פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

האם דיכאון עמוק שלא מטופל גורם לפריצת מחלת נפש כי יום אחרי שהדיכאון חלף הוא התחלף בהרגשה מוזרה מעין היי ובערב התפרצה המחלה מה גורם למחשבה לא נכונה להופיע במוח לא המחשבה מסוכנת אלא האמונה בה מפעילה את המחלה התהליך ארך חצי שנה עד התפרצות המחלה האם מצב גופני יכול לגרום למחלת נפש האם תקיפה חבלנית גורמת למחלת נפש האם התעללות רגשית או פיזית גורמת להתפרצות המחלה תודה

שלום תומר, אינני בטוח בדיוק מה היא מחלת נפש. או אפילו מה היא בדיוק נפש. אנשים שונים מתכוונים לדברים שונים בביטויים האלה. אני מעדיף את המונח מחלה פסיכיאטרית. התעללות רגשית ופיסית יכולה לגרום או לתרום לגרימתן של כמה מחלות פסיכיאטריות.

לפי מה שאני קוראת אומרים שיש הבדל בן הציפרלקס לאסטו אחרי תקופה ארוכה של אסטו והפסקה של חמישה חודשים חזרתי יומים לחצי כדור אסטו ואז החלטתי לקחת ציפרלקס האם זה מהווה בעיה.?

לפי ניסיוני אין בדרך כלל בעיות במעבר מציפרלקס לאסטו ולהיפך.

לפני כ-8 חודשים התחלתי שימוש בציפרלקס, בסה"כ התרופה היטיבה עימי אך לא יכולתי לסבול את העובדה שעליתי בעיקבותיה 5 ק"ג היות וכל חיי אני בדיאטות ונלחמת על כל גרם. אי לכך החליפה לי הרופאה הפסיכיאטרית המטפלת לאדרונקס. אני נוטלת את הכדור כבר 6 ימים, תחילה במקביל לציפרלקס במינון נמוך יותר ולאט לאט הפסקתי את הציפרלקס ומשתמשת רק באדרונקס, אך לצערי כבר מהיום הראשון שאני נוטלת אותו אני סובלת מעצירות חריפה... ביום יום אוכלת המון ירקות, 2 פירות ובשר. מה ניתן לעשות? והאם התופעה מוכרת/עוברת?

שלום רב, עצירות היא תופעת לוואי ידועה ומוכרת של אדרונקס. לרוב היא חולפת אך לעיתים לא וצריך להוריד מינון או אפילו להפסיק את התרופה לגמרי.

שלום אני בן 23 עברתי התקפי חרדה ומחשבות טורדניות לפני 7 חודשים אני מטופל בריספירידאל וציפרלקס אצל פסיכיאטרית היום אני סובל מהתנתקויות מהמציאות וחוסר ריכוז וחשיבה קיצוניות זה מתבטא בחוסר יכולת לדבר, לחשוב, להקשיב. ושאני מסתכל על בני אדם הם נראים לי מוזרים. וזה קורה כל הזמן למעט שעה שעתיים ביום ולפעמים אני עובר יומיים שלושה שהם נטולים מהבעיות האלה. זאת הרגשה שאני לא חיי ושיש 10 % מציאות שאני נאחז בהם בכל הכוח כדי לעבור את הימים האלה בין אם זה בעבודה או בחברת אנשים. אני עובר את הבעיות האלה כבר כמה חודשים והפסיכיאטרית מעלה ומורידה במינון פה ושם ולא עוזר לאיזה בעיה נפשית קשורים הסימפטומים האלה ? האם יש טיפול תרופתי מתאים ? כי הפסיכיאטרית שלי לא ממש נותנת תשובות לשאלות האלה

שלום אלי, אינני יודע, אבל התיאור שנתת, אף שהוא מדוייק וברור, משאיר שאלה גדולה- מה המצב הפסיכיאטרי שגורם אותו. אני יכול לדמיין לעצמי, לפי התיאור שנתת שהפסיכיאטרית המטפלת, למרות הכרותה איתך לא בטוחה לגמרי מה האבחנה. כדאי שתדון איתה על זה באופן פתוח ותשקלו כיצד להתקדם לקראת אבחנה וטיפול יעילים.

האם יש אפשרות לנזק מוחי ומצד שני אין מצב פסיכוטי למרות הפסקת התרופות שאלה נוספת האם מחלה שנגרמת בגלל מחשבה לא נכונה והמחלה הופכת להיות פעילה בגלל האמונה במחשבה זאת ניתנת לריפוי בניגוד למחלות אחרות אם התרופות אמורות למנוע התקף פסיכוטי והחמרת המחלה מדוע אחרי שנה נגרם נזק מוחי ולסיום הייתה מחשבה לא נכונה והתרופות כלל לא השפיעו רק המציאות העלימה את המחשבה הזאת מה זה אומר תודה

שלום רב, אני מצטער אבל אינני יודע מה התשובה לשאלתך. כל טוב.

האם העלאה במינון יכול לגרום לתופעות לוואי? אני כבר כמה שנים משתמשת בסרוקסט 20 מ ג בזמן האחרון החרדות חזרו ורופאת המשפחה המליצה לי לעלות מינון בעוד חצי כדור לתקופה קצרה של שלושה חודשים ואז לחזור למינון הרגיל

שלום ניקול, העלאת מינון יכולה לגרום תופעות לוואי, בדומה להתחלת טיפול, אך בעוצמה פחותה.

אולי אני יעלה בהדרגה, קודם רבע כדור ואחרי כמה ימים חצי? כי בתחילת הטיפול היו לי תופעות לוואי של הגברת החרדה ואני לא רוצה שזה יקרה שוב

התכנית שלך בהחלט סבירה. כדאי שתתייעצי על זה עם הפסיכיאטר המטפל.

שלום בן 78 מטופל בואבן עקב חרדה ומח רב מזה כשבוע. הרופא רשם ו ציפרלקס 10 מג. שאלותיי: 1. אפשר לקחת את הואבן והציפרלקס יחד עד שתתחיל להתבטא השפעת הציפרלקס. נוטל כיום חצי כדור ואבן שלוש פעמים ביום - יוכל להמשיך בזאת לפחות בחודש שייקח עד להשפע הציפרלקס?. 2. הוא סובל מתופעות לוואי של הרבה כדורים ללחץ דם ועוד - מה הדרך הבטוחה ביותר להתחיל ציפרלקס, אפשר רבע כדור פעם ביום לשבוע ואז חצי לשבוע ואז שלם?

שלום רב, לשאלותיך: 1. אפשר לקחת את הואבן והציפרלקס יחד עד שתתחיל להתבטא השפעת הציפרלקס. נוטל כיום חצי כדור ואבן שלוש פעמים ביום - יוכל להמשיך בזאת לפחות בחודש שייקח עד להשפע הציפרלקס? בהחלט. זה צירוף מקובל. צריך להיות זהירים בתחילת הטיפול בציפרלקס. ייתכן שיהיה צריך להפחית את מינון הואבן כאשר הוא מתחיל ציפרלקס כי הציפרלקס מגביר את השפעת הואבן. 2. הוא סובל מתופעות לוואי של הרבה כדורים ללחץ דם ועוד - מה הדרך הבטוחה ביותר להתחיל ציפרלקס, אפשר רבע כדור פעם ביום לשבוע ואז חצי לשבוע ואז שלם? זו נשמעת תוכנית נכונה. כדאי להיות בקשר עם הפסיכיאטר המטפל.

שלום! אחי סובל מדיכאון עמיד מעל לשנה. תרופות, מגנטים ונזעי חשמל לא הועילו.הוא בן 37. הרופא המליץ להחליף את הנורטילין בסימבלטה. נוסף הוא מקבל ליתיום וזיפרסקה. מה מאפיין את הסימבלטה ואיך היא אמורה להועיל? בברכה אתי

שלום אתי, אני מצטער לשמוע שמצבו של אחיך עדיין ללא שינוי. סימבאלתה (שם החומר הפעיל dulosxetine) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה- SNRI. התרופות במשפחה זו פועלות על חיבורים עצביים במוח שחומר ההולכה העצבי שלהם נקרא סרוטונין וגם על חיבורים עצביים במוח שחומר ההולכה העצבי שלהם נקרא נוראדרנלין. יש הגורסים שהפעולה הכפולה הזו הופכת את התרופות במשפחה זו ליעילות יותר מאחרות לטיפול בדיכאון קשה. התרופה סימבאלתה, בשונה מהתרופות האחרות במשפחה זו אושרה גם לשימוש במצב של כאב כרוני.

קודם כל אני מחזק אותך על התמיכה שלך בו, זה חשוב ואני יודע כאחד שהיה שם. במצבים של דיכאון שלא חולף למרות הכדורים כדאי לחפש עוד טיפולים, אני יודע שזה לא פשוט אבל יש את פרופסור לבקוביץ' שהוא מוכר ומנוסה והבנתי שעכשיו הוא גם פתח מרפאה משלו... ממליץ לבדוק

בגלל התקפי חרדה + דיכאון קיבלתי ציפרלקס. בהוראת הרופא התחלתי לקחת ציפרלקס כך: שבועיים 5 מ"ג ולאחר מכן 5 שבועות 10 מ"ג. עד שלשום היו לי שלושה שבועות נפלאים, חזרתי לעצמי, נעלמו התקפי החרדה והדיכאון. אתמול התחלתי להרגיש לא טוב והבוקר היה התקף חרדה חזק מאוד, מה שכמובן הפחיד אותי מאוד. הרופא המליץ להעלות מינון ל-15 מ"ג אחת ליומיים (יום 10 מ"ג, יום 15). מה דעתך? הייתכן שהציפרלקס חדל להשפיע?

שלום אורית, התקף חרדה אחד עדיין לא מבשר את חזרת המצב לקדמותו. כדאי לדעתי להמתין עוד מספר שבועות עם המינון החדש ולראות מה קורה.

כלומר לא להגדיל מינון בינתיים ולהמשיך ב-10 מ"ג? תודה!

אני סובל מהזיות שמיעה(משפילות,מבקרות ושמשוחחות איתי) אבל אני כנראה לא במצב פסיכוטי ולא קבלתי משוב שלילי מהסביבה על התנהגותי אני מפחד ללכת לפסיכיאטר שעלול לאשפז אותי מהן הסיבות להזיות ומה ניתן לעשות כדי להיפטר מהן?

שלום יגאל, תופעה מעניינת. אם ההזיות מפריעות לך, תשקול ללכת לפסיכיאטר. אשפוז כפוי בא בחשבון רק אם יש סכנה שתפגע בעצמך או באחרים. אם אין סכנה כזו, אין לך מה לחשוש ואם יש סכנה כזו, ממילא עדיף שתראה פסיכיאטר כמה שיותר מהר. צריך לאבחן את ההזיות האלה ולפי זה אפשר לנסות להבין ממה הן נובעות ולהתאים טיפול. בשביל לאבחן צריך שתפגוש פסיכיאטר...

שלום, כרגע אני לוקח לפי צורך(כשאני צריך ללמוד) מחשש ששימוש של ריטלין באופן קבוע יגרום לאדפטציה של הגוף לחומר ויגרור צריכה של מינון גבוה יותר - האם זה נכון? או שמה עדיף לצרוך באופן קבוע לאפקטיביות גבוהה יותר? מינון הריטלין נקבע ע"פ מה? בעבר קראתי שהוא נקבע ע"פ כמות התאים באזור האורביטופרונטלי, כיצד אם כך אני בודק האם המינון הוא מספיק? מה עליי להרגיש? באופן כללי אני לוקח 20 מג של SR ומתחיל לקבל איזשהו פידבק פיזיולוגי לאחר שעתיים בצורה של פה\גרון יבש, קצת קלות ראש וכו. מבחינה ביצועית אין לי דרך לבדוק האם המינון אפקטיבי או לא. איזה סממנים יכולים להעיד שהמינון הוא נכון? שאלה שלישית היא האם ישנו הבדל בין SR לLA מלבד העובדה שLA עולה פי 10 יותר? למי מתאים LA ולמי מתאים SR? תודה רבה על התשובות

שלום מקסים, לשאלותיך: כרגע אני לוקח לפי צורך(כשאני צריך ללמוד) מחשש ששימוש של ריטלין באופן קבוע יגרום לאדפטציה של הגוף לחומר ויגרור צריכה של מינון גבוה יותר - האם זה נכון? או שמה עדיף לצרוך באופן קבוע לאפקטיביות גבוהה יותר? אין סכנה של תלות עם ריטלין, אם נוטלים אותו בכדורים כמקובל. אפשר ליטול אותו באופן קבוע, אבל לעיתים רחוקות באמת צריך. למשל, גם אתה לומד כל יום, אתה יכול לתת לריטלין לנוח בסוף שבוע או בחג. מינון הריטלין נקבע ע"פ מה? בעבר קראתי שהוא נקבע ע"פ כמות התאים באזור האורביטופרונטלי, כיצד אם כך אני בודק האם המינון הוא מספיק? מה עליי להרגיש? באופן כללי אני לוקח 20 מג של SR ומתחיל לקבל איזשהו פידבק פיזיולוגי לאחר שעתיים בצורה של פה\גרון יבש, קצת קלות ראש וכו. מבחינה ביצועית אין לי דרך לבדוק האם המינון אפקטיבי או לא. איזה סממנים יכולים להעיד שהמינון הוא נכון? קביעת המינון היא לפי ההשפעה ולפי תופעות לוואי. צריך ליטול את המינון הנמוך ביותר שמשיג השפעה בלי תופעות לוואי בלתי נסבלות או מסוכנות. לרוב אפשר לבחון את השפעת הריטלין על הביצועים ואם מסיבה כלשהי אי אפשר, אזי אפשר להשתמש במבחן TOVA, שנועד למטרה זו בדיוק. שאלה שלישית היא האם ישנו הבדל בין SR לLA מלבד העובדה שLA עולה פי 10 יותר? למי מתאים LA ולמי מתאים SR? LA עובד ל- 8-10 שעות ו- SR עובד ל- 4 שעות, לא הרבה יותר מהתכשיר המהיר. LA מתאים למי שצריך השפעה ממושכת והפרוטה מצויה בכיסו.

שאלה קצת מוזרה-אך האם מערכת יחסים "לא בריאה"-תקשורת לקוייה-חוסר תקשורת, העדר אהבה והבנה-יכולים להיות טריגר לדיכאון ולחרדות-או שצריך בסיס ביולוגי לכך?לתשובתך אודה

שלום רותם, דיכאון הוא תופעה נפשית, אין כל הוכחה למרכיב ביולוגי, ואי אפשר לאבחן דיכאון באמצעות בדיקות גופניות.

שלום רותם, מערכת יחסים "לא בריאה"-תקשורת לקוייה-חוסר תקשורת, העדר אהבה והבנה יכולים להיות טריגר לדיכאון. גורמי הדחק האלה הם דברים רציניים שיכולים להימשך זמן רב ואז גם להשפיע על המוח והם מהווים בסיס ביולוגי לגמרי לדיכאון.

דר שלום אני בת 39 לפני כשנתיים התחלתי לקחת ציפרלקס 10 מג במשך שנה ואחר כך שלושה חודשים חצי כדור והפסקתי עקב חלב בשד לראות אם זה גורם תרופתי. החלב בשד לא הופסק וברצוני שוב לקחת חצי כדור אציין שלקחתי אסטו ולא ציפרלקס והפסיכאטר אמר שתמיד עדיף לקחת את המקור. האם ניתן לחצות את האסטו ואת הציפרלקס למשך תקופה ארוכה ללא בעיה? ולמה מומלץ לי לחזור לאסטו או לציפרלקס?

שלום ירדן, לשאלותייך: האם ניתן לחצות את האסטו ואת הציפרלקס למשך תקופה ארוכה ללא בעיה? כן. ולמה מומלץ לי לחזור לאסטו או לציפרלקס? זה אותו דבר, תכל'ס.

יש קצר בתקשורת ביני לבין גורמים רפואיים בבריאות הנפש. הרופאים טוענים שהאבחנה הרפואית שלי היא "חשד לסכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית". ואני טוענת שזה לא נכון. אין לי שום בעיה נפשית ובעצם המקום שאני נמצאת בו היום קשור לכל הטיפולים והאבחנות המיותרים והלא נכונים שנעשו לי. משום שאני לא מגדירה את עצמי כמו מה שהם מציינים, אז אף אחד לא מוכן לעזור לי בסיבוך הזה מבחינת מוסדות, עמותות, ארגונים פרטיים וממשלתיים ועוד. ומנגד אני נאלצת להתמודד עם סטיגמה, אפליה וניצול קשים ובלתי אפשריים במקומות עבודה, והתמודדות בלתי אפשרית גם כן, עם בעלי דירות, בדירות שאני נאלצת לגור בהן בשכירות. בכל מקום אני עוברת גהינום של יחס בוטה ומתנגח כלפי. לא נכון ולא מתאים למי שאני באמת. מתייחסים למה שכתוב עלי ולא אלי. ובגלל שמה שכתוב עלי הוא לא נכון אז הפגיעה המילולית והמעשית של אותם מקומות ואנשים כלפי היא נוראית. אני יודעת שלבריאות הנפש קשה להודות בטעויות, אבל מדובר פה על החיים שלי. אני אדם שרוצה לחיות אבל נתקל בקשיים בלתי אפשריים מצד הסביבה שלא מאפשרים לי ללכת ולו צעד אחד קדימה. אני נמצאת בתוך "לופ", מן סוג של מערבולת או מעגל כזה שאי אפשר להחלץ ממנו. אני יודעת שכל הסיבוך הוא שאני נפלתי בין הכיסאות ואני לא שייכת לא לבריאות הנפש כי אני לא חושבת ולא מרגישה שמה שהם אומרים עלי הוא אמיתי, אבל אני גם לא שייכת ל"עולם החופשי" וזה משום שאני מוגדרת "כנכה" בביטוח הלאומי. ועוד נכה נפשית שזה הכי גרוע מבחינה חברתית ותעסוקתית. אני יודעת שאין לי את מה שהם אומרים ואני לא רוצה שכל החיים שלי אני אאלץ לחיות בצורה כזאת נוראית. העומס עלי הוא עצום, אבל העומס לא פוגע בי נפשית, אלא פוגע באיכות החיים שלי וגם עלול להביא אותי למצב של חוסר כל. ההכרח להתמודד עם כל המצב המסובך הזה גורם לי לעיתים לחששות וללחץ שאני מבטאת אותם מול המוסדות ולכן הם טוענים ל"הפרעה שלי". ככה שזה "לופ". אני אדם שיש לו מיוחדות וכשרון כמו כולם, אך אני נאלצת לחיות בהדחקה של הכישורים האלו (החברתיים, המשפחתיים והתעסוקתיים) שלי ובחוסר מימוש עצמי טוטאלי מינוס. אני 15 שנים בלי תרופות וזה מכיוון שאני מאמינה שלא הייתי נזקקת לתרופות אף פעם. כשהפסקתי את התרופות לא ידעתי לאן זה ייקח אותי, אלא פשוט ידעתי שלא נזקקתי להן אי פעם ולכן גם לא באותה תקופה שבה הפסקתי אותן. למרבה הפתעתי לאחר כמה שנים הרגשתי שאני פורחת וצומחת במעלה הבריאות הנפשית, הגופנית והכי הרבה זה שלמדתי מי אני, גם מבחינה נפשית - ולכן אני יודעת היום בהוכחה שאני היום יודעת מי אני - שהם טועים. הייתי עם תרופות מגיל 17 עד גיל 32, ולכן המסע הזה להכרות עצמי היה ועודנו כל כך חשוב,משמעותי, מלמד ומהנה עבורי. כל הסיפור הזה עם בריאות הנפש התחיל מזה שאשפזו אותי במחלקת נוער בגין אבחנה לאנורקסיה. גם אנורקסיה לא הייתה לי אלא רציתי לעצמי דרך חיים מתאימה יותר עבורי בתזונה, בהתחלה זה היה דיאטה, אך במהרה זה הפך לסגנון חיים שבחרתי לעצמי ושפסיכולוגית שהייתי אצלה באותה תקופה לא קיבלה אותו ולא באמת ראתה מה קורה איתי ולכן לא הקשיבה לי, אלא רק לעצמה וחשבה שמדובר על הרס עצמי כשבעצם זה היה הפוך לגמרי. באותה רוח זה גם היום. אני רוצה לטובתי, כי אני יודעת מי אני ומה טוב לי, והם רוצים לכפות עלי שוב טיפול ללא צורך וכזה שכבר הוכח בעבר כגורם לי לסבל ומזיק לי. לא מספיק שהתרופות שנתנו לי כאנורקסית סיבכו לי את עצמי עם עצמי באותה תקופה, אלא גם כל הרופאים כותבים עלי דברים שהם בכלל לא נכונים מאז ועד היום ובעצם אף פעם לא אמרו עלי משהו נכון ומתאים ובעצם אני מופקרת עם המערכת הזאת ועל ידיה באבחונים וטיפולים לא נכונים ואף מזיקים והכי חשוב - בגישה לא נכונה, תוקפנית, כפייתית ודורסנית כלפי כבר שנים רבות, שלא מאפשרת לי להתקדם. בקיצור הם טוענים שיש לי ואני טוענת שאין לי והכל "תקוע" בחיים שלי ועם החיים שלי ואיתם. אי אפשר כל החיים להשאיר אותי "בין הכיסאות". המערכת יודעת את זה ושותקת. הם מחכים שאני "אחזור" ואשתף פעולה עם טיפול, אך זה לא יקרה, כי מה שהם טוענים שיש לי אין לי. אני לא אקח טיפול על משהו שאין לי. אם הם טוענים "שיש לי" משהו אז למה הם לא מצליחים באמת להוכיח את זה? כשיש לך סמכות כרופא לרשום לאדם דברים בתיק הרפואי שלו אז יש לך "כח" לעשות עם זה כל דבר. מה שאתה רוצה. אף אחד אחר לא יכול להגיד לפסיכיאטר שזה לא נכון וכולם אומרים "אמן" וזה כי אף אחד לא מבין בזה. אני צריכה מישהו שיעזור לי לצאת מתוך ה"לופ" הזה. אני לא יכולה להמשיך את כל החיים שלי ככה. זה לא חיים. עם התרופות היה הרבה יותר גרוע. עכשיו יותר טוב אבל הרופאים לא מקבלים את זה. הם רוצים הכל בכפייה. איך הם לא מבינים כמה שהטעות הזאת היא טעות? ועוד כל כך איומה? למה כופים עלי להיות מה ומי שאני לא? אני מבקשת ממך עזרה. ראיתי שאתה מבין בהפרעה מה שהם טוענים שיש לי. האם אתה יכול אולי לפגוש אותי כדי לראות אם מה שהם אמרו הוא נכון או לא נכון לדעתך? האם אתה יכול לעזור לי לצאת מתוך ה"לופ" הזה ללא תרופות? למצוא דרך להביא את הכל למקום שלו הנכון. היום - הפספוס של גישת מערכת בריאות הנפש כלפי היא במרחק עצום ממה שבעצם יכול לעזור לי. אולי אתה תוכל להבין אותי ולעזור לי? אני אדע לבחור אם מה שאתה מציע לי הוא מתאים לי או לא.

שלום אסנת, נשמע לי שמה שאת מבקשת זה הערכה מחדש של השאלה האם יש לך אבחנה פסיכיאטרית ואם כן מה היא. צריך שתיפגשי עם פסיכיאטר שתוכלי לספר לו את כל הפרטים מההתחלה ולהראות לו את כל המסמכים שבודאי יש לך בנוגע לאבחונים, אשפוזים וטיפולים שעברת בעבר. הפורום הוא לא מסגרת מתאימה לתהליך כזה ואני מצטער שלא אוכל לפגוש אותך. את יכולה לפנות לפסיכיאטר במסגרת קופת החולים או במרפאה הפסיכיאטרית הקרובה למקום מגורייך. בהצלחה.

טליה מהשאלה הקודמת.... שמתי לב לאחרונה שגם רופאי משפחה וגם נירולוגים ממליצים ומאשרים תרופות פסיכיאטריות. האם העניין מקובל? מוסכם? נכון??

לדעתי זה ממש אסון שכל רופא יכול לרשום כדורים פסיכיאטריים. אלו כדורים חזקים שמשפיעים על המוח, עם תופעות לוואי קשות, אך מחלקים אותן כמו סוכריות. אפילו לילדים (ריטלין, קונצרטה...)

שלום טליה, שאלה מעניינת. ראשית לכל רופא מותר לרשום (כמעט) כל תרופה בילקוט התרופות. לי כפסיכיאטר מותר לרשום תרופות כמותרפיות לסרטן ולאונקולוגים מותר לרשום תרופות פסיכיאטריות. ההגבלה אינה חוקית אלא עניינית. אם רופא מרגיש בטוח לגבי האבחנה, מכיר היטב את התרופה, את תופעות הלוואי וצורת המתן שלה ומרגיש בטוח לרשום אותה, אין שום מניעה שיעשה זאת. אם נוירולוג או רופא משפחה רושמים לך תרופות פסיכיאטריות זכותך ואף חובתך לוודא שהם אכן בטוחים בעצמם לגבי כל ההבטים של הטיפול שהזכרתי לעיל ואם כן- זה בסדר גמור.

שלום רב ד"ר ברקאי, שנים רבות אני סובלת מדידכוך קל טריכוטילומניה קלה(בילדותי היתה קשה מאוד!!!) וחרדות. צורכת 8-9 כדורי אימטרקס למיגרנות בחודש באישור נירולוג. לאחרונה כ4 שבועות עשיתי שימו ב5 -2.5 מ"ג אלטרולט(יודעת שזה נחשב מינון הומאופטי ) והאלטרולט גרם לי הפרעות בשינה ועייפות להפחתה ניכרת של החרדות ניכרת!! ומצב רוח מיוצב-אחרי 4 שבועות נאלצתי להפסיק כי תופעת הטנטון ממנה אני סובלת שנים התגברה באופן נוראי!!! ובאמת שבוע אחרי ההפסקה של רבע כדור-הטינטון לא נעלם אך חזר למצב הכמעט נסבל שהיה לפני ויחד עם זאת אני מותקפת!!!חרדות, מתוך שינה בערות מצב נוראי!! חזרתי ל"שחק" בשיער קצת יותר מצב רוח "קרבי" אי אפשר להיות לידי-ומה עשיתי הפסקתי בסך הכל רבע כדור...בקרתי אצל הנירולוג השבוע-רופא בעל שם שהמליץ על ציפרלקס ואמר שאין חשש עם האימטרקס(שמזמן הופרחה השמועה על סרטונין סינדרום). מספר שאלות: מה קורה לי?? מתי כדי להתחיל עם הציפרלקס-הפסקתי לפני שבוע את האלטרולט. האם ציפרלקס יכול גם להגביר את הטינטון כפי שקרה לי-הרגשתי שאני משתגעת אזעקה מטורפת בתוך הראש... האם ציפרלקס טיפול יעיל בחרדות, עצבות, שינויים במצבי הרוח? כיצד מפחדים מתופעות הלוואי-תחושה של איבוד אמון בתרופות... (ניסיתי בעבר סימבלטה שהייתה לי מצויינת למצב הרוח אך גרמה להתקפי מיגרנה רבים ועלייה בתפקודי כבד...)-התחושה שכל מה שעוזר הגוף כאילו מתנגד ומח תופעות לוואי...(או שזו אינטרפטציה שלי...המתובלת בחרדה... גמר חתימה טובה, לתשובתך אודה

שלום טליה, לשאלותייך: מה קורה לי?? ממה שקראתי, נראה לי שמצבך מורכב וקרה לך לא פעם שתרופות שהועילו, עשו זאת לצד תופעות לוואי בלתי נסבלות. לכן אינני בטוח שיש לי הרבה מה לעזור, בודאי לא מעבר למה שמומחה רציני כבר אמר: מתי כדי להתחיל עם הציפרלקס-הפסקתי לפני שבוע את האלטרולט? היום. לא צריך לחכות יותר. המינון של האלטרולט היה "הומאופתי" כהגדרתך. האם ציפרלקס יכול גם להגביר את הטינטון כפי שקרה לי-הרגשתי שאני משתגעת אזעקה מטורפת בתוך הראש... כעיקרון לא, אבל גם אלטרולט לא. למעשה אלטרול הוא טיפול לטנטון במקרים רבים. לאור התגובה הלא צפויה לאלטרול, קשה לנבא מה יעשה הציפרלקס. האם ציפרלקס טיפול יעיל בחרדות, עצבות, שינויים במצבי הרוח? כן.

שלום, אימי בת ה 70 עברה לפני 3 שנים שני אירועים וחיים שהותירו אותה בין היתר (חוסר שיווי משקל, ירידה קוגנטיבית, דמנציה ווסקולרית)עם דיכאון. היא מטופלת באנאפרניל 75מג' (כדור אחד בבוקר ושניים בצהריים) ואימוג'ין 100מג' (כדור אחד בבוקר ובערב) כבר למעלה משנה. הבעיה היא שבאופן רציף ומחזורי היא חווה דיכאון למשך חודשיים ולאחר מכן נמצאת כחודש בהיי וחוזר חלילה.נורא קשה לראות אותה עוברת טלטלות רגשיות באופן קבוע. האם זהו מצב נורמאלי? האם יש מה לעשות? בעבר ניסתה מירו, פלאוויקס, ציפרלקס לתקופות קצרות שלא הועילו.

אני לא יודע מה זה אימוג'ין. תוכל בבקשה להעתיק את השם הלועזי מהקופסה?

שלום רב, אני סובלת מדיכאון, חרדה, ocd ו- complex PTSD. למעשה, אני סבורה כי אני בעלת הפרעת אישיות גבולית. לפני כחודש החלטתי להפסיק להשתמש באפקסור כיוון שחשתי כי הוא אינו מסייע לי מצד אחד, אך גורם לתופעות לוואי שליליות מד שני המלצתה של הפסיכיאטרית שלי היתה כדלקמן: 1 להוריד את המינון של האפקסור מ-225 מג ל-150 מג למשך 5 ימים. 2. להוריד את המינון של האפקסור ל-75 מג ולהוסיף 30 מג סימבלטה למשך 5 ימים (בפועל עשיתי זאת במשך 3 ימים) 3. לעבור ל-60 מג סימבלטה. בשלב זה, התחלתי להרגיש שאני מאבדת את שפיות דעתי. התחלתי לחוות מעין קצרים חשמליים במוח באופן חוזר ונשנה, הפכתי להיפר אקטיבית, החרדות שלי התגברו עד אימה ואני חשה כסמרטוט. אני גם נופלת הרבה ומפילה ושופכת הרבה דברים. החלטתי באופן גורף שאיני רוצה ליטול עוד תרופות פסיכיאטריות באופן קבוע לעולם, למעט קסנקס. לפיכך, פשוט הפסקתי לקחת סימבלטה ואפקסור על דעת עצמי ( לא הצלחתי להשיג את הרופאה שלי במשך זמן רב) שאלתי היא, כיצד ניתן להקל את תסמיני הגמילה הללו וכמה זמן הם צפויים להימשך.

על איזה גמילה את מדברת אם האפקסור לא עוזר נסי כדור אחר שיעזור מפסיקים כדורים רק בהוראת רופא או אם יש שיפור דרמטי במצב שמצדיק הפסקת טיפול או אם יש אלטרנטיבה אחרת לטיפול הרי את מודה שמצבך החמיר קחי טיפול בהתאם להוראות הרופאה הרי היא הציעה לך טיפול חלופי במקום האפקסור שלא עוזר או הפחתה במינון האפקסור לוקחים טיפול בהתאם לבעיה שקיימת ולא מפסיקים טיפול ללא סיבה הגיונית ונותנים למצב להתדרדר בהצלחה תרגישי טוב

שלום מיכל, ראשית, אני צריך להגיד שהורדה הדרגתית של אפקסור אינה בדיוק גמילה כי אין עם אפקסור תסמונת תלות כמו שיש עם סמים (אני יכול לפרט מה ההבדלים, בשרשור אחר אם אשאל). יכולה להיות עם אפקסור תסמונת של הפסקת טיפול, דמויית "גמילה". התסמינים של הפסקת אפקסור יכולים בהחלט לכלול התגברות בתסמיני חרדה ותופעות של זרמים ו"קצרים חשמליים". אינני בטוח לגבי הנפילות והמגושמות שיש לך. חומרת התסמינים תלויה בסוג התרופה, המינון ממנו יורדים ומהירות הירידה. את נוטלת אמנם תרופה שאינה גורמת לתסמיני "גמילה" קשים במיוחד בדרך כלל אך הרופאה המליצה על מעבר די מהיר ואת אפילו זירזת אותו עוד יותר. לעיתים התחלת תרופה חדשה במקביל מונעת את התופעות, אך במקרה שלך זה לא עבד. ההקלה על תסמיני "הגמילה" היא פשוט על ידי חידוש התרופה ותכנון מחדש של ההורדה במינון ומעבר לתרופה החדשה, עם יותר הדרגתיות- כלומר יותר זמן בין שלב לשלב.

אובחנתי כסכיזופרנית. ניתן לי טיפול של 800 מ"ג .המינון הגבוה מאוד גורם לי לעיפות ועלייה חדה במשקל(7 קילו בחודשיים!!!(אני מנותחת קיצור קיבה ,והעלייה במשקל גבוהה. מה עושים? בנוסף התרופה אינה בסל תרופות מכבי ,כך שהמחיר כרגע 1200 ¤ לכדורים לחודש!!

שלום רב, סרוקואל ניתן במסגרת הסל לסכיזופרניה רק אם קיבלת קודם ריספרדל וזה לא עזר. אפשר לתת סרוקואל בתור תרופה ראשונה רק אם היו לך התנהגויות אלימות בגלל המחלה. סרוקואל בהחלט עלול לגרום את תופעות הלוואי שציינת (עייפות ועלייה במשקל). תרופות שאינן גורמות תופעות לוואי אלה כוללות בין השאר: התרופה Abilify (החומר הפעיל: aripiprzole), התרופה Solian (החומר הפעיל: amisulpride), התרופה Geodon (החומר הפעיל: ziprasidone). גם עם תרופות אלה יש הגבלות, כמו עם הסרוקואל, אבל אם עומדים בהן, אפשר לקבל אותן במסגרת הסל, לסכיזופרניה. כדאי שתראי את התשובה הזו לפסיכיאטר המטפל ותתייעצי איתו על הנושא.

שלום לך, תודה על תשובתך. אכן ניסיתי רספרידאל וגיאודון. לא הצלחתי להסתגל .היו תופעות לוואי קשות. האן דיאטה תעזור? או שמא נגזר עליי להשמין מהתרופה?

נזקים חמורים ביותר -סבלתי 7 שנים מסיוטים בגלל התרופות שנטלתי עד שאירע מקרה מוות במשפחה שזעזע אותי וגם להפסקת הסיוטים האם ניתן לתבוע על הנזקים שנגרמו למרות שעברו מעל 7 שנים מהמקרה

תומר, השאלות שאתה שואל הן שאלות משפעטיות ולא רפואיות. הפורום הזה אינו מתאים לשאלות האלה ואני לא מומחה בתחום. כדאי שתחפש פורום של ייעוץ משפטי. בהצלחה.

וללא מסוכנות וללא מצב שהאדם אינו יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים מה הסיכוי לזכות בתביעה מנקודת מבט של פסיכיאטר ולא של עורך דין דרך אגב כבר חודש ושבוע איני נוטל כדורים ומצבי מצוין והוא היה טוב יותר בעבר בזמן האשפוז בכפייה מכל הבחינות חוץ מזה שקיימת תרופה טבעית לטיפול במצבי אם בכלל יש במה לטפל תודה

שלום תומר, אני מצטער לשמוע על האשפוז הארוך. תביעה היא פעולה משפטית ולכן אין לי נקודת מבט של פסיכיאטר בקשר אליה. אינני יודע למה בדיוק אתה מתכוון בביטוי (השכיח והשגור) "תרופה טבעית". אני מכיר תרופות שהן חומרים שיש ראיות לכך שהם מועילים במשהו למשהו וחומרים שאינם תרופות, שאין ראיות לכך שהם מועילים. מכל ההסברים ששמעתי עד היום למונח "תרופה טבעית" התרשמתי שמדובר בספין שיווקי ותו לא. אשמח אם אתה או מישהו אחר יאיר את עיניי, אם אפשר באמצעות דוגמה ברורה ולא באמצעות לינקים לכל מיני אתרים הזויים.

אבחנתי היא סכיזופרניה. קופצת החולים שלי אינה מאשרת את התרופה. האם ידוע לכם מהי הסיבה לאי אישור תרופה שניתנה על סמך החלטת צוות טיפולי בבית חולים מוכר לבריאות הנפש? האם יש כאן מטופלים הנוטלים את התרופה?האם מישהו יודע על דרך הגיונית לרכוש את התרופה ולא בעלות 1200 ש,ח לחודש?

שלום, האם זו התרופה הראשונה שקיבלת? אם כן, יכול להיות שזו הבעיה, מכיוון שתרופה זו ניתנת במסגרת סל שירותי הבריאות כטיפול ראשון רק אם היו אצלך קווי התנהגות תוקפניים. במקרים אחרים, צריך לנסות קודם את התרופה risperidone ורק אם היא לא עובדת או גורמת תופעות לוואי, אפשר לקבל את ה- Seroquel במסגרת הסל.

סליחה ההודעה נשלחה לי באמצע הכתיבה אמשיך מאותו מקום ב7/9 יום ראשון הפסקתי לקחת תפאקסט 20 מג ובמקביל לקחתי מירו 15מג ומיום ראשון עד היום יש לי תופעות מוזרות שלא חולפות הרגשה של מכות חשמל בראש יותר נכון הרגשת זרם חשמל בראש ובידיים הגברת תחושת החרדה רציתי לדעת מה לעשות ומתי התופעות האלו יחלפו כי זה בלתי נסבל ולאף אחד אין תשובה בשבילי כגון הפסכיאטרית שלי ורופאת משפחה במקביל אני לוקחת גם לוריוון 1 מג פעמיים ביום שגם אותו הפחתתי לכדור 1 ביום . אשמח לתשובה במהרה כי המצב בלתי נסבל תודה מראש קרן

שלום קרן, הפסקת הטיפול בפאקסט יכולה לגרום תופעות של זרמים והתגברות של החרדה. זו הסיבה שעושים לרוב ירידה הדרגתית יותר של הטיפול ונוטלים לתקופה מסויימת מינון של 10 מ"ג ליום. ייתכן גם שהירידה בלוריוון היא הגורם לתופעות, או שהיא תורמת להגברתן. פחות סביר שמדובר בתופעות לוואי של המירו. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית ועם רופאת המשפחה, לחזור לטיפול בפאקסט ולוריוון ולשקול תכנון מחדש של הירידה מתרופות אלה בצורה יותר הדרגתית.

שלום, האם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים באופן פוסט טראומתי? או רק אצל ילדים ובני נוער כתוצאה מהתעללות? תודה ולילה טוב

שלום הילה, מצטער, לא יודע מה זה הפרעת אישיות דיסוציאטיבית.

שלום, חמי בן 72 עבר החייאה מדום לב לפני חודש. היה מאושפז בטיפול נמרץ במשך שבועיים ומאז מאושפז במחלקה הגריאטרית בבי"ח לצורך "שקום לאחר אשפוז ממושך לאחר החייאיה".חשוב לציין כי ב – CT מח לא נמצא ממצא חריף אולם הוגדר "כנשאר עם פגיעה קוגניטיבית ניכרת והפרעות בבליעה ללא נזק מוטורי ברור". ההתרשמות של המשפחה היא כי הוא זוכר דברים לסירוגין, מתקשה עדיין ללכת וישנה שליטה מסוימת בצרכים. יחד עם זאת הוא מתלונן כי נמאס לו להיות בבי"ח והוא רוצה ללכת הביתה. בגלל התנהגותו בהתאם, הוא ידיו נקשרו ולאחרונה נתן סתירה לאח. ברצוני לציין שחמי הינו אדם דעתן ועקשן (אך לא אלים כלל). בעקבות התנהגות זאת, הרופאים מתארים אותו כתשוש נפש!. האם לא הגיוני לשע כי ההתנהגות שלו נובעת מהמצב הנפשי בו הוא שרוי וכן מהעובדה שהוא מטופל ב - seroquel ולא מפגיעה מוחית? חשוב לנו להעריך, במידת האפשר, מה טיב הפגיעה שלו. תודה רבה.

שלום רונית, אני מצטער לשמוע על חמיך. כמה הערות: 1. ייתכן שי לחמיך מצב של בלבול (delirium) שגורם לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של מוחו. יש כמה דברים שיכולים לגרום לבלבול אצל אדם במצבו של חמיך וחשוב מאד לבדוק אכן יש לו מצב כזה ואם כן- מדוע. דברים שיכולים לגרום לאדם להיות מבולבל, הם הרבה פעמים מצבים מסוכנים. מצד שני, אם אפשר לטפל בבלבול ואם הוא חולף, אזי צפוי שיפור בתפקוד הקוגינטיבי. 2. אם יש לאדם התנהגות אלימה צריך לטפל בה. ריסון גופני באמצעות קשירה הוא לפעמים הכרחי, אבל ככל שניתן חשוב מאד לנסות להשיג הרגעה גם באמצעים אחרים: תרופות מתאימות להפחתת אי שקט (Seroquel זו אפשרות אחת. יכולות להיות גם אחרות, אם התרופה לא עוזרת או מחמירה את המצב), טיפול מירבי לבעיות גופניות שגורמות למצוקה ואי שקט (כאבים, עצירות), נוכחות מתמדת ככל האפשר של בני משפחה מוכרים ליד המיטה, שיפור מירבי של החושים (לוודא שיהיו לו משקפים ועזרי שמיעה במצב תקין, אם הוא משתמש בהם בדרך כלל). 3. לרוב קשה להעריך בשלב כזה מוקדם מה תהיה מידתה הסופית של הפגיעה הקוגניטיבית, במיוחד אם יש מרכיב של בלבול. במקרה כזה, יש סיכוי שכאשר הוא יהיה פחות מבולבל, תפקודו הקוגנטיבי ישתפר. עם זאת, למרבה הצער נזקים בעקבות החייאה שנובעים מחסר ממושך של אספקת חמצן למוח הם הרבה פעמים לא הפיכים. נשמע לי שעלול מאד להיות שלחמיך תהיה בסופו של דבר פגיעה קוגניטיבית קבועה. קשה לדעת כמה.

תודה רבה ד"ר ברקאי על תגובתך. הייתי רוצה לשאול אותך בקשר למסגרת מתאימה. היות וכפי שאמרת, לא ניתן להעריך כרגע את טיב הפגיעה שלו ולא ניתן לשלול אפשרות כי מצבו הקוגניטיבי ישתפר במידת מה בהמשך, האם היית ממליץ לאשפזו בבית אבות סיעודי, בבית אבות לתשושי נפש או שמא כדאי להשקיע מאמץ ולהשאירו בבית יחד עם עזרה מסוימת של עובד זר. איפה היית ממליץ לנו שהוא ישהה? באיזה מהמקומות הוא יצליח למצות הכי טוב את הפוטנציאל השיקומי שלו? בנוסף, חמי וחמותי נשואים 45 שנה, בזוגיות קרובה כשהם מבלים את רוב זמנם לבדם האחד עם השני. חמותי בפנסיה, והיא מוכנה ורוצה לבלות איתו הרבה שעות ביום, בהן היא תאכילו או תבצע איתו תרגילים שיקומיים כמו הליכות... שוב תודה, רונית

שלום רב,חברתי בשנתיים האחרונות סובלת מדיכאון קל שמתבטא בעיקר בלחץ וחרדות,היא עושה דברים בלחץ ומאוד מקפידה על סדר וניקיון,כמו כן בעבר ניסתה כמה פעמים להתאבד בעבר עקב תחושה של חוסר ערך והרגשה שהיא כמו עול על אחרים ,היא אומרת שהיא סובלת מאוסידי ויש לה טקסים שהיום היא יותר משתלטת עליהם אך אני דואג לה עדיין,היא גרה לבדה בדירה שכורה ברחובות אין לה כסף לפסיכולוג,אני אישית סובל מחרדה ולוקח פלוטין שזה עוזר לי והיא רוצה גם לקחת אך שמעתי שמתחת לגיל 24 זה יכול לעודד אובדנות (היא בת 23) האם יש פיתרון למצב כזה? מה עושים כשיש מצב כזה של דיכאון ואין יכולת כלכלית לפנות לאיש מקצוע? האם יש תרופה שכדאי לה לקחת עם פחות תופעות לוואי?

שלום שי, לשאלותיך: שמעתי שמתחת לגיל 24 זה יכול לעודד אובדנות (היא בת 23) האם יש פיתרון למצב כזה? קיימת אזהרה של רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) שפריזמה (החומר הפעיל - fluoextine, אותו דבר כמו בפרוזאק) יכול לגרום התאבדויות. רבים חושבים וגם מחקרים מודרניים תומכים בכך שהאזהרה הזו אינה נכונה ופריזמה אינו גורם לאובדנות בבני נוער, צעירים או בני כל גיל אחר. מה עושים כשיש מצב כזה של דיכאון ואין יכולת כלכלית לפנות לאיש מקצוע? יש אפשרות לפנות למרפאות בריאות הנפש הממשלתיות אם יש אחת כזו באזור קרוב ויש אפשרות לפנות לפסיכיאטר במסגרת קופת חולים. האם יש תרופה שכדאי לה לקחת עם פחות תופעות לוואי? לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי. בסופו של דבר זה עניין של התאמה אישית שמוצאים אותה בניסוי וטעייה.

שלום, אני מזה שנים סובל מדיכאון וחרדות קשים. ללא תגובה לטיפול תרופתי. לאחרונה הופיעו לי סחרחורת שאובחנו מסוג וורטיגו( BVVP) אם תנודות עיניים. הסחרחורות לא עוזבות אותי למרות טיפול תרופתי וטיפול פיזוטרפיה, הם הולכים וחוזרים. האם הוורטיגו יכול ונוצר כתוצאה מהבעיה שתוארה לעיל? אן כן, מה השכיחות לכך? תודה רבה ושנה טובה רועי

שלום רועי מחלת ה- BPPV (benign positional paroxysmal vertigo) נובעת משינויים באיבר שיווי המשקל. היא מתבטאת בהתקפים של סחרחורת שמופיעים בשינוי תנוחה. מחלה זו יכולה לגרום לתגובת חרדה בגלל ההופעה הפתאומית של סחרחורת קשה שיכולה להיות מאד מפחידה, אף שאינה באמת מסוכנת. הטיפול ב- BPPV אינו בתחום הפסיכיאטריה ואינני יודע עליו מספיק. אם הסחרחורות ימשיכו גם לאחר שבבדיקה רפואית יימצא שכבר אין לך סימני BPPV, צריך יהיה לשקול טיפול פסיכיאטרי לסחרחורת בהנחה שהיא ביטוי לדיכאון או חרדה. אך עד אז- לא. תודה ושנה טובה גם לך.

שלום רב, אני מאובחן כסכיזואפקטיבי - הפרעה מזורית עם עוד הפרעות כמו דכאון וחרדה. בשנים האחרונות ניסיתי כמעט את כל מגוון התרופות הקיים בשוק ממשפחות שונות כאשר אף אחד לא מטיב עם מצבי ואף מחמיר את מצבי. התרופה היחידה שאני לוקח אך לא מספיקה להיטיב את מצבי וגם גורמת לתופעות כמו אקטיזיה , ופרולקטין פי 2 היא סוליאן. אשמח לייעוץ .

שלום גיא כמה סוליאן אתה מקבל וכמה פרולקטין יש לך?

שלום.בת 62.סוכרתית 45 שנים.בין השאר מקבלת גם כ-6 שנים סימבלתה 60 מ"ג נגד דיכאון ונימול קל בכפות הרגליים. מעונינת להפסיק את השימוש בתרופה. האם תוכל בבקשה להסביר לי את הדרך הנכונה להפסקת השימוש בסימבלתה? תודה מראש. רחלי.

שלום רחלי, צריך להוריד את הסימבאלתה מאד לאט. קודם ל- 30 מ"ג ליום ואז לעקוב בעזרת פסיכיאטר במשך חודש לפחות, לראות שאין חזרה של תסמיני דיכאון, כאבים או נימול. לאחר מכן אפשר תוך מעקב להפסיק את התרופה. וכעת הרשי לי לשאול, למה בעצם את רוצה להפסיק את הסימבאלתה?

אני רוצה להפסיק את הסימבלתה כי עליתי במשקל 10 ק"ג ולדעתי זה בגלל הכדור. "המחיר" גבוה מידי מבחינתי.

לקחתי קלונקס במשך שבוע ושלוש ימים בערך רצוף כל יום פעם 1 מ"ג ופעם 0.5 עכשיו אני רוצה להפסיק אני יכולה פשוט לא לקחת וזהו? או שאני צריכה לעשות את זה בהדרגה ? היו לי הקאות שילשולים רעד בגוף חולשה וכאב ראש אני לא יודעת עם זה קשור לקלונקס או לפריזמה שאני לוקחת כבר תקופה ארוכה אבל החלטתי בגלל זה להפסיק את הקלונקס אני יכולה פשוט להפסיק אחרי תקופה כזאת של שימוש יום יומי ? תודה.

לאחר תקופה של כ- 10 ימים של נטילה לא צפויה תסמונת גמילה ואין מניעה שתפסיקי את הטיפול בבת אחת. למען הזהירות, תורידי למשך שבוע את המינון ל- 0.5 מ"ג ליום (כדור אחד כתום) למשך שבוע ואז תפסיקי.

הייתי מטופל בציפרלקס 10 מ"ג לפני שנתיים לאחר מכן הפסקתי את הטיפול בעצמי אחרי 4 חודשים. שנה שעברה בקיץ חזרו לי החרדות וחזרתי לטיפול במשך 3 חודשים ושוב הפסקתי על דעת עצמי. לאחרונה שוב חזרו החרדות והתחלתי טיפול בדיקור סיני וביופידבק,אני מרגיש שזה לא עוזר לי להירגע כמו הציפרלקס האם לחזור לטיפול? חשוב לציין את התסמינים שנובעים לי בזמן האחרון: מועקה בגרון,לחץ בחזה לפעמים,הזעה בכפות הידיים,מחשבות לא נעימות,דופק גבוה. תודה על המענה דוקטור.

שלום אייל, אתה רואה שהציפרלקס לא פתר כלום, ככל שתיקח אותו יותר כך הוא פחות ישפיע, ותופעות הלוואי יחמירו. חפש בגוגל "ציפרלקס תופעות לוואי"

הציפרלקס כן עזר לי ועזר לי מאוד פשוט אחרי שהתופעות עברו הפסקתי אותו על דעת עצמי,השאלה שלי היא האם לחזור לקחת את הכדור? אני גם לפני חזרה לשירות צבאי אחרי שיצאתי ומאמין שעם המתח שיש בצבא יהיה יותר קשה בלי הכדור

שלום אייל, גם התסמינים שיש לך כרגע, נשמעים לי כמו תסמיני חרדה. כמובן שאינני יכול לדעת כי לא בדקתי אותך וצריך שתיבדק על ידי פסיכיאטר. ציפרלקס הוא תרופה שצריך ליטול יותר מאשר 3-4 חודשים. לרוב נוטלים את התרופה 6-12 חודשים לאחר שמשיגים החלמה מלאה של התסמינים ורק אז ובהדרגה מפסיקים את הטיפול.

היי:) רציתי לשאול: אני טרנסג'נדרית (מזכר לנקבה) האמורה להתחיל בעוד מספרחודשים טיפול הורמונלי (התורות למכון האנדו ארוכים...:) ). אחת הנקודות המפריעות לי נפשית בצורה קריטית ביותר - עד כדי דיכאון ממשי - היא המיניות והיצריות הגברית שיש בי לצערי (קרי: ריגוש וגירוי מיניים מוגברים ממראה נשי חשוף וכדו', ו"התמגנטות" אוטומטית של העיניים במראה כזה; בעצם "מבט של תאווה" כלפי נשים (כידוע גם, גברים מודדים נשים ונמשכים אליהן בעיקר לפי מראה חיצוני ולא לפי אישיות) או דחף "פריקה" (וחיבור אברי...) וכו' וכו' - וכן כל יתר תסמיני המיניות הגברית... לא אאריך כאן מדוע זה כ"כ מפריע לי, אוכל רק לומר בקיצור שאחת הסיבות לכך היא בעיית הזהות המגדרית. אם אני חשה אשה, ברור שיהיה לי קונפליקט עצום ביותר לנוכח דחפים ויצרים המבטאים את שיא הגבריות, והרחוקים כרחוק מזרח ממערב מנשיות. זה נותן לי תחושה שאני "כלאיים", וכאמור זה גורם לי לקושי נפשי עצום.. אציין גם שטיפול פסיכולוגי ממש לא עזר (כשם שלא עזר לעצם הקונפליקט המגדרי...) ובכן, אני מחפשת המלצות לתרופות (במידה וקיימות) שיכולות להביא למצב של מחיקת יצר מיני\תשוקה מינית - בכדי שאוכל לפנות לגורם המתאים במקביל לטיפול ההורמונלי. חשוב לי לציין שידוע לי שיש סבירות גבוהה שהטיפול ההורמונלי יסייע לכך בצורה מכרעת, אבל כיוון שלא ניתן לצפות זאת מראש (=נאמר לי שההשפעה אינדבדואליתוצריך לראות ולהמתין) אני מעוניינת לדעת מראש על רעיונות נוספים\משלימים, על מנת שאתייעץ על כך בפני הרופאה האנדוקרינית. אודה מאוד לתשובות!!:)

שלום רב, יש כמה תרופות שיכולות לגרום שינויים הורמונליים שמדכאים את החשק המיני. התרופה Decapeptyl (החומר הפעיל triptorelin) משמשת לדיכוי חשק מיני בפדופיליה (וגם בטיפולי פוריות, טיפול לסוגי סרטן מסויימים והתוויות נוספות) ויכולה להועיל לך לדיכוי חשק מיני. אינני יכול להימנע מלהעלות שאלה: אם גופך מאותת לך שאת/ה נמשך גם לנשים, אז אולי לדחוף אותך לתוך "קופסה" של זהות מגדרית חד משמעית והחלטית, מבחינה פסיכולוגית וגופנית הוא מאולץ ולא טבעי, בין אם זו זהות "נשית" ובין אם זו זהות "גברית". אולי המצב של בלבול, קונפליקט וזהות לא ברורה הוא המצב הטבעי האמיתי שלך? אולי הסבל הוא לא בגלל הקונפליקט אלא בגלל הניסיון המאולץ לייצר זהות חד משמעית?

בטיפול הורמונלי נותנים אנדרוקור. אז האם לתרופה שציינת יש עדיפות על פני אנדרוקור לשם המטרה שציינתי, או שזה היינו הך?

אני בן 24 ולוקח ציפראמיל. עד יולי האחרון הייתי על 2 כדורים ביום (כמעט שנתיים במינון הזה). ביולי האחרון הורדתי וכדור וחצי ובאמצע אוגוסט הורדתי לכדור. לאחר ההורדה לכדור היה לי שבוע עם טיפה יותר חוסר שקט מהרגיל, לאחר מכן שבוע+ יציב וסביר לחלוטין ולאחר מכן שוב שבוע שבו אני חסר שקט כאשר בכמה הימים האחרונים אני מרגיש לפעמים שכשאני יושב ליד המחשב קשה לי להישאר לשבת ואני חייב לזוז - משהו בי מאוד לא נינוח וזה מרגיש לי די מוזר. אני כאילו "על קוצים". אציין שאני שוחה כל יום אבל הפלא ופלא גם זה פשוט לא עוזר בימים האחרונים. מה יכולה להיות הסיבה לכך? אוסיף שבשבוע האחרון עברתי רשמית לטבעונות, מה שהעלה לי קצת את מפלס החרדתיות בנושא הבריאות שאני רגיש אליו מאוד (מבחינה נפשית). תודה

שלום אח שלי אובחן כחולה במאניה דיפרסיה גיל 15. בעקבות מחזוריות של דיכאון ומאניה לסירוגין+התקפים פסיכותיים במשך כ- שנתיים. טופל בליתיום. כיום הוא בן 30 נשוי+ ילדה, עובד במקצוע חופשי(הודות לתמיכה המשפחתית העצומה). כיום אינו נוטל תרופות וחי, כביכול חיים רגילים. כמי שמכירה את דפוסי ההתנהגות שלו היטב- יש לו התקפי זעם, אלימות מילולית, העצמה של דברים ופנטזיות ודמיונות מפעם לפעם, בזבזנות, תפקוד אינטנסיבי עם מעט שעות שינה האם המחלה חלפה? האם תופעות אלו לא נחשבות למחלה שהרי. . .הבחור מתפקד. הספרות המקצועית מתייחסת רק תופעות ברורות של מאניה/דיפרסיה. האם המחלה נמצאת בגוף לתמיד? אפשר להירפא מזה? האם זה נחשב גבולי? אי אפשר לומר שהוא מתנהג באופן מאוזן. ..

שלום אורנה, לשאלותייך: האם המחלה חלפה? הפרעה ביפולרית או מאניה- דפרסיה, לרוב אינה חולפת. המחלה באה לרוב בצורה של אפיזודות- תקופות של משבר. בין האפיזודות יש החלמה (זמנית לרוב) ואין שום סימני מחלה. האם המחלה נמצאת בגוף לתמיד? לרוב כן. אפשר להירפא מזה? לרוב לא. אפשר להגיע לאיזון טוב, עם טיפול תרופתי שאליו אפשר גם להוסיף טיפול פסיכולוגי. האם זה נחשב גבולי? לא. הפרעת אישיות גבולית זה משהו אחר.

נפרדתי מחבר והוא עבר להתגורר בבית חברה משותפת בדירת קרקע . היא מספרת שהוא מפחד לצאת החוצה ,לחצר מפחד שאני אבוא וארביץ לו. כמו כן שהוא היה אצלי היתה לו אפיזודה של שמיעת קולות .שהוא חשב שהשכן מדבר עליו. כרגע לפי מה שהיא מספרת הוא שרוי בדיכאון רוב שעות היום הוא ישן. ממה בדיוק הוא סובל? האם זה מחשבות סכיזו פראנאידיות

שלום מרי, ראשית חשוב לי שתדעי שאי אפשר לעשות אבחון פסיכיאטרי בלי בדיקה פסיכיאטרית. לכן מה שאני כותב כאן הוא בגדר ייעוץ כללי בלבד. לשאלותייך: ממה בדיוק הוא סובל? האם זה מחשבות סכיזו פראנאידיות? כפי שכתבתי קודם, אין לי אפשרות לדעת. שמיעת קולות יכולה להיות מה שמכונה הזיה ומחשבה שהשכן מדבר עליו יכול באמת להיות מחשבת שווא של רדיפה או בלועזית מחשבה פרנואידית. יש כל מיני מצבים שיכולים לגרום להזיות ומחשבות רדיפה, אחד מהם הוא סכיזופרניה, שהיא מחלה פסיכיאטרית.

שלום ותודה , האם יש דבר כזה כמו סכיזופרניה לטנתית? וכמה קריטריונים צריך לאבחן סכיזופרניה? מתוך המאפינים שקימים.

אני ממשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Cipralex 10 מ"ג \ביום . להתחיל Clonex 0.5 מ"ג \ 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . ללא תכנים פסיכוטיים . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום .(יש לציין שהפסקתי לקיחת viepax לפני כמעט חודשיים לאחר לקיחתו באופו ממושך למשך כמעט שנה וחצי , הפסקתי את viepax על דעת פסיכיאטר אחר שהתייעצתי איתו ונתן לי במקום viepax התרופה רסיטל שלקחתי אותה לתקופה של חודש ושבוע ולא עזרה לי בכלל , יש לציין שבאותה תקופה של החלפת ה viepax התחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי קשה במיוחד (מצב דמוי אקטיזיה)) . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 mg \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 mg \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . לאחר חודש חזרתי עוד פעם למעקב אצל הפסיכיאטר שלי הוא כתב במכתב של הפגישה שהאבחנה שלי Schizophrenia F20.0 שכיזופרניה . הוא כתב שאני לא יציב מבחינה תרופתית וכל הזמן מתלונן על תחושות אי שקט . מרגיש כעסים ומתפרץ בזעם , ללא ביטוי פסיכוזה , ללא אובדנות . הפסיכיאטר המליץ לי : 1. להפסיק בהדרגה Viepax XR . 2. לעלות Cipralex עד 20 מ"ג\יום . 3. לעלות Deralin 10 מ"ג \ 3 ליום . 4. להמשיך Seroquel XR 800 mg \ ביום . 5. Depalept Chrono 1000 mg \ ביום . 6. להפסיק Ambien CR . 7. להתחיל Bondormine 0.25 מ"ג ביום לשינה . 8. להמשיך Clonex 0.5 מ"ג \ 3 ליום . היום אחרי 17 ימים מתאריך השינוי התרופתי האחרון (או מתאריך לקיחת הטיפול החדש עם השינוי האחרון) אין הטבה או שיפור במצבי הנפשי , להיפך יש התדרדרות במצבי הנפשי , אני מרגיש מדוכא ומתוסכל יותר מתמיד , לא אוכל , אין תיאבון , מרגיש כעס , כעוס , מרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ואת המראה החיצוני , מתפרץ התפרציות כעס\זעם , משתולל , מקלל את ההורים ואת בני המשפחה שלי , זורק ושובר דברים וחפצים , לא מצליח לישון בלילה למרות שאני לוקח כדור שינה ואז אני ער בלילה וישן ביום , יום הפוך , סובל מהפרעת שינה כרונית , אין לי סדר יום , לא מתפקד , מעשן בשרשרת ושותה הרבה קפאין , עצבני יותר מתמיד , מרגיש תקוע בבוץ , מיואש , חסר תקווה , מרגיש חוסר אונים , מצב רוח רע וגרוע ביותר . 1- יש לי שאלה חשובה : רציתי לשאול האם יש סיכוי שתהיה הטבה במצבי הנפשי , מה אפשר לעשות מבחינה תרופתית על מנת שמצבי ישתפר , האם יש מקום להוספות \ שינויים מבחינה תרופתית על מנת לשפר את המצב ? יש לי גם מספר שאלות אחרות : 2- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי אם בכלל ? 3- מה המינון המקסימלי של הדירלין לטיפול באי שקט פנימי נפשי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 6- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 7- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 9- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 11- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום דודו, כפי שכתבתי לך בעבר, עדיף שתפנה לפסיכיאטר המטפל שלך. המידע שאתה מביא והשאלות שאתה שואל והתשובות לשאלות האלה מתאימות לדיון אישי עם הפסיכיאטר המטפל ולא דיון בפורום ציבורי פתוח.

אני צעיר בן 24 מטופל ברסיטל עקב דיכאון וחרדות לאחרונה המצב של הדיכאון וחרדות השתפר והתחלתי קצת לצאת עם חברים מעודונים,ולבסוף התחברתי לכמה חברים שמשתמשים בסם קריסטל.ואני גם התחלתי להישתמש כל סופ''ש בקריסטל כבר שלוש שבועות וגם כמה בירות שותה השאלה שלי מה ההשלכות של שימוש בקריסטל ובאלכוהול תחת טיפול ברסיטל? אני לא יודע ביכלל מה אני עושה ועם מה אני מתעסק עד כמה מומלץ לא להיתעסק עם סם קריסיטל?וזה עולה הרבה כסף אפשר לשרוף בערב אחת יותר מאלף ש''ח

שלום רב, יש שני חומרים שונים לפחות שקוראים להם ברחוב "קריסטל". אחד מהם הוא קוקאין והשני מתאמפטאמין. רשימת הנזקים של כל אחד מהם היא ארוכה. קוקאין הוא אחד החומרים הממכרים ביותר שיש. הוא גורם בין השאר נזקים בלתי הפיכים ללב (התקפי לב) ולמוח (אירועים מוחיים) כי הוא גורם לכיווץ כלי דם. מתאפטאמין גורם להרס של מערכות עצביות מוחיות שחומר ההולכה העצבי (הנוירוטרנסמיטר) הוא דופמין או סרוטונין וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בלתי הפיכה ליכולת החשיבה. שני החומרים יכולים לגרום מגוון בעיות פסיכיאטריות. הכסף הוא הבעיה הקטנה ביותר שיש לך עם חומרים אלה.

שלום רב, אני בטיפול מתמשך לאחרונה הוחלפה לי הויאפקס במיר כמבן שעשיתי זאת לאט לאט הבעיה שלי כרגע היא שתופעת הלוואי פעלת עלי יש לי כאבי גב, ידיים, רגליים, יובש (אני נושמת דרך קנולה ויובש משפיע עלי)השאלה שלי היא האם תופעות הלוואי נרגעות או שזה ימשיך לכאוב. דבר שלא הזכרתי נעשיתי מאד עצבנית אני נדלקת בצ'יק דבר שלא קרה לי שנים, אבל אני נרגעת זה עבר לי. מצד שני אני חושבת שאני ישנה יותר טוב אנא תשובתך, בתודה מראש אסתר

שלום אסתר, מרבית תופעות הלוואי דועכות תוך מספר שבועות. אני מקווה שזה גם מה שיקרה בסופו של דבר בטיפול שלך.

העם ניתן לקבל מריחואנה רפואית למצב של דיכאון קליני קשה חוסר תיפקוד התקפי חרדות ואכילה ריגשית עקב טראומות לאיזה רופא אפשר לפנות לעזרה בנושא הזה?

לדעתי לא, מכיוון שמריחואנה "רפואית" לא עוזרת לתופעות האלה.

הפסיכיאטרית אמרה לי לחלק 0.5 לפעמיים ביום חשבתי לקחת 1 מ"ג בבת אחת יש איזה הבדל משמעותי בין לחלק במשך היום לבין לקחת בפעם אחת? ההשפעה קצת ירדה אחרי 6 ימים שאני לוקחת בגלל זה חשבתי שאוליי 1 מ"ג של קלונקס בפעם אחת יכול לעזור יותר מה דעתך? תודה.

לקחת בבת אחת יכול להיות קצת יותר מרגיע בשעות שלאחר הנטילה אבל גם קצת יותר מטשטש ומרדים.

שלום, בת 32, סובלת מחרדה חזקה ("קיצונית" עפי הרופא) ו OCD.הOCD שלי אגב לא כולל שום טקסיות וכו זה פשוט מחשבות אובססיביות שאני משתגעת, וכו וכו. (ללא מצב פסיכוטי וללא מחלות נפש וכו) מטופלת בפריזמה 60מ"ג מזה 10 חודשים, וזאפה5מ"ג. לא הייה שיפור מספיק והיו הרבה תנודות במצב. לפני חודש הוחלט להפסיק את הזאפה עקב השמנה ושינויים בבדיקות דם. עברתי לסרקוול, כרגע על 175מ"ג (רגיל, לא XR) כבר 3 שבועות (על מינון של 175מג רק מספר ימים) . כשהתחלתי לקחת את הסרקוול, מינון של בערך 50מג, הייה לי שבוע שהרגשתי ממש הטבה. מאז המשכתי לעלות בכמות ויש שוב ירידה חזקה במצב, חרדות, בילבול, חוסר שמחה ורצון לעשות כלום, תחושות פחד, וכו וכו.... אני תוהה האם הגוף (מוח) צריך אולי להתרגל להעלאה במינון הסרקוול? התיכנון של הרופא הוא לנסות לייצב אותי עם הסרקוול, ואז להעלות את הפריזמה למקסימום ואם זה לא יעזור להחליף את הפריזמה. אני מודאגת אבל כי תוהה אם הסרקוול לא מזיק לי? בנוסף להתגברות חרדה ודיכאון יש לי תופעות פיזיות שכוללות דופק גבוה (בין 100 ל 120 כל הזמן מאז שלוקחת סרקוול) כאבים בגוף (ידיים ורגליים) ובעיקר מה שמפריע זה המצב הנפשי כמובן, של אפאטיות כזו, חוסר חשק, חרדה, וכו. האם ייתכן והסרקוול משפיע בהתחלה "לרעה" (כמו למשל תרופות SSRI) וזה יתאזן לאחר כמה שבועות? או שזה שמצבי בירידה אומר שהסרקוול לא עוזר לי? תודה על הקראיה ומאוד אודה על דעתך ,

שלום שירי, כמובן שהשרשור בפורום אינו תחליף להתייעצות עם פסיכיאטר. תחת הסתייגות זו: תופעות הלוואי שיש לך וביוחד הדופק המהיר מונעות לדעתי העלאה נוספת של התרופות שאת נוטלת כעת. ממילא, המינון של 60מ"ג פריזמה נחשב למכסימלי ולא מומלץ כיום להעלות אותו מעבר לזה. אני חושב שאם את מרגישה יותר רע כבר 3 שבועות עם הטיפול הנוכחי, סימן שמצבך בירידה ואין מה לקוות שבהמשך זה יהיה טוב יותר עם הטיפול הזה. לדעתי כדאי שתנסי לחפש ביחד עם הפסיכיאטר המטפל טיפול מתאים יותר ואפקטיבי יותר.

המצב שלי מאוד משתנה, גם לפני הסרקוול וגם כעת איתו, יש לי ימים יותר קלים וימים בלתי נסבלים. אני על מינון של 175 בסהכ ארבעה ימים. הרופא שלי טוען שאין מה להלחץ מהדופק וייתכן ויעבור עם התרגלות לסרקוול. לפי מה שקראתי אונליין, לוקח לסרקוול שבועיים בערך עד שמשפיע (שוב- אני עם כמות של 175 רק מס ימים), בנוסוף, בעלון התרופה כתוב שבתחילת הטיפול בסרקוול עלול להתגבר החרדה והדיכאון. אז האם אתה בעד לרוץ ולהחליף תרופות? מצבי אומנם לא טוב, אבל יותר טוב מאשר תחילת הטיפול כאשר לא יכלתי לזוז רק רעדתי לא אכלתי ופחדתי 24שעות ביממה. התשובה שלך (שאני מודה עלייה ועל הייחס והשקעת הזמן) הלחיצה אותי שמא אולי הפסיכיאטר שלי לא מטפל בי נכון? מצד שני, איפה החוכמה לרוץ להחליף תרופות בכל פעם שיש קצת תופעת לוואי? שאלה נוספת, מדוע נהוג לא לעלות בפריזמה מעח 60מג? תודה.

היי, סובלת כעשרים שנה מבולמוסי אכילה. בשנים האחרונות טופלתי במגוון כדורים, עקב התקפי חרדה, דיכאון קל ובולמוסי האכילה. ציפרלקס- הטבה קלה,רמוטיב, פלבוקסאמין- שום הטבה ואפילו הרעה במצב. פלוטין למשך כשנתיים עזר המון, כל התופעות נעלמו לגמרי. לפתע התופעות חזרו, למרות העלאת מינון הפלוטין ל-40 מ"ג ביום. הפסיכיאטרית רשמה לי פאקסט ואני מאוד מודאגץ שכן ידוע שבהסתברות גבוהה הכדור גורם לעלייה במשקל (לא משנה באיזה מנגנון, רעב או האטה בחילוף חומרים....). זה הגיוני לרשום כדור שבשכיחות גבוהה גורם לעלייה במשקל לבחורה שסובלת מבעיית דימוי גוף ובולמוסי אכילה?

שלום רונית, יש ראיות לכך ש- Topamax (שם החומר הפעיל topiramate) מועיל לבולימיה, אבל לדעתי זה נובע רק מכך שהתרופה מפחיתה תיאבון והיא יכולה לגרום לתופעות לוואי די רציניות. אני לא מכיר תרופה אחרת שיש ראיות לכך שהיא מועילה בבולימיה. לדעתי הטיפול העיקרי בבולימיה הוא טיפול פסיכולוגי.

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . אני ממשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע ,ויש גם מרכיבים חרדתיים ודכאוניים ואובססיביים , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Cipralex 10 מ"ג \ביום . להתחיל Clonex 0.5 מ"ג \ 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . ללא תכנים פסיכוטיים . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום .(יש לציין שהפסקתי לקיחת viepax לפני כמעט חודשיים לאחר לקיחתו באופו ממושך למשך כמעט שנה וחצי , הפסקתי את viepax על דעת פסיכיאטר אחר שהתייעצתי איתו ונתן לי במקום viepax התרופה רסיטל שלקחתי אותה לתקופה של חודש ושבוע ולא עזרה לי בכלל , יש לציין שבאותה תקופה של החלפת ה viepax התחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי קשה במיוחד (מצב דמוי אקטיזיה)) . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 mg \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 mg \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . לאחר חודש חזרתי עוד פעם למעקב אצל הפסיכיאטר שלי הוא כתב במכתב של הפגישה שהאבחנה שלי Schizophrenia F20.0 שכיזופרניה . הוא כתב שאני לא יציב מבחינה תרופתית וכל הזמן מתלונן על תחושות אי שקט . מרגיש כעסים ומתפרץ בזעם , ללא ביטוי פסיכוזה , ללא אובדנות . הפסיכיאטר המליץ לי : 1. להפסיק בהדרגה Viepax XR . 2. לעלות Cipralex עד 20 מ"ג\יום . 3. לעלות Deralin 10 מ"ג \ 3 ליום . 4. להמשיך Seroquel XR 800 mg \ ביום . 5. Depalept Chrono 1000 mg \ ביום . 6. להפסיק Ambien CR . 7. להתחיל Bondormine 0.25 מ"ג ביום לשינה . 8. להמשיך Clonex 0.5 מ"ג \ 3 ליום . היום אחרי 17 ימים מתאריך השינוי התרופתי האחרון (או מתאריך לקיחת הטיפול החדש עם השינוי האחרון) אין הטבה או שיפור במצבי הנפשי , להיפך יש התדרדרות במצבי הנפשי , אני מרגיש מדוכא ומתוסכל יותר מתמיד , לא אוכל , אין תיאבון , מרגיש כעס , כעוס , מרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ואת המראה החיצוני , מתפרץ התפרציות כעס\זעם , משתולל , מקלל את ההורים ואת בני המשפחה שלי , זורק ושובר דברים וחפצים , לא מצליח לישון בלילה למרות שאני לוקח כדור שינה ואז אני ער בלילה וישן ביום , יום הפוך , סובל מהפרעת שינה כרונית , אין לי סדר יום , לא מתפקד , מעשן בשרשרת ושותה הרבה קפאין , עצבני יותר מתמיד , מרגיש תקוע בבוץ , מיואש , חסר תקווה , מרגיש חוסר אונים , מצב רוח רע וגרוע ביותר . 1- יש לי שאלה חשובה : רציתי לשאול האם יש סיכוי שתהיה הטבה במצבי הנפשי , מה אפשר לעשות מבחינה תרופתית על מנת שמצבי ישתפר , האם יש מקום להוספות \ שינויים מבחינה תרופתית על מנת לשפר את המצב ? יש לי גם מספר שאלות אחרות : 2- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי אם בכלל ? 3- מה המינון המקסימלי של הדירלין לטיפול באי שקט פנימי נפשי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 6- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 7- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 9- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 11- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום דודו, ההודעה שלך גדולה מידי ואינני יכול להתייחס אליה במסגרת הזו. אתה צריך להתייעץ עם פסיכיאטר באופן אישי ולא דרך הפורום. בהצלחה ושנה טובה.

אני יודעת שאסור לשלב אלכוהול עם תרופות אבל רציתי לשאול בכל זאת העם בירה אחת פעם ב3 שבועות או פעם בחודש זה באמת יכול לעשות נזק בלתי הפיך? לפי דעתך מניסיונך קורה משהו רציני למי ששותה רק בירה אחת ? תודה.

שלום שירי, פריזמה וקלונקס מגבירים את השפעת האלכוהול ולכן בירה אחת יכולה להשפיע עלייך כמו 2 או 3. 2-3 בירות לא הורגות את רוב האנשים כשלעצמן. זה יכול להיות מסוכן אם למשל את נוהגת לאחר ששתית בירה אחת, בידיעה שמבחינה חוקית את יכולה לנהוג כי ריכוז האלכוהול בדמך לא גבוה מדי, אבל בפועל מוחך שיכור לחלוטין וזה מסוכן.

שלום דוקטור בעקבות ניסיון של שנים עם לא מעט סבל שכולל תרופות כמו סרוקסט ציפרלקס ופרוזק ועוד ועוד שנכשלו, הוצע תרופה איקסל , לפי ידע והניסיון האם התרופה יכולה לטפל בדיכאון וחרדות קשים, ואם עצם העובדה שבעלון גם רשום לדיכאון וחרדות קשים לפי ידיעתך וניסיונך זה גם המצב בפועל , ושמראה על יכולות חדשות שיש לתרופה בטיפול אם התרשמותך חיובית מהתרופה ,גם לגבי תופעות הלוואי , אם הוא ב- סל לכולם ואם יש התנגשות תרופתית בינו ,איקסל לבין אדרל ו- מדבקת פנטה לכאבים.

שלום רב, לשאלותיך: איקסל (שם החומר הפעיל milnacipran), היא תרופה שיכולה לטפל בדיכאון חרדה, טוב כמו נוגדי דיכאון אחרים, לא יותר ולא פחות. יש לתרופה תופעות לוואי. מה שחשוב בנושא תופעות לוואי הוא מה קורה לך באופן אישי כשאתה נוטל את התרופה ולא מה רשימת המכולת של כל תופעות הלוואי האפשריות. התרופה היא בסל לכולם. יש התנגשות בין איקסל לבין מדבקות פנטה וגם בין אדרל לבין מדבקות פנטה והצירוף אינו מומלץ.

היי ד"ר. לפני כמה ימים המלצת לי לוותר על השילוב של בנדורומין עם הלוריוון כתשובה לחרדת הטיסה שלי . המלצת לי לנסות את הלוריוון כמה ימים לפני הטיסה , כדי שאדע מה המינון הנכון בשבילי לצערי אחרי שלקחתי הכדור אחד אתמול אני יכול להגיד שכדור אחד לא יעזור , אפילו את הלחץ שיש לי עכשיו מהטיסה זה לא לגמריי "עצר" ( אני תמיד לחוץ כמה ימים לפני הטיסה) השאלה היא , האם לנסות לקחת 2 כדורים ? , מה לעשות אם גם המינון הזה לא יעזור ? , האם יש כמות שיכולה לסכן אותי? תודה על העזרה! '''jjalsadaslkdjlkasjd

הרופא שלי המליץ לי לקחת כדור אחד של לוריוון וכדור אחד של בנדורומין. אתה המצלת לוותר על כדור השינה בכלל סיכוני של פקק ורידים. כמו כן רשמת שעדיף לקחת 2 כדורי לורייון במקום אחד של לוריוון ו ואחד של בנדורומין. אשמח לחדד שת השאלה : מה לעשות אם גם 2 כדורי לוריוון לא עוזרים, האם כדור שלישי מסכן אותי ?

שלום מתן, 3 כדורי לוריוון נשמע לי די הרבה. אם 2 כדורים לא מספיקים צריך לנסות כיוון אחר. צריך שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל שלך ותבדוק איתו מה לעשות. אם הבעיה היא כזו רצינית אולי תשקול בכל זאת טיפול התנהגותי?

שלום לפסיכיאטר. אני בחורה בת 32 עם קושי ביצירת קשרים זוגיים ומיניים עם גברים. לא היה לי ניסיון מיני עם אף גבר ואני חשה בודדה בשל כך. אני חושבת מזה שנה לפנות לפסיכיאטר אך קצת חוששת מהסטיגמה, עם זאת נראה שהרבה ברירות אין לי כי ככה אי אפשר להמשיך. הסיפור שלי, כנראה, מורכב וכולל עבר דתי, עודף משקל של כ-10 ק"ג, אכילה רגשית/כפייתית, ומצב רוח ירוד. אין לי חברים כי אני חשה שאני חייבת לטפל בעצמי וקשה לי להתחבר לאנשים, הקשר עם משפחתי בחלקו מנותק לאחר כעס על עזיבת הדת מצידי- אני עובדת ולומדת ויש לי תמיכה כלכלית בסיסית. הבעיות שלי בעיקר אישיות. איני יודעת מה לאמר לפסיכיאטר ומה לבקש- תרופות? טיפול בשיחות? אודה מאוד להכוונה, אפנה לפסיכיאטר בקופ"ח בחודש הקרוב לאחר חוסר יכולת לטפל לבד במצבי.

שלום לך, לגבי כדורים, חפשי בגוגל את הסרט התיעודי "רווח קטלני" כדי לדעת למה את עלולה להכניס את עצמך. חפשי שיטות ייעוץ וצמיחה אישית. כמו כן, פעילות גופנית ותזונה בריאה יעזרו הן לשיפור המראה הגופני והן להרגשה הנפשית. זה צריך להיות צעד ראשון כי הוא הבסיסי ביותר. בהצלחה.

אני מוסיפה בתגובה לפנייה, שלאחר שאמצעים אלו (ספורט, הגדלת תחומי עניין, שיחות עם אנשים) לא קידמו אותי גם בשל ביטחון עצמי נמוך שמחזיר אותי לאכילה, אני בכל זאת רוצה לפנות לפסיכיאטר. אני סובלת לעיתים מתחושה עזה של זעם מאחר שקיבלתי הדרכה לא נכונה בעברי בעיקרה ליצור בהלה והפחדה גם מפני גברים, ואף התפרצויות זעם שהולכות ונעלמות מידי פעם. יש לי נטייה גם לבכות יותר מידי ויש סיכוי רב שבפגישה אצל פסיכיאטר אתפרץ בדמעות כשאדבר על בעיותיי. אני חוששת שאני זקוקה לטיפול, בעוד שבני משפחתי הקרובים מעולם לא קיבלו טיפול שהיו צריכים, אם היו מקבלים לא הייתי מגיעה לכזה מצב...

דר נכבד או מנהל הפורום האם אפשר לעצור את התופעה? הם מפחידים אותי ותענו לנו תשובות מקצועיות ורפואיות למרות שהם ענו תודה

שלום אורית, אני מסיר את מרבית ההודעות האנטי פסיכיאטריות. אבל אני משאיר את ההודעות גם אם הן הבלים מוחלטים, (וזה מה שהן לדעתי ברוב המכריע של המקרים), אם מתקיים אחד התנאים הבאים: 1. ההודעה נכתבה בתגובה למה שאני כתבתי ולא בתגובה להודעה של אחד מקוראי האתר. 2. ההודעה נכתבה כהודעה ראשונה ולא תגובה בשרשור. 3. כותב ההודעה המקורית ענה להודעה האנטי-פסיכיאטרית והתפתח דיון. 4. בהודעה אין ניבולי פה, שקרים או הסתה. אני מצטער על אי הנעימות. אני חושב שיש מקום לדיון פתוח וגם מי שמדבר שטויות מתוך בורות יכול לקבל מקום, אם הוא מרגיש שהוא מוכרח.

שלום, חבר שלי התחיל בזמן האחרון לחשוב שהוא רואה דברים ושאנשים רודפים אחריו כל הזמן, זה נמשך כבר כמה זמן.. (הוא לא לוקח סמים), הנהיגה שלו נהיתה פרועה כי הוא חושב שנוסעים אחריו בכביש ועוקבים אחריו ובעצם הוא רודף אחרי מכוניות בצורה מאוד מסוכנת. הוא ניגש לאנשים ברחוב ושואל למה הם עוקבים אחריו ואני מרגישה שהוא מסכן את עצמו ואת הסובבים אותו. הוא הלך לרופא פרטי לא מזמן והוא הביא לו כדורים בשם וולבוטרין, אבל ההזיות עדיין ממשיכות .. בדקתי על הכדורים וראיתי שהם נגד דיכאון ולא הזיות. מה עושים.? הוא לא ילך שוב לרופא והוא מתכחש לזה שיש לו משהו, והמצב שלו רק מתדרדר עם הזמן .. הוא ממשיך לנהוג למרות שביקשתי ממנו שלא ינהג ואני ואמא שלו לא יודעות מה לעשות. יש אפשרות אולי לאשפוז בכפיה? מה לעשות במצב כזה?

שלום דנה, לשאלותייך: את צודקת שולבוטרין לא נשמע כמו טיפול מתאים למצב שאת מתארת. ייתכן שחברך לא סיפר לפסיכיאטר שבדק אותו את כל הפרטים. אם חברך נוהג בצורה מסוכנת צריך לפנות למשרד הפסיכיאטר המחוזי באזור מגוריו, לכתוב ולתאר במפורט את מה שתיארת בקצרה בהודעה שלך כאן. חשוב שתתני במכתב תיאור מדויק ומפורט של ההזיות ותיאור מדויק ומפורט של ההתנהגויות המסוכנות בכביש והקשר ביניהן. חשוב שתבקשי שגם אימו של חברך תחתום על המכתב ושתיכן תדגישו שאין לכן שום אינטרס חוץ מטובתו של חברך. אם רופא המשפחה של חברך יסכים להוציא את המכתב מטעמו, זה יקל מאד על הפסיכיאטר המחוזי להתייחס למכתב בצורה עניינית, בלי חשש שיש כאן מניפולציה.

שלום דר נכבד. בעקבות דכאון לא רציני וחרדות התחלתי לפני כחודשיים ליטול ציפרלקס במינון נמוך של 5 מיג ליום. זו כמות שאני מרגישה טוב איתה אני נוטלת כל ערב לפני השינה ואתמול נרדמתי ושכחתי לקחת . זה נורא אם שוכחים פעם אחת לקחת? והאם שוב אצטרך לעבור תופעות לוואי התחלתיות או שהגוף כבר התרגל לתרופה?תודה

שלום אתי, לידיעתך, תופעות לוואי חלקיות של ציפרלקס: הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד.

שלום אורית, זה לא נורא אם שוכחים פעם אחת לקחת ומדלגים. מעט אנשים מצליחים ליטול 100% מהזמן. יש להניח שאם תדירות מקרי "הדילוג" אינה עולה על פעם ב- 5 ימים, אז הטיפול שלך יציב ולא תצטרכי לעבור שוב תופעות לואי התחלתיות.