פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום אני סובלת מחרדות ומחשבות כפיתיות מספר שנים ניסיתי תרופות ממשפחת הSSRI SNRI בלא הטבה משמעותית הרופא שלי הציע לי לקחת דפרקסן ממשפחת הטרציקילים רציתי לדעת אם הכדור דפרקסן יכול לעזור במצב הנפשי שלי
דפרקסאן לא נחשב יעיל במיוחד למחשבות אובססיביות. מהטריציקלים הכי יעיל זה אנפרניל, ואפשר גם טופרניל.
לד"ר שלום יש לי שאלה אני לפני 6 שנים התחלתי טיפול תרופתי עקב חרדות +דכאון,לפני שנתיים נכנסתי להירון והפסקתי עם הכדורים ומצבי היה מעולה כול ההריון, אחרי הלידה חזרתי לכדורים, כיום אני כבר שנה עם הכדורים שנקראים ג'לקס 25 מ"ג כדור אליפות, אני רוצה לציין שבשנה אמא שלי נפטרה ועברתי הפלה לא יזומה היו לי תופעות כגון כאבי בטן יש לציין שאני סובלת מבעיות קיבה כגון אולקוס כבר שנים אני סבלתי מכאבים שהקרינו לי מהקיבה לראש כמו סחרחורת קל קוצר נשימה קל ובחילות, אני כיום כבר חודש בלי התרופה ויש לציין שמצבי הנפשי לא משהו אבל הפיזי השתפר במקצת, נתנו לי ציפלקס אבל ממש לא עשה לי טוב כאבי בטן איומים, השאלה היא כזו אני היום עם וואבן חצי כדור בוקר וערב האם יש קשר בין הכדור לכאבי בטן או שבגלל שעברתי תקופה קשה אז הכדור לא השפיע כול כך טוב ועכשיו בגלל שאני ברגיעה נפשית קצת אז הספטומים נחלשו. 1 האם אפשר לחזור לכדור אחרי חודש ומה אני עושה עם הוואבן שלקחתי כבר שבוע 2 הגלק'י הייתי לוקחת פעמים ביום איך חוזרים כי הכדור הזה ממש עושה לי טוב אני מרגישה שהכדור הזה ממש טוב לי לגוף למרות שהוא לפעמים לא עוזר לי כשאני מקבלת מחזור אני ממש בדאון.
הרבה שאלות.... נראה שאת צריכה יעוץ אישי ע"י פסיכיאטר, אבל גם רופא משפחה יעזור לך לעשות סדר. חזרה לג'ילקס יכולה להיות מיידית. הפסקת ציפרלקס צריכה להיות הדרגתית- לרדת לחצי כדור למשך שבוע ואז להפסיק. לגבי כאבי הבטן- תתיעצי ברופא המשפחה.
שלום רב !!! אני עושה דיאטה מאוד קיצונית,לא אוכלת כמעט כלום ובכל זאת משמינה. שכחתי לציין שאני אישה בת 59, לוקחת זיפרקסה במינון 5 מ"ג, אפקסור במינון 150 מ"ג ומירו במינון 20 מ"ג רציתי בבקשה לשאול : מצד אחד שמעתי שהתרופות הנ"ל גורמות לעלייה במשקל, אבל אצלי הדבר מוזר כי אני בדיאטה ואיני אוכלת כימעט כלום, השאלה שלי האם עצם לקיחת התרופות לא נותנת לי לרדת במשקל ? מודה לך ד"ר מראש שלומית
שלומית שלום, התרופה עצמה לא משמינה אלא רק גורמת לעליה בתיאבון, והעליה בתיאבון היא זו שמשמינה. כדאי מאד שתפני לדיאטנית שתבדוק האם ה"שום דבר הזה" מספיק בשביל לרדת במשקל.
היי עופר, יש לי שאלה בנושא הזה.. אני לפני כמה חודשים הייתי על מינון של 7.5 מ"ג, מאז ירדתי ל- 2.5 ואני בעוד שבועיים אהיה נטול התרופה לחלוטין. כולם אומרים שאני ממש נראה הרבה יותר רזה ביחס לאיך שנראיתי לפני. במינונים אחרים אולי אפילו הייתי נחשב שמן. ואני יכול להעיד גם על עצמי שאני לא אוכל הרבה וגם במינונים יותר גבוהים לא אכלתי הרבה. יכול להיות שהתרופה גורמת לגוף לטפוח? מה גם שחברים רבים שלי שגם לוקחים תרופות טענו שתרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לתופעה זו. אשמח לשמוע את דעתך.
שלום ד"ר אנימקווה כי כאן המקום לשאול והינך בקיא בפרטים. אני מעוניינת להציג מועמדות למוסד ברשות המדינה, שמצריך ממני לעבור תחקיר בטחוני הכולל בתוכו סעיף לגבי אשפוזים, כמו-כן, אדרש לחתימה על טופס ויתור סודיות, ואפשרות לעבור מבדק פוליגרף. בעברי, היית מאושפזת באישפוז יום. הייתי רוצה לדעת, אם מידע זה ימנע ממני להתקבל? האם אני חייבת לידע אותם? בגלל חתימה על ויתור סודיות, אני חוששת כי יפנו לקבל מסמכים ופרטי טיפול ומידע אישי עלי. האם יש דרך לעקוף עניין זה, בייחוד שהאשפוז היה לכאורה לשווא ומיותר. תודה
אין לי שום מושג לגבי הבעייתיות במידע על האישפוז ולגבי החובה לידע- את חותמת על זה. האם את אכן תיידעי אותם? ענין של מצפון. רוב המוסדות הממשלתיים אינם שוחלים ביוזמתם בקשות לכל המחלקות הפסיכיאטריות בארץ לבירור אישפוזים. יתכן ול"מוסד" או לשב"כ יש את המוטיבציה לשלוח בקשות כאלו. שאר הגופיים הציבוריים מסתמכים על הצהרת המועמדים לעבודה.
שרוב הסיכויים שאם תכתבי פרטים על עברך הפסיכיאטרי סידחי על הסף לעומת זה אם תעשי עליהם רושם טוב ובדיעבד יתגלה הסוד שלך יש לך תרוץ די טוב - את חייבת לעבוד נכון?? עם הסטיגמה הפסיכיאטרית סיכוייך לקבל תפקיד סביר בחברה מכובדת או במוסד ממשלתי ממש קלושים אז אם מדובר במשהו מעברך, מותר ורצוי לך להסתיר!!
ד"ר שלום אני מאובחן ADHD ונוטל ריטלין לפני ימים בהם יש לימודים באוניברסיטה. בתקופה האחרונה, אני נוהג "לפלח" מאמא שלי פה ושם כדורי XANAXS חצי מ"ג. האם השילוב של הריטלין והקסנקס יכול להיות מסוכן? אני יודע, שאסור לקחת תרופות בלי להיוועץ ברופא....לכן אני מבקש באם תוכל להגיד לי אם השילוב מסוכן. תודה רבה!
אין שום בעיה בשילוב הזה.
דר יקר אני ממש חרדה בתי בת ה16 נוסעת למסע לפןלין ואני לא יכולה לישון יש לי סיוטים וןפחד בדיוק כמו שהיה שילדתי אותה של חוסר אונים אחד גדול ועכשיו מה עושים איך ניפרדים מבלתי לתת לילדה את החששות והפחדים הפחד מהמקומות שיהייה לה קשה ולא נהייה שם עבורה לעטוף ולהרגיע אני ממש מישתגעת אני בלי תרופות כעט ואני לא יודעת אם לתקןפה זן לא כדאי לחזור שעת בוקר מוקדמת התעוררתי מאי שקט מתחושה של מחנק אני מרגישה אבודה אבודה וממש לא שקטה מי אמר שקל להיפרד מהילדים מהמקום של גדילה ועזיבה אני יודעת שאין לך הרבה רק דיברי נחמה וטידוד אבל בטירוף הזה זה גם משהן ממני ליבנת
לבנת שלום, מאד מפחיד וקשה להפרד, ועוד לחו"ל.... קחי לך משהו להרגעה. חבל על המתח ועל העצבים. את מגיבה כמו כל הורה נורמלי, ויש טווח ענק בעוצמות בין הורים שונים. אז את קצת היסטרית, so what? מותר לנו. אחרת איך יקראו לנו הורים? תהיי חזקה!!!
התינוקת שלי בת השנה ליקקה את הכדור ופלטה אותו החוצה האים יכול להיגרם לה נזק כולשהו??.
אם עד עכשיו לא קרה לה כלום- כבר לא יקרה. בפעם הבאה התקשרי למרכז הארצי לרעלים בבי"ח רמב"ם: 04-8542222
שלום רב, ברצוני לשאול למה מיועדת תרופה זו. קיבלתי אותה כתוספת לא קבועה לתרופות שאני לוקחת באופן קבוע והן רסיטל 40 מ"ג ,קולונקס 0.5 מ"ג וטופאמקס. אני סובלת ממחשבות טורדניות, התנהגות כפייתית (שטיפת ידים כסיסת ציפורניים,תלישת שיער )ובנוסף עברתי משבר קשה בעבודה. לתשובתך אודה.
אורית שלום, ממש לא ברור לי למה נתנו לך את התרופה הזו. פרטאן הינה תרופה מקבוצת התרופות האנטיכולנירגיות שמשמשת לטיפול בתופעות לואי תנועתיות של תרופות אנטיפסיכוטיות, ביחוד מהדור הישן. כיוון שברשימת התרופות שציינת שאת נוטלת לא מצויה אף תרופה אנטיפסיכוטית, אינני מבין למה רשמו לך את הטיפול בפרטאן. כדאי לברר זאת מול הרופא שרשם את הטיפול. יכול להיות שיש כאן איזושהי טעות.
דר שמגר כרגע אני מטופלת באישפוז יום הרופא שמטפל בי כרגע הוריד לי את בול התרופות איתן באתי סוליאן בתאנה שהבעיה שלי לא מצריכה יותר תרופות בטח לא פסכוטיות הבעיה שאני מרגישה מבולבללת ומאוד לט מאורגנת ברמות אני מישתחררת בעוד שבועים ואני יודעת שאני יחזור לרופא שלי שכן משוכנע שאני צרכה תרופות מהסוג הפסוכאטיות במו רספרידל וכדומה מה אתה חושב גם לאור היכורתי הלא קצרה שלך איתי מצפה לתשובה
ליבנת שלום, אני לא מכיר היטב את מצבך כעת, ואינני מתיימר לתת לך המלצות טיפוליות בלא להכיר את מצב המדוייק. מעבר לכך- זהו פורום ליעוץ ותמיכה ואינני נוהג לתת כאן המלצות טיפוליות ספציפיות אלא יותר הכוונה ופריסת אפשרויות שונות. בענין טיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות בבעלי הפרעת אישיות גבולית- "על הנייר" המטופלים הללו לא צריכים תרופות אנטיפסיכוטיות כיוון שהם לא פסיכוטיים. יחד עם זאת, אצל חלקם אנו נעזרים לפעמים בתרופות אלו שמצליכות ליצור רגיעה ויציבות לפעמים יותר מתרופות אחרות. אז מה נכון בשבילך? כאמור אינני יכול (וגם לא רוצה) לתת תשובה קונקרטית. אני חושב שאת מכירה את צרכיך לא רע, ואני מניח שבסופו של דבר תעשי את מה שהכי נכון לך, כמו תמיד :-) בהצלחה.
שלום דר' בתאריך 8.10.07 התפרסם באינטרנט בוואלה מאמר מאת עופרה שלו. אזהרה חמורה למשתמש בתרופה הנ"ל. ציטוט " נטייתה של התרופה לטיפול בסכיזופרניה בגין לגרום לעליה במשקל, רמת סוכר גבוהה בדם, כולוסטרול גבוה ובעיות מטובוליות אחרות" בנוסף כתוב שהתרופה הנ"ל גורמת לבעיות שהזכרתי יותר מתרופות אחרות לטיפול בסכיזופרניה. עוד כתוב שבארצות הברית יש ירידה בשימוש בתרופה. האם כל זה נכון? אם כן, למה נותנים לחולים את התרופה . בני בן 17 עלה במשקל 17 ק"ג מה עושים? האם יש תרופה חלופית? האם לבן 17 אפשר להוסיף כדור להוריד את התאבון? איזה תרופה חלופית יש... תודה מראש...
גלי שלום, אכן כל הבעיות שציינת קיימות עם התרופה. לא אצל כל המטופלים הבעיות הללו מופיעות, אבל אין ספק שאילו בעיות משמעותיות. מאידך, מדובר בתרופה מאד יעילה, ובמחקר ענק על אלפי חולים שהשווה תרופות נוגדות פסיכוזה שונות, הראה כי באופן מובהק לאחר שנה של טיפול הרבה יותר מטופלים התמידו עם הטיפול בזיפקרסה לעומת תרופות אחרות. כלומר, למרות כל הבעיות עדיין המטופלים העדיפו את הזיפרקסה. ישנו מגוון גדול של תרופות אחרות שאפשר לתת לבנך. לחלקן פוטנציאל גם להעלאה במשקל ולשיבוש ברמות השומנים והסוכר בדם, אבל זיפרקסה הכי "גרועה" מבחינה זו. בשורה התחתונה- המציאות מורכבת: למרות החסרונות זו עדיין תרופה יעילה מאד ועדיין מטופלים מצליחים להתמיד איתה יותר מאשר עם תרופות אחרות. בענין הורדת התיאבון- לא נהוג להעזר בכדורים, כי מעט הכדורים שמדכאים תיאבון הם בעלי פוטנציאל להחמיר את המצב הנפשי.
דר' שמגר שלום תודה על תשובתך , איך אפשר להוריד את התאבון הנער בן 17 וכול היום רוצה לאכול עלי לציין שהוא היה מאוד רזה לפני קבלת התרופה הזאת. התעמלות לא עוזרת רק מוסיפה לתיאבון. מה עושים? הנער מאבד צורה ונכנס לדיכאון רק מלראות איך הוא נראה. העור שלו מתוח עם סימנים של נימים אדומים על הרגליים הבטן הישבן הידיים, הרופא אמר שזה מהשמנה. נראה ממש לא טוב . "יוצאים" מצרה אחת ונכנסים לצרה שניה. לפי הבנתי צריך עכשיו לעשות בדיקת דם לבדוק שומנים וסוכר בדם,[ האם אין פתרון למצב הנ"ל? בתודה מראש
היי גלי יש משהו בדבריו של ד"ר שמגר, בתור מישהו שניסה הרבה תרופות שונות. כולן גרמו לי לסבל קשה ביותר מלבד הזיפרקסה, שהיא בעצם התרופה היחידה שהסכמתי לקחת בסופו של דבר. גם הזיפרקסה גורמת לי לפגיעה באיכות חיים שלי, אבל ברמה פחותה בהרבה מהעינויים הקשים של התרופות האחרות. מצד שני, הייתי מאוד רזה לפני הטיפול בתרופה, כך שהעלייה המסויימת במשקל לא הייתה קריטית. בכל מקרה, יש לה אלטרנטיבות שלא ניסיתי שגם פועלות בערך באותו מנגנון, כמו רספרידל, סרוקוול ותרופות אחרות. תעלי את הבעיות האלה אצל הרופא- הוא בטוח מודע להן.
אני רוצה להגיד לך שאיזה יום היום כל היום היתי בבית וברגע שיש לי פיצוץ או אינסטלטור ובעלי מנסה לתקן לבד. כי פתח משהו ויצא צואה ועלה המים הוא תיקן זמנית. לא היה לי חשק לעשו כלום סידרתי רגיל הישארתי לבת את הכלים שתעשה מי הלילה הכיור היה מלוכלך וצלחות. טוב נישאר ככה אכלתי את הלב מבפנים היציק לי שהשעה 10 שותה הבת .מסדרת סוף סוף ארון שלה בגלל שמחפשת מיסמך חשוב. לכן אין לה ברירה הפכה את ארון .טוב לפות זה . אני ניכנסתי הפעלתי מדיח והשארתי מה שצריך לרחוץ בידיים. היום עזרה דפקה כי יש לה אינטרס לצאת בערב. אז ככה יצא שלא אכלנו צהריים בכלל בעלי פתאום לא רוצה שוב מה שגם בחג אכלנו כי זה מה שהילדים שלי אוכלים עשה פרצוף חמוץ.לא רוצה נתתי לו 3-2 אפשרויות להחליף לו בתוך תוכי כעסתי עליו וגם לא הבאתי לו אוכל. אני הלכתי לישון. כל אחד לקח סתם שטויות בתור אוכל לא היה לי כוח שתיתי שתיה חמה . קמתי עם בלי צב רוח יאוש אם מי אני ידבר אין לי כאן אף אחד. לא שהיה לי טוב שהיתי קטנה אבל פתאום חסר לי רעש של אנשים מישפחה ילדים אצלנו היה מלא באנשים וילדים ומישפחה גדולה. פתאום אני כאן עם שני בנות מרוחקת מהם מרוחקת מבעלי ואין לי כוח לגיש לה אוכל. יום שישי אוירה חרה לא טוב לי אוף איזה מעצבן אותי כואב לי להיות ככה. אתמואל הכנתי בצק פעם ראשונה לגחנון. אפיתי פיצה .קציצות היה לי מה לעשות .והיום אוירה חרה . המישפחה שלי לו מבינים אותי נכון יש לי אח חולה בסרטן המוח חמור חמור הולך ונופל ואימי חולה גם ואני לא הולכת לבקר אותם אפילו בגלל שלו טוב לי . חבל לא הלכתי לקנות לבת חולצה כשרציתי לצאת היום בעלי אמר יופי כל יום יש לך פנוי עכשיו את רוצה ללכת. הוא קנאי לי . טוב איזה בעסה איך קמתי מזל שיש מחשב אוי הרגשה נוראית .איזה אוירה ממש לו טובה . אני לא יודעת למה התחושה שלי יותר גרועה כזאת מה קרא עד כדי כך .
שושי שלום, נשמע שממש קשה לך ואת די לבד עם כל הקשיים. נראה שאת זקוקה לחברה טובה או מישהו קרוב אחר שתוכלי לחלוק איתו את הקשיים. יש לך מישהו כזה? מקווה שתמצאי את הכוחות להמשיך למרות הקשיים.
בשל טרואמה ושיחזור מהעבר, חוויתי נתק דיסוציאטיבי חמור. עם הזמן הוא פחת, אך עדיין יש סימנים שלו (גם אם הם יחסית קלים), ותחושה שאני לא נוכחת בתוכי במאת החוזים, אלא באופו חלקי. יש מרחק בזמן מהטרואמה ועדיין... האם הפרעה זו שלמעשה '"הסתגלתי" אליה, תחווה עכשיו ותישאר לכל החיים? כי הבנתי ע"פ מלומדים (שאולי טועים), שהפרעה זו אמורה לעבור אחרי ימים או חודשים ספורים לאחר הדבר הטראומטי. אני דואגת! אני לא הייתי רוצה לחיות בתחושות אלו, ולו בגלל שהם מקשות ומונעות מלהרגיש ולחוות הרבה מצבים חדשים. האם זה נכון, שזה עלול להשאר כרונית? ומה הדרך הטיפול הטובה ביותר לשם כך...נאמר לי שעבודה רבה על הגוף יכולה להשפיע. אבל אני חוששת, כיוון שנפשי וגופי ממש התרגלו לזה. תודה
דורית שלום, לא תמיד הגוף מצליח לרפא את עצמו לבד. את יודעת, לפעמים חייבים קצת פיזיותרפיה אחרי שבר ברגל. גם אחרי משבר נפשי לפעמים חוזרים ללכת לבד בלי בעיה, ולפעמים צריך "פיזיותרפיה". אצלנו קוראים לזה פסיכותרפיה. אני מניח שבלי טיפול זה אכן עשוי להשאר ככה לכל החיים, אבל יש טיפולים יעילים, ובעזרתם תוכלי לחזור לעצמך. אם זה קשור לטראומה אפשר לנסות טיפלי PE או EMDR שנחשבים יעילים. גם טיפולים אחרים יכולים לעזור לפעמים. הרבה הצלחה.
שלום, לפני 10 שנים בערך הגשתי מועמדות לתפקיד במשרד הביטחון, במהלך ההמתנה לתשובה הרגשתי שעוקבים אחרי כחלק מתהליך הגיוס לתפקיד (לא גוייסתי ואפילו לא זומנתי לראיון). לאחרונה נפרדתי מבן זוגי ואני מרגישה שהוא עוקב אחרי כל מה שאני עושה. אני כל הזמן במחשבות כאילו מישהו נמצא מאחורי ועוקב אחריי. אני כבר ממש מפחדת מעצמי. (אין לי כוונות לשים קץ לחיי) ביומיום אני מתפקדת רגיל, נוטה לדיכדוך קל, חוסר תיאבון, בעיות ביציאות, מתעוררת באמצע הלילה וקיימים קשיי הרדמות. א. מטריד אותי נושא המעקבים (באיזה סרט אני חיה). ב. האם יתר הסימנים שצינתי מעידים על בעיה נפשית כלשהי? לתשובתך אודה. שמש :)
שמש שלום, בעיה נפשית היא בעצם כל מצב נפשי הגורם למצוקה. זו לא בהכרח מחלת נפש, אבל בהחלט כן בעיה. מתח הוא בעיה נפשית, לחץ הוא בעיה נפשית וכך גם דיכאון. כדאי מאד להתייעץ עם איש מקצוע (פסיכולוג/ פסיכיאטר) לגבי דרכי ההתמודדות עם הלחץ והמתח שלך. ישנם פתרונות מגוונים ואני בטוח שתוכלי למצוא (בעזרת הדרכה מקצועית) את הפתרון שתרגישי שמתאים לך. חבל שתסבלי סתם. מגיע לך להנות מהחיים, כי חיים רק פעם אחת.
אני מחפשת קבוצת תמיכה להשתתף בה, תרפיה בקבוצה. כל מה שאני מוצאת אלו הם חברות ואנשים פרטים שמציאים שירותים אלו בסכומים גבוהים. האם מישהו יודע ומכיר, לאן צריך לפנות על מנת לקבל טיפול כגון זה? תודה
נועה שלום, ראשית חשוב לדעת סביב איזה נושא את מחפשת קבוצה? דיכון? חרדה? תמיכה לבני משפחה של חולים? יש קבוצות בחלק מהמרפאות הציבוריות, וישנן עמותות המקיימות קבוצות- שוב תלוי באיזור המגורים ובמוקד הצורך בתמיכה. אם תפרטי יותר ננסה לראות איך מכוונים אותך יותר טוב.
קיבלתי מרשם לאדרונקס, וחיפשתי קצת אינפורמציה על התרופה. הסתבר לי שאסור לשלב אותה עם תרופות נגד פטרת. אני משתמשת בשבועיים האחרונים בג'ל נגד פטרת בלשון בשם דקטרין. האם מותר לי להתחיל לקחת אדרונקס בשילוב עם דקטרין? ואם לא, כמה זמן אני צריכה לחכות לפני שאוכל להתחיל ליטול אדרונקס? חוץ מזה, קיבלתי מרשם לסטילנוקס, אני יודעת שאין בעיה לשלב סטילנוקס עם אדרונקס מפני שקיבלתי ביחד את המרשם עבור שתיהן, אבל האם יש דברים שאסור ליטול איתה? איך אני משלבת את שלושתן? תודה
תמר שלום, ככל שבדקתי- אינני מוצא בעיה. דקטרין (מיקונזול) אינה נמנית עם התרופות ששילובן בעייתי עם אדרונקס. יש תרופות נגד פטרת אחרות ששילובן בעייתי. יתרה מכך- הג'ל כמעט ולא נספג בדם, כך שזה לא בעייתי. הבעייתיות עם תרופות אנטי-פטריתיות אחרות היא שהן מעלות את רמת האדרונקס בדם, ובכך עלולות להגדיל סיכון לתופעות לואי. מכיוון שגם כך לאדרונקס כמעט ואין תופעות לואי, אז גם מבחינה זו זה לא בעייתי. לסיכום- אין בעיה של ממש בשילוב הזה. לגבי סטילנוקס- רק להשתדל להמנע מאלכוהול יחד עם התרופה. אין בעיה לשתות מעט אלכוהול שלא בצמוד לנטילת התרופה (למשל בצהרים).
מחפש מוצא/פיתרון לבן משפחה כבן 55 שסובל מסכיזופרניה מזה 25 שנים.לאחרונה ניסיתי לצרפו לדיור מוגן ולאחר מספר ימים הוא עזב.לא מצליח להסתדר באף מסגרת חברתית/שיקומית אחרת ,יוצא ובא מבית החולים פסיכיאטרי ומצבו מתדרדר לאחרונה.כפי הנראה,המסגרת היחידה שמתאימה לו היא בית חולים(השגחה,תרופות וכד')בבית החולים מקבלים אותו לאישפוז כאשר מצבו מתדרדר(דיכאון,חוסר יכולת לישון,בלבול,מחשבות טורדניות)אך לאחר אישפוז של שבוע שבועיים הוא משוחרר לביתו (הוא חי לבדו)וחוזר חלילה.מציין כי הוא מוכר כנכה מביטוח לאומי. הוא לא מסוכן לעצמו ולסביבה.מבקש עזרה/כתובת למי לפנות ומה האפשרויות לטיפול בו.
אריאל שלום, ישנם הוסטלים לבעלי מוגבלויות שונות, מרמות רבוהות של הזדקקות לתמיכה ועד חיים עצמאיים כמעט לחלוטין. תצטרך להעזר בו"ס של המחלקה בה אושפז ליצירת קשר עם אחת מהחברות העוסקות בתיאום ושיבוץ נפגעי נפש במוסדות שונים. בהצלחה.
יש לי חרדות אשר מופיעות לעיתים ברמה אובבסבית. שאלתי בשבוע שעבר האם ניתן לקבל משהו שמעלים את האובבסיבית, אך לא פרסמת תשובה. אשמח אם הפעם תתייחס לשאלתי. אני מקבלת סרוקסט. אני מאד רוצה לעזור לעצמי.
שלום רב, לא מופיעות אצלי הודעות בנות יותר מיממה שלא פורסמו, כך שכנראה קרתה איזו תקלה בדרך. לא ברור לי. בכל מקרה אני מצטער אם נאלצת לחכות כל-כך הרבה זמן. המכתב שכתבת היום קצר וקצת קשה להבין על מה מדובר. יחד עם זאת ראוי לציין כי בהחלט יש טיפול למחשבות אובססיביות. אם תפרטי קצת יותר על סוג המחשבות אוכל להתייחס יותר ספציפית. אשמח גם לשמוע לגבי הטיפול בפרפנן- איזה מינון את נוטלת וכמה זמן את נוטלת את הכדור.
דוקטור שלום. תודה על תשובתך. קשה לי לספר באנטרנט מה בדיוק קורה, אבל כל דבר מדאיג אותי.ברמות. איך אפשר להנתק קצת. האם יש משהו תרופתי שעוזר. הייתי רוצה שלמישהו יהיה אכפת. התרופה לט כל כך עוזרת.לוקחת הרבה זמן 2 כדורים ליום. דרך אגב, אשמח אם תסביר כיצד תרופות אלו עובדות, שכן נראה לי שאתם נותנים תרופות אלו לכל מי שאינו פסיכוטי, לא משנה מה הבעיה שלו.
שלום רציתי לדעת מה זה הפרעה כפיתית אצל ילדים?עד כמה זה שכיך?עם זה מחלת נפש חרונית?זה עובר מעצמו ,או שחייב טיפול תרופתי?בתודה
מאיר שלום, אינני מומחה לפסיכיאטריה של ילדים, לכן לא אוכל לעזור הרבה. כדאי להתייעץ עם מומחה לפסיכיאטריה של הילד.
שלום אני סובלת מדיכאון ומטופלת בכדורים.הפסיכאטר שלי אמר לי ,אני מבין שאת סובלת ,אבל את לא חולה.לפי דעתך למה הוא התכוון ?האים ברפואה דיכאון לא נחשב למחלה?מה זה להיות חולה במוסגים של פסיכיאטרים?בתודה
שלום נטלי, דיכאון נחשב להפרעה ולא למחלה. כשמדובר על מחלת נפש בד"כ הכוונה למחלות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה. האמת היא שהאבחנה בין "מחלה" ובין "הפרעה" ברפואה לא תמיד ברור, אבל בד"כ כשמדברים על הפרעה הכוונה היא שזו בעיה פחות חמורה ממחלה.
שלום רב, יש לי בעיה שמאוד מטרידה ומקשה מאוד על חיי במשך כל השנים (אני בן 25). לבעיה יש מספר סימפטומים, אני כמובן לא יכול לדעת אבל אני כמעט בטוח שהם קשורים לאותה בעיה. - אם למשל אני נוגע במשהו עם טיפה אבק או למשל הקפצת כדור סל במשטח בחוץ כמובן לא באולם שם הכל נקי, אני מרגיש אי נוחות כאילו אני מרגיש שאני לא נקי ולפעמים זה מונע ממני לעשות פעולות אחרות, וברוב המקרים זה ממשיך גם אחרי שטיפת ידיים. יש לציין שאני לא מרגיש שכל הגוף מזוהם או משהו כזה. - אם למשל עשיתי ספורט או שהזעתי נורא ביום מאוד קייצי אני חייב במהרה להתקלח, כלומר אם סיימתי לרוץ ואני מזיע ומשהו מבקש ממני לבוא לשנייה אני פשוט לא מסוגל כשהחולצה למשל ספוגה מזיעה , ברור שכל אחד היה רוצה להתקלח במצב כזה אבל אני יודע שאנשים אחרים מסוגלים להתעכב עם זה קצת. אין לי אובססיה מיוחדת למקלחות אלא אם כן התלכלכתי. תודה.
שרון שלום, אתה מתאר רגישות יתר לנושא ניקיון, שקשורה למחשבה טורדנית המופיעה במצבים בהם אתה נחשף לאפשרות שהתלכלכת. המחשבות לפעמים מטרידות אותך גם לאחר שהתרחצת, והעסק לפעמים מרגיש מוגזם, וכאילו אתה קצת מאבד שליטה. הרושם הוא שיש לך הפרעה מסוג טורדני-כפייתי = OCD בדרגה קלה יחסית. זו הפרעה שכיחה והיא שייכת לקבוצת הפרעות החרדה. ניתן טפל בזה גם ע"י פסיכולוג, בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (דפדף כמה הודעות למטה ותוכל לקרוא הסבר על הטיפול) וגם ע"י פסיכיאטר בעזרת תרופות. בכל מקרה מדובר בטיפול פשוט ובד"כ החלמה מלאה וחזרה לחיים רגילים ללא ההפרעה הזו, כך שממש כדאי לגמור עם זה כמה שיותר מוקדם. בהצלחה!
לאחר פרידה עצובה מחבר, איני נרדמת כבר כחודש וחצי. התאגדו להן יחד סיבות רבות וכעת אני מצויה רוב היום בעצב, בכי, חולשה, חוסר ריכוז וכאבי ראש, עד כדי מחשבות על כך שאולי עדיף לי לא לקום מחר בבוקר. היום הלכתי לרופא המשפחה, לאחר קריסת מערכות, מייד יבבתי והוא הציע כדורים נגד דיכאון. לפני כחמש שנים, לקחתי פלוטין למשך כמה חודשים - מאוד עזר. אבל בינתיים יש בי איזו התנגדות, איני יודעת למה, לבלוע שוב כדורים נגד דיכאון. אולי בגלל התווית דיכאון ואולי כי התרופה תטפל בכאב אבל לא במקור העצב... אני זוכרת שלקחתי את הכדורים בלילה לפני השינה, על מנת להימנע מטשטוש (המופיע כחלוק מתופעות הלוואי) במשך היום. אולם בהוראות כתוב לקחת ביום או משהו כזה.. האם ניתן לבלוע את הכדור לפני השינה? שזה הזמן היחיד שאזוכר ויהיה לי קל. לא זכרתי לשאול את הרופא.. והאם יש לאכול לפני ..? האם יש להימע לגמרי משתייה אלכוהול - יין או בירה בעת בילוי? (לא בכמות מופרזת) במהלך היום לא אזכור וגם איני רוצה לבלוע אותם בעבודה? אודה לתשובה יעל
יעל שלום, ישנם אנשים שפלוטין גורם להם למעט מתח ואי שקט בתחילת הטיפול, ולכן זה מפריע להם לישון. זה לא קורה לרוב האנשים. מעבר לכך אין שום בעיה לקחת את הכדור בכל שעה שנוחה לך. במקרה הכי גרוע יהיו קצת קשיי שינה לכמה ימים. אפשר גם לקחת בימים הראשונים בבוקר, ואח"כ לעבור לערב- בקיצור- השעה לא קריטית. בענין האלכוהול- עדיף בשבועות הראשונים לא לצרוך אלכוהול כלל. אחרי שהגוף מתאזן עם התרופה אפשר לצרוך אלכוהול בכמות קטנה, כפי שתארת. המון בריאות!
כיוון שלא נרדמתי כחודש וחצי והצעב הרב, במקביל לפלוטין, רשם לי רופא המשפחה גם: אלפרליד 0.25 alpralid האם אפשר לבלוע את שתי התרופות יחד בלילה לפני השינה? האם עלי לאכול לפני שאני נוטלת את התרופות?
אחי מטופל בתרופה הנ"ל. בעקבות קריאה במאמרים רפואיים בנושא, עולה כי: התרופה הנ"ל פוגעת במערכת הבלוטות בגוף היתכן?...תגובתך. בתודה.
קסם שלום, לאיזה בלוטות את מתכוונת? יש בגוף המון סוגי בלוטות, ולמיטב ידיעתי אין פגיעה באף אחת מהן. אם תוכלי לפרט מעט יותר ממה שקראת זה יעזור לי להבין למה הכוונה.
שלום ד"ר שמגר, קורה לי לעיתים שאני חווה מחשבות אובבסיביות. למשל, קורה שלפעמים מחייגים וטועים במספר. אז קרה לי אתמול שמישהו התקשר אלי (לא זיהיתי את המספר), ועניתי. הוא דיבר כאילו הוא מכיר אותי, ושאל אותי מה קורה לגבי ההכנסות ומשהו כזה... עניתי לו שהוא כנראה טעה במספר ושאלתי אותו- מי הוא חושב שאני? והוא השיב: שם של בנאדם (ללא סימן שאלה) מאחר ומיד טלפון זה הציף אותי, לא הצלחתי כל כך להתרכז וכאילו שתבונתי נעלמה לרגעים ספורים. אמרתי לו שזו טעות והוא המשיך ובדק אם הוא חייג נכון והקריא את מס' הטלפון... בקיצור זה נמשך מספר רגעים, עד שהאדם הבין שטעה במספר. העניין שאחרי השיחה (אפילו לא מיד אחריה), התחילו לי מחשבות של : אולי בודקים אותי, אולי רוצים להתל בי, אולי רוצים לשגע אותי... אם כי אני יודעת איפשהו שזו היתה טעות במספר , אני עדיין לא יכולה להניח למחשבות אלו, ואולי לחשוב שיתכן כי הן נכונות. מלבד שזה קורה לי בטלפון או באינטרנט, מחשבות מסוג אלו, זה לא קורה לי בשום מצב אחר. מה אלו המחשבות האלו...מחשבות יחס? מחשבות פראנואידיות? הפרעת אישיות גבולית על גבול הפסיכוטיות? אני רוצה לציין שהיה לי משבר כזה דומה ואינטנסיבי לפני מס' שנים, שהכל עדיין היה מוטל בספק אבל עדיין הציק ברמה שזה יכול להיות אפשרי (מחשבות אלו מציפות אותי וגורמות לי לבהלה ואימה, מרגישה חשופה ובלתי מוגנת). מאז, יש מדי פעם מחשבות בודדות אלו, כשאני מקשרת את זה לסוג של פוסט טראומה. או ד"ר שיתכן בעצם זה עדיין אותו מצב כמו קודם אם כי בעוצמה פחותה בהרבה, אולי שאריות או ..אני לא יודעת. האם זה נחשב לפסיכוזה? לגלישה? לפוסט טראומה? לחלק מהפרעת אישיות? אני דואגת מאוד. האם זה סימפטום למשהו רציני יותר? האם זו הפרעה של ממש? האם זה מותיר נזקים? אודה לך אם תוכל להבהיר לי את הדברים הללו. תודה.
שלום רב, המחשבות שאת מתארת הן לא פסיכוטיות. הן מאפיינות מצבי חרדה שונים. כנראה שזה יושב על איזשהו קושי נוסף. במסגרת שיחה עם איש מקצוע יהיה ניתן לבצע הערכה טובה יותר. מכיוון שלא ניתן לבצע הערכה מלאה באינטרנט, לא ניתן בודאות להגיע לאבחנה ולדעת אם זה מסוכן.
עופר יקר אני סומכת עליך שאם תגובתי זאת לא תמצא ראויה לא תפרסם אותה אבל אני חייבת להגיב על ההודעה הזאת שמהדהדת משהו מחיי שלי יש לי בעיות אמיתיות, ולא דמיוניות מהסוג שהשואלת מתארת יושב/ת לי האקר/ית על הזנב ולא מרפה כבר כמה חודשים זה מתבטא בסמסים מטרידים, הודעות מאימי שקיבלה ממני שיחות טלפון שלא עשיתי ("אבל אני רואה שזה יצא מהטלפון שלך" "לא אמא, אני יושבת עכשיו אצל חברים, לא התקשרתי!!!) זה מבתטא למשל, בכך שאת הפורום שלך איני יכולה להשיג דרך השפדפן הרגיל ואני נכנסת אליו דרך קישור להודעה ששמרתי זה מתבטא בכך שבפרוט שיחות האורנג' שקיבלתי מחודש אורנג' מופיעים עשרות סמסים שלא עשיתי, לדוגמא: 7 סמסים לאותו מספר במשך שתי דקות - מי יכול בכלל לעשות את זה וטכנית?? לא אני!! (אורנג' חוקר את התופעות האלה) אבלן מה שהכי בעייתי זה שהמשפחה שלי יודעת על כל ההטרדות האלה ולא רק ממני, אלא גם מזאת שחשודה בעיני כהאקרית, שמציגה את עצמה כ"בת משפחה שדואגת לשלומי" טוענת שאני מכורה לאטינטרנט, ושבריאותי הנפשית מתדרדרת בגלל מחשבות טורדניות מן הסוג שהכותבת מתארת מה לעשות????????????
האם יש קשר בין שימוש באינטרנט (פורומים, קהילות, קומונות) לבין הפרעות נפשיות? הפרעות בגוון יותר של פראנויות למינהם... או אולי זה הולך הפוך? האם יש קשר בין שימוש באינטנט לבין יצירת הפרעה מעין זו? תודה רבה
שאלה מעניינת. לא מכיר ולא יודע. מעניין לבדוק....
הניסיון האישי שלי הפורומים יכולים מצד אחד לתת תמיכה נפשית מעולה וזמינות של המון מידע רלוונטי אפשר למצוא חברים אמיתיים ברשת אבל אפשר למצוא גם אויבים ממשיים בנאדם שחושף את עצמו ומקבל פתאוןם שטיפה מכוערת מאנשים עוינים יכול להתמוטט נפשית אבל אני לא מאמינה שעצם הגלישה ברשת היא הבעייתית, אלא הבעיות הנפשיות שהאדם עצמו מביא לרשת, הנטיה שלו להתמכרות, היכולות שלו להתמודד עם התקפות ולצאת בחיים (אם גם בשן ועין) היכולת ללמוד מה ועד כמה מותר לך לחשוף וממי ומה להיזהר!! אז זה תלוי האדם ולא במדיום כמו כלך דבר אחר!!!
שלום רב אני בת 19, סובלת מדיסטימיה למעלה מ-5 שנים. לפני כחצי שנה התחלתי טיפול פסיכולוגי ותרופתי. בתחילה טופלתי ע"י ציפראלקס בלבד, בהמשך נטלתי גם אדרונקס לתקופה קצרה, אולם תופעות הלוואי עלו על ההשפעות החיוביות של התרופה. לצערי הדיכאון נמשך כמעט ללא שינוי. היום הפסיכיאטר שלי החליט לשלב בין 10 מ"ג ציפראלקס לבין 60 מ"ג סימבלטה. מקריאת העלון לצרכן של התרופה וכן מחיפוש באינטרנט, עולה כי השילוב בין ציפראלקס ולבין סימבלטה לא מומלץ. בגלל שאני חיילת, אני תלויה בפסיכיאטר שהצבא מספק לי אחת לשבועיים, ומעבר למפגשים האלה אין לי דרך ליצור איתו קשר ולברר איתו את הסיכונים וכו', לכן אני פונה לכאן. אשמח לשמוע דעה נוספת על השילוב בין שתי התרופות. תודה רבה
שלום רב, אכן השילוב אינו מומלץ עקב סיכון (קטן אמנם) של תסמונת סרוטונרגית, הכוללת עליה בלחץדם, כאבי ראש ובחילות. עדיף לחכות ולהתייעץ איתו שוב.
אמי בת 63 חולת סכיזופרניה מטופלת ב SEROQUEL ו SEROXAT מאושפזת בבית החולים כ שישה חודשים . לפי חוות דעת רופאה מצבה טוב ואין סיבה להמשך לאישפוז .אך מנסיון העבר של חופשתה האחרונה חלה הדרדרות במצבה בעת שהותה בבית ,חוזרות ההזיות ומחשבות שווא בכי בלתי פוסק , חוסר שיתוף פעולה . תיארתי זאת בפני רופאה אך הוא עומד בחלטתו לשחררה .מה ניתן לעשות?
שלום רב, ניתן לפנות לפסיכיאטר מחוזי (דרך לשכת משרד הבריאות באיזור מגוריכם) ולבקש את עזרתו. אפשר לפנות גם למנהל המחלקה ולבקש לשוחח איתו.
כמו-כן ניתן לפנות לעו"ד או לארגון מית"ל ובאמצעותם ניתן להגיע לפיתרון...
שלום רציתי לדעת אם ניתן לעשות משהו נקודתית (מלבד טיפול התנהגותי קוגניטיבי), לנוכח עוררות יתר לאור גירוי פוסט טראומטי? לא ניתן להימנע מאותו הגירוי מאחר והוא דבר שגרתי ויומיומי, אך כיוון שבזמן הטראומה אותו גירוי קיבל משמעות מאיימת, הוא ממשיך להיחוות ככזה על אף שהטרואמה עברה. בכל פעם מחדש אני ניתקלת בחרדה מציפה ומבהילה בזמן שזה מתרחש ועוד שניות לפני. זה מכביד עלי, מעציב ומתסכל אותי, מקומם, מרגיז ומעצבן- כל התחושות הללו עולות מחדש בעת הגירוי ועירור היתר, ולאחר מכן, מתכנסת בעצמי ומצטמצמת. האם אחרי שנים רבות תיתכן האפשרות לאותם סימנים מעוררים, לזכר אותה חוויה בלתי נעימה להיעלם.
אם אכן מדובר בתסמונת פוסט טראומטית, ניתן להעזר בטיפול מסוג PE או EMDR. לטיפול האחרון קיימת אגודה מסודרת בישראל, וניתן להקיש את זה בגוגל ולהגיע לאגודה ורשימת מטפלים.
שלום רב ד"ר ! רציתי לדעת מהם הקרטריונים בישראל (והאם בכלל ישנם) למתן טיפול הורמונאלי בטראנסקסואלים - האם פסיכיאטר יכול לתת מכתב המלצה לטיפול הורמונאלי לאדם שמבקש לשנות את מינו על סמך שיחת אבחון אחת? האם ישנו סטאנדרט כל שהוא בעניין (כמו חיוב לעבור בירור פסיכולוגי ולחיות זמן מה כבן המין השני כמו שנהוג בארצות מסויימות?) האם בסמכות רופאת משפחה לתת הורמונים על דעת עצמה?
שלום גיל, לצערי הנושא ממש אינו מוכר לי, לכן לא אוכל להתייחס לשאלותיך. אנסה לברר מעט יותר בימים הקרובים.
אני ממש מפחדת לצאת החוצה ,כי יש שם אנשים והם מסתכלים אלי.כל פעם כשאני רואה בן אדם ברחוב אני מתחבא. ומחכה שהוא ילך. כשמישהו מדבר איתי אני שותקת. אני מתיד שותקת .אני לא יוצאת מהבית בכלל.אולי רק בערב כשיש חושך כדי שלא יראו אותי. נימעס לי כבר ככה לחיות. אני ממש משתגעת ,מה אפשר לעשות? אולי איזשהו טיפול? או להיתאשפז? אין לי חשק כבר להיות בפחד מאנשים. אני רוצה להיות כמו בן אדם נורמלי ולחיות בלי פחדים. תעזרו לי...
רינה שלום, בהחלט יש טיפול לפחד. כל פסיכולוג או פסיכיאטר יוכל להקל עליך ללא כל קושי מיוחד. את צודקת. אין שום סיבה שתסבלי ותהיי מוגבלת בניהול החיים.
ד"ר שלום. יש לי שאלה...שאלתית. לאחרונה, הגעתי למסקנה או אולי התפכחתי שלאור נטייתי להכנס לדכאון מתקופות לתקופות, הגעתי לאיזושהי הארה לגבי המשך החיים שלי. כאילו, אני רואה את העתיד, במובן שמעכשיו יצפה לי למשך ועד סוף ימי חיי, דכאונות כאלו ואחרים, זו מסקנה אחת שהגעתי אליה ואולי באשמת השקפת העולם הפסיכיאטרית. שאלתי היא, נניח ואתקן את דרכי בכל דרך ובכל המאמצים. למשל, הוריד ממשקלי העודף אמצא לי בן זוג, בעל, הקמת משפחה וילדים. שאגב, הרבה פעמים אני מרגישה שהדכאון והקושי, נובע מהבדידות, מחוסר תמיכה אהבה של בן- זוג, שאילולא, היה לי שותף בחיים, המסע היה הרבה יותר קל ומהנה. אמצא לי תחומי עניין לשם הנאה וסיפוק. אצליח לחיות ברווחה כלכלית. האם כל אלו לכשעצמם, אינם מרפא לדכאון. למען האמת, הצלחת לבלבל אותי. אני קוראת פה לאחרונה, ומגלה שהשקפת עולמך, דייהנו הפסיכאטרית (המדעית). טוענת למצבים דטרמינסטים. שללא קשר למציאות החיים בפועל, תמיד יהיה, ישאר וילווה הדכאון. למשל, נתת פה הסבר לפני מס' ימים- על הקשר בין דכאון לבין רווקים שלא מתחתנים. או מי שבודד אינו מתחתן...משהו כזה. אבל, את לא חושב שמי שימצא אהבה ויפיג את בדידותו, כך גם הדכאון יחלוף? אני לא ממש הבנתי את הקשר הישיר (ואולי פשטני) שעשית, האם 'המדע' נותן תוקף לחזון אחרית הימים? מי שלא מתחתן לרוב הוא בדכאון, ומי שבדכאון לרוב לא מתחתן. ההקשרים הפשטנים אינם משאירים פתח ורצון לשינוי ולשנות סטאטוס- קוו. האם זה עד כדי כך אלמנטרי? מובן ובירור? מה אם האדם יתעלה על עצמו, יטפל בעצמו, ישקיע, ינסה...האם הנבואה (הפסיכאטריה) תגשים עצמה לבסוף???
שלום רב, הדוגמאות שאת מציינת נכונות. המסקנות אינן נכונות. אני ציינתי שיש קשר סטטיסטי בין הדברים, ולא קשר סיבתי. קשר סטטיסטי, למשל- לרוב הג'ינג'ים עיניים בהירות. זה לא קשר סיבתי. לא צבע השיער קובע את צבע העיניים, למרות ששני הממצאים נצפים בד"כ יחד. אותו דבר לגבי נישואין/ זוגיות ודיכאון. הקשר הינו סטטיסטי, לא סיבתי. העולם בעיני אינו דטרמינסטי. "הכל צפוי והרשות נתונה" משקף הרבה יותר את תפיסתי. הכל צפוי- ברמה הגנטית, למשל.... הרשות נתונה- כל אחד יכול (ולטעמי חייב) להוציא את המירב מכל מצב בו הוא נמצא. לפני מספר שנים היתה כתבה על קצין מסיירת אגוז שאיבד יד, התעקש ואחרי חודשים רבים הוחלט להשאירו ולתת לו תפקיד של מפקד צוות ביחידה. אני מאמין גדול ברוח האנושית, ומאמין בעיקר שמעשינו מתווים את דרכינו. תמיד אפשר להגיע למקום קצת יותר טוב. והכי חשוב- לדעת לראות את הטוב שבכל מצב. וזה ממש לא פשוט. כי מי שנמצא על הקרשים מאד מתקשה להרים את הראש. אבל אם הוא יוכל, הוא יראה שהוא עדיין על הבמה, ועדיין יש כאלו שבניגוד לו מפחדים מלהתמודד בזירה.... מקווה שיהיו לך הכוחות למצוא את הדרך שתמצה מעצמך את המירב, ושתהיה לך היכולת לראות את הטוב בכל נקודה בה תהיי.
עד כמה אני מעריכה אותך?? אני יודעת שלא תאהב את זה אבל אני רוצה לומר לך שוב "אתה אור נוצץ ומהבהב באפלת המקצוע שלך.... " נכון, אני שומעת שיש כמוך עוד שניים שלושה, אבל בשבילי תמיד תהיה הראשון.....
שלום לך ד"ר עופר, על פי הידוע לי הסימבלטה הינה תרופה הניתנה בעבר לזקנים על מנת לשכך מהם את כאבם הפיזי, היום התרופה נהפכה להיות תרופת קסם לדיכאון, כי היא מאוד יקרה, השאלה שלי היא כזו, אני בת 41, עברתי את כל התרופות הפסיכיטריות (כמעט את רובן), והיה לגוף שלי התנגדות שהתבטאה בריבוי תופעות הלוואי שלו, כיום אני עם סימבלטה 30 מ"ג, וכן 2 לוריוון ונוקטורנו לשינה, אני מתלוננת על בעיה שבעבורה אני מחמיצה חיים עם בני זוג, כלומר מאז שהתחלתי לקחת את התרופות נוגדות הדיכאון, התחילו לי כל פעם דלקות באיברי הרביה, חוזרות ונשנות, כאשר הפסקתי טיפול תרופתי נגד הדיכאון, הדלקות לא היו, (זה מוכח), אולם בגלל ההתמכרות לכדורים, לא יכולתי ואני עדיין לא יכולה להפסיק אותם, השאלה שלי היא כזו, מרוב מחלות חוזרות ונשנות של הנרתיק, כבר הגעתי לדלקת ברחם, וכן הידבקות בכל מיני מחלות זיהומיות אחרות, כגון בברך, ובעיניים, האם הסימבלטה הינה כדור אשר נבדק ואושר לאור הממצאים שהנני מעלה כאן, או שפשוט בגלל הכדורים, מערכת החיסון שלי תהיה מיום ליום מדורדרת ואחשף למחלות זיהומיות כל הזמן, (דבר שקורה רוב הזמן), האם תוכל בבקשה להעיר את עיני ולומר לי את דעתך הכנה, ומה לעשות, כי זה מאוד חשוב לי באמת לדעת כיצד לטפל בגוף שלי . בתודה מראש.
שלום רב, סימבאלתה הוא כדור נוגד דיכאון (כך הוא שווק מלכתחילה) שלו גם השפעות מסויימות כנגד כאב. ככלל לתרופה מעט יחסית תופעות לואי. מבירור שערכתי לא ידוע על דלקות בנרתיק או דומות הקשורות ליפול, אבל מאידך כן ידוע (באופן מאד נדיר) על ריבוי דלקות בגרון, בשתן ובמערכת העיכול. תמיד יכול להיות שלמישהו יש תופעה מאד נדירה המופיעה רק אצלו. הקשר שתארת בין הפסקת הטיפול להפסקת הדלקת מאד משכנע. קיימות בישראל כ- 20 תרופות נוגדות דיכאון. אני מניח שקיימות עוד כמה תרופות שטרם ניסית, ואולי יוכלו לעזור לך. לא הייתי מתעקש על המשך השימוש בסימבאלתה במקרה שלך.
אני בת 17 קבלתי צוו ראשון לעוד חודש ומצורף שאלון רפואי אני גובהי 1.51 ושוקלת 44.4 . BMI שלי -(הייתי 48 ועשיתי דיאטה) , כלומר אני לא נורא פחות מהמשקל, שאני צריכה( 45-46 )אבל בגלל שאני מתעסקת הרבה עם מה לאכול ומה לא לאכול ומפחדת להשמין, הוריי לקחו אותי דרך הקופת חולים למרפאה להפרעות אכילה, שכוללת טיפול פסיכולוגי, תזונאית ובקורת פסיכיאטר, אבל אני לא מקבלת תרופות .,אז אני שואלת, האם אני חייבת לציין בשאלון הרפואי, שאני מטופלת אצל פסיכולוג בגלל הפרעת האכילה? האם זה יכול להשפיע על קבלתי לצבא ועל שיבוצי בעתיד בצבא בתפקידים מיוחדים? האםי משקל מינימום שבחורה חייבת להיות בו ,כדי שיגייסו אותה.הרבה תודה על הסבלנות.נ.ב לא אושפזתי אף פעם. שאלה אחרונה האם אפשר להתגבר על הפרעת אכילה רק על ידי פסיכולוג מומחה להפרעת אכיל ה ותזונאית להפרעות אכילה וללא טיפול תרופתי?
שלום רב, נתחיל מהסוף- אפשר במקרים רבים להתגבר על הבעיה ללא טיפול תרופתי. למיטב הבנתי את לא תסווגי כסובלת מהפרעת אכילה ספציפית. כדאי כן להצהיר על הטיפול בלשכת גיוס. אינני חושב שזה ישפיע על עצם גיוסך, אבל יכול להיות שזה יוריד לך מעט את הפרופיל, כך שתשובצי במסגרות פחות "קרביות". עדיין ישנם אינספור תפקידים מעניינים שתוכלי לקבל, בעיקר אם שאר הנתונים האישיים שלך מתאימים. בהצלחה!
שלום רב אני כרגע שותה 15 מ"ג ציפרלקס וחצי מ"ג ריספרדל, את הריספרדל אני לוקח יום כן יום לא, אני רוצה לעבור מריספרדל לפרפנאן, התייעצתי עם הרופא והוא אמר לי שאני יכול לעבור אבל רק אם אני אקח יום כן יום לא במשך שבועיים ואז לפנות אליו, אני לא רוצה, אני לא יכול לחכות, אני סובל מעייפות עצומה, אבל חשוב לציין שניסיתי להפסיק את הכדור במכה והגוף שלי במשך יומיים וחצי שלמים היה תשוש לחלוטין, רציתי רק ורק לישון ולא היה מעניין אותי כלום. אז השאלה שלי ככה איך עכשיו אני עובר בהדרגה מציפרלקס ופרפנאן 4 מ"ג אך רק ורק בהדרגה? אפשר לעבור ממחר לפרפנאן? האם אני אסבול מעייפות? עכשיו אני רוצה להחליף את הציפרלקס, הרופא אמר לי שאני לא יכול לעשות זאת במכה, אני רוצה בהדרגה, האם אתה יכול להסביר לי איך לעשות את זה בהדרגה, ויש לי שאלה קטנה? לפני כחצי שנה בערך הרופאה שלי נתנה לי ריספרדל אחד וחצי וניסתה לשלב לי עם רסיטל וכל פעם שהגעתי לחצי עם רסיטל לא הרגשתי טוב? האם זה בגלל הריסטל או בגלל השילוב עם ריספרדל? אני חושב שזה בגלל השילוב כי רסיטל תמיד התאים לי
חביב שלום, אין בעיה להחליף בין ריספרדל לפרפנן באופן מיידי, ללא הדרגה. ציפרלקס צריך להפסיק בהדרגה, לפי הנחיות הרופא שלך. קשה דרך האינטרנט לדעת איזו תופעת לואי שייכת לאיזו תרופה, כך שבנקודה זו לא בטוח שאוכל לעזור לך.
ד"ר אני סובל מעייפות קשה שמפריעה לי לתפקד, ממה העייפות הזאת באה לי מהדיכאון עצמו או מהכדורים, חשוב לציין שאני לא בדיכאון אני טיפה בדיכאון. ממה כל העייפות הזאת באה זה כבר לא נורמלי.
האם יש כדורים שאפשר לקחת אותם ובכל זאת לשתות אלכוהול? ומזה בידיוק טיפול התנהגותי קוגנטיבי ? (מקווה שכתבתי נכון)
שלום רב, ראשית חשוב להבין כדורים למה? לטיפול באיזו בעיה? ובענין טיפול קוגניטיבי: טיפול קוגנטיבי הוא טיפול המתרכז ב"כאן ועכשיו" ולא חוזר לילדות ולא מתעסק בקונפליקטים עם ההורים. בטיפול יש דגש על בחינת צורות חשיבה מוטעות (למשל חשיבה שלילית, חשיבה ש"תמיד זה קורה ככה", ועוד) תוך נסיון למצוא אלטרנטיבות לצורת החשיבה הזו (במקום: אף פעם אני לא אצליח, לחשוב: העובדה שנכשלתי בעבר אינה מנבאת באופן חד-משמעי שלא אוכל להצליח בעתיד). אלו רק דוגמאות. בטיפול מלמדים גם טכניקות הרפיה ונותנים לפעמים "שיעורי בית", כך שבעצם יש כאן בעיקר תירגול עצמי מכוון ע"י הפסיכולוג, וכל אחד מתקדם בקצב שהוא רוצה ויכול.
כדורים לocd מלווה בדיכאון... ואם אי אפשר אז למה? (כן מעניין אותי לשמוע את ההסבר המורחב)
שלום יש לי חבר שסובל ממניה דיפרסיה הוא קרוב ל 50 . הוא משקר לאשתו ואומר לה שהוא לוקח את הכדורים,הרופא אמר לה עכשיו את נותנת לו והוא בולע בנוכחותך . אני רואה גם קושי אדיר בשבילה המצב שלו,היא לוחצת עליו בכל מיני דרכים שילך לעבודה והוא לא מתפקד שוכב ולא עונה לטלפונים. מה יכולה להיות הסיבה שהוא מפסיק את נטילת התרופות נופל חזק ואז רץ לרופא וחוזר חלילה ? איזה טיפים אפשר לתת לה להתמודדות עם מצב קשה זה ? תודה נ"ב האם זה נכון שבמצב כל כך גרוע ינסה כן ללכת לעבודה או לחכות שהכדורים ישפיעו ? תודה
שלום רב, לצערי אינני איש בשורות. חולי מאניה דיפרסיה נוטים שלא ליטול טיפול תרופתי (לא כולם, אבל חלק משמעותי מהם) בשיעור הרבה יותר גבוה מאשר בכל הפרעה פסיכיאטרית אחרת. הסיבה לכך לא ברורה. לצערי אינני מכיר שיטה המשפרת את ההענות לטיפול של חולים אלו. בד"כ רק הזמן עושה את שלו, ולעיתים זה לוקח הרבה זמן...... בהצלחה
שהיה בבעיה דומה עם אשתו ולאחרונה התגרש גם הוא מאובחן כבי-פולארי, לומר מאני דפרסיבי, וגם הוא לא היה שלם עם הטיפול התרופתי ואשתו לחצה כי היא רצתה "תפוקה" שבאה, להרגשתו, על חשבון בריאות הנפש שלו \ הוא לא רצה רק "לתפקד"' נמאס לו לרצות את אשתו. הוא רצה להיות באמת בריא העובדה שיש מישהו לידך שנושף לך בעורף: מתי כבר תבריא??? יכוטלה לגרום להרבה תסכולים, חרדות, ירידה בדימוי העצמי ועוד זאת לא הדרך, מהניסיון של ידידי זה התסתיים בגרושים והבנאדם היום מתמודד עם המחלה שלו בדרכו ועל פי הבנתו גם אם יש חשש להתקף נוסף, דכאוני או מאני, החשש הזה קיים גם כשלוקחים תרופות מצד שני הבנאדם מרגיש הרבה יותר חופשי ומאושר עכשיו ומגשים את עצמו
אני לוקחת ציפרלקס ופרפאנן עכשיו המליצו לי על ריספדרל במקום פרפאנן מה יותר טוב
אין "יותר טוב" בין שניהם. לריספרדל קצת פחות תופעות לואי, ואם הפרפנאן לא עזר, אז אולי הוא יעזור יותר.
שלום רב, אני מ תחילה לחוש סממנים של דיכאון שבאים ומתקרבים אלי.היש טיפול מנע? האם יש כדורים כלשהם שניתן לקחת לפני שאתה שוקע בדיכאון?
רותי שלום, האם היה לך בעבר דיכאון, כך שאת מכירה את התחושה, או שזו פעם ראשונה? אם זו פעם ראשונה, למה את חושבת שמדובר בדיכאון המתקרב? מה הסימנים אצלך וכמה זמן זה נמשך? בכל מקרה, אם זה אכן דיכאון, כל תרופה נוגדת דיכאון תעשה את העבודה. ניתן לקבל מרשם מרופא המשפחה או מפסיכיאטר.
שלום רב, הוגדרתי כדיסטימית, אני מטופלת בציפרלקס (5 מג ליום) כבר למעלה משנה וחצי, (בשביל טיפול בדיכאון והתקפי חרדה) ,הרופא החליט על פי תלונותיי שהתרופה לא משפיע העל הדיכאון לרשום לי מירו, בכמות התחלתית של 15 מג ליום, התחלתי לקחת אותה ותופעת הלוואי ממש נוראית וקשה, ה"ישנוניות" שכך מכנים אותה בעלון לצרכן היא אצלי תשישות חריפה, עם לחץ דם נמוך ,חולשה קשה, וכל פעולה סופה התנשמות וכאב פיזי (כאילו עשיתי מאמץ אדיר) ותחושה קשה של תשישות בגוף. אני זקוקה לתרופה מאוד אך רציתי לדעת האם יש תקווה שתופעת הלוואי תעבור? כי כרגע אני במיטה בגלל המירו ולפני הייתי בגלל הדיכאון, וגם סקרנותי גוברת, למה מירו אינה שייכת למשפחה מסוימת, במה היא שונה? (ssri וכדומה) תודה רבה רבה מראש. יעל.
שלום יעל, ראשית, לא ברור לי למה מינון הציפרלקס לא הועלה. בד"כ מקובל לתת לפחות 10 מ"ג. שנית, המירו בניגוד לרוב נוגדי הדיכאון פועל במנגנון שונה. מעבר לחסימת הקליטה החוזרת של הסרוטונין, כמו רוב נוגדי הדיכאון, יש לו השפעה ישירה על הקולטנים לסרוטונין. העייפות הרבה ממנה את סובלת עוברת לפעמים תוך 7-10 ימים. לא תמיד. מקווה שיהיה לך הכוח להתמיד. אם לא, ישנן עוד הרבה אפשרויות טיפול אחרות, כך שאין מה להתיאש. בהצלחה!
רציצות נפשית, אי שקט, תחושה של- "הצילו", אני בוערת... מחפשת מושיע, אני במצוקה! הצילו אותי...אני משתגעת ואשתגע יותר אם לא אקבל עזרה, עיצרו לרגע- חבקו, הרגיעו, מסמסו. הצפה שלא שוכחת. סגרו אותי, נחשפתי ונכוותי, אני בוערת מהכוויות. אין רגע שפוי שממלא בכוחות חדשים ולדברים. זה היה יותר מדי בשביל שאכיל. התחושה הבלתי נגמרת שאין לה התחלה וסוף, מכלה אותי. לא נותנת לעורי, להשתקם ולגדל עור חדש תחתיו. נעה בין זה לבין, צמצום, דכאון, לאות, דאגות, חרדות. מה זה ד"ר שמגר? מדוע הרופא אינו מבחין במצוקה? אולי בגלל שאני נשרכת איתה הרבה זמן, וכלפי חוץ לא רואים דבר? מדוע זה לא עובר , לא נרגע, לא מגיע השקט, והשמחה. מלבד, העצה הרגילה של ללכת לרופא, ולטיפול- שלא מקל ולא מרפא. האם נכוותי כה חזק שיהיו פלאשבקים בתחושות? לכמה זמן אני צריכה להיערך? 5 שנים? כל החיים? בנתיים אני מתפקדת בקושי,מנסה עד כמה שכוחותי יכולים לתפקד מתוך הבעירה. תודה
רוית שלום, אכן נשמע שאת בוערת. המשפטים שלך סוערים, משתלהבים, ללא התחלה וללא סוף. מרוב כאב וסבל קצת קשה להבין מה יש שם למטה. אז ברשותך, מספר שאלות: כמה זמן את סובלת? איך זה התחיל? מה הרופאים אומרים שיש לך? האם קיבלת טיפול תרופתי? איזה, ובאיזה מינון? האם קיבלת טיפול אחר, כמו טיפול פסיכולוגי? מחכה לתשובותייך בשביל לעזור לכבות את הבערה.
התחיל מפגיעות סובלת שלוש שנים ++ הרופא טוען שזה דכאון קיבלתי סוליאן 100 מ"ג אח"כ רספרדל 0.5 מ"ג, אח"כ או לפני כן, סרוקסט...בהמשך, פריזמה, ציפרלקס וסימבלטה 60 מ"ג. כל השאר היה במינון של כדור אחד ליום. שלפעמים הייתי נוטלת סרוקסט. קיבלתי טיפול פסיכולוגי ששם התחילה הרגרסיה וההדרדרות. אני מותשת, אין כוחות, דימוי עצמי שלילי, אין משב רוח רענן במשך כל אותה תקופה וזה מאוד שוחק ומעייף. גוררת עצמי כמו חצי בנאדם, שחיותו נעלמה ועם זאת הבעירה בעורפי. מרגישה שלא מוצאת לתאר את המילים לרופא, כאילו אני מספרת לו סיפורים בגלל שחיצונית מלבד לא רואים דבר...ומרגישה שיכולת הביטוי של נפגעה.
הרופא הציע לי לקחת דפרקסן לדכאון וחרדות , קראתי את תופעות הלוואי של הכדור ואני חוששת לקחת את התרופה הזאת. האם אתה מכיר את התרופה הזו , ומה דעתך לגבי תופעות הלוואי .
מירי שלום, דפרקסן היא תרופה ישנה ויעילה לדיכאון, פחות לחרדה. כיום ישנן תרופות עם הרבה פחות סיכון לתופעות לואי. האם היו לך נסיונות תרופתיים לפני כן? אם כן, איזה?
שלום בו שלי הוא בן 11 והשבוע סיפר לי שהוא מרגיש שקול פנימי אומר לו מה לעשות, למשל להיסתכל על משהוא פעמיים,או דברים אחרים מהסוג הזה,הוא ילד שיש לו הרבה חרדות.האים החרדות הם סיבה לדבר הזה, או שזה עינין יותר רציני?בתודה
סימה שלום, קצת קשה לי לדעת. ראשית- אני לא מומחה לטיפול בילדים ונוער אלא במבוגרים. שנית, צריך לדבר איתו ישירות בכדי להבין למה הוא מתכוון. כדאי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר) שמתמחה בילדים. זה בהחלט יכול להיות משהו בתחום הנורמה, אבל בשביל שתוכלי לישון בשקט בלילה, לכי באופן חד פעמי לאיבחון. רק בריאות!
רציתי לדעת איך מזהים בעיות ברצפטור הדופמין לאחר שימוש בתרופות אנטי פסיכוטים, מהם התסמינים? אודה לתשובתך!!
אריה שלום, אני לא מכיר בעיות ברצפטור לאחר שימוש באנטיפסיכוטים. אם תרחיב קצת יותר אני מניח שאוכל לתת תשובה ברורה ומפורטת.
שלום רב, אני נוטלת את הכדור סרוקסט מזה כשמונה שנים בהתחלה התחלתי עם כדור אחד ואח"כ בצבא המליצו לי לעלות לשניים. כיום אני עדיין נוטלת שני כדורים. רציתי להתחיל הוריד את המינון של הכדור בהתייעצות של רפאת המשפחה שלי. מאז שהורדתי ואני נוטלת כיום כדור וחצי יש לי כאבי ראש חזקים כמו מיגרנה. האם יש להורדת חצי החדר השפעה והאם יכול להיות שכאבי הראש שלי הם כתוצאה מהורדת חצי כדור? בד"א כשאני לא לוקחת בכלל יש לי גם בחילות וכאבי ראש אבל כאבי הראש כרגע מאוד מפריעים!
שלי שלום, יתכן ומדובר בתסמונת גמילה מהתרופה. אם כן- זה יכול לקחת עד שבועיים, במהלכם זה בד"כ משתפר בהדרגה.
התופעה הזו הייתה גם לי כשנגמלתי מהסרוקסט : כאביי ראש איומים שלא יכולתי לפקוח עניים בכלל במשך שבוע ימים עד שהגוף סיים להיגמל מהסרוקסט פשוט עניים עצומות שבוע שלם כל פקיחת עניים לוותה בכאב בלתי נסבל בראש וואו אלו כאבים איומים מקווה שינחם אותך שזה עובר .......... תרגישי טוב ............. הצלחה ודרך אגב לכל הרופאים שטוענים שאין תופעות גמילה מכדוריי SSRI אז זהו - שיש גם יש
אני רוצה להכנס להריון וסובלת מסכיזופרניה. איזה תרופות בטוחות לשימוש? אמרו לי שפרפנאן בטוח לשימוש אבל שני פסיכיאטרים כבר אמרו לי שהתרופה הזאת לא בטוחה לשימוש בהריון. מי צודק? בנוסף אני לוקחת גם מרוניל וטרנקסל. האם הן בטוחות?
שלום רב, אין מידע חד משמעי בנושא. כלומר- התרופה לא שייכת לתרופות שיודעים שהיא גורמת סיכון לעובר (למרות נסיון של שנים רבות ומליוני מטופלים). מאידך אף גורם לא קבע חד-משמעית שהיא בטוחה. על מרוניל יש פחות מידע. טרנקסל אסורה בשימוש בשליש הראשון של ההריון. אם את רוצה מידע מוסמך את יכולה לפנות בטלפון למרכז המידע על תרופות בהריון בבי"ח הדסה, בטל' 02-6243669/3 בהצלחה!
שלום רב, אחי בן 31 אב לשתי בנות החל לסבול לאחרונה מתופעות של סחרחורות, תחושת עילפון חוסר תאבון שתוקפים אותו בערב במיוחד. הוא עבר בדיקות ומרגיש פחד ורצון תמידי להבדק כל פעם שהוא מרגיש כך אמרו שאין לו כלום והביאו לו כדור שהשפיע עליו לא טוב והפנו אותו לפסיכיאטר. שאלתי ממה שתיארתי על פניו האם זו תופעת חרדה ? כיצד ניתן לטפל בה ? ברצוני לציין שעד כה הוא היה במסגרת צבאית ופוטר וכעת אין הוא מוצא את עצמו בעבודות בחוץ ... הוא אינו עובד וטרוד מאוד מבחינה כלכלית
הילה שלום, זה יכול להיות תופעות של חרדה. לפני כן כדאי לעבור בדיקות כלליות, בדגש על בדיקת תיפקודי בלוטת התריס ו א.ק.ג. כדאי שיפנה גם לפסיכולוג לשיחות, במקביל לפניה לפסיכיאטר.
שלום. לפני שבוע ילדתי את בני השלישי, ונראה שלקיתי בדכאון שלאחר הלידה (קרה לי גם בהריון השני). החלטתי לקחת את תרופת הרמוטיב שאכן עזרה לי למספר ימים, אך היום, 4 שעות לאחר לקיחת התרופה, ולאחר שחשתי הקלה,הרגשתי נפילה במצב הרוח. האם זה צריך להיות כך שיש עליות ומורדות? האם ניתן לשלב תרופות פסיכיאטריות לשינה וחרדה?. כמו כן, אני לא מצליחה לעצום את עיני ולישון ויש לי דופק מהיר ואי שקט- האם זה קשור לתרופה והאם התרופה יכולה להתגבר על כך?
אסתי שלום, השיפור שחשת כנראה לא קשור לרמוטיב, שכן התרופה משפיעה הכי מהר תוך שבועיים. לכן גם הירידה לא קשורה לרמוטיב. מתח, חרדה ודופק מהיר אינם קשורים לתרופה, אלא אילו תופעות חרדה המלוות לפעמים דיכאון. אפשר לשלב תרופות לשינה ותרופות למתח ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס, קסנקס, ואבן, לוריואן וכו'. כמובן אסור להניק עם התרופה.
קצרה היריעה מלפרט כאן הכל, לכן החלטתי להתחיל בטיפול. האם אפשר לקבל המלצה לפסיכיאטר באיזור נהריה\גליל מערבי?. ( במקרה ולא נהוג להמליץ כאן על שמות , אז האם ידוע מי מנהל מחלקת פסיכיאטריה באיזור כאן ) אני חושב שדרך הקופ"ח אני יכול להפגש עם מנהלי מחלקה פעמיים בשנה ( או משהו כזה ). תודה.
שלום רב, אינני נוהג לתת כאן המלצות על רופאים, אבל אם אחד מהמשתתפים האחרים כאן ימליץ אפרסם את הודעתו. לגבי שמות של בעלי תפקידים בבתי חולים שונים באזור, אתה יכול לפנות למרכזיה של בית החולים או לחפש באינטרנט- לחלק מבתי החולים יש אתרים מפורטים עם שמות ופרטי הרופאים. חשוב לציין כי מרבית הפסיכיאטרים באזור עובדים בבי"ח מזרע, ולא בבי"ח נהריה.
אשמח אם מישהו יוכל לתת לי כיוון לטיפול יעיל בבעייה הבאה: במצבים מסוימים (במקומות עם רעש וכדומה) אני חושש שהאוזניים וחוש השמיעה שלי יכולים להיפגע - מדובר במשהו חשוב מאוד עבורי כי אני אוהב מוזיקה, ומזיקה היא חלק חזק מחיי ומההנאות שלי. כל עוד אני מרגיש שולט במצב אז הכול בסדר. אבל אם קורה איזה אירוע שבו אני נחשף לרעש חזק (אפילו לרגע) או למכה באוזן (מקרה שקרה לי לפני כמה ימים) אני בבת אחת נתקף באימה שחוש השמיעה שלי נפגע, ובמשך תקופה מסוימת לאחר האירוע אני מרגיש "נכה", שלא מסוגל לשמוע מוזיקה כי זה רק יעורר בי אימה ולחץ כי זה "יחשוף" אותי לעובדה שנפגעתי. אפשר לומר שבתקופה זו שבה אני מנוע ממוזיקה אני חש בדיכאון וחוסר יכולת ליהנות ממה שהכי חשוב לי. גם בדיקה אצל רופא שאישרה שאין שום דבר באוזן לא עזרה. כרגע אני מטופל בציפרמיל _מינון של אחד וחצי ליום. עשיתי טיפול אצל פסיכולוג קליני למשך שנים, בעקבות בעיות חרדה כלליות יותר, ואילו בחודשים האחרונים הבעייה התחילה להיות יותר ויותר ספציפית לסוגיית השמיעה והאוזניים שתיארתי.
אורן שלום, נסה לפנות לפסיכולוג שמתמחה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. נראה לי שזה יוכל לתת מענה הולם לבעיה הנקודתית שלך.
שלום רב אני בת 39 לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כדור עקב דיכאון שינוי במצבי רוח ויאוש יש לי עליות וירידות במצבי רוח שאלתי האם רמוטיב יותר טוב מציפרלקס אני רוצה להפסיק את הכדור ולקחת רמוטיב מה דעתך ? האם רמוטיב עושה מצב רוח האם הרמוטיב יותר טוב מציפרלקס ? מה דעתך
רונית שלום, רמוטיב פחות יעיל מציפרלקס. מאידך, אם תחת הטיפול בציפרלקס אינך מגיעה ליציבות, בהחלט צריך לשקול טיפול אחר.
שלום, אני נוטלת ציפרלקס חמישה מיליגרם לאיזון מצב רוח,האם הפסקה של לילה אחד או שניים בנטילת התרופה עלולה להשפיע על מצב הרוח ועל הירדמות בלילה ,לרעה?
אני רוצה לשאול שאלה שכשחשבתי עליה הייתה לי תחושה שיכולתי להסביר את עצמי יותר טוב אך אנסה בכל זאת. שאלתי היא, הדיכאון זאת תופעה שמתרחשת במוח ומשתמשים בכדורים כמובן כדי לאזן , מה שאני רוצה לשאול זה שאלה נקודתית לגבי האם בנאדם שמתוך בחירה אימץ לעצמו למשל סגנון חיים של התנתקות מחברה בתקופה מסויימת ( מרצון ) והוא מבחינת עניין ותעסוקה ודברים אחרים לא סובל, אך האם נקיטת צעדים כמו זה יכולים ליצור דיכאון? או במשפט אחד, האם דיכאון זה משהו שיגיע לאדם שזה אמור להגיע אליו כך או כך (אגב אינני יודע אם זה מולד), או שבנאדם פשוט יכול ליצור לעצמו דיכאון (שכאמור מתרחש במוח) על ידי פעולות כמו התנתקות מחברה ואחרות.
רונן שלום, אני לא יודע אם אני מצליח לפגוע בדיוק בכוונתך, אבל אנסה: איננו יודעים מהן הסיבות המדוייקות לדיכאון. איננו יודעים איך לגרום לדיכאון. אבל אנחנו יודעים למשל, שאנשים בודדים (רווקים, גרושים, אלמנים) נוטים לדיכאון יותר מאנשים נשואים. האם הנישואין הם מגינים מדיכאון? זה לא ברור. יכול להיות, למשל, שאנשים שנוטים לדיכאון מראש פחות נוטים להתחתן ובהמשך מתפתח אצלם הדיכאון. לא ברור מה הסיבה ומה התוצאה. אבל כנראה יש קשר בין בדידות לדיכאון.
