני אפרסם זאת. כדאי שתצייני אזור מגורים בכדי שהקוראים יוכלו לכוון למישהו באזור שלה.

שלום, יש לי איזה בעיה שאני רוצה לדעת אם יש איזה דרך לטפל בה, אני בן 24 ולאחרונה כאילו הרגשתי שחציתי איזה קו , אני מתכוון שעד לא מזמן כאילו הייתי בחלק הראשון של החיים ,יותר קרוב לילדות ופתאום אני רואה את הצד השני כלומר המוות , חשוב: לא רואה את עצמי הולך למות מחר, אלא שהמחשבה היא לכיוון שהכל מאוד זמני בתוספת כך שהזמן רץ אז יש מחשבות מבאסות עוד לפני המוות על מחלות ודברים כאלה, אני לא מצליח ליהנות את הרגע. *סוגייה נוספת שלדעתי באה מאותו מקום אך אם לא תספיק לענות גם על זה אשאל את זה שוב. זה משהו שמתבטא בהרבה דברים אך עכשיו עולה לי דוגמא אחת: אם אני נמצא בבתי חולים אני מרגיש קושי מסוים יותר מאנשים אחרים, פשוט מתחיל להרגיש רע , קשה לי לתאר יותר מזה אם אנסה זה פשוט יהיה ארוך מאוד , לא כי יש הרבה דברים להסביר אלא כי אין לי משהו מתומצת בראש. תודה רבה אם חסר איזה פרט אכתוב במהרה.

שרון שלום, נשמע לי שאתה באיזשהו שלב של גיבוש עצמי, חיפוס משמעות. מה אני עושה בעולם, בשביל מה לחיות אם אוטוטו מתים? אפשר להעזר לשאלות הללו בפסיכולוג. יש אחרים מוצאים תשובות בלימודי דת, בהודו, ובכל מיני מקומות אחרים. בכל מקרה מה שאתה מתאר היא תופעה שכיחה. נסה לפנות ללימודים יותר רוחניים, במסגרת העשרה/ חוג או משהו בכיוון. בענין בית החולים- אתה תצטרך קצת לפרט כי אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך.

שלום, לגבי הדבר הראשון האם לימודים רוחניים מתאימים לכל אחד , כי לי זה לא נראה , יש אנשים שרק פרקטיקה משפיעה עליהם. לגבי העניין של בתי החולים, ובכן זה לא רק בבתי חולים יש עוד דברים שכשיקרו לי אני אצטרך לזכור אבל בקשר לבית חולים, אם אני נמצא בתוך בתי חולים(אני מתכוון ממש במחלקות) אז כל האוירה, המיטות , החולים, אני פשוט מתחיל להרגיש רע . תוך כדי שאני כותב אני נזכר בעוד דוגמא למשל כתבות בטלויזיה על דברים קשים שקשורים לבעיות אישיות לא לטרור או פשיעה או משהו כזה, אנשים שהם במצב אישי קשה בעיקר חולים או למשל לתכניות שבהן פסיכולוגים מייעצים ברדיו לבעיות של אנשים ,הרבה פעמים קשה לי להקשיב לא כי אני שומע איזה משהו בומבסטי שמדהים אותי אלא שזה פשוט גורם לי להרגיש רע. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי , נורא קשה לי להסביר. תודה רבה.

שלום דר' שמגר. עברתי תקופה קשה מאוד וכתוצאה מכך אני חושבת יש לי בעיה בזכרון הקצר פניתי לרופאה ולדעתה (לפי הסימנים) אני נמצאת בדיכאון והיא רשמה לי את התרופה ויפאקס (אפקסור)75 XR. האם יש תופעות לווי לתרופה ?האם היא מהדור החדש של התרופות? האם התרופה יוצרת בעיות של אורגזמה? האם גורמת להשמנה? רצוני לציין שקבלתי ציפרלקס שלא עשה לי טוב לכן אני מבקשת לדעת יותר על התרופה (אפקסור) ויפאקס לפני שאתחיל לקחת.... האם לדעתך ונסיונך יש תרופה אחרת שהיא טובה יותר מופאקס עם פחות תופעות לווי שמהם אני פוחדת.או שלדעתך התרופה טובה .ברור לי שאני צריכה לקחת תרופה כלשהי . מודה לך על תשובתך

טלי שלום, אפקסור היא אחת מתרופות הדגל של הדור החדש. היא יעילה, מתחילה לעבוד יחסית מהר עם מיעוט תופעות לואי. כמו כל נוגדי הדיכאון גם היא יכולה לגרום לעליה במשקל ולהפרעות בתפקוד המיני, אך יחסית לנוגדי דיכאון אחרים כאן השכיחות של התופעות נמוכה ונדירה יחסית. את יכולה לקחת את הטיפול ללא היסוס. אף פעם אין בטחון של 100% בהתאמה שלך לתרופה, אבל אצל אפקסור זה כמעט הכי גבוה שיכול להיות, סטטיסטית כמובן......

שלום. אני מטופל ב20 מג ציפרלקס .הפסיכאטרית שלי טוענת כי צריך לקחת את הציפרלקס בשתי מנות כלומר 10 מ"ג בבוקר ו10 מ"ג בערב ( או בצהריים,העיקר בזמן אחר מהכדןר הראשון). אני מעדיף לבלוע את כל הכמות בבוקר מטעמי נוחות ( לא צריך להיזכר אחכ ואז לפספס וכו וכו). אך הרופאה טוענת שוב ובתוקף כי עם ציפרלקס לא ניתן לקחת את שניהם ביחד...... האם נכון הדבר? נשמע לי ממש מוזר כי התרופה (עפי עלון ליצרן )מיוצרת גם במינון של 20 מ"ג ככה שברור שזה דבר שנעשה ... אודה לדעתך בעניין

אורן שלום, להבנתי אין בעיה מתי בולעים את הכדור. בכל מקרה אין לו השפעה מיידית אלא מצטברת רק אחרי כשבועיים. נכון שיותר נכון לחלק את המנות בשביל לשמור על רמה קבועה בדם, אבל זה לא קריטי.

אני בת 30 מטופלת מזה כ4 שנים בציפרמיל / רסיטל כדור 1 ליום עקב דיכאון לידה לאחר לידת ביתי אז. במשך 4 שנים הכל היה בסדר ושרדתי מצבי לחץ מתח ואירועים קיצוניים כדוגמת מוות במשפחה ולהבדיל גם שמחותץ עד לפני שבוע שהתעוררתי בלילה מתוך שינה טובה וחזקה עם רעידות בכל הגוף דפיקות לב חזקות ומועקה קשה בלב . כך כל לילה קבוע לאחר כשלוש שעות שינה ! ובמשך היום לא טוב לי עצובה וחסרת חשק לחיים ! מה לעשות ? האם להגביר את המינון ? או אולי שמא להחליף תרופה ? עיזרו לי בבקשה נמאס לי לחיות !!!!!! הרופא המטפל ראה אותי לפני כחודש ואמר שאני בסדר ו"מאוזנת" אז למה זה קורה לי ? הרופא שלי עכשיו בחופש ואני צריכה עזרה דחופה!!!!!!

דיני שלום, בשלב זה הכי נכון זה להעלות מינון לכדור וחצי, ולחכות לשובו של הרופא. מקווה שתתאזני מהר.

מזה שנים שאני מטופלת בסרוקסט עקב התקפי חרדה, פחד טיסה וכו'. בשנים האחרונות ירדתי לחצי כדור פעמים בשבוע וטוב לי. לעיתים אני מנסה להפסיק ואז קורה שאחת לתקופה יש לי התקף חרדה וזה עובר. האם ייתכן שכדור בשבוע אכן עוזר ואני מבינה שאם כך, לא כדאי להפסיק. מזה דעתך? בתודה

רננה שלום, אני תמיד טוען שמה שעוזר-עוזר. מבחינתי אם מים מהבבא-סאלי עוזרים למישהו- שיקח את זה וירגיש טוב. העיקר שזה לא מזיק. בנושא שלך- אין הגיון פרמקולוגי במינון הנמוך שאת נוטלת. תאורטית זה לא שווה כלום. אבל אם לך זה עוזר, ובלי זה פחות טוב לך- תמשיכי כך. העיקר להרגיש טוב!

בסוף הסיפור צעקה המשיח לאלוהים- קח ממני את כל הכוחות המיוחדים, ותן לי לחיות בשקט. לא רוצה בית מקדש, לא רוצה שלום עם היהודים והערבים, לא רוצה אפילו שלום בתוכי. רק תן לי לחיות בשקט. לא רוצה אנשי מקצוע שישלחו אותי לטיפול הלא נכון, שיפגע בי עוד יותר בנפש, כשהגוף שלי לא מאוזן בגלל מחסור בשינה, באכילה נכונה או ברוגע פיסי. לא רוצה יותר אנשים שיבהלו מהכעס שלי, ולא יקשיבו לתכנים, בגלל תיוג לא רוצה יותר להיות שליחת אלוהים עלי אדמות לתיקון עוולות ולהגנה על החלשים רוצה אני לחיות את חיי בשקט. לא מעניינת אותי ההרשאה המקצועית המיותרת הזאת, שבגללה כמעט יצאתי מדעתי יותר מדי פעמים לא מעניין אותי גם הרשיון שלי. כלום לא מעניין. רק לחיות את חיי בשקט. עם אנשים מחייכים ולא נבהלים ברגע האמת עם אנשים נורמליים. לחיות בשקט, צעקה המשיח לאלוהים. והוא הקשיב לה. לקח ממנה את כל הנבואות והסימנים ומחשבות השווא ונתן לה לישון ולישון ולישון והאנשים המשיכו לרצוח ולצרוח ולהלחם ולאיש לא היה איכפת מאיש והעולם כמנהגו המשיך לנהוג עוד חמשת אלפים שנים כאלה לפחות. לילה טוב תמי.

היי תמי, לפעמים מרוב פולנטר - לא יודעים כבר מה קשור למה, מה הביצה ומה התרנגולת. אבל לעניות דעתי, כשיש איזון נפשי אז איתה יחד תבוא השינה הטובה, דאגה להכנת מזון בריא בסבלנות רבה, וברגיעה פיסית. לפעמים צריך לנקוט באמצעים נוספים למרות שלא תמיד הולכים יד ביד עם אמונתינו- כמו תרופות למשל. וזה בכלל לא קשור לתיוגים! כל מחשבה ודיעה זכותה במקומה מונחת ולא משנה כלל מה תוכנה, זה בראש ובראשונה. מעבר לכך, יש דברי טעם בכל מחשבה אנושית! לילה טוב

אין מקום בחברה הרובוטית שבנינו פה לקצת מעוף ודמיון?? חייבים לקחת מיד תרופות אם המחשבה מקבלת כנפיים, זה מזיק למישהו שתמי לא ישנה מספיק בלילות?? הרי היא מצליחה עם כל זה להיות רעיה ואם, ואני בטוחה שהיא עושה את זה טוב מה קרה לנו?? איפה אבדו לנו בדרך כל החלומות???

אל תעבדי עלינו, את עדיין משיחה רק שאת לוקחת את זה קצת יותר בפרופורציות, הבנת כבר שלא תגיעי תוך זמן קצר לשלום עולמי אז הסתפקת בשלום עם עצמך והנה הגעת לזה!! גם השאר יגיע אם תתמידי אוהבת מאד

שלום רב, הייתי רוצה לדעת אלו תרופות ממשפחת הטריצקליים ידועות ככאלו שפחות גורמות לעלייה במשקל ואלו תרופות ממשפחת הטריצקליים ידועות ככאלו שגורמות לעלייה במשקל ברוב המקרים. כמו כן- האם קיימת תרופה ממשפחת הטריצקליים שבדר"כ לא גורמת לעלייה במשקל? האם קיימת תרופה ממשפחת הטריצקליים שעלולה לגרום לעלייה מאסיבית במשקל? תוך כמה זמן חולפות תופעות הלוואי הקשורות למשפחה זו, אם בכלל (והאם המשקל שהועלה ירד עם הזמן?)? (ללא ספק, הנושא מטריד אותי. D:) ושאלה אחרונה- ידוע לי שאנפרניל היא זו הנרשמת בדרך כלל לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית ולמרות זאת- רציתי לדעת אם קיימות תרופות אחרות שרושמים לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (לצידו של דכאון, לפחות במקרה שלי), גם off the label. בתודה מראש, לימור.

מבין הטריציקלים הגורמים יותר לעליה במשקל הינם: amitriptyline, imipramine, AND doxepin המשקל לא יורד עם הזמן. יש לציין כי לא אצ כולם נצפית עליה במשקל, ורוב המטופלים לא עולים או עולים במידה זניחה (1-2 ק"ג). מעבר לאנפרניל ישנן תרופות מקבוצת ה- SSRI לטיפול ב- OCD. אין תרופות OFF LABLE לטיפול בהפרעה זו.