פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום רב, אני מניקה 5 חודשים ורוצה להתחיל לקחת פריזמה. עד כמה שאני יודעת התרופה כן עוברת דרך החלב, האם זה מותר בזמן הנקה? האם יש תרופה אחרת נוגדת דכאון שעדיף לקחת על פני הפריזמה? תודה מראש.

שלום מיכאלה, אכן הפריזמה (שם החומר הפעיל fluoxetine) עובר דרך החלב, כמו כל התרופות במשפחה זו (ה- SSRI). יש ויכוח כמה זה משפיע על התינוקות. יש הטוענים שזה יכול לגרום להם לירידה בתיאבון, בכי ועצבנות. מבין משפחת ה- SSRI החומר שנחשב הכי בטוח הוא לוסטרל, (שם החומר הפעיל sertraline), או כאפשרות שניה, סרוקסט (שם החומר הפעיל paroxetine). החשש העיקרי הוא שהתרופות יכולות להצטבר בגופו של התינוק שלא יודע עדיין לפרק ולהפריש אותן. מסיבה זו הפריזמה ממש לא מומלץ בהנקה כי הוא נשאר בגוף המון זמן אפילו אצל מבוגרים. חשוב לי להדגיש שדיכאון (אינני יודע אם זו הסיבה שבגללה את שוקלת ליטול פריזמה) אצל האם יכול לפגוע ולהזיק להתפתחות תינוקות. זו לא סיבה להרגיש אשמה, אך זו כן סיבה לכך שחשוב לטפל בדיכאון, כולל בתרופות, למרות תופעות הלוואי והסיכונים האפשריים.

שלום לכולם, ביממה האחרונה התפרסמו בפורום הודעות רבות עם תוכן וסגנון שמאד חורג בעיניי מכללי ההתנהגות הנדרשים בפורום כזה. כל קוראי הפורום מוזמנים לפרסם הודעות ותשובות להודעות אבל צריך להקפיד על כמה כללים: 1. אף אחד לא רוצה שיעליבו אותו וכולם ראויים לכבוד. הודעות ותשובות צריכות להיות בנימה מתונה ומנומסת שמכבדת את כל המשתתפים והקוראים מבלי להעליב, להשמיץ או להשפיל את אף אחד- מטופל או מטפל. 2. הודעות בפורום צריכות להיות בנושאי הפורום. אנשים שמפרסמים הודעות בפורום הזה מצפים קודם כל, לקרוא ולקבל תשובות על אבחנות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים כי זה נושא הפורום. לכן הודעות בפורום צריכות להתייחס לאבחנות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים. 3. אם מישהו רוצה לפרסם הודעה בנושאים כלליים ועמדות עקרוניות, עליו לעשות זאת בהודעה חדשה ולא בשרשור להודעה קיימת בנושאי הפורום. 4. לומר לאנשים שהמצוקה שהם מדווחים עליה אינה אמיתית או אינה תקפה נחשב לחריגה מהכללים. אם מישהו חושב שמה שאדם אחר תיאר בהודעה שלו, לא אמיתי ולא תקף, אז שלא יגיב. 5. לשלול באופן גורף את מקצוע הפסיכיאטריה או הפסיכיאטרים או החולים והמטופלים זה מעשה מעליב, משמיץ, משפיל ומסוכן. מקצוע הפסיכיאטריה נוגע מטבעו בשאלות יסוד וביניהן מהי התנהגות נורמלית ומהי התנהגות פתולוגית? מהי מחלה פסיכיאטרית? מה גבולות האוטונומיה והחרות שיש לנו על עצמנו? מה הגבולות להתערבותה של החברה באוטונומיה והחרות שלנו? פרקים חשוכים בהיסטוריה של האנושות לימדו אותנו שהכרח לקיים דיון פתוח בשאלות של אתיקה רפואית ואתיקה פסיכיאטרית ובה בעת הם לימדו אותנו שמילים הן צעד ראשון לקראת מעשים. כולם מוזמנים לפרסם הודעות בפורום כולל התייחסות להיבטים אתיים ועקרוניים של האבחון והטיפול הפסיכיאטרי, וגם להקפיד על הכללים. מי שלא יקפיד על הכללים יצטרך לחפש במה אחרת לתכנים שלו.

שלום ד"ר, אין ספק שנימוס וכבוד הדדי הם הכרחיים. חוק זכויות החולה מחייב את הרופא לציין אלטרנטיבות לטיפול המוצע, ולציין סיכונים אפשריים לטיפול המוצע (למשל תופעות לוואי של תרופות). זוהי זכותם של החולים לקבל נתונים אלו ע"פ חוק. אני מקווה שהפורום הזה יישאר פתוח לדעות אחרות, אלטרנטיבות אחרות, וכך יישום אמיתי של המונח "הסכמה מדעת".

הפורום יישאר פתוח לדעות אחרות, כל עוד השיח הוא בהתאם לכללים. מי שאחראי על הסכמה מדעת הוא המטפל שמציע למטופל טיפול והמטופל שצריך לעמוד על דעתו.הפניה לפורום הזה נעשית פעמים רבות כאשר אדם מתלבט לגבי טיפול קיים או טיפול שמוצע לו ועצם הפנייה היא חלק מהתהליך. אין חובה על מטפל ליידע מטופל לגבי טיפולים שלדעתו הם אזוטריים, חסרי תועלת או מסכנים את המטופל. יתר על כן, הפורום הזה לא קיים מכוח חוק כלשהו והוא לא מחליף טיפול והתייעצות עם רופא מטפל, כפי שאני מדגיש שוב ושוב בתשובותיי. הקשר בין מנהל הפורום לבין כל מי שכותב בפורום הוא לא קשר טיפולי לכן לא חלה על מי שכותב בפורום שום חובה מכוח חוק זכויות החולה.

ממליץ לך לקרוא קצת באמת מזה פסיכאטריה ואז תבין - http://www.cchr.org.il/

האתר שהפנית אליו אינו מלמד מהי פסיכיאטריה אלא מהי אנטי-פסיכיטאריה. אנטי-פסיכיאטריה, היא ביסודה מסע השמצה והכפשה מטעם גורמים שהאינטרסים שלהם לא ברורים לי. האנטי פסיכיאטריה מסוכנת יותר מכל, לאנשים שיש להם מחלות פסיכיאטריות ונזקקים לטיפול פסיכיטארי ועלולים בהשפעת התעמולה האנטי פסיכיאטרית לבחור לא ליטול טיפול שיכול להציל את חייהם. בעידן שלפני לידת הפסיכיאטריה המודרנית, אנשים עם מחלות פסיכיאטריות ומצבים פסיכיאטריים קשים היו מושפלים, מנודים, נכלאים או נרצחים. הפסיכיאטריה התרופתית, (ביחד עם תחומים אחרים כמו השיקום הפסיכיאטרי שמתפתחים במקביל) הפחיתה מאד ב- 60 שנות קיומה את מספר מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים בכל העולם המערבי. המחלות הפסיכיאטריות נחשבו עד לידת הפסיכיאטריה המודרנית במהלך המאה ה- 19, לפשעים, להתנהגות עבריינית או לפעולה של שדים, רוחות ודיבוקים. הפסיכיאטריה המודרנית עשתה מהפכה מוחלטת ביחס החברה למחלות הפסיכיטאריות והחולים בהן. מקצוע הפסיכיאטריה הראה שהמחלות הפסיכיאטריות הן מחלות מוחיות ולא סתם התנהגות עבריינית או חוטאת. חולים פסיכיאטריים שהיו מוקצים חזרו להיות חלק מהחברה. הפסיכיאטריה והכלים שהיא הביאה וביניהם התרופות הפסיכיאטריות מביאים מזור לבני אדם והאנטי פסיכיאטריה - את ההפך מזה. שווה בנפשך למי הייתה מזיקה יותר מכל תנועה של אנטי-קרדיולוגיה או אנטי-אורטופדיה. לרופאים? לחברות התרופות? לממשלות? לא ולא. לחולים. קודם כל לחולים.

שלום, מגיל צבא התחלתי ליטול לוסטרל 100 מ"ג עבור טיפול בטורדנות כפייתית ובשלב מסוים עברתי לסרנדה. לאחר כמה שני הורדתי את המינון ל 50 מ"ג. כיום אני בן 28 והחלטתי להפסיק את נטילת התרופה מאי אילו סיבות בין השאר כי יש בידי חשד כי התרופה פוגעת בליבידו. כעת לאחר מספר חודשים ללא התרופה נראה כי ישנה בעיה חדשה של שפיכה מוקדמת, גם בעת אוננות ניכר כי השפיכה מגיעה מהר מאוד שלא כמו שהייתי רגיל. אציין כי גם בירידת המינון חשתי בתופעה כזאת אך לא ברמה כמו עכשיו. מלבד זאת, בזמן זקפה קל מאוד על ידי הסחה קטנה של דעה לאבד ממנה. גם זה לא קרה לפני כמה שנים. האם התופעה הזו נפוצה? האם היא חולפת? מה אפשרי עבורי לעשות? תודה.

מה יהיה, האם זה ימשיך, יעבור, ומה אפשרי לעשות?

שלום אדי, לוסטרל וסרנדה מכילים את החומר הפעיל sertraline. המינון שאתה נוטל (50 מ"ג) הוא מינון מינימלי. לוסטרל אכן יכול לגרום פגיעה בתפקוד המיני. בדרך כלל- שפיכה מאוחרת, אך ייתכן גם פגיעה בחשק המיני (ליבידו) ובזקפה. ייתכן שהשפיכה המוקדמת היא כתוצאה מן הירידה במינון שגרמה לכך שהתרופה הפסיקה לעכב לך את השפיכה. אם זו הסיבה, אז התופעות צריכות לחלוף ולא להישאר במשך מספר חודשים. כיוון שהפגיעה בתפקוד המיני קיימת אצלך כבר כמה חודשים ללא התרופה, הייתי ממליץ לפנות לייעוץ סקסולוגי.

שלום. אני כבר חודש מרגישה חולשה ואי יציבות בהליכה. מזה כחודש נוטלת 5 מג ציפרלקס ליום. פעםני כמה שנים עזר לי מאוד. היום כבר חודש נוטלת ומקגישה מאוד רע. חלשה יותר ויותר לא יציבה. האם תופעות לוואי של ציפרלקס?

שלום רב, חולשה וחוסר יציבות יכולים להיות בגלל דיכאון או בגלל דברים אחרים. האם התחושות האלה היו גם בפעם הקודמת, לפני כמה שנים? אני חושב שצריך שתתיעצי עם רופא המשפחה לגבי בירור רפואי כללי שאולי נדרש בקשר לתופעות של חולשה וחוסר יציבות. המינון של ציפרלקס 5 מ"ג הוא בדרך כלל נמוך מדי לטיפול בדיכאון, אם זה המצב הפסיכיאטרי שיש לך.

אימי כבת 78 וחולה באפילפסיה מסוג פטיטמאל מגיל 4, לא ברור כתוצאה ממה החלה לחלות בה. מטופלת כיום ב2 תרופות מסוג לומינל 100 מ"ג +200 מ"ג של איפנוטין / פניטואין ביום. אך היא איננה מאוזנת לדעתי , כלומר אולי גם בהשפעה של מתח ועצבים ,יש לה התקף בערך בכל שבוע, ולעיתים זה מגיע בגלים של כ 3 ימים רצופים שבהם יש לה מס' התקפים שבהם היא מאבדת את ההכרה לכדקה ובהם היא בוהה ומוצצת את הפה, ונעה באי שקט ומנסה לקום ממקומה, עם היא עומדת היא נופלת. לוקח לה עוד כ 10 דקות עד שחוזרת לעצמה ונזכרת במה שהיה. רציתי לדעת האם תרופות אלה טובות לה והאם עם התרופות הללו לא הייתה אמורה להיות ללא התקפים כלל. האם ניתן בכלל להגיע לאיזון? כמו כן היא לוקחת ציפרמיל/ רסיטל 20 מ"ג ביום ולפי מה שקראתי זה אסור לחולי אפילפסיה , היתכן וזה או תרופות אחרות גורמות לאינטראקציה לא טובה. מה ניתן לעשות, הנפילות שלה מאוד מסוכנות ויכולה לשבור עצמות בנפילות אלה. תודה דוד

רסיטל אינה גורמת לפרכוסים ובהחלט מותרת לחולי אפילפסיה. באשר למצבה הנוירולוגי של אימך- אני פסיכיאטר ואני לא יודע מספיק בתחום כדי לייעץ. כדאי לפנות לנוירולוג.

ערב טוב ד"ר ותודה רבה על השירות הנהדר של הפורום! מקווה שאני במקום הנכון, קישרתי שכנראה מדובר בתחום בנוירולוגיה אבל קטונתי ואפשרי מאוד שטעיתי בכתובת: אני בחורה בת 28 ובתקופת הגדילה ובתי הספר- נחשבתי לילדה נבונה מאוד. באופן אוטומטי כשהתחילו לימודיי העברית/אנגלית- הייתה לי היכולת לכתוב ללא שגיאות ב-כ-ל-ל ומ-ע-ו-ל-ם. לפניי כ5 שנים התחלתי שימוש במריחואנה ובמקביל טופלתי בתרופות פסיכיאטריות נוגדי דיכאון וחרדות. (ויאפקס 150 מ"ג / וולבוטרין 300 מ"ג) בחודשים האחרונים הפסקתי את הטיפול על דעת עצמי כמו כן את העישון- מאז אני מוצאת את עצמי במהלך כתיבה אוטוסטרדית - מבצעת שגיאות בסיסיות בכתיב, כמובן שאני עולה עליהן מיד במבט שני- אבל משהו בצורה האוטומטית נראה ש"התקלקל", לפעמים פשוט לא מובן לי מאיפה הגעתי לכתוב מילה כפי שכתבתי- הריי שברור לי שמדובר בשגיאת כתיב. הייתי שמחה לדעת האם מדובר בבעיה נוירולוגית ומה מבין 2 הדברים שנגמלתי מהם לאחרונה- גורם לכך? מצטערת מראש אם שאלתי אינה נשאלת במקום הנכון, תודה רבה מראש והמשך שבוע מצויין!

מדוע מדלגים בפורום על הודעות? האם המנהלים עונים רק לשאלות שמתחשק להם לענות עליהן? פורום פסיכיאטריה הוא הפורום האחרון שבו ציפיתי מד"ר להתייחס בצורה כזו לחולים פסיכיאטרים. כדאי להזהיר בכניסה לפורום שלא כל השאלות נבחרות כמעניינות מספיק בעיניי המשיבים ולהקדים את האכזבה

שלום ליאל, אני מצטער על התשובה המאוחרת. כמובן שאין העדפה להודעות כאלה או אחרת וכולן מעניינות. הפורום היה תחת מתקפה של הודעות של מסרים אנטי-פסיכיאטריים ואנטי-מטופלים. כמובן שלא אני כתבתי את ההודעות. התלבטתי זמן מה מה לעשות בקשר אליהן ולכן התעכבתי בתשובות לשאלות הרגילות בפורום. דיסגרפיה היא הפרעת למידה שמופיעה בדרך כלל בילדות ואם היא מופיעה בגיל מבוגר (הכוונה היא לגיל גדול מ- 18, אינני מתכוון לומר שאת "בגיל מבוגר" בגיל 28), יש צורך בהערכה נוירולוגית. אך עוד לפני הערכה נוירולוגית יש צורך שתפני אולי לנוירופסיכולוג. נוירופסיכולוגיה היא התמחות בפסיכולוגיה. נוירופסיכולוגים מתמחים באבחון של הפרעות למידה ולקויות קוגניטיביות שונות. נוירופסיכולוג יכול לבדוק אם באמת יש לך דיסגרפיה. לאחר שתעברי אבחון כזה ואם יסתבר שאכן יש לך דיסגרפיה, כדאי לפנות להערכה נוירולוגית.

אני בן 23, מאז שאני מכיר את עצמי אני תמיד סובל ממפגש בסיטואציה של בנות שנראות טוב ובגילאים שלי, אני מתחיל להזיע,אני מתחיל לגמגם חושב מה להגיד חושב שלא מעריכים אותי שוניאים אותי בוחנים אותי מרגיש אפס,ואז אני מגיע לבית וניכנס לדיכאון, הבעיות שלי זה רק עם בנות,היה מצבים שבחורות הכניסו אותי למיטה התחילו לנשק אותי וכה הלך, ההפך במקום שאני אכניס אותם, אני בעצמי לא הצלחתי מעולם להכניס בחורה למיטה, דרך אגב אני נראה טוב מתלבש יפה נוהג על שלל מכוניות מרצדס.בעבר טופלתי ברסיטל 40 מ''ג הרופא שלי אמר לי ליטול 40 מ''ג על היום הראשון שקבלתי את התרופות להתחיל עם מינון גבוה נטלתי למשך 7 8 חודשים נגד חרדות ודיכאון שלא עזר בכלום שגרם לי לחרדות יותר חמורות והחלטתי להפסיק, אחרי הפסקה של חצי שנה החליפו את הפסיכיאטר והביאו פסיכיאטרית נחמדה שפניתי אליה שאמרה לי להתחיל עם מינון של 20 מ''ג רסיטל התחלתי לקחת את הרסיטל 20 מ''ג מהיום הראשון שלקחתי את הכדור החרדות הכלליות פסקו, אך החרדה כלפי בחורות בקושי פסקו אני מבקש לקבל הצאה מה לעשות??

שלום אבי, אפשר לטפל בחרדה חברתית באמצעות תרופות ממשפחת הרסיטל. רבים מעדיפים במשפחה זו את התרופה ששם החומר הפעיל שלה הוא paroxetine (השמות המסחריים של תרופות שמכילות חומר זה כוללים לדוגמה: Seroxat, Paxxet ועוד). אפשר לטפל בתסמיני חרדה חברתית גם באמצעות תרופה ממשפחת "חוסמי בתא" כמו דרלין (Deralin). טיפול יעיל לא פחות, הוא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לחרדה חברתית.

שלום מזה שנים טופלתי בכדורים SSRI SNRI שלא הועילו או הפסיקו להועיל לי לדיכאון וחרדה כיום בשליחות מטעם העבודה ומצבי הפך כזה שפוגע ממש בתפקוד בעבודה ונאלצתי לפנות לרופא מקומי בקנדה. משהסברתי לו אילו תרופות נטלתי ממשפחות שציינתי, וכדי לתת סיכוי שהתרופות ישפרו את מצבי עוד בטרם אחזור לארץ הוא הציע לי ליטול תרופה זיבן שעובדת גם על דופאמין והוא מאמין שזה יכול לעזור לי. אני מרגיש צורך לפני שאני פוגש אותו לשמוע חוות דעת נוספת- כמה שאלות בבקשה: - מאחר ואני שב לארץ עוד 3 חודשים האם הטיפול בזיבן מקובל גם בארץ לדיכאון או רק לעישון ? האם אוכל להמשיך בטיפול בארץ במחירים סבירים ? - ראיתי באינטרנט שיש זיבן XR או SR- מה מבין השניים נותנים לדיכאון ואילו מינונן לדיכאון? - ניסיתי תרופות רבות משתי המשפחות אבל ודאי לא ניסיתי את כולן או צירופים- מצד שני איני יכול להמשיך לנסות תרופות עד בלי די האם השימוש בתרופה זו הוא בבחינת נשק יום הדין שלאחריה תרופות כמו איקסל או דור ישן לא יעזרו לי עוד ???

שלום גבי, לשאלותיך: ההתוויות והמחירים לטיפול בזיבן בארץ: זיבן מאושר בארץ רק לשימוש לדיכאון, אך התרופה Wellbutrin XR מכילה אותו חומר (bupropion) ומיוצירת על ידי אותה חברת תרופות. הוולבוטרין מאושר לשימוש בארץ לדיכאון ונמכר בארץ למיטב ידיעתי במחיר של 60-100 ש"ח בערך לקופסה בכל הקופות (ובסכום כפול בערך באופן פרטי). אין בארץ את התכשיר של 75 מ"ג אך יש 150 ו- 300, שהם המינוני המקובלים לדיכאון. ה- bupropion אינו נשק יום הדין אלא עוד תרופה מועילה לדיכאון. אפשר לתת אחריו בדיוק מה שאפשר לתת אחרי כל תרופה אחרת.

שלום רב, אני בת 30 נשואה ואמא לילד. חמש שנים סובלת מחרדות בריאות שהחמירו מאוד בשנה האחרונה. עד לפני שנה טופלתי בציפרלקס, לפני חצי שנה הטיפול הוחלף לויפאקס 75xr פעמיים ביום. לפני שבוע פניתי לרופא משפחה עקב זה שהתרופה לא הביאה לשום הטבה והמצב רק הדרדר. הטיפול הוחלף לפלוטין 20. הרופא המליץ בשבוע הראשון לקחת כדור של פלוטין בבוקר וויפאקס בערב, אך מכיוון שנגמר לי הויפאקס, הפסקתי אותי באופן פתאומי ועברתי לכדור 1 של פלוטין. מאז אני לא מבינה מה קורה לי. לא מצליחה לקום מהמיטה, סחרחורות, זרמים ברגל, הרגשה של מכות חשמל, בחילות, כאב ראש וחולשה בלתי רגילה. אני לא מפסיקה לבכות ולחשוב על מוות. בגלל שאני סובלת מחרדות בריאות, אני מקשרת הכל למחלות סרטן ומאז שהתחלתי להרגיש רע, אני לא מפסיקה לחשוב שיש לי גידול במח. לפני שלושה חודשים עקב בעיה אחרת בוצע MRI מח תקין. אבל זה לא מרגיע אותי, כי אני כבר בטוחה שבשלושה חודשים צמח לי גידול. בחיים לא הייתי במצב כזה גרוע ואני לא יודעת מה לעשות. האם תופעות שתיארתי יכולים להיות עקב הפסקה פתאומית של הויפאקס? תודה רבה

שלום אירה, אם יש לך מצב רוח ירוד, ואת לא מפסיקה לבכות ולחשוב על מוות, סימן שיש לך גם דיכאון ולא רק חרדת בריאות. חשוב שתדברי באופן דחוף עם פסיכיאטר על המחשבות ועל טיפול לדיכאון. העדיפות הראשונה היא לשמירה על שלומך וצריך שתבדקי עם פסיכיאטר מה לעשות בקשר למחשבות האלה וכמה זה דחוף. חלק מהתופעות של סחרחורות, זרמים ברגל, הרגשה של מכות חשמל, בחילות, כאב ראש יכולות באמת להיות תוצאה של ההפסקה החדה של ויאפקס ויחלפו עם הזמן מאליהן. לחרדת בריאות אפשר לתת גם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אבל קודם כל צריך לטפל בדיכאון שיש לך ולוודא שהוא לא מסכן אותך.

שלום רב, אני סובל מבי-פולריות המאופיינת כmixed.לאחרונה התחלתי ליטול saphirs 5 מ"ג כשמצוין,באתר החברה,שהתרופה הנ"ל נמצאה יעילה לטיפול בהפרעה בי-פולרית 1. שאלתי: 1.האם הmixed משוייכת לבי-פולריות 1?

שלום אור, כן, אדם שהייתה לו אפיזודה מסוג mixed פירושו שהיו לו באותו הזמן תסמינים של מאניה ושל דיכאון. האם זה נכון לגביך? לכן, אפיזודה מסוג mixed מהווה למעשה הפרעה ביפולרית ומצריכה טיפול תרופתי קבוע. Saphrix (שם החומר הפעיל asenapine) אכן נחשבת לתרופה מועילה להפרעה ביפולרית. בהצלחה.

שלום ד"ר ברקאי, בהמשך לשאלתי הקודמת,האם אפיזודות מעורבות משויכות להפרעה בי-פולרית 1 או 2?(לפי אתר החברה המייצרת את הsaphrix)התרופה נמצאה יעילה להפרעה מס'1. כמו-כן אני מטופל כרגע בסרווקל XR 600מ"ג וההתחלתי לפני שבוע לשלב טיפול בsaphrix 5מ"ג עקב תנודות מצב רוח ובעקבות נסיונות לטיפול משולב בדפלפט או למוגין. האם ניתן לשלב בין 2 תרופות אטיפיות אלו?(באתר החברה המייצרת את הsaphrix)מצויין שצריכה להיות מינימום חפיפה בטיפול בינה לב ין תרופה אנטי-פסיכוטית אחרת?

בן 34. לאחרונה הפסקתי ציפרלקס 10 מ"ג על דעת עצמי ובהדרגה (שבועיים לפני שהפסקתי לקחתי 5 מ"ג). כרגע אני מרגיש רגיל, אך פחות שמח. התחלתי לרוץ כתחליף לתרופה כל יום במשך שעה. האם זה יכול להיות תחליף טוב ? האם פעילות גופנית מעלה סרטונין ואם כן מה הזמן הנדרש על פי מחקרים כדי להגיע לתוצאה זהה לציפרלקס במינון 10 מ"ג אם בכלל... תודה.

שלום בני, אינני יודע לגבי סרוטונין. אף שברור שיש לסרוטונין תפקיד בדיכאון, לא ברור מהו בדיוק. שינויים באורח חיים יכולים להועיל לא פחות מתרופות נוגדות דיכאון במצב של דיכאון קל או בינוני, אך לא במצב של דיכאון חמור. שינויים באורח חיים שמועילים לדיכאון כוללים בין השאחר: הקפדה על תזונה בריאה, הימנעות מאלכוהול וסמים, פעילות גופנית, הקפדה על שינה בריאה, איזון בין הזמן המוקדש למטלות לזמן המוקדש לפעילויות פנאי. לא ידוע לי על הבדל בין הזמן הנדרש להשגת השפעה באמצעות שינויים באורח חיים לעומת טיפול תרופתי. שיהיה רק טוב.

תשובה אינטליגנטית, תודה ד"ר.

שלום רב לפני 4 שנים בערך היה לי אירוע של פסיכוזה שנמשכה כחודש וחצי ובאמצעות טיפול בסרוקאוול עברתי את זה וחזרתי לחיים רגילים לחלוטין. אציין שבמשך שנים עשיתי שימוש יומיומי בקנאביס או חשיש . לפני כ- 5 חודשים מקרה נוסף של פסיכוזה. התחלתי טיפול ברספרדל דבר שהוציא אותי מהפסיכוזה והביא אותי לרגיעה. כמו כן ניתנו לי קלונקס שלקחתי כל בוקר ורסיטל בבוקר. לאור תופעות לוואי של סחרחורות וקושי בשרירים הרופא החליף לי את התרופה לזיפרקסיה אני מרגיש מזה כמה חודשים תופעות של דיכאון, חוסר חשק לעבוד אני כמעט ולא עובד. הרופא שלי העלה לי את המינון של הרסיטל ל- 2כדורים ביום ואמר להפסיק עם הקלונקס. אני לא מצליח להתייצב כבר כמה חודשים אני כל הזמן בדיכאון, ישן הרבה ועדיין עייף. מה אני יכול לעשות

שלום ליאה, כיוון שהיו לך שני אירועים של פסיכוזה, כנראה שיש צורך שתיטול טפול קבוע בתרופה אנטי פסיכוטית. הרסיטל אמור לעזור לך נגד דיכאון. אם הוא אינו עושה זאת במשך כמה חודשים של טיפול, יש להחליפו לתרופה נוגדת דיכאון אחרת. כדאי להתייעץ על כך עם הפסיכיאטר המטפל. אם אתה ישן הרבה ועייף הרבה, זה רעיון טוב להפסיק את הקלונקס, כפי שהמליץ לך הפסיכיאטר המטפל.

איזה תרופה סביר יותר שתגרום ליותר עייפות לחולה סכיזופרניה-לפונקס או זיפרקסיה?

שתיהן יכולות לגרום עייפות. קשה לי להגיד איזו יותר. צריך גם לדעת שתופעות לוואי הן עניין די אישי. גם אם שתי התרופות יכולות לגרום עייפות. ייתכן מצב שלאדם מסויים אחת התרופות ממש מרדימה והשניה בכלל לא.

שלום אני לוקח כדור בשם פלוטין בבוקר וכדור בשם מודאל בלילה ורציתי לדעת אם אני לא ישתה יום לפני כדורים ובערב שלמחרת אני ישתה קצת אלכוהול ממש רק שתי שוטים יכול ליקרות לי משהו? אנו מאוד ישמח אם תענה לי על התשובה נ.ב שתיית האלכוהול היא חד פעמית

שלום רב, פלוטין נשאר בדף הרבה זמן (כמה שבועות) ולכן לא יועיל לך לא לשתות כדורים יום לפני. עדיף כבר שתמשיך את הטיפול הקבוע ללא שינויים ותשתה אלכוהול כמה שפחות. זה יותר בריא באופן כללי ובודאי אם אתה נוטל פלוטין ומודאל.

שלום , רציתי להתייעץ לגבי פסיכוזה .. לפני 3 שנים עברתי פסיכוזה בעקבות שימוש בקנאביס והצלחתי לעבור את זה ברוך השם אחרי טיפול שותף של כדורים ומסגרת טיפולית מסויימת..נכון לזמן האחרון אני ניהלתי אורח חיים רגיל שכלל עבודה בילויים וכל דבר שאפשר לכלול באורח חיים נורמלי לחלוטין.. הפסיכאטרית הצמודה שלי אמרה לי שאני אלרגי לאלכוהול ולסמים ואסור לי להיות בקרבת מקום של זה אפילו .. לפני שבוע ישבתי באזור סגור שכלל המון עישונים ומים אחרי זה שתיתי ונכנסתי לפסיכוזה שוב.. ממש כמו בפעם הראשונה..הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני לא מדבר ולא מתקשר עם אף אחד.. אין לי הזיות או קולות חס וחלילה אני מבין כל מה שמדברים איתי ומגיב להכל רק שקט ומופנם ... ובעיקר מפוחד ומדבר כל הזמן על זה... רציתי לשמוע חוות דעת ולדעת אם זה עובר... תודה רבה רבה על ההקשבה .. גל

גל שלום, הפסיכיאטרית הצמודה שלך צדקה כנראה. אם המשבר שקורה לך כעת, התרחש אך ורק בעקבות שתיית אלכוהול, אזי הוא יחלוף. צריך לעקוב ולראות. אני מניח שהפסיכיאטרית שלך שמכירה אותך תוכל לסייע לך לעבור את זה הכי טוב.

שלום דוקטור קודם כל תודה רבה לך שאתה כאן. אתה עוזר לכל כך הרבה אנשים. יש לך זכות גדולה בשמיים. ולשאלתי: אני יודעת שיש כדורים מסויימים כמו רואקוטן, אנטיביוטיקות מסויימות שבזמן הנטילה שלהם אסור להסיר שיער בשעווה בגוף כי זה גורם לכוויות. האם רסיטל , לוריוון נכללים בתרופות אלה? פשוט עשיתי שעווה וממש ירדה לי שכבה דקה מהעור. וזו הפעם הראשונה בחיי שזה קורה לי. נוטלת רסיטל ולוריוון בערך כחודש סדיר. (חדשה) בברכה, שושית

שלום שושית, תודה לך על ברכתך. רסיטל ולוריוון לא גורמים, למיטב ידיעתי, לסיכון מיוחד בקשר להסרת שיער בשעווה.

שלום רב אני בת 18 סובלת ממיגרנות קשות + חרדה ודיכאון , אני נוטלת לוסטרל כמעט 3 חודשים במינון של 50 מ"ג ולוקחת אותו לפני השינה בערך ב11 וחצי-12 בלילה. סבלתי היום ממיגרנה קשה ולקחתי ריזלט 10 מ"ג, ועכשיו קראתי שיש בעיה בשילוב בין התרופות ... לא לקחת היום לוסטרל או מה לעשות ? תודה.

מצטטת מויקיפדיה " ל-MAO-I אינטראקציה מסוכנת עם מזונות עשירים בטיראמין, כמו שמרי בירה, גבינות בשלות, גבינות קשות, יוגורט, אבוקדו, בננות, פול, הרינג, כבד, בשר עוף, בקר, נקניקים, שקדים, תאנים, שוקולד, וכן קפה, בירה, יין אדום ועוד. יש להימנע מאכילה בלתי מבוקרת של מזונות אלו בזמן השימוש בתרופות אלו, ולפחות שלושה שבועות לאחר הפסקת הטיפול בהן. ל-MAO-I אינטראקציה קטלנית עם משפחת תרופות אנטי-דיכאוניות נוספת, משפחת ה-SSRI, וחל איסור מוחלט על מתן משולב של תרופות אלו בטווח של שלושה שבועות לפחות." יש בעיה גם עם מאכלים מסוימים ?? הסתבכתי לגמרי!תודה

שלום רותם, שתי התרופות שאת נוטלת אינן ממשפחת ה- MAO-I ולכן השאלה בנושא זה אינה רלוונטית. אינך צריכה לשמור על שום דיאטה מיוחדת. יכולה להיות אינטרקציה (השפעת גומלין) שלילית בין לוטרל וריזלט והיא יכולה להיות מסוכנת במינון גבוה של לוסטרל וריזלט. את נוטלת מינון נמוך של לוסטרל נטלת רק כדור אחד של ריזלט ולכן לדעתי אינך בסכנה. למרות זאת אני ממליץ להימנע ככל האפשר מליטול את התרופות האלה ביחד ואם חייבים ליטול אותן ביחד, אז חשוב שתהיי ערנית מאד לגבי סימנים אשפרייים של אינטרקציה לא טובה ביניהן: אם מופיעות לך באופן פתאומי תופעות של הסמקה, רעד, הזעה, דפיקות לב או דופק מהיר, שלשול או אי שקט, פני מייד לייעוץ רפואי.

שלום רב, אני בת 28. לפני כ-9 שנים החלו לי כאבי בטן(בעיקר בצד ימין). באחד הפעמים ההתקף היה חמור ולכן הופניתי למיון שם נמדד חום 38. בשל כך, נותחתי בחשד לאפנדיציט, שלאחר מכן התברר כמיותר. לאחר הניתוח, המשכתי לסבול מחום מעל 38 וכאבי בטן לסרוגין, לכן ניתן לי טיפול בכולכיצין בשאלה של FMF (למרות שנשלל בבדיקת דם). הטיפול לא עזר ונשלחתי לסיטי בו נמצא כי יש לי עיבוי קל בדופן הצקום+טרמינאל איליום+ הגדלת בלוטות לימפה באזור. בבדיקת קולונוסקופיה וקפסולה היו תקינות. הרופאים לא ידעו מה לומר לי ונתנו לי טיפולים למעי רגיש כגון: נברסקל, קולוטאל וקולפמין שלא עזרו והכאבים והחום המשיכו. מכיוון שלא קיבלתי מענה עזבתי את הרפואה הקונציונאלית למספר שנים, שבהן בסך הכל חשתי סביר. לצערי ההתקפים חזרו בצורה חמורה יותר עם שלשולים, ריר וחום. פניתי שוב לרופא והוא החליט לאשפז אותי. באשפוז מנהל המחלקה (ראמטולוג) החליט שיש לי חשד סביר ל-SLE (על סמך: פריחת פרפר, פריחה בגוף, ובדיקות דם לא תקינות, אך ANA תקין) נינתן לי פרדניזון ובהמשך אימורן ופלקווניל והרגשתי מצוין. בשלב מסוים הפסקתי את התרופות, ולאחר מספר חודשים החלה החמרה בהרגשתי הפיזית שכללה חולשה עייפות, חוסר תאבון ובחילה. ירידה של 15 קילו במשקל וחוסרים תזונתיים (בי12, חומצה פולית, ברזל וכו').עברתי עיר מגורים ופניתי לרופאה אחרת שהחזירה אותי לתרופות (ללא פרדניזון) אך היתה ירידה בספירה הלבנה ולכן הורידה את מינון האימורן, אך הספירה המשיכה לרדת ולכן ניתן לי גם בודזון 9 מ"ג (סטרואידים חלשים יותר). ושוב הרגשתי טוב. הרופאה לא שלמה עם הטיפול ועם האבחנה (כי אין בדיקה חד משמעית שמצביעה על מחלה ברורה) וביקשה שאעבור הערכה פסיכיאטרית בשאלה של הפרעת אכילה. אינני סובלת כלל מהפרעת אכילה וכל הסביבה הקרובה אליי (בן זוגי, משפחתי וכו') טוענים שאין מקום ללכת לפסיכיאטר, שסתם ידביק לי אבחנה אחרת וכך אני יתויג עם הפרעה נפשית. רציתי לשאול אותך. האם פניה לפסיכיאטר היא במקום? והאם באמת עליי לחשוש מאבחנה אחרת? אני אדגיש שאין לי בעיה לאכול בנוכחות אחרים ומעולם לא סבלתי מבעיות בדימוי העצמי (למרות שרוב חיי הייתי עם עודף משקל של 15 ק"ג. כך שהיום אני לא בתת תזונה). כמו כן, מכיוון שאני חוששת מכל הרעל הזה, הפסקתי על דעת עצמי את התרופות. מתוך פחד שהן יפגעו בי (כבר יש לי פגיעה במסת העצם) מצטערת על האורך. יום טוב וסופ"ש מהנה!

שלום יובל, אני מבין שיש לך הרגשה פיסית לא טובה שכוללת חולשה, עייפות, חוסר תיאבון, בחילות, ירידת משקל. אני מבין שמציאו אצלך חסר ויטמין B12, חומצה פולית וברזל. לא הבנתי, האם יש לך אבחנה של בעיה רפואית כללית כלשהי? אם יש לך ירידה של 15 ק"ג במשקל, עייפות, תיאבון, כאבי בטן, וחוסר בויטמינים בגלל אי אכילה ולאחר 9 שנים של בירורים רפואיים נרחבים וטיפולים נסיוניים בתרופות "כבדות" כמו אימורן ופרדניזון עדיין לא החלמת ועדיין אין תשובה ממה הדברים האלה נובעים, אז צריך לחשוב על האפשרות שיש לך מצב פסיכיאטרי. במקרה כזה פניה לפסיכיאר, תיוג או לא תיוג, היא צעד נכון. כדאי שתתייעצי על הטיפול התרופתי הרפואי הכללי שלך עם רופא המשפחה או הרופא המטפל שאת סומכת עליו. ייתכן בסופו של דבר, שהפסקת הטיפולים השונים היא צעד נכון, רק חשוב לעשות זאת במעקב רפואי ובהדרגה.

ד"ר ברקאי שלום, אני מטופלת אצל שני רופאים: גסטרו+ אימונולוגית קלינית. האבחנה שלהם היא מחלה אוטואימונית נדירה במעי. לשם הבהרה עם התרופות אני מרגישה מצוין. ההחמרה הגיעה לאחר שהחלטתי להפסיק עם התרופות במשך חצי שנה (לא במהלכם). אני כן אוכלת, אך פחות כי יש לי חוסר תאבון ובחילות. כמו כן, אני סובלת משלשולים ואני לא מרעיבה את עצמי או מקיאה. אני מדגישה, שיש לי בדיקות לא תקינות (רואים דלקת בבדיקות דם) אך הן לא מצביעות על מחלה מסוימת. כי למשל בסיטי ראו קרוהן אך קולונוסקופיה תקינה. יש לי חלק מהתסמינים ללופוס (כולל בעיות בקרישיות הדם, אך ANA תקין). הרופאה לא חושדת בהפרעה פסיכיאטרית, אלא בהפרעת אכילה שכפי שציינתי אין לי כלל ואני מרגישה שאם אלך זה רק בכדי "לרצות" אותה. הרופאים מתנגדים להפסקת התרופות, כי הן עוזרות לי (ורואים גם שיפור במדדי הדלקת). העניין הוא שהירידה במשקל היא דבר חדש ולכן הרופאה חוששת שיש לי בנוסף גם הפרעת אכילה.ולכן לא שלמה, עם מתן תרופות כבדות יותר (כגון: תרופות ביולוגיות) אך אני חוששת ללכת ולהיות מתויגת סתם, כי אין לי הפרעת אכילה. על כך, התייעצתי איתך. בכל מקרה תודה על התשובה, אני מבינה כי אכן פניה לפסיכיאטר היא מיותרת, כי יש סיכוי סביר שידביקו לי הפרעה נפשית (על אף שאינני סובלת מכזו). תודה וסופ"ש נעים

לכבוד ד"ר גבריאל ברקאי שלום רב, שמי אופיר חולה במאניה דיפרסיה וסכיזואפקטיביות. כיום במצב מאוזן. שאלתי היא: אם אני שומר על מינון הכדורים וניהול הלחצים כפי שאני שומר עליו היום ואני מאוזן אז מובטח לי בלפחות 99 אחוז שהמצב ישאר מאוזן? או שאי אפשר לדעת בכלל, כי יש סיכוי סביר שהמחלה עצמה יכולה להתגבר ולשבור את האיזון למרות שאני שומר על מינון הכדורים וניהול הלחצים? בתודה, אופיר

שלום אופיר, ממה שכתבת אני לומד שאתה לוקח מאד ברצינות את הטיפול שלך: מקפיד על נטילת הטיפול באופן סדיר ועל אורח חיים מאוזן. הלוואי והייתי יכול להגיד לך שזה מבטיח ב- 100% או ב- 99% שהמצב יישאר מאוזן. לצערי אני לא יכול. קיים סיכוי מסויים שלמרות שאתה נוקט את האסטרטגיות הנכונות ביותר, המצב ייצא מאיזון. החדשות הטובות הן שהאסטרטגיות שאתה נוקט מבטיחות את מירב הסיכויים שמצבך יישאר באיזון וכל צורת התנהלות אחרת יוצרת סיכון מיותר. ושיהיה רק טוב

ד"ר ברקאי שלוב רב, מאחר והפסיכיאטרית שלי אינה בארץ אני זקוקה לייעוץ. בעקבות אירוע חרדה ( חרדה בריאותית) התחלתי לקחת 10 מיליגרם ציפרלקס. אני לוקחת את הכדור כבר 9 חודשים. יש לציין כ לפני שלושה חודשים היה ניסיון לירידה ל-5 מיליגרם שלא צלח בגלל תופעות לוואי בירידה במינון או פשוט החרדה..מההפסקה.. היום אני מרגישה אני רוצה לנסות ולהפסיק , יש לציין כי גם כך אני בעודף משקל וכיום שאני בטיפול של תזונאית ..המשקל עדיין תקוע ( עליתי מאז תחילת נטיל הכדור בכ- 10 ק"ג) כמו כן סיימתי לפני כחודשיים טיפול בCBT. מהי הירידה הנכונה יותר במינון למינימום תופעות לואי? תודה רבה!

שלום ורד, החלטה על הפסקת הטיפול היא החלטה חשובה ולא דחופה. ביצוע הירידה מצריך ליווי, במיוחד אם הניסיון הקודם לרדת מהתרופה לא היה מוצלח. אם הפסיכיטארית שלך חוזרת בקרוב, אני מציע שתחכי לה ותדוני על זה איתה ואם היא נסעה לתקופה ממושכת- תפני לפסיכיאטר מחליף ותדוני איתו על זה.

שלום! רציתי רק לדעת מתי עדיף לקחת את הציפרלקס- בבוקר או בערב?תודה

שיר שלום, התרופה לרוב מעוררת ולכן מומלץ להתחיל ליטול אותה בבוקר. אצל חלק קטן מהאנשים מתגלה שהיא דוקא מרדימה ואז צריך לעבור ליטול אותה בערב.

שלום , אני מעוניין למכור את התרופה אינווגה 6 מ"ג , 24 כדורים . לא הגבתי טוב לטיפול בתרופה לכן נשאר לי ממנה... התרופה נשמרה טוב. 0505241429

שלום משה, תודה על הרצון הטוב. עם זאת- הפורום לא מיועד למטרה הזו. אני אצטרך לבדוק אם להסיר את ההודעה. יום טוב,

אנא השתדל שלא, זה יכול להיות טוב גם לי (חבל סתם על הכסף הרב) , וגם לחסוך כסף למישהו אחר... גם אין מקום אחר לפרסם דבר כזה (:

בתי לוקחת כדורים טגרטול וסרוקוול רציתי לדעת האם אחד הכדורים עושה נזק בעתיד (הריון ודיכאון לידה) תודה

שלום עופרה, לא כתבת לאיזו מחלה ביתך מקבלת את הטיפול. השאלה שאת שואלת נוגעת בדילמה קשה. ראשית העובדות: סרוקואל (שם החומר הפעיל quetiapine) נמצא בקטגוריה C של רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), לסיכון לעובר בהריון. משמעות הדבר שיש סיבות לחשוש מנזקים לעובר שאימו נוטלת תרופה זו ומומלץ להימנע ממנה בהריון, אם הדבר אפשרי. טגרטול (שם החומר הפעיל carbamazepine) נמצא בקטגוריה D של FDA. משמעות הדבר היא שיש ראיות משמעותיות לכך שתרופה זו מזיקה לעוברים ויש להימנע ממנה בהריון, אם הדבר אפשרי. תרופה זו יכולה לגרום לנזקים להתפתחות מערכת העצבים המרכזית (חוט השדרה והמוח). נשים שיש להן הפרעה ביפולרית (או בכינוי הישן: מאניה דפרסיה) ואינן מקבלות טיפול תרופתי יסבלו כמעט בודאות משבר במהלך ההריון או הלידה. אינני יודע אם זה מה שיש לביתך, אך רוב האנשים שמקבלים את הטיפול שציינת, מקבלים אותו להפרעה ביפולרית. מצב של דיכאון או מאניה במהלך הריון ולאחר לידה הם משברים קשים שגורמים בסבירות גבוהה ביותר נזקים לעובר ולילוד ולאם. והדילמה הקשה היא: האם לקחת תרופות שיכולות לסכן את העובר או לאל לקחת תרופות ולחשוף את האם והעובר לסיכון גבוה מאד לנזק בעקבות החמרת המחלה. תשובת המומחים בנושא היא חד משמעית: יש להמליץ לאישה הרה עם הפרעה ביפולרית להמשיך ליטול בהריון את אותו טיפול תרופתי באותו מינון שאיזן את המחלה לפני ההריון, תוך נקיטת אמצעי זהירות מרביים. ההחלטה הסופית- של האם. סרוקואל וטגרטול לא גורמים לדיכאון שלאחר לידה אלא מגינים מפניו.

שלום..אני לוקחת קלונקס בדר"כ לפניי השינה ע"מ להירדם...הפעם שמתי את הכדור מתחת ללשון..זה עלול להשפיע ?

הקלונקס יכול להשפיע יותר מהר. אני לא בטוח בזה. זו לא צורת הנטילה הרגילה של קלונקס.

שלום רב רציתי לשאול האם מותר לשתות משקה אנרגיה כגון בלו או אקסל בזמן הטיפול בפרפנן 8 מ"ג ?,ואם זה אסור מזה יכול לגרום ?,האם זה יכול לגרום למחשבות הזויות או לגרום למצב פסיכוטי בזמן שלוקחים את זה ביחד ?,וגם רציתי לשאול מי פה לשטיפת פה שיש בו אלכוהול האם זה מותר לשטוף את הפה בזמן הטיפול בפרפנאן ?,ועוד שאלה יין לקידוש בליל שבת מותר לשתות פעם בשבוע אם אני לוקח פרפנאן 8 מ"ג שעה לאחר שאני שותה יין ?

שלום אורן, אינני יודע מה מכילים המותגים המסויימים שהזכרת. משקאות "אנרגיה" מכילים בדרך כלל כמות גדולה של סוכר וקפאין ומומלץ מאד להימנע מהם בלי קשר לפרפנאן. אלכוהול הוא חומר רעיל לרקמות רבות בגוף ביניהן המוח והכבד וכנראה שהכמות הנכונה של אלכוהול שכדאי לשתות היא 0. יש טענה, לא מוכחת, שכמות קטנה של אלכוהול מועילה. שתיית כמויות מינימליות של אלכוהול כמו שאתה מתאר, אינה בעיה כאשר נוטלים פרפרנאן 8 מ"ג ליום, בכל שעה של היום.

האם סכיזופרנים מסוגלים לאהוב בן או בת זוג?

כן.

נמצאתי לפני מס' שנים כסובל מדיכאון קליני כרוני ומאוחר יותר כסובל הפרעת אישיות גבולית. מהוועדה הרפואית הפנו אותי ל"אנוש " ב"אנוש" הפנו אותי לעבוד בדוכנים של "יוצרים הזדמנות" וזו הייתה חוויה מזעזעת בשבילי לעבוד עם סכיזופרנים ועוד אנשים שאיני יודע מה מצבם הפסיכיאטרי . אין מצב שמישהו משתף פעולה עם מישהו שם. מי שעובד ומשקיע רק עליו מלכלכים ממציאים עליו שקרים מרוע וקנאה חולנית. אני רוצה להבין מדוע מצוותים אדם הסובל מדיכאון+התקפי חרדה+ הפרעת אישיות גבולית עם סכיזופרנים ומאניה דפרסיבים?ומדוע סכיזופרנים מתנהגים ברוע מוחלט וכמו פסיכופאטים?

שלום דוד, אני מצטער לשמוע שחוויית השיקום שלך היא של השפלה ודחייה. להיות בעל נכות פסיכיאטרית ולהימצא בתהליך שיקום יכול לפעמים לתת הרגשה כזו. עם זאת אני חושב שאם אתה חווית חוויה קשה, לא תצמח לך שום תועלת מלדבר על אנשים אחרים בבוז או בלעג. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יכולים להסתדר מצויין עם אנשים עם סכיזופרניה או מאניה דפרסיה וסכיזופרניה לא גורמת לאנשים להתנהג בצורה שכתבת. יש גם דעות קדומות רבות וקשות על אנשים עם הפרעת אישיות גבולית וגם הן כמו דיעות קדומות על חולי סכיזופרניה או מאניה דפרסיה, לא נכונות ולא מועילות לכלום.

היי שמעתי שציפרלקס ולוסטרל הם תרופות מעולות ויעילות ושניהם יעילות לאותם הדברים... אז בכל זאת מה ההבדלים הקליניים ביניהם? אם בא אלייך מטופל מה יגרום לך לרשום לו ציפרלקס ואילו למטופל שיבוא אלייך אחריו דווקא לוסטרל? תודה רבה

ההבדלים בין התרופות הם בפרטים הקטנים כמו: טווח המינונים הטיפוליים, בטיחות בהריון והנקה, תגובות בין תרופתיות או תגובה עם מזונות מסויימים וכמובן- ניסיון קודם עם טיפול באחת משתי התרופות. בסופו של דבר- הבדלים קטנים וההחלטה היא די סתמית.

שלום רב, מאחר וסטרטרה יקרה- בארץ יש תחליף ל"עניים" אדרונקס. בעבר ניסיתי וזה עזר לי לריכוז וגם שיפר לי את מצב הרוח ואני מעוניין לשוב וליטול אותה אלא שגיליתי שבארה"ב אין אדרונקס- ויש רק סטרטרה- התרופה לא משווקת וניסיתי גם בשם הגנרי. האם תוכל לומר לי איזו תרופה מקבילה קיימת בארה"ב שעובדת על אותו מנגנון או כזו הכי קרובה לה מלבד סטרטרה ? תודה

הפעולה של אדרונקס (שם החומר הפעיל: reboxetine) ושל טרטרה (שם החומר הפעיל: atomoxetine) מתרחשת בחיבורים עצביים במוח שחומר ההולכה העצבי שלהם הוא נוראדרנלין (באנגלית: Noradrenaline או Norepinephrine). תרופות נוספות שעובדות במנגנון זה ומשווקות בארה"ב: 1. החומר maprotiline 2. החומר desipramine כדי למצוא שמות מסחריים של התרופות שמכילות חומרים אלה, תעשה חיפוש על שמות החומרים.

שלום דר, רציתי לשאול מה ההבדל בן תרופה מסוג ssri לsrni ומה הוביל את הרופא שלי לתת לי מרשם ל ויפקס כשזהתה דיכאון וחרדה? לעולם לא שתיתי תרופות מהסוג הזה אז למה לא להתחיל מ ssri? תודה רבה

שלום רב, כדי להכניס את כל הקוראים לתמונה: SSRI=Serotonin Specific Reuptake Inhibitors SNRI=Serotonin מדובר בשתי קבוצות של תרופות. שתיהן משמשות לטיפול בדיכאון וחרדה. הן נבדלות מהן במנגנון הפעולה הביוכימי. SSRI פועלים בחיבורים עצביים שחומר ההולכה העצבי שלהם הוא סרוטונין ו- SNRI פועלים בחיבורים עצביים שחומר ההולכה העצבי שלהם הוא נוראדרנלין. ולשאלתך מדוע לא להתחיל מ- SSRI? קיים בנושא הזה דיון גדול בין המומחים האם נכון להתחיל כתרופה ראשונה ב- SSRI ולעבור ל- SNRI רק אם הטיפול נכשל או שנכון להתחיל יש ב- SNRI. לי לא ידוע שיש ראייה מחקרית חד משמעית שהכריעה את הדיון הזה. לכן המלצתו של הרופאה סבירה בהחלט.

שלום רב, ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת והמקצועית. יש לי מספר שאלות נוספות - האם לאור העובדה ששלוש טיפולים בנזעי חשמל לא הועילו זה סימן לבאות? הרופא המטפל שוקל להוסיף נרדיל במקביל לנזעי חשמל לאור העמידות של אחי לתרופות בשנה האחרונה. האם זה מתאים? האם העובדה שאחי בחור מבריק ומאד הצליח בעבר בכל התחומים תהיה לו לרועץ מכיוון שנפילתו היא מגובה רב והוא בטוח שמצבו לא יכול להשתפר? תודה שוב אתי האחות המודאגת

עניתי בשרשור.

שלום ד"ר, לפני כשנתיים עברתי תאונת עבודה בזמן איסוף אשפה שבה נפגעתי פיזית ונפשית (פוסט-טראומה ודיכאון). עד לפני מספר חודשים נמנעתי מלצאת מהבית בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מלראות משאיות אשפה. אבל כשאני יוצא בכל זאת החוצה אני חוזר והולך בשביל המוביל לכביש מספר פעמים (מגיע אפילו ל8 פעמים) כדי לוודא שמשאית אשפה לא עוברת בכביש ואז אני יוצא החוצה. אני מודע לעניין כי הדבר לא תיקני אך אין באפשרותי למנוע זאת. כשסיפרתי זאת לחבר הוא טען כי אני סובל מהפרעה כפיתית -למרות שעד היום לא סבלתי מבעיה כזו. האם אכן לדעתך אני סובל מהפרעת OCD? האם ההפרעה יכולה להופיע מהתאונה שעברתי ? ומה עליי לעשות ? (אני כבר מטופל בלוסטרול 200 מ"ג) תודה רבה

שלום אוריאן, כמובן שאי אפשר לעשות אבחנות באצעות הודעה בפורום. תחת ההסתייגות הזו: מה שאתה מתאר נשמע כמו תסמונת פוסט טראומטית (PTSD) ולא כמו OCD, כי התסמונת החלה לאחר אירוע טראומטי והחרדה שלך קשורה קשר ברור לטראומה שעברת. ל- PTSD יש טיפול פסיכולוגי יעיל בכמה שיטות, ביניהן Eye movement desensitization and reprocessing (EMDR) ו- Prolonged exposure (PE). אני ממליץ לפנות לטפול אצל מטפל שמתמחה בטיפול ב- PTSD באחת משיטות אלה. ל- PTSD אין טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי ניתן לתסמינים מלווים של דיכאון, חרדה וכו'.

שלום האם וולבטרין יכול לעשות הרגשה של בריינפריז (כמו שאוכלים משהו קר שעושה כאב בראש) חלש אך לאורך כמה שעות כל יום?

זו אינה תופעת לוואי מוכרת לי, אבל לפעמים יש חוויות ותופעות לוואי ייחודיות לכל אדם, שאינן כתובות בספרים.

שלום, הקושי הגדול שלי הוא שאני לא יודע להגדיר ממש את הבעיה. יש לי בעיה שמתפתחת עם השנים, הבעיה התחילה לפני 5 שנים, ברגע שעליתי על גשר הולכי רגל (שעליתי עליו יום-יום עד אז) הרגשתי הרגשה מוזרה בראש וברגליים שאני לא יכול להמשיך ללכת על הגשר. מאז אני לא יכול ללכת על גשרים בכלל. כל כמה זמן התחלתי להרגיש את ההרגשה המוזרה הזאת בארועים ומקומות שונים, היום אני לא עולה על גשרים, לא נוהג על גשרים לא נוהג כמעט בכבישים מהירים, קשה לי לשבת במטוס כמו גם לשוט באונייה. יש כבישים שכהולך רגל אני מרגיש שעוד רגע אני נופל. זאת הרגשה שקשה לי לתאר אותה אבל אולי כמו שהולך להתפוצץ לי הראש/המוח. ברור שאיכות החיים שלי נהרסה מאוד בשנים האחרונות. מה ניתן לעשות? האם יש לזה שם? אני רוצה לציין שאני בן 25 ונומלי לחלוטין. תודה רבה!

שלום אורלי, ההפרעה שאתה מתאר נקראת אגורפוביה. אפשר לטפל בה באמצעות תרופות ממשפחת ה- SSRI (משפחת הפרוזאק) או באמצעות טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ואפשר להגיע באמצעות טיפול אפקטיבי להחלמה מלאה.

שכנראה הפסקתי טיפול מוקדם מידי.. אני אצטרך טיפול כל החיים? אני לא אוהבת להיות תלויה בכדורים. כשהדיכאון עובר לגמרי והאדם מפסיק את הכדורים האם יכולה להיות לו התמכרות מסויימת לכדור? כלומר שבלי הכדור הבנאדם יהיה בדיכאון? אני מבהירה שלא נולדתי דכאונית. לא אובחנתי בזה במשהו כרוני

עניתי לך בשרשור.

יכול להיות שהטיפולו הופסק יותר מידי מוקדם? זאת אומרת שאצטרך לקחת 3-5 שנים או שבהתייעצות עם רופא אפשר אפילו פחות?

שלום, טופלתי במירו 60 מ"ג בהצלחה שעזר לדיכאון, אך בעניין החרדות החברתיות פחות, ולכן הוחלט להפסיק עם המירו לגמרי ולעבור ללוסטרל. מאז ההפסקה עם המירו והמעבר ללוסטרל אני מרגיש עייפות, חוסר אנרגיה,חוסר מוטיבציה, חוסר עירנות. כלומר יש לי חשק לעשות דברים, אבל אין לי כוח פיזי לעשות אותם. הפסיכיאטר העלה לי את הלוסטרל ל200 מ"ג בתקווה שזה יפתור את העניין, אני כבר חודש במינון הזה והבעיה ממשיכה. לפני זה הייתי גם חודש ב100 מ"ג. שוב פעם אציין, כשהייתי על המירו 60 מ"ג הייתי עירני והיה לי אנרגיות. (אולי כי הוא מעורר במינון הזה?) בכל אופן, מה היית ממליץ לי לעשות? מה היית עושה במצב כזה? אני חושב שיש שתי אופציות, או להחליף את הלוסטרל לציפרלקס שאולי הוא לא ירדים אותי. או להוסיף משהו מעורר על הלוסטרל? השאלה אם חסר לי משהו מעורר או שפשוט הלוסטרל הוא הבעיה וכדאי קודם לנסות להחליפו. תודה רבה!

נראה לי שלוסטרל הוא לא הכיוון. אתה מקבל מינון משמעותי וזה לא עוזר. למה לא לחזור למירו שהועיל לך לדיכאון ולנסות להוסיף תרופה כמו ציפרקלס? - תתייעץ עם הפסיכיאטר שלך על זה.

לד"ר גבריאל שלום ההצעה שהצעת טובה אבל לא הבנתי אותה עד הסוף שילוב של SSRI עם מירו ידוע לי שמקובל ומחזק את ההשפעה אחד של השני. אבל אני כבר עם SSRI (לוסטרל 200 מ"ג) אז למה לא פשוט להוסיף עליו מירו? למה דווקא ציפרלקס כמו שרשמת? מה הייתרון שלה על לוסטרל? או שאולי כדאי לעבור קודם לציפרלקס לבד ואולי זה מה שיפתור את הבעיה? תודה

לאחרונה התחלתי לקחת רמוטיב 250 פעמיים ביום. כשבוע לאחר תחילת הטיפול עשיתי בדיקות דם שגרתיות. got-33 phosphorus -5.3 ערכים אלה גבוהים יחסית לבדיקות קודמות. האם יש קשר לרמוטיב? להפסיק את נטילת הרמוטיב?? תודה

שלום גלי, לא ידוע לי שרמוטיב (Hypericum) יכול לגרום לדלקת כבד ולכן אינני חושב שה- GOT יכול להיות קשור לטיפול הזה. אינני מבין את התוצאה החריגה של רמת הפוספט (phosphorus). אני לא מוצא בתוצאות האלה משהו שידוע לי בתור סיבה להפסקת רמוטיב. צריך להתייעץ עם רופא פנימאי ולהראות לו את כל תוצאות הבדיקות שלך, כולל אלה שלא היו חריגות.

דוקטור שלום רב עקב התקפי זעם , חרדות וטראומות שונות בחיי הומלץ לי על ידי רופא המשפחה לקחת טיפול בתחילה בקלונקס, אשר עייף אותי ולכן בהמלצתו הוחלף ללוריוון. כאשר תרופות אלה לא עזרו לי כל כך הומלץ לי לקחת רסיטל. התחלתי בטיפול, זאת לפני שניגשתי לפסיכאטר. המצב היה אקוטי ולא הצלחתי בעזרת פסיכולוגית וטיפולים אלטרנטיביים. כיום הורדתי את מינון הלוריוון ורסיטל נוטלת פעם ביום. לקח לי שנים להבין שאני זקוקה לזה. אך החששות עדיין קיימים. כי בעצם אני ממש מרגישה תחושה שאני נוטלת סמים. למרות כי התפקוד שלי בחיי היום יום הפך להיות טוב יותר. האם חרדות, דיכאון וכו'...הן תופעות גנטיות ואין דרך "לברוח" מזה?

שכחתי לציין כי יש לי תור לפסיכאטר להערכת מצבי. התרופות גורמות לי מצד אחד להיות שמחה יותר וקלילה ולא עצבנית. מצד שני קצת שכחה, חוסר פוקוס ואולי גם כאבי פרקים (לא בטוחה שזה קשור). תודה מראש ובכבוד רב :-) שושית

שלום שושית, לשאלתך: האם חרדות, דיכאון וכו'...הן תופעות גנטיות ואין דרך "לברוח" מזה? לדיכאון ולחרדות יש כנראה מרכיב גנטי, אבל יש משמעות לגנים רק בהקשר של הסביבה שבה האדם נולד וגדל, החינוך שלו, הדמויות המשמעותיות בחייו והחוויות המשמעותיות שהוא עבר. הטיפול לדיכאון וחרדות כולל גם טיפול תרופתיוגם טיפול פסיכולוגי. אי אפשר "לברוח" מזה, אבל בהחלט אפשר לטפל בזה. כפי שאת עצמך עושה. אם הטיפול התרופתי עוזר צריך שתבחני את התועלת שהוא מביא, מול תופעות הלוואי שהוא גורם ותחליטי אם משתלם לך להמשיך אותו. זה רעיון טוב להתייעץ על כך עם פסיכיאטר באופן אישי.

שלום ד"ר,מילדות סבלתי מבעיות נפשיות בעיקר חרדות ואף אושפזתי במחלקת נוער בנהריה ,כיום אני בן 20 הפסיכאטר האחרון חושד שיש לי תהליך של פסיכוזה ואני אמור לעשות מבחן פסיכודיאגנוזי, בחודש האחרון אני סובל ממשהו מוזר ומפחיד , נגיד כשאני מסתכל על חפצים ועל סתם על הסביבה מכוניות, בגדים וכ'... הראש שלי והמחשבה כאילו לא טופסים את זה, כאילו אני בוחן כל דבר , ואני מקבל חרדה כזאת, מצד אחד אני מודע שפלאפון זה פלאפון אני יענה שמתקשרים וידבר ויראה נורמלי , מצד שני אני מרגיש כאילו זה לא אמיתי כזה והרגשה של חרדה, משהו מאד מוזר. דוגמה נוספת נגיד התיק האישי , אני יודע שזה תיק ואני יארוז ויכניס חפצים לתיק כשאני צריך ללכת אבל כשאני מסתכל על התיק שמונח על הכיסא אני פתאום מסתכל עליו הרבה ומרגיש חרדה כזאת וכאילו המוח רדום כזה, ד"ר אני מאד מקווה שהצלחתה לבין משהו מזה... פניתי למיון בעקבות זה ושלחלחו אותי הביתה עם מרשם ל אסיבל, ד"א אני חושב שזה התחיל לאחר ששתיתי יותר מדי אלכוהול. תודה מראש.

שלום דניאל, כמובן שלא ניתן לעשות אבחון פסיכיאטרי על סמך הודעות בפורום, אלא רק בבדיקה פסיכיאטרית. לאחר שהבהרתי את זה, אני חושב שכדאי לשתף אותך בכמה דברים שאני מתרשם לגבי מה שכתבת. מה שכתבת אינו מתאים כל כך לתהליך של פסיכוזה מן הסיבות הבאות: אתה מתאר בבירור שאתה מבין שההרגשה שלך כאילו אתה לא תופס דברים היא לא מציאות, אלא רק הרגשה. ההרגשה הזו מעוררת בך חרדה. כל זה, כאמור, לא מאד מתאים לתהליך של פסיכוזה (אף כי זו אפשרות שבהחלט תיתכן) ויותר מתאים להפרעות אחרות: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) או תסמונת דפרסונליזציה. אני חושב שכדאי שתראה לפסיכיאטר המטפל שלך את הטקסט שכתבת ואת תשובתי ותשאל אותו על אבחנות אלה. אם הפסיכיאטר שמכיר אותך ויכול לבדוק אותך חושב שאלו אבחנות שבאות בחשבון, יש לזה חשיבות לטיפול התרופתי והפסיכולוגי שאפשר להציע לך. אלכוהול הוא חומר רעיל למוח ולכבד ולרקמות אחרות ויש להימנע ממנו ככל האפשר. צריך שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. צריך לשאול אותך הרבה שאלות על הרגלי השתייה שלך כדי לדעת אם אלכוהול יוכל להסביר את התופעות שחווית בחודש האחרון.

לקראת הריון, האם ניתן להמשיך עם התרופה, ואם מעוניינת להפסיק תוך כמה זמן מתפנה התרופה? וכיצד להוריד מינון בהדרגתיות

שלום מיכל, לשאלותייך: לקראת הריון, האם ניתן להמשיך עם התרופה? כעיקרון, כן. צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ועם מרכז ייעוץ טרטולוגי. ואם מעוניינת להפסיק תוך כמה זמן מתפנה התרופה? הרבה. 5-9 שבועות. וכיצד להוריד מינון בהדרגתיות אפשר להפסיק באופן חד, בכל מינון.

בעבר לקחתי ציפרלס במינון 15 מל', מזה כ 10 חודשים אינני נוטלת את התרופה כלל. כעת אנני מרגישה צורך לחזור וליטול את התרופה. עם איזה מינון עליי להתחיל וכיצד להמשיך? האם יש צורך להתחיל בהדרגה או אפשר לחזור לנטילת התרופה כבעבר?

שלום, לקחתי בקלוסל 25 מ"ג לתקופה קצרה של 10 ימים בלבד (נגד כאבים בפנים). לאחר 10 ימים, הפסקתי עצמאית את הטיפול במכה אחת. באותו יום הרגשתי זרם חזק ביד ומאז גם יש לי כאבים בידיים כבר יותר מחודש. לאחר שהייתי אצל רופא, נאמר לי כי הכאבים שאני חווה הם ממקור נפשי (חרדה). שאלותיי הן: 1. האם הכאבים עלולים להיות תוצאה של פגיעה במוח בעקבות הבקלוסל? 2. האם אכן ייתכן ומדובר בחרדה (יותר מחודש חרדה?) 3. האם ייתכן וגם החרדה מקורה בנטילת הבקלוסל. 4. האם בכלל יש קשר בין הבקלוסל לכאבים מבחינה פסיכיאטרית. תודה.

שלום איתי, בקלוסל אכן ניתן כטיפול לכאבים כרוניים מסוגים מסויימים (לא כל סוג). לשאלותיך: 1. האם הכאבים עלולים להיות תוצאה של פגיעה במוח בעקבות הבקלוסל? לא. בקלוסל לא פוגע במוח. נטלת את התרופה במינון נמוך ולזמן קצר כך שממילא היא לא יכלה להשפיע הרבה. 2. האם אכן ייתכן ומדובר בחרדה (יותר מחודש חרדה?) כן. חרדה או מצב פסיכיאטרי אחר שקשור לכאבים כרוניים. 3. האם ייתכן וגם החרדה מקורה בנטילת הבקלוסל. לדעתי לא. חרדה אינה תופעת לוואי רגילה של בקלוסל. 4. האם בכלל יש קשר בין הבקלוסל לכאבים מבחינה פסיכיאטרית. כיוון שנטלת מינון נמוך למשך זמן קצר, לא נראה לי.

לפני כ - 8 ימים, עברתי מציפרלקס לפרוזאק. כרגע 20 מ"ג יום כן ויום לא (בשל תופעות לוואי הנלוות לתחילת הטיפול). האם בטן נפוחה (ללא עליה בגזים) גם היא נחשבת תופעה אפשרית של פרוזאק? (פתאום קשה לי לסגור כפתור של מכנסיים שעד לפני כמה ימים היו רחבים מספיק או לסבול תחתונים במידה מתאימה). כמו כן, מדי פעם מלווה אותי בחילה קלה ואי נוחות מתונה לסירוגין בבטן ימנית עליונה. אין לי שינוי בצבע העור או שתן כהה. אם תפקודי כבד ביום ראשון יהיו תקינים, אזי ודאי שלא מדובר בדלקת כבד? (ביקשתי בדיקות מרופא המשפחה מבלי להגיד מה מפריע, הוא לא יודע על הטיפול בפרוזאק, רק פסיכיאטר פרטי).

שלום רב, ראשית, אני צריך להגיד, שלדעתי לקחת טיפול בפרוזאק ולא לידע את רופא המשפחה, זו שגיאה גדולה. אתה כבר נתקבל בסיבה לכך: אתה צריך להתייעץ עם רופא המשפחה על המשמעות של בדיקות דם שכנראה ביקשת ממנו להפנות אותך אליהן אבל אתה לא יכול לעשות זאת. רופא המשפחה חדל למעשה לתפקד בתור הרופא האמיתי שלך ואתה נאלץ להתייעץ עם פסיכיאטר שאתה בכלל לא מכיר, באינטרנט. ודבר נוסף: האם יש סיבה כלשהי שבגללה אינך יכול לפנות לפסיכיאטר המטפל ולשאול אותו? ולשאלותיך: בטן תפוחה ללא גזים וללא שינויים גופניים אחרים אינה תופעת לוואי שמוכרת לי. ציינת נכון סימנים חשובים של דלקת כבד. בהעדרם סביר להניח שאין לך דלקת כבד. דלקת כבד שנובעת מפרוזאק מתפתחת יותר לאט לא סביר שתופיע כבר ביום הראשון לטיפול, כי פרוזאק נכנס לגוף מאד לאט ולוקח שבועות רבים של נטילה עד שהרמה שלו בגוף מתחילה לעלות. אני ממליץ שתשוחח ברצינות ובגילוי לב על כל זה עם רופאה המשפחה והפסיכיאטר.

אחי סובל כשנה מדיכאון מז'ורי וזאת מצער על פרידה מחברה. בן 37. טופל במספר תרופות ובמגנטים וללא הועיל. בנוסף לדיכאון הוא סובל ממחשבות בלתי פוסקות על התקופה שהייתה וקשה לו לשאת את המחשבות. עכשיו התחיל טיפול בנזעי חשמל - עבר כבר 2 טיפולים. אחרי כמה פעמים אמורים להתחיל להרגיש שיפור? האם חשמל יכול בכלל לעזור במקרה זה?

שלום אתי, העלית כמה שאלות חשובות בנוגע לטיפול בנזעי חשמל (נזע"ח, electroconvulsive therapy - ECT). טיפול בנזעי חשמל הוא הטיפול המוצלח ביותר לדיכאון מג'ורי (major depressive disorder - MDD). יש לו יותר סיכויי הצלחה ופחות תופעות לוואי ונזקים מצטברים מאשר לכל טיפול תרופתי. כ- 80% מהאנשים שמקבלים טיפול ECT לדיכאון יגיעו בעזרות להחלמה של תסמיני הדיכאון. מסיבורת שונות, ביניהן סיבות של תדמית, טיפול זה אינו מוצע כאפשרות ראשונה לכל אדם שסובל מדיכאון, אך חייבים לשקול טיפול זה כאשר אפשרויות אחרות מוצו, כמו אצל אחיך. טיפול ECT ניתן בדרך כלל בסדרה של 6-12 טיפולים. הטיפולים נעשים בהרדמה מלאה ועם הרפיית שרירים, בהשגחת רופא מרדים כך שהמטופל לא מרגיש את הטיפול, לא זוכר אותו ולא סובל ממנו סבל נפשי או גופני. הטיפולים ניתנים 2-3 פעמים בשבוע. לרוב אפשר לראות תגובה כבר לאחר טיפול או שניים, אך לא תמיד. אם ניתנו כבר 6-10 טיפולים ולא הייתה תגובה צריך לבחון האם הטיפול בכלל מועיל והאם כדאי להמשיכו באותה מתכונת. הפסיכיאטר המטפל שוקל האם לתת את הטיפול בצורה חד צדדית (כלומר שהזרם החשמלי עובר דרך צד אחד של המוח בלבד, לרוב צד ימין) או דו צדדית (כלומר שהזרם החשמלי עובר דרך שני צידי המוח), האם מינון המטען החשמלי שניתן בכל נזע נכון ועוד כמה דברים. חשוב להיות בקשר עם הצוות המטפל ולשמוע את התשובות שלהם לשאלות שחשובות לכם.

שלום ד"ר גבריאל ברקאי, אני מודה לך מאד על תשובתך המפורטת והמקצועית. אחי עבר כבר 3 טיפולים של נזעי חשמל בצד אחד ולא מרגיש בשיפור. האם זה סימן לבאות? הרופא המטפל שלו חושב שכדאי לשלב נרדיל לאור העמידות שלו לתרופות בשנה שעברה ולטיפול במגנטים שעבר. אחי בחור מאד אנטלגנטי שלפני השנה האחרונה הצליח מאד בעבודתו כעורך די. האם עובדת היותו מעל הממוצע היא לרעתו מבחינת סיכויי ההחלמה שלו? שוב תודה רבה

אני רוצה לקחת אלפרוקס 0.25 מ"ג לא בשימוש קבוע רק במקרה חרום זה פעם ראשונה שאני יקח את הכדור הזה ובכלל בחיים לא לקחתי כדור נגד חרדה אני צריכה קודם לקחת חצי כדור או אפשר כדור שלם ואם קודם חצי כדור אחרי כמה זמן אפשר לקחת את החצי השני

שלום שירי. 0.25 מ"ג הוא מינון נמוך. עדיף לקחת כדור שלם בבת אחת. רק צריך לזכור שאם נוטלים את התרופה מדי יום ברציפות לאורך תקופה (יותר משבוע-שבועים) יכולה להתפתח תלות. אף שאלפרוקס אינו מרדים בדרך כלל, חלק מהאנשים נהיים מטושטשים ממנו. לכן בפעם הראשונה שאת נוטלת צריך להימנע מפעולות שדורשות ריכוז וקואורדינציה, כמו נהיגה, עד שתהיי בטוחה שהתרופה לא מטשטשת אותך.

לא הרגשתי את ההשפעה של זה בכלל יכול להיות שזה מינון נמוך מידי? מותר לקחת 2 בבת אחת? מה נחשב מינון שבדרך כלל מורגש ועוזר?

דר שלום רב. אני כיום בן 30, מילדות אני סובל מחרדות שבעקבותן הופיעו אצלי גם התנהגויות חריגות. הטיפול בתקופת הילדות התגלגל ככה שאובחנתי כסכיזופרן. נסיונות עם תרופות אנטי פסיכוטיות הביאו אותי לרגיעה ותפקוד טוב משנת 1993 עד שנת 2003. ב2003 התחלתי להרגיש לא טוב והפסקתי את הטיפול בהדרגה. מצבי השתפר מאוד לכמה שנים טובות ואז החלה ירידה שהתבטאה בכאבים עצביים וחרדות בלבד (לא חזרו התנהגויות חריגות גם לא במצבי משבר). בפניה מחודשת לפסיכיאטר הוצע לי לנטול, אך ורק תרופה אנטי פסיכוטית. ניסיתי כ-5 סוגים ללא הצלחה ולמרות התופעות הקשות מאוד של התרופות הללו, הפסיכיאטרית לא הסכימה לנסות משהו אחר. (בלתי אפשרי לתפקד עם הטיפול האנטי פסיכוטי הייתי בקריז נוראי ומנותק מהמציאות). פניתי בעקבות כל זה לפסיכיאטרית אחרת שהיא דווקא הציע לי ציפרלקס היא טענה שאני נוטה ביתר קלות להיות חרד והתרופה הזאת מאזנת את החרדות. בעקבות הטיפול בציפרלקס חל אצלי שינוי משמעותי-נעשיתי רגוע יותר כמעט ללא חרדות ועם בטחון עצמי יציב יותר. התקשורת שלי עם אנשים השתפרה בצורה ניכרת, חשתי סיפוק טוב יותר מעצמי ומאורגן יותר במחשבות (כמדריך חברתי חזרתי לפעילות עשירה יותר). אני כולי תמיהה שכל זה קרה למרות ההמלצה השונה של הפסיכיאטרים הקודמים. למה הליווי הרפואי שניתן לי אינו ברור וממצא? האם יש קשר בין התופעות הקשות של התרופה האנטי פסיכוטית לבין הכאבים העצביים הכרוניים ולירידה בתיפקודי? יש לציין שהפעמים היחידות שבהן הייתי במצב דמוי פסיכוזה היה דווקא בתקופת השימוש בריספרדל. איך ייתכן שלמרות התלונות שלי לגבי החרדות במשך שנים, לעולם לא הוצע לי קודם לכן תרופה אנטי חרדתית? האם כדאי להמשיך עם הציפרלקס? האם חוסר בהירות במחשבה יכולה לנבוע מחרדה קיצונית כרונית בלבד? האם העובדה שחזרתי לחשוב על אירועים טראומטיים מילדותי מעידה על כך שהתרופה האנטיפסיכוטית הרחיקה אותי ממקור הקושי הנפשי? (יש לציין שבתקופה שללא הטיפול האנטיפסיכוטי אני חש הרבה יותר מסופק מהטיפול רגשי שאני עובר ובנוסף לזה אני מצליח לשחרר לבכות בטיפולים, להיתחבר לאירועים קשים מהעבר. המטפלת (פסיכודרמטיסטית אנליטית) מציינת שאחרי שאני משחרר מבפנים אני פתאום נעשה ברור יותר ומאורגן. לסיכום. אני מאוד רוצה לדעת את דעתך ותשובותיך לשאלותי. הנושא הזה חשוב לי מאוד. תודה רבה.

שלום אורן, לשאלותיך: למה הליווי הרפואי שניתן לי אינו ברור וממצא? אינני בטוח מה היה נותן לך להרגיש שהליווי הרפואי הוא כן ברור וממצה. מה היה חסר? לשתף אותך יותר בשיקולים הרפואיים? הסברים ברורים יותר על הטיפול? על האבחנה? או אולי היה חסר שפשוט הטיפול יצליח,יהיה אפקטיבי ולא יעשה תופעות לוואי? היה נחוץ משהו אחר/נוסף? הרוב המכריע של הפסיכיאטרים משתדלים מאד לתת את כל הדברים האלה. אנחנו לא תמיד מצליחים. האם יש קשר בין התופעות הקשות של התרופה האנטי פסיכוטית לבין הכאבים העצביים הכרוניים ולירידה בתיפקודי? כשמתארים כאבים צריך להתייחס לכמה תכונות שלהם: מיקום הכאב, לאן הכאב מקרין, איכות הכאב (לוחץ, דוקר, שורף וכו'), כמה זמן קיים הכאב מאז שהופיע לראשונה, כמה זמן נמשך הכאב כל פעם שהוא מופיע, עוצמת הכאב, מה מקל עליו, מה מחמיר אותו. קשה לי להתייחס לכאבים העצביים הכרוניים, כי אני לא בדיוק מהבין מה זה. אינני יודע מה גרם את הירידה בתפקוד. חשבת להתייעץ על כל זה עם הפסיאטרית שנתנה לך ציפרלקס. אם הטיפול הצליח, אולי היא זו שמבינה יותר מכולם מה יש לך. יש לציין שהפעמים היחידות שבהן הייתי במצב דמוי פסיכוזה היה דווקא בתקופת השימוש בריספרדל. איך ייתכן שלמרות התלונות שלי לגבי החרדות במשך שנים, לעולם לא הוצע לי קודם לכן תרופה אנטי חרדתית? אולי לא חשבו שזה מתאים? אולי חששו מתופעות לואי? אולי פשוט טעו? האם כדאי להמשיך עם הציפרלקס? אם זה עובד, כדאי להמשיך באופן קבוע. תתייעץ עם הפסיכיאטרית שנתנה לך את התרופה. האם חוסר בהירות במחשבה יכולה לנבוע מחרדה קיצונית כרונית בלבד? כעיקרון כן. גם המונח "חוסר בהירות במחשבה" לא ברור לי מספיק. ישנם סוגי חוסר בהירות במחשבה שאופייניים לסכיזופרניה ואחרים שאופייניים להפרעות חרדה. האם העובדה שחזרתי לחשוב על אירועים טראומטיים מילדותי מעידה על כך שהתרופה האנטיפסיכוטית הרחיקה אותי ממקור הקושי הנפשי? לא. תרופות אנטי פסיכוטיות לא משכיחות אירועים טראומטיים מהעבר. הן משנות צורת חשיבה לגבי ההווה.

דר ברקאי שלום רב, ותודה רבה על התגובה. רציתי לדעת איך אוכל להרגיע את הנטייה לחרדות כיום, כי במקביל לרגיעה שהתרופות מספקות הם מלוות בתופעות לוואי קטסטרופליות. למשל, קיבלתי גאודון ובאותו היום נפל לי מהיד שקית עם מכשירים יקרי ערך ככה סתם מתוך מסטוליות. התעצבנתי על הפסיכיאטרית שככה היא שולחת אותי עם תופעות כאלה. גם הנסיון עם סוליאן עשה לי מסטוליות אפתיות וניתוק. כאשר קיבלתי ציפרלקס זה לא קרה ובנוסף לזה פחתו לי הכאבים בראש ובמפרקים. מה זה? חרדה ומתח כל כך משבשים את האיזון? איך זה שהציפרלקס טיפל כמעט בהכל חוץ מחוסר הצלילות/תחושה כללית. ייתכן שהמרכיב של החוסר צלילות קשור דווקא לטיפול אנטי פסיכוטי וראוי לשלבו עם הציפרלקס?

אם ציפרלקס מטפל בכמעט הכל אז כדאי להשאיר אותו. ההשערה שלך שאולי המרכיב של החוסר צלילות קשור דווקא לטיפול אנטי פסיכוטי וכדאי לשקול לנסות לשלב טיפול אנטי פסיכוטי עם ציפרלקס, בזהירות. כדאי אולי שתבדוק את הנושא עם הפסיכיאטר המטפל.

שלום! אני נוטלת סרוקוול לפני השינה באופן קבוע כבר תקופה ארוכה. היום כשבאתי לקחת את הכדורים ראיתי שנגמרה לי הקופסה ואין לי יותר סרוקוול להיום. זה ממש מפריע לי ומטריד אותי כי כבר קרה לי פעם שלא לקחתי סרוקוול וביום שאחרי הרגשתי פשוט זוועה! קודם כל אני לא מצליחה להירדם בלי סרוקוול. בנוסף לעייפות שביום למחרת יש לי גם בחילות, הקאות, סחרחורות ושלשולים. אני לא יודעת מה לעשות! בשעה כזאת כבר אין איפה להשיג :( אני גם עובדת מחר אז ככה שאם לא אטול את הכדור היום מחר יהיה לי יום קשה. אני באמת דואגת ולא יודעת מה לעשות!!!

קחי מרשם מרופא המשפחה או מרופא מחליף או בטרם ולכי איתו לבית מרקחת תורן.

קיבלתי כדור כזה של "100" מחבר. אני לא זוכר את השם. עכשיו שני דברים: אני לוקח אביליפי 30 סרוקאואל אקס אר 150 ומירו. וגם כדורים לא פסיכיאטרים אחרים כמו אספרין בגירסא איכותית וגם כדור לשומנים בדם. אני בן 30. רציתי לנסות באמת את הכדור שהוא נתן לי פעם אחת. האם נראה לכם שנתתי מספיק פרטים בשביל שתדעו להכווין? יש גם סיכוי קטנטן שהחבר התבדח ולא נתן לי כדור אמיתי אלא משהו אחר אבל אני יכול להראות לכם תמונה שלו. תודה

תיקח לעצמך סמים ממריצים שימריצו אותך לישון פחות ופחות ולהיות עירני יותר ויותר. גראס אולי ממריץ, ספידים אולי (תישאל פה את הפסיכיאטר יגיד לך בדיוק אין לי מושג איזה אבל יש הרבה סמים ממריצים ועל זה אני יודעת מימקור ראשון) . ואז תהיה עירני יותר מכלב שמירה. ודרך אגב מדוע אתה מחפש להיות עירני כול כך? מה אתה כלב שמירה? שומר על הבית?

אני צריך לדעת את שמה המדויק של התרופה. יש סיכוי שזה היה Privigil (modafinil)?

שלום, אני לוקח 10 מילגרם של ציפרלקס כבר תקופה של קרוב לשנה, אני מקבל את הכדור בעקבות טראומה שעברה עליי והכניסה בי קצת חרדות. אני מרגיש שככל שעובר יותר זמן אני מרגיש יותר מרוחק מהכל, פחות מציאות, אני לא בטוח שהכדור מתאים לי. השאלה שלי אילו תופעות ציפרלקס יכול לגרום כאשר נקלח זמן כזה ממושך? ואם הכדור לא בדיוק מתאים לי מה זה יכול לגרום? תודה רבה !

שלום, יש לציפרלקס תופעת לוואי של קהות רגשית שנשמעת דומה למה שאתה מתאר. אם זה נמשך שנה וזה בלתי נסבל וזו אכן תופעת לוואי, צריך לשקול להפסיק את התרופה.

השכנה שלי הגיעה למצב של שיגעון וגרמה לי לשבת בבית ולהגיע למצב של דיכאון ומחשבות על מוות. היא חיפשה לחסל כמה עברייני עולם תחתון ושלחו לה רוצחים מהעולם התחתון לחסל אותה, ועקב כך היא נימצאת במצב נפשי קשה וניכנסת ויוצאת מהבית שלי ומשגעת אותי כאן קשות אני מהלכת כול היום בבית ובקושי כבר יוצאת כי גם כשאני יוצאת אני מדברת ביגללה כמו קריקטורה ואז צוחקים עלי ביגללה.היא הרסה לי ולהורים שלי המבוגרים את החיים ולא מוכנה להרפות מאיתנו(היום יש לה עבריין מהעולם התחתון שלא תרפה מימנו, כי הוא שלח לה כבר רוצח) ,כמה זמן נישב ככה? כמה זמן ניסבול ככה? מה עושים עם משוגעת כזו? למה לא מאשפזים אותה ,אני כבר לא יכולה ליסבול את המצב הזה כבר שניה מאחר שזה נימשך כבר שנים(מעל6 שנים) ממש החיים פה נהיו כמו גהינום,גהינום עלי אדמות. אני ממש סובלת ביגללה והיא ביכלל לא מזיז לה, היא הולכת בבוקר לעבודה ואחר הצהריים באה לבית שלי בלי הפסקה לירצוח את אופיי(רצח אופי עשתה לי) אישיות חדשה ויפה יצרה לי פה בביתי ואם אפשר גם בחוץ במיפגשי עם אנשים אז למה לא להמשיך את החגיגה גם בחוץ. תדע לך אם לא ירצחו אותה או יאשפזו אותי אני הולכת אליה הביתה ניכנסת אליה הביתה (פותחת לי את הדלת בביתה כמו שפתחה לה שנים את הדלת בביתי בלי שארצה)ופשוט חונקת אותה עם שתי ידיי. אני המית אותה עם שתי ידיי, בתוך שניות. מוות בחנק ירשום הפתולוג בפירוט נתיחת גופתה. וכך אני אסיים את העיניין הזה שנימשך כבר שנים איתה, וזה עוד לפני 6 שנים גם לפני שהיא חזרה לגור פה עם האמא שלה (חזרה לאחור) היא היתעללה בי. למעשה משהיא עברה לגור פה עם מישפחתה (הארורה הזו) שזה היה בגיל 7-8 כיתה ג' אני חושבת מאז זה התחיל אצלה כול הדבר הזה. מאז היא התחילה להיתעלל בי ועד היום 30 שנה אחרי היא לא הפסיקה. היום ירצחו אותה. היום היא גמורה כבר הבחורה הזו. גמרה את החיים שלה הבהמה. חווה דעתך..אני רוצה לדעת מה אתה אומר על כך ומה אתה מיעץ לי לעשות עם הבהמה הזו, שבשום מקום בעולם לא ניראה לי שאנשים כמוהה מיסתובבים כך חופשי.

כיוון שאת חשה שכל זה השפיע לרעה על מצבך הנפשי, צריך שתפני באופן דחוף לפסיכיאטר ותראי לו את ההודעה ששלחת לי כדי לטפל בנושא באופן מיידי.

העבריין בשכנה.