פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

16/05/2012 | 11:38 | מאת: נועה

שלום, חברה הכי טובה שלי חשודה בהפרעות אכילה קשות ודיכאון אך אף אחד בסביבתה לא שם לב לכך וחושבים שהיא רק ''בדיאטה''. היא זקוקה לעזרה חיצונים אך אף אחד מסובבים אותה לא מעוניין לעזור כולל הוריה , פסיכולוג שלא מתעניין בשלומה והפגישות איתו מלאות בשתיקה ויועצת בית הספר שלא אכפת לה למי פונים בכדי לבקש עזרה מקצועית שתפעל ברצינות? היא כבר איבדה 18 קילו בזמן ממש קצר והיא חולה כל הזמן וישנה רוב היום כי היא חלשה מאוד ולא פונה לעזרה בכוחות עצמה והדבר תלוי בי,לא אכפת לה אפילו להתאשפז במוסדות רק לצאת מהמצב הנפשי שהיא נמצאת בו אשמח לתשובה רצינית ומעשית ותודה מראש

16/05/2012 | 23:20 | מאת: רונה

אני ממליצה לך לפנות למרכז להפרעות אכילה בתל השומר 035305103 035305101 דברי איתם, אולי יוכלו לסייע... בהצלחה ומקווה לטוב

17/05/2012 | 08:11 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

רק היא יכולה לפנות ולבקש עזרה,אך אם יש לה רופא מטפל, קרובי משפחה יכולים לעדכן אותו. במקרה שקיימת סכנה לחייה גם מדווחים לרופא משפחה,אך טיפול כפוי כמעט ולא עוזר...

16/05/2012 | 10:20 | מאת: UJK

שלום כיצד ניתן לטפל בטיקים שיש לי בראש ,ומכניסים אותי לחרדה ? ככה שאני בן 26 לא יכול לחיות עם זה?

17/05/2012 | 08:08 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אפשר לטפל בטיקים רק אחי אבחון ובתאום עם רופא מטפל בתרופות שונות.

15/05/2012 | 23:52 | מאת: ירון

שלום רב, שמי רונה,בת 26 סטודנטית. מטופלת בכדורי ויאפקס (לדיכאון) כבר שלוש שנים, בחודשיים האחרונים לוקחת אפקסור בשל מחסור בחברה. לפני הויפאקס לקחתי במשך שנה ציפרמיל הפסיכיאטר החליף לי אותו עקב אבדן ליבידו. אני לוקחת מינון של 300. אני ללא ספק מרגישה מאוד "מחוסנת" מפגעי העולם... אני יכולה לקום בבוקר מהמיטה, ללמוד כמו שצריך ולהתעסק בחיי היומיום. אבל - במקביל, אני מרגישה ובזמן האחרון אפילו יותר - שהפכתי אדישה מאוד, כלום לא ממש מרגש / מעציב אותי, הרגשות מרגישים חלולים... יש עצב אבל הוא ריק, כנ"ל לגבי שמחה.

17/05/2012 | 08:06 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

כתבתי גם קודם-במצבים כאלה אני מוסיף טיפול שיחתי...

15/05/2012 | 17:58 | מאת: רינת

האם לדכאון שהוא קשור במניה דפרסיה יש תרופות שונות מטפול נגד דכאון בלבד?

17/05/2012 | 08:04 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

בהחלט יש לפעמים שינוי טיפולי במצבים של דיכאון ביפולרי, אך ברוב המצבים- אותו טיפול, אך בשלבי יציא מדיכאון מוסיפים מייצב מצב רוח...בכל מקרה בלי איבחון מדוייק של רופא מטפל לא מתחילים טיפול.

הלוצינציות נגרמות גם לעיתים משימוש בסמים פסיכו אקטיביים אשר גורמים לפעילות יתר של המוח ... אחד מהמאפיינים של הסכיזופרניה היא שמיעת קולות וחוויה של מראות שלא קיימים במציאות , והחולה תופס אותם כעולם האמיתי ואינו יודע להבחין מה כן אמיתי ומה לא . רציתי לשאול אם התופעות האלה שנגרמות מפעילות יתר של מערכת העצבים המרכזית הם חסרי ארגון וסדר ( כך שיישמע בליל של צלילים לא קוהרנטי, או צבעים וצורות שאינן מתקבלות לכדי דמות המצווה על פקודות ), בעצם מערכת העצבים המרכזית פועלת באיזורים שונים באופן סטטיסטי בלבד , ולא כזה שמתוכנן ע"י החשיבה שלנו או על סמך גירויים מבחוץ... אם כן כיצד אותו חולה חווה את ההזיות כאמיתיות או אפילו כבעלי משמעות ולא רק כבליל של צבעים , צורות וקולות ?? כיצד הוא חווה קול שמצווה עליו דבר מה, או רואה סוכני מוסד בכל מקום אליו הוא הולך...? :)

17/05/2012 | 08:01 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

יש הרבה סיבות להפרעות בתפיסה-הזיות גם מחוץ לסכיזופרניה ועקב כך לא ניתן לענות חד משמעי אך ברוב המקרים זה בהחלט חוסר אירגון, וגם תהליך נוירודגנרטיבי של עצבים באיזורים מסוימים...לפעמים קולות עוברות למחשבת פרנואידיות ומאוד קשה להבדיל גבול בינהם... בכל אופן אפשר לקרוא על זה בספר ''פרקים נבחרים בפסיכיאטריה''.

15/05/2012 | 13:35 | מאת: טליה

אני בת 25 מטופלת בסרוקסאט ופרפאנן כבר 4 שנים בעקבות ocd וחרדות, לפני שבוע החליפה לי הרופאה את התרופות לויפאקסxr בגלל שהסרוקסט והפרפאנן גרמו לי לעייפות כרונית (חשוב לציין שהרגשתי טוב נפשית עם הכדורים) לפני שבוע התחלתי את הויפאקס מאז החרדות והדיכאון גברו אני מרגישה מועקה קשה אני לא רוצה לקום מהמיטה ולא עבדתי כבר כמה ימים, אין לי תיאבון, אני מקיאה, אני יודעת שצריך להמתין 3 שבועות עד שארגיש בהשפעת התרופה אבל המצב מחמיר מיום ליום, שאלתי היא אם אני חוזרת היום ליטול את הסרוקסט והפרפאנן האם גם צריך לחכות 3 שבועות עד הרגשת ההשפעה? או שבגלל שהגוף היה רגיל אליהם תקופה ארוכה אני ארגיש בהשפעה כבר בימים הקרובים?? שאלה נוספת האם אפשר לאבד את השפיות במצב כזה? תודה רבה מקרב לב

17/05/2012 | 07:55 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

במקרה שמצב בלתי נסבל כדאי לפנות לרופא מטפל ולשקול שוב שינוי טיפולי. לגבי איבוד שפיות הכל תלוי מתהליך של הפרעה ומצב הנפשי...

15/05/2012 | 13:09 | מאת: לולי

שלום דוקטור, אני לא יודעת אם זה באמת נכון שיש לאמא שלי את ההפרעה הזו אבל הבית של ההורים שלי הוא ממש מחסן החצר האחורית היא כמו ערמות של זבל מכוסות ואחד החדרים מלא במצעים ובגדים. יש בבית 3 מכונות כביסה 2 מקררים וקומת גג שיכולה למלא 4 בתים. כיצד אני יכולה לעזור לה לפני לאבא שלי יימאס והוא ירצה להתגרש ממנה??

17/05/2012 | 07:53 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, רק דרך שיכנועים, הסברה ניתן לשנות את דבר במקרה אפשרי...במצבים קשים פונים לאיש מקצוע,כדי לשלול פסיכופטולוגיה...

14/05/2012 | 22:09 | מאת: אהוד

היי. רציתי לדעת אם איזה שהם חוסרים בגוף יכולים לגרום לחרדות וOCD? ואם כן, איזה?

17/05/2012 | 07:50 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אחד מטאוריות על חוסר סרוטונין ונוראדרנלין באיזורים ספציפיים במח בין סינפסים. לאור זאת נותנים טיפול שמשפר את האיזון...

14/05/2012 | 22:00 | מאת: שאול

שלום. האם יש תרופה שהיא כמו רמוטיב שהיא כביכול על בסיס טבעי? האם בכלל יש שלל תרופות שעובדות על אותו עיקרון? של צמח וטבעיות? תודה מראש.

17/05/2012 | 07:47 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, תרופות נותנים לפי אינדיקציה רפואית, ברוב המצבים קלים טיפול טבעי עוזר, אך במצבים קשים פחות. לאור זאת לפני שלחפש תרופה מתאימה כדאי לעבור איבחון ולברר מצב קליני ואחר כך לשקול טיפול המתאים...

שלום רב, שמי רונה,בת 26 סטודנטית. מטופלת בכדורי ויאפקס (לדיכאון) כבר שלוש שנים, בחודשיים האחרונים לוקחת אפקסור בשל מחסור בחברה. לפני הויפאקס לקחתי במשך שנה ציפרמיל הפסיכיאטר החליף לי אותו עקב אבדן ליבידו. אני ללא ספק מרגישה מאוד "מחוסנת" מפגעי העולם... אני יכולה לקום בבוקר מהמיטה, ללמוד כמו שצריך ולהתעסק בחיי היומיום. אבל - במקביל, אני מרגישה ובזמן האחרון אפילו יותר - שהפכתי אדישה מאוד, כלום לא ממש מרגש / מעציב אותי, הרגשות מרגישים חלולים... יש עצב אבל הוא ריק, כנ"ל לגבי שמחה. בנוסף, אני יודעת שתמיד הייתי תוקפנית, אבל היום אני חשה שגם אין לי חרטות - או יותר נכון, אני לא אמפתית כל כך לזולת - וזה דווקא הדבר שהייתי "הכי טובה בו". האדישות גורמת לי לחוש שלא איכפת לי כלל, רק מדברים שמשפיעים עלי. בנוסף, די התנתקתי מכל חבריי ואני חשה כי אין לי על מה לשוחח עימם. האם חלק מהדברים יכולים לנבוע מהשימוש בתרופה זו? אני יכולה להדגים עם ימי זיכרון - בהם תמיד הרגשתי קשה והיום אני פשוט ממש אדישה! אשמח לתשובתך כי אני ממש חייבת לדעת האם זה יכול להשפיע כך... תודה רבה, רונה

תודה

17/05/2012 | 07:45 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כמובן תרופה משפיע על תמונה קלינית,אך פחות על מרכיב אישיותי. חשוב להוסיף שיחות בטיפול כדי לברר סיבות שהופיעו במקביל עם דיכאון...

14/05/2012 | 14:31 | מאת: ניב

אני בן 24 ולוקח 2 כדורי ציפראמיל ביום. רציתי לשאול האם יש הבדל באפקטיביות של התרופה בין אם אני לוקח אותה על בטן מלאה (מיד אחרי האוכל) או על בטן ריקה (מיד לפני השינה)? זאת אומרת - האם לקיחת התרופה על בטן מלאה/ריקה גורמת לה להשפיע על המוח בצורה טובה יותר? תודה

17/05/2012 | 07:42 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ידוע לי, אך רצוי לקחת רוב התרופות אחרי אוכל...

14/05/2012 | 13:16 | מאת: צחי

משתמש בציפרלקס מקורי בגלל חרדות כבר 3 שבועות 10 מ"ג (שבוע ראשון 5 מ"ג) לא מרגיש שיפור ואפילו להפך( יש ימים לא טובים של עייפות ותסכול) מה כדאי לעשות ? להגדיל מינון או להפסיק?

17/05/2012 | 07:40 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לפנות לרופא מטפל, לעבור איבחון נוסף ולשקול עליית מינון או החלפת כדור...

14/05/2012 | 00:44 | מאת: דניאל

לד"ר רודמן שלום וברכה מזה כארבע שנים אני סובל מדיכאוןוחרדות, ומזה הכשבעה חודשים אני בטיפול במרפאת יום. הטיפול הוחלף מספר פעמים,ולאחרונה חל שיפור מסוים בעיקר בסימפטומים כגון-סחרחורות,לחץ בחזה ועוד. מאידך גיסה עתה אני חש שאני סובל מעליות ומורדות דרסטיות במצב הרוח, ועדיין תוקפות אותי מיידי פעם (בתדירות די גדולה) מחשבות אובדניות.לצערי מייצבי מצב רוח שקיבלתי אינם פועלים את פעולתם במקרה שלי.. אציין כי הדיכאון החל לאחר שעברתי תאונה די קשה והוא החמיר בעקבות משברים נוספים(משפחתיים בעיקר). בבדיקות דם שעשיתי לאחרונה התגלתה תת פעילות של בלוטת התריס ומחסור בוויטמין B12.לפי מה שקראתי מחסור בחומרים הללו עשוי לגרום לדיכאון.מאידך - אני סובל כבר כארבע שנים מהדיכאון ובבדיקות דם שעשו לי מאז(מספר פעמים) לא התגלו חסרים אלו קודם לכן. אני תוהה- אולי הדיכאון עצמו גורם לחסרים הללו ,ולא רק חוסר בחומרים הללוגורם לדיכאון? (קשר דו כיווני, או שאלת הביצה והתרנגולת..). לא מצאתי התייחסות לשאלה זו, וגם מפסיכיאטרים ששאלתי לא קיבלתי מענה חד משמעי...אודה לך אם תתיחס לשאלה..

14/05/2012 | 07:02 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא ניתן לדעת מה גורם ראשוני או משני, חשוב לטפל בזה, גם מייצבי מצב רוח לפעמים מורידים תפקוד של בלוטת תריס. חשוב להוסיף טיפול פסיכולוגי כתוספת לטיפול תרופתי.מניסיון של גם טיפול בויטאמינים כמו צנטרום מעלה מצב וח וגם עוזר לבן אדם לצאת מדיכאון, גם אומגה 3. אך כמובן כל תוספות-רק בתאום עם רופא מטפל...

לקריאה נוספת והעמקה
13/05/2012 | 20:29 | מאת: אבי

14/05/2012 | 06:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

פבוקסיל תרופה מאוד יעילה בטיפולים נגד דיכאון וחרדות...

13/05/2012 | 19:45 | מאת: רונן

שלום רב, בשבוע האחרון קיבלתי מספר התקפי פאניקה קשים,הכוללים לחץ חזק בחזה, קוצר נשימה, תחושת עילפון, סחרוחורות, צמורמורת קשות בכל בגוף,דופק מהיר מאוד, יחד עם זאת גם שאני לא במהלך התקף חרדה אני מרגיש במהלך היום תחושת אי נוחות בחזה ונשימה לא טובה ודפיקות לב...... הפסיכיאטר נתן לי קסנקס וזה עובד למספר שעות ואז אני שוב מרגיש את אותם תחושות ופחד מפני ההתקף החמור הבא.... לא ברור לי ממה זה החל אך נכנסתי למעיין לופ שבו אני מפחד שכל רגע אקבל שוב התקף פאניקה קשה כזה..... האם לאחר שבועיים של נטילה קבועה התחושה הזאת תעבור לי ולא תהיה סכנה להתקפי פאניקה או שאני אצטרך את זה באופן קבוע כדי להירגע? ורציתי לשאול האם מודאל בנוסף לקסנקס יכול לעזור במצב כזה?

14/05/2012 | 06:55 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כל תהליך של הפרעות חרדה או פניקה עובר בצורה מאוד אינדיבידואלי ולא נתן לנבא את פרוגנוזה בלי בדיקה קונקראטית. אותו דבר גם בקשר למודל... חשוב גם לשקול טיפול שיחתי בטיפול, אך זה כמובן תלוי ממוטיבציה שלך יכולת להשקיע...

13/05/2012 | 13:44 | מאת: שני

האם ידוע על פגיעה בעיניים כתוצאה מנטילת תרופה בשם סרוקוואל?

14/05/2012 | 06:51 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ידוע לי על פגיעת עניים כתוצאה לשימוש בסרוקוואל. יחד עם זאת במקרה של כל שינוי בתפקוד עיניים כדאי לעבור בדיקה של איש מקצוע בתחום...

שלום רב לאחרונה אובחנתי בסינדרום מעי רגיש בדרגה גבוהה,אני סובל מהבעיה כבר 7 שנים של כאבים קשים לחצים נפשיים שהשפיעו באופן ישיר על התנהלות החיים שלי ורמת איכות החיים, ניסיתי המון תרופות לאורך השנים ואלא לא עזרו כעת אני מטופל במעבדת כאב ומנסה לגשת לבעיה עם רפואה אלטרנטיבית ויעוץ פסיכולוגי להתמודדות עם הכאב המתמשך. אשמח אם תפנו אותי למטפלים בעלי ניסיון בנושא שיוכלו לעזור לי בהיתמודדות עם הכאב הארוך והממושך שעושה STOP לחיים שלי כבר 7 שנים. בנוסף אמשח לדעת על החסרונות וההשפעות הנפשיות בשימוש בקנביס רפואי והדרך לקבלת האישור שלו. תודה אלירן

14/05/2012 | 06:49 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, חשוב לטפל בצורה יעילה מחלה בסיסית שלך, זה גם יעזור בטיפולים משניים,כמו לחצים נפשיים. לגבי גראס רפואי, אני לא מטפל בזה עקב כך אני לא נותן המלצות או להפך הזהרות...במקרה שתקבל אישור בטיפול תדבר עם רופא מטפל על כל יתרונות וחסרונות של טיפול...

12/05/2012 | 22:12 | מאת: טלית

שלום רב, בתי בת ה 14 וחצי סובלת מטריכוטילומניה. טיפול פסיכולוגי לא עזר לה. אני אמה סבלתי בילדותי מכסיסת ציפורניים מסיבית וכעת כבוגרת לוקחת מדי פעם רבע כדור רסיטל של 20 מ"ג לפני השינה להרגעה, האם אפשר לנסות לתת את זה גם לבתי? בברכה

14/05/2012 | 06:44 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, יכול להיות שאת צודקת לגבי טיפול, אך כדאי לעבור בדיקה פסיכיאטרית עם איבחון לילדה,לפני תחילת טיפול תרופתי...

12/05/2012 | 20:02 | מאת: מאיר

אני מטופל באסטו מזה כחודש וחצי בעקבות חרדות. רופא המשפחה העלה לי את המינון מ10 מ"ג ל20 מ"ג , לפני 10 ימים , בעקבות תלונותיי על הרגשה לא טובה. עברתי בתחילה ל15 מ"ג במשך 5 ימים ואח"כ עברתי ל- 20 מ"ג. אני סובל מזה מספר ימים מכאב ראש חזק וכאבי שרירים ומפרקים יובש בשפתיים וצריבה באזורים שונים בגוף. התופעות הנ"ל קשות וקשה לי מאוד לתפקד.מה עלי לעשות ? האם אלה תופעות חולפות ?

14/05/2012 | 06:42 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ניתן לשלול השפעת כדור, כדאי לעדכן רופא מטפל ואולי לעבור לציפרלקס אוריגינל...

שלום רב, אני מטופל מזה שנה בטיפול הנ"ל: 20 מ"ג Zyprexa בערב. 100 מ"ג למיקטל בערב + 50 מ"ג למיקטל בבוקר. 300 מ"ג Viepax XR בבוקר. 2 מ"ג Clonex בבוקר. מהשניה הראשונה לאחר ההתעוררות מהשינה בבוקר,אני מרגיש כאילו "סוף העולם" הגיע=מצב רוח הכי ירוד שאפשר,כתוצאה מכך לא רגוע לחלוטין (אפילו גובל בהיסטריה)+מתחרט על היום,שבו נולדתי ורצון עז למות (לא להתאבד). מצב זה משתנה,רק לאחר 3 שעות מאז,שאני מתעורר בבוקר+לאחר לקיחת תרופות הבוקר (ויפאקס 300מ"ג+קלונקס 2מ"ג+למיקטל 50מ"ג). במשך היום המצב משתפר,אך אני עדיין מרגיש לא מאוזן+מידי פעם בכל יום (במהלך היום) רצון למות. 1.מה אתה מייעץ לעשות בקשר לטיפול התרופתי? 2.אם אקח בלילה מינון של 150מ"ג למיקטל במקום 100מ"ג;ובבוקר אקח עוד 50מ"ג למיקטל - זה עשוי לשפר את מצבי ולהפוך אותי למאוזן? - נורא צריך ייעוצך,כי אני מתמודד עם מצב זה - כל יום.! תודה רבה מאוד מראש.

שכחתי לציין כי בלילה אני מרגיש כאחד האדם=כבן אדם בריא.!

14/05/2012 | 06:40 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כל המלצות לגבי שינוי טיפולי קשורים למצב נפשי ועם היסטוריה רפואית . לאור זאת כדאי לדבר על זה רק עם רופא פסיכיאטר מטפל...

שלום, אני בן 22 חייל משוחרר. לאחרונה אני חושב על נושא שמאוד מפריע לי כבר תקופה ממושכת בנוגע לריכוז שלי ושאר דברים נוספים. אני רוצה קצת לספר על עצמי כדי שניתן יהיה להבין יותר טוב את הנושא. בילדותי הייתי ילד מאוד היפראקטיבי, ילד מאוד שובב עם בעיות התנהגותיות חמורות. היו מורים שלא אהבו אותי והיו מורים שדווקא להפך כן אהבו אותי והבינו שמדובר בסה"כ בילד. הציונים שלי בבית הספר היסודי מצד שני היו מעולים ונחשבתי לתלמיד מאוד חכם. אך הדבר הבולט היה בעיות ההתנהגות שלי. הייתי ילד מאוד מופרע בלשון המעטה. הייתי משחיט ציוד של הבית ספר, הייתי מתחצף למורים מול כל הכיתה, הייתי גונב סתם ציוד בלי סיבה עוד בהיותי בגן שלפני כיתה א', הייתי מציק לילדים מהכיתה, לפעמים רב מכות, מקלל וכו'... הרבה מאוד ילדים שנאו אותי או פחדו ממני, תמיד הייתי חייב להעיר הערות ולפטפט. הייתי חולה על משחקים שהלכו טוב באותם זמנים - קלפים, גולות, גוגואים, פוגים, פורפרות וכו'... כמו כן הייתי חולה על כדורגל - עד היום. אחרי צהריים הייתי כל הזמן ברחובות עם חברים, בגשם, בימים חמים, בשרב, חמסין - אני בחוץ עד מינימום 20:00 בערב. גם ברחובות עוללתי פשעים, גנבתי מחנויות, השחטתי מכוניות, השחטתי ציוד, זרקתי אבנים על מכוניות, ביצים על אנשים, הרבצתי לילדים, שרפתי דברים, נפצים, גנבתי ציוד מגינות של אנשים, טיפסתי על גגות, זרקתי דברים לתוך בתים, פירות מעצים לתוך בתים ובקיצור אני יכול להמשיך זה לא יגמר זה ממש התנהגות שההורים שלי מודעים רק לחלק ממנה עד היום. באמת שבטעות יצא שלא נשלחתי לאיזה פנימיה או עם תיקים במשטרה. מודה לאלוהים על הרבה דברים מסוכנים שעשיתי שיכלו לגרום לי צער לכל החיים בגלל שטויות של ילד. לאחר שהזמנים הללו חלפו הגעתי לחטיבות הביניים והתיכון, בתקופה הזאת התמכרתי למחשב וישבתי הרבה יותר בבית, נהייתי "ילד טוב" אך לא באמת ממש. המשכתי לעשות בעיות בשיעורים, המשכתי להפריע למורים, המשכתי לריב עם ילדים, המשכתי והמשכתי והמשכתי... הכל המשיך רק בגירסא יותר מתונה. אין ספק שהמחשב הרגיע אותי, הישיבה במחשב חינכה אותי לדברים טובים יותר, העלתה את השליטה שלי בדברים מסויימים והביאה לי ידע שלא הייתי רוכש מעולם בשום מקום אחר. נהייתי שונה משהייתי לפניכן. אך גם פה - הפרזתי מאוד בשימוש במחשב ולא חילקתי את סדר היום שלי נכון. הזנחתי הרבה יותר קשרים עם חברים, לאט לאט נהייתי מאוד סגור וממש לא מה שהייתי לפניכן. הבטחון העצמי שלי ירד ברמות מההתבודדות הרבה מול המחשב, אך בבית ספר עדיין המשכתי להפריע בשיעורים וכל הזמן להעיר הערות ולריב מכות מדי פעם שמשהו היה מנסה להתנקל לי. אחרי שימוש רב של כמה שנים במחשב התחלתי להרגיש שכאשר אני פוגש אנשים נגמרים לי הנושאי שיחה, אני נתקע, אני לא מצליח לנהל שיחה בכייף כמו שזה היה בעבר, בקיצור - הבטחון העצמי שלי היה ברמה נמוכה ביותר. התחלתי לחשוב יותר מדי על השיחות במקום להתחיל לדבר באופן טבעי. לא הרגשתי ככה מעולם, התחלתי להרגיש מוזר בחברת אנשים, התחלתי להרגיש לא אני. הייתי נתקע במחשבות על דברים, הייתי מדבר עם אנשים וחושב על משהו אחר בראש. לא הצלחתי להקשיב למה שאנשים אומרים לי וכו'... בקיצור נוצרה לי בעית תקשורת חברתית. התגייסתי לצהל, הייתי תקופה מסוימת לוחם ואז יצאתי לתפקיד שלא קשור ללחימה. בהתחלה בצבא סגרתי המון ואחר כך התחלתי לעשות חמשושים. כשהייתי בצבא הרגשתי שוב אני - הרגשתי שמשהו שהיה חסר לי חזר אליי, אהבתי את הצבא בגלל זה. הרגשתי עצמאי. קיבלתי תפקיד שאהבתי, קיבלתי אנשים טובים שאהבתי, מפקדים טובים - הכל היה כייף. הרגשתי שהבטחון העצמי פתאום חוזר לעצמו, שאני מצליח לתקשר יותר טוב עם אנשים, שאוהבים אותי. עכשיו השתחררתי לא מזמן, אני עושה קורס פסיכומטרי ואני מרגיש מאוד רע עם עצמי. אני לחוץ ולא מספיק ללמוד את החומר, אני לא מסוגל לשבת ללמוד ברצף, יש לי קוצים בתחת, אני מרגיש בשיעורים שכל הזמן יש לי הערות לזרוק כמו בעבר ואני מחזיק את עצמי במקום להגיד אותן. לפעמים אני זורק אבל כאשר אני רואה זאת לנכון. הייתי בשנים האלה של הצבא עובד כל כך הרבה על בטחון עצמי, קראתי מאמרים באינטרנט להעלאת בטחון עצמי ופשוט שיפרתי את עצמי בכל היבט אפשרי ולא הפסקתי לנסות לעשות דברים. למדתי על תקשורת נכונה, על איך לגרום לאנשים כייף לדבר איתך. אני כל הזמן מנסה לשפר את עצמי, אך אני מרגיש שעדיין משהו לא שם ואני מפחד שזה יימשך. קשה לי לתקשר עם נשים מסוימות זה גם דבר שמאוד מפריע לי. אני עדיין לא מצליח לתקשר טוב עם כל אחד, יש אנשים שאני נתקע איתם ולו דווקא בגללי אבל זה עדיין קיים - אני לא תמיד מצליח לשחרר שיחות תקועות. יש עוד כמה דברים: יש הרבה אנשים שלא באים לי טוב בעין. אני חושב שאני גזען כלפי סוגים מסויימים של אנשים, אני לפעמים שונא אנשים סתם כי המראה שלהם מעצבן אותי או אופן הדיבור שלהם. יש לי הרבה מאוד יצרים רעים שקשה לי להחזיק אותם בפנים, אני לפעמים רוצה לקלל אנשים ולצעוק עליהם בגלל התנהגות שלהם שנראתה לי לא לעניין אבל אני עוצר את עצמי. וזה קשה לי. זה לא תמיד מצליח לי. לפעמים אני מגיע הבייתה ויש לי איזה התפרצות זעם עם עצמי. או בדרך שאני בנהיגה אני מקבל על משהו מסויים עצבים ושם גז כמו מפגר. אני לא מצליח לשנות את זה. יש לי דפוסי התנהגות מאוד בעייתיים בגלל כל הדברים שחוויתי. אני לא יודע גם עד כמה להגדיר את החברים שלי כיום חברים, אני עושה איתם דברים מעטים מאוד והם מתפצלים לקבוצות שונות. זאת אומרת שיש לי חברים בודדים שלא קשורים אחד לשני. אין לי קבוצה של חברים שנוצרה עם השנים, היו לי חברים קודמים שניתק הקשר איתם אחרי שהתגייסתי והם לא רצו להשיב אותו. (ממש חברים) אני משתדל לעשות הכל כדי להיות אדם רגוע, כייפי, כריזמטי, משעשע, מצחיק, מעניין, מתחשב וכו'... אבל מצד שני אני לא יודע כבר מה לחשוב ואיזה תכונות חשוב שאני אנסה לפתח. רוצה להגיד שאני מעולם לא עברתי שום אבחון, שום פסיכולוג, שום קב"ן שום דבר. אני תמיד הייתי מתמודד עם הקשיים שלי לבד וכמעט ולא סיפרתי דבר לאיש. ספרו לי בבקשה - האם יתכן ויש לי בעיות קשב וריכוז? האם יש משהו שאתם ממליצים לעשות לגבי מצבי? אני לא במצב נפשי רע, ממש לא. אני חושב שאני בן אדם מיוחד במינו. אני חושב שיש אנשים שהיו חולמים להיות כמוני. אני חושב שיש לי חשיבה מאוד עמוקה ומעניינת ואני מאוד חכם. אני חושב שיש לי עליונות על אחרים - משום סיבה מוסברת, רק תחושה עצמית. זה שסיפרתי על עצמי הרבה דברים 'לא טובים' לא אומר שהם אכן לא טובים, חלקם אולי כן. יש דברים שאני רואה בהם חיוביים או דברים שאני מרגיש שאני יכול להתגאות בהם. אני אימצתי כל הרבה דברים לחיים שלי וחקרתי כל כך הרבה דברים באינטרנט והגעתי למסקנות מאוד ברורות לגבי התנהגויות מסויימות של אנשים שאני מכיר ועל איך שהם רוכשים את הכבוד שלהם. אני בן אדם שאוהב לחקור דברים, לבדוק, להתעניין, להסתקרן, לנסות, להבין, לשנות, לתקן, לראות אחרת, לראות צדדים שונים. אני חושב שאני רב תחומי, אני אוהב המון דברים בחיים, אני אוהב את החיים, תמיד אהבתי את החיים, אני פעם לא אפגע בעצמי, אני אוהב את עצמי יותר מדי ואת המשפחה שלי יותר מדי ואני כל הזמן מזכיר להם את זה. כל מה שאני רוצה לחוש בחיי זה גאווה וכבוד מהסובבים אותי, שאנשים יעריכו אותי. זאת אחת הסיבות שאני מצטער עד היום שלא יכלתי להמשיך בתפקיד לחימה בצבא כי לדעתי זה היה מעלה את הערך שלי ואת הכבוד שאנשים היו רוכשים לי. אך זה כבר מאחורי. אני רק רוצה לשמוע דעה של מומחה על כל מה שנאמר כאן. בהתחלה רשמתי על משהו מאוד ספציפי כמו בעיה הקשב וריכוז ולאט לאט עם הכתיבה זה התפתח לכיוונים שונים. אז בבקשה תעזרו לי לגלות כיוונים חדשים ותובנות חדשות וכמובן תענו לי על השאלות ששאלתי. תודה רבה.

שלום, לא ניתן דרך אתר להגיע להחלטות לגבי אבחנה או טיפול, כדאי להתעייץ עם איש מקצוע במרפאה, לעבור איבחון וללכת לפי המלצתיו...

11/05/2012 | 19:36 | מאת: נועה

רציתי לדעת האם ייתכן כי הרמוטיב יכול להחמיר מצבים של התקפי פאניקה/חרדה? התחלתי לפני שבועיים שלושה לקחת אותו ולאחרונה קרה לי מספר פעמים התקף של לחץ בחזה, נשימה כבדה ודופק מהיר, תופעות אשר לא נעים פתאום לקבל באמצע יום שאתה מרגיש שאתה הולך למות ויש עוד אנשים סביבך.... הבנתי שהתרופה עובדת על הסרטונין והנודרנאלין, ייתכן כי הפרשה מוגברת של נודרנאלין מהתרופה גורמת להתקפי החרדה/פאניקה האלה לעיתים תכופות? מה מומלץ למי שסובל מחרדה המלווית בדיכאון אך מצד שני יש חשש מתרופות כמו וולבוטרין שמעלות רמות חרדה בגוף....

14/05/2012 | 06:36 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

כל תרופה טאורטית יכולה לא לעזור או אפילו להחמיר מצב נפשי. עקב כך כל שינוי טיפולי ואופציות לעתיד לגבי תרופה אחרת וטיפול כדאי לעשות בתאום עם רופא מטפל. אולי להוסיף גם שיחות בטיפול...

11/05/2012 | 01:27 | מאת: אלי

שלום רב, אחותי (32) סובלת מזה חודשיים ממצב פסיכוטי - היא טוענת שהכול מבוים מסביבה, כמעט ולא יוצאת החוצה ולא סומכת על אף אחד! אנחנו (המשפחה) מנסים לשכנע אותם לקחת כדורים או ללכת לפסיכיאטר לטיפולים אבל היא מסרבת ובטוחה שהיא צודקת בכל. היא לא אוכלת כמעט כלום, מעשנת מהבוקר בלי הפסקה, על סף אנורקסיה. פנינו לרופא משפחה בניסיון אולי שיפנה לפסיכיאטר המחוזי לאשפוז כפוי אבל הוא אומר שהיא לא מסוכנת לעצמה או לסביבה. לא יודעים מה לעשות כבר מצבה הבריאותי מדרדר מיום ליום. היא גרה בעכו - ניסיתי לחפש פסיכיאטר שיבוא אליה הביתה לטפל בה אולי אבל רוב הקליניקות הם באזור מרכז. מה ניתן לעשות במצב כזה? - אולי תוכלו לעזור לנו למצוא פתרון. תודה.

13/05/2012 | 15:47 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, חשוב שאחותך תשתף פעולה בבדיקה ואבחון, כי אין תאם לתת טיפול הכי טוב במקרה שמטופל לא יקח אותו...

10/05/2012 | 22:54 | מאת: בן

האם יש מעקב כשמישהו בא לקנות כדורים פסיכיאטריים במרשם?

13/05/2012 | 15:43 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

במקרה שיש חשש שמידע תעבור לגורמים רפואים, פונים ומקבלים טיפול רק פרטי. בכל מקרים אחרים כשמקבלים תרופות יש סיכוי שמידע תעבור לגורמים רפואים של קופת חולים...

10/05/2012 | 22:42 | מאת: מ.ג.

שלום רב. אני חייל, בן 23 כבר ויש לי בעיה די רצינית בבית. ההאבא שלי,בן 75, סובל מדיכאון וההשפעה היא נוראית על התנהלות הבית ועל אימי בעיקר . המצב חמור מאוד לדעתי ואני חושב שהתרופות שהוא מקבל (זאנקס היחידי שידוע לי ..) משפיעות על התנהלותו. קבלת החלטות חסרת אחריות ואגואיזם טוטאלי תוך כדי חוסר כבוד לכל בעלי הבית . המניע היחידי שקיים בראשו הוא הגשמה עצמית. לאחרונה המצב החמיר, הזלזול באמי גובר ובשיחות שלי איתה היא אפילו מפחדת מתגובה כלשהי עקב המזג העצבני שלו. כאשר מנסים לדבר איתו הוא מתגונן,נעלב ותוקף. אני אישית מרגיש חוסר אונים. אני לא מכיר את השפעות הכדורים שהוא לוקח ואני לא יודע ממה הוא סובל בידיוק . אני רק יודע שהוא מבזבז כספים בצורה חולנית, ללא שום הכנסה הבית שלי קרוב לפירוק ונושא הגירושים אף עלה בשיחות שבהן אמי סירבה לבקשותיו התמוהות והאגואיסטיות. בבקשה אני חייב עצות מקצועיות בנושא !

13/05/2012 | 15:36 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אני לא חושב שקיימת קשר בין טיפול תרופתי ובין התנהגות של אביו. בכל אופן טיפול משפחתי אפשר לבצע רק בשיתוף פעולה של שני צדדים...

10/05/2012 | 13:59 | מאת: אסתר

האם הטיפול הנ"ל יעיל לחולה סכיזופרניה?

13/05/2012 | 15:31 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ידוע לי על יעילות של טיפול הזה בסכיזופרניה...

09/05/2012 | 22:04 | מאת: רמי

שלום רב רציתי לברר האם ברמת העיקרון ישנה אפשרות שאדם שאובחן כסובל מסכיזופרניה או סכיזו-אפקטיב, אושפז, טופל במשך מספר שנים במסגרת סל שיקום, קיבל קצבת בט"ל, וכו' - יאובחן מחדש כבריא לאור תפקודו ללא תרופות, ויקבל חוות דעת עבור ביטול נכות בביטוח לאומי. כמו כן, האם חוות דעת עדכנית שכזו יכולה לתפוס מבחינה משפטית (כגון במקרה של מילוי הצהרת בריאות בחברת ביטוח וכדומה) ? בברכה.

10/05/2012 | 12:37 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

טאורטית הכל יכול להיות, אך חוות דעת שנייה לא יכולה לבטל חוות דעת קודמת ,כי הם היו בנקודת זמן שונה ולפי מצב נשפי אחר...

10/05/2012 | 15:53 | מאת: רמי

מה זאת אומרת? אם לאדם היה סרטן והוא החלים - אז אי אפשר לכתוב שהוא נכון להיום כבר לא חולה בסרטן? למה זה "תאורטית" ולא מעשית ?

09/05/2012 | 19:57 | מאת: טלי

אני בת 25 ואובחנתי לפני 4 שנעם ב ocd שהתבטא בעיקר באובססיות ומחשבות טורדניות כמו פחד מאש, אובססיה לכל מה שקשור לשיער שלי שמא ישרף מסיגריות, בישול וכד... בארבע שנים האחרונות אני מטופלת בסרוקסט 20 מג ופרפאנן 4 מג במהלך השנתיים האחרונות האובססיות פחתו לחלוטין אני פחות חושבת ופחות מתעסקת במחשבות האלה אך מה שכן יש לי חרדות נוראיות מהכל וחששות לגביי ולגבי המשפחה שלי וכד... בנוסף הפרפאנן והסרוקסט גרמו לי באופן תמידי וכרוני לרצות לישון, להיות עייפה כל היום ולהירדם במהלך היום, פגעו בחשק המיני שלי לגמרי וגרמו להשמנה משמעותית מאוד (יליתי 20 קג בשנה וחצי) אתמול ביקרתי אצל הפסיכאטרית שלי והיא נתנה לי במקום הסרוקסט והפרפאנן רק ויפאקס xr היום נטלתי אותו בהוקר ואכן הייתי עירנית מאוד אבל חזרו פתאום מחשבות טורדניות לגבי הפחד מאש וכד... האם לדעתך המקצועית בתום 3 השבועות שאני צריכה להמתין כדי שהויפאקס יתחיל להשפיע החרדות יפסקו אך האובססיות יחזרו?? אני מודאגת מכך מאוד כי כאשר היו לי מחשבות טורדניות לא תיפקדתי כלל. סליחה על אורך השאלה ותודה רבה לך!!!!!

10/05/2012 | 12:33 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

איך אפשר לדעת בלי בדיקה. אני פסימי. תחקי 3 שבועות ותדעי, כמובן בתאום עם רופא מטפל ובמקרה של החרפה משמעותית לא כדאי להמתין...

09/05/2012 | 18:18 | מאת: יוסי

ד"ר שלום, בן 43 ,בענייני דכאון והתקפי חרדה כשלוש שנים, ניסיתי תרופות רבות ומגוונות אולם תופעות הלוואי היו חזקות. לקחתי איקסל , ציטלופרם , ציפרלקס , סימבלטה וכרגע אני עם רמוטיב , אולם יש תופעות רבות של חרדה בצד הטבה כלשהי בתחושת הדכאון. מחפש עצה לתרופה אחרת שתתן מענה במישור משולב של הסיפטומים של החרדה ושל הדכאון . אשמח לעצה.. עזרה. אני נעזר בשיחות ובעוד דברים ברוח זו אולם אני חש שיש צורך לשלב גם משהו תרופתי חזק יותר מהרמוטיב. תודה רבה יוסי

10/05/2012 | 12:30 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא ניתן להחליט על טיפול מתאים בלי איבחון , בדיקה ידעה של היסטוריה רפואית...

09/05/2012 | 17:10 | מאת: יצחק

זה אני יצחק מההודעה הקודמת שחכתי לציין שאני בן 20 ובמשפחה של אמא שלי היו כ5 מיקרים דומים של חרדות שונות אשר כולם יצאו ואף לאמא שלי זה קרה הם לקחו סירוקסט מה אתה אומר על זה?

10/05/2012 | 12:24 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

בעיה בהחלט יכולה להיות מלחץ נפשי, אך כדי לדעת בצורה יותר מדויקת כדאי לעבור יעוץ פסיכולוגי דרך רופא מטפל...

09/05/2012 | 14:45 | מאת: לאה

אני בתחילת טיפולי פוריות מותר לקחת כדורי אנטי חרדה לוסטרל?????

10/05/2012 | 12:20 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ידוע לי על קונטאינדיקציה של טיפול בלוסטראל בזמן של טיפול בפוריות. בכל מקרה אני מציע לעדכן רופא מטפל ולבדוק יחד איתו המשכיות הטיפול...

09/05/2012 | 07:59 | מאת: דלית

התחלתי לקחת רמוטיב ויום לאחר מכן קיבלתי מחזור (אני לוקחת דפו פרוברה ולכן כמעט ואין לי מחזור) שנמשך שבוע ולא מפסיק. יכול להיות שזה מהרמוטיב או תגובה למשבר ודכאון שאני נמצאת בו כרגע. תודה

09/05/2012 | 08:29 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

א ניתן לקבל החלטה חד משמעית. לא חושב שרמוטיב זו סיבה. כדאי גם להתייעץ עם רופא נשים וגם לעדכן רופא פסיכיאטר מטפל על משבר ודיכאון...

08/05/2012 | 21:38 | מאת: נשמה

שלום ד"ר, אבי טופל בפריזמה למעלה מ10 שנים עקב חרדות ודכאונות. לאור הרעה במצבו, הוחלט על החלפת התרופה לתרופה אחרת למשך 4 שנים (איני זוכר את שמה...) במהלך החצי שנה האחרונה חלה הדרדרות במצבו לאור שינויים כלכליים (מכירה וקניית דירה) ולאור כך הוא אושפז מרצונו למשך שבוע בבית חולים שם ביצע סדרת בדיקות והוחלט לתת לו תרופת האקסל. לאחר כחודשיים לקיחת התרופה אבי הרגיש טוב בצורה סבירה אך לאור חזרת החרדות (עקב מציאת גידול סרטני קטן בגופו) ובהנחיית רופאיו הוא מקבל במהלך 3 שבועות האחרונות פריזמה+קלונקס. הרופא הגדיל לו את מינון הפריזמה ל2 כדורים ליום+לקיחת קלונקס כאשר המצב מדרדר+לקיחת מירו כל ערב (כדור אחד) אבי מטופל בצורה סדירה אצל פסיכיאטר ופסיכולוגית אך כעת אנו חושבים כי כדור הפריזמה לא משפיע ואולי כדאי לבחון שוב את האקסל או תרופה אחרת. 1. מהו טווח ההשפעה של הפריזמה במקרה הזה? כמה זמן עוד צריך להמתין? 2. בימים האחרונים אבי סובל מתחושת שריפה בגופו, האם ניתן לשייך זאת לדכאון/חרדות או לאחד הכדורים? 3. מהי הדרך הנכונה להגמל מהקלונקס שכן אנו שמים לב כי כדור זה משפיע וממכר את אבי, וגורם לו להרגיש דכדוך עמוק יום/יומיים לאחר לקיחתו? אשמח לחוות דעתך המקצועית. תודה מראש

09/05/2012 | 08:26 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום,1 הכל תלוי ממצב קליני, חושב שעוד חודש כדאי להמתין, אך לתאם עם רופא מינון מתאים. 2.רק רופא מטפל יכול לדעת תשובה , אך בכל אופן כדאי לעדכן מטפל גם על תחושות סריפה בגופו. 3 לגבי ירודה הדרגתית בקלונקס עד הפסקה-זה גם תלוי ממצב קליני כי בהרבה מקרים חרדות חוזרות. אז אני חוזר שוב-כדאי כל שינוי טיפולי לבצע רק בתאום עם רופא מטפל...

08/05/2012 | 21:33 | מאת: דנה

שלום רב, אני אובדת עצות ולא יודעת כבר מה לעשות. אחי הגדול,בן 34,משכיל מאוד ובעל עבודה מסודרת מתנהג בצורה משונה כבר שנים. כבר מהיותו ילד היה מאוד מופנם (לא גדלנו בבית מאושר)וסגור והבעיה החריפה עם השנים. בהתחלה היו לו עוד חברים אבל כיום אין לו אפילו חבר אחד שלא נדבר שהוא לא משתף את בני המשפחה שלו. הוא לא לוקח חלק בארוחות החג,הוא לא שומר על קשר עם בני משפחתו-להיפך,מתרחק. הוא מלא כעס,מעולם לא היתה לו חברה,מרגיש שהוא לא חייב לאף אחד כלום,גר בביתו של אבי שכל ניהול הבית על אבי (כביסות,חשבונות ומזון),יושב כל היום אחרי שעות העבודה מול המחשב ומשחק.. אמי נפטרה לפני שנתיים וכמה שנים הוא לא דיבר איתה אפילו שהיתה חולת סרטן. בעבר,הלכו הוריי למומחים בכדי לקבל הכוונה איך אפשר לעזור לו-אך הוא אינו מוכן לעזור לעצמו.בפעמים שכן ניסינו לשוחח עמו קיבלנו שתיקה כתגובה או "ככה טוב לי" שברור מאליו שלא טוב לו. הוא חסר חיוניות ושמחה. אינני יודעת מה לעשות.איני גרה בארץ וכל ההתנהגלות הזאת פוגעת באבי מאוד שלא נדבר על העתיד של אחי. אשמח לקבל תגובה..

09/05/2012 | 08:07 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, קיים טיפול התנהגותי לגבי התמכרויות למחשב,אך זה דורש מוטיבציה של מטופל ורצון להשקיע זמן וכוחות. תנסו שוב לשכנע אותו...

08/05/2012 | 19:33 | מאת: בת 28

צוהריכם טובים , הצילו אותי... כן כתבתי אותה נכון ומתייחסת לכל אות ואות ... הצילו אותי ! וחוזרת עליה ומדגישה הצילו אותי ... כבר נמאס לי על רוב האבחנות הרפואיות המושגיות ... נמאס לי והסבלנות מדהה בחוזק רב ... המצב התחיל כך : כשלפני חמש שנים התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות רבות וחוזרות פעם אחרי פעם ... ללא סיבות עיקריות רפואיות ישיריות לפגיעה בהם ... ותחלתי לנוע מרופא לרופא ומהתמחות להתמחות ומאשפוז לאשפוז אפילו בזמנו חשבתי על התייעצות פרטיות וכך היה ... עד לפני כשנתיים ביקשה ממני המשפחה אפילו להחליף לא רק הרופאים שלי אלא גם בית החולים והקופה שלהם , ולצערי הרב הסכמתי עם המשפחה והייתי והייתי פעם הולכת לרופא X ופעם לרופא Y וזה משהחמיר את המצב במתחרטת שנייה - שנייה על כך . וואלה נראה לי שסיבכתי אותכם , אבל מתוך אנשי מקצוע אני מבינה שממה שכתבתי עד כה אתם בקלי קלות אבחנתם אותי "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " . כמו ששמע אותה באוזניו מפיו של רופאים אחרים שכך טען פסיכיאטר בב"ח וכתב במכתב השחרור שלי לפני כשנתיים ועד עכשיו אפילו אם שולחים אותי לביצוע בדיקה או מפנים אותי למיון בגלל כאב כל שהו יכתבו את האבחנה הזאת . וילחשו בה הצוות הרופאית "כסובלת תסמונת מינכהאוזן " בכל פעם יראו אותי ... את האמת כששמעתי אותה בפעמיים הראשונים השתגעתי , מענישה את עצמי ומעליבה אותה , הייתי אני ומשפחתי בשוק גדול – צעקנו , זעמנו , מרדנו ... ובסוף הסכמנו במשפחה (בין עצמנו –אני ובצדי השני הוריים, אחים, אחיות, וכמובן חברות קרובות ) אם יש כאב כלשהו או מחלה כלשהי נטפל בה עכשיו ומיד ולא יכול שהיא מדמייננת או היא גרמה למחלה הזאתי או משקרת עלינו .... למשל דוגמה פשוטה מאוד ובכוח ביצעתי את הבדיקות שלה כאבי ראש פניתי למיון עם כאבי ראש חזקים ( מתוך הבדיקות שביצעתי בדיקות דם וct ראש שהראה ציסטה מאוד גדולה שגורמת להלחץ תוך גולגלתי וצריך לשקול ניקוז הציסטה ונתנו לי תרופות חזקות יותר אבל אחרי ........... אחרי שעות ארוכות של כאב וסבל רב גדול ... באמת רק מילות , איך אפשר להתמודד עם המצב הזה ? איך אפשר לשכניע את הצוות הרפואי שאיני סובלת מהמחלה הזאת ? בת 28

09/05/2012 | 08:01 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

חשוב להרגע ולקבל אבחון והמלצות אנשי מקצוע וללכת לפי הם ולא לנסות לשלול אבחנה דרך אתר...

08/05/2012 | 14:46 | מאת: יפית

שלום רב אני רציתי לדעת האם ניתן לקחת אופרליד ובנוסף לקחת לוריוון? אשמח באם תחזירו לי תשובה מהירה כי אני מרגישה שהכדור לא ממש עוזר לי ברגע הזה!!!!!!!! תודה מראש

09/05/2012 | 07:58 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כל טיפול בקבוצה של בנזודיאזפינים, כולל שילוב תרופתי נותנים רק בתאום עם רופא מטפל שמכיר אינדיקציה ומצב נפשי של מטופל...

08/05/2012 | 14:45 | מאת: דויד משה

אחי ביקש ממני לברר פרטים על התרופה VALPORAL. הוא קיבל מרשם ל-200 מ"ג פעמים ביום (צהרים וערב) והוא חושש מאד מהריכוז שלה ומתופעות-הלוואי שלה. האם תוכל להרגיע אותו, כיוון שהוא סובל ממאניה-דפרסיה ?. בתודה, דויד

09/05/2012 | 07:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, טיפול בואלפוראל הכי מקובל בהפרעה ביפולרית. חשוב לדעת מינון ורמה בדם לפי מצב קליני. אז טיפול כדאי לעשות רק בתאום ובמעקב של רופא מטפל...

08/05/2012 | 02:05 | מאת: משה

שלום ד"ר. בזמן האחרון אני מרגיש לא מזוהה אם הגוף שלי, כאילו שהוא זר לי ולא שייך לי, אני גם מרגיש שנהייתי אדיש למה שקורה סביבי, לפעמים אני בוכה בלי סיבה ורואה כל מיני דברים יפים שלא קיימים במציאות בחזיונות יפים, איזה כדורים אתה ממליץ לקחת ואיזה טיפול? אני באמת דואג!

09/05/2012 | 07:51 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כדאי להתעייץ עם איש מקצוע לא דרך אתר,אך בבדיקה פסיכיאטרית לפני שתתחיל טיפול כלשהו...

09/05/2012 | 10:13 | מאת: משה

אני גם מרגיש תחושה של עקצוץ בגוף, כאילו גלים של אנרגיה עולים מאזור עצם הזנב דרך עמוד השדרה ומתפשטים באזור הראש, התקפי שמחה פתאומיים ואיבוד תחושת זהות עצמית, ובכי פתאומי. זה מצב חדש לי ומפחיד, האם זו מניה דיפרסיה? אני מבין שאתה לא יכול לאבחן דרך הפורום אבל לפחות שאני אדע איפה למקם את עצמי תוכל להגיד לי כמו מה זה נראה? אני אצטרך לקחת הרבה תרופות כדי לחזור להיות נורמלי? אתה יכול להמליץ לי על פסיכיאטר טוב? אתה בטוח שכדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר? תודה

07/05/2012 | 21:27 | מאת: מיכל

מגיל 16 הייתי מטופלת בסימבלתה 60 מג עקב חרדות קשות לפני 4 חודשים הפסקתי בהדרגה זאת אומרת שלקחתי כ-6 שנים בערך היום אני בת 21 וחצי מאז שהפסקתי הכל חזר בנוסף לזה בתחלתי גם רואקוטן לאקנה כ3 חודשים והפסקתי לא יודעת אם זה בגלל זה אבל הרגשתי רע..חזרתי לפסיכיאטר לפסיכיאטר וניסינו שוב לייצב את.המצב עם הציפרלס 10 מג לקחתי לודשיים זה לא עזר ובחודש האחרון בנוסף לכל הלחצים הרגשתי דה ריאליזיציה ושיגעון כזה כאילו אני עומדת.להשתגע ממש ובזמן האחרון יש לי גם תחושה של רדיפה כאילו אני עומדת או הולכת.ומישהן מאחורי או משו כזה משהו מטורף שבחיים לא היה לי כמובן שאני יודעת שזה לא נכון אבל אני פוחדת מאוד לחלות בסכיזופרניה חז.. בנוסף לפני כשבוע חזרתי לסימבלתה עדיין עם הקלונקס והוא הוסיף לי ריספרדל כי אמרתי לו שאני ממש מרגישה שאני עומדת להשתגע .. אז סימבלתה קלונקס ורספרידל זה התרופות שאני לוקחת אבל התחושה של השיגעון והרדיפה במיותרת הזאת לא נותנת לי מנוח אני פוחדת מאוד וכל הזמן סוכה בקןשי אוכלת אני מקשיבה ורואה את כולם אבל כאילו אני לא שם אני חשה ניתוק וההורים שלי לא מאמינים לי שזה סכיזופרנחה ואני מפחדת להשתגע על אמת מה לעשות?

09/05/2012 | 07:49 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אבחנה כל כך רצינית אפשר לשלול גם בב'קה ואיבחון פסיכיאטרי, אז אמני מציע שתפני לאיש מקצוע ותעברי איבחון.

07/05/2012 | 05:58 | מאת: רובי

שלום רב אני בן 50 לפני כ 10 שנים לקחתי רסיטל 20מג שנה .הפסקתי בגלל שלא הצלחתי לגמור. עכשו חזרתי אליה אני לאחרונה מרגיש לא טוב חולש קושי בנשימה כאבי בשררים .אני יודע ששוב תחזור אלי הבעיה המינית אבל מעדף לרגיש טוב . יש לכם יעוץ לגבי הבעיה שלי? תודה

09/05/2012 | 07:46 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, תפנה לבדיקה דרך רופא מטפל כדי לעבור איבחון ולדעת סוג של בעיה לפני תחילת טיפול...

06/05/2012 | 22:57 | מאת: ניצן

האם לקיחת סימבלטה במינון של 60 מג וקלונקס בוקר וערב בסהכ 1 מ"D (כדור וכדור) וריספרדל בלילה 1 מ"D יכול לגרום לתסמונת סרוטונין?

07/05/2012 | 13:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

סיכוים נמוכים...

06/05/2012 | 20:56 | מאת: סיון

אני נוטלת חצי כדור רסיטל כבר חודשיים עכשיו נכנסתי להריון ממש לא מתוכנן ולמרות זאת ממש רוצה להמשיך אותו בהצלחה אבל מאוד מאוד חוששת היום ההיתי אצל הרופא משפחה שהתיעץ עם פסיכאטר ממוחה שאמר שחייב לרדת בהדרגה ומומלץ ב3 חודש הראשונים בכלל להפסיק אני לא יודעת מה לעשות?????? נ

07/05/2012 | 13:55 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

ללכת לפי המלצה של רופא מטפל...

06/05/2012 | 19:49 | מאת: נטלי

לקחתי ציפרלקס כ4 שנים והיה לי מצויין. מסיבות שלא אפשרט, ]סיכיאטרית המליצה לי לנסות וייפקס. לקחתי כמעט שנה, היה בסדר, אבל לא מוצלח כמו הציפראלקס. חםני כחודש וחצי חזרתי לציפרסלקס בצורה הדרגתית ומפוקחת, ומאז אני עליתי במשקל בצורה לא רגילה. אני ממש מתוסכלת.אין שינוי בתיאבון אבל אני נפוחה מאוד בבטן ובפנים. האם ייתכן כי עכשיו הציפקלקס כבר חא מתאים לי?

07/05/2012 | 13:50 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, ידוע על עליית משקל תחת השפעת טיפול בציפרלקס. יש הרבה שיתות בריאות להורדת משקל כמו פעילות ספורט ודיאטות. חשוב שתרופה מורידה סימנים קליניים של בעיה נפשית. בכל מקרה אין תרופה בלי תופעות לוואי ובמקרה של רצונך להחליף טיפול כדאי לשקול זה עם רופא מטפל ולדעת מראש על סיכויים לגבי תופעות לוואי...

06/05/2012 | 18:52 | מאת: בר

שלום רב, היום קבלתי מרשם לתרופה אפקסור xr 75 מ"ג. 1. קראתי באינטרנט שאחד החסרונות של התרופה הוא שקשה להפסיק אותה. למה הכוונה, מהם התופעות בגללן קשה להפסיק? זו במילים אחרות התמכרות פיסית נכון? 2.באינטרנט קראתי שאחת מתופעות הלוואי היא השמנה, האם הכוונה שהתרופה משפיעה על חילוף החומרים או שהיא מגבירה את התאבון? 3. לעומת זאת בעלון מצויין כי אחת התופעות היא ירידה במשקל, מה הסיבה לכך? האם זה נכון שבמינון הזה של 75 מ"ג התרופה משפיעה רק על הסרטונין ואינה משפיעה על הנוראדרנלין?

07/05/2012 | 13:41 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כל תרופה אנטידיכאונית קשה להפסיק ועקב כך עושים זה בהדרגה למניעת חזרת סימנים דיכאוניים או חרדות חוזרות.תרופה יכולה לגרום עלית משקל דרך השפעה על תאבון. לא ידוע לי על ירידה במשקל. אני חושב שבמינון של 75 מ''ג ביום תרופה משפיעה גם על רצפטורים נוראדרנליים...

06/05/2012 | 01:15 | מאת: ראובן

איזו תרופה לדיכאון מותרת עם אספירין ופלביקס ?

06/05/2012 | 07:53 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא ידוע לי על קונטרא אינדיקציה בשילוב בין כדורי נוגדי דיכאון ssri ותרופות שתיארת. בכל מקרה כדאי לשאל רופא מטפל לפני שתתחיל טיפול...

06/05/2012 | 01:14 | מאת: מאיר

מה ההבדל בין לוריבן וקסאנקס? האם אחד מהם מרדים יותר ?

06/05/2012 | 07:50 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שניהן מקבוצה של בנזודיאזפינים, ממכרים, לוריואן נותנים לפני שינה וקסאנקס מוריד חרדות. לוקחים רק בתאום עם רופא מטפל לפי אינדיקציה רפואית... לוריואן מרדים יותר במינונים שווים...

05/05/2012 | 22:39 | מאת: חנן.א

עשיתי בדיקות קליניות והתוצאות חיוביות. קיבלתי תרופות נוגדות תופעות לואי. עדין אין שינוי.

06/05/2012 | 07:47 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, ברור שלא ניתן לטפל אקטיזיה וגם תופאות לוואי אחרות דרך אתר. אני ממליץ להיות בקשר עם רופא מטפל וכל טיפולך לעשות בתאום איתו...

05/05/2012 | 20:46 | מאת: EA

שלום ד"ר.כבר 10 שנים אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג עקב דיכדוך או דיכאון קל.בחודשים האחרונים אני מרגיש כאילו ההשפעה של הכדור מתחילה לפוג.מרגיש יותר עצוב,פסימי וחסר מרץ.מאתמול עליתי ל 20 מ"ג עקב זה שחשבתי לעצמי שבוודאי אחרי כל כך הרבה שנים המינון של 10 מ"ג כבר הפסיק להשפיע עליי. יש לציין שלא עברתי שום שינוי בחיי האישיים . האם אני צודק והאם זה נכון שהעליתי את המינון? תודה

06/05/2012 | 07:45 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כל שינוי טיפולי כדאי לעשות רק בתאום עם רופא מטפל שמכיר מצב נפשי שלך ואפילה אם אתה צודק, רצוי לעדכן אותו על שינוים במצבך הנפשי...

05/05/2012 | 12:30 | מאת: רוזט

שלום לך ד"ר, בני בן ה-25 מוגדר עם פיגור קל, כל יום הוא מקבל קונצרטה 36 מ"ג, שאלתי היא האם הקונצרטה יכולה כאילו להשפיע עליו בצורה כזאת ,כמו אובססיביות,חופר וחופר מתחיל לדבר לא מפסיק,מדבר ומדבר וחוזר על עצמו ,גם כאשר הבנו את הרעיון הוא ממשיך וממשיך ומדבר גם עם עצמו בקול,, כמה שאני מסבירה לו, ומעירה לו, והוא ממשיך,אני יוצאת מדעתי,והוא לא מתעייף, לפני שיקח את הקונצרטה הוא לא היה ככה, הוא מקבל קונצרטה למעלה משנה, תודה

06/05/2012 | 07:43 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, שינים שתיארת יכולים להיות גם מקונצרטה או עקב החרפה במצב נפשי בלי קשר לתרופה. ברור רק דבר אחת-כדאי לחזור לבדיקה פסיכיאטרית ולשקול שינוי טיפולי לפי מצב נפשי חדש...

05/05/2012 | 11:41 | מאת: swr

שלום דוקטור .. אחותי מטופלת בשנים האחרונות באפקסור xr ולימקטל עקב מצב של דיכאון והתפרציות וחרדות .. מעוניית לכנס להיריון והשאלה הכללית היא האם היא יכולה להמשיך ליטול אפקסור ולמיקטל בעת היריון ? האם הדבר עלול או יכול לגרום למסוכנות או נזקים בלתי הפיכים לה ולעובר ? אודה לך לחוות דעתך

06/05/2012 | 07:40 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לפני הריון כדאי להפסיק למיקטל, אך כמובן כל שינוים טיפוליים תלוים ממצבה הנפשי וכדאי לעדכן רופא מטפל על כוונות לפני...