פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום אני נוטל סרוקסט כמה שנים במינון של 2 כדורים בערב (40 מל). בחודש האחרון אני מרגיש סימפטומים של חזרה של חרדה שהייתה בעבר והסרוקס דחק אותה לפינה להרבה זמן. רציתי לדעת אם יש אפשרות לעלות מינון וכמה? תודה

שלום שי, אפשר להעלות מינון סרוקסט עד 60 מ"ג ליום. בדרך כלל מחולק ל- 2 מנות יומיות. צריך שתתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל שלך. צריך להקדיש גם מחשבה לשאלה מה פתאום חזרו תסמיני חרדה לאחר כמה שנים שהטיפול היה יעיל.

אני לוקח פריזמה 20 מג כחודש בערך. הפסקתי לקחת לחלוטין מיום חמישי, כמה זמן עד שהתפקוד וההנאה ממין תחזור במלואה? האם צריך לחכות חודש עד שכל שרידי התרופה יצאו מהגוף, כדי שהנאה ממין תחזור לקדמותה ב-100 אחוז. יש לי זיקפה, אבל קשה לי לגמור, ובסקס אני לא מרגיש כלום, אפילו בחדירה זה כואב לי. אני רוצה לחזור ליהנות ממין!

הי, מקווה שהשאריות יצאו מהר ותחזור ליהנות, ולעולם לא תחזור לכדורים האיומים האלו (כדורים פסיכיאטריים).

תעופי מהפורום הזה ותמצאי חיים, במקום כל היום לטקבק

שלום תום, לשאלותיך: כמה זמן עד שהתפקוד וההנאה ממין תחזור במלואה? יכול להגיע עד 5-9 שבועות. זה הזמן שלוקח לפריזמה להתפנות מהגוף. הנחמה היא שהפגיעה בתפקוד המיני שגורם הפריזמה היא הפיכה לחלוטין- הכל יחזור לקדמותו.

הרופא שלי אמר לי תוך שבוע הכל יוצא. אתה רוצה להגיד לי שאני צריך לחכות עכשיו חודש וחצי כדי לחזור ליהנות מסקס???

התחלתי ויאפקס ותופעות הלוואי ממש בלתי נסבלות. בעבר לקחתי רסיטל שהיה כדור מאוד עדין מבחינת תופעות הלוואי. האם המשמעות שהויאפקס לא מתאים לי? האם הויאפקס כדור חזק יותר מבחינת ההשפעה על הדיכאון? מתי תופעות הלוואי אמורות לחלוף? ומתי מבינים שהכדור לא מתאים? האם תופעות הלוואי הן אינדיקציה לאי התאמה של כדור? תודה

הי, כל הכדורים האלו הם סמים מסוכנים. לכולנו יש קשיים נפשיים, זה לא אומר שאנחנו חולים, זה אנושי. ניסית לאכול בריא? פעילות גופנית קבועה? עיסוק שנותן משמעות וסיפוק? לאמץ בעל חיים? לצאת לטיולים בטבע? לעשות יוגה? יש אלף ואחד דברים לשפר את ההרגשה ולהרגיש טוב לגבי החיים.

אביבה למה את מגיבה למקצוע שלא שלך.את פוסלת פה מקצוע של 15 שנות לימוד של מומחים,תרופות פסיכיאטריות זה לא סמים,בתור אחד שהתנסה בכל סוגי הסמים שיש.לפי מה שלמדתי וחקרתי והתבוננתי תרופות פסיכיאטריות זה ביכלל לא סמים.פסיכיאטריה פורצת דרך,התרופות פועלות אך ורק על אותם הבעיה שיש לאדם,עם אתה בחרדה,או בדיכאון,וזה אכן אמת..

שלום רב, לשאלותיך: אם המשמעות שהויאפקס לא מתאים לי? מאד ייתכן. תופעות לוואי בלתי נסבלות הן סיבה להפסקת טיפול או החלפתו. אם הויאפקס כדור חזק יותר מבחינת ההשפעה על הדיכאון? הדעות בנושא הזה חלוקות. כנראה שלא. מתי תופעות הלוואי אמורות לחלוף? תלוי איזה תופעות לוואי. כאב ראש צפוי לחלוף תוך כמה ימים עד כמה שבועות מתחילת הטיפול. מתי מבינים שהכדור לא מתאים? תלוי למה נועד הטיפול. ויאפקס צריך להתחיל להשפיע על תסמיני דיכאון תוך 2-4 שבועות מתחילת הטיפול. אם תוך 6 שבועות לא הייתה שום השפעה, כנראה שהכדור לא מתאים. האם תופעות הלוואי הן אינדיקציה לאי התאמה של כדור? תופעות לוואי לא קשורות להשפעה הטיפולית אבל הן פוגעות באיכות החיים. ייתכן שהפגיעה באיכות החיים היא כל כך רצינית שכל העניין לא כדאי. יש תופעות לוואי מסוימות שיכולות להיות מסוכנות ואז צריך להפסיק את הטיפול גם אם הוא אפקטיבי מאד למשל: סימני אלרגיה לכדור. כאב ראש אינו אחת מתופעות הלוואי המסוכנות.

שלום שמי יעל והייתי רוצה לשתף ולקבל ייעוץ אני בת 31 חולת מאניה דפרסיה מגיל 18 אמא לילד כמעט בן שנתיים אותו הבאתי בטיפולי פוריות אחרי זמן רב למרות שלא היו בעיות פירות . בזמן ההריון לקחתי 200מג סרווקאל כדי להבטיח כמה שאפשר הריון תקין כי תרופה זו מאושרת בזמן הריון אחרי הלידה לא יכולתי לתפקד מפני שהכדור הזה מרדים אותי חזק מאוד ומקשה עליי לקום רק בשעות הצהרים וגם אז אני סהרורית בגלל זה החלפנו כדור ללמיקטל רצינו תרופה שתאזן וגם שתאפשר לי שוב להיכנס להריון אל התרופה לא התאימה ולא לאט מצבי הדרדר ועברתי גל דיכאוני קשה היום אני מאוזנת ורוצה בערך עוד שנה להביא לעולם עוד ילד כדורים שניסו עליי לא התאימו מלבד ליטיום וסוליאן שאני לוקחת עכשיו ובעבר בהריון הסרוקואל שהתאים אל מרדים ולא יאפשר לי תפקוד עם הילד אני ממש לא יודעת מה לעשות מאוד הייתי רוצה לשמוע אם יש עוד פתרון ואולי יש אמהות גם עם מניה דפרסיה שישתפו איך עשו ואיך התמודדו אחרי הלידה אני גם חוששת דוב מגל דיכאוני אשמח לשמוע ממכם

שלום יעל, מותר להרות עם ליתיום וסוליאן, רק צריך שתעשי סקירת אברים עם תשומת לב מיוחדת להתפתחות הלב. צריך גם שתתייעצי עם שירות טרטולוגי (מרכז מידע בנושא השפעות של תרופות על עוברים). החשוב ביותר הוא שתיטלי בזמן ההריון את התרופות שעזרו לך לשמור על יציבות, אפילו אם יש בהן סיכונים, כי שמירה על איזון ויציבות של ההפרעה הביפולרית יהיה חשוב מאד לעובר שלך ולך.

התחלתי לקחת ויאפקס ותופעות הלוואי חוגגות ובעיקר כואב לי הראש! מאוד! הכאב הולך וגובר ומנטרל אותי ממש. בעבר לקחתי SSRI חוויתי תופעות לוואי אך לא בכזו עוצמה (ובלי כאב ראש). האם המשמעות שהכדור פחות מתאים לי? האם זה בסדר לקחת כדור נגד כאב הראש? תודה והצילו

זרוק את הכדורים האלו לפח, לשם הם שייכים. ראש צלול הוא ראש בריא, גם אם יש קשיים נפשיים. לכולם יש קשיים נפשיים, אז מה כולנו נהיה על כדורים? נהפוך לזומבים עם תופעות לוואי? בשביל מי, חברות התרופות?

שלום רב, ויאפקס יכול לגרום כאב ראש. התופעה חולפת בדרך כלל לאחר כמה ימי הסתגלות לתרופה אך אם הכאבים בלתי נסבלים או לא חולפים זו בהחלט יכולה להיות סיבה להפסקת הטיפול. ויאפקס יכול (בעיקר במינונים גבוהים ולא התחלתיים) לגרום לעליה בלחץ דם שלפעמים יכול לגרום לכאב ראש. אם את/ה ממשיך ליטול ויאפקס, חשוב שתמדוד לחץ דם.

שלום, אני התגייסתי לפני כחודש וחצי לצבא, לפני זה הייתי בן אדם נורמלי לחלוטין בלי שום פחדים נורמלי לחלוטין ! במהלך חיי הייתי אוהב לשלוט בעצמי ולא אוהב שאומרים לי מה לעשות . למשל (מורים וכו..) זה היה האופי שלי.. לאחר שהתגייזת

נדמה שלי שנקטע לך הפוסט באמצע.

האם אדם הסובל מסכיזופרניה (ומטופל בסוליאן) יכול להשתמש לצורך תהליך הגמילה מעישון בתרופה זיבאן? אני שואל כיוון שככל הידוע לי לזיבאן יש מנגנון פעולה של השהיית ריאפטייק של דופאמין וזה כשלעצמו עלול להעלות את הסיכוי להתקף פסיכוטי. אם אכן כך, אילו אפשרויות עומדות בפני מי שרוצים להפסיק לעשן וסובלים מסכיזופרניה? יש לציין שהשימוש בזיבאן במקרה הזה נעשה בפיקוח במסגרת קבוצת גמילה מעישון. תודה מראש ושבת שלום

שלום נתן, השאלה שלך נכונה. מנגנון הפעולה של זיבאן הוא כזה שהיית מצפה להחמרה בפסיכוזה. למרות זאת הניסיון הקליני מלמד שזיבאן הוא תרופה בטוחה אצל אנשים שהיה להם בעבר מצב פסיכוטי ומותר להשתמש בו. בודאי אם המטופל ממשיך לקחת טיפול אנטי פסיכוטי. הפסקת עישון היא מטרה בריאותית ממדרגה ראשונה והיא שווה את הסיכון התיאורטי.

מה ההבדל בין הפרעה סכיזואפקטיבית לבין הפרעה דו-קוטבית?

שלום ליאור, הפרעה דו קוטבית (בעבר נקראה גם מאניה דפרסיה), מתאפיינת בתקופות משמעותיות של מצב רגשי קיצוני(לא רק מצב רוח חולף של כמה שעות, אלא ימים, שבועות ואף יותר מזה): דיכאון או מאניה או שניהם יחד. מאניה ודיכאון כוללים גם תסמינים רבים אחרים שמלווים את מצב הרוח: שינויים בתפקוד, בשינה, בהתנהגות, בחשיבה ועוד דברים.הפרעה דו קוטבית נבדלת מדיכאון. הפרעה דו קוטבית מאבחנים אם הייתה לאדם לפחות תקופה אחת של מאניה או היפומאניה (מאניה קטנה) בחייו. באופן פשטני אפשר להגיד שהפרעה סכיזואפקטיבית היא צירוף של מחלה אפקטיבית (הפרעה דו קוטבית או דיכאון) ביחד עם סכיזופרניה, אצל אותו אדם באותו זמן. אציין ההגדרה הרשמית של הפרעה סכיזואפקטיבית היא מורכבת יותר ואפשר למצוא אותה במקומות אחרים לכן לא אפרט אותה כאן. המורכבות הנוספת הזו חשובה לאבחון רפואי אך לא להבנה כללית של המושג.

הי ליאור, פסיכיאטרים מגדירים הפרעות במונחים של סימפטומים רגשיים בלבד. אין שום הבדל מבחינה גופנית, כי אין כל הוכחה שלהפרעות הנפש יש איזשהו בסיס גופני. אין כל בדיקות גופניות לאבחנות הפסיכיאטריות. אפשר להתפלפל על הגדרות של סימפטומים, אבל מה זה נותן?

שלום שורה, למרבה הצער שום דבר ממה שכתבת אינו נכון. הפרעות פסיכיאטריות אינן מוגדרות במונחים רגשיים בלבד. רבות מהן מוגדרות באמצעות התנהגויות, ממצאים אוביקטיביים (כולל במקרים מסויימים ממצאים גופניים), תהליכי חשיבה ומבחנים קוגניטיביים. חוץ מזה כשאתה כותב "סימפטומים רגשיים בלבד" אתה מביע שלא לצורך זלזול בחשיבותם של רגשותינו. רגשות הם לא "בלבד", הם חוויה חשובה ומרכזית בהוויה שלנו והם לעיתים גורמים לסבל רב ולכן יש תוקף לשימוש במה שאתה מכנה "סימפטומים רגשיים" כדי לאפיין ולתאר מצבים מנטליים והפרעות פסיכיאטריות. שנים רבות של מאמץ מחקרי במעבדות ובקליניקה הניבו שפע רב של הוכחות לבסיס המוחי של הפרעות פסיכיאטריות. אנו יודעים הרבה על מבנה הרשתות העצביות שנפגעות במצבים פסיכיאטריים שונים ועל דרך פעולתן. אנו יודעים הרבה על התהליכים הכימיים שמתרחשים באותם תאי עצב וביניהם וכיצד תרופות משפיעות על תהליכים אלה. אנו יודעים הרבה על השינויים שחלים במוח לאורך החיים באופן נורמלי ועל שינויים שנגרמים בגלל מחלות. אנחנו יודעים הרבה על הביטוי ההתנהגותי, החשיבתי והחווייתי של שינויים אלה. אנחנו גם יודעים הרבה על חוויות רגשיות אנושיות, מה גורם להן ומה משנה אותן לטוב ולרע. אנחנו יודעים הרבה מאד ועדיין אנחנו יודעים מעט מאד ממה שיש וצריך לדעת על המוח ועל עולמנו המנטלי. אתה יכול לומר שכל זה לא מעניין אותך וזה בסדר. אבל להגיד שכל הידע הזה כלל לא קיים זו פשוט טעות. ואני מניח כמובן מאליו שמה שכתבת זו אכן טעות שנובעת מחוסר ידע ולא שום דבר אחר.

אהלן דוקטור. אני בן 24. לפני כשנה נפלתי לבור שחור של דכאון ודיסוציאציה במצב קיצוני ביותר. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. הייתי במצב תפקודי מדהים וביום אחד הכל השתנה. 3 חודשים אובדניים בתוך החדר גרמו לי (או יותר נכון להוריי) להבין שאני חייב עזרה. רשמו לי 10 מ"ג ציפרלקס במטרה להעלות ל-40, ובו זמנית התחלתי פסיכואנליזה שהתפתחה ל4 מפגשים בשבוע, חוויה מדהימה, בלי קשר לזה שאני מאמין שהיא הסיבה העקרית לכך שיצאתי מהמיטה וחזרתי לתפוס את המציאות פחות או יותר כמו שצריך. אף פעם לא הסכמתי להעלות את המינון של הציפרלקס ונשארתי עד היום על 10 מ"ג. עדיין אני חווה דיסוציאציה מדי פעם, אבל ברמה שכמעט ולא מפריעה לי, בדרך כלל במקומות הומי אדם ובעוצמה בהחלט נסבלת. בנוסף, אפיזודות דיכאוניות עדיין צצות בוא נגיד פעם בשבוע בממוצע(סתם דיכדוך במיטה, לא משהו שמתקרב לעוצמות של לפני שנה). אך אני מתפקד היטב וחזרתי למסלול החיים שלי. השאלה היא כזאת. מעבר לכך שאני לא רוצה להיות תלוי בתרופה, אני השמנתי המון מאז שהתחלתי לקחת את התרופה (שוב אולי זה בגלל שממצב של המון ספורט, עברתי למצב של לא לצאת מהמיטה, אולי זה לא הכדור), ועכשיו בקיץ אני מאוד סובל מחום, אני לא יודע אם זה קשור לכדור אבל אני מרגיש שכן. לא העלתי את המינון אף פעם, אני על 10 מ"ג ואני שוקל 95 קילו(הייתי 85 שהתחלתי לקחת את הכדור לפני 10 חודשים). האם יש סכנה של חזרת הדיכאון והדיסוציאציה אם וכאשר ארד מהכדור בהדרגתיות? אני רוצה לרדת מהכדור, אבל מצד שני אני אעשה הכל בשביל שמה שהיה לי לפני שנה לא יחזור, גם אם זה אומר להשאר על הכדור הזה שנים ולהשמין 10 קילו בשנה. רק לא הדיכאון הארור.האם זה שאני לוקח מינון נמוך על משקל גבוה אומר משהו? הפסיכואנליסט שלי אמר לי שלדעתו ירידה מהכדור היא דבר רצוי, ושבשילוב ם הטיפול נוכל לשמר את היציבות אבל הוא הדגיש שהוא מעדיף שאני אתייעץ עם פסיכיאטר על הדרך שזה צריך להיעשות. תודה מראש.

שלום, אתה שואל שאלה שעולה הפרבה פעמים כאשר אדם מקבל בו בזמן טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי ומצבו השתפר- איזה מהטיפולים עשה את עיקר העבודה- הטיפול הפסיכולוגי? הטיפול התרופתי? או הצירוף של שניהם יחד? אין לשאלה הזו תשובה אוניברסלית ולכן עדיף לענות עליה מתוך הכרות אישית. אינני מכיר אותך ולכן אענה תשובה כללית שהתוקף שלה עבורך הוא מוגבל. יש מחקרים מסויימים שמראים שפסיכואנליזה יכולה להועיל לטיפול בדיכאון, אך הם די מעטים. הראיות לעומת זאת ליעילותו של ציפרלקס הן הרבה יותר חזקות ולכן יש להניח שעיקר ההשפעה נוגדת הדיכאון שעזרה לך להחלים היא בעקבות הטיפול התרופתי. ניתן להפסיק טיפול תרופתי לדיכאון כשנה לאחר החלמה מן הדיכאון, אבל זה צריך להיעשות בהדרגה ותוך כדי מעקב פסיכיאטרי. אתה צריך להבין שאם אתה יורד מן התרופה יש סיכון רב שהדיכאון יחזור בעתיד.

שלום רב, תודה על תשובתך. לא נראה לי שאחי יעמוד בכאלה טיפולים. כיום מקבל נורטילין ליתיום וזיפרסקה ללא הועיל. נרדיל טרם נוסה. האם נרדיל יכול להצליח איפה שתרופות אחרות נכשלו?

כן בהחלט. נרדיל הוא תרופה נוגדת דיכאון מוצלחת מאד מבחינת היכולת שלה לטפל בדיכאון ואפילו דיכאון עמיד מאד. הסיבה שנותנים נרדיל רק לאחר הרבה ניסיונות טיפול היא שנטילת התרופה הזו מצריכה דיאטה מיוחדת שיש להקפיד עליה מאד. אתי, חשוב לי להבהיר משהו: הטיפולים שפירטתי בתשובה הקודמת שלי הם לא מאד קשים. הם למעשה קלים יותר למטופל מאשר נזעי חשמל. במיוחד האפשרות הראשונה שציינתי (deep TMS). טיפול זה לא שונה מבחינת החוויה עבור המטופל במאומה מן הטיפול במגנטים (TMS) שאחיך כבר עשה, רק שזה טיפול יותר אפקטיבי.

שלום מזה שנתיים לוקח סרקוואל 600 מ"ג. בן 45. לפני כן לא לקח תרופות בכלל. בבדיקת הדם יצאו חריגות גדולות בתפקודי כבד. ALT= 95 (כשהגבול העליון הוא 37), AST= 50 (הגבול העליון 37). CK= 231. אנו מעוניינים לדעת עד כמה יש בעיה בתפקודי כבד? האם זה בגלל התרופה??? הוא מאד שומר על עצמו. אוכל נכון. עושה פעילות גופנית. עובד בעבודה מסודרת. רגוע והולך לפסיכולוג. עם זאת הפסקנו את הקשר עם הפסיכיאטרית לפני כמעט שנה ועדיין המשיך כמובן עם התרופות מסודר (רופא המשפחה ממשיך את המרשם). אנו מאד מודאגים ושוקלים להוריד במינון. נשמח לשמוע מה דעתך בנושא בברכה מיטל

שלום מיטל, סרוקוואל יכול לגרום דלקת כבד שמתבטאת בהפרעה בתפקודי הכבד כמו מה שנמצא אצל האדם שלגביו את שואלת. אם הוא לוקח את הטיפול כבר למעלה משנה, זה פחות סביר שההפרעה נובעת מהסרוקואל כי דלקת כבד בגלל תרופה היא תופעת לוואי שנוטה להופיע בתחילת הטיפול ולא לאחר זמן. חשוב לבדוק גם סיבות אחרות להפרעה בתפקודי הכבד. רופא המשפחה יידע להפנות אותו לבדיקות דם נוספות, בדיקות אחרות והתייעצות עם גסטרואנטרולוג במידת הצורך.

תחושות של חרדה בחלומות אינן חדשות לי, אך הסיוט בלילה האחרון היה קצת מעבר לזה והזכיר לי את התחושות של החרדה בחלומות כשהייתי ילד קטן.

ראיתי והתייחסתי בתשובתי.

אני בן 25 ולוקח מזה 3.5 שנים ציפראמיל. הייתי על 2 כדורים ביום למשך כמעט שנתיים מאוקטובר 2011 ועד יולי האחרון. ביולי הורדתי לכדור וחצי ולפני כשבוע הורדתי לכדור אחד ביום בתיאום עם הפסיכיאטרית. לא הייתה כלל עליה בחרדה (למעט קצת חוסר שקט) אבל בממוצע אני לא מרגיש עליה בחרדה בכלל, דווקא אפילו קצת יותר טוב מאשר תחילת הקיץ. ובכל זאת אתמול חלמתי חלום שבו חשתי חרדה מאוד חזקה (בלי קשר ברור לשום תוכן מסויים). האם זה נובע מתהליך גמילה? תודה.

שלום ניב, אירוע אחד של חלום עם חרדה לא מבשר החמרה במצב. צריך להמתין ולראות מה קורה. אם התופעה חוזרת על עצמה חשוב שתנסה לזכור כמה שיותר פרטים כדי שתוכל לתאר לפסיכיאטרית שלך את התופעה. שים לב במיוחד: באיזה חלק של הלילה זה קרה (בתחילת הלילה, אמצע הלילה, סוף הלילה)? האם התעוררת מתוך חלום או לא? האם החרדה לוותה בתופעות גופניות- דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה?

אני סובל מחרדת טיסה קשה ב2 הטיסות האחרונות שלי לקחתי אסיוול שלא עזר ובטיסה אחרי בונדורמין שגם לא עזר. עוד שבועיים אני טס לארהב בטיסה של 15.5 שעות ,הפעם הרופא החליט לשלב בין לוריוון ובונדורמין נאמר לי לקחת שעה לפיי ההמראה 1 mg לוריוון ואחרי ההמראה את הבונדורמין 0.25 mg הבנתי שהם מאותה משפחה . לפי הרופא אין בעיה לשלב בין השתיים ,האם זה נכון ? , האם השילוב שלהם אדיאלי וחזק לסובלים מחרדה קשה כמו שלי? נ.ב בעבר שקלנו לקחת טיפול קוגנטיבי .,אבל בגלל שאני טס פעם בשנה וחצי הוחלט שאין צורך וטיפול תרופתי אפשרי תודה מראש

שלום רב, אני ממליץ להימנע לחלוטין מתרופות שינה בזמן טיסה. חוסר תנועה בזמן טיסה (במיוחד טיסה ארוכה כל כך) מגדיל את הסיכון לפקקת ורידים ורידיים עמוקים שהיא תופעה נדירה אך מסוכנת. מכך נובע שמומלץ מאד לא ליטול בונדורמין בזמן טיסה. הוא גם משפיע ל 5-7 שעות בלבד ולא "יכסה" אותך לכל הטיסה. לוריוון וקלונקס הן אמם מאותה משפחה כמו בונדורמין (משפחת הבנזודיאזפינים) אך הם הרבה פחות מרדימים, יותר מרגיעים, משפיעים ליותר שעות ויותר מומלצים בטיסה. חשוב ליטול רק תרופה אחת ולא שילוב, כי ההשפעה של שילוב תרופות היא לא צפויה. מומלץ גם לנסות פעם את התרופה שאתה שוקל להשתמש בה, כמה ימים לפני הטיסה כדי לראות, שהיא באמת לא מרדימה אותך אלא רק מרגיעה. אולי תשקול בכל זאת טיפול קוגניטיבי התנהגותי? טיסה פעם ב- 1/2 שנה זה מן הסתם 2 טיסות פעם ב- 1/2 שנה. וזה לא מעט, במיוחד אם אפילו רק חלק מהן הן טרנסאטלנטיות.

אשמח להבין ,מה ההבדל בין אדם שישן 6 שעות בטיסה ללא השפעת כדור. לבין אדם שנעזר בכדור כדי לישון את אותם 6 שעות. הרופא , נתן לי את הבונרומין בנוסף ללוריוון כי הוא יודע שכדור הרגע לא מרגיע את החרדה , השאלה היא האם יש בעיה לקחת כדור לורייוון נוסף במקום לקחת בונדורמין? לגבי הטיפול הקוגנטיבי , אני טס פעם בשנה וחצי ולא פעם בחצי שנה , בגלל זה ויתרתי על טיפול .

שלום רב. אני נוטל זיפרקסה 5 מג בשעות הערב. וזה עושה אותי עייף מאוד.וחוסר יכולת לתפקד. בגלל העייפות. השאלה שלי אם יש דרך למנוע את זה? תודה רבה.

שלום אלי, עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של זיפרקסה. עם זאת- אתה נוטל מינון נמוך של התרופה ולכן בכלל לא בטוח שמדובר בתופעת לוואי. צריך לבדוק אם יש אצלך גם סיבות אחרות לעייפות כדי לטפל בה. חלק מן השאלות שחשוב לשאול כדי לדעת יותר טוב מה סיבת העייפות: 1. האם יש לך בעיות רפואיות כלליות כלשהן? 2. האם אתה מקבל תרופות נוספות? 3. האם אתה נוטל סמים או שותה אלכוהול? 4. כמה זמן אתה נוטל זיפרקסה וכמה זמן קיימת העייפות? 5. האם העייפות היא בערב? בבוקר? כל היום? רק אחרי הנטילה? 6. האם העייפות גורמת לך לשינה מרובה? 7. האם יש לך תופעות לוואי אחרות של זיפרקסה? כדאי שתתייעץ על כל זה עם הפסיכיאטר המטפל.

רוב התרופות הפסיכיאטריות ssri ובטח זיפרקסה גורמות לבלוטת התריס לעבוד יותר לאט ולכן אתה מרגיש עייף תבדוק תפקודי בלוטת התריס

שלום,בת 50,לאחר טיפול של 6 חדשים בקסנקס ואסיבל, החלו כאבים וקשיות בכפות הרגליים והפרקים. שאינם חולפים לאחר כ-7 חדשים מהגמילה. כמו כן עדיין סובלת מעויתות (בראש ובגפיים) לפני הרדמות, (קפיצות לא רצוניות) שלא חלפו מאז הטיפול. בנוסף, גם מנימול בידיים, שהחל מאז הטיפול. אודה לתשובתך: האם יש קשר בין נטילה ממושכת של כדורים אלה לבעיות פרקים ולהתפתחות דלקת פרקים? מדוע יש עדיין עויתות בראש ובגפיים ? האם תופעות לוואי אלה הן בלתי הפיכות? האם ניתן לטפל בכך וכיצד? אודה לתשובתך המלומדת.

שלום יהל, לשאלותייך: האם יש קשר בין נטילה ממושכת של כדורים אלה לבעיות פרקים ולהתפתחות דלקת פרקים? למיטב ידיעתי לא. מדוע יש עדיין עויתות בראש ובגפיים ? אינני יודע. אבל זה בעיניי ראייה לכך שלא מדובר בתופעות לוואי כי תופעות לוואי של קסנקס ואסיבל חולפות כמה שעות עד כמה ימים לאחר הכדור האחרון ולא כמה חודשים. האם תופעות לוואי אלה הן בלתי הפיכות? לדעתי אלה לא תופעות לוואי ולכן אינני יודע אם הן הפיכות. האם ניתן לטפל בכך וכיצד? אינני יודע.

שלום אני בת 25 . אני אשמח להמלצה לכדורים טבעים להרגעה? האם כדאי להתיעץ עם הרופאת משפחה על כך לפי בדיקות הדם שלי? אני צריכה את הכדורים האלו לעיתים להרגעה של חרדה, עצבים..אי שקט.. חששות מפני בדיקות או מפני דברים לא צופיים ומצבים לא נעימים בחיים. להוריד את המתח שלפעמים נמצא בתוכי ושאני פצצת סערות של רגש.. להיות רגועה לעשות לעצמי טוב בלב.. האם יש איזו המלצה שיכולה לעזור לי?

יש פורומים לטיפולים טבעיים. זה לא תחום ההתמחות שלי.

שלום שמי דנית ואני נוטלת טרגרטול 200 מיליגרם 2 כדורים +אסיול כדור אחד10 מיליגרם +2 אקסל 50 מיליגרם וכל זה בלילה לפני שינה בבוקר כדור אחד אני נוטלת של אסיול 10 מיליגרם +3 כדורים של אקסל 50 מיליגרם עכשיו מה שקורה לי זה הרגשה של חום בגוף לחץ אי שקט רעד חום בגוף ברמות שאני נהיית כולי אדומה בפנים ובצוואר כאילו נישרפתי מהשמש תפיקות לב מהירות בילבול השאלה שלי האים כל מה שנטלתי זה פוגע בפוריות 2-האם זה מסוכן לתווך הארוך לכבד כי הרבה זמן אני עם הכדורים האלו דבר נוסף ביגלל כול מה שציינתי התופעות שהיו לי קיבלתי טיפול חדש 1 אקסל 50 מיליגרם +2 טגרטול 200 מיליגרם והכדור החדש זאפה 5כל זה בלילה ובבוקר 1 אקסל 50 מיליגרם+אסיול כדור 1 עשרה מיליגרם רציתי לדעת האם הכדור זאפה 5 משמין כי קראתי שהוא ממש משמין מאוד ואני בדיאטה שומרת ואוכלת מסודר ובריא השאלה אם אני אמשיך לאכול מסודר אני אשמין בכל זאת מהכדור והאים הכדור פוגע בכבד כי אם אני לא טועה רשום 40 אחוז עובר לכבד שזה משמעותי ואפילו מסוכן וביכלל אשמח שתייעץ לי האם הטיפול החדש של הזאפה יעיל וייעוץ קטן מימך לא יזיק לי תודה רבה אשמח בדחיפות לתשובתך ובבקשה אשמח שתענה לי לגביי עניין הפוריות כי אני 11 שנים כבר עם כדורים בהתחלה כל מיני סוגים ועכשיו הטיפול הנוכחי שרשמתי לך הוא הקבוע תודה ואני בת 28

שלום דנית, לשאלותייך: האים כל מה שנטלתי זה פוגע בפוריות? לא אבל טגרטול זו תרופה שמומלץ להיזהר איתה בזמן הריון כי היא יכולה לפגוע בעובר. 2-האם זה מסוכן לתווך הארוך לכבד כי הרבה זמן אני עם הכדורים האלו? זאפה וטרגטול יכולים להשפיע על תפקוד הכבד. צריך לעשות בדיקות דם ומעקב כל כמה חודשים לראות שהכל בסדר. אם מקפידים על מעקב, זה לא מסוכן. רציתי לדעת האם הכדור זאפה 5 משמין? כן. לא כל אחד עולה במשקל מזאפה, אבל יש אנשים שעולים המון. כי קראתי שהוא ממש משמין מאוד ואני בדיאטה שומרת ואוכלת מסודר ובריא השאלה אם אני אמשיך לאכול מסודר אני אשמין בכל זאת מהכדור כעיקרון - לא. אם תמשיכי לאכול מסודר לא תשמיני מהכדור. הבעיה היא שאצל חלק מהאנשים הוא פותח תיאבון נוראי וקשה להמשיך לאכול מסודר. אים הכדור פוגע בכבד כי אם אני לא טועה רשום 40 אחוז עובר לכבד שזה משמעותי ואפילו מסוכן עניתי כבר על עניין הנזק לכבד מזאפה. חשוב שתבינים שה- 40% שעובר לכבד פירושו שהתרופה מפורקת בכבד. הנתון הזה מתייחס למה שהכבד עושה לתרופה ולא למה שהתרופה עושה לכבד. וביכלל אשמח שתייעץ לי האם הטיפול החדש של הזאפה יעיל? זאפה היא תרופה אנטי-פסיכוטית ומייצבת מצב רוח יעילה מאד. זו הסיבה שממשיכים לתת אותה למרות הבעיות הלא פשוטות שהיא יכולה לגרום.

היי שמחתי מאוד לקבל תשובה תודה רבה רק רציתי לישאול לגביי האקסל שרשמתי שאני גם נוטלת אקסל הייתי לוקחת ביום 5 אקסל והים אני לוכחת 2 הסברתי לרופא שאני מרגישה רעד בילבול לא מפוקסת ושיש לי גלי חום רציניים שזה מתבטא שיש לי אדום בפנים ובצוואר ממש אדום כאילו נישרפתי בשמש השאלה שלי למה כל התסמינים האלה ממה הם נובעים והאים זה קשור לאקסל כי מ5 כדורים של אקסל 50 מיליגרם להוריד לשני כדורים זה משמעותי מאוד ושאלה אחרת אני סובלת ממחשבות שמשפיעות עליי כמו למשל שאני לא בטוחה במשהו האים עשיתי אותו או שלא דוגמא- דיברתי בטלפון עם חברה אני מתחילה להיכנס ללחץ אולי אמרתי משהו ולא הרגשתי או שעולי באוטובוס שאני עולה דחפתי ולא סמתי לב דברים בסיגנון הזה תמיד אני בספקות לא בטוחה בעצמי אם עשיתי או שלא וזה מתסכל יש לציין שאני זוכרת ברוב המקרים שלא עסיתי כלום אבל עדיין בספק אני למשל יכולה לשבת עם בחור שהכרתי ואנחנו נישב ברכב וסתם הוא מחבק אותי אז אני ניכנסת לסרטים עם עצמי שאולי קרה משהו ולךא הרגשתי או אולי קרה משהו ולא סמתי לב זה ממש מתסכל אותי אשמח מאוד מאוד שתעזור לי איזה פיתרון יש ומה הטיפול הכי טוב שאני אצא מזה תודה ושבוע מבורך אשמח לתשובה בהקדם תודה מכל הלב

שלום דנית, 5 כדורי איקסל ביום אינם מינון רגיל.נהוג לתת תרופה זו במינון של עד 200 מ"ג ליום ו- 5 כדורים מגיעים ל- 250 מ"ג ליום שזה מעל למכסימום. המחשבות שאת מתארת נשמעות לי כמו מחשבות טורדניות. אינני יודע איזה תרופות קיבלת בעבר, אבל אם מינון איקסל של פחות מ- 5 כדורים ליום לא עוזר, צריך לחשוב אולי על תרופות ממשפחת הפרוזאק במקום האיקסל, בהנחה שלא קיבלת עדיין תרופות ממשפחה זו. כמובן שמה כתבתי אינו אבחנה ואינו תחליף להתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל, אבל אולי יעזור לך להדפיס את השרשור ולהראות אותו לפסיכיאטר כחלק מן ההתייעצות.

התחלתי טיפול תרופתי , בזמן האחרון כשאני שותה אלכוהול אפילו קצת אני מקיא דבר שלא קרה לי , האם יש קשר בין הכדורים לתגובה של אלוכוהול של הקאות? תודה.

איזה כדורים?

לפני כשנתיים קיבלתי טיפול במירו שעלה המינון מ15 מ"ג ל30 מ"ג, ואז ל45 מ"ג. לאחר שיפור במצבי ובהדרגה כעבור כשנה ומשהו ירדתי חזרה ל15 מ"ג. בזמן האחרון אני מרגישה התקפי חרדה שמעולם לא הרגשתי בעבר. המצב שלי מתדרדר. בהתחלה חשבתי שיש לי וירוס, שכן זה כלל שלשולים, הקאות, בחילות, אך רופא המשפחה משער כי מדובר במצב נפשי והציע לי להגדיל בחזרה ל30 מ"ג. בשל קושי רב ללכת לפסיכיאטר (בעבר הלכתי לפרטי, ועכשיו בשל יציאה מהצבא אני רוצה ללכת לפסיכיאטר דרך קופת חולים), קשה מאד למצוא תור קרוב, לא משנה עד כמה אני מיואשת. לפני יומיים הגדלתי ל30 מ"ג, ולדעתי זה רק הזיק לי יותר. פתאום יש לי מועקה עצומה בחזה, שאני מרגישה שעוד רגע אני מתפוצצת מיאוש, אני לא מוצאת נחת, ולמרות שאני אמורה להרדם עם ה30 מ"ג, אני רק נתקפת עייפות, אך לא באמת נרדמת, ולכן רק כדור בונדרמין שלם עוזר לי להרדם למס' שעות, אך המועקה לא חולפת. כמו כן אני לא מפסיקה לשלשל ולבכות, ואני רק מצפה שמשהו יוציא אותי מהסיוט הזה. ביום שני הקרוב סוף כל סוף יש לי תור לפסיכיאטר, אך אני מרגישה שאני אתמוטט עד אז, לכן יש לי תור לפסיכולוג היום, לא שאני יודעת עד כמה זה יכול לעזור, אבל גם משהו. שאלתי היא אם להמשיך עם ה30 מ"ג מירו, או לרדת חזרה ל15 מ"ג, האם זה לא מסוכן ואכן אפשרי? כי אני מרגישה שזה רק דרדר אותי בצורה מתישה, אני באמת מרגישה יאוש מטורף. והאם יכול להיות שעם הזמן הגוף מתרגל למירו וכבר לא משפיע לטובה כפי שעשה עד כה? אודה לתשובה מהירה. נ.ב: במידה וזה עוזר, אני בחורה בת 22 תכף, שבדרך כלל בריאה, מלבד ההערכת מעי רגיז, שאני מרגישה שמתדרדר לי יותר ויותר גם עם תרופות נוגדות דכאון.

שלום דנה, אפשר להוריד את מינון המירו ל- 15 מ"ג ואף להפסיקו אם הוא לא עוזר ובודאי אם הוא גורם תופעות לוואי בלתי נסבלות או אם את מרגישה דיכאון או התקפי חרדה שמופיעים ואף גוברים תחת הטיפול. יש הרבה אפשרויות אחרות חוץ ממירו לטיפול תרופתי. אני מקווה שהפסיכיאטר שתפגשי יסייע להגיע לאבחנה. מזה נגזרת התכנית הטיפולית.

שלום רב, מזה מספר שנים נוטלת פקסט 20 מ"ג פעמיים ביום לטיפול מוצלח בחרדה. לאחרונה מרגישה שיש לעיתים תחושות חרדה - למרות הכדורים. האם כדאי להחליף - יש משהו בשוק כיום שנחשב למוצלח יותר (מובן שאתייעץ עם פסיכיאטר במידת הצורך - אך רציתי לשמוע את דעתך). תודה!

פאקסט הוא תרופה מוצלחת לטיפול בחרדה ורבים, כולל אותך מסתייעים בה. כיוון שאין ודאות מראש שתרופה כלשהי תעזור, יש סיכון בלנסות להחליף תרופה כי יכול להיות שהתרופה החדשה, "נחשבת" ככל שתהיה תתגלה כפחות מוצלחת בשבילך באופן אישי. וזה מה שקובע. לכן אני ממליץ לנסות להחליף את הטיפול רק אם הנסיגה שאת חשה פוגעת באופן משמעותי באיכות חייך ומצדיקה את הסיכון.

ורק לצורך מניעה מכניסה למצב של דיכאון?

התשובה שלילית. ליתיום איננו תרופה נגד דיכאון אלא לייצוב מצב הרוח במאניה דפרסיה.

ליתיום יכול לעזור למניעת דיכאון אצל חולי מניה דפרסיה (הפרעה ביפולרית). ליתיום יכול לעזור כתוספת (אוגמנטציה) לטיפול תרופתי נוגד דיכאון אחר שעוזר רק באופן חלקי. הוספת ליתיום יכולה להגביר את ההשפעה של התרופה הנוגדת דיכאון.

שלום, בעקבות מותו של המוסיקאי גבריאל בלחסן. ספרתי פה בפורום על אחי שפרץ אצלו דיכאון לפני כשנה וחודש בעקבות פרידה מחברה. הדיכאון הפך לעמיד ותרופות, מגנטים ואף 9 טיפולים בנזעי חשמל לא הועילו. בעבר סבל פעם אחת מדיכאון קל שעבר ללא עזרה חיצונית. עד להתפרצות הנוכחית אחי חי חיים מלאי עשייה והוא מאד מוכשר. האם הדיכאון הפך לכרוני. הוא מרגיש שהדיכאון לא יעבור ורוצה למות. אם עד היום לא חל שיפור, מה יוכל לעזור? בברכה אתי

שלום אתי, אינני יודע אם אחיך מיצה את כל אפשרויות הטיפול התרופתי. אני מניח ממה שכתבת, שכן. ישנן כמה אפשרויות טיפול חדישות שנותנות תקווה לאנשים עם דיכאון עמיד שלא נעזר בשום טיפול רגיל. ביניהן: 1. טיפול בשדה מגנטי עמוק (deep TMS). מדובר בטיפול בשדה מגנטי חזק במיוחד שמגרה אזורים בעומק המוח בעוצמה גדולה הרבה יותר מהטיפול המגנטי הרגיל וכך יכול להיות יעיל יותר, אף שכמו הטיפול המגנטי הרגיל אין לו תופעות לוואי משמעותיות והוא לא מצריך הרדמה או אשפוז.יש אפשרות לקבל טיפול זה בכמה מסגרות, ביניהן, מחודש אוקטובר 2013, המרפאה הפסיכיאטרית באיכילוב. 2. טיפול בהשתלת אלקטרודות מוחיות (DBS). טיפול שנועד במקור למחלת פרקינסון והפרעות נוירולוגיות אחרות אך כטיפול לדיכאון הוא עודנו ניסיוני. ניתן למיטב ידיעתי בבית החולים הדסה במסגרת מחקרית. 3. טיפול בהשתלת אלקטרודות לגירוי עצב הואגוס (VNS). טיפול שנועד במקור לאפילפסיה. תועלתו כטיפול לדיכאון אינה מוכחת וניתן לקבל אותו כטיפול לדיכאון רק באופן פרטי בעלות גבוהה מאד.

אני בן 21, לוקח סרנדה "לוסטראל" קרוב לחצי שנה 100 מ"ל. היום בטעות לקחתי מנה כפולה ואני מרגיש קצת סחרחורות, האם זה מסוכן?

לא מסוכן אך גם לא מומלץ.

אני בן 24 בגיל 14 עישנתי חשיש חד פעמי קיבלתי התקף חרדה מאוד חזק,החרדות ומחשבות דפקות נמשכו כמה שבועות ונעלמו.מאז יש לי פחד לעשן חשיש,כיום אחרי הרבה שנים יצא לי לעשן חשיש תחת השפעת אלכוהול, יש לי את האומץ לעשן חשיש רק אחרי שאני קצת מסטול מאלכוהול.למה אני מפחד מאוד לעשן שאני לא מסטול מאלכוהול?ומתי שאני מטופל ברסיטל 40 מ'ג גם אז אני מרגיש שאין לי מה לפחד לעשן חשיש למורות שלא עישנתי תחת טיפול ברסיטל,דריך אגב גם יצא לי להישתמש בסמים אחרים,והיה טוב,כמו קריסטל,חגיגת ,גת,עם כן תוכל לתת לי על הדרך הסבר על קריסטל מה הנזקים התנסתי רק פעמים בקריסטל,,אני מבקש הסבר מפורט ובאמת באיזה כיון אני יכך את עצמי.?

קריסטל הוא שם רחוב לסם קוקאין. קוקאין הוא חומר ממכר מאד וההתמכרות היא מסוכנת מכיוון שהקוקאין הורס כלי דם קטנים וגורם לנמק (מוות) של הרקמות שסביבם. זו הסיבה שמי שמסניף קוקאין באופן קבוע מקבל חורים במחיצת האף האמצעית אך גם התקפי לב ואירועים מוחיים בגיל צעיר.לקוקאין אין שימושים רפואיים. בארצות הברית וארצות אחרות השם הזה מציין סם מועדונים ממריץ בשם מתאמפטמין("קריסטל מת'"). זהו חומר לחומר זה השפעות לוואי רבות ביניהם עלייה בדופק, בלחץ הדם ומוות. יש ארצות בהן מתאמפטמין מותר לשימוש באופן מבוקר ותחת השגחה רפואית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. זה הכיוון אליו אתה לוקח את עצמך.

שלום, כבר כשנה אני סובלת מדיכאון, עד כדי כך שאני לא מצליחה להגיע למצב של חיפוש עבודה, בנסיונותיי לטפל בבעיה הייתי מטופלת במינונים מקסימלים בפריזמה וציפרלקס ועכשיו אני לוקחת ואיפקס 150 מ"ג כבר שלושה שבועות אך לא מרגישה שום שיפור, לפני כמה שנים הייתי גם באפיזודה של דיכאון אך הכדור הראשון שלקחתי פריזמה הוציא אותי מזה מיד, אך הפעם לא כך המקרה. האם תוכל לייעץ לי איך אוכל לפי דעתך להפטר מהדיכאון הזה? האם ייתכן ששום כדור כבר לא ישפיע עליי?

שלום נים, לשאלותייך: האם תוכל לייעץ לי איך אוכל לפי דתך להפטר מהדיכאון הזה? הטיפול בויאפקס במינון של 150 מ"ג ליום הוא טיפול שיכול לעזור. את נוטלת אותו במשך 3 שבועות וקצת מוקדם לדעת אם הטיפול מועיל או לא. ההשפעה צריכה להופיע תוך 2-4 שבועות וממתינים ליתר ביטחון 6 שבועות לפני שמחליטים סופית אם תרופה עובדת או לא. האם ייתכן ששום כדור כבר לא ישפיע עליי? כן. אבל זה קורה רק אצל מיעוט מהאנשים ואת נמצאת בשלב מוקדם מדי של הטיפול שלך בשביל לדעת.כדאי שתשקלי להוסיף טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שיכול להגביר את הסיכוי שלך להיפטר מהדיכאון בהקדם.

שלום רב לפני כשנה עברתי התקף מאניה שבו לקחתי מלא הלוואות ניכנסתי להרבה צרות אפשר להגיד ומאז שהמצב נרגע אני פשוט רק מחמיר את המצב פשוט לקחתי את זה לצד קיצוני עוד יותר .. שבוא כביכול אני לא יכול לעשות כלום כל היום רק קורא על מחלות ומשליך אותם על עצמי לא עובד ולא בקשר עם אנשים לא ממש מצליח להרגיש דברים יותר מידי בתוך הראש אפשר להגיד... איך אני יכול להיפתר מההיפוכונדריה הזאת??

שלום דין, אדם שהיה לו בעבר התקף מאניה נמצא בסיכון להיכנס לדיכאון. יכול להיות שזה מה שיש לך היום? אם היה לך התקף מאניה בעבר חשוב מאד שתהיה במעקב פסיכיאטרי ותיקח באופן קבוע טיפול תרופתי למניעת מאניה. גם טפול פסיכולוגי יכול לעזור לכך. זה יכול אולי גם לעזור לתופעות ההיפוכונדריה שיש לך היום.

מה היתרון של SNRI ? מה הכוח של התרופה? כלומר, האם רק כישלון ה- SSRI או שלעיתים עדיף להתחיל טיפול עם SNRI, אם כן, מה הסיבה לבחירה זו כקו ראשון. ספציפית: האם עדיף לנסות פרוזק-פריזמה לפני אפקסור-ויפאקס לדיכאון וחרדה תודה

שלום חגית, ראשית אני מתנצל על שלא הסרתי במהירות מספקת את ניבולי הפה שנכתבו פה אתמול בתגובה להודעה שלך. אני משתדל. בעבר חשבו ש- SNRI יעילים יותר לטיפול בדיכאון קשה מאשר SSRI. כיום זה פחות ברור אם הדבר אכן כך. לדעתי צריך לחשוב על SSRI ו- SNRI בתור שתי קבוצות שונות של תרופות, לא יותר ולא פחות טובות זו מזו. כלל לא ברור עם מה עדיף להתחיל.

שלום קורה לי לעתים שאני לא זוכר אם לקחתי את התרופה בבוקר או לא... הבעיה שלי היא OCD+דיכאון. הבנתי שמומלץ להשתמש במצבים כאלה בקלמר תרופות מחולק לפי ימי השבוע ואז יודעים אם לקחת התרופה באותו היום או לא. אבל בעצם זה גם סוג של טקס(שמטרתו להסיר הספק)... אז אולי לאנשים עם אוסידי זה לא מומלץ?

שלום ניר, שאלה מצויינת. אם זה סוג של טקס, אתה צריך להימנע מלעשות אותו ולסבול את הספק המנקר ולא להשתמש בקלמר תרופות.

שלום, אני משתמש בדרלין לטיפול בפחד קהל. הטיפול מאוד אפקטיבי ושיפר משמעותית את איכות חיי. אני נוטל את הכדור (10 מ"ג) לפני מפגש חברתי או הרצאה/ישיבה בעבודה בד"כ. החשש שלי הוא מכך שאני נוטל את התרופה בצורה לא עיקבית אלא לפי צורך (בד"כ פעם ביום או יומיים) אני לוקח רבע עד חצי כדור בכל פעם . האם אין סכנה באופן נטילת התרופה (ללב,ללחץ הדם,יצירת תלות וכו')?

לא, אין שום סכנה כי אתה נוטל מינון נמוך.

שלום לך חברתי כמו שסיפרה לי לא חולה במחלה מסויימת אולם שמתי לב לאחרונה שהיא לוקחת כדור בשם סרוקואל מה בדיוק הכדור הזה עושה ? האם זה אומר שהיא חולה במחלה כלשהי ??

השימושים העיקריים לתרופה זו הם סכיזופרניה והפרעה ביפולרית (מאינה דפרסיה). ישנם גם עוד שימושים פחות שכיחים כמו הפרעות חרדה, הפרעות שינה ועוד. אני חושב שזה לא יעיל בשבילך ללקט פירורי מידע אקראיים על חברתך ולנסות לנחש מהם מה יש לה. אם הקשר ביניכם הוא משמעותי, אז זו שאלה חשובה מכדי שתסתפק בייעוץ בפורום. כדאי שתשאל אותה.

מאז כמה שבועות יש לי בעיה,כשאני מדברת עם ידיד שלי והוא מתחיל להגיד משהו אני פשוט ישר נלחצת וחושבת שמשהו רע יקרה,אני חושבת שיש לי סוג של פחד כל פעם שאני מדברת עם מישהו והוא אומר משהו רציני או משהו שגורם לי להילחץ.יש לי עוד בעיה האמת,אני מאז ילדותי לא רגילה לעבודה קשה כי מעולם לא חשבתי שהעולם כזה קשה ומאוד מסובך,אני צריכה לדעת איך לעבוד קשה כדי להגשים את החלומות שלי כי אם אשאר ככה אני אאבד הרבה סיכויים בכלל להגשים אותם בחיי.אני רוצה פשוט לא להיכנס ללחץ כל הזמן ולא לחשוב שהעולם עד כדי כך קל.

שלום רב, יש לך בעיה שנמשכת כמה שבועות וגם בעיה שקיימת מאז ילדותך. זה די מורכב. אולי הבעיות קשורות אחת לשניה? כדי להתקדם ולהבין יותר את הבעיות שאת מעלה, צריך לדעתי שתפגשי פסיכיאטרי לצורך אבחון. אני מציע שתפני לפסיכיאטר לצורך אבחון.

שלום , בני בן 13.5 הוא סובל מהפרעות נפשיות , ומטופל בסרנדה ורספרידל רצינו לדעת האם כדורים אלה מגדלים שדיים? ושאלה נוספת בבקשה , האם קיים קשר בין הפרעה נפשית לחולה נפש והאם קיים מכנה משותף בין שניהם ? תודה

שלום אוריין, אין כדורים "שמגדלים שדיים", כפי שיעידו מיליוני נשים שעוברות ניתוחים קוסמטיים לשחזור שדיים לאחר כריתה או להגדלת שדיים מסיבות קוסמטיות. ריספרדל (ובמידה הרבה יותר קטנה, גם סרנדה) יכולים לגרום לעליה בהפרשת הורמון שנקרא פרולקטין. הורמן זה גורם כל מיני נזקים בין השאר הגדלה ברקמת השד. זה יכול לגרום להרגשה ומראה של נפיחות בשדיים וגם להפרשת חלב. כדי לדעת אם תופעה כזו עלולה לקרות, אפשר לבדוק את רמת ההורמן פרולקטין בדם. לרוב מי שמקבל ריספרדל אין רמת פרולקטין גבוהה ולכן גם אין סכנה להתפתחות התופעות האלה. אינני מבין את השאלה השניה. מצטער.

האם ישנם תרופות הרגעה שאינם מקבוצת הבנזודיאזפינים בעלות אפקט דומה? תודה

תרופות אנטי-פסיכוטיות מסויימות יכולות להיות בעלות אפקט מרגיע, אך לא ממכרות. לתרופות אנטי פסיכוטיות יש, אבל, אתה הבעיות שלהן.

שלום רב ד"ר. אשמח לקבל את חוות דעתך בנושא שמטריד אותי. בגיל 12 התעוררה אצלי תופעה מציקה והיא נמשכת עד היום(גיל 24). בגיל 12 התחלתי לתלוש לעצמי את הריסים, זה נמשך תקופה ארוכה עד שזה פסק מעצמו. לפני שנתיים התופעה חזרה, אני מרגישה צורך לגעת כל רגע בריסים שלי, "לשחק" איתם וזה בלתי נשלט. לעיתים קרובות אני מבצעת את הפעולה מבלי לשים לב לכך,יש לציין כי זה קורה לי בכל מקום; בעבודה, בלימודים , בבית וגם בזמן שאני נמצאת עם חברים. אפילו שאני מנסה לומר לעצמי להפסיק אני לא יכולה, וגם עכשיו בזמן שאני כותבת את ההודעה אני עושה הפסקות קטנות בשביל לגעת בהם. לפעמים אני מוצאת את עצמי יושבת שעות ללא מעש ונוגעת בריסים --יש משהו בפעולה הזאת שגורם לי להרגיש טוב -- אבל למרבה הצער זה מטריף את דעתי.

שלום לך, אף אחד לא מושלם, ולכל אחד מאיתנו יש את השטויות שלו. אם כולנו נפנה לפסיכיאטר על דברים שמפריעים לנו בעצמנו, כולנו נהיה על כדורים פסיכיאטריים ואז באמת יהיה כאן בית משוגעים. יש לך יכולת, כוח רצון וכוח בחירה. תשתמשי בהם כדי לשפר את מה שלדעתך דורש שיפור. בהצלחה.

כבר ניסיתי להפסיק לבד, עשרות פעמים, ואם פניתי לכאן זה מעיד על כישלון. אני חושבת שאם אדע ממה התחילה הבעיה ומה עורר אותה לפני שנתיים, אז אצליח להתגבר על ההפרעה.

שלום רב, אבי בן 66 סובל מסוכרת מטופל באינסולין ומחלת לב עם מספר צנטורים ומעקפים בעבר. כמו כן הוא סובל מדיכאון וככל הנראה התחלה של דמנציה שבאים לידי ביטוי בירידה קוגניטיבית, מצב רוח ירוד, אך מאידך לעיתים קרובות אימפולסיבי שגובל בתוקפנות (לא פיזית חס וחלילה) כלפי הסובבים בעיקר כלפי הקרובים. תחומי העניין שלו צומצמו מאוד יש רק מספר דברים שבכלל מעניינים אותו וכד'. טופל בציפרומיל וקסנקס במשך שנים. בשבוע האחרון שונה הטיפול ל- VIEPAX 75 XR בבוקר ו- RISPOND 1 MG חצי בוקר וחצי ערב. מתלונן שלא עוצם עיניים בלילה ובבוקר מרגיש מצד אחד רגוע יותר אבל מצד שני סוג של איפוריה ודיבור יתר. הרופא שלו בחול ואני זקוקה לייעוץ, למה לצפות עם השילוב התרופות הנ"ל? האם אלה תסמינים של הטיפול החדש? כאמור עברו רק כמה ימים מתחילת הטיפול, האם זה עומד להשתנות ואם כן האם לטובה? תודה רבה

שלום מיכל, חוסר שינה, אופריה ודיבור יתר יכולים להיות תופעות לוואי של הטיפול החדש ב- Viepax. אם זה נכון אזי זה מצב שמצריך הערכה חוזרת של המצב הפסיכיאטרי בהקדם ולכן הייתי ממליץ לפנות לרופא פסיכיאטר מחליף ולא להמתין לשובו של הפסיכיאטר הקבוע.

סבתא שלי גרה ביחידת דיור מתחתינו יחד עם דודה שלי, הבת הרווקה שלה. השכנים שלה התחלפו ב-5 השנים האחרונות 4 פעמים ובכל פעם היא באה עם סיפורים חדשים עליהם שהיא הרכיבה מחלקי משפטים ששמעה או חשבה ששמעה. ההיא בוגדת בבעלה, ההוא עושה עסקאות עם ערבים ואיכשהו כולם רוצים את הבית שלה. גם על אמא שלי, שבעבר הייתה הכלה האהובה עליה, עכשיו היא חושבת עליה שהיא מרעיבה את אבא שלי - הבן שלה (היא מעלה אלינו צלחת עם אוכל בערך פעם ביום), ואם היא שומעת קצת ריבים/וויכוחים/צעקות בבית שלנו היא ברוב הפעמים בטוחה שאנחנו מרביצים לאבא שלנו. היא מסוגלת לעלות אלינו בשעות הזויות בלילה (גם בין 3 ל-6 בבוקר). פעם אחת כשהיא עלתה אלינו בלילה אחותי פתחה לה ונדהמה לגלות את סבתא שלי מרימה עליה כיסא ומתעשתת כשהיא ראתה את הפרצוף של אחותי. היא עולה אלינו כמעט על כל צליל קטן שהיא שומעת שלא נשמע לה במקום, ויהא בגילה מיד יוצאת מהבית וכמעט רצה במדרגות כדי לראות שהכל בסדר, מה שמאוד מסוכן לבריאות שלה. אנחנו משפחה מרוקאים טיפוסית, ולכן התגובות של אבא שלי ודודה שלי רוב הזמן זה עצבים וכעס וצעקות וגם אנחנו הילדים בסופו של דבר מתעצבנים עליה ממש כשהיא אומרת משהו רע על אמא שלנו או משהו בסגנון. פעם היא התקשרה למשטרה כשהיו לשכנים אורחים, ואם יש מסיבה ביישוב היא איכשהו מקשרת אותה אליה. תופעה נוספת שקשה לפספס אצלה היא שסבתא שלי בטוחה שמדברים אליה, ואם היא רואה מצלמה בטלוויזיה היא קוראת "לא לצלם". אני יודעת שהיא מטופלת בכדורים מסוימים אב אני לא חושבת שהיא מאוד עקבית איתם וממה שהבנתי היא לא מוכנה ללכת לטיפול. מה הדרך שכדאי להתייחס אליה? לצעוק ולכעוס עליה בטח לא טוב כי לפי ההבנה שלי היא כמו ילדה קטנה שלא מבינה מה היא אומרת. אבא שלי אומר שהיא מבינה טוב מאוד. כשאני מנסה לשכנע את בני משפחתי להירגע ולא להתייחס למה שהיא אומרת בד"כ מתייחסים אלי כאל ילדה קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה. אבל מה שאני כן מבינה זה שהצערות והכעס לא עוזרים בכלום ואם כבר מחריפים את המצב. ולמען האמת, אני בעצמי לא תמיד מצליחה לשמור על שלוות נפש כשהיא אומרת כל מיני דברים לא נעימים על ההורים שלי/ על השכנים/ חברים... יאמר לגנותנו עוד דבר- אנחנו לא מרבים לרדת אליה(אולי כי היא כל הזמן נמצאת אצלנו, וכשהיא סוף סוף לא אצלנו אין לנו כ"כ חשק לרדת, ובסופו של דבר היא מנסה לשחד אותנו לבוא אליה) כל העסק הזה ממש מלוכלך ועצוב. מה אפשר לעשות?

שלום רב, הצטערתי לקרוא את התיאור המפורט והאנושי שאת מתארת את סבתא שלך. די ברור שיש לה מצב פסיכיאטרי רציני. בכלל לא ברור אם זה סכיזופרניה והיה צריך שהיא תפגוש פסיכיאטר. לצערי אין לי הרבה רעיונות איך להגיע לכך. לפי ניסיוני, יש דרך להגיע אל רוב בני האדם, אך לא אל כולם. אולי אבא שלך ידבר איתה וינסה להשפיע עליה לפנות לסיוע? דבר נוסף שלמדתי- כדאי שכל המשפחה תגבש עמדה משותפת וכולם יישבו איתה ביחד ויפעילו עליה לחץ. כאשר יש אדם עם בעיה שהוא לא מכיר בה ופתאום עומדים מולו כולם ומעבירים לו את אותו מסר חד משמעי, זה יכול להשפיע. מצד שני אם כל אחד חושב אחרת לגבי מצבה של סבתך וכל אחד מושך לכיוון אחר, רוב הסיכויים שלא ישתנה כלום. ואל תגני את עצמך. נראה לי שאת עושה כל מה שאת יכולה.

לפני 30 שנה עברתי אבחון כפוי ופסקו לי מודל כי אני בדכאון. מאז לא היה אשפוז. היום אני מקבלת 2.5 רספרדל כי אני פסיכוטית? .חרדות יש, מדוכדכת אבל אני בגיל המעבר גם.

שלום שירה, לא הבנתי בדיוק מה שאלת. ריספרדל היא תרופה אנטי פסיכוטית ולא תרופה לדיכאון. אם את רוצה לבדוק לגבי האבחנה- הכתובת היא הפסיכיאטר המטפל, או שתפני לדיעה שניה ותבקשי הערכה פסיכיאטרית מלאה מחדש. בכל מקרה- יש לך זכות לשאול מה האבחנה ולמה הטיפול וחשוב שתעמדי על זכותך זו.

שלום רב לך ד"ר ברקאי, מזה כמה חודשים אני סובלת מתופעת המנגינה שנתקעת בראש ואינה מניחה לי. מזה שלושה ימים לא עוזבת אותי ולו לרגע קט מנגינה של שיר (אמנם נחמד) ולכן פקעה סבלנותי ואני פונה אליך: אני כבת 60, סובלת מירידה בינוית בשמיעה, עדיין ללא מכשיר שמיעה. כמו כן סובלת מאפילפסיה קלה המאופיינת בניתוקים לשברירי שניות. מטופלת בלמיקטל 300 מ"ג ליום, כמובן לאחר בדיקת EEG .לאחרונה לאור בעיות שינה אני נוטלת מדי לילה חצי כדור בונדורמין. לפני כשלושה חדשים עברתי בדיקת MRI לאחר תלונות על בלבול בתפקוד היום יומי.מבחן מיני מנטל הראה על ביה של אוריינטציה. בפרמטר זה טעיתי בכל אחת מהמטלות. התופעה מוציאה אותי מדעתי ואני מרגישה הפרעות מרובות בריכוז. אודה לך על חוות דעתך בנושא.

שלום קטרינה, התלונות על בלבול ובעיה באורינטציה והפרעות בריכוז, מעלות אצלי שאלה האם האפילפסיה מאוזנת או שיש עדיין אירועי ניתוק ובאיזו תדירות הם מופיעים. אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית סובלים לעיתים משירים "שנתקעים" בראש כמו תקליט שבור ולא יוצאים. אבל הפרעה טורדנית כפייתית מופיעה לרוב לראשונה בעשור השני של החיים ואת יותר מבוגרת מזה. לכן התופעה הזו גם כן חשודה בעיניי בתור משהו שקשור לאפילפסיה וצריך לבדוק זאת לפני שפונים לטיפול פסיכיאטרי.

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

דודו אנא חפש את תשובתי בפעם הקודמת שכתבת את הפרטים. חלק מן השאלות נענו שם. שאר השאלות מיועדות להתייעצות אישית שלך עם הפסיכיאטר המטפל ואינן מתאימות לפורום הזה.

שלום רב ד"ר גבריאל אני מאובחנת כסובלת מהפרעת דיכאון וחרדה. היו לי כמה אפיזודות של דיכאון מז'ורי. אני מטופלת כבר 12 שנה באנטי דיכאוניים ונוגדי חרדה. אני כבר שנתיים מאוזנת, מתפקדת בכל תחומי החיים. רוב חיי חשבתי שהריון וילדים זה מחוץ לתחום שלי ולעולם שלי בגלל ההפרעות האלו. כבת לאישה שסבלה מההפרעות האלו, החששות שלי היו מאוד גדולים בעניין, עם זאת אמי מעולם לא סבלה מדיכאון שאחרי לידה אלא רק בתקופות מאוחרות יותר של גידול הילדים ושלי בעיקר. מה ידוע בעולם הרפואה לגבי התפתחות של דיכאון/חרדה במהלך הריון אצל מטופלות מאובחנות ומה ידוע על אחוזי הדיכאון של אחרי לידה אצל נשים כמוני? היכן אני יכולה למצוא את האינפורמציה הזו?

שלום רב, לשאלותייך: מה ידוע בעולם הרפואה לגבי התפתחות של דיכאון/חרדה במהלך הריון אצל מטופלות מאובחנות ומה ידוע על אחוזי הדיכאון של אחרי לידה אצל נשים כמוני? העובדה שהיה לך דיכאון מגבירה מאד את הסיכון להופעת דיכאון לאחר לידה. ההסתברות לכך ללא טיפול היא פי 4-5 יותר מאשר אצל שאר הנשים ויכולה להגיע ל- 30-50% ללא טיפול. נטילת נוגדי דיכאון שעזרו לאיזון הדיכאון מפחיתה את הסיכון. כיוון שהדיכאון שהיה לאימך היה דיכאון שלא לאחר לידה, לא נוצר מזה סיכון נוסף עבורך לדיכאון שלאחר לידה. חשוב שתדוני על נושא זה עם פסיכיאטר שמתמחה בתחום הפסיכיאטריה של הריון, לידה והנקה.

שלום, האם הכדור רומטיב, כמו הציפרלקס, גם עלול לגרום לירידת מלחים בגוף? האם הוא אך ורק צמחי או שמעורבים בו גם חומרים סינטטיים? אם אני רוצה להשתמש בכורכום לדיכאון, איזו כמות אני אמורה לקחת ביום? תודה.

שלום מיכל, השאלות שלך מאד טובות, אך נראה שאת צריכה לעבור פורום נטורופתיה (עדיף בכל מקרה...) בהצלחה.

שלום רב, לשאלותייך: האם הכדור רומטיב, כמו הציפרלקס, גם עלול לגרום לירידת מלחים בגוף? כנראה שכן. האם הוא אך ורק צמחי או שמעורבים בו גם חומרים סינטטיים? החומר הפעיל הוא ממקור צמחי. אינני יודע לגבי שאר המרכיבים. צריך לשאול רוקח. יש פורום לזה. אם אני רוצה להשתמש בכורכום לדיכאון, איזו כמות אני אמורה לקחת ביום? כמה שתרצי. כורכום לא עוזר לדיכאון.

שלום ד"ר, אני נוטלת ציפרלקס כשנתיים לטיפול בחרדות ובהצלחה רבה, 10 מ"ג. אני סובלת מאד מכאבים חזקים בחזה משבועיים לפני המחזור ועד כחמישה ימים אחרי המחזור. חשדתי שהציפרלקס גורם לתופעה זו ולכם ביצעתי ירידה מאד הדרגתית במינון במשך כשלושה חודשים, עד להפסקה מלאה למשך חודשיים. במהלך החודשיים אכן הבנתי שהציפרלקס הוא הגורם לכאבים החזקים. בלי הכדור אמנם היתה לי רגישות בחזה, אך כלל לא באותה עוצמה. התייעצתי עם רופא נשים וכירורג שד והם אמרו שתרוופות מסויימות יכולות לגרום לתופעה זו שנקראת שד פיברוציסטיי ושיש הגברת סיכון לסרטן השד, בגלל פעילות אסטרוגנית מוגברת. הדבר כמובן מאד מלחיץ אותי מכיוון שגם כך אני בקבוצת סיכון לסרטן השד. מצד שני מאד חוששת מחזרת החרדות ולא מוכנה להסתכן בכך. שאלתי היא: מה לדעתך הסיכוי שתרופה אחרת לא תגרום לתופעה זו? הרי זו לא תופעת לוואי מוכרת של ציפרלקס, זה משהו שנגרם רק אצלי. מה היית ממליץ לי? בנוסף, אני מאד רגישה לתרופות וחוששת שתרופה אחרת אף תגרום לי ליותר תופעות לואי. אשמח לחוות דעתך. בברכה ותודה מראש

שלום אנה, נראה שלטיפול תרופתי יש בעיה אצלך: הציפרלקס עובד אך גורם לתופעת לוואי בלתי נסבלת עבורך ותרופות אחרות עלולות לא לעבוד או לגרום לתופעות לוואי אחרות. משמע יש בעיה גם עם ציפרלקס וגם עם תרופות אחרות. להפרעות חרדה יש בדרך כלל אפשרות לטיפול פסיכולוגי אפקטיבי - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). זה לא עובד אצל כל אחד, אבל הסיכוי שטיפול כזה יצליח הוא דומה לסיכוי עם טיפול תרופתי. מה שבטוח- אין תופעות לוואי. תשקלי.

אני בן 20. מאז ילדותי הרגשתי שאני חי בעולם משלי. תמיד התבכיינתי שדברים קורים לי ואין לי ברירה, אני לא מצליח לקחת אחריות והרבה פעמים חברים ואנשים אומרים לי שאני ממציא דברים ואני מגזים. אני חי בהרבה סבל... אני מוצא את עצמי לא יודע איך להתנהג בסיטואציות חברתיות ובראש שלי אני תמיד בסדר. אני גם מאוד מניפולטיבי וגורם לאחרים להאמין לי בקלות. בזמן האחרון התחלתי לשים לב לזה ולהתמודד לזה וזה גורם לי סבל רב. הרגשה שאין לי שליטה על החיים שלי ומסכנות ובדידות. האם זה מזכיר סכיזופרניה ? איך לעזור לעצמי? תודה

שלום איציק, אתה נהיה יותר מודע לחסרונות שלך, ומתחיל לקחת עליהן אחריות. זה אומר שאתה שפוי, ובכיוון הנכון. הצעד הבא הוא להשתמש בכוח הרצון על מנת לתרגם את המודעות לשינוי התנהגות בפועל. בהצלחה!

תודה :)

אני לוקחת למיקטל לאיזון מצב רוח. במקביל סובלת מבעיות בקיבה, והמליצו לי על הטיפות הללו. האם זה יכול לבטל את הכדור הפסיכאטרי?

הי, רק שתדעי מהן חלק מתופעות הלוואי של למיקטל: עוויתות שרירים ורעידות תקופות של הכרה מעורפלת אובדן שליטה על שלפוחית השתן ועל פעילות המעיים. חוסר מנוחה בלבול קהות חושים תנועות לשון בלתי נשלטות הזיות קצב לב לא סדיר התקפי לב ושבץ בעיות בבלוטת התריס סכרת תפקוד מנטלי איטי וחוסר אנרגיה

אין בעיה. את יכולה לשלב תמצית זרעי אשכוליות עם למיקטל.

אמא שלי לפני מספר שנים עברה אירוע מוחי, הייתה מואשפזית הרבה זמן היא עברה ניתוחים ושיקום ארוך. כיום היא הולכת עם הליכון,ולא יוצאת מהבית גרים בבנין בקומה 3 ללא מעלית, שאלות? אמא שלי מאז חזרתה הביתה מהשיקום היא חושבת שאבא שלי בוגד בה עם השכנה שלנו היא נכנסת באמצא הלילה לחדר של אבא שלי ומסתכלת מתחת למיטה עם האישה שם,היא אומרת שהיא שומעת אותם בחדר,שהיא מריחה את הריח של האישה, שהוא מכניס אותה דרך החלון צעקות ריב כל הלילה,לדברים שהם ביכלל לא אמיתיים,חוץ מהבעיה הזאת אין לה שום בעיה היא היא נורמטיבית איתנו ובכל התחומים היא בסדר גמור,אני רוצה להבין ממה היא סובלת ואיך אפשר לעזור לה? אבא בן 73 אמא בת 61

שלום רון, זה נשמע שלאמך יש מצב פסיכיאטרי משמעותי בעקבות האירוע המוחי שהיא עברה. חשוב שהיא תפנה לפסיכיאטר כי בהחלט ייתכן שאפשר לעזור לה.

איך אני יכול לדעת עם אני סובל ממניה דפרסיה או מדיכאון וחרדה. אני יודע שיש לי חרדה כללית,מהי באמת מניה דפרסיה,מה אדם מרגיש ביום יום עם המחלה??

שלום רב, ראשית כדי לדעת את האבחנה של מצב פסיכיאטרי שקיים אצלך, כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. במאניה דיפרסיה (או בשמה המודרני - הפרעה דו קוטבית), יש תקופות של מצב רגשי קיצוני- דיכאון או מאניה (מבטאים את המילה מאניה כמו סיומה של המילה רומניה), או שניהם יחד. דיכאון מתאפיין במצב רוח ירוד, ירידה ביכולת ליהנות מדברים ומעוד תסמינים. מאניה מתבטאת במצב רוח מרומם או רוגזני, עודף אנרגיה, דימוי עצמי מוגבר ועוד תסמינים. אנשים עם הפרעה דו קוטבית יכולים גם להיות במצב של איזון רגשי ללא אפיזודות של דיכאון או מאניה ואז הם לא מרגישים שום דבר חריג.

שלום, אני נוטלת אלטרול 25 מ"ג לפיברומיאלגיה כבר שנה, רוב הזמן הוא מאוד עזר לי לשינה מסודרת ולכאבים ונוקשות. לאחרונה חזרתי להתעורר פעמים רבות במהלך הלילה והכאבים התגברו מחדש. האם זה אומר שפיתחתי עמידות לתרופה? או שכדאי לעלות מינון?

שלום הדס, אינני יודע מדוע קרתה ההחמרה, אבל אם אלטרול עזר ואם אין לו תופעות לוואי רציניות, כדאי לשקול להעלות את המינון. 25 מ"ג זה מינון מינימלי לאנשים מבוגרים. אין בדרך כלל עמידות לתרופה הזו.

שלום ד"ר סובל מדכאון זה למעלה מחצי שנה. ניסיתי תרופות רבות מכל הסוגים שלא הועילו והפסיכיאטר שלי נתן לי וולבוטריןXR אמר שזה עובד על הדופמין וזה אולי יעזור לי. נתן לי 3 שבועות 150 מ"ג ואז להעלות ל-300 מ"ג. לוקח את הכדור כל בוקר ב-8 אני כבר 12 ימים עם התרופה, בשבוע ראשון עליה חדה בערנות עם בעיית שינה קשה נעזרתי בהעלאת מינון הקלונקס (בתקווה זמנית) כדי להירדם. בימים האחרונים אני מרגיש התגברות משמעותית של תחושת עצבות, חוסר חשק עמוק, מעין מרה שחורה. מעבר לנדודי השינה, וכדי להמחיש את תחושת העצבות - ממש למדתי שלדכאון שאני מכיר כבר זמן רב יכולים להיות צבעים גרועים שלא הכרתי- ובעיניים שלי התרופה הרעה את הדכאון. הפסיכיאטר אליו התקשרתי אמר שהגוף יתרגל והותיר את הוראתו להעלות את המינון ל-300 מ"ג בתום 3 שבועות של 150. אבקש מאוד את דעתך באופן עקרוני : ממה שאני מכיר מתרופות שנטלתי בעבר, מעלים את המינון כשהייתה הטבה חלקית או שהתרופה לא הרעה את המצב- - האם כדאי לי להתעקש להפסיק\להחליף את התרופה או שיש הגיון בכך שכ-150 מ"ג לא עזרו-הרעו, 300 מ"ג יחוללו פלא ? - בהנחה וזה חלק מתופעות הלוואי - אין להניח שהעלאת המינון תחמיר את המצב ?

שלום שלומי, דיכאון אינו תופעת לוואי רגילה של תרופות נוגדות דיכאון. לכן אני מניח שהפסיכיאטר חשב שהחמרת הדיכאון שאתה חווה, אינה תופעת לוואי של התרופה אלא החמרה בדיכאון בגלל חוסר תגובה למינון הנמוך יותר של 150 ולכן הוא המליץ להעלות את המינון. אם כבר ניסית נוגדי דיכאון אחרים, סימן שהדיכאון שיש לך אינו קל לטיפול וצריך להתעקש מאד על תרופה לפני שמחליטים להחליף אותה. לכן כדאי שתשקול לפעול בניגוד לאינטואיציה שלך שאומרת בצדק להפסיק את התרופה אם מאז שהתחלת ליטול אותה, המצב החמיר.

שלום לך יש לי חברה (בת 32 ) לקוית למידה ואני יוצא איתה כבר 10 חודשיים ושמתי לב לאחרונה שהיא שולחת לי שתי הודעות בנושאים שונים בהודעה אחת כלומר מסמסת על דבר מסויים ומייד רושמת על נושא שבכלל לא קשור אמרתי לה על הדבר ואמרה שזה טעות של המפעיל ואין לה מושג אבל המקרה חזר על עצמו פעם שנייה האם מדובר בפיצול אישיות ? ולפני כמה חודשיים קיבלה כנראה התקף עצבים והתחילה לדבר דברים לא קשורים וכאילו מנותקת מהמציאות ומייד באו לאסוף אותה (ההורים שלה)לאחר מכן כנראה אושפזה כל זה קרה בעבודתה לאחר שקיבלתי דיווח מעמיתיה בעבודה ומשך שהייתה בבית במשך שבועיים בקושי דיברה איתי בטלפון כי להפגש לא יכולתי כי היא לא נתנה לי כי אמרה שהיא חולה ואסור להתקרב ולאחר מכן חזרה לעצמה והכל היה כרגיל אנחנו מדברים על חתונה ואין לי מושג מה לעשות אני לא יודע מאיזו הפרעה היא סובלת ומה יש לה אם תוכלי לעזור לי המיואש

שלום רב, אם חברתך היתה בבית או באשפוז בגלל מצב פסיכיאיטרי, סביר להניח שהיא או בני משפחתה דיברו עם אנשי מקצוע ויודעים מה האבחנה. לכן חברתך ומשפחתה הם הכתובת לשאלות שלך. יש לחברתך זכות לשמור את עניניה הרפואיים בסוד ובה בעת יש לך זכות לצפות לכנות והפתיחות בינך לבין האישה שאיתה אתה שוקל להתחתן, אם אתה מוכן לתת לה אותה מידה של כנות מצידך. צריך קודם כל שתחליט עם עצמך האם אתה דורש (ונותן) כנות בנושאים האלה. לפי זה תידע מה לעשות.