פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום בן 32 משקל 78 גובה 1.75 אתמול אחר הצהריים לאחר שקמתי מהשינה ראיתי שנוזל לי דם מהאף (זרימה ממש חלשה) נורא נבהלתי!!! (פעם ראשונה) קמתי מהמיטה ורצתי לשירותים,נתתי שתן ומייד לאחר מכן היה לי הזעה קרה חזקה בכול הגוף(ממש הייתי מיים) היו לי בחילות.חזרתי למיטה מייד לשכב וכול זה חלף לאחר 10 דקות בערך.(ההזעה חלפה מייד שחזרתי לשכב.) אשמח לשמוע את חוות הדעת של הד"ר מה היה לי? ומדוע היה לי הזעה קרה חזקה בכול הגוף? אחרי שעה בערך ממדתי לחץ דם והיה לי 117/74 דופק 74 תודה!!

שלום, כנרא עברתה התקף של חרדה אחר שגיליתה דימום מאף. חשוב לבדוק סיבת דימום. לפעמים קיימת חרדה מוצדקת כתוצאה מסקנה כל שהי. יחד עם זאת במקרה של חרדה מוגזמת ומתמשכת כדאי לפנות לאיבחון וטיפול פסיכולוגי...

שלום רב בת 43, מתכוונת להתחיל בוויפקס אך חוששת מעניין ההפרעה בתיפקוד מיני רציתי לדעת האם אחוז ניכר מהנשים שנוטלות וויפקס סובלות מהתופעה , האם זה חולף ים הזמן, והאם ניתן לקחת משהו שמטפל בזה (להגברת החשק,,,) בתודה מראש יסמין

שלום, בגיל 43 יש הרבה סיבות אחרות לא קשורות לוויפקס לירידת חשק מיני. כדאי להתחיל תרופה-כמובן בתאום עם רופא מטפל ולא לפחד מתופעות לוואי. תרופה טובה ויעילה. במקרה של ירידה בתפקוד מיני תמיד יש אופציה לטיפול אחר...

שלום רב, בני בן 26 אובחן בעבר בבעיות קשב וריכוז. בנוסף עבר בשנה האחרונה ניתוח לבבי. כעת לומד במכללה. מאז היותו בן 13 סובל מדי פעם מהתקפי זעם קשים אשר ברוב המקרים נובעים מעניין של מה בכך. יש לציין כי התקפים אלו כוללים הלקאה עצמית השתוללות ובכי מתרחשים בעיקר מולי (האם) ובשנתיים האחרונות מול בת זוגו. אנא הציעו מהו ההליך הטיפולי במקרה שכזה? למי פונים? אנו בקופת חולים כללית האם שם יש טיפול בנושא?

כדאי לפנות דרך קופת חולים ליעיץ פסיכולוגי-פסיכיאטרי כמובן בהסכמתו לטיפול.

שלום, התחלתי לקחת לפני שבוע וולבוטרין, 150 מ"ג בשחרור ממושך, חוץ מיובש בפה וגם קצת כאבי ראש לא הרגשתי עד לפני יומיים שום תופעת לוואי מיוחדת. ביומיים האחרונים יש לי ממש הזיות וחלומות מוזרים בלילה,תחושה שזה ממש אמיתי ופחד נוראי,אני כל הזמן עייפה וישנה המון, היום בערב התחלתי להרגיש עקצוץ בשפה התחתונה וקור בכל הגוף. יש עוד כל מיני דברים שאני לא כ"כ יודעת אם להתייחס אליהם או לא. הרופאה שלי זמינה להתייעצויות רק בימי שלישי וחמישי במרפאה. לפי מה שכתוב בעלון לצרכן אילו תופעות שמחייבות פניה לרופא ולכן אני כותבת כאן, האם להמשיך לקחת את התרופה מחר בבוקר או לא? תודה רבה

שלום, במקרה שרופא מטפל לא זמין כדאי לפנות לרופא תורן. לא ניתן דרך אתר בלי בדיקה והיסטוריה רפואית להמליץ על ירידת מינון או על הפסקה...

סבתי בת 87, עצמאית וצלולה בדעתה. תמיד היא היתה אישה פעילה ואנרגטית אך כיום היא סובלת מכאבים באיזורים רבים בגוף שלא ניתנים לטיפול אלא ע"י ניתוחים מסובכים שהומלץ לה לא לבצע מפאת גילה. סבתי איבדה את שמחת החיים שהיתה לה והיא טוענת שהיא פשוט רוצה כבר למות. ראיתי מספר כתבות על יתרונות המריחואנה גם לכאבים וגם למצב הרוח אך כשפנינו לרופא המשפחה הוא לא תמך בכך ולא הסביר לנו כיצד ניתן לבדוק את האפשרות לקבלת אישור שכזה. אני פונה בשאלה האם ניתן לפנות לרופא ספציפי שמתמחה בנושא?האם לפסיכיאטר? לדעתי סבתי נטלה תרופות נגד דיכאון שלא תרמו לה במיוחד.מהם הסיכונים במתן מריחואנה רפואית בגיל כזה? תודה רבה

שלום, לא מתחילים טיפול ישר ממריכואנה. קודם כדאי לעבור איבחון, יש הרבה אפשרויות לעזור לסבתא במקרה של דיכאון.

שלום האם יש סיכון מלקיחת כדורי אופתלגין לכאבים בזמו לקיחת קסנקס

שלום, לא ידוע לי על אינטראקציה בין תרופות האלה. חשוב לציין ששניהם נותנים לתקופה מוגבלת...

שלום, רציתי לדעת מהן תופעות הלוואי של הקספליון? האם הוא מרגיע? מה עדיף קספליון או רספרידל קונסטה?

שלום, תופעות לוואי מסביר מישנותן זריקה לפי מצב קליני... זריקה יעילה ועוזרת מבחינת הרגעה ומצבים פסיכוטיים. לא ניתן להגדיר חד משמעי, האם היא יותר טובה מריספרדל. חשוב שיהיה שיפור במצב נפשי...

שלום, לפני חודש התחלתי לקחת וולבוטרין 150 מ"ג. אחרי חודש הפסיכיטאר העלה לי ל 300 מ"ג - מצב הרוח מצויין ואני מלא חיות וחיוניות. אבל שבוע לאחר שהתחלתי את המינון הגבוה החל טינטון ב 2 האוזניים - זה ממש בלתי נסבל !!! קשה לי להתרכז ,זה מטריף בזמן שקט , קשה לי להתעלם מזה וזה מפחיד אותי , אבל אין לי בעיה של שינה , ואני שואל - האם זה מוכר מהתרופה ? האם זה עובר ? כמה זמן לוקח לזה להיעלם ? עליי לציין שבמינון 150 מ"ג לא היה טינטון. אני לוקח גם ציפרלקס 15 מ"ג ורספרידל 1 מ"ג בלילה. לא היו תופעות טינטון מהתרופות האלו . שאלתי את הפסיכיאטר שביקש ממני להיות סבלן ולהמשיך במינון של 300 מ"ג. האם זה מוכר ? האם זה עובר ? כמה זמן להמתין ? רוב תודות, המודאג

כדאי ללכת בטיפול על פי המלצה של רופא מטפל. כמובן אם סבל בלתי נסבל-תעדכן שוב רופא מטפל...

היי, אני טסה לדרום אמריקה בחודש הבא ועשיתי חיסונים של טטנוס, דיפתריה, כלבת, צהבת A ו- B ושעלת ושכחתי לדווח להם שאני מטופלת ברסיטל 20 בחודשיים האחרונים... האם זה מסוכן? מה עליי לעשות?!

וגם חיסון לקדחת צהובה..

שלום רב אני נוטל ציפרלקס מזה תקופה אני מרגיש טוב אך יש לי ירידה לעיתים בחשק המיני הרופא אמר לי שזה חלק מהתופעות לוואי הירידה לרוב אינה משמעותית אבל לפעמים זה תוקע אותי האם אפשר לקחת בנוס לציפרלקס מדי פעם גם ויאגרה ?? (קיבלתי כדור בשם SINDENAFIL) תודה

שלום, כדאי לתאם לקיחת ויאגרה עם רופא מטפל, לפעמים יש קונטראינדיקציות-מחלות קרדיאליות או ביות אורגניות מקומיות. רצוי לנסות בלי...אני טיפלתי בהרבה פציאנטים עם תגובה דומה, אך אחרי שיוציאים מדיכאון תפקוד מיני חוזר...

אני סובל מדכאון כבר עשר שנים, אבל זה בגלל ההפרעה הגבולית שלי ז.א. החיים שלי קשים לא סתם דכאון מעצמו. התרופות נוגדי דכאון [פרוזק למיקטל וכו'] לא משפרות את מצבי, ושוב לדעתי כי 'החיים שלי קשים' לא משהו במוח. בכל אופן גם כשהם עוזרים זה לחודש חודשיים ושוב הכל חוזר. אני לא מוכן ללכת לטיפול פסיכולוגי. מה פירוש לא מוכן? ודאי ניסיתי הייתי בדינמי בסיביטי וכו', וכן בתקופה שהייתי בבית חולים היו לי שיחות, אבל כמו כל הדברים שלי בחיים אני לא מסוגל להתמיד, אני נשבר מכל תסכול וכל בעיה, אך בעיקר קשה לי מאד טיפול ולשנות את האישיות שלי. גם מבחינה תעסוקתית, אני לא מסוגל להתמיד יותר מחודשיים [אגב, לדעתי זה הרבה.] אז אני כל הזמן 'מעביר את הזמן' חשוב לציין אני לא במיטה אבל אני מרגיש ריקנות איומה. נוסף על כל הדכאון הנורא הזה, יש לי כל הזמן חיכוכים מרים [מהכעסים שלי] עם הצוות בהוסטל ואני בהחלט חושב שזה מההפרע' אישיות [כי בדר"כ על דכאון מרחמים], אומרים לי אז תלך לטיפול. אבל כאמור, לא תרופות יעזרו לי, ואני לא הולך לטיפול בשום אופן, אחרי כל הנסיונות שעשיתי כבר. יש לי קצת מחשבות אובדניות, אז לבסוף יקחו אותי לאשפוז. ובבית חולים, מה הם יציעו לי?? שוב שטיפות מוח? אני שואל בכנות, אשמח מאד אם תאיר את עיני.

שלום, אני מבין את סבל שלך וברור לי את ספקות לקראת טיפול. מצבי דיכאון גם אפשר וטפל באופן אמבולטורי. תפנה לרופא ואני מניח שבתאום איתו תבנה תוכנית טיפולית יעילה...

לד"ר ולדימיר רודרמן שלום, זו הפעם השלישית שאני כותבת בעניין זה בפורום הזה, אני מצפה למענה של איש מקצוע ולא לחוות דעת של גולשים מזדמנים. אנא השתדל לענות לי בהקדם. אני סטודנטית בת 22 לתואר שני בתחום האומנות. בימים אלו אני עוברת משבר נפשי קשה מאוד מכל מיני סיבות שלא אפרט בהן בפורום הזה, הקשורות באירועים חיצוניים לי שגרמו לשברון לב ואכזבה אמיתית הן בתחום המקצועי והן בתחום הבינאישי. המשבר כולל התקפות בכי בלתי נשלטות, נדודי שינה, חוסר תאבון, חוסר סיבה וחוסר רצון לצאת מהמיטה, אובדן אמונה בעצמי וביכולות שלי בעיקר מהבחינה המקצועית. בנוסף, אני מניחה שהפרופיל שלי והסימפטומים שאני חווה (לא לראשונה) מתאימים לסיווג תחת דיכאון קשה. בטווח השנה האחרונה הגעתי לפסיכיאטר שנתן לי פריזמה במינון נמוך, בעיקבות לקיחת התרופה מצבי השתפר מאוד, אך לא התמדתי עם לקיחת התרופה, קשה להסביר למה ואני מניחה שמצבי רע כרגע גם בגלל העניין הזה. אציין גם שמצבי הכלכלי מאוד לא טוב וגם של משפחתי ובנוסף שישנן דיעות קדומות שליליות מצד הורי לגבי פניה לטיפול נפשי. אני חשה רוב שעות היום כאב ובילבול גדולים מלהכיל בגלל המצב שלי, אני חושבת על התאבדות או משתעשעת ברעיון הזה לא מעט, באופנים קונקרטיים יותר ופחות תלוי במידת היאוש שלי, אך לא נראה לי שאפגע בעצמי משום שזו נראית לי החלטה גדולה מידי וסופית מידי עבורי ובעיקר איני רוצה להסב צער לאנשים בחיי. יחד עם זאת,אני מעוניינת להתאשפז מרצוני באיזושהי מסגרת לבריאות הנפש ולו למספר ימים בלבד, לצורך קבלת עזרה, אך מעבר לזה, לשם הכרה, ואני אסביר: אני מרגישה שאני מאוד מאוד חולה כרגע ושאין לי את הכלים לעזור לעצמי לבד יחד עם זאת הסביבה: חברים, הורים, מורים נכון לעכשיו לא מסוגלים להכיר בקושי שלי במלואו ולהביע תמיכה וממשיכים להפעיל עלי לחצים מכל מיני סוגים, הלך הרוח הכללי הוא: כולם מבועסים, כולם מדוכאים, תצאי מזה, פשוט אל תהיי מדוכאת. אך אני בכנות מרגישה שזה מעבר ליכולת שלי נכון לעכשיו. אני מעוניינת לדעת בבקשה, איך עובד תהליך ההתאשפזות מרצון? לאן אני פונה? מה ההליך? אילו מוסדות פעילים קיימים? כיצד אני יכולה לעשות זאת? האם זה משהו שקופת החולים מכסה אותו? מה העלויות? מה הליך השחרור לכשאחליט שאני מסוגלת לחזור לתפקוד? אודה על תשובה מפורטת וזריזה, מצפה לתשובתך באופן בלעדי, בתודה, גברת אלעזר

שלום רב, את צודקת, חשוב לקבל תשובה של פסיכיאטר. אני חושב שיש לך רצון ומוטיבציה לקבל עזרה ולשתף פעולה באיבחון וטיפול. רצוי שתפני למרפאת בריאות הנפש דרך רופא מטפל ושם את תעברי איבחון פסיכולוגי ובדיקה פסיכיאטרית - בחינם. כמובן גם חשוב לשלול בעיה גופנית. שם גם רופא הבודק יחליט האם קיימת אינדיקציה לאשפוז או אפשר לטפל בך במסגרת אמבולטורית. לא כדאי לדחות פניה או לשמוע 10 אנשי מקצוע כדי שלא תהיה לך בלבול. גם לא ניתן דרך אתר להגיע לאבחנה או לטיפול הנכון. בהצלחה והרבה בריאות.

אני מעוניינת לדעת בבקשה, איך עובד תהליך ההתאשפזות מרצון? לאן אני פונה? מה ההליך? אילו מוסדות פעילים קיימים? כיצד אני יכולה לעשות זאת? האם זה משהו שקופת החולים מכסה אותו? מה העלויות? מה הליך השחרור לכשאחליט שאני מסוגלת לחזור לתפקוד? אשמח לתשובה מהירה ומפורטת ככל הניתן. תודה.

האם את מוכנה להסביר מה הסיבה שאת מעוניינת להתאשפז מרצון? האם היית מאושפזת בעבר? האם את לוקחת תרופות פסיכיאטריות? אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי נעשה כמו בבית חולים רגיל ע''י פניה לחדר מיון ובדיקה ע''י פסיכיאטר. אם הוא מגיע למסקנה שמצבך דורש אשפוז-יאשפזו אותך להסתכלות ויחליטו אם יש צורך בהמשך טיפול בבית החולים או טיפול בבית. אציין רק שאינני רופא רק מנסה לעזור.לא כל בעיה פסיכיאטרית מחייבת אשפוזואם אין צורך עדיף טיפול בבית. אשפוז פסיכיאטרי הוא חוויה מאוד לא נעימה בלשון המעטה.

רק עכשיו שמתי לב שכתבת גם קודם על מצבך וביתר הרחבה. לפי תאורך את באמת זקוקה להתיחסות פסיכיאטרית למצבך.אולי עדיף לפנות לפסיכיאטר פרטי או דרך קופת חולים? אני מציין זאת כי אשפוז נראה לי קצת קיצוני וטראומטי למי שלא היה באשפוז קודם. אשפוז פסיכיאטרי ממומן ע''י המדינה ואין צורך לשלם. אם את מעוניינת במידע נוסף כתבי.

שלום רב אשתי סבלה מדיכאון תקופה די ארוכה, לאחר שהלכה לפסיכיאטר הוא אבחן מחלת בי פולאר, נתן לה 200 מ"ג למיקטל, לאחר כחודשיים שלקחה(השתפר המצב- לא ב100% אבל השתפר) נסעה לבקר את הוריה בחו"ל ושם היה לה אירוע פסיכוטי(חשבה שהוריה הולכים לעשות תאונה) לאחר אשפוז של כשבועיים היום היא לוקחת למיקטל 200 מ"ג, אולנזפין 20 מ"ג ובבוקר וונלפקסין 75 מג (או אולי יותר אני לא סגור) ונאמר לה להפסיק עם כדור זה כשהדיכאון יעבור. חזרה לארץ ופה הפסיכיאטר אמר לה שלא לוקחים אולנזפין עם למיקטל, המליץ לה להפסיק עם האולנזפין ועם כדור הבוקר ולקחת רק למיקטל 200 וסרוקל xr 300. שאלתי היא: האם באמת לא לוקחים אולנזפין עם למיקטל? והאם לאור האירועים שתיארתי עליה לשקול לשנות את הרכב הכדורים? תודה רבה

שלום, שילוב של למיקטל עם סרוקואל גם טוב וכמובן הכל תלוי ממצב נפשי.כדאי לאמין לרופא מטפל שמכיר את אשתך ורק במקרה של חוסר התקדמות בתמונה קלינית לחשוב על שינוי... של תרופה.

שלום, אני סטודנטית בת 22 לתואר שני בתחום האומנות. בימים אלו אני עוברת משבר נפשי קשה מאוד מכל מיני סיבות שלא אפרט בהן בפורום הזה, הקשורות באירועים חיצוניים לי שגרמו לשברון לב ואכזבה אמיתית הן בתחום המקצועי והן בתחום הבינאישי. המשבר כולל התקפות בכי בלתי נשלטות, נדודי שינה, חוסר תאבון, חוסר סיבה וחוסר רצון לצאת מהמיטה,אובדן אמונה בעצמי וביכולות שלי בעיקר מהבחינה המקצועית. בנוסף, אני מניחה שהפרופיל שלי והסימפטומים שאני חווה (לא לראשונה) מתאימים לסיווג תחת דיכאון קשה. בטווח השנה האחרונה הגעתי לפסיכיאטר שנתן לי פריזמה במינון נמוך, בעיקבות לקיחת התרופה מצבי השתפר מאוד, אך לא התמדתי עם לקיחת התרופה, קשה להסביר למה ואני מניחה שמצבי רע כרגע גם בגלל העניין הזה. אציין שמצבי הכלכלי מאוד לא טוב וגם של משפחתי ובנוסף שישנן דיעות קדומות שליליות מצד הורי לגבי פניה לטיפול נפשי. אני חשה רוב שעות היום כאב ובילבול גדולים מלהכיל בגלל המצב שלי, אני חושבת על התאבדות או משתעשעת ברעיון הזה לא מעט, באופנים קונקרטיים יותר ופחות תלוי במידת היאוש שלי, אך לא נראה לי שאפגע בעצמי משום שזו נראית לי החלטה גדולה מידי וסופית מידי עבורי ובעיקר איני רוצה להסב צער לאנשים בחיי. יחד עם זאת,אני מעוניינת להתאשפז מרצוני באיזושהי מסגרת לבריאות הנפש ולו למספר ימים בלבד, לצורך קבלת עזרה, אך מעבר לזה, לשם הכרה, ואני אסביר: אני מרגישה שאני מאוד מאוד חולה כרגע ושאין לי את הכלים לעזור לעצמי לבד יחד עם זאת הסביבה: חברים, הורים, מורים נכון לעכשיו לא מסוגלים להכיר בקושי שלי במלואו ולהביע תמיכה וממשיכים להפעיל עלי לחצים מכל מיני סוגים, הלך הרוח הכללי הוא: כולם מבועסים, כולם מדוכאים, תצאי מזה, פשוט אל תהיי מדוכאת. אך אני בכנות מרגישה שזה מעבר ליכולת שלי נכון לעכשיו. אני מעוניינת לדעת בבקשה, איך עובד תהליך ההתאשפזות מרצון? לאן אני פונה? מה ההליך? אילו מוסדות פעילים קיימים? כיצד אני יכולה לעשות זאת? האם זה משהו שקופת החולים מכסה אותו? מה העלויות? מה הליך השחרור לכשאחליט שאני מסוגלת לחזור לתפקוד? אודה על תשובות כנות ומפורטות ככל האפשר. בתודה, א.

גברת אלעזר היקרה, הודעה זו לא תחליף את העצה המקצועית של מנהל הפורום, ואולי לא תענה בדיוק על בקשתך באופן ישיר. בכל אופן, רציתי לענות ולהיות איתך, ולו בכמה מילים והזמנה. נשמע שהתקופה האחרונה זימנה לך אתגרים נפשיים מורכבים ובוודאי מפחידים. הלב סוער, השאלות גדולות ואת מנסה להתמודד עם העומס. את מספרת שאת שוקלת אשפוז: כניסה למקום מוגן, עוטף ורואה שיכוון אותך לטיפול מותאם וידאג לצרכייך. במקביל, את מתארת ריחוק וחוסר הכרה מהסביבה הקרובה שלא מסוגלת לעזור.. בוודאי גם זה גוזל כוחות ויכול לפגוע מאד- שלא רואים ומכירים במי שאת ומה שעובר עלייך. זה יכול להיות כל כך קשה, דווקא בתקופה בה נדרשת תמיכה, דאגה וחום עוד יותר מהרגיל. רציתי לספר לך על אתר סה"ר- "סיוע והקשבה ברשת". בכל לילה בין תשע לחצות נמצאים מתנדבים עמם ניתן לקיים שיחות צ'ט פרטיות ואנונימיות. אולי במצב בו אף אחד לא מכיר ומבין, תוכלי להעזר בשיחה נעימה, מקבלת.. נשמח להקשיב לסיפורך, להכיר אותך יותר טוב ואולי לחשוב איתך ביחד על ההתמודדות של התקופה הזאת הסוערת. תוכלי להעזר בשיחות בכל עת, ברגעים קשים או להתייעצות נינוחה.. שמרי על עצמך היטב, את מוזמנת תמיד, מתנדבת סה"ר www.sahar.org.il

אני מחכה לתשובה בנוגע לדברים ששאלתי עליהם. אין לי כל כוונה לשוחח בצ'ט עם אנשים שאיני מכירה. אבל תודה בכל מקרה...

אני לוקח קסנקס XR ואלטרולט ביחד האם יש תרופות סכסוך יחד

שלום, רצוי לקבל תרופה אחד, אך תלוי כמובן ממצב קליני. כדאי לפנות לרופא מטפל ולשקול המשך טיפול בשילוב תרופתי או בתרופה אחד...

בעלי סבל בעבר מחרדות ונוטל ציפרלקס. לפני כחודשיים היה במצב של היי מטורף והחל לעשות דברים שלא העיז לעשות בעבר וללא שיקול דעת.בחודש האחרון, לאחר פגיעה רגשית ולטענתו הצטברות של דברים, נכנס לדכאון עמוק (חוסר עניין בחיים, דימוי עצמי נמוך, ישן המון, לא מוכן לצאת מהמיטה, חוסר תיאבון). איבחון של פסיכיאטר קבע שיש לו אישיות גבולית ושלל מאניה דיפרסיה. הוא העלה את מינון הציפרלקס ל-20 מ"ג. שאלותי הן: האם הדבר יביא לשיפור מצבו הנפשי? האם התקפי דיכאון כאלה יחזרו על עצמם בשל אישיותו הגבולית? האם טיפול פסיכולוגי יכול להועיל במקרה כזה?

שלום, במקרה של אבחנה נכונה טיפול פסיכולוגי יעזור. גם צפרלקס מאוד עוזר במצבים של דיכאון. במצבים של הפרעת אישיות גבולית מצבים של דיכאון קצרים, מצב רוח לא יציב ויש נתיה להתנהגות אימפולסיבית...

בעלי נמצא בדכאון מזה 3 שבועות! האם זה פרק זמן קצר?

: האם יש אפשריות שחרדות ומחלות נפש עושים בעיות כמו כפל ראייה ?

לפעמים כן, אך ברוב המקרים- זה בעיה נוירולוגית...

שלום. אני מטופל בESTO 20 מ"ג ולאחרונה מנסה להגמל. הורדתי ל10 מ"ג למשך שבועיים ולאחר מכן לקחתי יום כן יום לא, גם כן בערך למשך שבועיים. כבר שבוע בערך לא נוטל כלל. אני סובל מתסמיני גמילה של זרמים בראש, כמו חשמל שעובר לי במוח ומוציא אותי מפוקוס כל כמה דקות. קצת עצבני ורגיש. האם תופעות אלו מסכנות אותי באיזשהו אופן? תוך כמה זמן אמורות התופעות הללו לחלוף? תודה רבה.

שלום, אני מקווה שכל שינוי טיפולי עשיתה בתאום עם רופא פסיכיאטר מטפל. כי רק לפי מצב קליני שלך אחרי בדיקה אפשר להתרשם מתמונה קלינית חדשה ולענות על שאלותך...

אני בן 30 וסובל ממיגרנות מילדות, לפני חודשים אחדים התחלתי לטפל בהתקפים באמצעות ריזלט בהצלחה חסרת תקדים עבורי. בתקופה האחורנה אני נמצא תחת לחץ רב שגורם לי לדיכאון, להתפרצויות זעם וכן למיגרנות, יש לציין שסבלתי בתקופות מסוימות בחיי מדיכאון ואף נטלתי רסיטל תקופה קצרה בלי תוצאות. כשהלחץ מגיע לשיאו בהתקף מיגרנה אני לוקח ריזלט ופרט לטיפול במיגרנה אני מרגיש טוב יותר בכל המובנים, הלחץ יורד, אני חש ברוגע ושלווה, הדיכאון מתחלף בשמחת חיים, ואני מתמלא אנרגיה ומרץ. רציתי לדעת האם ריזלט אמור לטפל גם בדיכאון ובלחץ והאם אפשר לקחת אותו גם כשאין התקף מיגרנה כטיפול מונע וכדי להרגיש טוב יותר ולהוריד את הלחץ? והאם יש כדור בעל מאפיינים דומים לריזלט שאפשר לקחת למטרה זו? אודה מאוד לתשובה.

שלום, אני מניח שעם ירידה בכאבי ראש מצב רוח משתפר. לכל תרופה יש אינדיקציה רפואית וגם תופעות לוואי. במקרה של סימני דיכאון תפני למרפאה לצורך איבחון ותקבלי טיפול לפי מצב הנפשי...

שלום אני בן 28 . עברתי מאפקסור 150 מ"ג לאיקסל 50 מ"ג , בצורה ישירה בגלל תופעות לוואי מהאפקסור, אני כבר שישה ימים עם האיקסל , אני חש תחושות של דאגנות יתר , מצבי רוח ועצבנות , האם זה בגלל ההתחלה שלי בטיפול או שזה לא אמור להיות לי ? יש לי ימים טובים יותר וימים מבאסים. זה כבר הכדור הרביעי שלי בניסוי וטעייה , ואני חושש שזה גם לא יעזור. אנא עזרו לי . האם זה חלק התופעות לוואי של ההתחלה בטיפול ?

שלום, יכול להיות שלא עבר מספיק זמן. בכל מקרה תשתף רופא מטפל ותקבל עזרה מקצועית לפי מצב נפשי.

איזה תופעות לוואי היו לך מאפקסור ?

איך אפשר להוריד במיון התרופה דקינט - אני מכורה לכמוית אדירות ביום מזה שנים. הטלפון שלי הוא 0505832422

פונים למרפאה ויחד עם רופא מטפל עוברים תהליך גמילה, כמובן עם יש אינדיקציה רפואית ומוטיבציה שלך...

מזה שנים אני לוקחת דקינט לאט לאט אני מעלה את המינון וכרגע עומדת על מספר גבוהה של דקינט. התרופה מבלבלת אותי ואני מרגישה בזמן שאני מדברת עם אנשים שיש לי פתאום נתק ואני לא זוכרת על מה רציתי לדבר. אנא אמור לי איך אפשר להוריד במינון

שלום, כדאי לעשות טיפול גמילה עם ירידה הדרגתית במינוני דקינט-רק בתאום עם רופא מטפל...

אני בן 29 סובל מאוסידי+אספרגר, חרדה ודכאון. בשנתיים האחרונות המצב החמיר מאוד. טיפול פסיכולוגי ב-CBT וכן תרופות מסוגים שונים כגון : רסיטל, ויאפקס, לוריבן, אנטומין, אינווגה, זיפרקס, גאודון לא עזרו. חלקם פשוט לא השפיעו כלל וחלקם גרמו לתופעות לוואי בלתי נסבלות, במיוחד עייפות קיצונית, שפוגעת קשות בתפקוד שלי, שגם ככה הוא לא הכי טוב. העייפות גם גורמת לי באופן מיידי להתגברות של חרדה ודכאון ככה שכל נסיון תרופתי הוא טראומה בשבילי. לאחרונה פניתי לפסיכולוגית חדשה שרוצה לטפל בי בשיטה אחרת, אבל רק עם ליווי תרופתי של פסיכיאטר. הפסיכיאטר החדש שפניתי אליו טוען שיש לו נסיון טוב עם סוליאן אצל סובלים מאספרגר שלא הסתדרו עם תרופות אחרות. הוא המליץ לי להתחיל עם התרופה הזאת כתרופה יחידה ללא SSRI. הוא אמר שיש סיכוי שלא יהיו תופעות לוואי (במינון 100 מ"ג). הוא גם טוען שאכן ללא טיפול תרופתי מסוכן להתחיל טיפול פסיכולוגי. אבל ממה שקראתי קצת באינטרנט אני רואה שסוליאן אינה שונה מתרופות אחרות נוגדות פסיכוזה וגם היא גורמת לעייפות ולשאר תופעות לוואי. בגלל כל זה יש לי פחד נוראי אפילו לחשוב על לקיחת סוליאן. שאלותיי : א) האם אכן יש סיכוי ממשי שסוליאן יעזור איפה שתרופות אחרות לא השפיעו ? ב) האם אכן יש סיכוי ממשי שלא יהיו תופעות לוואי ? ג) איזה פתרון לא תרופתי יכול לעזור לי ? אני יודע שקשה לענות על השאלות מבלי לבדוק אותי אבל אשמח לפחות לכיוון כללי.

שלום,אני מציע שתשאל את שאלות לרופא מטפל כחלוקי דעת בטיפולי או.סי.די יכולים להחמיר מצב של מטופל ...

1. האם ידוע (יש מחקרים) שאומגה 3 יכול לסייע ביצאה מדיכאון ו\או בעיות חרדה? 2. האם יש סכנה\השפעות שליליות בלקיחת אומגה 3? 3. האם מינון של 600 מ"ג X 3 הוא נכון\בעייתי (EPA 400 מ"ג 200 מ"ג DHA) ? (נערה בגיל 19 כ - 50 ק"ג)

שלום, אני מטפל במצבים של דיכאון קשה ולא משתמש אומגה 3 בטיפול. דיכאון כל עובר לפעמים גם בלי אומגה.

שלום רב, לפני כחודשיים התחלתי ליטול ציפרלס,ובהדרגה העלתי ל-15 מ"ג. כצפוי,חודש לאחר נטילת התרופה הרגשתי שינוי לטובה במצב הרוח... כחודש וחצי לאחת נטילת התרופה חשתי שוב פעם בנסיגה 'למצב' הקודם,כלומר שוב חזרו העצבנות והדכדוך. העלתי לפני כשבוע העלתי את הכדור ל-20 מ"ג. שאלתי היא כזו: האם אני מתמכרת לתרופה? האם זה אומר שאצטרך לעלות כל פעם במינון כדי להשיג את אותה התוצאה,או שמא הכדור לא עובד עלי טוב? דבר נוסף,הסיבת לנטילת הכדור היית ocd המלווה בדכאון קל,אני לא חשה שינוי משמעותי בocd האם עלי לחכות עוד? הרופאה כרגע בחו"ל ולכן אין לי אפשרות לפנות אליה,אשמח לתשובה זמנית,וסליחה על האורך:) (אגב,במקביל אני נוטל ריטלין 20 מ"ג)

שלום, כדאי לפנות למישהו שמכיר את מצב נפשי שלך לגבי טיפול בהמשך, בעיקר שיש לך טיפול נוסף בריטלין...

אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג או פסיכיאטר שמוסמך לטפל גם ב-NLP. האם "יש חיה כזאת", או שכל הנל"פ פרקטישיונרז הם מאמנים אישיים ללא הסמכה פורמלית בתחום בריאות הנפש? תודה ושבת נפלאה!

אישית ניסיתי את צביה שראל (פרטים בגוגל), פסיכולוגית, NLP, היפנוזה, פסיכולוגיה חיובית ובעיקר CBT. אבל דברי איתה. אישה נעימה, עניינית ורצינית.

שלום, לאחר תקופה ארוכה של סבל מחרדה כללית, כיום אני לוקח כשנה פבוקסיל 200 מ"ג ומוצא שיפור משמעותי בחיים שלי. עם זאת בחודשים האחרונים נכנס לדכאון של כמה ימים אחת לחודש אשר מלווה בשינה וניתוק טוטלי מאנשים. לכל אדם יש קשיים בחיים ובעבודה שצריך להתמודד איתם אבל לא מבין למה אני נכנס לדכאון מזה. האם יכול להיות מהתרופה ?

שלום,בטוח שלא מהתרופה, טיפול בדיכאון-זה לא רק כדור, זה גם שיחות, תעסוקה, שינוי ברגלי חיים. בכל מקרה תעדכן רופא מטפל -אולי יש מקום לטיפול נוסף...

אמי לא אובחנה מעולם פסיכיאטרית, פסיכולוגית שהייתה לאמא אמרה שהיא צריכה לקבל טיפול פסיכיאטרי. אמא שלי לא מודעת לבעיה שלה, לא מעוניינת לקבל טיפול. אנחנו (המשפחה) אובדי עצות. פנינו לרופא המשפחה שיעשה ביקור בית אך הוא לא מעוניין להגיע מאחר והיא לא רוצה שאף אחד יבדוק אותה. פנינו לעובדת סוציאלית שאמרה שתגיע בתנאי שאמא תסכים, וכשהיא התקשרה לאמא היא אמרה לא שהיא לא מוכנה שתגיע. פניתי למשרד לבריאות הנפש במחוז דרום אך הם טענו שמבלי חוו"ד של רופא משפחה ועו"ס לאניתן לקחתה לטיפול בכפייה. הבעיה שלה היא מאשימה את קרוביה בהאשמות דמיוניות (בלשון המעטה). יש לה דבקות לדברים האלו שקשה לתאר במילים... למשל: הלכה לעו"ד והוציאה בקשה לגירושין מאבי מאחר ו"אמרו לה" שיש לו "נשמה שחורה" וצריך להתגרש ממנו. עוד דוגמא: ניתקה כל קשר עם סבתא (אמה) בטענה שהיא "רוצה לשדך אותה לדוס" - ומהדבקות הזו היא לא מוכנה לראות צבע צהוב או זהב כי זה מזכיר לה את ירושלים וירושלים מזכירה לה דתיים ודתיים מזכיר לה את הדוס ש"סבתא רוצה להכיר לה" בדמיונות כמובן. ההפרעה הנפשית הזו נמשכת כבר שנים. גרמה לכל מכריה ומשפחתה לנתק כל קשר. גרמה לגירושין מאבי. גרם לצורך לטיפול פסיכולוגי של אחי. יש לי אחות קטנה בת 16 בבית שאני בטוחה שזקוקה לטיפול פסיכולוגי אך אני לא מעוניינת שזה יגיע למצב של טיפול נפשי. אני עובדת עצות ומוכנה לשלם ולשלם המון כדי שמישהו ייקח אותה גם בכפיה לטיפול. אני רוצה את האמא שהייתה לי.

שלום, בלי שיתוף פעולה של אימה אחרי שיכנועים לפנות לטיפול לא יעזור שום דבר. תפנו למרפאה ושהיא תספר על כל רגשות ובעיות שהיא עוברת. צריך איבחון לפני טיפול...

קראי תשובה קודמת...

למרות שכבר שאלתי... אבל מכיוון שלא קיבלתי תשובה בגלל שביקשתי ממך לענות על מיליון דברים... החלטתי לשאול את השאלה שוב... אני בת 23 ומגיל שמונה התחלתי לפגוע בעצמי פיזית - בהתחלה על ידי חתכים שטחיים שהלכו ונהיו יותר ויותר קשים ועמוקים שמצריכים תפרים... בגיל תשע עליתי על עץ שלושה פעמים והפלתי את עצמי מהעץ על מנת לשבור לעצמי את היד או את הרגל אז נחתתי על הרצפה ובום גבס... כמה שנים אחרי התחילו הכוויות בהתחלה עם סיגריה אחת - לכבות על הגוף - ואז עם המגהץ...וכו' ודרגות הכוויות עלתה ככל שטחי, דרגה ראשונה כוויה מדרגה שנייה...וכו' מחד גיסא יש בי חלק קטן שלא רוצה להפסיק כי זה ממש קשה לחיות בלי להצליח להרגיש דבר אפילו להרגיש שאתה חיי, וכשאין לך נחמה ודרך התמודדות עם הסבל הנפשי הכל כך גדול ולהילחם בעול הכבד... אני לא אוכל לעשות זאת בלי לחתוך... ומאידך זה כבר מעיק עלי הצורך להשקיע כל כך הרבה אנרגיות בהסתרת החתכים והטיפול הים יומי בהם - אני חותכת לפחות פעם ביום... ואחר כך יש את הרגשת העייפות והתשישות כתוצאה מאיבוד דם... וגם אם אני לא אחתוך אז אני אקבל בעיטה לפנים אחרי שאני אראה את כל הנזק שגרמתי לגוף המגעיל והטמא הזה שהוא לא שלי אבל אני חיה בתוכו... מאוד קשה לי לתפוס שיש אנשים שיכולים לחיות בלי לחתוך!! בשבילי זה אפשרי רק אם קושרים אותי למיטה ונותנים לי זריקת הרגעה וכדורים... כמו שהיה בבית חולים... וזה נוראי ממש וכל מה שחשבתי בזמן הזה אחרי שיעבדו השמונה שעות של קשירה שאני הולכת להשחיט את הגוף שלקחו ממני ללא רשותי ולהרוס אותו כליל, בלי רחמים ועד כמה שאוכל... אז הדרך הזאת לא עבדה להפך המצב נהפך ליותר גרוע... אחרי ששיחררו אותי ואז עוד שמונה שעות וכך חלילה... ניסיתי כבר מליון שיטות שכולן לא הניבו פרי... כמו: 1) לצייר על הגוף בצבע אדום 2) להחזיק קרח בידיים חשופות 3) לשמוע מוזיקה ולהתרכז בה ולנסות לזרום עם המוזיקה ולהחליף את הפלאשביקים - כשהם הסיבה למשל שאני רוצה לחתוך 4) לצייר כל מה שיוצא 5) לא להתבודד כדי שלא תהיה הזדמנות לחתוך 6) לכתוב את הדברים הקשים בלי צינזור ולא לקרוא את זה 7) לעשות מקלחת קרה - לא יותר מדי זמן כדי לא להגיע להיפותרמיה 8) לדבר עם מישהו שאתה סומך עליו עד שהדחף נעלם או לפחות פוחת 9) להחביא את הסכין במקום שקשה להשיג אותו כדי שיעבור זמן עד הבאתו כאשר בזמן הזה אפשר לעצור ולהגיע למצב מודע על הדחף אחרי פרק זמן של חשיבה ולא להגיב בדרך אימפולסיבית 10) לעשות מאמץ גופנית ועוד דברים שאני לא זוכרת... אבל כמובן כל זה לא עבד ואני עדיין לא מצליחה להפסיק למרות שאני רואה שאין ס"מ בגוף שלי בלי חתכים - הידיים הרגליים החזה הבטן הגב... חוץ מהפנים בכל מקום... תמיד שם בשביל להזכיר לי את כל הזוועות שעברתי בחיי... בלי זה אני מרגישה מתה רגשית לא מצליחה להרגיש כלום... זה דבר פיזי שנותן לגיטימציה לסבל הנפשי המאוד גדול כי דבר נפשי לא רואים אז בשביל לתפוס את הדבר הזה ואת גודלו הופכים אותו לכאב פיזי שהוא נסבל ורואים אותו על פני השטח מובן ומקובל יותר... אני לא יודעת איך להפסיק בכל טיפול עולים דברים מאוד קשים שמלווים אותי מטיפול לטיפול ועד עכשיו הדרך היחידה להישאר שפויה היא על ידי דבר לא שפוי והוא החתכים... אני רוצה להפסיק לפתוח לתקופה קצרה, כך אפשר להפסיק להרגיש את הכאבים בכל מקום, ושהמים במקלחת יצאו שקופים ולא אדומים למשך כמה דקות... ולהרגיש שאני בן אדם שוב ואפסיק להיות יצור שפוגע בעצמו... משוגעת... יעל תודה משאר איך עושים את זה? טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי לא מצליח כבר שנים לפתור את הבעיה גם כדורים שאני מקבלת - ויש הרבה כאלה - לא עוזרות בכלום כאילו שאני לא לוקחת אותן... מה מההתמכרות הזאת אי אפשר להיגמל? תיעץ לי בבקשה נמאס לי כבר תודה מראש יעל

שלום, טיפול דורש זמן וסבלנות וכמובן באתר לא ניתן לקבל החלטה נכונה לגבי שיטות. ברור שצריך להמשיך את מעמצים. תעדכני על סבל שלך מטפל ואני מניח שתקבלי עזרה מקצועית.

כחודשיים לאחר שהתחלתי בטיפול עם בונסרין העליתי המון במשקל כנראה עקב האטה מטבולית, משום שלא חוויתי תיאבון מוגבר. היום אני כארבעה חודשים ללא הבונסרין אך עדיין עם אותו משקל. יכול להיות שעדיין ישנה השפעה של הבונסרין על המשקל? תודה

שלום, לא חושב שהשפעה נמשכת. כנרא כדאי לחשוב על שינוי של חיים- יותר לעשות ספורט ודיאטה בנוסף לשיפור במצב רוח...

ושוב שלום.. רציתי לציין שדוד שלי עבר את כל סוגי ההתמכרויות האפשריות.. כדורים סמים ואלכהל.. בגלל זה אני קצת נאוד חושש שהיא תתחיל טיפול פסיכיאטרי..ולכן שאלתי על סמך מה שכתבתי הייתכן שזהו מצב שיחלופ עם הזמן וזה רק קשור להיריון ולתקופה קצרה שאחריו או שהמצב לא ישפר או שחלילה רק יחמיר ללא טיפול.. אני מודע לזאת שכל תשובה שתיתן היא השערה ללא איבחון וללא שיחה מעמיקה אם אישתי ושוב תודה וסליחה אם הגזמתי במס השאלות.. רוני

שלום, לפי תאור שאת כתבת רצוי בהחלט לעבור איבחון וטיפול הנכון כדי למנוע הידרדרות במצב הנפשי. בדרך כלל עם מוטיבציה להשתנות יש פוטנציאל גבוה להצלחה...

ושוב שלום מהבעל האובד.. רציתי לשאול אם לקיום יחסים יש קשר לשינוייים במצב הרוח [לרעה] מפני ששמתי לב אנו מקיימים יחסים רק אם המצב 'ורוד' והייתי אומר שלאחר הקיום למחרת או מחרתיים היא פשוט רבה איתי על שטות פשוט שטות מוחלטת וזה בא חידי ביטוי בריב מאוד חזק ואני פשוט נשאר בהלם מוחלט ושוב תודה רוני

בהחלט קיימת קשר בין מצב רוח ובין יחסי מין, אך כל זוג בונה את יחסים לפי רצונם ואינטרסים שלכם...

שלון רב .. אני ואישתי בני 34 הורים ל2 תינוקות מקסימים שהבכור בן שנה ו4 ח' והקטנה בת 4 ח'. במהלך ההיריון ה2 אישתי קצת הלכה 'לאיבוד ' שזה אומר עליות וירידות במצבי הרוח, הייתה אומרת שבא לה לצרוח [ללא סיבה] בכי [ללא מחשבות אובדניות או דומות] והמון עצבים.. !.. . הלכנו לפסיכיאטר שהוא המליץ על תרופה שאיני זוכר את שמה שהמנינון הוא כדור ביום הראשון , 2 בשני ו3 ביום ה3 וכך להמשיך בקביעות, שהדבר היחידי 'שיפריע' לנו זה שאלי התינוקת תצטרך גמילה בשוע ה1 לחייה.. ולטענתו אם לא תיקח את הכדור 'אתה תאבד את אישתך [נפשית] עניין הגמילה הפחיד אותנו והלכנו נגד הזרם ואישתי לא לקחה את הכדור ואני מצידי עשיתי הכל שיוקל לה מבחינת עזרה עידוד ויציאת משותפות החוצה לקניונים וכדומה... כעת המצב הוא שהקטנה כבר בת 4 ח' ולצערנו הפסיאטר צדק מפני שאישתי פשוט סובלת ממצבי רוח שעולים ויורדים , בשילוב של עצבים חזקים ללא סיבה פשוט רבה על שטויות ולא תמיד אני עומד בזה וזה נגמר במריבות ואחכ' הסבר מצדי לגבי 'הבנתה העקומה' ואז בכי וסליחה מצידה , הרבה פעמים היא אומרת שאם זה יימשך כך היא תשגע את הבעל והילדים... אנא עזרתך עצתך אציין ששעותהשינה שלה ביממה מסתכמות ב5\6 , לא בגלל שהיא לא רוצה או לאמצליחה [להיפך מ10 בלילה בכל הזדמנות שתשב לשנייה היא תרדם אפילו בישיבה] פשוט בית ו2 ילדים בלי זמן לשינה, אציין גם שאת הגדול 'שמנו היום בגן' גם על מנת להקל עליה וגם לטובת הילד.. [אציין גם שאישתי לא עבדה מעולם אז יוצא שרוב השבוע היא בביתנו] אנא נואשות עצתך בתודה מראש רוני

שלום, ברור לי שאתה מאוד דואג על אישתך ועל ילדכם. לפי שאתה מתאר כדאי שהיא תחזור למעקב וטיפול פסיכיאטרי בהקדם אפשרי לצורך איבחון ושיפור במצב הנפשי...

אני מוצא את עצמי כל הזמן קורא על בעיות ומחלות באינטרנט. אם לצורך הדוגמא כואבת לי הבטן ישר אני נכנ סןבדוק מה התסימנים אומרים ומזה נכנס ללחץ שמקשה עליי לישון ולא רגוע בכלל חושב על זה הרבה במשך היום, האם זה הפיכונדר? או בכלל מה זה?!

שלום, לא ניתן לאבחן בן אדם דרך אינטרנט. גם אתה לא יכול דרך גלישות באתרים להגיע לאבחנה נכונה. כדאי להגביל זמן ישיבה מול מחשב ולעשות דברים יותר בריאים כמו טיולים, ספורט וחו'.אם אתה לא תצליח לבד לצאת מתלות אינטרנטי כדאי לשקול עזרה פסיכולוגית...

שלום, בעקבות בעיות של חרדה הומלץ לי ע"י פסיכיאטר לקחת ציפרלקס. נאמר לי לקחת בשבוע הראשון רבע כדור (משקלי 44) אני רואה שיש סימון על הכדור של חצי, האם מותר לשבור לרבע? תודה

שלום, תחילה הדרגתית במינונים נמוכים של תרופה מורידה סיכונים לתופעות לוואי. יחד עם זאת אני תמיד מתחיל בחצי כדור. תדברי עם רופא מטפל על בעיה ובתאום איתו תמשיכי טיפול...

שלום אשמח לייעוץ כלשהו חוות דעת נוספת... אני לפניי שנתיים עברתי משבר בעקבות כשלון בלימודים.. בקיצור גילו לי הפרעה נפשית אישיותית ודיכאונית זה תמיד היה באופק בגלל כל מיני דברים שעברתי בחיים והתסכולים שפרקתי וכו.... בעיקרון אני נכה פיזית גם ואני מקבלת קצבת נכות( על רקע CP ובעית שמיעה)... עכשיו בעקבות דיבור עם הפסיכיאטרית שלי אנחנו חושבים לנסות לקבל 40 אחוז נפשי ואז לבקש סל שיקום ממשרד הבריאות להוסטל מתוגבר... אני פשוט יודעת שזה תהליך ארוך ולא בטוח בכלל או יודעת אם אקבל 40 אחוז נפשי כי המקרה שלי נחשב "קל" יחסית לאחרים... אני לא יודעת אם לנסות להתחיל בתהליך של קבלת אחוזי נכות נפשית...?? אני הייתי כבר בהוסטל של בעלי מוגבלויות פיזיות והיה קשה להיות שם כי גם לא ידעו איך להתמודד עם ההפרעה שלי, יש רעיון שאני אחזור לשם ואני אקבל פסיאטר או פסיכולוג ועוד שירותים שימומנו על ידי או על ידי ההורים (ההוסטל הזה מומן דרך הרווחה ויותר קל התהליך לחזור לשם יש שם מדריך חברתי לא מבריאות הנפש ויש שם הסעה לכל מקום עם רכב ההוסטל השאר זה מהכסף שלי)וזה יותר פשוט מאשר התהליך עם משרד הבריאות... אני פשוט מוטרדת מה לעשות בתקופה הזאת כי המצב בבית כבר בלתי נסבל ואמא שלי עוד מעט תתמוטט ועל מי יהיה לי להשען?... ואני לא מצליחה להתרכז בכלום...למרות ששוב ניסיתי לקחת כמה קורסים אקדמאיים אבל אין לי כוח לגשת למבחנים... בבקשה הגיד דעה או הכוונה הודה לך מאוד איילה

שלום, אני חושב שרצוי לגשת לוועד ולקבל אחוזים הדרושים ל''סל שיקום''. דיור ותעסוקה זו דברים טיפוליים מאוד חשובים-שגם מורידים את הלחץ נפשי...

פוטרתי לפני כ4 חודשים הייתי קצת בלחץ לפני וקצת אחרי כשבועיים שלשה לאחר מכן התחלתי לחוש תחושות מועקה באיזור הסרעפת עייפות וכעת תחושות מאד חזקות בראש של כאילו מסטול ולא יציב לחץ באיזור האוזניים ועוד תופעות מדאיגות רופא המשפחה מפנה לפסיכיאטר לי נשמע מוזר האם התחושות שהזכרתי מוכרות בתחום או שהרופא טועה ובגדול! אשמח לתשובה מהירה תודה

שלום, אני חושב שכדאי לשלול בעיה נפשית כמו דיכאון או חרדה דרך בדיקה פסיכיאטרית...

אני לאחר פגיעת ראש, אני נוטלת ליריקה בגלל כאבים בלתי נסבלים מאז הפגיעה. התחלתי לפני שבוע בהמלצת פסיכיאטר לקחת קסנאגיס להפגת מתחים. זה לא מועיל לגמרי. חברה המליצה לקחת נרבן שלא דורשים אישור רופא. האם הם באמת יועילו להרגעה והפגת מתח בלתי נסבך? האם השילוב של הכל ביחד-נרבן ליריקה קסנאגיס- הוא מסוכן ולא רצוי? כיצד עליי לפעול?

שלום, כדאי לעדכן רופא מטפל שלך על רצונך לקבל טיפול נוסף... לא ידוע לי על בעיות באינטראקציה בין תרופות שרשמת, אך בכל מקרה רצוי להוריד כמות של תרופות ולא לעלות.

שעה:14:57 בסה"כ אני כבר 3 חודשים במצב דכאון וחרדה מתוכם 3 שבועות עם לוסטרל 100 מ"ג שגם אתוקשה לי כי הוא גורם לי עצבנות בגוף. מסתייעת גם בקלונקס שגם לא ממש מרגיע ובלילות לא ישנה טוב ומזיעה. לפעמים אחה"צ וערב מרגישה יותר טוב אך בבקר זה קטסטרופה ופוחדת להשאר לבד. יש לי כבר רצון לסיים את הסבל. המשפחה סובלת מאד וגם אני מהסבל שלי ושלהם. חושבת גם מחשבות אובדניות. הרבה מנסים לעזור לי אך אף פעם לא היתה לי תקופה כל כך ארוכה של דכאון בפעמים האחרונות זה נפתר תוך שבוע שבועיים גג.ולא בעוצמה כזו.מה עוד ניתן לעשות?

שלום, כדאי לעדכן על החרפה במצבך הנפשי רופא מטפל-פסיכיאטר ולשקול שיחות בנוסף לטיפול תרופתי...

שלום ובוקר טוב, ברצוני לשאול אודות התרופה קלונקס, אני נמצאת בלחץ עצום בעבודה עקב ביקור מנהלת מאוד חשובה בעבודתי, הותקפתי בכאבי תופת בבית החזה, חוסר שינה, לחץ וחרדה, נידודי שינה מרובים. רופא המשפחה שלי המליץ לי באופן חד פעמי להשתמש בקלונקס עקב התופעות החמורן ועקב חוסר התפקוד בעבודה! המלצת הרופא היא לקחת חצי כדור מתוך כדור של 0.5 מ?ג כשזה קורה כעזרה ראשונה במשך 3 ימים. אני אכן מרגישה יותר טוב ומצליחה לתפקד וכן הכאבים בבית החזה ודפיקות הלב פחתו. שאלתי היא, האם אני עלולה להתמכר משימוש חד פעמי זה והאם במשך הזמן השפעת הכדור יורדת (בתוך שלושת ימי הטיפול)? 

שלום, אני מניח שקלונקס תקבלי לתקופה קצרה במינון נמוך-עקב כך לא חושב שתפתחי סימני התמכרות...

אני בת 23 ואני סובלת מדיכאון מגיל שש אחרי טראומה שעברתי... אני מאובחנת בדיכאון מג'ורי עמיד הפרעת אישיות גבולית פסיכו-אפיקטיב הפרעת אכילה וחרדה... כמו שאתה רואה אני ספר פסיכיאטריה מהלך... התאשפזתי כבר פעמיים במחלקה סגורה פעם לשנה ופעם לכמעט שנתיים... ואני ממש לא רוצה לחזור לשם כי יצאתי עם טראומה קשה מהמקום הזה... ניסו עלי את כל התרופות שיש כמעט במהלך השנים וכלום לא עזר אז עברתי טיפול חשמל שרק הגביר את המחשבות האובדניון והדיכאון... אני כבר אובדת עצות וממש נמאס לי להילחם אני רוצה כבר למות ולגמור עם כל הסבל הזה... כל היום אני נלחמת בעצמי לא לנסות בפעם החמישים ושתיים להתאבד אבל באמת שאין לי כוח יותר... אני מרגישה ממש בודדה ושאף אחד לא מבין אותי ולאף אחד לא אכפת ממני כך שאם אני אמות זה לא ישנה לאף אחד להפך זה יהיה טוב לכולם במיוחד לי... אני מקבלת תרופות גם לדיכאון וגם אנטי פסיכוטיות אבל כלום לא עוזר אני ממש מקרה אבוד אני עדיין שומעת קולות ומדי פעם יש לי הזיות והתקפי חרדה ואני ממש אבל ממש סובלת בדרגות שלא חשבתי שאפשר להגיע אליהן... אני בטיפול פסיכולוגי ובמעקב פסיכיאטרי כבר שנים... אני לא יודעת כבר מה לעשות... האם יש דרך חוץ מתרופות - שנראה לי שכולן פלצבו - כדי לשפר את המצב? האם ידוע על דרך טיפול מסויימת שאחוזי ההצלחה שלה גבוהים במצבים מורכבים כמו שלי כמו סוג של שיטת טיפול מסויימת? אני מוכנה לנסות הכל לפני שאני ארים ידיים סופית... כי זה נראה לי הדרך היחידה לסיים את הסבל שלי וזה מרגיש קרוב מתמיד... תודה מראש - יעל

ויש לי עוד בעיה שאולי תוכל לעזור לי בא... אני פוגעת בעצמי מגיל שמונה באופן מאוד קשה שהלך והחמיר עם השנים, על ידי חתכים שבפעמים רבות מצריכות תפרים... כוויות וכו'... אז שאלתי היא ככה אתה מכיר דרך שיכולה לעזור לי להפסיק? הכי הרבה שהצלחתי להחזיק מעמד ללא חתכים היה שבוע אחד באישפוז כי פשוט קשרו אותי למיטה במשך היום וסיממו אותי בתרופות וזריקות הרגעה... אני מצד אחד רוצה להפסיק אך מאידך זה מפחיד אותי מאוד כי זאת היא הדרך שלי להתמודד עם כל הכאב הנפשי הקשה מנשוא אז להפוך אותו לכאב פיזי זה יותר קל ורק ככה אני מצליחה להרגיש משהו - שאני חיה... סליחה על כל השאלות אבל אני באמת מיואשת מהמצב תודה מראש יעל

האם אפשר להחלים מפוסט טראומה מורכבת שנגרמה מהתעללות מינית קשה מצד בן משפחה בילדות - מגיל שלוש עד גיל שתים עשרה - או שאני אצטרך לסבול כל החיים שלי מפלאשביקים וכאבים... וכו' אודה לך על התשובה

שלוםיעל, אני מבין שיש לך מוטיבציה להשתנות. כדאי לחשוב על טיפול פסיכולוגי מתמשך בנוסף לטיפול תרופי. זה גם עוזר להתפטר מטראומות בילדות...

שלום. יש לי אח בן 20 שגר לבדו מגיל 17 מגיל קטן הוא תמיד היה מוזר תמיד לא היה מרוצה מכלום היה עושה פרצופים אם היו נוגעים בו הוא היה חייב להחזיר נגיעה או שהיו תקופות שאם היו נוגעים בו הוא היה שוטף ידיים היה שותה רק מכוסות שקופות בגיל 13 ההורים שלנו התגרשו והוא היה גם ככה ילד בעייתי אז הוא עבר לגור עם אבא שלנו והתחיל להכנס לדיכאונות מתי שאבא שלנו נהיה חולה במחלה קשה היה מטפל בו במסירות נפש.(חצי שנה) שאבא שלנו החלים הוא התחיל להסתגר בחדר היה שם על הפנים שלו בנדנה ודופק עם פטיש על האף שלו ככה במשך חצי שנה עד שההורים החליטו לקחת אותו להוסטל לקבל טיפול שמה הוחלט שיש לו הפרעת אישיות כיום הוא בן 21 כמעט מאוד מופנם סגור מאוד תוקפני לפעמים הולך עם קצת גם שממש קר בחוץ ורואים שקר לו הולך מכות מתלונן שכל העולם שונא אותו בקיצור מוזר הייתי שמחה לעזור לו רציתי לדעת לאן לפנות תודה מראש.

שלום,כדאי לפנות למרפאת בריאות הנפש דרך רופא משפחה לצורך איבחון פסיכולוגי וטיפול, כמובן בתאום איתו...

שלום דר אני נוטל 60 מג רסיטל נגד ocd ללא הטבה כבר 3חודשים האם אני יכול להעלות מינון ל80 מג רסיטל האם המינון לא מספיק בשבילי

שלום, מינון של 80 מ''ג ביום מאוד גבוה. כדאי לדבר עם רופא מטפל לגבי חוסר התקדמות בטיפול עם שאלע לגבי שינוי טיפולי. מיניח שיש לך גם טיפול CBT...

שלום, לאחר תקופה ארוכה עם רסיטל (שעזרה, אך הפסקתי בגלל תופעות הלוואי), ו-וולבוטרין XR (שעזרה קצת, אבל פחות מהרסיטל) התחלתי לקחת, בהמלצת פסיכיאטר, ויאפקס XR. אני עם התרופה הזו כבר שנה וחצי, אבל בגלל כמה תופעות לוואי שממש מפריעות לי הורדתי במינון בהדרגה בכוונה להפסיק. ממינון של 300 מ"ג הורדתי בהדרגה ל-75 מ"ג. כרגע אני רוצה לנסות להפסיק עם התרופות בכלל או לעבור שוב לוולבוטרין (שהכי פחות הפריע לי מבחינת תופעות לוואי). כמו שוודאי ידוע לכם, יש בעיה רצינית עם גמילה מויאפקס XR , ואני חווה את זה אפילו כשאני מאחרת במספר שעות בנטילת התרופה. אם הייתי יודעת לאיזו תחושה נוראית זה יכול לגרום, לא הייתי מתחילה לקחת את התרופה הזאת לעולם. אין מינון נמוך יותר מ-75 מ"ג (ב-XR) כדי להוריד בהדרגה ולכן יש לי מס' שאלות - האם ניתן להשתמש בויאפקס הרגיל (לא XR) במינון של 37.5 מ"ג לצורך הדרגה בהורדת המינון עד כדי הפסקה? כשעברתי מוולבוטרין לויאפקס XR, אם אני זוכרת נכון, המעבר התבצע במכה - מוולבוטרין 150 מ"ג עברתי לויאפקס 75 מ"ג - האםבאופן עקרוני המעבר בכיוון ההפוך נעשה בצורה זהה ובאותם יחסים? האם הוולבוטרין צפוי להקל על תופעות הגמילה מויאפקס? אם לא, אילו תרופות דומות עשויות לטשטש את תופעות הגמילה? תודה רבה.

שלום נ, על איזה תופעות לוואי כל כך נוראיות את מדברת? התחלתי ממש עכשיו לקחת ויאפקס XR75 ומה שכתבת כאן קצת מלחיץ אותי.. אשמח אם תעני לי.

מאוד הייתי רוצה לדעת איזה תופעות לוואי יש לך עם ויאפקס וגם איזה תופעות גמילה יש לך ברגע שאתה מפסיקה לקחת. לקחתי בעבר ויאפקס, גם במינון של 300 מ"ג והפסקתי בהדרגה ע"י הקטנת המינון. סבלתי מתופעות שונות בזמן נטילה וגם בזמן הפסקה, אבל איני בטוח אם התופעות הגיעו מהתרופה או מהחרדה שלי. לכן חשוב לי לדעת איזה תופעות יש לך שאוכל להשוות אלי.

זה לא צריך להלחיץ אותך - יכול להיות שלך לא יהיו תגובות כמו שלי היו. אני מתכוונת בעיקר למה שקורה אם שוכחים לקחת כדור, או אפילו אם מתעכבים כמה שעות בנטילת הכדור. כשזה קרה לי בפעם הראשונה קראתי על התרופה הזאת והבנתי שהיא אחת התרופות שקשה ביותר להפסיק לקחת.ומאז אין לי ספק בכך שזה נכון, לפחות עבורי. מצד שני, יצא לי לראות שיש אנשים שכותבים בפורמים שאצלם זה "סחרחורות והרגשת ריחוף" - זה נסבל לגמרי בעיני. קשה לי להגדיר מה שזה עושה לי - אבל כששכחתי לקחת כדור זה הפחיד אותי עד כדי כך שאני ממש מפחדת להפסיק עכשיו, כי אני לא רוצה לחוות את זה שוב. הגוף מגיב כאילו כמו ללחץ ופחד נוראי - בלי סיבה - הלב דופק מהר, קשה לנשום וכו', ומתוך שינה המצב הפיזי הזה גרם לי לסיוטים נוראיים, לא כמו חלומות רגילים אלא משהו מפחיד שאי אפשר להגדיר... זה נשמע מוזר, אני לא יודעת להסביר אבל זה ממש נורא. אם הייתי יודעת, לא הייתי מתחילה לקחת את הכדורים האלה. עכשיו אני בתהליכים להפסיק. באופן כללי, אני מרגישה שהם עושים לי דברים מוזרים בראש ביום-יום (דברים שלא הרגשתי עם התרופות האחרות שלקחתי) אבל ממה שקראתי יש גם הרבה אנשים שזה עוזר להם. בהצלחה..

שלום, אין תרופות בלי תופעות לוואי וגם בשלב של שינוי מינון או עברב לטיפול אחר מכל מיני סיבות כדאי לתאם זה רק עם רופא מטפל...

יש לי חרדה בעוצמה נמוכה פעם היא הייתה יותר חזקה עכשיו פחות אני עכשיו הרבה בבית אז אני סובל ממצב רוח ירוד לפעמיים יש לי מחשבות שבאות לבד בי שאני ירצה לחשוב עליהם שאני הולך למות או שנימאס לי מכל התקופה הזאת ובלי למות בעצם אני מרגיש טוב ולא באלי למות אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה יש לי פחד מהתאבדות פעם היה יותר חזק עכשיו זה ניחלש עכשיו הרופא הביא לי פבוקסיל 50 גרם אז הוא אמר לקחת חצי כדור אבל בעצם הכדור הזה לא יכול להחתך אז לקחת אחד מלא?

לפנות לרופא מטפל וכל מינון תלוי ממצב הנפשי ולא ניתן דרך אתר להגיד איזה מינון אתה צריך לקבל...

שלום, התחלתי לצאת לפני כשבועיים עם מישהי בסביבות גיל 30. היא ספרה לי בימים האחרונים שהיא אובחנה לפני כ-10 שנים כחולת מניה-דפרסיה ומאז לוקחת כדורים. בהתחלה היא לקחה כדורים נוגדי דכאון בלבד אבל לאחר כמה שנים הוסיפו לה גם כדורים מייצבים. הבחורה מאד מוצאת חן בעיני ורציתי לדעת מה זה אומר לחיות עם מישהי החולה במחלה הזאת ומה זה אומר על משפחה בעתיד. אשמח כל מידע בנושא. תודה.

שלום, אני משתדל לא לדון על מחלה של מישהו אחרי גבה. אתה יכול למצוע כל הפרטים על מחלה ועל תחזית טיפולית דרך אתרי גווגל...

הבן שלי בן 12 וחצי התחיל להשתמש בכדור של 2 וחצי מ"ג האם תרופה זו יכולה להחמיר עם מצבו? אני מודאגת כי הוא החל להראות סימנים של נטיה לפגיעה אישית. וסיכון לעצמו. ואינני רוצה שבעתיד מצבו יחמיר.

שלום, אני לא מכיר תרופה זאת. אך אם את מודאגת תעדכני רופא מטפל שלו על סימנים נוספים.

שלום, אני בת 45 לוקחת שני כדורי ויפאקס 37.5 ביום. בעלי לוקח ציפרלקס. אתמול הייתי קצת עצבנית והחלטתי לקחת בנוסף לכדורים שלי כדור ציפרלקס. האם זה מסוכן ? האם יכול להועיל ? תודה.

שלום, סביר להניח מפעם אחד לא יקרה משהו, אך על תעשי זאת בעתיד. ציפרלקס זה לא טיפול SOS . במקרה שמצב נפשי שלך מתדרדר ואת זקוקה במשהו תדברי עם רופא מטפל...