פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

11/12/2011 | 23:37 | מאת: אני

אני חווה התקפי חרדה חברתית המתבטאים בדופק מואץ הזעה קשה כמעט בכל הגוף בתחושת שריפה בעיניים ובגוף שמוחמרים ומורגשים מאוד במצב לאחר אכילה. אני אסביר את דבריי : ביום שאני מרוקן את הקיבה על ידי זה שאני מתפנה לשירותים ולא אוכל ארוחת בוקר ונמצא במעין צום אז התסמינים של החרדה החברתית שהם הזעה ותחושת שריפה ובעירה בעיניים וקצת בגוף ודופק מואץ כמעט שלא באים לידיי ביטוי כלל ואני מתפקד כמעט כרגיל ורק לאחר חשיפה למצב חברתי כלשהו שאני אחרי ארוחה אז הסמינים נעשים קשים יותר ומועצמים. הדבר הזה חיזק אצלי השערה שאולי מה שגורם לכל התסמינים הקשים שמהם אני סובל מקורו אולי בבעיה רפואית ולא פסיכיאטרית. האם התופעה הזאת מוכרת ותוכלו לשפוך לי מעט אור בנושא ואולי לנסות לכוון אותי מה כדאי לי לבדוק ולדרוש מרופא המשפחה ? תודה מראש.

13/12/2011 | 12:08 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כדאי להתעייץ עם רופא פסיכיאטר כדי לברר סיבות נפשיות של חרדה ולשקול טיפול פסיכולוגי או תרופתי...

11/12/2011 | 06:44 | מאת: אנה

על הכותרת. "ברחו" לי האותיות בלי כוונה ואין להן משמעות

11/12/2011 | 12:16 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא הבנתי שאלה אך בכל אופן תודה על פניה לפורום...

10/12/2011 | 23:45 | מאת: אנה

שלום דוקטור , מאד מעריכה את הפורום שלך ואת האדיבות והסבלנות שלך. רציתי לשאול אם אפשר להבריא לחלוטין מקווי אישיות גבוליים? תודה ושבוע נפלא!

11/12/2011 | 12:13 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום אנה, תודה על מחמאות בקשר לפורום...לגבי שאלתך טאורטית אפשר להבריא מכל דבר, אך לגבי בעיה ספציפית שלך אפשר לדעת רק בזמן של טיפול. לצערי טיפול בנשים שסובלות מהפרעת אישיות גבולית דורש הרבה זמן, סבלנות ומוטיבציה והצלחות הולכות יחד עם כשלנות. יחד עם זאת עם הגיל סימפטומים יורדים בהדרגה... בהצלחה והרבה בריאות...

10/12/2011 | 01:47 | מאת: חן

אני באמת לא יודעת מה ישלי ואם אני צריכה טיפול.. אבל באמת שכל דבר קטן יכול להפיל אותי למטה בצורה עצבנית ביותר אני מנסה לחשוב חיובי להאמין שהכל בסדר למשל- אם אני מתחילה לחבב בחור והכל נראה שהולך סבבה ואז אני מגלה שיש לו חברה (לאחר שרק ראיתי את הבחור במסדרון לא איזה דייט) אני נכנסת לדיכאון עמוק ביותר בוכה מעל שעתיים ברצף..שורטת את עצמי חזקחזקק ואני מקבלת מין קריזות כאלה תוך כדי הבכי שאני באמת מתחילה להאמין שאני חולה. רוב הזמן אני בנאדם מצחיק וחיובי אבל כשיש תדברים הקטנים האלה זה שובר אותי במיוחד כשזה קשור לגברים.. זה נושא ממש רגיש אצלי כי אני כבר בת 21 ואפפעם לא היה לי חבר רק גברים שפגעו\שיחקו בי. ואנלא מבינה למה דברים כאלה קטנים מפילים אותי לתחתית ויש מחשבות התאבדות אין אומץ.... עזרה?

11/12/2011 | 12:08 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

כדאי לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי ולעבור שיחות כדי להבין שורש של בעיה...

09/12/2011 | 11:57 | מאת: לאה

כמה זמן יכול להמשך גל המאניה? מה קורה אחרי גל המניה? בעלי נמצא במצב מאניה, הוא פועל ללא שיקול דעת, מפזר כספים ללא הכר, תוקפן כלפי הסביבה, טיקים מוגברים בחלק העליון של גופו, משקר, מנהל רומן הזוי. הוא מקבל טיפול תרופתי נגד דיכאון - ציפרלקס, בעבר אבחן אותו פסיכיאטר כדכאוני - עד כמה תרופה זו יכולה להזיק לו במצבו? מה עלי לעשות כדי לעזור לו?

11/12/2011 | 10:38 | מאת: שלמה

מצב מאני שלא מאוזן תרופתית יכול להחמיר וציפרלקס בלבד לא מספיק במצב הזה. פני עם בעלך בהקדם לפסיכיאטר. אחרי מצב מאני לא מטופל,עלול להגיע דיכאון. נ.ב. אני לא פסיכיאטר אך מכיר את התחום.

11/12/2011 | 12:04 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, חשוב מייד להפסיק ציפראלקס ולהביא אותו לבדיקה פסיכיאטרית. תעדכנו גם רופא מטפל שלו...

09/12/2011 | 01:57 | מאת: מריה

אחותי יצאה מבית הורי לראשונה לכמה חודשי התנדבות. ידענו כי תקופה לא פשוטה עוברת עליה ואת הגורמים לכך אבל שום דבר לא הכין אותנו לשבר כלי שחזר עלינו לאחר יומיים שהיא לא ישנה אכלה או דיברה היא הצליחה להוציא כמה ממילים עדיין בקושי רב היא מרכיבה משפטים רמת התפקוד שלה ירדה עד כדי פגיעה במוטוריקה כשהיא התחילה לחבר משפטים הבנו גם שהיא הוזה. היא התחילה לראות פסיכולוגית אבל אימי מעכבת את הפגישה עם פסיכיאטר. אני מניחה שגם רצוי לציין שיש לי דודה עם סכיזופרניה. ברור לי שאינך יכול לתת איבחון על פי התיאור שלי אני מבקשת לדעת האם ראיתה אנשים יוצאים ממצב כזה לחיים נורמטיבים ואיך ממשיכים תודה

11/12/2011 | 10:35 | מאת: שלמה

במצב שאת מתארת נראה לי די דחוף שיראה אותה פסיכיאטר. אם אין שיפור מאז שכתבת את ההודעה פסיכולוג לא יעזור.

11/12/2011 | 12:01 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אך אחד לא יכול לתת תמונה אובאקטיבית בלי בדיקה פסיכיאטרית, אך במקרה של פסיכוזה שמופיעה בצורה פתאומית יש תחזית יותר טובה,מאשר שיש סימנים פרודרומטיים של מחלה... תהיו אופטימיים.

08/12/2011 | 17:29 | מאת: רונן

שלום, ד"ר. אני מתעתד לעבור בקרוב ניתוח וחרקד מכך מאוד. ניתוח ראשון שלי. שאלתי היא האם קיים כדור שיכול לשכך את חרדותיי מכך טרם הניתוח? תודה רבה,

11/12/2011 | 11:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, חשוב להתכן רופא מרדים או רופא מטפל לקראת ניתוח, שיוסיף לך משהו נגד חרדה ...

שלום לכולם, במסגרת עבודה סמינריונית של האוניברסיטה הפתוחה אנו עורכות שאלון קצר העוסק בהשפעות של יוגה או ספורט על תחומי החיים השונים. מילוי השאלון ייקח כמספר דקות ויעזור לנו מאוד! השאלון קיבל את אישור ועדת האתיקה וכן כל הפרטים נשמרים באנונימיות https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dDAxaktxS09SVjM2cldnYm8welhWclE6MQ (למילוי השאלון יש להעתיק את הקישור ולהדביקו בחלון חדש) שאלות ובירורים אפשר להפנות ל: [email protected] [email protected]

11/12/2011 | 11:54 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

תודה על מידע

07/12/2011 | 23:04 | מאת: יולי

רציתי לדעת האם תרופת ההרגעה פריזיום clobazam נחשבת ליותר חזקה מקלונקס או קסאנקס?

11/12/2011 | 11:51 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, עם התכוונת פריזמה-זה מקבוצה אחרת ופחות חזקה מבחינת ירידת חרדות. עם התכוונת קנונזפם- זה כמו קלונקס... אני לא מכיר תרופה קלובזם...

07/12/2011 | 19:40 | מאת: דן

היי. אני מנסה להפסיק עם קלונקס שהתחלתי לקחת עקב הפרעת חרדה. הורדתי למינון של 0.125 מיליגרם פעם ב 3 ימים. בשיא לקחתי 0.5 למשך תקופה קצרה. פתאום תחושת הפחד נעלמה ובמקומה אני חש בכאבי ראש. מעיין התכווציות בראש. האם יתכן שהמדובר בסימפטום "SHIFT" של המחלה עצמה או שהעניין שייך לגמילה מהכדור? על מנת לקבל תשובה אישית אני צריך לקבוע תור לרופא המטפל וזה יקרה רק בעוד שבועיים. ועד אז אני מתלבט וצריך להחליט האם לזרוק לפח את כל העבודה הקשה והימים הקשים שבהם סבלתי על מנת להפסיק עם הקלונקס או לקחת אותו ולהפסיק את כאבי הראש. אני נזהר מלקחת כל סוג כדור אחר כמו אדוויל על מנת שלא תהייה התנגשות בין תרופות. אשמח לשמוע את חוו"ד. בתודה מראש. דן.

11/12/2011 | 11:48 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אם במינון נמוך שתיארת אתה לא מרגיש כאבים תשאיר אותו עד בדיקה של רופא מטפל. זה סביר להניח גם ימנע כאבים וגם חרדות...

07/12/2011 | 06:03 | מאת: עדי

שלום, אני נוטלת רסיטל 20 מ"ג כחודשיים. יש לי שרירים תפוסים בעיקר ברגליים. האם זאת תופעת לוואי שכיחה מהרסיטל?

11/12/2011 | 11:44 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, תופעה הזאת לא שכיחה, אך במקרה של סבל גופני גבוה כדאי להתכן מטפל ולחשוב על החלפת כדור...

06/12/2011 | 15:48 | מאת:

06/12/2011 | 20:24 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אני מנסה לענות בקצרה ולעניין לכל שאלות, אך במקרים דחופים כדאי לפנות למרפאה או למיון. לא ניתן ולא מקצועי לעשות טיפול או בדיקה דרך אינטרנט. אני רק עוזר לאנשים לקבל כיוון הנכון...וכמובן בחינם... בברכה, ד''ר רודרמן

06/12/2011 | 15:18 | מאת: נתן

אני נשוי + עובד ומרוויח, סטודנט לע"ס ועובד כמדריך שיקום, בנוסף אני סובל מדיסתימיה, עקב מצב פרנסה דחוקה אין ביכולתי לפנות מהכנסתי לטיפולי, שאלתי האם יש סיכוי לקבל סיוע ציבורי ומה הם הסיכונים הכרוכים בכך (חשיפה, פגיעה במקום עבודה/קריירה וכדומה).

06/12/2011 | 20:21 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אני ממליץ שתפנה ל מרפאת ברה''ן לפי מקום מגוריו ושם תקבל עזרה וטיפול בצורה יעילה ודיסקראטית.

05/12/2011 | 22:11 | מאת: יעל

שלום ברצוני לשאול לגבי התסמינים השלילים הבאים של סכיזופרניה: אפקט קהה , השטחה או הקהיה רגשית, אלוגיה, אבוליציה , חוסר הנאה כללי ונסיגה חברתית. האם תסמינים אלו יכולים להיות גם תסמינים של דכאון שאינו מלווה בסכיזופרניה?

06/12/2011 | 20:18 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, בהחלט תשובה כן, ורק איש מקצוע יכול להבדיל ולהבין על מה מדובר. בדיכאון בן אדם מרגיש מסימנים האלה סבל, בסכיזופרניה- פחות או לא מרגיש...

09/12/2011 | 05:23 | מאת: יעל

אם הבנתי את כוונתך , בסכיזופרניה יש סוג של קהות חושים בה האדם כמעט שאין לו רגשות, ואז הוא לא מרגיש סבל וצער (כמו גם דברים שמחים) כי הרגש אצלו כמעט ולא נמצא, ובדיכאון ללא סכיזופרניה יש רגש חזק והאדם מרגיש צער וסבל גדול , רע לו ,והרגש אצלו פעיל כמו אצל אדם רגיל?

05/12/2011 | 15:53 | מאת: שירן

.שסנדSIRN@12הי שמישירן עד לא מזמן היתינורא אישה שמחה ללא מחשבות וללא עצבות לפני חודשיים בערך המצב הופיע האמת מאז כנסתי להריון שלא הה מתוכנן והמצב בטחוני שהשפיע ה0כתי להיות אחר אחר ביום עחד מחייכת ולאחר מכן עצבות כאילונ העולם לא מחכייך אלי וכשאני מדברת עם אנשים אני מרגישה כאן ולא כאן השינוי עצוב לי כי הפכתי לאישה אחרת חשוב לי לציין שתקופה של שנתיים היתי בבית מה שלדעתי גרם לזה והשינוי שלקחתי את עצמי בידיים למרות הקושי והחלטתי לעבוד זה עזר לי מהחרדות שהיו לי מאז שהתחלתי לעבוד הם נעלמו ברוך ה אני רק רוצה לציין שאני מתפקדת כראוי גם שקשה לפעמים יש לי המון כוח רצון לשנות את המצב אני לפעמים מסתכלת על חוויות שעברתי בעבר עם טיולים עם הבעל עם לידת תינוק ששמחו אותי ולרגע לא היתי בעצב שבא והולך או במחשבות ואני צמאה לחזור לזה האמת ששוב החרדות ועוד כמה תחושות שהיו לי נעלמן מה שנשאר זה מידי פעם חוסר בשמחה שלדעתי הוא הכול ותחושה שכאילו כולם בשגרה ממשיכים ואני למרות מאמצי קצת קשה רציתי לדעת עם תופעה זו מוכרת ונעלמת כי לפעמים אני מרגישה כאילו משוגעת זה לא נעים א ני חייבת לדעת שאני בסדר רצוי לי להוסיף שהיו לי סיוטי לילה פתהום היה קושי לנשום השרירים היו תפוסים דופק מהיר שעבר בזכות מחשבות חיוביות שהכנסתי לחיים אך תחושת של אני פו ולא פו מעצבנת אני מדברת רגיל והכול אך תחושה זו לא נעימה אני רוצה לחיות בעולם נאהב וטוב מה זה יכול להיות מה שאני מתארת מקווה שלא משהו רציני אני עושה הכול ומתפקדת כראוי רק צריכה פטש שמחה בתודה רבה שירן אני תמיד חוששת שלא אהיה אימא אחראית בגלל השינוי כי כול הכייף שלי זה לתת לילדי את הנשמה והלב אני רוצה להרגיש שלוות נפש מוותרת על הכול רק למען השלווה

06/12/2011 | 20:15 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא הבנתי שאלה אך יש לי הרגשה שאת זקוקה בשיחות כדי להוריד חרדות. כדאי להצעייץ עם רופא מטפל על זה ולשקול טיפול שיחתי אחרי בדיקת איש מקצוע...

05/12/2011 | 10:40 | מאת: טלי

שלום רב, ברצוני לדעת אדם שהיה חולה במחלת הנשיקה/ תשישיות כרונית ולקח ציפרלקס והפסיק, לא מוכן להמשיך לקחת כדורים. ונמצא במצב היפר, וקיצון האם אפשרות של טיפול אצל פסיכיאטר ללא נטילת כדורים, אפשרית?

06/12/2011 | 20:12 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלם. כל שינויים טיפוליים כדאי לעשות בתאום עם איש מקצוע בבדיקה רפואית. לפעמים במקום טיפול תרופתי עוזרת פסיכוטרפיה, אך צריכה להיות אינדיקציה לזה...

05/12/2011 | 00:40 | מאת: שי

שלום בתקופה האחרונה אני חש שיש אצלי ירידה חדה מאוד בחשק הכללי ובמיוחד החברתי. כלומר, אני חש שכל מה שאני בעצם רוצה זה להתרחק מאנשים. יותר נכון, ממעט האנשים שאני כבר קרוב אליהם כי מהאחרים אני מתחמק בכל מקרה. באופן כללי אני טיפוס די בודד\מתבודד. אין לי הרבה חברים או ידידים שאני בקשר לא וירטואלי איתם. לא חושב שאני צריך אפילו עשר אצבעות בשביל לספור, אפילו לא חמש. ובזמן האחרון זה נראה שזה הולך ונהיה רע יותר ויותר. ויש אצלי התנתקות מ"העולם החיצון". אני מוצא את עצמי יושב בתוך הדירה שלי מהרגע שאני מסיים לעבוד ועד שאני הולך לישון, על המחשב או מול הטלוויזיה. לעיתים אני הולך לבית של ההורים שלי. אבל זו עדיין תחושה קשה של בדידות, כי היכן שהוא זה נראה לי מצב מאוד לא תקין וקשה לי להשלים עם המצב הקיים. מה גם שיש לי מנוי לחדר כושר, ובחודשים האחרונים גם החשק ללכת לשם פחת מאוד עד כדי כך שאני הולך אולי פעם או פעמיים בשבוע גג. כאשר בתקופות אחרות הייתי הולך להתאמן פעם ביומיים. זה היה טוב כי בין היתר זה היה מוציא אותי מאווירת הנכאים של הבית. אבל עוד מעט יסתיים המנוי ובמצב הנוכחי.. חבל לחדש אותו. בשנה האחרונה טסתי פעמים לחו"ל, חודש כל פעם. בכל פעם שחזרתי היה לי משברון קטן מפני שבחו"ל היו לי "חיים חברתיים" שאין לי כאן, וכאשר חזרתי לארץ זה היה כאילו לא קרה כלום בכל התקופה שהייתי בחו"ל ואני מסתגף מחדש בבית שלי. בעבר הייתי מטופל אצל פסיכיאטר וגם נטלתי תרופות נגד דיכאון (אדרונקס, ציפרלקס), אבל לא הייתי אצלו כבר יותר משנה ואני לא יודע אם אני יכול להרשות לעצמי לשלם סכומים גבוהים מאוד לשיחות שכבר אין לי שום הרגשה שהן תורמות לי משהו. מילא הייתי מרגיש שזה תורם, אבל זה תמיד נהיה שיחה חד צדדית כי אני פשוט מתקשה לנהל שיחה. מה גם שכבר נהייתי נגד כדורים, גם מפני שאני לא בטוח לגבי ההשפעה שלהם וגם מפני שאני לא חושב שגם אם הם משפיעים, הם פיתרון. אם יש פיתרון, הוא חייב להיות אחרת מנטילת כדורים. כבר היו תקופות שנטלתי אדרונקס לתקופות של חודשים ואפילו שנתיים. בעבר שלי יש רקע של חיך ושפה שסועים ברמה בינונית פלוס ושיקום ארוך עם ניתוחים רבים ברמב"ם ובמאיר ושנמשך גם עד היום (ניתוח נוסף בעוד מספר חודשים, אחרי הפסקה של עשר שנים). כמובן שאני מאמין כי למום הזה שמעוות את הפנים שלי יש כנראה השפעה רחבה ועמוקה מאוד על מי שאני היום. סבלתי בתקופות השונות של בתי הספר. כבר אז הרגשתי תחושות של ריחוק מאנשים. בעבר הייתי הולך לפסיכותרפיסט במשך 9 שנים והוא ליווה אותי בתקופות של ניתוחים, היום אין אף אחד. אני כמובן לא מחשיב את ההורים והאחים שליכי הם לא מסוגלים לגלות את האוזן הקשבת שאני כה זקוק לה. האמת, שפרט לאנשי מקצוע אני לא חושב שיש כאלו. מצטער שאני שופך הכל כאן, אין לי איפה. אבל אני לא יודע כל כך לאן לפנות בשביל לקבל עזרה שבאמת מתאימה למצב שלי, אני חש שאני לא ממש רוצה לחזור למרכז הטיפולי שהייתי בו עד לפני שנה וקצת. אבל גם לא רוצה להמשיך להיות באותו מקום בו אני עומד היום.

06/12/2011 | 20:08 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, חשוב שיש לך מוטיבציה להשתנות, אך אתה חייב לפנות לאיש מקצוע במרפאה ולא דרך אינטרנט. בטוח שתקבל עזרה וטיפול מקצועי...

07/12/2011 | 19:40 | מאת: שי

על ההיענות, האם יש לך המלצה לסוג של טיפול? ידוע לי שקיימים לא מעט גישות שונות.

15/12/2011 | 01:29 | מאת: שי

שאלתי שאלה, עדיין לא נתת לי תשובה כלשהי עליה... תודה

היי שי, מה שלומך? קראתי את מה שכתבת ובאמת קשה לי לחשוב על מה יכול ממש לעזור, אבל הייתי שמחה לשמוע מה אתה חושב על הכתבה שכתבתי לאתר אמת אחרת. אתה יכול לעשות חיפוש בגוגל "כל אמריקאי חמישי: מגיפת הכדורים הפסיכיאטרים בארה"ב | פרויקט אמת אחרת". במידה וההודעה שלי תעבור ושתגיב לה, אז אקבל התרעה על תשובתך במייל. תודה.

09/12/2011 | 09:25 | מאת: שי

קצת מטריד כי נראה שהאצבע על ההדק קלה מדי כאשר מדובר במתן מרשמים לתרופות פסיכיאטריות. ועם זאת, לא הרגשתי שהמטפל שפניתי אליו שש לרשום לי כדורים. הכתבה עצמה מפורטת מאוד ומציגה את הבעיה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות עד כדי מסע צלב כנגד. האמת שאולי הכתבה ארוכה מדי, אבל היא מושקעת מאוד וניכר שהיא סימוכין מכל מיני פינות. הבעיה היא שכנראה שמדובר בתעשיה שמגלגלת מיליארדים של דולרים, ולכן קל להבין אולי מדוע בארה"ב למשל ממהרים לרשום מרשמים בעוד לא בטוח שמרשמים אלו יביאו לפתרון ארוך תווך.

04/12/2011 | 22:40 | מאת: ש.

בס"ד שלום רב, ראשית,אני עומד "לשפוך" כאן אייטם לא פשוט לפיצוח, גם לאנשי מקצוע הטובים ביותר. לכן תודה מראש על התשובה! אני בחור בן 31, בן יחיד להורים גרושים, המתגורר עם אמו. בגיל 14 עברתי ארוע טראומטי בביה"ס, ארוע אשר גרר תופעות פוסט טראומטיות נפשיות ופיזיות. לפני שאגש לעיקר, ברצוני להדגיש ולציין כי אני מטופל במסגרת המרכז הקהילתי לבריאות הנפש בעיר מגורי ומודע היטב למצבי. נכון להיום, אני מוכר כנכה 75%, בשל מחלות אשר אציין: סכיזו-אפקטיב,OCD, הפרעות אישיות, דיכאון קליני, הפרעות חרדה ודאגנות יתר. זה בצד הנפשי. בצד הפיזי: הששמנת יתר חריפה (160 ק"ג בערך), יתר לחץ דם ודופק מואץ, יתר כולסטרול, חשש לסכרת סמויה, הרטבת לילה והגבלה בתנועה לצד כאבי ברכיים וכפות רגליים נפוחות. אני מטופל בתרופות הבאות: בוקר: וזודיפ קומבו 20 1X1 נורמיטן 50 1X1 סימבקור 40 1X1 סרוקסט 20 מ"ג 1X2 אלפרליד 1 מ"ג 1X1 צהריים: אלפרליד 1X1 נורמיטן 50 1X1 ערב: טוביאז 8 מ"ג 1X1 אלפרליד 1 מ"ג 1X1 אלטרול 25 מ"ג 1X2 סליפ אייד 25 מ"ג 1X2 סרוקואל 25 מ"ג 1X1 כפי שניתן לראות, אני עונה היטב על ההגדרה "חי על כדורים", בלשון המעטה... למען האמת, כבר התרגלתי לכמות שכזו ועם הזמן זה הפך לחלק ממני. אך לכל פציינט מגיע להתוודע לחוות דעת שניה. לכן אני פונה אליך בשאלה, האם שילוב התרופות שהצגתי אינו מתנגש (בעיקר אלטרול וסרוקואל בצמוד זה לזה בשעות הערב) ועלול לסכן? ומה עוד, אם בכלל, ביכותך להציע? בתודה מראש, ש.

06/12/2011 | 20:05 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא ניתן לקבל חוות דעת שניה דרך אתר. אני מניח שיש לך טיפול טוב וגם מטפלים טובים וממליץ לך לדבר על חששות שלך לגב שילוב תרופתי עם רופא שהמלץ את השילוב... החלמה מהירה... ד''ר רודרמן

04/12/2011 | 22:38 | מאת: אני

האם זה נכון שהתרופה בונסרין אינה משווקת בארץ בשנים האחרונות? או שהפסיקה להיות משווקת בקופת חולים מכבי?

06/12/2011 | 20:00 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום,לא ידוע לי על הפסקת שווק בארץ של בונסרין. אולי תנסו לקנות עם מרשם בבית מרקחת של ''סופרפארם''-לא חושב שיהיה הבדל משמעותי במחיר...

אני בת 63 (אחרי טרגדיה משפחתית) נוטלת כדורי שינה כרוניות , ורוצה להתחיל עם מלטולין , כשהמטרה להגמל משאר הכדורים הכרוניים ולנסות מלטולין , האם בנוסף למלטולין עלי לקחת את שאר הכדורים הכרוניים? יש לי חששות שמא לא אצליח לישון, אם לא אנטול את הכדורים הכרוניים. אודה לך מאד אם תאיר לי את הבנתי מה קודם למה ומתי וכמה?

06/12/2011 | 19:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לצערי רק רופא מטפל שלך יכול להמליץ וגם לעביר אותך בהדרגה לתרופה אחרת. צריכנ להיות אינדיקציה רפואית לכל טיפול ורק אחרי בדיקה ואבחון חושבים על תרופה ספציפית...

04/12/2011 | 19:47 | מאת: גל

כל חיי היה לי פחדים קשים מאוד בכל הקשור למצבים ביטחוניים. לאחרונה המצב החמיר מאוד עקב האיום האירני. אני מכורה לחדשות...בודקת כל דקה עידכונים ורואה כל מבזק. הפחדים מתבטאים בתופעות פיזיות כמו צורך ללכת לשירותים ותחושות בחילה. אני מפחדת ללכת לישון מחשש שתהיה אזעקה ולא אשמע...אני מפחדת להיות לבד בבית (אני בת 20+). פסיכיאטר יכול לעזור במקרה שלי? צריך הפניה מרופא משפחה כדי לקבוע תור?

04/12/2011 | 20:55 | מאת: בן יעקב

פחד וחרדה, זה הרגל רע שאנחנו נותנים לו מבחירה את השליטה בנו. אשמח מאד שתקראי את דבריי מנסיוני שלי חרדה קשה לפני חודש, בגלל המצב הבטחוני!! בפורום שלי 'שיקום יעוץ לנפגעי נפש' באתר, תחת הכותרת "לקחת בקלות" שכתבתי בשבוע שעבר. בהצלחה רבה!!

06/12/2011 | 19:53 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

אפשר לנסות לעזור לך דרך טיפול תרופתי או שיחתי, אך לפעמים דרך הכי קצרה- לעבור ולהתישב במדינה שאין חדשות חריגות. או להפסיק להקשיב חדשות...

04/12/2011 | 13:29 | מאת: שלי

סובלת מכאבים חזקים בעיניים ומטשטוש ראיה. נוטלת טיפול תרופתי קבוע מעל 11 שנה, אבל בשנה האחרונה כאבים חזקים בעיניים במיוחד עין ימין טשטוש ראיה בעקבות הכאבים ויום למחרת עיניים אדומות. בת 49, נורא מקשה על קריאה ועבודה. מה לעשות? ממה זה נובע?

06/12/2011 | 19:49 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, תשובה ברורה-לפנות לרופא עיניים ולהתכן גם רופא מטפל על החרפה מבחינת ראיה...

03/12/2011 | 22:33 | מאת: מיכלי

שלום רב לטיפול בטיקים קוליים של מחלת טוראט קיבל חברי 25 מיליגרם סרוקוול הדבר היה מצויין לחודשיים ועכשיו חזרו לו הטיקים הקוליים,הוא החל לקחת 2 כדורים של סרוקוול 25 מיליגרם אך הטיקים הקוליים ממשיכים מה ניתן לעשות? האם ניתן לקחת מינון גבוה יותר של התרופה מבלי להיות רדום? הוא אינו רוצה לעבור לתרופות ממשפחת הssri בגלל שהרופא הפחיד אותו שזה יגרום לירידה בתפקוד המיני

06/12/2011 | 19:46 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אני לא נותן המלצות על שינוי טיפולי דרך אתר בלי שאני מקיר מטופל, אך טאורטית מינון של עד 100 מ''ג סרוקוול יכול להיות יעיל. לגבי SSRI -רק במקרה של אובססיות, שלפעמים מופיעות בתמונה קלינית של טוראט...

03/12/2011 | 21:32 | מאת: אנה

אני סובלת שנים מסכיזופרניה פרנויה,ומנסה להתמודד עם זה בשקט.רק ההורים שלי יודעים על המחלה,למרות שקשה להם לקבל אותה.ב 5 השנים האחרונות,אני לא סובלת אירועים משפחתיים. קשה לי לשתף את המשפחה שלי הקרובה בדברים שאני עושה,כי איכשהו אני לא מרגישה שהם מספיק תומבים בי. כשהתפרצה אצלי המחלה בגיל 18,הם קיבלו אותה בעל כורכם,והרגשתי שהייתי בשבילם אכזבה גדולה. כבר שנים מתמודדת לבד ובשקט,ורוב הזמן שאני לבד אני בוכה. (אובחנתי במחלה בגיל 18,כיום בת 35,ומטופלת בתרופות)

04/12/2011 | 20:53 | מאת: בן יעקב

לאנה שלום, ראשית כואב אני בכאבך, בבדידות, בהסתרה [זה לוקח הרבה אנרגיות], ובדמעות שלך! כפי שהבנתי עיקר הקושי שלך כי במשפחה לאחרונה לא כל כך מקבלים אותך וגם שהיית רוצה יותר יחס מכל המשפ' ומהם את בכלל מסתירה. אני ממליץ לך לפנות לפורום משפחות של מיל"ם אבל זה יותר כלפי המשפ' שלך שהם ילכו אבל את צריכה לשבת ולהתייעץ על כך גם כלפייך ואיך לנסות קצת לשתף יותר וכמובן עם הכוונה ותמיכה. תבררי אצלם גם. מאחל לך בהצלחה רק הערה קטנה: את כותבת "בגיל 18 'אובחנתי'. ואת בטוחה שאם כך 'אובחנת' ז.א. כך אמר פסיכיאטר. אז זה ככה. ואני מעורר את השאלה הידועה: האמנם? גם אני מנסיוני כותב, אכן 'אובחנתי' כסכיזופרניה. כי כך הרופא ביהירותו החליט. נו, אז מה? כיום אני בריא לגמרי.

06/12/2011 | 19:41 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום אנה. אני מבין את סבל שלך ורצון להשתנות. חשוב לדבר על זה עם רופא מטפל או עם פסיכולוג. אולי גם טיפול משותף עם הורים- משהו תמיכתי וכמובן תרופות. לא כדאי לחשוב על אבחנה, תחשבי על טיפול בסימפטומים, בתקופה אחרונה הופיעו הרבה תרופות חדשות ויעילות. לא להתעייש, לשתף פעולה בטיפול עם איש מקצוע-דרך ישירה לרמיסיה ממושכת...אולי כדאי גם לחשוב על שיקום, עבודה ודיור מוגנים... בברכה, ד''ר רודרמן

03/12/2011 | 19:15 | מאת: אבי

שלום רב אני לוקח ויפאקR במינון של 225 כבר חצי שנה והרופא שלי אמר לי לעבור לתרופה בשם וולבוטרין 300 מ"ג ועכשיו נסתי להחליף ולא הצלחתי קבלתי סחרחורות חזקות שלא יכול לסבול אותם? וחזרתי לקחת את ויפאקסR ונעלמו הסחרחורות מה עלי לעשות איך מחליפים תרופה ?

06/12/2011 | 19:34 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, סביר להניח שעליתה מינון של וולבוטרין בהדרגה. בכל מקרה עם היו לך תופעות לוואי בלתי נסבלות, כדאי לבקש מרופא מטפל תרופה אחרת, לפי איבחון ומצב קליני אחרי בדיקה... בברכה, ד''ר רודרמן

03/12/2011 | 15:26 | מאת: גיל

אם כדור של 15 מג כבר שלושה ימים לא עוזר ואין לי שקט נפשי פחדים אני התחלתי בגלל פחדים ממחלות חללילה כל דבר קטן ההיתי בלחץ וההיתי לוקח רק אלפלריד שעזר לי מאוד להרגע אבל התחלתי לצרוך כבר יותר מדי אז התחלתי ציפרלקס עד מתי לחכות ולמה כדאי לעבור תודה

06/12/2011 | 19:30 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

לא לחכות, לדבר עם רופא פסיכיאטר מטפל, לדווח על בעיות, מתחילים תמיד ממינון נמוך יותר. לא לעשות טיפול לעצמו...

03/12/2011 | 14:49 | מאת: דני

אני לוקח כשנה 200 מ"ג ליום, שוקל 80 ק"ג בגובה 178 (אם זה חשוב) וחווה קפיצות קשות בשינה עד כדי בעיטות וסטירות לבת הזוג. ממש לא נעים. הפסיאטר טוען שאין קשר וניורולג טוען שכן. האם קיימת תרופה מקבילה ללא תופעות לוואי זו ? תודה, ד.ד.

06/12/2011 | 19:27 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא ידוע לי על תופעה הזאת מטיפול בפבוקסיל. חשוב לעשות בדיקות נוירולוגיות בצורה מושלמת, כולל שלילת התקפים אפילפטופורמיים... בכל אופן עם תרופה עוזרת מבחינה קלינית לא כדאי למהר להחליף אותה. ואם כן-בתאום עם רופא מטפל.

03/12/2011 | 08:47 | מאת: גיל

שלום אני שבועיים אם כדור ציפרלקס 10 עליתי כבר שלושה ימים ל 15 לא עוזר יותר חרדות אולי לא מתאים לי מה כדאי לעשות והאם ממתח חרדה יכול לכאוב הראש כל יום

06/12/2011 | 19:23 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, סביר להניח שעוד לא עבר מספיק זמן כדי לדעת על יעילות של תרופה. צריך לחכות חודש במינון יציב כדי להתרשם. בכל מקרה כל שינוים במינון או בטיפול חשוב לעשות בתאום עם רופא מטפל פסיכיאטר.

קרובת משפחה אובחנה במהלך אישפוז פסיכיאטרי כפרנואידית סכיזופרנית. הדבר פרץ לאחר לידת בתה, השישית במספר. מאז היא חזרה לביתה אך היא מנותקת מן המציאות ומשוכנעת כי בעלה עושה קנוניה נגדה. לאחרונה החלה לפתח דפוסים אלימים ומטיחה בילדיה כי הם חלק מן הקנוניה נגדה. האם האישה עשויה להיות מסוכנת למשפחתה?

02/12/2011 | 19:29 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לגבי מסוכנות כתוצאה ממחלת נפש רק פסיכיאטר יכול לתת התרשמות. כמובן כדאי לא להגיע למצבים כאלה ולטפל בזמן כדי למנוע אלימות או אסון, להכניס לתמונה עובדים סוציאליים או פקידת סעד ולשכנע קרובת משפחה לשתף פעולה בטיפול. זה קשה,אך אין דרך אחרת... בברכה, ד''ר רודרמן

02/12/2011 | 13:45 | מאת: לימור

האם תרופות ממשפחת SSRI שעובדות על הסרוטנין אינם משפיעות בתת משקל והאם תרופה כמו אדרונקס או וולבוטרין שעובדות גם על דופאמין ונוראדלין יכולות לעזור במקרה של תת משקל?

02/12/2011 | 19:21 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

תרופות SSRI גם יכולות לגרום עלית משקל בזמן שחולה יוצא מדיכאון...תרופות לא נותנות עם מטרה של עלית משקל, אלה לצאת מהפרעה דיכאונית או חרדתית קשה. במקביל גם פוטרים בעיות נוספות. עם רוצים לעות משקל, יש שיטות אחרות... בברכה, ד''ר רודרמן

03/12/2011 | 10:44 | מאת: לימורt

השאלה היתה האם תרופות נגד דיכאון עוזרת לצאת מדיכאון כאשר החולה נמצא בתת משקל, האם הן משפיעות? ובפרט התרופה אדרונקס שלא ממשפחת הSSRI?

02/12/2011 | 09:17 | מאת: זיו

שלום אתמול הומלץ לנו (עבור נערה בת 17) ע"י פסיכאטר להתחיל טיפול בלוסטרל 25 מג למשך 3 ימים ולעלות ל50. לא הצלחנו למצוא מינון של 25 מג ובהוראות השימוש רשום שלא ניתן לחצות את הכדור... לצערנו הרופא לא נמצא עד יום חמישי הבא - אשמח לקבל תשובהמהירה!!

02/12/2011 | 19:16 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אתה צודק, אין כדורים של 25 מ''ג ביום, אני מתחיל ממינון 50 ו במקרה של צורל מעלה מינון בהדרגה. אף בלי בדיקה והתעייצות של פסיכיאטר במרפאה לא ממליץ לעשות זאת. אז תפנו לרופא אחר או תחכו עד יום חמישי... בברכה, ד''ר רודרמן

02/12/2011 | 02:22 | מאת: דליה

התעוררתי עכשיו עם הרגשה שבגלל הקושי לא בא לי לחיות. לכאורה יש לי בעל טוב ושלשה ילדים טובים שמלבד החיילת האחרים לא בבית ועסוקים בעבודתם וענייניהם. אני לא עובדת כבר 3 שנים בגלל פיטורים אך היתה תקופה שנהנתי מהחוגים והתחביבים. ועכשיו תפסה אותי שוב מרה שחורה. אני בטוחה שיש קשר גם לגיל המעבר וגם לבדידות שחלקה נובע מפחדים שלי מנסיעות וכד'. כבר 4 שנים אני לוקחת סרוקסט(פאקסט) רב הזמן שהייתי בסדרלקחתי חצי כדור וגם לא תמיד כל יום. לאחרונה המצב הורע .דברתי עם הרופא ואמר להגדיל לכדור כל יום. תוך כמה זמן זה יכול לעזור? אני סחבתי את עצמי בכח לחדר כושר אך כרגע אני מרגישה תשושה ומיואשת וחבל לי לראות את בעלי סובל. הוא הכח שמאחורי אך אני דואגת לו. בקיצור אני מרגישה עכשיו במלחמת השרדות ויש רגעים ממש קשים שמרגישה שאני לא שווה כלום במצב כזה ואין לי כוחות להתמודד. לא רוצה להגיע לאשפוז כמו שהיה לי לפני 30 שנים זה יפגע מאד במשפחה ובמצבי. אני בת 56. אנא עזרתך מבת עירך.

02/12/2011 | 19:09 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, כדאי להתכן רופא מטפל (פסיכיאטר) על סבל שלך ולתאם איתו שינוים טיפוליים, אולי גם שיחות עם פסיכולוג. אין ספק שיש לך מוטיבציה להשתנות ואפשר לשפר את מצב עם הזמן... בברכה, ד''ר רודרמן

אני בן 17 .רציתילדעת על איזה תרופה אתה ממליץ להתחלת טיפול באו.סי.די ??

02/12/2011 | 19:05 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לפני תחילת טיפול כדאי לוודא שאבחנה נכונה- דרך בדיקה של איש מקצוע. הוא גם יתן טיפול יעיל וטוב. רוב התרופות שעוזרות בטיפול בהפרעה זאת- כדורי נוגדי דיכאון במינונים גבויים... וכמובן טיפול שיחתי קוגניטיבי התנהגותי... בברכה, ד''ר רודרמן

01/12/2011 | 17:46 | מאת: אמיר

שלום רב, אני בן 33. לפני 10 שנים חוויתי דכאון וקיבלתי מפסיכיאטר טיפול בפאבוקסיל שאותו נטלתי כל 10 השנים (רוב התקופה במינון 200 מ"ג ליום). במשך כל השנים אפשר להגיד שהייתי מאוזן. לפני 3 חודשים חוויתי התקף פאניקה שבעקבותיו הגיעו התקפים קטנים יותר נוספים כל יום והרבה פעמים ביום. הפסיכיאטר החליף לי את התרופה ל-30 מ"ג ציפרמיל. במשך חודש וחצי עם התרופה החדשה סבלתי יום יום מחולשה, סחרחורות, קושי לעמוד, זרמי חום בכל הגוף, "הירדמות" ידיים/רגליים ועוד. הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל-40 מ"ג. לא חלה שום הטבה בשבועיים וחצי לאחר מכן. הפסיכיאטר החזיר אותי לפאבוקסיל (המוכר והטוב) למינון 150 מ"ג. היום, שבועיים מאז שאני במינון המלא, אני לא מפסיק לסבול מכל אותן תופעות שהיו לי קודם עם הציפרמיל. בנוסף התווספו דפיקות לב מואצות ודפיקות ברקה. בדיקות דם + אקג תקינים. אני סובל מאוד יום יום. לא מסוגל לתפקד. התחלתי אף טיפול קוגניטיבי, אך עדיין קשה לראות הצלחות. ממה יכול להיות שאני סובל? מתופעות לוואי של כדור שלקחתי 10 שנים ולא היתה לי בעיה? האם אלו תסמיני חרדה (למרות שהם מלווים אותי כל היום ולא בגלים)? איך יוצאים מזה? תודה רבה, אמיר

02/12/2011 | 13:31 | מאת: בן יעקב

התחלת טיפול קוגניטיבי. ואתה כותב אך עדיין לא רואים תוצאות. בטיפול קוגניטיבי [סיביטי] לומדים לזהות את המחשבות והעיוותים של החשיבה שממילא בעקבותם מרגישים דכאון. אחרי שיודעים את סגנונות החשיבה המעוותת, ומזהים את המחשבות כל פעם, נהיה ממש קל לצאת מזה. אבל הכי חשוב, זה להאמין בכך. שהחשיבה הדכאונית מעוותת. וכך בקלות יוצאים מזה. לכן גם אם עדיין לא למדת בפועל את התרגילים והטכניקות, אבל אם אתה מאמין ומפנים לגמרי, שהכל זה החשיבה המעוותת, ו'סכמות' וצורת הסתכלות שקבעת לעצמך, ומביאה אותך לדכאון. אז כבר כמעט ונפטרת מהדכאון. לכן, לדעתי לאור כל מה שכתבת כאן, וכן שעדיין הטיפול הקוגניטיבי לא עוזר. אני ממליץ לך לחשוב בתוכך, האם אתה באמת מאמין בשיטה הזו? כי אחרת גם אם יעבור עוד חצי שנה, לא יצא מזה שום תועלת. טיפול סיביטי זה בכלל לא ענין של זמן, או תהליכים וכו'. ואני מאחל לך מאד בהצלחה, ומבין אותך. אני כותב מנסיוני שלי.

02/12/2011 | 18:57 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום אמיר,חשוב לאמין ולתמוך רופא מטפל לך וגם לדווח לו על סבל וחוסר הטבה במצבך. לא ניתן בלי בדיקה עמיקה או דרך אינטרנט לתת לך טיפול יעיל או מתאים. משבטוח יש גם תרופות אחרות נגד חרדה ודיכאון. מחלה גם לא עומדת במקום ואפילו תרופה שעזרה בעבר לא תמיד פועלת... בברכה, ד''ר רודרמן

30/11/2011 | 16:56 | מאת: דנה

אני בת 17, וסובלת מאז גיל צעיר (10-11) , מאו.סי.די . לפני מספר שנים, הייתי בטיפול פסיכולוגי , שדי עזר לי . הפסיכולוגית שטפלה בי עברה לעיר אחרת ומאז אני לא מקבלת טיפול פסיכולוגי . , לאחרונה מצבי אינו טוב .והמחשבות הטורדניות + חרדה - התגברו מאוד . הומלץ לי ע"י פסיכיאטור לקבל טיפול תרופתי (פריזמה),ורציתי לברר אם טיפול תרופתי בלבד - עשוי להועיל לי במצב כזה , כי בשלב הזה אני לא מוצאת פסיכולוג שיתאים לי .

אם אכן התרופה פריזמה היא התרופה המתאימה למצבים כאלו של או.סי.די - ולגילי ? (17) .

02/12/2011 | 18:50 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום דנה, לצערי רוב החרפות בהפרעת או.סידי חוזרות בזמן שמפסיקים טיפול פסיכולוגי או תרופתי. בהחלט טיפול קוגניטיבי התנהגותי יחד עם כדורים כמו פריזמה עוזרים ב 70 אחוזים של מקרים. את צריכה למצוע פסיכולוג שמוכן לחדש לך טיפול. לפי מכתב ברור שאת סובלת ויש לך מוטיבציה להשתנות... בברכה, ד''ר רודרמן

01/12/2011 | 00:32 | מאת: בן יעקב

גם אני סובל מאוסידי. אך מה הבעיה למצוא פסיכולוג? נראה כאילו פיתחת תלות אל הקודמת, וזהו.. מדוע?? לאוסידי צריך פסיכולוג של קוגניטיבי התנהגותי [סיביטי] האם חסרים כאלו? דוקא בסיביטי לא צריך קשר מיוחד אל המטפל וכו' אז מה הבעיה??? מאחל לך בהצלחה רבה

01/12/2011 | 00:34 | מאת: בן יעקב

אצלי הטיפול הפסיכולוגי עוזר. ובכלל, תרופות לכל דבר, אך גם באוסידי עוזרות חלקית בלבד.. והעזרה האמיתית היא על ידי שליטה באוסידי הן קוגני' והן התנהגותית. וזה הטיפול הסיביטי. בהצלחה רבה

30/11/2011 | 00:18 | מאת: ליאור החושש

שלום רב, אני נוטל תרופות מייצבות מצב רוח בשם ליתיום וסרוקוול. היות ואני סובל מהפרעת קשב לאחרונה התגלה כי יש צורך בשימוש בריטלין בתקופת מבחנים. האם קיים סיכון כלשהו לנטילת ריטלין יחד עם התרופות הקבועות שאני נוטל?

02/12/2011 | 18:35 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא רצוי ולא מומלץ לשלב טיפולך עם ריטלין, אפילו לתקופת מבחנים... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 21:27 | מאת: שלומי

אני מקבל רספרדל ואני רוצה לדעת איך יודעים שהמינון טוב בשבילי ?האם אפשר לבדוק רמות תרופה בדם

02/12/2011 | 18:32 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לא ניתן לבדוק רמת רספרדל בדם. מינון תוב-עם אתה ורופא שלך מרגישים שיפור קליני בסימפטומים... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 18:17 | מאת: אנה

שלום דוקטור ולדימיר, לא יודעת איך להתחיל אבל מרגישה שאין לי הרבה מוצא. סובלת מדכאונות אבל תרופות לא עזרו. הפסיכיאטר התיאש והפיל עלי את הכשלון של אי ההשפעה בגלל התנגדות לא מודעת שלי. אני באמת רוצה שתרופות יעזרו ולא יודעת איך להפסיק להתנגד. מקבלת גם טיפול פסיכולוגי. כרגע תקועה מאד בחיים, לא מצליחה למצוא מקום מגורים ולא מצליחה להתקדם בעבודה כבר הרבה שנים. אני חושבת שזה מרוב פחד שמשתק אותי. אתה חושב שיש עוד מה לעשות? או להרים ידיים? אין לי עוד הרבה כוח, איכשהו סוחבת. מפחדת שהמשבר הבא ימוטט אותי. אולי צריכה להשלים עם זה שאני כשלון? תדוה

30/11/2011 | 10:58 | מאת: בן יעקב

אענה לך בהתייחסות לדברייך: "תרופות לא עזרו. הפסיכיאטר התיאש והפיל עלי את הכשלון של אי ההשפעה בגלל התנגדות לא מודעת שלי." אינני פסיכיאטר [לשמחתי!] וגם לא פסיכולוג [עדיין.] אבל אין כזה מושג, שתרופות לא עובדות בגלל התנגדות, שטויות ממש. תרופה זה משהו כימי, ולא קשור לרצון או להרגשות שלך. בכל אופן, ראוי שלא תקחי ללב "הפסיכיאטר הפיל עלי.." זו גישה לא הכי נעימה, ואמנם בדכאון רגילים לדיבורים כאלו, וחשיבה שלילית, אך חבל. את בטח גם כועסת עליו בעקבות כך. והכל בגלל גישה שלילית על עצמך, ולוקחת ללב. את כותבת שאת מקבלת גם טיפול פסיכולוגי.אשמח אם תצייני איזה סוג טיפול? דינמי או קוגניטיבי? ואגב, האם את מרוצה? או יותר נכון, עד כמה את פעילה בטיפול, ומאמינה בו.. אשמח לשמוע ולייעץ.[גם אני עברתי טיפולים פסיכולוגיים ללא הצלחה, אך מאידך כיום אני בטיפול קוגניטיבי, כאשר זה בא מיוזמתי, ותוך שיתוף פעולה,והתוצאות בשטח!]. לסיום את כותבת: אתה חושב שיש עוד מה לעשות? או להרים ידיים? אולי צריכה להשלים עם זה שאני כשלון? יש פה איזה פרדוקס, את באמת היית רוצה להשלים עם זה שאת כשלון?? יש לך בכלל כזו אופציה? תשתפי אותי.. מה עושה אדם כזה? טוב לו? זה עוזר לצאת מהדכאון, או מיקל על החיים בגלל הדכאון?? תגלי לי את הסוד. ושוב, המילים שלך "אני כשלון", זה מילים שכל דכאוני אומר אותם, והוא 'משוכנע' שהוא היחיד בעולם שבאמת הוא הכשלון, ויש לו 'הוכחות' לעצמו על כך. כה חבל, תעשי הפרדה מליאה, המילים הללו "אני כשלון" זה מילים של דכאון, אל תנסי "לקנות" ברצינות את מה שהחשיבה הדכאונית משדרת לך. באותה מידה לדוג' שמישהו במצב מניה חושב ובטוח ש"הוא מלך העולם". את צריכה ללמוד את דרכי החשיבה והשפה של הדכאון, ולדעת שהגם שאת סובלת [מאד] מהדכאון, לדעת שהוא שותל לך את המילים, ולהבחין מתי הוא מדבר, ומתי את. בכל דברייך ניכר שהוא שותל לך המילים ואת בעקבותיו.. "הפסיכאטר הפיל עלי" ו"אני כשלון" זה מילים כה יפות של דכאון. לא שלך! את מסיימת:אין לי עוד הרבה כוח, איכשהו סוחבת. מפחדת שהמשבר הבא ימוטט אותי. אכן, גם זה דיבורי ה"דכאון" שבתוכך, שכנע אותך ש"אין לך עוד הרבה כח", בת כמה את, אגב? בת שמונים? סבתא שלי בת תשעים עם הרבה כח.. ואני בטוח לגמרי, שיש לך כוחות! רק כעת הדיכאון מדבר. זה בכלל לא את, זה לא מתוך שיפוט תקין, זה דיבורים של הדכאון. אני לוקח אותו בפרופורציה, ומקווה שעם טיפול נכון, ועם חיזוק החלקים השונים בך ובנפש פנימה, תגלי את השקר שבדכאון, ושיש לך כמו לכל אחד אחר "כוחות" ואינך כשלון, את נשמה טובה! בהצלחה רבה

02/12/2011 | 18:41 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אנה, אני מרגיש שיש לך מוטיבציה להלחם על בריאותך ולא להתעייש. כדאי לחשוב על תרופה או על טיפול אחר במקרה שטיפול קודם לא עוזר.טיפול דיכאון זה לא רק כדורים או שיחות, זה גם דורש שיתוף פעולה, סבלנות וכחות של בן אדם... בטוח שפגישה עם איש מקצוע תעזור לך... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 18:09 | מאת: lola

אהלן, אני הילה בת 20, בחורה רגילה שמנהלת אורח חיים נורמאלי לחלוטין. בעקבות מס' שיחות שהיו לי לאחרונה החלטתי לבדוק בעיה שמלווה אותי לאורך כל חיי. לא קל לי לבוא ולשאול לגבי הבעיה, אבל משהו אומר לי שזה הזמן. הזיכרון הראשון שלי כילדה כולל בתוכו עולם פנימי ודמיוני רחב, ותמיד אבל תמיד ליוותה אותי דמות דמיונית כלשהי (אין חשיבות למי היא,היא לגמרי דימיונית). גם בילדותי ידעתי את ההבדל בין העולם הפנימי שלי, הדימיוני למה שמתרחש בחוץ. ברגעים בהם אני עם חברים, משפחה ועסוקה במשהו אחר אין זכר לעולם הדמיוני שלי. אבל ברגעים מסוימיים העולם הפנימי הזה קצת מנתק אותי משאר העולם החיצון,אני מוצאת את עצמי אפטית. לדוגמא, במהלך העבודה (אני ממלצרת) הרבה פעמים אם מישהו קורא לי אני כאילו לא שמועת אותו, גם אם הוא מטר ממני. זאת לא בעית שמיעה, בדוק. אם קצת מהידע הכללי שיש לי, הבעיה מכוונת אותי לסוג של אוטיזם. אני משתדלת לא להסיק מסקנות גדולות ומפחידות מידי, אבל אני צריכה את העזרה שלכם.

30/11/2011 | 10:35 | מאת: בן יעקב

כמה עצוב לראות הודעה כמו שלך. בחורה שיש לה הכל, ומסבכת לעצמה את הכל. מסקנות אוטיזם ו.. ועוד על דברים של מה בכך. אז מישהו קורא לך את לא שומעת.. איזה אסון. תאמיני לי כל אדם שני זה ככה. צר לי אבל זה כואב לי הנטיה האופנתית היום, למצוא בעיות מתחת לאדמה. וזה מתחיל עם דברים קטנים, עד שיבושים לגמרי. עוד ילוו אותך מחשבות לתמיד 'יש בי משהו אוטיסטי', מספיק כבר. זה כואב לי, בגלל שאני חוויתי את כל הדכאונות וכו' עקב הנטיה המטוטמטת הזו "האופנתית" היום לחפש ולחפש במה אני לא בסדר. והיום, יש לכל דבר הגדרות, תאמיני לי אני האמנתי כמה שנים שאני בעצם.. סכיזופרני.. אז בקיצור, ומתוך אהבה אני כותב לך, אל תחפשי תשובה! "צאי" מהשאלות האלו, תחיי באושר, ואם את מחפשת "אופנה", לכי לחנות תקני לך משהו יפה, תהיי מאושרת!! בהצלחה רבה

01/12/2011 | 00:44 | מאת: lola

29/11/2011 | 17:56 | מאת: יהו

שלום בן 66. עברתי משבר לפני כחצי שנה. השתמשתי בסימבלטה,אחכ קסנקס. הבנתי שהקסנקס יוצר תלות גדולה. למרות ההטבה עדיין לא התאוששתי. מידי פעם לוקח חצי כדור קסנקס, לפעמים משלב עם סימבלטה. איך יוצאים מכל הספור הזה? חשבתי משבר ואצא מזה. האם עלי לקחת את הטיפול ברצף מסוים או לפי הצורך? הסימבלטה משפיעה עלי טוב, אך רק למחרת. הקסנקס משפיע מידית. אשמח לעצתכם.

02/12/2011 | 18:22 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, שתי תרופות תופות ויעילות. במינונים קטנים קסנקס משתמשים עד שלא יעברו סימני חרדה. הפסרה מוקדמת עלולה לגרום החרפה. אני ממליץ כל שינוים בתרופות,אפילו במצב של שיפור סובאקטיבי שלך, לעשות בתאום עם רופא מטפל ולא דרך אינטרנט... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 16:46 | מאת: עמית

אנשים רבים טוענים שנחטפו על ידי חייזרים. איך אתה מבין את זה?. יכול להיות שצמחה כאן הפרעה נפשית חדשה וגדולה?.

02/12/2011 | 18:18 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום עמית, אנשים מאמינים בהרבה דברים, יש חלק תרבותי, מסורתי בכל הפרעה. מחלה מתחילה להיות בזמן שיש שינוים בהתנהגות, בתפיסה, בתפקוד... יש מספיק הפרעות שנכנסות לתמונה של סכיזופרניה... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 13:32 | מאת: שרית

שלום רציתי לשאול לגבי קרובת משפחה שלי שבחצי שנה אחרונה .נימאת במצב נפשי לא טוב זה התחיל בדכאון וחרדות .שיש לה כל מיני דברים מוזרים בגוף כמו שרגל אחת יותר קטנה ורגל שניה יותר ארוכה.העיניים שינו צבע.האצבעות ארוכות יותר וכו לאחר 3 חודשים התחושות עברו ועכשיו צץ משהו חדש.היא הוזה שחוטפים כל יום את הילדים שלה .אונסים אותם מרביצים להם ועוקבים אחריה.מעלימים לה דברים מהבית וכו...היא הפסיקה לתפקד מזה חצי שנה היא בבית והפסיקה לעבוד לציין שהיא בת 52 והיא מורה.והיא מסרבת לקבל כל טיפול.רציתי לשאול אני יודעת שזה לא תחליף ללכת לרופא אבל היא מסרבת לקבל טיפול מהי הערכתך לגבי המצב האם זה נשמע פסיכוטי או סתם אובססיות כי זה התחיל כדכאון והחמיר להזיות.מה עושים שבנאדם מסרב לקבל טיפול אנחנו דואגים לשלומו תודה מראש.

02/12/2011 | 18:14 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום שרית, זה נשמע יותר פסיכוטי ועקב גיל מאוחר של תחילת הבעיה כדאי לשלול בדיקה אורגנית-לבצע בירור נוירולוגי כולל CT מח ובדיקה פסיכיאטרית. חשוב לציין שעד שבן אדם לא מסוכן לעצמו או לסביבתו לא ניתן לבצע בירור או טיפול נגד רצונו-חוק... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 12:58 | מאת: איתן

שלום! האם ציפרלקס יכול לגרום להפרעת קצב הלב (פעימה מוקדמת) או חרדה היא זו שגורמת לפעימה מוקדמת? תודה

02/12/2011 | 18:09 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום. אני חושב שחרדה יכולה לגרום הפרעות קצב או טכיקרדיה. וציפראלקס פועל נגד חרדה . בכל מקרה הייתי ממליץ לך לפנות לרופא משפחה, לעשות בדיקת אקג נוספת, להשוות עם עם בדיקות לפני תחילת טיפול... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 09:26 | מאת: ד''ר יונתן דוידאור

שמח לעדכן, גירסה 1.2 שוחררה. כולל תמונות של תרופות נוגדות פסיכוזה, הגדרות, אבחנות, כיסוי מקצועי של נוגדי פסיכוזה חדשים. מיועד לקהל הרחב, אנשי מקצוע, כל מי שמתעניין בפסיכיאטריה בכלל וסכיזופרניה בפרט. ניתן להוריד בחינם מהמרקט או חיפוש גוגל אנדרואיד סכיזופרניה. בקרוב אפליקציות להפרעות חרדה ומצב רוח.

29/11/2011 | 12:06 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

תודה על אינפורמציה,למרות שאני עדיין מעדיף ספרי לימוד... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 12:55 | מאת: ד'ר יונתן דוידאור

קישור לתוכנה : https://market.android.com/details?id=com.psychosis

לזהות הפרעות נפשיות יותר מכולן? בסוללת מבחנים שיש באבחון דיאגנוסטי... לכל אחד בערך יש תפקיד בסוללת מבחנים. מהי הסוללה שאחראית על זיהוי הפרעות נפשיות ?

29/11/2011 | 12:02 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, אין תחליף אבחנתי לבדיקה קלינית ד''ר רודרמן

28/11/2011 | 21:35 | מאת: צחי

כבר שבוע שאני נוטל אסטו חצי כדור 10מ"ג תופעות לוואי כמו דופק שינה לא טובה מתח ועצבנות (נוטל במקביל אלפרליד להרגעה) לא יודע אם להמשיך כי אני מרגיש יותר גרוע מאשר לפני. אודה על עצתכם מה לעשות ואולי להעלות מינון ל 10 מ"ג או דווקא לא? תודה

29/11/2011 | 11:56 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, ידוע על תופעות לוואי בתחילת טיפול באסטו, אך עם הזמן זה בד''כ עובר. לגבי עלית מינון כדאי לדבר עם רופא שהמליץ לך תרופה הזאת, כי הרבה תלוי ממצב קליני. מניסיון שלי ציפראלקס תרופה פחות עושה תופעות לוואי ויותר יעילה, אך יותר יקרה- אותה סטרוקטורה ביוכימית... בברכה, ד''ר רודרמן

28/11/2011 | 19:59 | מאת: אבי

חברים וחברות יקרים אני חייב עזרה ממש ממש דחוף. אני בן 22.מטופל איזה חצי שנה בכדורי נוגדי דיכאון ויפאקס.R מינון 225. ומירו כדור שינה . אז. הסיפור שלי הוא כה. עובד הכול טוב מתפקד טוב .אבל יש לי בעיה שאני לא מצליח לפתור אותה ..הבעיה שלי היא כה .. אני עובד מ7 בבוקר עד 4 בערב .כול פעם שאני חוזר לבית.לאחר העבודה. אני מתחיל להתחרפן משעמום.מתח לחץ. ובכל פעם שאני מתחרפן משעמום. אני יוצא להמר במכונות הימורים.ומפסיד את כול כספי.מה עליי לעשות..? אני כבר סובל כה הרבה זמן...כול הבעיות שלי מתחילות רק בשעות של הערב.. ממה הסבל שלי נובע ?ואיך אפשר לטפל בו ?אני רוצה שכל החלומות והתקוות שלי יתגשמו לטובה,אני רוצה חיים מאושרים ושמחים...וואלה באמת שלא חסר לי כלום..יש לי הכול .. מה הסיבה שאני כה מיואש מהחיים. מאז גיל ההתבגרות גיל 18 עד עכשיו. בבקשה אנשים קצת טיפים..

29/11/2011 | 05:06 | מאת: בן יעקב

אבי היקר, אתה כותב בעצמך ברורות מה בעייתך: "התמכרות". [נכון אצלך זה בהימורים, אצל אחרים זה .. סמים, סקס, אלכוהול.. ומה לא?] אינני מתמחה בכך, ואני גם יודע שיש מסגרות מיוחדות לטיפול בהתמכרויות. אבל הכלל הוא אחד: התמכרויות= בעיות רגשיות קשות. כלומר: פיצוי רגשי, על אי בטחון עצמי, אין הערכה עצמית, בדידות [בנפש פנימה], חוסר קשר חברתי, קשיים בזוגיות, ועוד. שוב, לא משנה במה ספציפית ההתמכרות, בכלל לא משנה, אנחנו מדברים על ה"לצאת מזה" אז תשנן שוב: בעיות רגשיות. אתה כותב: וואלה באמת שלא חסר לי כלום..יש לי הכול .. ואני אומר לך אבי מן הלב: וואלה באמת שאין לך כלום, ובאמת שחסר לך הכל!! כן! איפה אהבה בלב? שמחה? הערכה עצמית? אתה עסוק בלברוח. אז מה עושים? פשוט ביותר, טיפול פסיכולוגי! הרי הבעיה שלך לא נפשית [אתה לוקח תרופות כי זה הכי קל לך..] לא "התמכרותית", פשוט בעיה רגשית, כמו אותו ילד שמילדות סוחב צלקת. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יציל אותך! וזה טיפול קצר טווח רק כמה חודשים, ותרכוש את החשיבה הנכונה בחיים, ותצא מהדכדוך הפנימי, שגורם לך להרגיש לא טוב בבית, ולברוח. ובהצלחה רבה...

29/11/2011 | 11:50 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום אבי, בלי סבל אין מוטיבציה. בלי מוטיבציה להשתנות אין הצלחה בטיפול. בהחלט כדא לפנות לטיפול, לבצע טסטים פסיכודיאגנוסטיים, לשקול טיפול קוגניטיבי התנהגותו או תרופות.אולי גם כדאי לקחת חופש מעבודה או להחליף אותה... בברכה, ד''ר רודרמן

האם יש קשר בין פוסט טראומה כתוצאה מאירוע שסיכן את החיים, לבין סימפטומים של סכיזופרניה, קולות דימיוניים וחזיונות שווא למשל? האם סכיזופרניה יכולה להיגרם מפוסט טראומה?

29/11/2011 | 11:45 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, יש הרבה טאוריות של התפתחות של מחלת סכיזופרניה. אפשר לקרוא על זה בספר ''פרקים נבחרים בפסיכיאטריה''. לפעמים טריגר או טראומה יכולה לגרום שינוים במצב נפשי עד פסיכוזה, מצד שני אצל איש אחר זה לא קורא. יותר חשוב להתרכז בסיפטומים ולטפל בהם מאשר לחפש סיבה... בברכה, ד''ר רודרמן

29/11/2011 | 19:20 | מאת: יוני

אני סובל מהתקפי חרדה יומיומיים וסימפטומים של דיכאון כמו ירידה במישקל חוסר שינה חוסר תיאבון חוסר יכולת להנות משום דבר בעצם. האם הקולות שאני שומע בהתקפי החרדה קשורים לסכיזופרניה כי כשאני בודק מאיפה הקולות ששמעתי אני רואה שאין שם כלום ורק דימיינתי את הקולות. האם זה מראה על סיכוזופרניה ? אני מקבל תרופות ונימצא בביקורת פסיכיאטרית קבוע. מה עלי לעשות? תודה מראש על התשובה ד"ר

28/11/2011 | 15:38 | מאת: פרוזק

שלום רב, התרופה פרוזק והתכשיר הגנרי שלה פלוטין באים בקפסולות מה שלא מאפשר לחצות אותם כמו כדורים רגילים. איך ניתן לטפל בתרופה זו במינונים של 30 או 50 מג ליום?

29/11/2011 | 11:41 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, זו בהחלט בעיה במקרה שצריך מינון מדויק. אני חושב שבכדורי פריזמה אפשר לחלק כדור, אך בכל מקרה כדאי להתקן ולתאם את שינוי טיפולי עם רופא מטפל. בברכה, ד''ר רודרמן

28/11/2011 | 13:49 | מאת: דבורה כהן

מעיין שליילדת .C.P. בת 14 עם אפילפלסיה מקבלת כתרופה אוספולוט ותוספת ריספונד- את הרספונד היא מקבלת 4 ביום האם זה לא מהווה לה סיכון. לדעתי זה עושה לה תופעות לוואי. מה עלי לעשות. התופעות לוואי הן התנהגותיות וכן היא נרדמת באמצע היום בבית הספר וחסרת שקט. מתנשפת בכבדיות.

29/11/2011 | 11:37 | מאת: ד"ר ולדימיר רודרמן

שלום, לגבי שאלתך כדאי להתעייץ עם מומחה בפסיכיאטריה של ילד ומתבגר, גם לגבי המשכיות של טיפול בריספונד... בברכה, ד''ר רודרמן