פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום, לקחתי 8 חודשים פרוזאק להפרעת חרדה קשה, עם שיפור חלקי בלבד (במינון 60מג), הרופא החליף לי לפני שבוע וקצת את הפרוזאק בלוסטרל, הפסקתי בבת אחת את הפרוזאק והתחלתי לקחת לוסטרל (סרטרלין טבע) 50מ"ג ביומיים ראשונים ולאחר מכן 100מ"ג בשבוע האחרון. לא חשתי התגברות של חרדות ודיכאון עד ללפני יומיים אז החלה הרעה (התגברות) , האם זה יכול להיות עקב תחילת השימוש בלוסטרל? ואם כן, תוך כמה זמן צפוי לחול שיפור? תודה נ.ב מלבד ההגברה בחרדה בימים האחרונים יש גם עייפות מאוד חזקה... ישנה 10-11 שעות בלילה ועדיין עייפה כל היום

שלום שירי, זה יכול להיות עקב תחילת השימוש בלוסטרל? ייתכן, אבל קשה לי להאמין. מינון הלוסטרל שאת מקבלת הוא נמוך יחסית למינון הפרוזאק שהיית נוטלת. מקובל להפסיק טיפול בפרוזאק בבת אחת כי הוא נשאר בדם המון זמן, אבל ייתכן שלך זה לא מתאים ואת צריכה להוריד יותר בהדרגה. התייעצי על כך עם הפסכיאטר המטפל. ואם כן, תוך כמה זמן צפוי לחול שיפור? לא יודע, כי אני לא יודע ממה נובעת ההחמרה.

האם אם כן מותר להמשיך לקחת כמות מסויימת של פרוזאק (פריזמה) בו בזמן שמתחילים לקחת את הלוסטרל? אני מעלה בכמות הלוסטרל ל 150... האם 200מ"ג תואם את ה60 מג פרוזאק שהייתי לוקחת? תודה

היי רציתי להודות לך מכל הלב על התשובות ועל העזרה שלך תודה מכל הלב לשאלתך למה אני מפסיקה את הטיפול ואז חוזרת אני מפסיקה ואז חוזרת לטיפול כי אני לא יודעת מה יהיו ההשלכות של זה שאני מפסיקה על דעת עצמי פחדתי להפסיק לגמריי כי אני לא יודעת מה עלול לקרות אני מפסיקה הרבה פעמים ואז חוזרת לא היו לי פרכוסים מה שכן אני מרגישה זה לחץ רציני של כעס ועצבים אני לא יודעת אם זה ביגלל הכדורים שאולי הגוף מתחיל להתנקות או להיגמל אז אולי זה סוג של גמילה בגדול אני יכולה לומר לך שתמיד הייתי עצבנית מאז שאני מכירה את עצמי ילדה קטנה אני עצבנית אני משתלטת על העצבים שלי בתוך הגוף לחץ וכעס ועצבים פנימיים זה מה שאני מרגישה בלי הכדורים השאלה שלי היא כזו האם הלחץ והעצבים נובעים מזה שאני מפסיקה את הטיפול וזה סוג של גמילה מהגוף יש לציין שאני בטיפול קוגנטיבי התנהגותי עם פסיכולוגית והיא ממש עוזרת לי ומראה לי איך לא לעשות טקסים להתמודד עם חרדות אז אמרתי לעצמי אולי לא לקחת את הכדורים ורק ללכת לפי הטיפול של הפסיכולוגית כי בגדול שיש לי חרדות פחדים לחצים מכל מיני סיטואציות שקוראות לי אני עושה וחושבת מה שהפסיכולוגית לימדה אותי הכדור לא מעלים לי את המחשבות וזה יותר מעצבן אז בעצם למה הכדורים אם הם לא עושים כלום בגדול אני במלחמה עם עצמי יום יומית זה מתסכל ומעצבן זה מחלה שצריך להתמודד איתה יום יום ובגדול אני מתמודדת איתה לפי הטיפול של הפסיכולוגית יש לי מחשבות מטרידות רציניים ואני ככה יום יום אבל אני עושה לפי הטיפול של הפסיכולוגית קשה לחיות ככה וקשה זה מחלה קשה אבל הכדורים לדעתי לא עושים שינוי משמעותי אז עדיף לא לכחת ולהתמודד לפי הפסיכולוגית השאלה שלי האם אני עושה נכון האים אני צודקת או שלא להמשיך בטיפול אשמח אם יש לך תשובה לתת לי וייעוץ ממש ישמח אותי מה לדעתך אתה חושב מכל הלב שיכול באמת לעזור לי ושאלה ממש חשובה שמאוד אני יודה לך איזה שאלות אפשר לשאול תפסיכולוגית שלי לגביי מחשבות שמתרידות אותי דוגמא נגיד יצאתי לפגישה עם בחור או אפילו חבר שלי או לדייט אם יש נשיקה או חיבוק אני לא בטוחה אם קראו יחסים או שלא או שלא הרגשתי ואני ניכנסת ללחץ מטורף שקרה לי יש לך שאלות שאפר לשאול תפסיכולוגית שלי אפילו כמה יכולות לעזור לי מאוד אני רוצה לשאול את הפסיכולוגית שלי שאלות אשמח מאוד לתשובה בהקדם

עניתי לך עכשיו בשרשור המקורי.

שלום, אני בן 31 כרגע מגיל 22 יש לי סכיזופרניה, אני מקבל טיפול 6 מג ריספרידל, 1000 מג דפלפט ביום, והרופא בשנה האחרונה הוסיף לי וואבן 1, אני עובד כבר שנה וחצי כמעט במשרה מלאה תודה לה' יציב, משרציתי לומר ולשאול, שאני תקופה ארוכה מנסה ללכת נניח לקניונים מרכזי חנויות, מקומות סגורים, בתי קפה, מסעדות, חנויות מותגים, איפה שיש מקומות סגורים עם המון אנשים ויש לי מן פניקה פחד, אני רוצה להיות חופשי בלי כל הפוביות האלה, ולא יודע מה לעשות? יש לי רופא שאני רואה 1 ל ל3 חודשים. למשל הוא אמר שבגלל שמצבי טוב מותר לי לשתות אפילו 2 בירות פעם בשבוע, שתיתי ומה שראיתי האנגובר משתיק את הפוביות ב100% והבנתי שיש עדיין מבחינה תרופתית במה לטפל, כי זה בלתי נסבל שאני רוצה להיות אדם חופשי ולא לתת לזה לשלוט בי, למשל אני עובד במקום עם המון אנשים בהתחלה היה קשה אבל אני מודע לזה עם נניח חודש לא אהיה בעבודה יום יום הפוביות יחזרו, אני יודע שאני צריך לקחת תרופה השאלה איזה?

שלום רב, צריך לבדוק איתך מה המחשבה המעוררת חרדה שתוקפת אותך במקומות סגורים והומי אדם ולפי זה להתאים את הטיפול. יש סוגי חרדה שאפשר לטפל בהם גם באמצעות טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, אני לא יודע אם סוג החרדה שיש לך הוא כזה. אני מציע שתתייעץ על זה עם הפסיכיאטר המטפל בפעם הבאה שתיפגשו.

חברתי מזה שנתיים אובחנה בנעורייה כמי שסובלת מסיכזונפרניה, ההבחנה הזאת "רודפת אותה" כלשונה מאז, והיא משוכנעת שזה לא נכון. האבחון נעשה במרכז לבריאות הנפש, בתקופה שבה היא הייתה בדכאון נעורים, היא טועת שהפסיכאטרית פשוט פירשה את דבריה בצורה לא נכונה. אנני רופא או פסיכאטר, אך ממה שקראתי קצת ברשת על הנושא ומההכרות שלי איתה, אני באמת ובתמים מאמין שהיא צודקת, היא ממש לא אנטי-חברתית, חסרת מוטיבציה, או סובלת מהזיות. כמובן יכול להיות ששינו טועים, והיא אכן סובלת מהבעיה הזאת, אני כמובן לא פוסל את זה על הסף, אך עדיין היא מאוד רוצה להגיע לאמת. מה ניתן לעשות? האם כדי לחזור למרכז בריאות הנפש ולהיפגש אם אותה פסיכאטרית? הבעיה כאן שהיא לא סומכת לא על המרכז ולא עלה אותה פסיכאטרית שלטענתה גרמה לה אוול גדול (ולדעתי זה בעייתי). האם פסיכאטר פרטי יוכל לאבחן אותה מחדש? (ובמידה וימצא שאכן האבחון לא היה נכון, להסיר את ה"כתם" מהתיק הרפואי שלה?) האם צריך לערב עורך דין בתמונה?

שלום פוקה, לא ניתן בשום אופן, לא באמצעות עורך דין ולא באמצעות פסיכיאטר פרטי ולא בשום דרך חוקית לשנות בדיעבד תיק רפואי. מה שנכתב, נכון או מוטעה, נכתב. אסור לאף אחד ללכת עם טיפקס או עם עט ולמחוק דברים בתיק, להוציא מתוכו דפים או "לשפץ" אותו בשום צורה כזו או אחרת. כן ניתן לשנות את האבחנה. לשם כך צריכה חברתך, עם כל הרתיעה שיש לה מזה, לפנות למרפאה פסיכיאטרית, רצוי אותה מרפאה בה נעשתה האבחנה, ולבקש לעבור הערכה מחדש. לפי ניסיוני שינוי אבחנה בדיעבד (להבדיל משינוי התיק בדיעבד שאינו אפשרי, כאמור), נעשה רק לאחר תהליך של הכרות משמעותית ואולי גם אבחון פסיכודיאגנוסטי, שייתנו למאבחנים ביטחון ומידע מספיקים כדי להגיד בצורה פסקנית שהאבחנה היא שונה ממה שנקבע בעבר. אגב, תיק פסיכיאטרי מרפאתי הוא סודי ולא מדווח לאף אחד, כך שהכתם נשאר בתיק ולא יוצא לשום מקום.

כתוב לה בתיק שהיא "חולה בסיכזונפרניה", האם אבחון מחדש לפחות יוריד את השורה הנ"ל, או יסייג אותה ? האם היא חייבת ללכת לאותה הפיסכאטרית, או שבמרפאה היא יכולה לבקש פיסכאטר/ית אחר/ת?

אני סובל מעייפות קשה שמתחילה בד"כ כבר סמוך לזמן ההתעוררות ולמרות שאני יושן מעל ומעבר שעות שינה גם שאני יושן 10 שעות וגם שאני יושן 9 8 או 7 שעות . מה שכן כשאני קצת בחוסר שינה זה דווקא משתפר. כשאני אחרי לילה ללא שינה הפלא ופלא אני מרגיש יותר עירני מתמיד! היום הייתי עייף כלהיום מרגיש צורך לשכב במיטה לסגור עיניים ולנוח (לא נרדם רק נח) אפילו לשבת במחשב לא היה לי כוח הרגשתי צורך לשכב חוסר אנרגיה עייפות בעיניים. יש לציין שאינני מרגיש עצוב או מדוכא או חרד פשוט עניין העייפות הקשה לא פוסק. עכשיו 10 בערב וכבר בשעות הערב האחרונות אני מרגיש שהעייפות נעלמת ואני "מתעורר מהתרדמת" אך זה לא שווה גרוש כי כל היום נשרף לי במיטה וללא מעש. הייתי מטופל בטיפולים הבאים לפי הסדר: מירו 60 מ"ג לוסטרל 200 מ"ג וכעת ציפרלקס 20 מ"ג. עם המירו הייתי עירני . עם הלוסטרל עייף וגם עם הציפרלקס עייף. מפהק הרבה במשך היום גם. תפקוד בלוטת התריס תקין, בדיקות הדם תקינות. בריא בס"כ ולא נוטל עוד תרופות. מה לעשות ד"ר? האם כדאי להחליף לSNRI ויש סיכוי טוב שזה יפתור את העיפות? איך ניתן להסביר את זה שעם המירו הייתי עירני ועם הלוסטרל והציפרלקס אני ככה? עוד שאלה חשובה מה לדעתך מקור הסיבה לעייפות בהתחשב בנתונים שנתתי בהודעה זו? השאלה היא האם חסר לי אדרנלין או שפשוט ה SSRI מעייפות אותי? בקשר למירו נכון בהתחלה הוא הרדים אותי וגרם לי לנמנום אבל לאחר תקופת ההסתגלות ובשימוש הממושך הייתי עירני עם מירו 60 מ"ג. לחזור למירו זה כרגע לא בעדיפות בגלל התיאבון המוגבר ויעילותו הנמוכה יחסית לעניין החרדות . אולי בהמשך אם לא יהיה ברירה. תודה רבה.

שלום דניאל, לשאלותיך: מה לעשות ד"ר? האם כדאי להחליף לSNRI ויש סיכוי טוב שזה יפתור את העיפות? ייתכן. אפשר לנסות גם Wellbutrin (החומר הפעיל bupropion) או תרופות אחרות שאינן גורמות לעייפות. איך ניתן להסביר את זה שעם המירו הייתי עירני ועם הלוסטרל והציפרלקס אני ככה? אין לי מושג. אבל בכל מקרה, אתה לא מתכוון לחזור למיר, בגלל חסרונותיו שמנית, אז אולי אין כל כך צורך מעשי לענות לשאלה הזו. עוד שאלה חשובה מה לדעתך מקור הסיבה לעייפות בהתחשב בנתונים שנתתי בהודעה זו? השאלה היא האם חסר לי אדרנלין או שפשוט ה SSRI מעייפות אותי? לדעתי- ה- SSRI מעייפים אותך.

שמי בן(בדוי) , (אמיתי)25 , אני חייב עזרה. אני מרגיש שאני נראה שונה מבני אדם , מרגיש שמסתכלים עליי בצורה שונה , כל הזמן נמצא בדחק(לחץ) שאני בחברת אנשים. מפחד שיחשבו עליי שאני נראה שונה , יש לציין שאני לא המצאתי את זה , הרבה אנשים העירו לי על זה וגם אח שלי הגדול יום אחד אמר לי את זה. אני אדם חברותי מאוד ולכן זה דיכא אותי מאוד , הרגשתי חוסר-אונים גדול , ולאט ולאט התחלתי להרגיש שחיקה,חורים בזיכרון,אבדן רגשות תבין שהלב שלי לא דופק חזק שאני בחברה, אני מגיב לזה פשוט באדישות ובדיכאון. כאילו הגוף שלי מוחק לי את הזכרון בשביל שאני לא יפגע. חוסר צלילות במיוחד בבקרים , חוסר ריכוז. הורדתי בצבא 10 קילו , לא היו לי יציאות סדירות. אני אוכל טוב וגם למרבה הפלא ישן טוב(אבל אני חושב שבשינה העצב בא לידי ביטוי , אע"פ שאני לא מתעורר) נראה גמור וסחוט. טיפול פסיכולוגי של שנה לא עזר לי מי יודע מה. לפי מה שתארתי מה אתה חושב שיש לי ? ואיזה טיפול תרופתי היית נותן לי ? (אני כבר הרבה זמן נלחם בזה ולא רוצה תרופות) אבל נכנעתי.

שלום בן, אתה כותב שיש לך חשש שאתה נראה שונה ושיחשבו עליך שאתה נראה שונה, וזה דיכא אותך, גרם לך הרגשת חוסר אונים, אדישות ודיכאון בחברה, חוסר צלילות וחוסר ריכוז, במיוחד בבקרים וירידת משקל. יותר מהכל, בן, זה נשמע כמו דיכאון. אבל זו לא הדרך לעשות אבחנה. כדי לעשות אבחנה אמיתית, אתה צריך לפנות לפסיכיאטר לבדיקה והתייעצות. תוכל להדפיס ולהראות לפסיכיאטר את השרשור הזה, אם זה מסייע.

שלום, אני בת 44 סובלת הרבה שנים מנדודי שינה על רקע עוררות יתר, ניסיתי בעבר רמרון שלא עזר, כעת נוטלת נוקטורנו במינון הנמוך מזה כחודש ימים על בסיס יומיומי , לעיתים זה עוזר, לעיתים לא, אני מבינה כי יש עניין של התמכרות לכדור, והייתי מעוניינת לקחת משהו שאינו ממכר אך עוזר לשינה. הייתי שמחה לשאול לדעתכם בנגוע לאלטרול בשילוב של אלפרליד, האם השילוב הוא נכון ? האם האלטרול עוזר לנדודי שינה ? אשמח לתגובה. ליאת

שלום ליאת, לשאלותייך: הייתי שמחה לשאול לדעתכם בנגוע לאלטרול בשילוב של אלפרליד, האם השילוב הוא נכון ? ניתן לשלב אלפרליד עם אלטרול. האלטרול יכול להגביר את השפעת האלפרליד ולגרום להיות יותר מטשטש. האם האלטרול עוזר לנדודי שינה ? אלטרול, במינון של 50 מ"ג ומעלה יכול להיות מרדים ולעזור לנדודי שינה.

שלום דר וסליחה על הניגוס. אתמול עקצה אותי בגינה צרעה. קראתי שלפעמים יש תופעות אלרגיות מסוכנות. בחצי שעה הראשונה לא הרגשתי כלום, ואחרי חצי שעה פתאום הרגשתי זרמים חמים בחזה ביידים ולא יכולתי לעמוד. הזמינו לי אמבולנס בדקו אקג חמצן ולחץ דם הכל היה בסדר והפרמדיק אמר שזו לא תגובה אלרגית. אני מטופלת בציפרלקס כדור שלם שבועיים. האם זה קשור? לתגובה שלי האם זו חרדה? וגם מאז הציפרלקס סובלת מטשטוש בראייה מה זה יכול להיות? יכול להיות תופעת לוואי הכדור? להמשיך עם הכדור? תודה רבה

שלום ש, הרגשה של זרמים חמים בחזה ביידים ואי יכולת לעמוד, שהופיעו חצי שעה לאחר עקיצת צרעה, (לאחר שנשללה תגובה אלרגית לעקיצה) זה תגובת חרדה לעקיצה ולא תופעת לוואי של ציפרלקס שאת נוטלת מזה שבועים. זה אומר שהחרדה שבגלל מן הסתם את נוטלת את הכדור טרם חלפה וכדאי מאד להמשיך אותו.

שלום רציתי לדעת אם אני יכולה להעלות מינון קלונקס מ1 מ"ג ל1.05 כלומר עוד כדור של 0.5 התחלתי בטיפול של 0.5 פעמיים ביום אחרכך עברתי ל1 מג פעם אחת ביום במקום לחלק את זה ועכשיו אני מרגישה שזה קצת נחלש זה אפשרי להוסיף עוד כדור של 0.5 אין בזה סכנה או תופעות מסויימות שאני צריכה לדעת בנוסף אני לוקחת פריזמה 60 מ"ג שעכשיו העלתי את המינון מ40 האם זה בסדר השילוב והמינון אין בו סכנה או משהו מיוחד שאני צריכה לדעת עליו תודה רבה על כל התשובות

שלום שירי, התופעה שהקלונקס "קצת נחלש" וצריך להעלות את המינון היא די מדאיגה כי זה סימן ראשון להתפתחות תלות בקלונקס וזה דבר מאד לא רצוי. אני ממליץ שלא תעלי את המינון ותתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל מה לעשות במקום זאת.

האם זה מהכדורים או מהמחלה עצמה האם יש סימנים גופניים למחלת נפש האם יש טיפול לבעיה בכדורים אחרים תודה

שלום תומר, יש כל מיני סוגים של הפרעות בתפקוד המיני, כל מיני מחלות וכל מיני תרופות. אני צריך שתנסה להגדיר: 1. איזה סוג הפרעה בתפקוד המיני יש אצלך (ראה פירוט בהמשך)? 2. איזה מחלה יש לך? 3. איזה תרופות אתה מקבל? לפי המידע הזה אוכל לנסות לענות. הפרעות בתפקוד המיני נחלקות ל- 4 סוגים עיקריים: 1. הפרעה בחשק המיני. 2. הפרעה בעוררות המינית (אצל גברים- חוסר זקפה). 3. הפרעה באורגזמה ובשפיכה. 4. כאבים בעת קיום יחסי מין.

יש הפרעה בחשק המיני כלומר רמת התחושה נמוכה במקום גבוהה וגם האורגזמה ברמה נמוכה מהרגיל אני לוקח סוליאן שהוא כמובן לטיפול בסכיזופרניה אבל גם כשהפסקתי לתקופה מעל חודש ושבוע זה לא עזר גם מטלויזיה אני לא נהנה כמעט וא מדליק טלויזיה למרות שאני משלם 300 שקל לחודש תודה

שלום דר לפני 27 יום התחלתי טיפול בציפרלקס. 13 יום חצי כדור ועד היום כדור שלם. התחלתי את הטיפול עקב חרדה ודיכאון בעקבות פטירתו של אבי באופן פתאומי לפני שלוש שנים והתחלתח להתלונן על חוסר יציבות פיזית טשטוש וסחרחורת והרגשה לא טובה בראש. עשיתי זמנו ברור רפואיעם מלא בדיקות ושום דבר לא נמצא. כרגע מרגישה יותר טוב ברמת העצב אבל ברמה הפיזית עדיין סובלת מחוסר יציבות וטשטוש בראייה במהלך היום. האם זה יעלם גם? האם זו עדיין חרדה? או שהכדור אינו מתאים לי? תודה רבה

שלום ש, נראה לי שהתחושות הפיסיות הן חלק מהחרדה והדיכאון, כי יש לך חרדה ודיכאון ואין לך בעיה רפואית אחרת. את נוטלת מינון מלא של ציפרקלס מזה שבועים. התרופה כבר החלה להשפיע לטוב על מצב רוחך וזה סימן מעודד. אבל לוקח לה די הרבה זמן להגיע למלוא ההשפעה שלה. יכול להיות אפילו חודשיים-שלושה. הייתי בכל אופן ממתין עוד כמה שבועות לראות אם יש התקדמות ואם התחושות הפיסיות הלא טובות פוחתות.

שלום ד"ר, אני בן 28, מזה שנים רבות מאובחן כסובל מדיכאון, פאניקה ומעט מחשבות טורדניות שאינן מגיעות לכדי טקסים. בעקבות כך, טופלתי כ - 10 שנים ב - SSRI / SNRI / NDRI שונים. בעקבות פרופיל לא נוח של תופעות לוואי ובעקבות מצב יציב למדי, הוחלט על נסיון טיפולי ברמוטיב 500 מ"ג. לפני כ6 ימים הפסקתי לגמרי ציפרלקס (שבועיים אחרוניפ על 10 מ"ג לאחר שנה וחצי של 15 עד 20 מ"ג) ומזה 3 ימים אני נוטל את הרמוטיב. בימים האחרונים אני חש סחרחורות, חולשה, דופק מהיר מאוד לפרקים ו"צמרמורות מוח". האם סביר שנובע מהרמוטיב או מהגמילה מציפרלקס? מתי אמור לעבור? ומה ניתן לעשות? תודה

שלום רב, זה נשמע מאד מתאים לתופעות אופייניות של הפסקת ציפרקלס. אם אני צודק, כדאי היה אולי להוסיף בתהליך הירידה ההדרגתית מציפרלקס עוד "מדרגה" - מינון של 5 מ"ג ליום למשך כמה שבועות. תתייעץ על זה עם הפסיכיאטר המטפל.

יש לי שאלה בנוגע לואבן. אני יודעת שכדור זה ממכר אם נוטלים אותו לעיתים תכופות. אך הוא הכדור היחידי שעוזר לי לחרדות, האם נטילת הכדור פעם ביומיים-שלושה יכול להוביל להתמכרות? (אני נוטלת גם איקסל 100 מ"ג שאיתו אני לא מרגישה שיפור ולפניו לקחתי כל תרופה אפשרית ועדיין לא חל שיפור).

שלום נועה, אם את נוטלת אחת ליומים- שלושה, אין סכנה רבה שתתפתח אצלך תלות.

שלום אני לוקחת פריזמה 40 מ"ג וקלונקס 1 מ"ג העם אפשר להעלות את מינון הפריזמה בעוד 20 מ"ג האם צריך להוסיף את ה20 מ"ג הנוספים בהדרגה או שאפשר פשוט לקחת כדור נוסף של 20 מ"ג הפסיכיאטרית שלי מסכימה שאני צריכה להעלות את המינון אבל לא בדיוק הבנתי איך לעשות את זה להוסיף חצי או כדור שלם של פריזמה? והאם יהיו תופעות לוואי חריגות שהמינון גבוהה או שלא תהיה לזה השפעה של תופעות לוואי תודה

שלום שירי, אפשר להעלות מינון פריזמה בעוד כדור. מינון של 60 מ"ג בסה"כ ליום זה לא מינון חריג, אלא המינון המירבי המקובל. נוטלים את זה במנה יומית אחת, לרוב בבוקר. יש אפילו כדור Prizma Forte של 60 מ"ג. יכול להיות שזה יהיה לך יותר נוח מאשר 3 כדורים בזה אחר זה. בכל אופן עליית המינון היא פשוט על ידי הוספת כדור נוסף, ללא מינוני ביניים. כאשר מעלים מינון של תרופה יכולות להיות תופעות לוואי, פחות מאשר כשמתחילים אותה. הסיכוי לתופעות לוואי בהעלאת מינון פריזמה מ- 40 ל- 60 מ"ג הוא די קטן.

רציתי לשאול. בן זוגי נוטל 3 כדורים כל יום: קלונקס, סימבלטה וסירוקוול. האם יש השפעה לעובר ברחם? אני מעוניינת להכנס להריון אך מפחדת.

אין לכדורים האלה שום השפעה מזיקה על תאי זרע ולכן אין להם שום השפעה על העובר ברחם שלך, כאשר בן זוגך הוא זה שנוטל אותם.

שלום רב , בשבועות הקרובים אני טס לניו יורק בטיסה ישירה ויש לי פחד מאוד גדול מטיסות בשנים האחרונות עד כדי הימנעות מוחלטת בשנה האחרונה . הייתי אצל רופא המשפחה שנתן לי אסיבל 5 ג ואמר לי לקחת אותו חצי שעה לפני הטיסה ובנוסף כתב לי כדור בשם פרולול שגם אותו הוא אומר לקחת . האם הכדורים האלו יאפשרו לי להרגע ולישון במהלך הטיסה ? האם יש צורך בכדור שינה בנוסף . אשמח שתמליצו אני מתחיל להבין שאני טס ואני ממש מפחד );

לטיסה לניו יורק עדיף לקחת קלונקס 1/2 מ"ל שמרגיע אבל לא כל כך מרדים ומשפיע למספיק שעות. יש להיזהר מתרופות שינה בטיסה כי הן יכולות לגרום לך לשכב ללא ניע (בניגוד לשינה טבעית) וזה מגביר את הסיכון לפקקת ורידים ותסחיפים ריאתיים. אם יש לך מספיק זמן, או אולי לקראת הטיסה הבאה, תשקול לקחת טיפול פסיכולוגי התנהגותי להפחתת חרדת טיסה. הטיפול מאד יעיל ואם הוא מצליח, הוא יכול לחסוך לך את הצורך בתרופות בעתיד.

לקחתי כבר קלונקס , אגזומיל וגם קזנקס אבל הם לא עזרו לי והטיסות היו קשות לי . האסיבל לא יכול לעזור ?

שלום יוסף, אסיבל יכול לעזור, רק שהוא באמת די מרדים. לפחות תנסה לקחת אותו פעם כמה ימים לפני הטיסה, כדי לוודא שהוא לא "מפיל" אותך יותר מידי.

היו כמה שגיעות במלל התכוונתי לטיפול היה כדורים הומופטים

תודה על ההבהרה :)

אני בן 38 רווק מגיל 23 אני סובל מחרדות ולוקח כדורים במשך התקופה החליפו לי בעיקר לקחתי סרוק סט ו ציפרלקס ומידי פעם גם לשלשה ימים זי פסקה וקלונקס היו לי תקופות מאד קשות גם עם הכדורים מה לא ניסיתי מזה 15 שנים אני בכל מיני טיפולים אצל פסיכולוג הכי. טוב . ניסיתי היפנוזה מדיטציה ספורט , וכולי לפני 8 וחדישים פניתי להומופוביה ולאט לאט הפסקתי את כל הכדורים וואני כרגע רק לפעמים לוקח ואבן , יש לי כאבים בגוף וכל מיני תופעות של נימול בפנים והיגיו גם מחשבות טורדניות בעקבות הכאבים וזה כמו מעגל . השאלה שלי אם העקבות הכדורים שלקחתי כל כך הרבה שנים זה פגע לי במערכת העצבים? יש לציין שעשיתי אמ אר י והכל תקין . לכדורים אני מאד לא רוצה לחזור ואני כרגע בטיפול אצל פסיכולוג ידוע וטוב וגם ביחד עם הומופובית , לדעתי כל זה קורה בגלל שאני לא מוצא זוגיות ואני חיי לבד אז הראש שלי טרוד בכל מיני שטיות אודה לך אם תתייחס אלי בתודה מראש חן

שלום חן, אם הראש טרוד בכל מיני שטויות למרות הטיפול ההומאופתי ולמרות הטיפול הפסיכולוגי, סימן שהטיפול לא מספיק. אני מבין ממה שכתבת שהטיפול התרופתי ניתן לך לחרדות, כלומר החרדות היו קודם ולכן הן לא תופעת לוואי של התרופות. שווה שתשקול להתייעץ עם פסיכיאטר על אבחון מחדש ולשקול אולי חזרה לטיפול תרופתי.

שלום אני בן 32 מטופל בסרוקסט 20 מ"ג ובלוריוון- 2 כדורים ביום (אמור לרדת בהדרגה) לצערי הסרוקסט מפחית לי את החשק המיני ומעקב שפיכה, בעייתי לאור העובדה שאשתי ואני מנסים להכנס להריון. שאלותיי: 1.האם כאשר אני עושה הפסקה של יום אחד מהסרוקסט זה יכול לעזור לתפקוד המיני שלי באותו היום? 2. בקרוב יש לי מסיבת רווקים שזה אומר הרבה אלכוהול, האם אני יכול לעשות הפסקה ליום גם מהלוריוון וגם מהסרוקסס לצורך החגיגה? תודה מראש

שלום יובל, 1.האם כאשר אני עושה הפסקה של יום אחד מהסרוקסט זה יכול לעזור לתפקוד המיני שלי באותו היום? האמת, אני לא יודע. אתה צריך לנסות. 2. בקרוב יש לי מסיבת רווקים שזה אומר הרבה אלכוהול, האם אני יכול לעשות הפסקה ליום גם מהלוריוון וגם מהסרוקסס לצורך החגיגה? כן. הפסקה של 24 שעות, לא מהבוקר. ככלל עדיף לא להפסיק את התרופות, גם לא ליום אחד. עדיף לא לשתות או לשתות מעט מאד. תתנדב לנהוג במסיבת הרווקים. לגבי תופעות הלוואי המיניות: יש כל מיני אפשרויות לטפל בתופעות הלוואי המיניות של סרוקסט בצורה יותר יעילה מהפסקה של התרופה וכדאי שתתייעץ על כך עם הרופא המטפל.

שלום, אני בן 19, וכבר בערך שנה אני מרגיש תחושה של חוסר יציבות בגוף, זה לא בדיוק סחרחורת. אני מרגיש כאילו הרגליים כבדות ולא יציבות, שהראש עייף ולא ממוקד, כאילו אני הולך בתוך ים ושהאדמה לא יציבה. אני מרגיש כאילו אני יכול ליפול או להתעלף, זו תחושה שמאוד מפריעה לי. בנוסף, גם במשך שנה בערך או קצת פחות אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג. הייתי כמעט בכל בדיקה אפשרית, רופא אף אוזן גרון, רופא סחרחורת, פיזיותרפיה לצאוור (שקצת עזרה, אבל לא פתרה את הבעיה), והכל יצא תקין. השאלה שלי האם זה יכול להגרם ממצב נפשי, ולהמשך זמן כה ממושך של שנה? ואם כן איך זה קורה, ואיך אפשר לטפל בזה שזה יפסיק? אשמח לשמוע את התשובה שלך, תודה רבה רבה !

שלום 100, מה התחיל קודם, התחושה הזו או הטיפול בציפרקלס? ולמה אתה בעצם מקבל ציפרלקס?

שלום, תודה על התשובה המהירה. לפני בערך שנה וחצי חוויתי תאונת דרכים, לא אני נהגתי באוטו, הייתי מאחורה והיו איתי באוטו עוד שני חברים. בזמן התאונה ואחריה לא הייתי לחוץ, הייתי אפילו רגוע, באותו יום סיפרתי להורים ולחברים מה קרה, אבל יום אחרי זה כבר לא חשבתי על זה יותר וזה עבר . בערך שבוע לאחר התאונה התחילו לי בחילות קלות, בהתחלה זה בכלל לא הפריע לי וחשבתי שזה יעבור. הבחילות התחזקו עם הזמן, ואחרי כמה זמן שלא עברו התחלתי תהליך של בדיקות. שום בדיקה לא מצאה סיבה לבחילות שלי, ובמשך שנה שלמה עברתי המון בדיקות ורופאים ואף אחד לא מצא את הסיבה. במהלך הזמן הזה רק התחלתי יותר ויותר לחשוש לבריאות שלי, הבחילות גם התחזקו ולא היה תאבון, ירדתי המון במשקל, נסגרתי יותר בבית, התחלתי נורא לפחד מכל דבר, והתחלתי גם להרגיש פחות טוב. כאבי צאוור וגב. הרגשתי נורא עצבני ומתוח, הרגשתי שכל זה נורא ולא אמיתי, לא מצליח להתרכז לחשוב כמו שצריך עייפות נוראה. אחרי בערך שנה הגעתי לפסיכיאטר, הוא אמר שמה שקרה זה כנראה שהתאונה יצרה אצלי טראומה, והגוף ניסע להוציא את התחושות האלה דרך הבחילה. ואז הותחל טיפול עם 10 מילגרם ציפרלקס. היום המצב שלי הרבה יותר טוב, הבחילות עברו אני פחות מתוח ועצבני, אבל עדיין יש תחושה שכל זה לא אמיתי זה נראה לי מאוד מוזר הכל, אני עדיין נורא דואג לבריאות שלי וכל דבר קטן ישר גורם לי להלחץ ולהכנס לפורומים רפואיים ולבדוק מה לא בסדר. נורא קשה לי להשתחרר מכל מה שעבר עליי בשנה האחרונה הזאת, ואני מרגיש שזה לא נותן לי להתקדם ומעציב אותי נורא. אני מספר את כל התחושות האלה לפסיכיאטר, אבל אני עדיין לא מרגיש שהוא מצליח לעזור לי ממש. חוץ מזה אני מאז פוחד מכל דבר שיש בו חוסר וודאות, שלאט לאט זה עובר ממש לאט. למשל לנסוע ליומיים מחוץ לבית , ללכת למסיבות ועוד שזה מאוד מאוד מפריע לי. זה עובר עם הזמן אבל לאט לאט. בערך חודשיים אחרי התאונה התחילו לי קצת כאבי צוואר והוא היה תפוס לאט לאט זה יותר התעצם. הייתי אצל כמה מטפלים- פיזיותרפיסטים וכירופרקטים ועד היום זה לא עבר ואף אחד לא הצליח לעזור . יכול להיות שזה גם משהו רגשי שקשור לטראומה ובגלל זה לא משתחרר למרות הטיפולים וטיפול פסיכולוגי מתאים יפתור את זה? האם זה באמת הגיוני שהבחילות זה מהטראומה ? מה יכול לעזור לי ? חשוב לי לציין שכל הפחד שלי קשור לבריאות שלי, ולא לתאונה עצמה. אני לא מפחד לנהוג, או לנסוע עם חברים, אין זכורנות או פחדים מאותה התאונה. אפשר אולי להגיד שבגלל הפחד שלי מאז הרגשות שלי מתבטאות בדברים בריאותיים וככה הפחד הזה מראה את עצמו. אבל אני פשוט פוחד נורא שאני לא ארגיש יותר טוב שוב, ואני לא אשתחרר מזה ושאף אחד לא יצליח לעזור לי. תודה רבה !!!!

שלום ד"ר אני בת 22 ותחום הפסיכיאטריה מאוד מסקרן אותי. מאוד רוצה להתחיל לללמוד רפואה במגמה להמשיך אך ורק בתחום הזה כל תחום אחר ל נוגע אלי אך מלאת חששות לגבי מידת ההתאמה שלי לתחום מבחינה אשיותית. בכל זאת מדובר בתהליך ארוך ובבחירה די הרת גורל ואני לא בטוחה אם אני יכולה לעמוד בהתמודדות הנפשית הכרוכה בתחום. השאלה שלי אליך היא מה לדעתך מאפיין פסיכיאטרים? האם יש לך רעיון כיצד אוכל לאבחן את עצמי כמתאימה או לא מתאימה לתחום ? תודה מראש וסליחה אם השאלה חריגה מידי לפורום ;)

שלום חני, שאלה מאד מעניינת. אל תתנצלי. אבל אני אענה, ברשותך על שאלה קצת שונה מזו ששאלת: מה לדעתי צריך לאפיין פסיכיאטרים ואנשים שבוחרים במקצוע הפסיכיאטריה? 1. חוסר רתיעה וחוסר שיפוטיות כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות. אם אינך פוחדת ונרתעת מאנשים עם בעיות פסיכיאטריות אולי מתאים לך לעבוד איתם. אם לעומת זאת יש לך את האינסטיקט שאומר לך שאדם עם דיכאון הוא בעצם חלש או אדם עם סכיזופרניה הוא מעצבן, אולי עדיף שתחפשי התמחות אחרת. 2. עניין בזולת. אם סיפוריהם האישיים של אנשים מעניינים אותך אולי מתאים לך להיות פסיכיאטרית. אם לעומת זאת כשאדם מתחיל לספר לך את סיפור חייו את נהיית עייפה, עדיף שלא תבחרי בפסיכיאטריה, כי שם תשמעי הרבה סיפורי חיים ותצטרכי להיכנס לפרטים הקטנים. 3. אינטואיציה בריאה. אם יש לך תחושה אינטואיטיבית שאת מבינה איך "עובדים הגלגלים" במוחם של אנשים אחרים כשאת צופה בהם מתנהגים, (וגם קורה שאת צודקת) ייתכן שהמקצוע מתאים לך. אם לרוב אין לך מושג מאיפה הוא או היא "הביאו את היציאה הזו", יכול להיות שהמקצוע לא מתאים לך. זכרי שאינטואיציה קשה ללמוד. כמובן שצריך אמפתיה, חמלה ואהבה בסיסית לבני אדם, אבל זה דרוש באותה מידה בכל מקצועות הרפואה האחרים.

אבל קשה לי להאמין שאחרי הרבה שנות עבודה עם מצבים פסיכוטיים, הפסיכיאטר לא מאבד את הסבלנות. צריך בשביל זה ''עצבים מפלדה''.

היי, אם לפי דעתי אני מאבחן את עצמי כ לוקה בדיסוציאציה. החורים בזיכרון,הרגשת הערפל,כל בוקר לנסות לשלוף מהתת מודע את הדמות האסרטיבית והחזקה שכמוה אני רוצה להיות והכו.. אני יודע שעברתי התעעלות בעבר מההורים ואני לא זוכר כלום מהתקופה הזאת או מתקופות אחרות בחיים. מאוד קשה לחיות עם התופעה הזאת שלפעמים מגיעים למצבים של הרגשה של לפעול על אוטומט,זומבי. תמיד לשחק אותה שהכל בסדר אבל תחושת הריקנות מאוד חמורה,אני זר לעצמי. אני מבין הכל מאוחסן שם איפה שהוא. המח המורכב שלנו יצר מנגנון על מנת שלא נצתרך להתמודד עם אותו מידע מתך פחד להשתגע. השאלה היא האם כדי לגעת במידע הזה ?(הרי המח שלי לא סתם הדחיק אותו) לפתוח תיבת פנדורה שיכולה ליגרום לי להבין עד כמה אני לא נורמאלי עם בעיות נפשיות. השאלה השנייה אם כן האם יש טיפול יכול להעצים את הדמות הראשית (אותי) ולבנות ולחזק אותה שתוכל באמת להתמודד עם אותם בעיות מן העבר ולתת לי את היכול בחזרה לחוש תחושות ורגשות ולא ליראות את העולם כאילו הוא סרט שאני לפעמים מרגיש ממש לא שייך לשם. אם כן אני ישמח לשמוע המלצות על מומחים בתחום שיש באפשרותם גם לבצע היפנוזה... אשמח לקבל המצלה על הבן אדם המתאים אני מודע לכך שזה תחום מאוד מסובך ולא הרבה מתמחים או נודעים כמעט בתחום זה... בתודה מראש

שחכתי לציין את האיזור המבוקש, צפת חצור כרמיאל קרית שמונה...דןד

מצטער דן, אין לי מכרים באזור שלך.

לגבי מה שכתבתי, שיש לי בן זוג עם סכיזופרניה.. תודה על התגובה - הרגעת אותי.. אני רק רוצה לוודא משהו.. ולראות שהבנתי היטב. אין שום סיכוי שסכיזופרניה זה מדבק, נכון? כלומר לא ביחסי מין ולא אנשים שכל הזמן בקירבתו, לא בנשימה ולא בדם? שאלה שניה, (מתוך התעניינות)מה קורה ואיך קורה שלאדם מופיעה פתאום סכיזופרניה? תודה

שלום לי, לשאלותייך: אין שום סיכוי שסכיזופרניה זה מדבק, נכון? כלומר לא ביחסי מין ולא אנשים שכל הזמן בקירבתו, לא בנשימה ולא בדם? בשום צורה, לי. זו לא מחלה מדבקת. שאלה שניה, (מתוך התעניינות)מה קורה ואיך קורה שלאדם מופיעה פתאום סכיזופרניה? שאלה גדולה. אנחנו יודעים שיש למחלה הזו מרכיב תורשתי ואנחנו גם יודעים שיש לה מרכיב סביבתי- למשל אירועים טראומטיים בילדות. יידע רב הצטבר לאורך השנים במחקר על סכיזופרניה, אך עדיין רב הנסתר על הנגלה בהבנת המחלה הזו.

שלום אני בן 31 סובל מזה תקופה מהזעות חוסר ביטחון דאגנות יתר בלי שום סיבה מוצדקת וחרדות. לוקח מזה חודש וחצי ויפאקס 75 , אני עדיין מזיע מאוד וחרד ויש לי בנוסף עכשיו חלומות נוראיים כנראה מהתרופה , מה אתם מציעים לעשות ואיך אני יכול להתגבר על הזעות במצח ובפנים והחרדה. תודה

שלום רב, הזעה וחלומות נוראיים יכולים להיות תופעת לוואי של ויאפקס. נראה לי לכן, ממה שאתה מתאר, שאתה סובל מתופעות לוואי לא נעימות של התרופה וגם לא מפיק ממנה הרבה תועלת כי החרדה לא פחתה. כדאי לדעתי שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על החלפת התרופה.

האם למי שיש הזיות שמיעה הוא פסיכוטי? ומה הסימנים למצב פסיכוטי?

שלום משה, האם למי שיש הזיות שמיעה הוא פסיכוטי? הזיה היא מטבע הגדרתה חוויה פסיכוטית ולכן התשובה היא כן. ומה הסימנים למצב פסיכוטי? יש כל מיני דברים שיכולים להעיד על מצב פסיכוטי. באופן כללי לפחות אחד משלושת הבאים נדרש לאבחנה של פסיכוזה: 1. הזיות. 2. מחשבות שווא 3. התנהגות בלתי מאורגנת.

יש לי שאלה כללית, לא בנוגע לאדם מסוים. בהנחה שיש רקע של חוסר אהבה מהורה בילדות. בהערכת אישיות פסיכופתית, על ידי רוברט ד. הייר, אם כל המאפיינים רגשיים ובינאישיים (גורם 1) ממש מתארים אדם אך לעומת זאת גורמים 2 (סגנון חיים בלתי יציב) ממש לא מתאימים לו. האם אפשר לשלול פסיכופתיה באופן כללי? האם אפשר לשלול הפרעת אישיות? האם בכלל הדבר מצביע על משהו? שוב, רק באופן כללי? תודה!

מצטער רון, ניסחת באופן כללי מידי. באופן כללי- אבחון פסיכיאטרי נעשה באמצעות ריאיון ובדיקה פסיכיאטרית ולעתים פעולות עזר אבחוניות נוספות כמו אבחון נוירופסיכולוגי ובדיקות מעבדה שונות. כך, באופן כללי, מאששים או מפריכים אבחנות פסיכיאטריות.

שלום רב שמי לי ואני בת 27 חבר שלי בן 28. לפני כחצי שנה הוא סיפר לי שהתפרץ לו סכיזופרניה שהיה בן 16.. ואישפזו אותו.. פעם שניה ששוב היה לו התקף זה שהיה בצבא עקב שינוי הכדור (התנדב שנה) ואז שוב אושפז. הזוגיות שלנו מדהימה!! ואני מאחלת לכולם כזה בן זוג מדהים.. אק משום מה בימים האחרונים המידע הזה שיש לו סכיזופרניה מציק לי.. עד עכשיו זה כלל לא הציק.. חשוב לי להגיד שכבר 10 שנים הוא מאוזן.. בגלל שלאחרונה אני מוטרדת יותר רצתי לשאול האם יש לי ממה להיות מודאגת? .. בהתחלה פחדתי שזה מדבק והבנתי שלא.. ואחר כך התחלתי לחשוב קדימה.. אם נתחתן וייהיו לנו ילדים ויום אחד הוא יקבל לי התקף?? מה אז?? כל הזמן שאני שואלת על זה הוא אומר שכבר עשר שנים הוא מאוזן.. השאלה שלי היא: מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?? תודה

אין תשובה חד משמעית לשאלה שלך. יתכן מאוד שהוא מאוזן וחזר לתפקד. באותה מידה אפשר לומר שגם אם עברו הרבה שנים מאז שחלה, זה לא מונע חזרת התקף. במילים אחרות את בדילמה קשה וקשה לתת לך תשובה ברורה.

שלום לי, ראשית אני צריך לחזק את הנתון החשוב והנכון שהזכרת- סכיזופרניה אינה מחלה זיהומית ואינה מדבקת בשום צורה. סכיזופרניה היא מחלה כרונית וזה אומר שמי שהיו לו שני התקפים נמצא בסיכון לקבל התקף גם בהמשך כי המחלה אינה חולפת לגמרי. אבל עם השנים הסיכון לכך יורד ואם אדם נמצא במצב של איזון טוב עם טיפול תרופתי במשך 10 שנים וממשיך ליטול אותו, הסיכון להחמרה הוא קטן. לסכיזופרניה יש גם מרכיב תורשתי. אדם שיש לו סכיזופרניה, יש בערך 10% סיכון שגם לילדיו תהיה סכיזופרניה (בעוד שבאוכלוסיה הכללית יש סיכון של 1%). למול זה עומדת השאלה מה הסיכוי שתמצאי פעמיים בן זוג מדהים, שאוהב אותך, את אוהבת אותו והוא גם אדם אחראי וכנה שמשתף אותך בצורה אמיתית בכל מה שאת צריכה לדעת לגביו, לא רק הדברים הטובים. חשוב לי גם להגיד לך, מעבר לנתונים שמסרתי לך, שהשאלה מה לעשות עם הנתונים האלה איננה שאלה רפואית ואין לדעתי תשובה נכונה אחת כללית. זו החלטה אישית, גדולה וחשובה.

מה עושים במצב שאחד מבני המשפחה סובל ממחלה, אובחן ולא מסכים להגיע לטיפולים נוספים אצל הפסיכיאטר? כמו כן החולה מתנגד ללקיחת תרופות. תודה

ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ. אם מחלתו גורמת לו להתנהגויות שמסכנות אותו או את הסובבים אותו או שגורמות להם סבל חמור והוא עדיין מסרב לטיפול, צריך לפנות לפסיכיאטר מחוזי ולבקש התערבות כפויה.

ההתנהגות לא פוגעת בסובבים אותו, אך אני חוששת שהמצב רק יחמיר. הוא כרגע שרוי בתקופת הדכאון הרבה זמן(לעומת המאניה שהייתה תקופה קצרה. האם יש טיפול לא תרופתי(אלטרנטיבי) שאפשר לעשות? הוא ממש מתנגד לתרופות מכל סוג שהן.

שלום, אני לוקחת כיום 8 מ"ג אדרונקס לטיפול בדיכאון, בנוסף לציפרלקס ולמוטריג'ין. משיחה עם המרכז הטרטולוגי הבנתי שאין מידע לגבי הבטיחות של אדרונקס בהיריון, מאחר וזו תרופה חדשה יחסית. השאלה- האם יש תרופה חלופית/מקבילה לאדרונקס, שנבדקה ונמצאה בטוחה לשימוש בהיריון? (במרכז הטרטולוגי לא ידעו לענות על השאלה הנ"ל. אצלם היה רק מידע ספציפי לפי שם התרופה) תודה!

שלום רב, כל התרופות שמנית חשודות בדרגה זו או אחרת ועלולות או לכל הפחות לא נשלל שהן יכולות לעשות בעיות בהריון. עם זאת עלייך לזכור שגם הפסקת תרופות יכולה להיות מסוכנות כי הידרדרות במצב הפסיכיאטרי יכולה גם היא לסכן את העובר. חשוב שתתייעצי על הנושא עם הפסיכיאטר המטפל כי השאלה היא מורכבת וההחלטה היא אישית.

לפני כשנה התחלתי לא לישון בלילה ולרעוד ולסבול מעור צורב, לאחר ניסיון בכדור וואבן ובונדרמין נשלחתי לנירולוג שקבע דיכאון וחרדה. הנירולוג נתן טיפול שרק הקאתי ושילשלתי ממנו. הטיפול שניתן במקום "רמוטיב" שבהתחלה הטיב אך לאחר מכן חזר האי שקט וחרדות על בסיס יומי. הטיפול הופסק וניתן במקומו ציפרלקס עם 2 לוריוון. כאשר הטיפול הזה הגיע למינון המקסימלי עברנו לסרוקסט לפני 9 שבועות, 3 שבועות החפיפה עם הציפרלקס היו גן עדן, מאז מזה 6 שבועות אני סובלת מבחילה לאורך כל היום. הרופא רשם לי פראמין וזה גרם לפירכוסים ורעידות ופיתח לי סחרחורת. לאחר מכן נרשם לי מודאל שרק החמיר את המצב. האם יכול להיות שהשינוי התרופתי לא עובד? ישנם ימים שאני עייפה ויכולה לישון ימים שלמים. האם יש טיפול לבחילות הללו?

שלום קרן, עניתי לך כבר ב- 24/9. האם יש שאלה נוספת?

למה יש לי מחשבות מפחידות? אני לא מצליחה להשתחרר מהם יש משהו שאני יכולה לעשות עד שהלך לטיפול ?

שלום ניקול, יש כל מיני סוגים של מחשבות מפחידות. כדי לדעת ממה הן נובעות ואיך לטפל בהן צריך שתפני לאבחון וייעוץ פסיכיאטרי.

שיקרה לי משהו רע חרדה משתקת לאבד שליטה לאבד את עצמי

שנים יש לי חרדות שעברו עי טיפול בסרוקסט עכשיו סיגל שהחרדות חזרו הרופא אמר לי לעלות את המינון בעוד חצי כדור למשך שלושה חודשים

שלום ניקול, המידע הנוסף עוזר. נשמע שיש לך הפרעת חרדה, אני מסיק זאת בין השאר כי הטיפול בסרוקסט עזר. נראה לי שיש לך מחשבות שיקרה לך משהו רע ותאבדי שליטה על עצמך ושעצם קיומן של המחשבות האלה מטריד אותך. האם זה נכון? אם כן- העלאת מינון הסרוקסט היא פעולה בכיוון הנכון. אם התרופה עזרה עד כה, סביר שהעלאת המינון תעזור יותר. חרדות מהסוג הזה (שוב, בהנהח שאני צודק והבנתי אותך נכון), דורשות לרוב מינון סרוקסט של יותר מכדור אחד ליום. רק שלוקח לתרופה חודש-חודשיים ואפילו שלושה להגיע למלוא ההשפעה.

האלן ד"ר. קוראים לי שון אני בן 22 מצפון הארץ. לאחר שימוש בשם ה m.d חוויתי צלילות שכמותה לא חוויתי המון זמן. הרגשתי כמו בן אדם. אני נושא איתי את צלקות מן העבר שההורים שלי דאגו לי שאני לא ישכח, או בעצם כן. קצת ציניות. אני באיבחון עצמי מצאתי את עצמי לוקה בDepersonalization Disorder או בעיברית נתק מן העצמי. תחושת "הערפל" שקיים כמעט תמיד אצלי במיוד בשנים האחרונות מתחיל לתסכל אותי מאוד. אחרי חקירה עמוקה אני חושב להתחיל טיפול,אבל אין באמת טיפול שיכול לעזור לאנשים עם הפרעה מסוג זה. ולכן אני שוקל להתחיל טיפל עם M.D כל בוקר כמה טיפות על מנת לאפשר למח להשתחחר ולהוריד את כל המחסומים /הוא יצר לעצמו כמיגננה. יש לציין שאני לא זוכר הרבה מהתקופה ההיא ורק עצם המחשב לנסות להזכר מציפה אותי בעצב עמוק וחונק אותי. נכון שזו לא "התרופאה "הכי מומלצת אבל עקב חוסר יכולתה של הרפואה האלטרנטיבית לטיפול הפרעה מסוג זה,זו ניראת לי הדרך הכי נכונה. אני מה דעתך על כך ד"ר

שלום שון, מה זה MD? האם זה קיצור של MDMA? MDMA או אקסטזי, הוא סם רחוב ממשפחת האמפטאמינים. נטילה שלו יכולה לגרום תחושות דומות למה שאתה מתאר. כמו כל דבר בחיים, גם לזה יש מחיר: סם זה יכול לגרום בטווח הקצר להתייבשות, חום ועלייה בקצב הלב בצורה שיכולה להיות מסוכנת, כולל סכנת חיים. בטווח הארוך, סם זה גורם לפגיעה בתאי עצב שחומר ההעברה העצבי שמשמש אותם הוא סרוטונין. זה יכול לגרום שינויים מנטליים כמו דיכאון, שאינם תמיד הפיכים. אינני בטוח שמה שיש לך זה דפרסונליזציה. אולי יש לך PTSD (תסמונת פוסט-טראומטית) בעקבות הטראומות שעברת? דפרסונליזציה יכולה להיות חלק מ- PTSD. ל- PTSD יש גם טיפול פסיכולוגי אפקטיבי שיכול להפחית מאד ואף לרפא. חשוב מאד שתפנה לייעוץ עם פסיכיאטר ולא תכה במוחך עוד יותר עם רעלים כמו אקסטזי.

שלום רב, בת 64, בבדיקת מעבדת שינה ניתנה אבחנה של הפרעות תנועה בדרגת קושי בינונית עד קשה. זו הובילה להצעה ליטול את התרופה t.Miro 7.5mg. כמנה התחלתית. במהלך 4 שנים נטלתי ציפראמיל 10 מג בהמלצת גניקולוג בעקבות תופעות של חרדה. יוחס לבעיות גיל המעבר. ווסת אחרונה בגיל 58. תרופה זו מגבירה את התופעה של רגליים רגיזות כפי שהתברר. ציפראמיל הופסק בהדרגה, כעת כחודש וחצי ללא כל טיפול תרופתי. אין לי תופעות חרדה. נשארו הפרעות התנועה בלילה אך בחומרה פחותה במעט. לאחרונה אני מגיבה מהר מהרגיל בבכי לטריגרים של החיים. הומלץ מינון נמוך של מירו מאחר ותרופה בשם קלונקס גרמה לתגובה קשה של זומבי...עייפות, ירידה בחיוניות. מבקשת לציין שאני עוסקת בספורט יומיומי:שחיה. אופניים( אין לי מכונית) וחוגים - יוגה, פילאטיס. מקבלת20mg t. Losec T.Crestor 10mg. : רמת כולסטרול קרובה לנורמה בעקבות הטיפול (מינון הופחת בשל כאבי שרירים), HDL בגבול תחתון של הנורמה. אני חוששת לקחת את התרופה: פוחדת מתגובות של ירידה במוטיבציה, עייפות, פגיעה בזיכרון. אשמח לקבל חוות דעת נוספת פסיכיאטרית הכותבת - אחות גימלאית, תואר שני במדעי הבריאות -אפידמיולוגיה. תודה מראש תמי

שלום תמי, לא הבנתי: איזה הפרעת תנועה אובחנה אצלך? יש תסמונת נוירולוגית בשם restless leg syndrome, שלעיתים קוראים לה תסמונת irritable leg syndrome שמתאפיינת בעיקר באי שקט ברגלים, שמופיע במצב מנוחה, בעיקר לפני שינה, מלווה בתחושת אי נוחות או כאב. האם זו התסמונת שאבחנו אצלך?

שלום רב חלך, ד"ר ברקאי ראשית - תודה על מענה מהיר, כל הכבוד בדו"ח מעבדת שינה נרשם: סובלת מתנועות רגליים מחזוריות בדרגת חומרה בינונית - קשה. ניצפו 265 תנועות שמתוכן 156 גרמו ליקיצות. מדדי החומרה של התסמונות הם PLMI 40.5 , PLMAI - 23.9. הומלץ על T CLONEX 0.5 חצי שעה לפני שינה גם אני הייתי בטוחה שנים שמדובר ב RESTLESS LEG התסמונת אצלי מתבטאת באי שקט ברגליים בעיקר כאשר אני עייפה. הירדמות תקינה אך מתעוררת מספר פעמים וייתכן שטיפול סימפטומטי נגד כאבים בעיקר אקמול פורטה, מרגיע לעיתים לכמה זמן . לא לכל הלילה. תמי תמי

שלום לד"ר ברקאי, בעקבות חרדות ודיכאון התחלתי לטפל בציפרלקס. על פי הוראות הרופא במשך שבוע ב-5 מ"ג + אלפרליד 0.25. כעבור שבוע עליתי ל-10 מ"ג והמשכתי עוד שבוע עם האלפרליד. ההטבה הייתה הדרגתית וכעבור 5 שבועות הרגשתי נפלא. אז חלה נסיגה משום מה והרופא העלה לי ל-15 מ"ג.אני נוטלת כבר שבוע 15 מ"ג ועדיין אין שום שיפור. אדגיש כי לא חזרתי למצב ההתחלתי ואני מתפקדת, אולם מצב הרוח ירוד מאוד ואין לי תיאבון. האם נדרש עוד זמן עם ה-15 מ"ג עד שאגיע להתייצבות? הרי כבר הרגשתי מצוין לפני הנסיגה. אשמח לקבל תשובתך.

שלום שפרה, לשאלתך: האם נדרש עוד זמן עם ה-15 מ"ג עד שאגיע להתייצבות? כן. צריך 2-4 שבועות לאחר תחילת טיפול או העלאת מינון כדי לראות את ההשפעה.

תודה רבה ד"ר ברקאי, יש בכך מסר מרגיע מאוד.

איזה תרופה נותנים לסימום בבית חולים פסיכיאטרי ומדוע נותנים אותה שאלה נוספת כמה זמן לוקח עד שהכדור משפיע השפעה מלאה ואם הוא בכלל לא השפיע מה זה אומר איך יתכן שמי שניסתה להתאבד אושפזה רק שבוע ואני אושפזתי 70 יום מה לגבי איומים במכות בבית החולים אם לא אתקלח מהר איומים לאשפוז ממושך בבית חולים פסיכיאטרי איומים לאשפוז במחלקה סגורה אם לא אקח כדורים איומים אם אברח יחפשו אותי ואין אפשרות לטיפול במסגרת אחרת מחוץ לבית החולים לעג אתה חשבת שאתה צריך להיות במחלקה פתוחה אבל המקום המתאים בשבילך הוא מחלקה סגורה איך יתכן שהייתי 66 יום ללא מצב פסיכוטי פעיל ללא שום מחשבה לא הגיונית ללא מסוכנות וללא מצב שאיני יכול לדאוג לצרכיי הבסיסיים ובכל זאת אושפזתי לצרכי שיקום מה זה הקשקוש הזה היו לי מחלות ברקע 18 שנים קודם מדוע נשלחתי לעבוד במפעל מוגן מי קבע שאני נכה שאינו יכול לעבוד עקב מצבו הנפשי

שלום תומר, אתה לא מעלה שאלות אלא טענות, כלפי מי שאשפז אותך, מי שאבחן את מצבך ומי שטיפל בך. אתה צריך לבקש תשובות לטענות האלה, ממי שכלפיו הן מופנות.

אני נמצא במצב מסוים שלמעשה לא מצאתי דרך או כיוון שיוביל לפתרון במישור האישי בעניין עבודתי. ומשהו העלה בפני יתכנות שאני למעשה נמצא בסביבה שותפות עם אנשים עם הפרעה אנטי סוציאלית. ולמעשה זו הבעיה. אודה אם תענה לי האם זה נראה שזו אבחנה נכונה. וא כן מה ניתן לעשות. זה הספור. לפני מספר שנים התחברתי עיסקית עם פרויקט ומחויבות מקצועית לאנשי מקצוע ביחד. הם האחראים מול הלקוחות עיסקית א ל החלק המקצועי שלי ייחודי בפרויקט. מבלי להגזים החלק שלי הוא שיוצר את עקרון העמידה בסיום מוצלח של הפרויקט בכל שלביו. הבעיה שהשותפים שנושאים הלכה למעשה באחריות ממש לא אכפת להם כלפי חוץ ממה שקורה. אני יודע שהם האחראים אבל יודע שלמעשה זה בידי. זה מלכודת בלתי אפשרית. ערכית קשה לקום ןללכת. המצב האישי איתם הוא בלתי נסבל עבורי נפשית. נתק כמעט מוחלט. הם מחכים שאני יעשה ועסוקים בדברים אחרים. אני נפשית הייתי שמח להעלם בבת אחת מהפרויקט. בתסריטים שלי כל ניתוק יביא תסבוכת קשה יותר לכולם ויחזור כבומרנג. מרכיב קשה בהחלטות הוא הרגשת המחויבות שלי מבחינה ערכית ללקוחות ולפרויקט. כלל לא פחד מבחינה כספית וכו. גם בניתוח עיסקי קר נראה שהפתרון הנכון הוא לתת לדברים להתקדם אפילו לאט וכך להמשיך. אלא שזה נוגד את האופי שלי. אני רגיל להתלהבות שתוף נמרצות. כאן זה גוסס אבל מחוייב. זה ממש כמו תחושת חי מת. זה לא נותן לי מנוחה זה גז וברקס יחד גוזל אנרגיה נפשית בעיקר חוסר האכפתיות שלהם. נכון עדין הכי נכון בעיקר איתם וגםמקצועית ועלות זמן תועלת כוולים זה להתנהל כמו שזה ולהמשיך. בדקתי כמה כיוונים ליציאה זה יצור יותר לחץ עלי מהיום. אבל כיום זה לחץ סמוי שהרס את חווית החיים המקצועית שלי. ופשוט הורידה את ההנאה. הייתי רוצה לצאת מזה. הבעיה שגם בכסף לא ניתן. אני נזהר לא לעשות צעד שיכביד יותר עלי מעכשיו. כי כרגע יש סטרס סמוי אבל יציב. אין לי כל דרך נראית לפתרון. זה שיתוק. הרגשה נוראה. כאשר ניסיתי לשנות תהליכים זה החמיר את תגובתם ויצר לחץ נוסף עלי. שקלתי אם מי להתיעץ. ניסיתי לכוון איש עיסקי או פסיכולוג עיסקי. כי הבנתי שיש מרכיב נפשי וגם הבנה עיסקית. אני מתלבט בעיקר בשאלה עד כמה המחויבות אישית שקולה לנזק המתמשך שאני גורם לעצמי. ו בעיקר שהפנו את תשומת ליבי שאני עובד עם פסיכופטים כאופי בסיסי. ניסיתי להעמיק הסמפטומים תואמים. וכמובן שנצול הדחף שלי למחויבות תואם את ההתלבשות על אישיותי. אודה על התיחסות. 

שלום דניאללי, הלבטים שלך יכולים אולי לקבל מענה בהתייעצות עם פסיכותרפיסט. כדאי שתפנה להתייעצות. אינני יכול לתת במסגרת הפורום הזה תשובה מפורטת יותר.

שלום רב, ברצוני לשאול שאלה מזה כשנתיים אני מקבלת לטיול בדו קטוביות, תרופות בינהן גם למיקטל במינון של 100 מ"ג, שמאוד עוזרת לי למצב רוח יציב. לאחרונה קופת חולים כללית אינה מאשרת את התרופה הזו, אלא רק את התרופה הגינרית למוטריגין. אני מאוד חוששת לשנות ללמוטריגין. האם תרופה זו שונה מלמיקטל ? האם יש סיכוי שהיא לא תשפיעה עלי כמו הלמיקטל שמאוד עוזר לי. אבקש את תשובתך. בתודה רינה לוי

שלום רינה, לשאלותייך: אם תרופה זו שונה מלמיקטל ? אותו חומר פעיל, יצרן שונה. האם יש סיכוי שהיא לא תשפיעה עלי כמו הלמיקטל שמאוד עוזר לי? לא. סביר להניח שהיא תשפיע עלייך אותו דבר. אם לא, אני חושב שזכותך לדרוש לחזור לטיפול המקורי, לפי חוזר מנכ"ל משרדה הבריאות 2/99 שקובע: "אין להחליף תרופות משיקולי עלות בחולים בהם כבר הושג איזון תרפויטי". אינני יודע אם מעבר לתחליף שמכיל אותו חומר פעיל נקרא "החלפה", אם המעבר לא עושה בעיות. אבל אם כן נהיות בעיות- אני חושב שהקופה צריכה להחזיר אותך לתרופה שעזרה לך והתאימה לך.

בשנה האחרונה ניסיתי להתאבד שש פעמים הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים כל הניסיונות היו עי בליעת כדורים בכמות גדולה ( מעל 60 כדורים והיו פעמיים שלקחתי 150) בפעם האחרונה לקחתי 50 כדורי אקמול והגעתי לבית החולים עם הרעלת אקמול ונתנו לי פחם פעיל ועוד משהו לניקוי הקיבה , עכשיו יש לי 70 כדורי דקסמול ואני שוקלת לקחת אותם מתי שהוא שיהיה לי צורך . הפעם איש לא יידע . אני יודעת שאני לא יכולה למות מהכמות הזו ובטח שלא מדקסמול , אך אני יכולה לפגוע לעצמי בכבד , דבר שלא מעניין אותי . הבעיה היא אחת , אני חושבת שאני בהריון בשבוע רביעי , ואני לא רוצה לפגוע בעובר .

שלום לוטן, ראשית אני צריך להגיד לך שיש לך טעות גדולה: אפשר בהחלט למות מ- 70 כדורי דקסמול, כי כמות כזו יכולה להרוס את הכבד לחלוטין, לא רק לפגוע בו. אם זה קורה אז מדובר במוות איטי ומלא ייסורים וכמובן שהעובר יילך איתך, כי הכבד שלך הוא איבר חיוני לשניכם. לוטן, האם פנית בשנה האחרונה לטיפול? הניסיון מלמד שרוב המצבים הפסיכיאטריים שגורמים לאובדנות ניתנים לטיפול ואם לא ניסית (וגם אם כן), חשוב לנסות. יש אפשרות לקבל מענה חרום טלפוני בער"ן וגופים אחרים. אפשר גם שתפני לחדר מיון לבדיקה פסיכיאטרית דחופה.

הייתי בבדיקה פסיכיאטרית אין ספור פעמים בשנה האחרונה , כל הפסיכיאטרים טענו שאין צורך באשפוז כפוי למרות שניסיתי להתאבד כל כמה חודשים , אשפזתי את עצמי בטירה חמש פעמים ובכל האשפוזים שחררו אותי לאחר חמישה - שבעה ימים .כעט אני מטופלת אצל פסיכיאטרית דרך קופת חולים כבר מהניסיון האובדני הראשון . בכל פגישה אני אומרת לה שהכל בסדר , ושאני לא יעשה לעצמי כלום . אני אובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית , בעיות הסתגלות ובעבר אנורקסיה חמורה ( הגעתי ל32 קילו על 160) אך יצאתי מזה וכעת אני בהשמנת יתר ובהפרעות אכילה רגישויות .

שלום לוטן, הטיפול העיקרי להפרעת אישיות גבולית הוא טיפול פסיכולוגי ולא תרופתי. חשוב שהטיפול יהיה בשיטה שהוכיחה את עצמה כיעילה להפרעה זו. יש כמה שיטות טיפול כאלה. הנפוצה ביותר נקראת טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). יש כמה מסגרות טיפול פרטיות וציבוריות שמתמחות בשיטת טיפול זו. תשאלי את הפסיכיאטרית שלך מה היא יודעת על מסגרת כזו באזור הצפון.

לפי המצב שאת מתארת את חייבת עזרה. אם אשפזת את עצמך אינספור פעמים בטירה, סביר להניח שאת עדיין לא מקבלת את העזרה שאת זקוקה לה. יש היום המון מרפאות פרטיות טובות כמו זו של פרופ' לבקוביץ ורבות נוספות. אל תתייאשי וטפלי בעצמך לפני שאת יולדת. למענך ולמען ילדך

בן הזוג שלי "סוחב" מדי פעם מוצרים, ואין לו בעיה כספית חמורה, לא מזמן הוא נתפס בנוכחותי כשמוצרים בכיסיו האם זה הצורך לחפש ריגושים או שזוהי קלפטומניה? איך אפשר להבדיל ולדעת? האם זה בר טיפול? אם כן, איך ואיזה? האם יש סיכוי שזה יחמיר ויתדרדר לכיוונים אחרים? הוא טוען שהוא יפסיק, אנחנו אמורים להתחתן וזה דבר שצריך לקחת בחשבון אני אשמח לתגובה מהירה! תודה!

שלום רב, השאלות ששאלת הן רלוונטיות מאד אם אתם הולכים לקשר רציני. אין דרך לענות עליהן בלי בדיקה פסיכיאטרית. כיוון שיש באופן ברור לבן הזוג שלך התנהגויות חריגות, זה לגמרי סביר לבקש ממנו שיפנה לבדיקה פסיכיאטרית ואבחון ושיאפשר לך לקבל את תוצאות האבחון ולדבר עם הפסיכיאטר ולשאול אותו את כל השאלות שהפנית אליי.

יש דרך מקובלת לפנות לייעוץ פסיכיאטרי? זה דורש הפניה מיוחדת?

שלום , אני חייל והצלחתי להתגבר על המחשבות באופן עצמאי וגם על ידי שימוש בספר " להתגבר על מחשבות טורדניות " הפסיכיאטר בבסיס אומר שעדיף שאני אקח תרופות גם עכשיו האם זה רלוונטי ?

שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.

האם ביישנות התמוטטות עצבים או ocd מחשבתי נחשבות למחלות מסכנות חיים ומה הטיפול לביישנות שאלות נוספות האם קיימת מחלה זמנית או למשל שהכדורים לא משפיעים על מחשבה לא נכונה אבל שהבעיה נפתרת אז הכדורים כן מונעים הופעת מחשבה חדשה אני עדיין ללא כדורים ומרגיש מצוין האם קיימת בדיקה שיכולה להוכיח שהמחלה לא קיימת או בנסיגה לזמן ממושך תודה

שלום תומר, אבחנות לא גורמות לסיכון חיים, אלא מחשבות והתנהגויות. אם יש לך מחשבות על התאבדות ואם היו לך התנהגויות אובדניות חשוב שתפנה להתייעצות פסיכיאטרית באופן דחוף. מאד יכול להיות שיש מה לעשות. ייתכן גם שחלק מהשאלות שיש לך (לא כולן) יקבלו מענה בהתייעצות כזו והחרדה שאולי יש לך, תוקל קצת.

ברור שמחשבות גורמות לסיכון חיים הייתי זקוק לטיפול פסיכיאטרי דחוף ואפילו אשפוז בגלל הדכאון והמחשבות שהיו לי במשך כחודש אבל סיפרתי בעבר על רשלנות של 2מרפאות לבריאות הנפש שסירבו לטפל בי ורשלנות חמורה של בית החולים שסירב לאשפז אותי אותי ולא הזמין פסיכיאטר לטיפול דחוף במקרה שלי סיפרתי על הרשלנות החמורה של משפחתי שסבלתי מהתקף חרדה קשה ומנעו ממני להגיע לבית החולים ביקשתי פסיכיאטר פרטי אבל אף אחד לא עזר לי להגיע לרופא כזה אין לי מחשבות אובדניות ואין לי חרדה אבל הייתי מסוכן ביותר לעצמי בדרגה הגבוהה ביותר שקיימת ולא טופלתי כל אדם אחר במצבי היה מזמן שם קץ לחייו בגלל מה שעברתי לצערי אין לי את האומץ לשים קץ לחיי הלוואי ובעתיד בשעת הצורך אמצא מישהו שיעזור לי לשים קץ לחיי סיפרתי לעיתונים לרדיו לטלויזיה ולאינטרנט מה שעבר עליי אבל זה לא מעניין אף אחד לא קיים חולה בארץ או בעולם שעבר מה שעברתי בגלל מסוכנות הגבוהה ביותר שקיימת חליתי ב-86 לא טופלתי חליתי ב-91 לא טופלתי ב-92 הגעתי למצב של מסוכנות הגבוהה ביותר ולא טופלתי וחליתי שוב ב-2009 ורק אז טופלתי כי הוכרתי רשמית כחולה עקב אשפוז כפוי לא מוצדק

האם אפשר לחוות לרגע אחד את החוויה של חולים סכיזופרנים באמצעות סמים? מעניין אותי איך הם מרגישים איך הם תופסים תמציאות איזה חושים יש להם איזה ראיה יש להם על מה הם חושבים?

לא מציע לך לנסות סמים זה יכול להוביל למצב פסיכוטי כלומר למשל אדם מדבר שטויות ללא הפסקה אדם יכול לראות דברים שלא קיימים או לשמוע קולות שאומרים לו לעשות דברים שמסכנים אותו או לחשוב מחשבות שאין להן ביסוס במציאות אדם עלול להיות מסוכן לעצמו או לאחרים יכול להיות דיכאון עמוק או התקף חרדה קשה או מצב שהוא מרגיש שהוא מתפצל לשני אנשים בשני מקומות שונים

שאני מעשן נייס גאי אני חווה את כל התסמינים של חולים סיכזופרנים שומע קולות, הזיות ,חושים אחרים ,מחשבות שווא,חרדה חברתית, פחדים, פרנויות,מחשבות שאין להם בסיס במציאות,האם החיים של חולים סכיזופרנים זה כמו הסטלה שאני מקבל מנייס גאי??

שלום רב, סמים ממשפחת הקנבינואידים (כמו למשל "נייס גאי"), אכן נותנים כנראה חוויה דומה לסכיזופרניה. הבעיה שהקנבינואידים, מכל הסמים, יוצרים את הסיכון הכי גדול שאכן תהיה לך סכיזופרניה ולא רק חוויה כאילו. זאת למרות שיש כמה סמים אחרים שגם הם יוצרים סיכון משמעותי ללקות במחלה זו או דומות לה.

שלום, כיום אני לוקחת ואיפקס xr במינון 225 לטיפול בדיכאון, יש הטבה אך לא מספקת, לפני זה הייתי על ציפרלקס אשר עבד פחות טוב מהואיפקס. השאלה שלי היא כזאת, אם כדור ממשפחה מסויימת לדוגמא SNRI לא עבד מספיק טוב בשבילי, האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? הדיכאון שלי מאופיין בעייפות קיצונית, מה לפי דעתך צריך להיות הצעד הבא שלי, יצא בסוף יותר משאלה אחת.. תודה מראש

שלום סויה, זה בסדר. מותר יותר משאלה אחת, באותו כסף :) לשאלותייך: האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? כן. אך קודם הייתי מנסה להעלות את מינון הויאפקס עד 300 מ"ג, אם אין לך תופעות לוואי במינון הנוכחי. זאת כיוון שאת כותבת שהוא מועיל חלקית לפחות ובכל אופן- מועיל יותר מהתרופה הקודמת. תרופה שמביאה תועלת, לא מוותרים עליה לפני שממצים עד הסוף את האפשרויות איתה. הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? מנגנון הפעולה של ויאפקס, סימבאלתה ואיקסל דומה אך יש גם הבדלים בין התרופות. הניסיון הקליני גם הוא מלמד שיש פעמים רבות תועלת במעבר מתרופה לתרופה ששתיהן מאותה משפחה, למרות שאין לזה הסבר ביוכימי ברור. דיכאון עם עייפות קיצונית יכול להגיב לתרופה ממשפחת ה- SNRI. יש המאמינים, אף שאין לזה ראיות טובות, שתרופות שמשפיעות בעיקר על נוראדרנלין כמו אדרונקס (החומר הפעיל reboxetine), מלודיל (החומר הפעיל maprotiline), או דפרקסן (החומר הפעיל desipramine), יכולות לעזור לדיכאון עם עייפות קיצונית. כדאי שתתייעצי על כך עם הפסיכיאטר המטפל. קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? אינני יודע בדיוק. יש כדורים שעובדים במנגנונים ביוכימיים שונים מאד זה מזה, אך מצד שני הם עושים אותה השפעה מבחינת החוויה הסוביקטיבית של האדם שנוטל אותם. אז האם זה אומר שהם עובדים באותו מקום במוח או במקומות שונים. אני לא יודע בדיוק.

אדם הלוקה בנפשו המציג את עצמו ברבים וכותב על עצמו ברבים כמו: "עשינו", "נסענו", "לקחנו" וכד'. איך אפשר לפרש התנהגות כזאת? תודה

שלום דנה, אין לי מושג. אי אפשר אפילו להתחיל לדון באבחנה פסיכיאטרית על סמך נתון בודד כזה.

רציתי לדעת האם רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית, והאם הוא בהכרח פוגע בזקפה ובחשק המיני?

שלום דרור, רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית. הוא יכול לפגוע בזקפה ובחשק המיני אך זה בהחלט לא קורה בהכרח. לרוב האנשים שנוטלים רסיטל אין בעיות בתפקוד המיני בגלל התרופה. גם בין אלה שיש להם בעיות בתפקוד המיני בגלל רסיטל, ברוב המקרים זו פגיעה באורגזמה (יותר קשה לגמור ויותר קשה להגיע לשפיכה) ולא פגיעה בזקפה או בחשק.

ידידה מאוד טובה שלי כבר שנים, חושבת כל פעם האם כן או לא ללכת לטיפול, כי חושבת שאין מענה לבעיותיה. שנים ארוכות היא סובל מחוסר אמפתיה לאנשים שלא מהמעגל הראשון, חוסר סבלנות (מתעצבנת מהר) מכולם, משקרת הרבה שהיא חסרת סבלנות, קשרים רציניים מחזיקים מעמד אבל תמיד נגמרים שהצד השני מאוד פגוע. לעומת זאת היא מצליחה בחיים, צוחקת עם מי שאוהבת, נהנת מהחיים, לא עבריינית, מראה חמלה לפעמים, חכמה מאוד וציונים טובים. יודע שבילדותה האם סבלה מדיכאון. מפריע לה ולי כחבר קרוב מאוד הבעיות. האם יש סיכוי לעזרה? כיוון מה הבעיה? (לא מחפש התחייבות לאבחנה :) ) תודה!

שלום גיא, אני מבין שלחברתך יש התנהגויות שמפריעות לה ונראות גם לך בעייתיות. אבל קשה לי לי להבין מה בדיוק העניין. זה לא מפתיע. לא זו בלבד שאי אפשר לתת ייעוץ או אבחון פסיכיטיאטרי על סמך הודעה בפורום, אלא גם צריך שהיא תפנה בעצמה. אמור לידידתך שאם היא רוצה לבדוק אם יש או אין מענה לבעיות שמטרידות אותה, היא צריכה לפנות להתייעצות ואבחון אצל פסיכיאטר.

שלום, בין ואיפקס,סימבלטה ואיקסל, איזה כדור משפיע יותר על הנוראדרנלין יותר מאשר על סירטונין, והאם יש עדיפות לפי הניסיון האישי שלך בינהם

שלום סויה, סימבאלתה ואיקסל משפיעים על נוראדרנלין וסרוטונין בצורה מאוזנת (50%/50% בערך). ויאפקס נוטה לטובת סרוטונין במינון נמוך ונהיה מאוזן במינון גבוה. לגבי עדיפות- השיקול תלוי בכמה גורמים וחשוב שתתיעץ/י על זה עם פסיכיאטר

שלום דוקטור. אני נוטלת מינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום. לעיתים רחוקות נוטלת לוריוון ברגעים נחוצים. אני מרגישה מאוד טוב עם הציפרלקס, אבל, לאחרונה אני מרגישה שהתפזרתי. כלומר...עושה דברים בחיי שלא מתאימים לבחורה משכילה בת גילי (28). אני מרגישה שלאחר מערכת היחסים החנוקה האחרונה שהייתי בה, אני צריכה לפרוץ גבולות ולנצל את ה"חופש". כמובן, שכולם מסביבי לוחצים עליי להתחתן ואני לא ממש יודעת אם אני רוצה. זה די מפחיד אותי. אני אשמח לעזרתך. ואשמח לדעת אם הכדורים הם אלה שגורמים לי אובר ביטחון וחוסר טקט וביישנות מוחלטת. תודה דוקטור

שלו שושית, ציפרלקס הוא תרופה נוגדת דיכאון. כל התרופות נוגדות הדיכאון אמורות להעלות את מצב הרוח ועלולות להעלות אותו יותר מידי. אם לא משגיחים זה יכול אפילו להגיע עד כדי מצב של כעין מאניה, שזה די מסוכן, אף כי נדיר. חשוב לכן שתהיי בקשר עם הפסיכיאטר המטפל כדי להעריך ולאבחן את שינויי ההתנהגות שמצאת אצל עצמך ולהחליט מה לעשות עם הטיפול שלך. במאמר מוסגר אגיד שמינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום הוא מינון גבוה.

שלום, האם לתחליפי הציפרלקס בשמות הגנריים האחרים יש תופעות לוואי שונות כאשר מתחילים לקחת את הכדורים?

ככל שידוע לי- התחליפים הם שקולים ותופעות הלוואי הצפויות של כל התכשירים של חומר פעיל זה, דומות.

ראיתי שלציפרלקס יכולה להיות נטייה אובדנית ויש לי שאלה....במידה וזו תהיה תופעת הלוואי שאסבול ממנה(חשוב לציין שלעולם לא הייתה לי נטייה אובדנית אני בת 42 -אני סובלת ממחשבות כפיתיות, דכדוך, המון חרדות ושינויים קיצוניים במצבי הרוח). האם מרגישים שזה הולך להגיע הנטייה האובדנית-ולא כבר מאוחר מידי...כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? שוב בברכת מועדים לשמחה, טלי

שלום טלי, ראשית עליי להגיד שלדעתי יש מספיק ראיות בספרות המקצועית כדי להגיד שהאזהרה שציפרלקס (ושאר התרופות ממשפחת ה- SSRI) גורם לאובדנות, אינה נכונה. או שגם אם היא נכונה אצל אנשים מסויימים, שיעור המקרים בהם ציפרלקס מפחית או מונע אובדנות, רב יותר. לשאלותייך הנוספות: כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? אובדנות, כמו אהבה, כשהיא מגיעה- אז יודעים. וברצינות: דחף אובדני כמעט לעולם אינו דבר פתאומי, אלא מתפתח בהדרגה. התסריט שאולי יש לך שפתאום בלי שהיו לך כל סימנים מקדימים, תמצאי את עצמך באמצע ניסיון התאבדות אינו מהלך רגיל. ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? תופעות לוואי גופניות ומנטליות כאחד דועכות לרוב לאחר כמה שבועות, אך לא תמיד. אם הן אינן חולפות והן בלתי נסבלות, אז סימן שהתרופה לא מתאימה. הניסיון של כ- 15 שנות טיפול במיליוני מטופלים בעולם שנוטלים ציפרלקס מראה שאין ככל הנראה נזקים בלתי הפיכים שתרופה זו גורמת. כלומר דבר אחד בטוח- אם תפסיקי את התרופה- כל השפעותיה הטובות והרעות כאחד, ייפסקו.