פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

רציתי לשאול אם מחשבות פולשניות כמו פחד לחשוב דברים רעים בראש כאשר יש פסיקולציות וירידה בריכוז מצריכים בירור נוירולוגי בשביל לשלול גידול למשל או שמדובר בתסמינים קלאסיים של או.סי.די

שלום, ברוב המקרים זה לא זה ולא זה. אף אם מצב מתמשך ובלתי נסבל-כדאי לפנות לרופא מטפל ובהחלט לעבור בירור...

אז מה זה כן בדרך כלל

אני לקח כ4 חודשים סימבלאתה 60 מ"ג פעם ביום בבוקר. בימים האחרונים אני סובל מבחילות חזקות, ולפעמים גם דופק מהיר.(בערך דופק של 90) האם יכול להיות שיש תופעות לוואי גם אחרי 4 חודשים של טיפול בסימבלאתה? ראוי לציין שהתופעות לוואי שהיו לי מהסימבלתא בהתחלה היו פיהוקים רבים והזעה שעברו תוך כדיי הטיפול. תודה

בדרך כלל תופעות לוואי, כולל בחילות מופיעות בתחילת טיפול, אולי יש סיבה אחרת. בכל אופן במקרה שמצב בלתי נסבל תפני לרופא מטפל-אולי יש מקום לירידת מינון...

שלום ובוקר טוב מזה שנתיים סובלת מהתקפות פאניקה (אף ההרגשה שזה לא התקפה אלא מצב תמידי ) טופלתי באסטו כשנה - ללא שיפור במינון הכי נמוך לאחר מכן בציפרולקס - ללא שיפור עכשיו ב אקסל - בכלל ללא שיפור אלא התחיל להופיע רעד בכל הגוף ותחושה של סחרחורת .זה מאוד ומאוד מפריע לתיפקוד יום יומי. יש לי ילדה קטנה ואני פשוט לא יודעת מה לעשות ואיך לטפל בבעיה . אולי לפנות לרופא אחר אולי קיימים תרופות שמורידים את הרעד ועייפות בלתי נסבלת ? תודה רבה

שלום, כדאי לשקול טיפול שיחתי בנוסף לשינוי תרופתי... וכמובן תתעדכני את רופא מטפל על חוסר התקדמות במצבך.

שלום לך, יוצא מצב שאני עושה פיפי כל חצי שעה בערך. לאיזה בעיה נפשית זה יכול להיות מקושר? כי בפירוש אין לי בעיה רפואית בקשר לזה

שלום, יש הרבה סיבות למצבים האלה ,חשוב לפנות לרופא משפחה ולשקול בירור גופני, בעיקר של מערכת דרכי שתן ופרוסטטה, ורק אחר כך לחשוב על חרדות או בעיות נפשיות אחרות...

שלום ד"ר, אני סובלת מכאבי ראש כבר כמה שנים. זה בא בהתקפים. תחושה של לחץ בעיקר בעורף וצוואר. יחד עם זו יש התקפים עם סחרחורת, בחילה, אי יציבות, תחושת טישטוש. יש לציין שאני סובלת מעקמת מילדות. ברגע שאני חשה התקף של סחרחורת, יש בחילה, צמרמורת, ירידה במצב רוח ומן הסתם זה מכניס לדאגה ולתחושה ממש לא נעימה. רופאת משפחה רשמה לי קפסולות מודאל?... קראתי בעלון שזה הכן לסחרחורות, אך יחד עם זו למצבים פסיכוטיים...זה קצת מעלה חשש. מהו הקשר? היא אמרה לי לקחת כדור 50 מ"ג כאשר אני מרגישה התקף כזה. יחד עם זו היא שלחה אותי לבצע דופלר עורקי צוואר. רציתי לשאול האם אני באמת צריכה לקחת את הכדור הזה או עדיף להמנע? אני בת 29, בריאה בדרך כלל. אין לי טיפול תרופתי קבוע. תודה על תשובתך

שלום, במינונים קטנים תרופה בהחלט עוזרת נגד סחרחורת. חשוב שאת תרגישי טוב. כמובן כדאי להשלים בירור נוירולוגי...

שלום ותודה רבה על תגובתך. קצת מרגיע. ומה הם מינונים קטנים? היא רשמה לי קפסולות 50 מ"ג. אז איך אפשר לקחת?

שלום ד"ר רודרמן, מדובר בילד בן 5 הגננת חושבת שיש הפרעות רגשיות, אבחון אצל קלינאית רמז באופן חד משמעי לpdd אבחון של פסיכולוג קבע adhd+dcd , פסיכולוגית של הגן אומרת שיש הפרעות רגשיות. עכשיו מעוניינים לקחת אותו לפסיכיאטר שאולי יוכל לומר לנו מה לא בסדר ואיך מתקדמים הלאה. אנא המלצתך לפסיכיאטר ילדים הכי טוב בארץ. באופן פרטי שלא יהיה תלוי באף אחד.

שלום, אני פסיכיאטר של מבוגרים. אתם יכולים דרך אינטרנט או דפי זהב לחפש-בטוח שתמצאו מישהו טוב.

שלום, אני חווה בזמן האחרון הרגשה נורא מוזרה- אני מרגישה שאיבדתי את ה"אני" שלי, אני אדישה לעולם ולאנשים שקרובים לי, שכבר אני לא מרגישה שקרובים לי. זה מלווה עם כאבי בטן עזים. לקראת ערב זה מתעצם וזה מגיע לרמות של דיכאון נוראי יש לי ברקע התנסות בכמות קטנה של LSD לפני כחצי שנה, שמאז קשה לי לראות את העולם כפי שהיה, חשיש פה ושם, תקופה ארוכה של חרדות, ודיכאון בא וחולף כבר כמה שנים.

שלום, כדאי להפסיק סמים ולפנות לאיבחון וטיפול פסיכולוגי- אם יש לך מוטיבציה להשתנות...

שלום.אני בן 43 תמיד עסקתי בספורט והייתי בריא גופנית ונפשית.לפני כ13 שנים התגלו אצלי הפרעות קצב לב על חדריות,כלומר לא מסכנות חיים אבל לא נעימות.עם השנים ההפרעות החמירו והיו לי כ7 פרפורים ולפני 5 שנים עברתי אבלציה שעזרה חלקית.מזה כחודשיים התחלתי ריתמקס 2 כפול 300מג.הבעיה שכנראה מעייפות נפשית מהתמודדות עם החרדות לאורך השנים ואולי אף כתופעות לוואי מהתרופה אני בחרדות קשות.אין לי תאבון וכבר ירדתי כ8קג,לחץ בחזה והבטן מכווצת ,קשה לי להרדם,קר לי בקצוות,מחשבות קודרות שמשהו לא בסדר איתי.בקיצור איכות החיים שלי ירודה מאוד.מה אפשר לעשות?

שלום, אתה מתאר מצב דיכאוני. הייתי ממליץ לפנות לרופא מטפל או לפסיכיאטר לעבור בירור ואיבחון...

לכבוד הד"ר בבדיקה של קארבאמאזפין יצא רמה בדם של 7.05 חלק מהרופאים אמרו לי פעם שמספיק 6 ומעלה וחלק אמרו לי 8 ומעלה מה ההבדל בין רמה בדם 6 ומעלה לרמה בדם 8 ומעלה

שלום, חשוב משאומר רופא מטפל ומצב קליני...

שלום אני צריכה לקבל טיפול ECT ורציתי לברר אם באמת אין בתי חולים בארץ שעושים את זה ללא אישפוז? לפני 7 שנים בערך קיבלתי את הטיפול בתל השומר במיסגרת אישפוז כיום אני צריכה לשוב לטיפול אולם אינני זקוקה לאישפוז כמו כן עברנו לגור באיזור ירושלים ונודע לי שכאן יש את בית החולים הדסה עין כרם שנותן את הטיפול אולם לא הצלחתי לקבל תשובה אם זה באישפוז או לא אשמח אם אוכל לקבל תשובה ברורה בנושא יום טוב חנית

שלום, אשפוז וגם טיפול בחשמל תלוים ממצב נפשי וצריך לתאם רק עם רופא מטפל...

בעלי הוא אגרופוב.התחיל לקחת כדורים לפני 3 שנים.במשך שנה-לקח פלוטין ומאז ועד היום הוא עבר לפריזמה.לפני כשבועיים התחילו לו התקפי חרדה. רופאת המשפחה המליצה לו לקחת בנוסף לפריזמה גם קלונקס 0.5 מ"ג רק לכשיגיע התקף.כשישבנו יחד באינטרנט לקרוא על תופעות הלוואי של הקלונקס הפכנו למודאגים והיחסים שלנו עלו על שירטון. שכן במשך כשבועיים-בכל התקף הוא לוקח קלונקס להרגע. השאלה היא 1.האם ניתן לעבוד על ההתקפים הללו באמצעות ספרי הדרכה או באמצעות טיפול פסיכיאטרי? ובכך,להימנע מהתמכרות לכדור נוסף? 2.במידה והתשובה היא כן, האם ניתן דרך קריאה/טיפול גם להיגמל המכדור היומיומי שהוא נוטל? אודה לתשובתך

קלונקס נותנים לתקופה מוגבלת. חשוב בהחלט טיפול שיחתי בנוסף לטיפול תרופתי וכמובן לדעת לזהות את התקף מראש ולהמנע מהחרפה...

שלום רב, בעלי ואני מגדלים ילד בן 2 ומצפים לילדה עוד חודש. בעלי חונך בפינוק רב, לדעתי ללא גבולות, דבר שלדעתי גורם לו כיום לראות את החיים קשים, לעייפות מכל מאמץ שגרתי, לדרישת תשומת לב בכמות בלתי תואמת ליכולות שלי, לתלונות רבות ובלתי פוסקות על כאבים ועל קשיים, לחוסר אנרגיה לעבוד ולהתפרנס, לעצבנות ברמה שלא הכרתי ולאיבוד שליטה על פיו בזמן התקפת עצבים. הוא כיום מכור לחשיש כי זה מרגיע אותו ובאמת זה הועיל קצת לזוגיות, אבל זה לא פותר את כל הבעיות וגם יוצר בעייה אחרת של ההתמכרות לסם. לפעמים עדיין מאבד שליטה על פיו בעת כעס ואומר דברים קשים מאוד שגורמים לאהבה שלי אליו להעלם אט אט. למשל - ארור היום שהכרתי אותך, החיים שלי נדפקו כשהכרתי אותך, למה עשיתי את הטעות הזו של להתחתן ולהביא איתך ילדים, אני לא מבין למה אני איתך, אני לא סובל אותך, למה לא הקשבתי לאמא שלי, אני מבין למה לא התחתנת עד שהכרת אותי, אני פראייר שלא שמתי לב שניצלת אותי וכו'. הוא גם לא רוצה ללכת לייעוץ זוגי. בבקשה תייעץ לי מה ניתן לעשות ??? אני כבר מותשת ממנו וכמעט שאין לי כוחות להתמודד איתו יותר. תודה רבה מראש, ניקיטה

שלום, במקרה שלא ניתן להציל יחסים אנשים נפרדים לפעמים...

שלום, אמי בת 70 מוגדרת כחולה בסכיזופרניה פרנואידית, שוחררה מבי"ח פסיכיאטרי לפני כשבועיים במצב גופני לא טוב, אחרי שניסו להתאים לה כ-4 סוגי כדורים. לפני כשבוע אושפזה במחלקה פנימית לאחר שלא יכלה לעמוד על הרגליים. הסתבר שהכדורים החדשים גרמו למחסור בנתרן. היא שוחררה אחרי כ- 4ימים עם מרשם חזרה ל"זיפרקסה" (אותו קיבלה קודם לכל הסוגים, אך כנראה הפסיק להשפיע) והוחזרה לביה"ח הפסיכיאטרי אך גם מכאן שוחררה ע"י הרופא התורן. בסוף השבוע האחרון חזרו כל מחשבות השווא בגינן אושפזה מלכתחילה...כעת היא שייכת שוב ל"אשפוז יום" ולא למחלקה שם טופלה באימון על ידי הרופא הבכיר. כרגע היא מסרבת בכלל ללכת להמשך טיפול בביה"ח הפסיכיאטרי ומצבה הולך ומתדרדר. הכי רצוי למשפחה שהיא תמשיך לקבל טיפול ע"י הרופא המחלקה ולא ע"י הרופא מ"אשפוז היום", על מנת שיתאים לה תרופה שתעבוד על המחלה אך תשאיר אותה במצב גופני סביר אך מבלי שתתאשפז. איך אפשר לעזור לה במהירות לפני שהמצב ילך ויתדרדר שוב... אודה לייעוצך, הבת המודאגת

עד שאין סקנה ממשית לעצמה או לסביבתה-רק לכנע אותה לשתף פעולה ולפנות לרופא מטפל...

שלום, אני נוטלת אסטו 10 מ"ג, במשך שנה וחצי, ואין ספק שזה עושה את העבודה, אבל אני מרגישה שזו לא הדרך הנכונה לטפל בבעיה. דיברתי עם הפסיכיאטרית שלי והיא ממש שיכנעה אותי לא להפסיק בטענה שאם ארצה לחזור אצטרך אולי לקחת מינון יותר גבוה. שאלותיי, אם אני מחליטה להפסיק, האם הדרך הנכונה היא באמת להוריד כל שבוע כדור, ושאלה שניה, למה עלי לצפות כשאני מפסיקה את הטיפול. האם עלי לחשוש מהפסקת הטיפול?? תודה מראש ושבוע טוב

שלום, כל שינוי טיפולי רצוי לעשות רק בתאום ותחת מעקב של רופא מטפל...

ד"ר רודרמן שלום, אני בת 39, אמא לשני ילדים קטנים ועובדת במשרה מלאה. יש לי היסטוריה של הפרעות אכילה (בולמיה), שכיום מאד מתונות. בחודשים האחרונים אני חווה עצבנות גדולה בעיקר בסופי השבוע ולעיתים גם אחר הצהריים. הפסיכולוגית שאני מטופלת אצלה המליצה לי לבדוק אפשרות לקחת ציפרלקס לתקופה. אני מאד מתלבטת כיון שאני לא חווה כמעט בכלל תחושות דכאון או חרדה, מתפקדת בצורה מלאה ובעצם די "נורמלית". מצד שני, אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים "על הקצה" בנוכחות הילדים. החוויה היא בעיקר עצבים וחוסר שליטה עקב כך. שאלתי, האם מתאים לי בכלל ציפרלקס? או שעליי להתמודד בפסיכותרפיה ולא לערב כימיקלים? האם עליי לחשוש מהגברת התיאבון, בעיקר כיון שיש לי היסטוריה של בולמוסי אכילה קשים? תודה על תשובתך, קיטי

שלום,רק פסיכיאטר אחרי בדיקה יקבע מה מתאים לך בטיפול לפי מב נפשי...

אני משתמש באפקסור 150 מ"ג , קשה לי לגמור בסקס ולאחר מכן רק לאחר מאמץ מרובה,(כשאני בבית מאונן יש לי גם שפיכה יותץר מהירה אבל לא כמו בזמן הסקס) אני חייב לציין שלא תמיד זה קרה לי . האם זה קשור לדעתכם בתרופה? האם איקסל עם פחות תופעות לוואי?

שלום, לפעמים יש שינוים בזמן של סיום של מגע מינית. לגבי איקסל לא חושב שיש הבדל משמעותי...

רציתי לדעת מדוע הפסיכיאטרים נותנים אביליפיי שיש לזה תופעות כול כך קשות כמו תנועות בלתי רצוניות שקורות לי? שאלה שנייה מה אני אמורה לעשות בנידון ד"ר לגבי התנועות הבלתי רצוניות? אנא תחזיר לי תשובה בהקדם זה דחוףףףףףףף!!!!!!!!!!!

כל טיפול תרופתי ואינדיקציה לשינוי רק בתאום עם רופא מטפל...

שלום אני סובלת מהפרעת חרדה קשה ומאגורפוביה שממש מקשה עלי לצאת ,אני עדיין לא ממש תקועה בבית אבל ממש יוצאת מעט. אני מטופלת את פסיכולוג זמן רב ואחרי ניסיונות לא טובים אצל פסיכיארטים אני אתחיל עם מישהו חדש שהמליצו לי עליו בעוד כחודש(מה לעשות ככה זה התורים) בכל אופן אני רוצה לדעת מה ההבדל בין טיפול אצל פסיכולוג שמלמד אותי נשימות ואנחנו קובעים משימות יציאה מהקל לקשה ובין טיפול CBT אצל מטפלים ברשומים באיט"ה ? זה לא אותו דבר ? מה הם עושים שונה ממטפלים שעושים שימוש בגישה ההנתהגותית -קוגניטיבית אבל לא נכללים שם ? שמעתי שהטיפול אצלם הוא קצר יחסית ולא ממשיכים איתם לאורך זמן כמו אצל פסיכולוג אחר אז מה ההבדל?

שלום,אני לא מבצע טיפולים כאלה שם, אז כדא לשאל ישר במקום לגבי הבדלים...

שלום,הפסיכיאטר נתן הנחייה להחליף הכדורים מלוסטרל לציפרמיל. אחרי 3ימים של חצי כדור לוסטרל צריך הפסקה או עשר לקחת ציפרמיל חצי כדור

לום, שינוי תרופתי תלוי ממצב נפי ועקב כך לוח של החלפת טיפול צריך לתאם עם רופא מטפל...

שלום, כבר מילדותי אני סובלת מדימוי עצמי נמוך, רגישות יתר ל"מה חושבים עליי" וקושי בניהול זמנים ובקבלת החלטות. במשך שנים שכנעתי את עצמי שהקשיים הללו ברי התמודדות ואינם פוגעים בתפקוד היומיומי שלי במידה ניכרת. אולם ככל שהזמן עובר, גדלה אצלי המודעות לכמות האנרגיה שההתנהלות הרוטינית גוזלת ממני וההבנה שבמצטבר- אלו הם הדברים שעוצרים את התפתחותי האישית והמקצועית. לפני מס' שנים, נעזרתי בפסיכולוג קוג'-התנהגותי ולאחר מס' חודשי טיפול ללא תחושת התקדמות, בחרתי לסיימו. היום, שניה לפני גיל 30 ודקה אחרי שנואשתי מהאפשרות שבעיותיי יפתרו בעזרת מודעות עצמית ורצון טוב, אני שוקלת לפנות לטיפול משולב טיפול תרופתי. הדבר העיקרי שעוצר בעדי הוא החשש מפני תופעות הלוואי האפשריות ובפרט- השמנה. קראתי בפורומים השונים לא מעט עדויות של אנשים שטוענים שעלו עשרות קילוגרמים בעקבות השימוש בתרופות ממשפחת הSSRI, ושגם במקרים בהם הופסק השימוש בהן- חילוף החומרים לא חזר לעצמו. אז נכון, אין ספק שיש לי הרבה מה להרוויח מטיפול תרופתי ובפרט- יכולת להתמודד טוב יותר עם הזולת ועם הביקורת העצמית שלי. האירוניה היא שמאותן הבחינות בדיוק- יש לי גם הרבה מה להפסיד, אם הטיפול התרופתי יביא עמו תופעות לוואי אסתטיות. לשמחתי, משקל עודף לא נמנה עד כה על רשימת הבעיות שלי ואין לי שום רצון שיתווסף לאוסף. אני מניחה שיש אנשים שיטענו שעליה של עשרות קילוגרמים אינה מצב שכיח ושתוספת של כמה ק"ג למשקל היא מחיר ששווה לשלם תמורת חוסן נפשי. ובכל זאת, קשה להתעלם מכך שהמראה החיצוני משחק תפקיד בדימוי העצמי של רובנו ומשפיע גם על האופן שבו אנו נתפסים ע"י הסביבה. מה שאנשי המקצוע שוכחים לפעמים, זה שעבור אדם כמוני, שמגיע לטיפול מתוך רצון להתמודד עם דימוי עצמי נמוך- גם לעליה של 5 ק"ג יש משקל גדול (יצא לי משחק מילים). את הודעתי זו פרסמתי במס' פורומי תמיכה נוספים והומלץ לי לברר מול רופא פסיכיאטר מהן התרופות שסטטיסטית נחשבות לכאלו שאינן מגבירות תיאבון או פוגעות בחילוף החומרים. ברור לי שהיעוץ בפורום אינו בא להוות תחליף ליעוץ רפואי פרטני, אך חשוב לי להגיע לטיפול כשאני יודעת לאן לכוון.אשמח לעזרתכם. תודה מראש וסופ"ש קליל.

שלום, אין תרופות בלי תופעות לוואי. חשוב להבין שדיכאון או חרדות גורמות לפעמים יותר סבל מאשר עליה במשקל... גם אפשר להוריד משקל בעזרת דיאטות או פעילויות ספורטיביות... אני מניח שטיפול ניתן עקב מצב הנפשי. כדאי לדבר עם רופא מטפל על דאגות שלך ואני מניח שאת תקבלי עזרה יעילה...

שלום אני מטופל מזה כ-4 שנים בתרופה פלוטין במינון של 60 מ"ג לדיכאון, חרדה וOCD, ואחרי התייעצות עם הפסיכיאטרית היא הגיעה למסקנה שהתרופה כבר לא אפקטיבית(הרבה מצבי רוח לא טובים תקופה ארוכה, המון חרדות) והמליצה לעבור לויפקס XR. היא אמרה להתחיל במינון 75 מ"ג, ואחרי ארבעה ימים כבר לעלות ל150 מ"ג. רציתי לדעת אם זה לא מוגזם מדי לעלות את המינון כל כך מהר?(תוך ארבעה ימים) את ההדרגתיות עם הפלוטין כבר עשיתי כמו שהיא אמרה - 60 מ"ג 4 ימים, 40 מ"ג ימים, 20 מ"ג 4 ימים ואז להפסיק(יום למחורת להתחיל עם הויפאקס 75)

שלום, אימון לרופא ובהצלחת טיפול מעלים סיכוים על החלמה...האם את לא בטוחה בהמלצתו-תשאלי עוד פעם... עלית מינון קשורה גם למצב קליני של בן אדם...

מלפני שלוש שנים התחילה לי נשירה חזקה אשר גרמה לי לבעיה בדימויי העצמי .. התחלתי להרגיש שחסר לי משהו והלימודים שלי נפגעו כאשר כל פעם שאני מנסה ללמוד מחשבה שאני"לא יכול" מערפלת לי את הדברים ובכך אני לא מצליח להתרכז פשוט מאוד בגלל המחשבה הזאת אני לא יודע מה לעשות אני מרגיש שאני לא ממש את עצמי למרות שהייתי מצטיין ועכשיו המחשבה הזאת פשוט מאוד הורגת אותי נפשית

שלום, כדאי לשתף קרובי משפחה בחששות שלך ואולי לפנות לאיש מקצוע ולשקול טיפול שיחתי...

קשה לשתף קרובי משפחה במיוחד שהם זוכרים אותך כגאון ומחזיקים ממך כמו במצב שלי לכן אין לי עם מי לדבר וזה נהיה יותר גרוע

שלום, אני מטופלת מזה 7 שנים בכדורים נגד דיכאון. התחלתי לקבל פקסט כשנכנסתי לצבא עקב ההתנתקות מהבית.. ומאז לא הסתכלתי אחורה. לאחרונה התחילו לי התקפי פאניקה/ לחץ ופניתי לפסיכיאטרי. בתקופה זו הייתי מטופלת בויאפקס xr 150. ההמלצה של הפסיכיאטר הייתה להעלות מינון ל-225 למשך חודש, וכך עשיתי. לאחר חודש כאשר ראיתי שהבעיה חוזרת על עצמה, חזרתי לפסיכיאטר והוא החליף את הויאפקס ב-מירו. לאחר נטילת כדור אחד של מירו, הבנתי שאני לא אסתדר עם הכדור (סחרחורות, חוסר קורדינציה, אפתיות, קפיצות בראיה). הלכתי לפסיכיאטר במטרה לפתור הבעיה והוא המליץ להחליף טיפול לציפרלקס 10 מ?ג בבוקר וקלונקס 0.5 מ?ג כל ערב. חשוב לי לציין שאני בסך הכל בת 25, בחורה שמחה שאוהבת את החיים. אני חוששת מאוד מכל החלפת התרופות הזו ומרכישה כמו שפן נסיונות. (בייחוד לאור העובדה שאותם אנשים שרושמים לי את הכדורים, מחליטים זאת לאחר שיחה בת 10 דקות). יש לי עדיין האפשרות להפסיק כיוון שרק לפני שבוע הפסקתי עם הויאפקס, והמירו. אתמול לקחתי קלונקס בפעם הראשונה והיום את הציפרלקס. מה עושים במצב שכזה? אני מרכישה מתוסכלת שכן אני חוששת להפסיק את התרופות ומצד שני התרופות שנרשמו לי ממש לא מומלצות לטווח ארוך והגוף מפתח אליהן סבילות. האם כדאי לפנות לשיחות ללא כדורים? האם השילוב של התרופות מוכר? מהי ההשפעה של שתי התרופות כשנלקחות במקביל? ובקיצור.. מה עושים? תודה מראש..

שלום, שילוב של תרופות מוכר ואני מניח שקלונקס יהיה לתקופה מוגבלת... יחד עם זאת כדאי לשקול במקביל טיפול שיחתי...

שלום לכולם בשעה טובה החלטנו להביא ילד לעולם אני ביפולארית ומטופלת בדפלפט וסרוקוול. אסור לי להפסיק עם התרופות כי זה מביא אותי לאשפוז. מחפשת המלצות לרופא נשים טוב שיש לו נסיון בליווי נשים כמוני ושיהיה זמין גם בטלפון כשאצטרך ולא אחכה חודש לתור. אני מהצפון. עדיף מישהו מקופת חולים כללית ומהצפון אך אם אין אלך גם למישהו פרטי. תודה

שלום , אני תמיד ממליץ להפסיק הפסקת מייצבי מצב רוח לפני שאישה נכנסת להריון כי לצערי יש סיכונים לעובר לפתח מומים נוירולוגיים. לגבי רופא נשים- תבדקי באתר של דוקטורס. כמובן שינוים או הפסקה בטיפול -רק בתאום עם רופא מטפל...

שלום לכל מי שקורא ויכול לעזור אני בת 26, יש לי חברה הכי טובה בת 25, אנחנו כבר 7 שנים בחברות חזקה, החברות הכי טובות, היינו פה אחת עבור השנייה בכל הרגעים, אושר ועצבות, כאב ושמחה. סיפור החיים של חברה שלי הוא מאד כואב ועצוב. תמיד ידעתי זאת, אך האמנתי כי הכול נובע עקב משהו מסוים שעברה, ושזה יעבור. בעקבות אירועים מסוכנים בזמן האחרון אשר חברתי הייתה מעורבת בהם, החלטתי לדבר עם אמה ולפתוח את הכול, וכן, לשאול אותה שאלות, שמעולם לא הייתה לי תשובה עבורן. אתחיל בלהציג את חברתי, צד אחד שבה- החברה שאני מכירה, החברה שיש לה המון חברים ותמיכה ומקבלת המון אהבה וחום מהסביבה. היא אדם טוב במהותה, נאמנה מאד, תמיד מקשיבה לאחרים,חברותית, עוזרת ואוהבת, תעשה הכול בשביל חברים שלה, תומכת, חיננית, יפה ומקסימה, כובשת, אשת שיחה, נבונה, מתוקה, בוגרת במחשבתה, עם המון שמחת חיים ואהבה לצחוק ושמחה. יש לה המון חברים. מקרה אישי שלי אשר מוכיח האמור – עברתי תאונת דרכים קשה, בעקבותיה במשך חצי שנה הייתי בכיסא גלגלים, במשך כל התקופה של חצי השנה, היא הייתה שם בשבילי , תמכה בי בצורה ובאופן שאף חבר מעולם לא עשה עבורי, כמעט 24 שעות ביממה, הייתה אצלי בבית בכל יום עם משפחתי. בחצי שנה הזו, היא הקשיבה לי ולחששותיי, שמה אולי מעולם לא אחזור לתפקוד מלא, וכן חששות טבעיים שקיימים אצל נפגעים לאחר תאונת דרכים. וכן, שמחה אותי והעבירה את זמני. אני רואה בתמיכה הזו, כמשהו מדהים, של אדם חזק, מוסרי ונאמן אשר מאד רגיש למצוקות של אחרים. לאחר שהצגתי את הצד שאני אוהבת בה, אציג את הצד האחר שבה, הצד אשר נחשפתי בטיפות קטנות בכל השנים, ובימים האחרונים, נחשפתי אליו באופן מוחלט וברור עקב שיחה עם אמא שלה ואחותה בת ה-20. חברה שלי מגיעה מבית "הרוס", יש לה 2 אחיות ואמא, אביה נטש את ביתן (מוחית לא פיזית) כשהיא הייתה בת 4, מעולם לא היה שם עבור אף אחד מבני המשפחה, היה המון בחו"ל והתכחש לחייו כאבא וכאיש משפחה. אביה הוא שקרן אובססיבי, גנב כפייתי, אשר גנב מכל המשפחה, מהאמא, מהילדות, את החסכונות שלהן, מההורים, מכל אחד אשר היה לו קשר מולם, רוקן את כל כספי המשפחה (באופן "חוקי" עם עורך דין") הוא הוביל את המשפחה למצוקה כלכלית קשה, ומציאות מאד כבדה, אשר הובילה את אמה לעבוד 14 שעות ביממה, עם 3 בנות בבית, אשר לא זכו להדרכה, חינוך ותמיכה. חברתי, כשהייתה בת 10, גידלה את אחותה הקטנה אשר הייתה תינוקת, לבדה מכיוון שלא היה איש בבית, האב מעולם לא היה שם, ואמה עבדה בפרך בכדי לקיים את המשפחה ובכדי לצאת מהמצוקה הכלכלית הקשה שאביה הוביל את ביתה. בשנים לפני גיל 15, אמה מספרת שהיא הייתה אדם נורמטיבי, עם שמחת חיים, ולא היו תסמינים אשר מראים על בעיה או מצוקה. בגיל 15, חברתי עברה אונס, אביה באותו זמן היה בחו"ל, וכשסיפרו לו על כך, הוא לא חזר ארצה, ונשאר שם כמה חודשים (חודש, או חודשיים אני לא זוכרת) היא לא הלכה לטיפול, ועקב חוסר התמיכה מחוסר הברירה בביתה, פשוט המשיכה הלאה. אמה מספרת שכמה חודשים לאחר מכן, החלו תופעות אשר תסמיניהן זהות לאביה. היא החלה לגנוב כספים, לשקר באופן אובססיבי (כלפי חייה בלבד ולא על אחרים) , גנבה מאמה חסכונות, עשרות אלפי שקלים, אם ארנקים היו זרוקים בבית, הייתה גונבת כל מה שיש. בכל שנות החברות שלנו, לא ידעתי על הכספים ועל הצורך שלה לגנוב, ידעתי שהיא עברה אונס, ושייכתי את כל מעשיה להרס עצמי של בחורה שלא טיפלה בעצמה כמו שצריך, תמיד הייתי שם בשבילה, להקשבה, לתמיכה, ולעזר. בכל שנות חברותינו, היו לה 3 קשרים ארוכים עם גברים, הקשרים היו אובססיביים, לא טובים, הרסניים מאד, ובסוף לקראת פרידתם ממנה, היו לה רגעים מאד קשים מחשש עצום מנטישה. יש לה חרדת נטישה מאד חזקה, ובכדי להתמודד עם זה, בכל קשר כשעמד להסתיים, היא החלה קשר חדש עם בחור חדש "כל הבא ליד", וכל התהליך חזר חלילה, גם בשני הקשרים שלאחר מכן. חשוב להדגיש כי לפני כשנה וחצי היא החלה לעבוד, פעם ראשונה בעבודה שהיא החזיקה בה מעמד כשנה וחצי, ולא התפטרה אחרי שבוע, (כמו בעשרים העבודות שהייתה בהן) , אני וחברותיי גם זיהינו כי היא פוגעת בעצמה פיזית, הייתה מופיעה עם שריטות וחתכים בגוף, והוצאנו את זה בפניה, היא הייתה משקרת המון שהיא נפלה, שהיא נדרסה ע"י אופנוע, שהיא נפלה בדרך לעבודה וכו. בסופו של דבר עקב שיחה נוקבת וקשוחה, היא הודתה באמור ואמרה שהיא משקרת ופוגעת בעצמה כי היא לא מרגישה טוב עם עצמה מיום האונס, שהיא בהרס עצמי בלתי פוסק. אמרנו לה שהיא צריכה ללכת לטיפול, היא הלכה לטיפול פסיכולוגי (גם אנחנו היינו איתה חיכינו בחוץ) אך הטיפול לא עזר, כי היא בחורה מאד פקחית, נבונה וכובשת, והיא הצליחה "לעבוד" על הפסיכולוג, ולא סיפרה לו את כל האמת. היא סיפרה לו מה שהוא רוצה לשמוע, וכיוונה אותו לרחם עליה ולהוביל אותו להגיד שהיא בסדר ושהיא יכולה לחזור לחייה. בחודשים האחרונים הגיעו תסמינים נוספים, היא גנבה כספים משני בני הזוג האחרונים שלה, מכמה חברות, לפני כחודש פיטרו אותה מהעבודה + מקרה קשה הוא בסוף השבוע האחרון הקשור לבן זוגה, אשר הוביל אותו להיפרד ממנה למרות האהבה הגדולה שהייתה בניהם. שהמעשה שהיא עשתה לו הוא הדבר הכי חמור שהוביל אותי ואת חברה שלי לדבר עם אמה. התבשרנו כי זו אכן סוג של הרס עצמי, אך הרבה מעבר. שאביה הוא כזה, שהיא גונבת כספים מגיל 17, ללא הכרה, שיש לה כנראה "הפרעת אישיות גבולית" כמו לאביה ושהיא שקרנית כפייתית. אני וחברתי עשינו איתה שיחה והצגנו בפניה את כל האמור, הסברנו לה שהיא עושה מעשים קשים ורעים, אשר עלולים להוביל אותה להסתבך עם החוק, שהיא כבר בגיל אשר יש תוצאות למעשים שלה, שהיא לא יכולה להמשיך כך, שהיא בגילה צריכה לקחת אחריות למעשיה, שהיא מסכנת את עצמה, את משפחתה ואת הסובבים. היא יודעת שדיברנו עם אמה, אמרנו לה שאנחנו יודעת הכול, שהיא לא יכולה להמשיך כך ושהיא חייבת ללכת לטיפול ולא, היא תהרוס את חייה, והבהרנו לה שביום שהיא תוותר על עצמה, לא תשתף פעולה, ולא תיקח את הטיפול ברצינות, גם אנחנו נוותר, כי אנחנו לא יכולות להציל אותה מעצמה. שהיא חייבת להראות רצינות. היא הודתה בכל האמור, אמרה שהיא בדיוק כמו אביה, גנב ושקרן, ושהיא יודעת שהיא הורסת לעצמה את החיים, ושהיא לא רוצה לסיים כמוהו, ורוצה ללכת לטיפול. מאותו יום אני וחברתי מנסות למצוא לה פסיכולוגים אשר מקבלים מטופלים דרך קופת חולים, מכיוון שהיא לא יכולה להגיע באופן פרטי עקב מצוקתה הכלכלית. החיפושים לא מניבים תוצאות, כל פסיכולוג ששומע על מה מדובר, ישר אומר שהיא צריכה פסיכיאטר, או שהיא צריכה להיות במסגרת, במכון לבריאות הנפש, או לא משנה מה. ושטיפול פרטני מול פסיכולוג לא יוביל לתוצאות טובות, בקיצור, הם פסיכולוגיים קליניים אשר לא מוכנים לקחת על עצמם "תיק" כזה. ניסיתי להסביר להם שאני לא בעלת מקצוע, ואני לא יכולה להגיד לחברתי שהיא צריכה ללכת למוסד, או למכון לבריאות הנפש, או לפסיכיאטר, כי הם צריכים לאבחן ולהסביר לה שהמקרה שלה קשה ושדרך הטיפול האפקטיבית ביותר היא X. אני לא רוצה לקחת אחריות על עצמי בדבר שכזה, לא רוצה להיות האדם הרע שמאפיין אותה כ- "חולת נפש" בשביל זה יש בעלי מקצוע. הצרה היא שאף פסיכולוג לא מוכן לקחת זאת כתיק דרך קופת החולים, אלא רק באופן פרטי. אני מתוסכלת, ממורמרת מהמצב, כמעט ומרימה ידיים, ולא יודעת מה לעשות יותר. האין טוב בעולם הזה? האם הכול מסתיים בכיס שלנו? איפה לבם של אנשים? גם ככה המצב קשה, כל זה לא תורם, אנא עזרו לי, אנא הציעו לי מה לעשות, אני במבוי סתום וחברתי מתדרדרת מיום ליום.

שלום, כדאי לפנות למרפאה פסיכיאטרית ולעבור איבחון לפני שמתחילים טיפול. יש הרבה אפשרויות לקבל עזרה נפשית, אך רק אחרי שיהיה ברור מה צריך לטפל...

שלום, יש לי חבר, בן 22, שסובל בשנים האחרונות מדיכאון/עצבות. זה התחיל מאז שהתגייס לצה"ל, והיום הוא כבר אחרי השירות אבל זה נמשך. הוא מטופל כבר מזה זמן על-ידי פסיכיאטר ואובחנה אצלו דיסתימיה. עם זאת, לצערי הרב בינתיים הטיפול לא עוזר. הדיכאון שולט בחייו. הוא מרגיש שאין תקווה בחיים. בשלב זה אלו התרופות שהוא לוקח: 5 מ"ג ציפרלקס (חצי כדור) פעם ביום; 75 מ"ג נורטילין פעמיים ביום (כדור וחצי בבוקר וכדור וחצי בערב); ו-5 מ"ג אביליפיי (כדור אחד. נאמר לו שלמרות שאין לו סכיזופרניה זה יכול לעזור לו) פעם ביום (בערב). הוא אומר שהפסיכיאטר שיחק לו עם המינון בתקופה האחרונה והיתה תקופה שבה הוא לקח - הוא לא זוכר בדיוק - או כדור (10 מ"ג) או כדור וחצי (15 מ"ג) של ציפרלקס ביום. הוא גם היה על 4 כדורים של נורטילין ביום וירד רק לאחרונה ל-3. בכל אופן, התרופות לא עזרו לו בכלל. למען האמת, להיפך: הן גרמו לו להעלות 8 ק"ג (אם כי הוא עדיין רזה בהחלט) וגרמו אצלו לירידה בחשק המיני. שאלותיי הן אלה: 1) ממה שאני מכיר (לי יש פיברומיאלגיה ולכן אני מקבל תרופות שהן במקור נגד דיכאון אבל אצלי מיועדות נגד הכאב - ובעבר היתה תקופה קצרה שלקחתי ציפרלקס) - 5 מ"ג של ציפרלקס הם מינון מאוד נמוך, וגם 10 מ"ג זה לא מינון גבוה. האם אין מקום להגדיל משמעותית את המינון? אם כן - לאיזה מינונים הגיוני להגדיל? צריך לומר שהבחור הוא בגובה טיפונת גבוה מהממוצע, אני חושב, ורזה. 2) האם יש מקום לנסות טיפול בתרופות מקבוצת ה-SNRIs? האם יש מקום לנסות טיפול בתרופות שמכוונות לדופאמין כמו וולבוטרין? 3) האם טיפול פסיכותרפי או טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (או טיפול אחר) יכולים לשפר את המצב בצורה משמעותית? ובהקשר זה - אם מדובר במצב שהוא אורגני, מחסור בדברים במוח או משהו דומה (ואני משער שכן - אחרת אף תרופה לא היתה יכולה בכלל לעזור), האם טיפול שכזה יכול לשנות את הבעיה האורגנית? 4) כל עצה נוספת תתקבל בברכה. דבר אחרון: אני יודע, הוא מטופל על-ידי פסיכיאטר. ואין לי מושג אם הפסיכיאטר הזה הוא פסיכיאטר מעולה או לא. אבל אני חושב שתמיד טוב לשמוע חוות דעת נוספת, גם אם הרופא לא מכיר את המטופל, ואפשר לנסות להאיר את עיניו של הפסיכיאטר המטפל עם אופציה שהעלה רופא אחר ככזו ששווה לשקול אותה. זו הסיבה לכך שאני שואל את השאלה כאן - כי, למען האמת, אין הרבה מה להפסיד: מדובר בבחור צעיר שפשוט לא נהנה מהחיים, ובינתיים הטיפול לא עוזר בכלל והוא רק נעשה יותר ויותר מיואש. תודה מראש! עומר.

שלום, לא ניתן לתת המלצה בלי בדיקת החולה. וגם לדבר על טיפול של מישהו אחר אחרי גב שלו ובלי תאום איתו לא מקובל לפחות אצלי...

ביקשתי אישור מהחבר שלי לשלוח את ההודעה לפני ששלחתי אותה. פשוט אני מתמצא בכל העניין של הפורומים הרפואיים באינטרנט וקיוויתי שאולי משם הוא יוכל להשיג ישועה, כי בינתיים הוא מנסה כבר הרבה זמן ולא משיג כלום חוץ מקילוגרמים ופגיעה בחשק המיני. אבל הרי כל אלה לא משנים יותר מדי כשהבן אדם גם ככה לא ממש מתלהב מהחיים.

שלום רב, התחלתי לפני כחודש וחצי ליטול 15 מ"ג ציפרלקס,מזה כשבועיים אני מרגישה שיפור במצב הרוח,כמו גם עלייה בחשק המיני,האם לנטילת הכדור יש קשר לכך? תודה.

שלום, במצבים נפשיים קיימים קשרים ברורים בין שיפור קליני-למשל יציאה מדיכאון ובין עליה בחשק מיני וחזרה בכל הדברים שבן אדם אוהב לעשות.אז סביר להניח שכדור פועל בצורה חיובית. בכל מקרה כדאי לדבר עם רופא מטפל כדי לא לפספס תחילה של מצב מאניפורמי...

שלום, אני מטופלת בציפרלקס בשילוב עם וולבוטרין בעקבות חרדות ותחושת דיכאון. לא ציינתי בפני הפסיכיאטרית המטפלת בי הפרעת אכילה מסוימת, אשר באה לידי ביטוי ביומיום אך לא באופן קיצוני. ברור לי שמוטב לא להסתיר מידע מהפסיכיאטרית אבל אני מרגישה מאוד לא בנוח איתה ולא מעוניינת לפתוח את הנושא. האם הטיפול בי מתאים בכל זאת? תודה מראש.

שלום, כדאי לעדכן רופא מטפל על כל בעיות, לפעמים הם קשורות להפרעת אישיות אן דברים אחרים. ואם לא נעים לך לספר, אז תבקשי לעבור לרופא אחר או לשקול טיפול שיחתי במקביל... וכמובן רק רופא שמכיר אותך יודע על יעילות של טיפול...

שלום, אני לוקחת סימבלטה, ובנוסף תוספי תזונה בין היתר "HNS קומפלקס" של סולגאר המיועד לטיפול בנשירת שיער ומכיל MSM, ויטמין סי, ל-פרולין, ל-ליזין, סיליקה, סידן, אבץ ונחושת. כמעט מייד אחרי שהתחלתי לקחת את התוסף הזה, הגשתי קור לא רגיל בגוף. יכול להיות שלא כדאי לקחת את זה במקביל לתרופה? (אני בת 46, צמחונית, יחסית יש לי ברזל נמוך).

שלום, אני מאמין יותר בצימבלתה מאשר בכל התוספות שרשמת...כדאי לשאל מישהו שרשם לך או המליץ את התוספות...

איזו תרופה נחשבת להכי יעילה ועם הכי מעט תופעות לוואי לבעלי הפרעת חרדה כוללנית המלווה בעייפות קשה והפרעות קשב וריכוז? אני מרגיש שפשוט אני כל החיים שלי מודאג ויש לי אבן כבדה על הלב והחזה ופשוט לא מרגיש חופשי,כמו במעיין כלא של החיים, אני מת להשתחרר מהתחושות האלה ,כי פשוט אני מרגיש שחיי מתבזבזים בתחושות שרק מביאות לי רע.

שלום, אין לי תשובה כי לכל מטופל מתאים טיפול אינדיבידואלי. כדאי לפגש עם רופא מטפל ולבנות תוכנית טיפולית כולל שיחות...

אחי, כמעט בן 40, סכיזופרן הנצא בטיפול מתנכל לי בשיטתיות מילדות. דברים קטנים, בלי עדויות אבל עקבי, נמשך עשרות שנים משתכלל ולובש צורות חדשות כל הזמן. יש הפוגות לעיתים בהן אנחנו יכולים להסתדר מצויין אבל זה לנצח ברקע, אף פעם לא לגמרי נעלם. אקטים כל כך נלעגים שמבייש להסביר. זה יכול להיות לנתק אותי מהאינטרנט כדי שלא אוכל לעבוד בביתץ הוריי או בדיחה כאילו תמימה אבל שחוזרת על עצמה עשרות פעמים: הבגדים מתפוצצים עלייך, או הערה כאילו מודאגת "את לא עושה כלום בחיים" שחוזרת בכל הזדמנות. דוגמאות בלי סוף ואכביר אם צריך. לא בוחל בניצול כל ידע או חולשה שלי, גם כשהיא קשורה לדאגה להורים או לא עצמו. תקופה ארוכה התנכל לנגד עיני לאיזו משפחה שיש איתה סכסוך: צילם אותם נגד רצונם, תלש מסמכים שתלו על לוח המודעות ואיים שאם אספר אצער את הוריי החולים. במקביל נהג לצחוק לפני אנשים עד כמה "לחוצה וחרדתית" נהייתי. לבסוף דיווחתי להוריי והעניין טופל אבל ההתנכלויות לי לא נפתרו ואין דרך "להוכיח" אותן. העליתי את זה בלי סוף בעבר ולא נפתר. הכל עטוף במסווה של דאגה מוצג כאילו הכל בראש לי, מתמם, מכחיש, לשכנע את הוריי שאני זקוקה בעצמי לעזרה פסיכיאטרית. כמובן שהאשמותיי נגדו מחזקות את טענותיו. זה כמו מעין תסמונת מינכהאוזן שמאפשרת לו להצטייר כקדוש מעונה שדואג לי ומואשם בכפיות טובה על לא עוול בכפו. למרות ההכחשות אין כל ספק שהוא מודע מאוד מאוד למעשיו, ואף מפיק מהם שעשוע, כמעט אופוריה, יכול להגיע למצב שאני בוכה והוא צוחק. הוא מתענג על ההקנטות האלה ולא מרפה. מקפיד שלא יהיו סימנים, לא עושה את רוב הדברים בנוכחות אנשים. גם מי שיודע לא מעוניין להתעמת איתו כי בכל אספקט אחר כמעט הוא כל כך נדיב וטוב שעוזר ועושה כל כך הרבה בשביל כולם. מצד שני כן יש לו רקע "מוכח" בהטרדה וכבר הוגשו נגדו בעבר תלונות. דייר ששכר אצל הוריי חדר עזב בגלל הטרדותיו. אבל שם היה מדובר באנשים שפגעו במשפחתי אז זה נתפש כ"הקרבה עצמית". כאן אין עדויות ואין סימנים ואין מי שמאמין שאדם כה מרשים ורהוט וטוב בכל מובן אחר עושה דברים כאלה. כל התנגדות רק מחמירה ויוצרת עימותים במשפחה, התעלמות מתדרדרת ומקצינה את המצב יותר ויותר עד לפיצוץ הבלתי נמנע שכמובן מצער את כולם ויוצר הרבה אנטגוניזם כלפיי. הוא נמצא בטיפול אבל מאחר והוא מכחיש את כל הנ"ל ואין כל עדויות הנושא הזה לא מקבל טיפול. מה לעשות?

שלום, במקרה של הטרדה ממשית פונים למשטרה, ומשם יחליטו על צורך בטיפול פסיכיאטרי או על אונש...

מה עם המורכבות המשפחתית והעובדה שמדובר באדם חולה?

שלום רב, לאחרונה אני מוצאת את עצמי מדברת עם עצמי כמעט בכל הזדמנות וזה ממש מפחיד אותי כבר זה אומר שאני לא שפויה? קצת רקע עלי, אני בת 30 נשואה ואמא לשניים ולאחרונה אני עוברת משבר מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון וחדרה, וקלונקס תודה מראש.

שלום, יכול להיות שחוסר לך מישהו שאת צריכה לדבר עקב משבר או סיבות אחרות...או שמצב דיכאוני הולך ומחמיר. כדאי לדבר עם רופא מטפל על סימנים חדשים...

שלום. אני בת 25. המון שנים מעסיקות אותי שאלות על העולם, מה המשמעות של החיים, מהות החיים, איך נוצרו כל מיני דברים בעולם (בעיקר לא נתפסת לי ההתפתחות הטכנולוגית). בתקופה האחרונה זה מתגבר, אני כל הזמן חושבת על זה, אני לא מבינה מזה העולם הזה... מרגישה שהוא לא אמיתי!!! שהדברים לא באמת קורים. איך לידה ומוות הגיוניים? מחלות? התאהבות? למה זה כל כך מעסיק אותי? אני משתגעת? אשמח לשמוע תשובה... להבין למה זה קורה ומה ניתן לעשות. תודה

אם ההתעסקות הזו מפריעה לך בתפקוד היום יומי כדאי שתפני לבדיקה ואיבחון הבעיה אצל פסיכיאטר. אפשר גם דרך קופת חולים.

הפסיכאטרים פחות מבינים בתחום הרוחני שאותו את מתארת

שלום, אולי כדאי לך ללכת ללמוד משהו שאת מעונינת לדעת. מצד שני עם מחשבות מתרידות אותך בצורה אובססעבית, כדאי להתעייץ עם פסיכולוג ולשקול טיפול שיחתי. בכל מקרה יש הרבה אפשרויות לעזור לך בשיחות...

ואם תחקרי תגלי שהשאלות האלו העסיקו את האנושות במשך אלפי שנים, הבודהה עזב את ביתו והלך ליער, פילוסופים התעמקו בשאלות אלו וכו' אבל.. השאלה היא האם את יכולה להיפתח לרעיונות חדשים ולחקירה אמיתית כי אם כן כדאי לך להמשיך לחקור ואולי תגלי שהעולם הוא באמת לא כמו שאת חשבת (הפילוסופים הבודהיסטים וההינדואיסטים גם כן חושבים שהעולם הוא סוג של אשליה), אבל זה דורש התבוננות מעמיקה ופתיחות. אם את לא במצב מתאים אז עדיף להניח את השאלות האלו בצד, להרפות מהם עד שתהיי מוכנה או עד שהצורך בתשובות ייעלם.

שלום, האם יכול להופיע גמגום באדם בוגר? ומה אפשר לעשות כדי למנוע או להפחית את התופעה? אפשר להעלים את זה לחלוטין? דרושה עזרה בדחיפות. תודה

שלום, האם זה גמגום אורגני- אז קשה לטפל, אך האם הוא נגרם כי טראומה נפשית, יש אופציות לטיפול. קודם כל צריך לבצע אבחנה נכונה. כדאי לפנות דרך רופא מטפל למומחים...

ככל הנראה זה בעקבות בטחון עצמי ברצפה בשילוב מתח וחרדות

אני לוקחת ויפאקס150 וטרזודיל50 עקב תופעות לואי הרופאה החליפה לי לאפקסור בבית מרקחת אמרו לי שיש הזהרה חמורה לגבי השילוב מה דעתך ?תודה

אני לא משתמש בטיפול טרזודיל ולא יכול לדעת על שילוב בין שתי תרופות. רוב המטופלים שלי משתפרים עם בתרופה יעילה אחת. תדבר עם רופא מטפל עלזה...

שלום בן 32 אני לוקח סימבלאתה 60 מ"ג כול בוקר עקב חרדת בריאות חזקה. האם סימבלאתה מעלה את הערכים של שומנים וכולסטרול בדם? יש לנו במשפחה גנטיקה של שומנים וכולסטרול בדם. תודה

שלום, לא ידוע לי על עלית שומנים בדם, אך יכולה להיות עלית משקל. חשוב במקביל לבצע פעילויות ספורט ולהמנע מי אוכל שומני...

ברצוני לשאול לקחתי ציפרלקס 4 שנים לדיכאון וחרדה בעקבות ניתוח הכדור הפסיק להשפיע והרופא נתן לי ויפאקס 120 אני לוקחת אותו חצי שנה ולפני חוד וחצי העלתי ל150 מג אני מרגישה לא טוב ריחוף חוסר ריכוז ועוד תופעות האם ניתן לחזור לציפרלקס והאם הוא יזור בפעם השניה ? תודה

ציפרלקס תרופה טובה ועם היא עזרה בעבר, יש סיכוי שהיא תעזור שוב. יחד עם זאת כדאי לתאם שינוי טיפולי רק עם רופא פסיכיאטר מטפל...

היי, לפני כ-4 חודשים (כן, חודשים!), לאחר שהייתי בטיפול אצל קוסמטיקאית שניקתה לי את האף עם מכשיר מתכתי על ידי לחיצות די חזקות על האף וגירוד שכבות עור עמוקות יחסית, התחילו לי כאבים, לחצים וזרמים באזור האף והמחיצה. הלכתי לכמה רופאי אא"ג, עשיתי צילום CT וכולם אומרים שאין לי כלום. הלכתי לנוירולוגית וגם היא אמרה שאין ממצא נוירולוגי. היא אמרה לי שזה נובע ממתח נפשי ודיכאון, ככל הנראה, ורשמה לי 20 מ"ג רסיטל למשך 3 חודשים. שאלתי היא כזו- האם כאבים כאלו שנמשכים 24 שעות ביממה במשך זמן רב כל כך, אכן יכולים להיות כאבים פסיכוסומטיים? ראוי לציין כי עברתי ניתוח באף לפני 4 שנים וחשבתי שזה בגלל זה כי האף רגיש, אך כל הרופאים שוללים זאת. היום לקחתי פעם ראשונה את הרסיטל והוא עשה לי תופעות לוואי לא נעימות כמו בחילה, כעס ועייפות. האם כדאי לי לבקש עוד חוות דעת מרופא כלשהו? או שזה באמת כנראה פסיכוסומטי? מאוד קשה לי להאמין שזה פסיכוסומטי כי אני אדם מאוד רציונאלי, הייתי במצבים קשים מאוד בחיים ואף פעם לא היה לי כאב כתוצאה מזה. הכאב הזה הורס לי את החיים ואני מפחד שאבחנה של הרופאים וזלזול בטענה שזה "רק נפשי" יגרמו לי לקחת כדורים סתם ולפגוע עוד יותר בעצמי. מה אתה חושב ד"ר? אני מאוד סובל ורוצה שזה ייגמר כבר ופשוט לא רואה איך יש קשר בין כדורים נוגדי דיכאון לכאב פסיכוסומטי. אני לא רוצה לקחת כדורים סתם...

שלום, לא ניתן לשלול בעיה אורגנית במקרה שעברתה ניתוח וממשיך לסבול מכאבים. אך כנרא לא הייתה אצל פסיכיאטר בבדיקה... כדאי לפנות ולשלול סימנים פסיכוסומטיים...

שלום רב, בת 25, סובלת מנדודי שינה שלא מאפשרים לי לתפקד כראוי, אני סטודנטית ועקב הבעיה מחמיצה שיעורים רבים. אני מתקשה להרדם בלילות בגלל לחצים וחרדות שלא מניחים לי. רופא המשפחה רשם לי ציפרמיל אבל אני רוצה להרות בקרוב וחוששת לקחת ציפרמיל בהריון. איזה פתרון אחר יכול להיות לבעייתי, רק ציפרמיל הוא התשובה?תודה.

שלום, כדאי לפנות לפסיכיאטר, לעבור איבחון ולדבר איתו על טיפול לתקופת הריון...

שלום ד"ר אני מטופל ב 60 מג רסיטל נגד ocd ןהפרעות חרדה אני לוקח את הכדור כבר 5 חודשים ואיני חש כל הטבה השתמשתי בכל תרופות ssri snri ומרוניל שגרם לעצירת שתן דוקטור מה עליי לעשות?

שלום,אולי כדאי להוסיף בטיפול שיחות פסיכוטרפיה קוגניטבית התנהגותית...

שלום ד"ר אני מפסיק באופ ן הרגתי ציפרלקס אחרי שנה טיפול מכדור ירדתי לחצי ואחרי שבועיים כול יומיים חצי כדור רציתי לדעת נוצרות בימים האחרונים תפופאות לוואי מוזרות של חולשהבאצבעות בידיים והרגשה כלילית לא הכי טובה האם זה יכול לקרות מהפסקת הדרגתית של תרופה תודה

שלום, יכול להיות שזה מתקופת חורף, משפעת, או בהחלט מהפסקת כדור. סביר להניח שעם הזמן זה יעבור. כמובן במקרה שסימפטומים יחזרו כדאי לדבר עם רופא מטפל...

שלום רב. בחצי השנה האחרונה אני חש עצבנות בתוך הראש,לא יודע למה. אני שם לב שכל דבר קטן מעצבן אותי ואפילו סתם אני מקלל בתוך הראש (כלומר לא מוציא מילים מפי) , מקלל את הסביבה ואותי. דבר זה מפריע לי מאוד במהלך היום . האם אני צריך לעבור בדיקה פיסיאטרית ?? אודה לך אם תוכל להגיד לי פחות או יותר את ההבחנה.

שלום, חשוב שאתה מזהה את הבעיה. כדאי לנסות לשלות בדחפים האלה, לפעמים תקופה קשה בחיים הולכת יחד עם סימנים האלה וזה עובר עם הזמן. בכל מקרה אפשר תמיד לפנות למרפאה ולקבל עזרה וטיפול פסיכולוגי...

שלום ד"ר. אני מטופלת בויפאקס מזה 4 שנים. בחודשים האחרונים שאני חווה תופעות מוזרות. נניח שעלי לקחת את הכדור בשעה 6 בערב, ואני מאחרת את השעה (גם אם מדובר בחצי שעה), מתחילות לי סחרחורות מוזרות (ממש כמו כשהתחלתי עם התרופה) אני מדברת בקול רם ואני מאוד עצבנית. האם יכול להיות שעלי להחליף כדור? כשהתופעות התחילו, הומלץ לעלות מינון (מ75 ל150). אבל זה ממשיך.. אני מעט מאחרת את זמן נטילת התרופה ואני חווה ממש תופעות מציקות. זה לא קרה לי כל השנים האלה. כמובן שאפנה לפסיכיאטר שלי, אך בגלל שאני מטופלת במרפאה ציבורית, ולא מדובר בזימון לשבועיים הקרובים, הייתי רק רוצה לדעת אם קיימים מצבים כאלה, האם זה מוכר והאם במצב כזה מחליפים כדור. אני נוסעת לתקופה בעוד חודש ושבוע, ובמידה ואופציה של החלפת כדור יכולה לקרות, אקבע תור אצל פסיכיאטר פרטי, בשביל לא להתמודד עם התופעות לוואי בעת הנסיעה. אשמח מאוד לתשובה אני מודה לך מראש מור

שלום, כדאי לעבור גם בדיקה נוירולוגית וכמובן עם סבל נמשך, לשקול לעבור לכדור אחר, כמובן בתאום עם רופא מטפל...

בשנים האחרונות התחילה לי חרדה שפורצת לי לכמה דקות.המקרים שזה קורה לי הם: שאני תקוע בפקק תנועה ואין לי איך להמשיך בנסיעה החופשית שלי וזה קרה לי גם כמה פעמים בנסיעה ברכבת מין הרגשה שאני לא יכול לרדת מהרכבת או להמשיך לנסוע באוטו.החרדה מתבטאת במין לחץ נפשי פנימי חזק ומלחיץ או בהרגשה שאני כלוא ברכב או ברכבת ואני במצב של חוסר אפשרות בחירה .במקרים שכאלה אני מתקשר סתם לדבר אם חברים וזה עובר אני חייב לציין שאם יש איתי חברים זה לא קורה לי.אשמח לחוות דעת מקצועית !!!בתודה מראש מיקי.

כנרא מדובר בחרדה לא ספציפית. כדאי לחשוב על טיפול שיחתי כמו התנהגותי-קוגניטיבי...

התחלתי טיפול בלמיקטל בגלל חשש להפרעה ביפולארית (אין אבחנה ברורה) הפסיכיאטר חשב שאולי כדאי לעבור לטופמקס בגלל שאני סובלת מאד ממיגרנות. אך לא בטוח שיעזור להפרעה הביפולארית. האם יש לך מידע על יעילות של טופמקס להפרעה ביפולארית? הלמיקטל לא עזר למיגרנות. אני עדיין במינון התחלתי של 50 מ"ג

כדאי קודם כל לעבור איבחון ורק אחרכך לחשוב על טיפול המתאים עם רופא מטפל שמכיר הטב את ההיסטוריה שלך...

בת הזוג שלי כנראה לקתה בנפשה. היא בת 35 בגיל 20 התפרצה אצלה אפיזודה סכיזואפקטיבית (היה דיכאון ואח"כ דלוזיות) למשך כשנה וחצי.היא הלכה אז לטיפול בשיחות אך סירבה לקבל טיפול תרופתי. אח"ח עברה רמיסיה ותפקדה באופן תקין ללא דיווח על הדלוזיות. לפני מספר חודשים חזרו הדלוזיות. היא מבולבלת מעט אך אין הפרעה במצב רוח מתפקדת באופן קרוב לתקין לרבות עבודה ולימודים. בשיחות איתה היא מסרבת להכיר בזה שיש לה דלוזיות ועל כן מסרבת ללכת לבדיקה לא כל שכן לקבל טיפול פסיכיאטרי. מה ניתן לעשות במצב כזה אם בכלל. אני קובע שמדובר בדלוזיות כי היא מדווחת על כך שידוען מסויים איתו מעולם לא נפגשה או שוחחה מנהל איתה תקשורת ללא מילים ומנחה אותה לבצע שינויים דרמטיים בחייה.

לפחות אתה יודע את הטרמינולוגיה. זה עוזר הרבה יותר מקרובים שלא מעורבים.

לא מטפלים במישהו שמתנגד...

האם כאשר אדם נדרש לעבור איבחון פסיכיאטרי, אתם מחוייבים מבחינה מקצועית לתת תשומת לב לבעיות הקשורות בחייו האישיים, אם הוא מעלה אותם, או שאתם מעוניינים רק למצוא סימפטומים? האם יש אפשרות שאדם אשר קיבל דרישה לפנות לאיבחון פסיכיאטרי סובל בעצם מבעיה ביחסים בין אישיים? ובמקרה של מבוגרים צעירים העוברים התעללות או ניצול (ואני אדגיש, לא כל אלה שעברו יגידו את זה מפורשות), האם אתם מאומנים לזהות זאת? בברכה, 'סכיזופרן' כבר 10 שנים תמימות, שמעולם לא נטל אף תרופה לתקופה ארוכה.

כל בן אדם פונה לרופא עקב סבל שלו ורצון להבריא. זכותו לקבל טיפול ועזרה ולספר לאיש מקצוע הכל משהוא חוב יעזור לו להבריא...

שלום רב . אני לוקח לוסטרל ( 100 מ?ג ביום ) כטיפול באו סי די ועל פי העלון לצרכן המצורף לתרופה , נאמר שאסור להשתמש בה כאשר יש גלאוקומה ( אינני בטוח האם גלאוקומה ולחץ תוך עיני הם אותו הדבר ולכן שאלתי גם בפורום עיניים) . מצד אחד מפחידה אותי העובדה שזה רשום שחור על גבי לבן בחוברת ומכיוון שאני סובל מלחץ תוך עיני זה מפחיד . מצד שני אינני יכול להפסיק את הלוסטרל על דעת עצמי . תודה רבה .

שלום, כדאי לעשות בדיקת עיניים דרך רופא ולא דרך הפורום. וכמובן לשקול שינוי תרופתי רק בתאום עם רופא מטפל- מניח שפשר להחליף לתרופה אנטיאובססיבית אחרת שלא גורמת גלאוקומה...

בני בן 15. בזמן האחרון מספר לנו רבות על כך שהוא נמשך לבנות קטנות בנות 5 עד 7 (לפעמים גם בנים) הוא צופה במחשב ונועל את דלתו, הוא נכנס לפאניקה מזה ושאל אותי אם זה דבר נורמלי? ואולי אני פדופיל? אני מאוד נלחצתי מכך ולא ידעתי איך להגיב למרות שאמרתי לו שהוא נמצא בגיל שזה נורמלי. ברצוני לציין שהוא נער מאוד חרד ואובסיסבי כל נושא מאוד מדאיג אותו והוא נוהג לחזור ולשאול ללא הרף עד שזה מתיש מאוד. יש לו גם בעיה חברתית הוא חסר ביטחון ומבודד חברתית אשמח באם תענה לי האם המקרה צריך להדאיג אותי ואיך אני צריכה לנהוג. בתודה מראש

להגביל אותו מבחינת ישיבה מול מחשב, למצוא דרכים אחרים להוציא את מחשבות וכחות.

לא ברור שאלה-אז אין תשובה...

לפעמים פדופילים והומסקסואליות הולך יחד מכיוון שפדופילים לא אהבים נשים בשלות (שדיים גדולות-גוף גדול) ולכן העיוות קשור גם להוומסקסואליות אפשר להבים שגבר נמשך לילדה בת 14 ומעלה אחרי מחזור אבל זה לא נשמע הגיוני ונומרטיבי שגבר ימשך לגבר או ילדה בת 5