פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

25/06/2011 | 23:42 | מאת: אמיר מזרחי

שלום רב ד"ר ד"ר אני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית אז אני אגש לבעיה שהיא כל הזמן חוזר על אותם משפטים שאני כול הזמן חוזר על אותם דברים שאני אומר וזה מטריד את הסביבה וגם מכעיס אותי שלא עונים לי אחרי שענו לי פעם אחת אני עדיין ממשיך לשאול אחרי זמן קצר ברצוני לדעת מה הטיפול לבעיה הזאת אבל זה עדיין ממשיך להפריע לסביבה שאני נמצא בה בנוסף לכך אני נוטל כדורים כמות די גדולה וזה לא עוזר מבקש שתענו לי במהרה בבקשה תודה רבה

26/06/2011 | 08:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאמיר מזרחי שלום רב, כדי לענות על שאלתך צריך להבין מה הגורם לבעיה, וללא בדיקה מסודרת לא אוכל לעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 22:59 | מאת: מאיה

הי הבן שלי הוא קרוב לגיל 6. ילד בבית אוהב שמאוד מתאפיים בבגרות ורגישות גבוהה (אינטילגנציה רגשית). היום אמר לי לראשונה כי הוא לא אוהב את עצמו ובגלל זה הוא רוצה למות, לקפוץ מבנין או לשבור את הראש בקיר. שוחחתי איתו אמרתי לו שכדאי שנדבר עם מישהו שיעזור לו. לא ידע להסביר למה הוא מרגיש את זה. מה עלי לעשות עכשיו? תודה

26/06/2011 | 08:39 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למאיה שלום רב, אינני פסיכיאטרית של ילדים,, לכן הידע שלי בתחום מוגבל. הסיבות לאמירה כזאת יכולות להיות מגוונות, אך הייתי מתייחסת אליה בכובד ראש והייתי לוקחת את הילד לבדיקה לאיש מקצוע בהקדם. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 21:37 | מאת: לוהם

אני בן 47 מטופל זפרקסה קלונקס ויפקס יש לי תת פעילות ערכיים גבוהים טיפול של שנתים לא ניתן לאזן את הבלוטה השאלה שלי יש קשר ישיר בן נטילת תרופות לבן תפקוד הבלוטה באופן יחסי נורמלי?

26/06/2011 | 08:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אין קשר בין נטילת התרופות שציינת לבין תפקוד בלוטת התריס. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 15:28 | מאת: טל

אני סובל מהפרעת חרדה מתמשכת שהחמירה עם השנים. טיפול בציפרלקס עד מינון 20 מ"ג לא הביא להטבה. כמו כן,טיפול בויאפקס XR עד מינון 225 מ"ג לא הביא להטבה. מזה כשבועיים מקבל רמרון 45 מ"ג. תוך כמה זמן ניתן לבחון השפעת הרמרון על הפרעת חרדה? באם זה לא יעזור,יש מקום לשקול טיפול קבוע בבנזודיאזפינים לאחר שלא הייתה תגובה טובה לטיפול התרופתי ב-SSRI / SNRI ורמרון? אני רוצה איכות חיים!!! האם זה נכון שהתרופה SEROXAT היא נוגדת החרדה הספציפית המוצלחת ביותר מבין ה-SSRI וה-SNRI?

26/06/2011 | 08:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטל שלום רב, כדאי להמתין כ4 שבועות לכל הפחות עד שרמרון יתחיל להשפיע. סרוקסאט תרופה טובה להפרעות חרדה, אך אינה "הכי טובה" בין כולן. לא ניתן להשתמשי בבנזודיאזפינים לאורך זמן עקב סיכון של התמכרות.הייתי מציעה לך להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 12:13 | מאת: ילנה

מה ההבדל בין ריטלין רגיל ובין slow release ובין long acting? אני לוקחת ריטלין רגיל בבוקר 10מג, ולקראת 2 כבר קצת מתעייפת (אני לומדת לבחינות) ואני לא יודעת אם זה בגלל שההשפעה של הכדור מתחילה לפוג או בגלל החום הכבד של הקיץ. האם במקרה הזה SR או LA טובים יותר בשבילי? תודה

26/06/2011 | 08:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לילינה שלום רב, ההבדלים הם משך ההשפעה. LA - הכי ארוך, א"כ SR ואחרי זה ריטלין רגיל שפעול יחסית לזמן קצר.ייתכן וכדאי לך להתשמש בריטלין עם השעפה ממשוכת יותר. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 11:00 | מאת: יעל

האם יש בעיה ליטול אסטו בתקופת הריון?

26/06/2011 | 08:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליעל שלום רב, אסטו זו תרופה שאינה אסורה בהריון, אך יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי נטילתה בהריון. ההחלטה היא אינדיבידואלית בכל מקרה. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/06/2011 | 04:41 | מאת: סיגל

שלום רב, שמי סיגל, בת 24 מחדרה. מזה כתשעה חודשים הנני סובלת משמיעת קולות וצעקות, בעבר היו הלוצינציות ראייה. אני טופלתי בזיפרקסה, הלידול, פרפנאן, אסיול ומודיקת. שום דבר מהנ"ל לא העלימו לי את שמיעת הקולות. כתוצאה מכך אינני יכולה לתפקד. אני לא מסוגלת לעבוד באף מקום. מה ניתן לעשות? האם יש משהו אחר והאם יש סיכויי להחלמה? תודה, סיגל.

26/06/2011 | 08:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לסיגלש לום רב, אכן יש תרופות אחרות, כולל תרופה בשם לפונקס. מעבר לזה, אולי כדאי להתחיל תהליך שיקומי על אף שאת עדיין לא במיטבך, ותוך כדי התהליך מצבך ישתפר. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 18:47 | מאת: מישהי מדואגת

ד"ר בייטלמן שלום , אני מבקשת לפרוס בפנייך מידע אודות משבר שעובר גיסי בתקופה האחרונה ומקווה שתעזרי למשפחתנו למצוא נק' אור לסיוע . גיסי בן 33.5 אדם מוכשר בעל חוש הומור , אדם מקורב לאנשים ולחברים עובר לאחרונה משבר שבשבילנו המשפחה שמכירה אותו היטב הינו משבר קריטי. לפני כשישה חודשיים התפטר מעבודתו שבה עבד כחמישה חודשים. ולאחורנה הבחנו כי הינו בדיכאון , אינו יוצא מחדרו וחש נרדף על ידי אנשים מקורבים אליו, אינו מ עוניין בסיוע ואינו מקשיב להצעות . משקלטה המשפחה שמצבו התדרדר שלחנו אותו לנופש . משחזר מהנופש מצבו הוטב ליומיים ולאחר מכן שקע חזרה למקום ההתחלה . בשבוע האחרון סוגר את הטלפון הנייד ובורח לסיבוב של כשעתיים בחוץ ולא מספר לאן נעלם . אתמול בערב לאחר שיחות רבות הצלחנו להגיע אל ליבו (מכשהצגנו לו כי אנו בנקודת חולשה התחיל לדבר איתנו) . בין התגובות פנים ,שפת גוף מוזרה ומבט מוזר בעניים שלעיתים משפיל ראש ואינו מביט ישר סיפר כי חש שדמות נסתרת משתלטת עליו ומשתלטת על חייו לעיתים אומרת לו דברים ועל פיהן פועל . אנו הבחנו פעם אחת שאף מדבר לעצמו . שוב הדגיש ואציין כי מדובר בעמוד התווך של הבית , אדם מוכשר שחוג חבריו הינו רחב , יועץ לאנשים ומדריך דרך עולם בשנים האחרונות נפרד ממערכת זוגית , עזב עבודות , ועבר לגור עם הוריו . המשפחה כולה חוששת לאבד אותו . איננו יודעים לאיזה תחום לפנות פסיכולוג / פסיכיאטר וחוששים מההשלכות של פנייה לגורם זה .

24/06/2011 | 20:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, על פי התיארו עולה חשד שמדובר במשבר נפשי רציני, אולי מצב פסיכוטי. הייתי מציעה שגיסך ייבדק ע"י פסיכיאטר בהקדם. אפשר לקבוע לו תור מהיר אצל פסיכיאטר בקהילה (תוכלי לברר פרטים דרך רופא משפחה), או אף להביא אותו לבדיקה במיון של בית חולים פסיכיאטרי באיזור מגוריו. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 14:24 | מאת: מוריה

קיבלתי את התרופה למיקטל לייצוב מצה הרוי שאלתי מהן תופעות הלואי של התרופה? האם פוגעת בראיה? האם ישנם כאבי ראש מתי צריך להפסיק?

24/06/2011 | 19:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למוריה שלום רב, התופעת הלוואי הנדירה אך מדאיגה של למיקטאל הינה פריחה שלעיתים נדירות עלולה להתפתח לידי פריחה כללית. במקרה של הופעת הפריחה צריך להפסיק את התרופה.התרופה אינה פוגעת בריאה, לעיתים עלולה לגרום לכאבי ראש, אך זאת תופעה חולפת. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 14:10 | מאת: Elinor

שלום, אשמח לקבל מידע לגבי סאמפ. נאמר לנו כי התרופה מיובאת וכבר לא מיוצרת בארץ,אך יש מחסור בתרופה. יפסיקו לייבא אותה? יש עוד מקומות שניתן לקנות את התרופה מלבד קופות החולים?

24/06/2011 | 19:33 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, למיטב ידיעתי, צריך להזמין סמאפ בבית מרקחת בייבוא אישי. בברכה, דרי י. בייטלמן

24/06/2011 | 13:12 | מאת: מישהי

היי ד"ר אני סובלת מחרדה חברתית כבר 3 שנים. בזמן האחרון הדבר מתבטא בעבודות שאני עובדת בהן- למשל כשהבוס מבקש שאכין לו קפה (זה קורה פעם ב..), או להגיש שתייה בישיבות- גם כן הדבר לא קורה הרבה, או בעבודה אחרת שבה אני נאלצת לתלוש כרטיסים- קורה שאני ממש ממש רועדת ולא מסוגלת לבצע את המשימה . לפני חודשיים הלכתי לפסיכיאטר שרשם לי דרלין. כדור אחד של 10 מ"ג "הספיק לי" באותה תקופה לקטילת הרעידות.. והצלחתי לעמוד במשימה בזכותו לפני חודש הרגשתי שהמינון כבר נמוך לי, והפסיכיאטר הציע שאעלה אותו. העליתי ל 30 מ"ג אולם זה עדין לא הספיק. אני אובדת עצות .. איך מ10 מ"ג פתאום אני צריכה לעלות מינון כל כך הרבה? הדבר מתסכל אותי. מלבד זאת, מה משך ההשפעה של הדרלין ותוך כמה זמן הוא אמור להשפיע ? את הקלונקס אני לוקחת רק באירועים חברתיים מיוחדים.. כמה זמן לפני כדאי לקחת אותו ? ומה משך השפעתו? והאם ניתן לקחת אותו כל יום למשך תקופה מסוימת ? בתקופה האחרונה אני מרגישה ממש בלחץ עקב דחייה מלימודים תודה ושבת שלום.

24/06/2011 | 19:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, התופעה שאת מתארת בקשר לדרלין מוכרת, עם הזמן עלולה להתפתח סבילות לתרופה ויש צורך בעלאת המינון. דרלין משפיעה בערך ל4 שעות, תחילת השפעות לאחר כחצי שעה. קלונקס משפיע ליותר זמן, אך לא ניתן לקחת אותו באופן קבוע עקב סיכון של התמכרות. הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית לטיפול בחרדה חברתית. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 12:50 | מאת: דני

ד"ר שלום. בן 35 . סובל מחרדה. נוטל מירו 45 וסרוקסט 10 מ"ג. את המירו התחלתי לקחת ב 3 חודשים אחרונים. (לפני כן לקחתי סרוקסט +בונסרין). בבדיקות דם כלליות שביצעתי לפני שנה : כולסטרול כללי: 205. טריגליצרידים: 232. תפקודי כבד: GOT-40 , GPT-116. בבדיקת דם שביצעתי לפני שבוע : כולסטרול כללי: 232. טריגליצרידים: 238. GOT- 40, GPT-70. האם הרמרון גרם לעלייה בכולסטרול? האם התרופות גם משפיעות על תפקודי הכבד? האם הורדת הסרוקסט ונטילת מירו בלבד יכולה להטיב את המצב? תודה

24/06/2011 | 19:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדני שלום רב, אכן לעיתים מירו עלול לגרום לעלייה בכולסטרול ובטריגליצרידים וגם להשפיע על תפקודי כבד (פחות). מירו יכול לעזור, אך עקב עלייה בכולסטרול וטריגליצרידים כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול הורדת מינון או החלפת התרופה. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 00:19 | מאת: ג'יין

נכנסתי לגיל המעבר ואני סובלת מהפרעות שינה , ליבידו נמוך ודכאון מינורי הומלץ לי לקחת 5htp האפ אפשר להשיג בארץ? מה דעתך על הכדור?

24/06/2011 | 19:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לג'יין שלום רב, מדובר בתוסף תזונה ולא בתרופה. אינני יודעת האם הוא קיים בארץ, אין לי נסיון איתו. בברכה,דר' י. בייטלמן

23/06/2011 | 23:34 | מאת: דניאל

שלום רב, אני מצטער מראש על ההודעה הארוכה אבל לא ידעתי איך לנסח את זה בקצרה. אני בן 27, בגיל 21 הגעתי לפסיכיאטר בקופת חולים ואמרתי לו שאני ניסיתי להתאבד , הוא אמר שאני צריך להתאשפז והסכמתי (אח"כ הצטערתי על כך), הוא רשם במחשב שניסיתי לחנוק את עצמי ונתן לי הפניה לבית חולים פסיכיאטרי. הגעתי עם המכתב שלו למיון של בית החולים, והחליטו לאשפז אותי במחלקה סגורה מחשש שאני אפגע בעצמי, הסכמתי גם לזה, הייתי בדיכאון מאוד חמור ולא חשבתי על ההשלכות של האשפוז והרישום בקופת החולים לגבי החיים שלי. האבחנה שלי בבית החולים לב השרון הייתה Double + .Depression הייתי במצב שהייתי ממש אפאטי, חשבתי שבבית החולים הפסיכיאטרי יוכלו לטפל יותר טוב בדיכאון החמור וב- OCD שמהם סבלתי. הייתי יומיים תחת השגחה במחלקה סגורה ואח"כ העבירו אותי למחלקה פתוחה, הייתי יום אחד בפתוחה והיה לי התקף של מחלת קרוהן שממנה אני סובל מאז גיל 18, ואז העבירו אותי עם שמירה במונית לבית חולים כללי לצורך קבלת טיפול. אחרי שהשתחררתי מבית החולים הכללי, בהתייעצות עם הפסיכיאטרים שהיו כל הזמן בקשר עם הרופאים בבית חולים איכילוב, החלטתי לחזור לבית החולים הפסיכיאטרי אבל הפעם לאשפוז יום, הייתי שם במשך חודשיים, במשך כל השהיה שלי בבית החולים הפיסיכאטרי פגשתי רופאים שבאמת ניסו לעזור, אבל מצבי הנפשי לא באמת השתפר. הדיכאון היה קשור אצלי אז בצלקות מניתוחי הבטן שעברתי(וזה סיפור בפני עצמו). כאשר התאוששתי קצת מהאובדנות התחלתי לפחד בגלל כל מה ששמעתי מאנשים שונים) שהאשפוז הפסיכיאטרי והתיעוד של הפסיכיאטר בקופת חולים יפגעו לי בעתיד(לא חזרתי אל אותו פסיכיאטר בקופת החולים שהפנה אותי לאשפוז,הוא ביקש שאני אעדכן אותו לגבי המצב שלי אז רק התקשרתי אליו ועדכנתי אותו לגבי זה שהתאשפזתי, גם מעשה טיפשי, הוא הרי יכול היה להכניס את זה למחשב). אחרי שהשתחררתי מבית החולים הפסיכיאטרי המשכתי להיות מטופל במרפאה לבריאות הנפש בעיר שבה אני גר, משם קיבלתי מרשמים לתרופות ולשם עבר התיק הרפואי שלי מהבית חולים הפסיכיאטרי. בקופת חולים לא סיפרתי על כך לרופאת המשפחה ולא לאף רופא, רק האנשים הקרובים אלי ביותר יודעים שהייתי מאושפז. אני מסתיר את זה מכולם מחברים מחברות. מאז למדתי, עשיתי תואר ועכשיו אני עובד כמורה, אני כל הזמן מפחד שמישהו בעבודה יגלה על כך ואז הקריירה שלי תיהרס. כרגע אני מטופל אצל פסיכיאטרית בקופת חולים וגם לה לא סיפרתי על האשפוז כי אני לא רוצה שהיא תרשום את זה בתיק האישי שלי ואח"כ זה גם יעבור לרופאת המשפחה, ואם בעבודה יבקשו וויתור על סודיות רפואית אז הלך עלי. אני לא יודע מה לעשות? אני כל הזמן חושב על אותו אשפוז , מאשים את עצמי שקיבלתי החלטה שמשפיעה על העתיד( כי זה סטיגמה שאין כמותה). המחשבות על זה פוגעות לי בתפקוד וזה מחמיר לי את הדיכאון עד כדי כך שאני חושב שאני באמת אכנס למצב מאוד קשה נפשית עם בעבודה יגלו על כך, זה לא הוגן התאשפזתי בגלל דיכאון למה אני צריך לסבול כל כך? דוקטור אני מקווה שתוכל/י לייעץ לי, מה לעשות במצב שבו אני נמצא? איך להשתחרר מזה? מה באמת יכולות להיות ההשלכות של אותו אשפוז בעבודה שבה אני עובד?

24/06/2011 | 19:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדניאל שלום רב, קודם כל, במקום עבודה לא יכולים לדעת על האשפוז מלבי שתחתום על ויתור על סודיות הרפואית. שנית, כנראה שכן היה צורך באשפוז, היית במצב נפשי קשה מאוד ואף ניסיתי לשים קץ לחייך. שליתי, לא ברור מדוע אתה משוכנע שאם יגלו שהייתי באשפוז אז "הלך עליך". מה יקרה? יפטרו אותך? כל השאלות הללו לדעתי כדי להעלות בשיחה עם פסיכולוג. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/06/2011 | 20:31 | מאת: דניאל

תודה על התגובה דוקטור. באותו זמן החמרתי את מה שאמרתי לרופא, לא ממש ניסתי להיתאבד רק שמתי חגורה מסביב לצוואר ומשכתי, אבל שנינו יודעים שאי אפשר להיתאבד ככה. עובדה שעצרתי מלחנוק את עצמי. לגבי העבודה, את יודעת שקיימת סטיגמה נוראית,ויש מקרים שגם לא מקבלים אנשים כאלה לעבודה. איך כדאי לי להיתנהל מול הפסיכיאטרית בקופת חולים לספר לה על האשפוז או לא?

23/06/2011 | 21:45 | מאת: קארין

שלום רב! אני סטודנטית בת 24 שוקלת 50 ק"ג. אני עכשיו בתקופת מבחנים ורוצה לדעת מה הכמות המומלצת ליום? תודה!

24/06/2011 | 19:21 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לקארין שלום רב, ריטלין זאת תרופה שניתנת לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, המינונים מותאמים באופן אישי. כדי לדעת מה המינון המתאים לך עליך לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/06/2011 | 21:15 | מאת: רלי

אני לוקחת 8 ימים ציפרלקס אני חזרתי אליו לאחר 4 חודשי הפסקה וניסיון לתרופות אחרות שלא עזרו לצאת מהדיכאון החזרה עכשיו לציפרלקס זאת פעם רביעית כרגע אני על 10 מג ואין שום שיפור בדיכאון האם יש טעם לנסות 20 מג למשך 6 שבועות ואז להחליט אם הןא לא עובד או שלדעתך אין טעם כי פעם רביעית זה לא יעזור בעבר הוא מאוד עזר לי

24/06/2011 | 19:19 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרלי שלום רב, דווקא בגלל שהכדור עזר לך יש סיכוי טוב שהוא יעזור לך שוב, אך צריךך להמתין לפחות 4 שבועות במינון של 10 מג, רק אחרי זה לשקול העלאת המינון. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/06/2011 | 15:08 | מאת: צעיר

שלום לרופאה! אני סובל מocd וסכיזופרניה מטופל באסטו 50 מ"ג וגאודון 200 מ"ג ביום הבעיה הקשה ביותר כרגע היא עייפות יתר חמורה מאוד וזה מתבטא בשינה בזמנים לא נורמליים כמו: שינה בעבודה, בלימוד, באמצע תפילה, וכדו'. לטענת הפסיכיאטרית שלי התרופות הללו לא מרדימות. עשיתי תור לבדיקה במכון שינה השאלה שלי היא: מימה העייפות הזאת,והאם ניראה לך שמכון שינה יעזור? אם לא מה כדאי לעשות לדעתך ? אשמח לקבל תשובה. תודה מראש!

24/06/2011 | 19:18 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, יכול להיות שלעייפות שלך יש מספר סיבות, אך אולי אחת מהן זה מינון גבוה של התרופות. המינון המקסימלי הרשום של גאודון הינו 160 מג ליום ושל אסטו 30 מג, אך לעיתים כן מקובל לתת מינונים מעט יותר גבוהים. תתייעץ עם הפסיכיאטרית המטפלת ע"מ לשקול להוריד את המינון. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/06/2011 | 11:43 | מאת: חלי

חברה שלי עברה ארוע בצבא, ושוחררה בפרופיל 24. עם השחרור הלכה למרפאת חוץ פסיכיאטרית באחיד מבתי החולים בארץ למשך יותר חודשיים לצורך אבחון. אחרי החודשיים האלה שהיתה מגיעה לשם כל יום וחוזרת הביתה אובחנה לפי מה שהבנתי כסכיזופרניה. האם האבחנה היא לכל החיים? האם זה לא יכול להיות משהו אחר?! הומלץ לה על 4 כדורים שונים ליום - האם זה לכל החיים. מדובר בבחורה בת 21 בסך הכל!! שרק מתחילה את החיים! האם היא יכולה לעבוד לתפקד להתחתן להקים משפחה כמו כל אחד אם היא תיק\ח את הטיפול התרופתי ? האם תרופות פסיכיארטיות הם בסך הבריאות? האם היא תקבל קצבת נכות מביטוח לאומי? אם חס וחלילה בעתיד יקרה שתצטרך אישפוז - מי מממן? מי מממן חולי נפש מעל גיל 18? (מצבה לא כל כך רע, היא בסך הכל בסדר אבל מטרידה אוי האבחנה הרפואית. מה "נגמרו לה להחיים"????

24/06/2011 | 19:15 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחלי שלום רב, לא אוכל לענות האם האבחנה של חברתך מדוייקת ללא בדיקה, אך זה ייתכן. לפעמים רופאים יכולים לטעות, אך אבחון באשפוז מעלה את הסבירות של האבחנה הנכונה. לתרופות פסיכיארטיות, כמו לכל תרופה אחרת, יש תופעות לוואי. אפשר להיעזר בפסיכיאטר המטפל כדי להתמודד איתן. לגבי המשך חיים/עבודה/משפחה וכו" - זה מאוד אינדיבדואלי. מומלץ לפנות לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת נכות וזכות לשיקום תעסוקתי וחברתי. לסיכום: אמנם מדובר בהפרעה רצינית, אך טיפול ושיקום נכונים מסייעים לחיות חיים רגילים. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/06/2011 | 13:36 | מאת: אילנה

אני אחרי ניתוח קשה .לקחתי לוריוון בלילה וכעת הומלץ לי לעבור לקלונקס.האם יש הבדל ומהו

22/06/2011 | 19:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאילנה שלום רב, לוריוון וקלונקס שייכים למשפחת בנזודיאזפינים, שניהם מרגיעים, מרדימים ועוזרים להרפיית שרירים. שניהם עלולים לגרום להתמכרות לאחר שימוש ממושך, קלונקס משפיע יותר שעות מלוריוון. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/06/2011 | 12:09 | מאת: לי

שלום, אני נמצאת בתקופה בחיי בה אני חשה תקיעות, התפטרתי מעבודה טובה לאחר מס' שנים לא מבוטל לצורך לימודים (הסבת מקצוע -אני בשנה הראשונה לתחום החדש). חשה תקיעות וירידה באמביציה להצלחה, מרגישה שאני לא יודעת לאין פני מועדות הן בפן באישי ובייחוד בפן המקצועי, תחושת בלבול שכזו. לא יודעת / מתחמקת מחיפוש משרת סטודנט, לא יודעת לאין לכוון את עצמי בחיפוש ולאיזה כיוון לשאוף, למרות שאני לומדת וזה נשמע שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי בעקבות ההחלטה לעשות שינוי בחיי - עשיתי זאת כיוון שתפיסה שלי כל עוד אין לי תואר ביד לא אהיה מסופקת. אודה לעצתכם בהקדם

22/06/2011 | 19:33 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, השאלות שאת מעלה לגבי עצמך טיפוסיות לפנייה לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/06/2011 | 09:23 | מאת: אלכס

תוך כמה זמן מרגע לקיחת הכדור מתחילה להיות השפעה? לצרכי ריכוז בתקופת בחינות, האם הגיוני להתחיל עם כדור של 5 מג בשעה 8 או 9 בבוקר, לראות 2-3 ימים אם זה עוזר ואני מתרכז יותר, ורק אם לא - לעלות למינון של 10 מ"ג? תודה, אלכס

22/06/2011 | 19:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלקס שלום רב, ההשפעה מתחילה תוך כשעה מאז נטילת התרופה.כדאי להתחיל מ10 מג,זה מינון נמוך, אך אפשר גם 5 מג. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/06/2011 | 19:52 | מאת: אלכס

האם כבר בכדור הראשון אמורה להיות השפעה (או שזה לוקח כמה ימים)? האם אפשר לקחת פעמיים ביום את הכדור (10 מ"ג) - אחד בבוקר ואחרי 8 שעות שוב? האם ידועות השפעות ארוכות טווח של ריטלין (דברים רציניים כמו השפעה על ממאירות, פוריות וכו) תודה רבה, אלכס

21/06/2011 | 23:15 | מאת: אנמיות

היי ד''ר לפני כשנה וחצי בלי להיכנס ליותר מידי פרטים עברתי משבר שני.. שהתבטע בבילבול חריף וקטנוניות... אין לי מושג בעקבות מה זה פרץ.. אבל יש לי עבר פסיכיאטרי ואני נוטל כבר 6 שנים תרופות בעקבות פרנויות פחדים ורגשות עזים ולא תפקדתי בעקבות זה (שנים) . יצאתי מהבלבול הזה לאט לאט קרוב לשנה הייתי צמח מהבחינה הזאת ובכול זאת לא אושפזתי ויצאתי מזה... (אפילו הלכתי לCT כדאי לבדוק אולי זה משהו פיזי) כתוצאה מהמשבר הפחדים והפרנויות בעצם כול רגש אפשרי התבטל לגמרי אין שמחה בכלל לא מסוגל לשמוח אבל אני לא עצוב לא מדוכא גם לא מפוחד לא אובדני אנמיות כזאת האם נתקלת במקרים דומים? בתלונות דומות שמעתי שהתרופות יכולות לגרום לזה אבל לא נראה לי אני לוקח סרוקוול בקיצור אותם תרופות שלקחתי לפני שהייתי כזה אדיש אשמח לאיזה כיוון או רעיון לטיפול מה ניתן לעשות בשביל לטפל בבעיה תודה. נ.ב בעקבות הכהות הזאת התחלתי לתפקד ולעבוד מיכוון שאין לי פחדים יותר וגם מוטיבציה שלי בסדר כי אין לי מה לעשות ואין לי עניין בדבר אז יש צדדים חיוביים אני עובד כול יום 6 שעות ועוד מעט עובר לדיור מוגן אבל אני על אוטומט לגמרי גם רזיתי. משהו מוזר סימנים שליליים שמפשרים לי לתפקד.

22/06/2011 | 12:04 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לעיתים לאחר משבר קשה נפש יכולה לפתח כהות חושים כסוג של "הגנה" מפני רגשות סוערים.וכמובן, זו יכולה להיות גם הפשעה של תרופות. הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 21:52 | מאת: יאיר

שלום.אני לוקח ויאפקס XR במינון 225 מ"ג כבר 5 חודשים ולא מרוצה מהשפעת החרופה על הפרעת חרדה. החלטתי ביעוץ עם הרופאה להפסיק את התרופה. איך מפסיקים בהדרגה כדי לא לחוות תסמיני גמילה? האם ירידה הדרגתית של 75 מ"ג כל 3 שבועות היא סבירה?

22/06/2011 | 12:00 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליאיר שלום רב, אפשר להוריד 37.5 מג כל שבועיים עד הפסקה מוחלטת. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 21:46 | מאת: שלי

לפני חמש שנים אבי נרצח הייתי אחרי הלידה הראשונה שלי ואחרי הטראומה הזאת לא קיבלתי טיפול במקביל לרצח אחותי נאנסה .היום אני אמא ל4 ילדים ולפני חצי שנה בעלי לקה בדום לב בבית לעיני והוא ניצל מאז אני מרגישה כאבי ראש עצומים כמו צמרמורות חזקות וזה מלווה בסחרחורות של אי שיוויון משקל ודופק מהיר כאילו אני עומדת למות הגעתי לבית החולים ושם נתנו לי קלונקס וזה נרגע לי...ועדיין אני מפחדת מההתקף הבא וגם בנוסף שלחו אותי לרופא אף אוזן גרון .אני רוצה לקבל טיפול פסיכולוגי אודה לכם אם תעזרו לי.

22/06/2011 | 11:59 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלי שלום רב, עליך לפנות לפסיכיאטר - במרפאה ציבורית או באופן פרטי, כדי שיאבחן את מצבך הנפשי וימליץ על הטיפול המתאים, כולל טיפול תרופתי ו/או טיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 18:03 | מאת: אמילי

שלום לך אני נאבקת בדיכאון וחרדה כבר שנים,יש הפוגות ושנים של הצלחות בחיים ויש נפילות.למודת טיפולים בשיחות ושנים על כדורים.משקיעה הרבה עבודה עצמית.מאחת שתמיד רופאים הצליחו בקלות להעמיד אותה על הרגליים ובשיתוף פעולה מלא שלי,פתאום אני מרגישה שאני נופלת בין הכיסאות בשנה האחרונה ולא מצליחה למצוא אף אחד שמבין אותי.התיסכול הוא גדול וההוצאות בהתאם,גם הייאוש ותחלופת הכדורים והתחושה שכל הזמן הולכים על כיוונים לא נכונים.בכל 12 שנות המאבק שלי,עברתי רק 3 אנטי דיכאוניים עד היום.בשלב מסויים החליטו להוסיף לי מייצבים,לא הבנתי למה,כי אף פעם לא סבלתי מאניה דיפרסיה או משהו כזה.אבל אודה,שהלמיקטל עזר לי מאוד ושלף אותי מדיכאון,מצד שני,נאלצתי להפסיק אותו לאחר שנה וחצי בגלל שגילו אצלי מחלת לופוס בעור.מאז האביסו אותי בשלל מייצבים שונים,שלא שינו דבר והדיכאון נישאר.או אז חשבו להלחיף אנטי דיכאוני.אבל גם זה לא עזר.ברקע עדיין סוג של מייצב.סובלת סתם תופעות לוואי,שיפור-אין כל כך.הקו האדום שלי-אנטי פסיכוטיים.אני יודעת שזו ההתלהבות של השנים האחרונות בפסיכיאטריה לדיכאון עמיד,אבל אף אחד לא שוקל את תופעות הלוואי העתידיות שלהם ולזה אני לא מוכנה.כשאני אומרת שאני לא רוצה את הסוג הזה,אני מרגישה איך גישתם של רופאים משתנה אלי,חוסר סבלנות,חוסר אמפתיה ו"זה מה יש".ובהס"כ...יש עוד כל כך הרבה סוגים של אנטי דיכאוניים שלא ניסיתי,אני מרגישה שמוותרים עלי בכזו קלות במקום לכבד את רצוני ולהמשיך להלחם לצידי.ואני אומרת לעצמי שאם אני הולכת לרופא באופן פרטי,ובוחרת בו לשים את את אמוני ואת עצמי ואת נפשי שזה דבר כל כך יקר ושביר ועדין,לא מישהו שבאופן שרירותי הגעתי אליו כי ככה יצא בקופ"ח.מהקצת קיצבת נכות שיש לי אני רוצה ובוחרת לתת לו כי אני מעריכה את המקצועיות שלו או שלה.האם אני מבקשת יותר מדי? האם משהו אצלי לא בסדר?

22/06/2011 | 11:57 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאמילי שלום רב, את לא מבקשת יותר מדיי, מגיע לך יחס אמפתי ומכבד וטיפול מקצועי. לעיתים לוקח זמן למצוא את הרופא המתאים שאיתו תהיה "כימיה". בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 16:10 | מאת: שם בדוי

שלום, אני חיילת, בת יחידה להורים גרושים. אינני יודעת בדיוק מה יש לאמא שלי אני חושבת שזה סוג של פיגור קל, בכל מקרה יש לה את זה מאז שנולדה. הדבר אינו הפריע לה בחיי היומיום אך לאחרונה ממש החמיר. חשוב לי רק לציין שאמא שלי אינה בקבלת טיפול או עזרה, בעבר קיבלה עזרה מביטוח לאומי אך עכשיו הם כבר אינם מכירים בה. לאמא שלי יש הזיות, היא חושבת שאנשים אומרים עליה דברים כשבעצם הם לא מכירים אותה או חושבת שאחיות שלה מנדות אותה אך בעצם היא זאת שמדברת עליהן לא יפה. ההזיות בשבילה ממש אמתיות, היא חושבת שאנשים שלא מכירים אותה קוראים לה רוצחת ולסבית ואיני יודעת מה לעשות או למי לפנות. אני מפחדת שהיא תפגע בעצמה מרוב דיכאון ותחושות שאנשים דוחים אותה אני רק בת 19 ואני לבד בנושא, היחידי שהיה מעורב בעבר זה סבא שלי והוא מחוסר הכרה אנא עיזרו לי, למי לפנות? מה עליי לעשות?

22/06/2011 | 11:53 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לפי תיאורך, ייתכן ואמך סובלת ממצב נפשי שנקרא "מצב פסיכוטי". היא צריכה להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר, אשר יאבחן אותה ויתן לה טיפול תרופתי ו/או אחר. אם אמך לא תסכים להגיע לפסיכיאטר את יכולה לפנות למרפאה הקרובה לבריאות הנפש או לעובדת סוציאלית בקו"ח או לרופא משפחה שלך או של אמך ולבקש עזרה בנושא. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 08:13 | מאת: איציק

ראשית תודה על העזרה אני בן 40 טופלתי בקסנגיס 0.5 למשך חודש שניתן לי על ידי רופא משפחה מאחר והתלוננתי על הרגשת חוסר יציבות והרגשות כאילו אני הולך ליפול. הבדיקות דם שלי יצאו תקינות גם נורולוג קבע שזה חרדה.התחלתי בשבוע הראשון בשלושה חצאים ליום לאחר מכן במשך שבועים לקחתי שני חצאים ובשבוע האחרון ירדתי לחצי ביום. הפסקתי על דעתי לאחר שהרגשתי יותר טוב אך פתאום התחילו לי הפרעות שינה אני לא נרדם בלילה ואם נרדם אז גם לא להרבה זמן וכמובן אני גם מתעורר מוקדם מהרגיל האם זה קשור להפסקת הכדור? היום אני כבר שבוע ללא הכדורים שוב תודה מכל הלב על היעוץ

22/06/2011 | 11:50 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאיציק שלום רב, יכול להיות שהפרעות שינה קשורים להספקת קסאנגיס, התופעה אמורה לחלוף תוך מספר ימים עד מספר שבועות. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום רב, לפני כשנה וחצי פיתחתי ptsd בעקבות אירוע של תקיפה ברחוב . בניגוד לאבחנה המקובלת של הסימפטומים הפוסטראומטים אצלי אין כמעט סימפטומים של המנעות וחוויה מחדש (לא בגלל הדחקה) הם פשוט לא קימיים , לא פלשבקים , לא סיוטים , לא מחשבות ולא פחדים ספציפים. אך למרות זאת ישנם תופעות פיזיולוגיות חמורות כגון: 1 ) תגובת בהלבה פתולוגית לרעשים , לשינויים מפתיעים בסביבה, תנועות חדות , כל רעש, כל דלת נפתחת, כל דבר מפתיע ויזואלית , קירבה של אדם אחר המנופף בידיו בזמן דיבור בידיו , מעורר STARTLE RESPONSE ,מצב המגביל את פעילותי ולא מאפשר לי להיות בסביבה של תנועה רבה. 2)הרגשת סטרס תמידית , המתאפיינת בנוקשות שרירים באזור הצוואר ,בעיות בעיכול , דופק גבוהה רוב היום 3) שינה מועטה של 3 שעות בלילה לכל היותר. 4) היפראקוזיס , בלי קשר להבהלות לרעשים , הסביבה נשמעת חזקה יותר , רעשים מתכתיים , צפירות של מכוניות , דיבור, הכל נשמע חזק ולעתים מעורר כאבים ולחץ באוזניים (בדיקות שמיעה תקינות ) 5) רגישות ויזואלית - צבעים נראים חדים , חזקים ,בוהקים ,פוטופוביה . מצב דומה למה שמתואר ב 4 רק ויזואלי 6) קשיי קשב ,ריכוז זיכרון , ובעיות קוגנטביות אחרות שהתפתחו בעקבות ה PTSD, שלא נובעות מחרדה אלא קשיים קוגנטיבים אמיתיים . 7) חרדה כללית והרגשה של לחיות על הקצה בלי קשר למקום המצאותי . כל נוגדי הדיכאון שניסתי על כל סוגיהם , החדשים יותר והחדשים פחות , לא שיפרו את המצב ורק החמירו אותו . טיפול EMDR (אין רגישות לטראומה עצמה ) לא הועיל . טיפול ביו ונוירופדבק לא הועיל , פגישות עם פסיכולוג ו CBT לא הועיל . תרופות כגון פרונולול , ו קלונידין לא הועילו . גם מינונים גובהים . כמו כן ,עברתי טיפול TMS נסיוני בבית חולים הדסה בירושלים , גם ללא הועיל . עזרה מקופת חולים אני לא מצליח לקבל , בעקבות חוסר אמונה בסימפטומים אותם אני מתאר והליכה לפי סטנדררטים הכתובים בספר , וחזרה על אותן תרופות אנטי דיכאוניות שלא מועילות, בנוסף אני נתפס כהיפוכונדר בעקבות הפניות המרובות שלי , ומרבית הסימפטומים אותם אני מתאר נתפסים כמוגזמים ונובעים מזה שאני בחרדה ומגזים. היאוש גובר, אני נמצא רוב היום מנותק מהעולם , חווה סטרס תמידי , מסוגר בחדר חשוך ,ואני סהכל בן 25. התרופות היחידות שכן עזרו במידה מסוימת היו הבנזודיאזפינים ,הרגישות לרעשים דעכה, ההבהלות יתר , והסטרס דעך, אך במהירות הגעתי למינונים ענקיים של 5 מילגרם של קלונקס בכדי לחוש את האפקט של(כן כן , 10 כדורים כתומים ) והשמימוש בהם כבר לא מתאפשר. אני יודע שהשתמשו ומשתמשים ברפואה בתרופות אנטי אפילפסיות שחלקן פועלות על Gaba ועל עיקוב של הפעילות העצבית בדרכים כאלו ואחרות , ואני יודע שהשתמשו ומשתמשים בהן במקרים מסוימים לסימפטומים של PTSD , אך רופאים בקופת חולים מסרבים לנסות להשתמש בהם. כפי שאת רואה אני עוסק בנושא באופן אובססבי , ואני יודע שהפורום הוא לא המקום הנכון לאבחן ולתת עצות , אבל אני זקוק לרופא שילך איתי, כמו שאומרים , ויעזור לי , ואני מוכן לנסות את כל המגוון הרחב של התרופות , אבל איפה מוצאים מומחה כזה ? העיסוק האובססבי שלי בנסיונות טיפול נבע עקב חוסר מענה שקיבלתי מהרפואה הציבורית והפרטית וחוסר היעילות של הטיפולים גרם לי לחפש אלטרנטיבות . המצב שלי גרוע, הליכה למקומות הומי אדם , ברחוב או אפילו למכולת יוצרת קשיים . פשוט הזוי , ההתדרדרות הזאת מבנאדם רגיל ,מתפקד ועובד למה שאני עכשיו . אני זקוק לעזרה ולהפנייה . מתנצל על התגובה הארוכה , פשוט קשה מאוד להסביר את מה שעובר עליי .ולהבין את המורכבות של הבעיה . בתודה מראש ובתקווה לאיזו עצה , לאן לפנות .

22/06/2011 | 11:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליגאל שלום רב, לפי התיארו שלך, לא בטוח שאתה סובל מPTSD, אך כמובן, לא ניתן לאבחן באינטרנט. בתור התחלה, הייתי ממליצה בתעבור אבחון מסודר. בPTSD מטפלים ב"תל השומר", ב"איכילוב", אולי יש עוד מקומות, אתה מוזמן לפנות אליהם. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/06/2011 | 06:26 | מאת: אמא

שלום רב, בתי כבת 20 חוותה לראשונה בחייה אפיזודה פסיכוטית קשה ואושפזה במשך כחודש וחצי, עם שחרורה קיבלה זיפרקסה (20 מ"ג) ליטיום (1050) ולאחר מכן, הוסף לה גם ציפרלקס בעקבות התובנה שחזרה ויחד עמה דכאון. כרגע כחצי שנה לאחר תחילת הארוע ועם השיפור במצבה, הרופאה המטפלת בה ביקשה שתפסיק את הציפרלקס בחדות, שאלתי היא האם הפסקת הציפרלקס לא אמורה להיות בהדרגה? מקובל להפסיק בוואט אחת ? המון המון תודה!

22/06/2011 | 11:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אפשר להפסיק ציפרלקס גם באופן מהיר יחסית, אין לזה השפעה על חזרת הדיכאון. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/06/2011 | 22:38 | מאת: טובה

שלום ברצוני לדעת מתי נותנים תרופות מייצבות ואילו תופעות לוואי יש להם תודה

22/06/2011 | 11:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטובה שלום רב, הההתוויות למייצבים רבות ומגוונות,החל מהפרעות במצב רוח וכלה בחיזוק של פעילות תרופות אחרות. לעצרינו, גם תועפות לוואי רבות יחסית, לכל תרופה יש תופעות לוואי משלה. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/06/2011 | 22:22 | מאת: איריס

לקחתי 10 ימים לימוג'ין 25 מ"ג להפרעה דו קוטבית , מהיום הראשון שלקחתי הרגשתי לא טוב כאבי ראש מטורפים כאבי גרון שהתפתח לחום גודש באף וכאבי ראש . לאחר שהרופא אמר לי להפסיק החלו לי סחרחורות מטורפות, זרמים וחולשה ברגליים וחוסר שליטה בגוף .הגעתי למיון נתנו לי אינפוזיה ושלחו אותי הביתה ...בטענה שאלה תופעות לוואי של הכדורים . זה לא עובר לי . אני חסרת אונים .האם הגיוני שאלה תופעות לוואי ומה עושים אם זה ?

22/06/2011 | 11:40 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאיריס שלום רב, מכל מה שתיארת כאבי ראש יכולים להיות חלק מתופעות לוואי של למוג'ין, כל השאר, כולל חום, גודש באף וכו"- לא שייך לתופעות הלוואי. בברכה, דר' י. בייטלן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אנו אחים של בחור בן 26, בן זקונים שעדיין גר בבית ההורים (מבוגרים יחסית). אנחנו מודאגים מאד מהמצב של אחינו, מעתידו ומאיכות החיים של הורינו המושפעת מכך. אין לנו ספק שישנה בעיה, אך אין לנו הכלים להגדירה או לאבחנה. אנו רוצים מאוד לעזור לו, אך חוששים לפנות אליו ולפרט בפניו את הבעיות שלו מחשש לפגוע בו ומחשש מתגובתו. להלן המאפיינים העיקריים של בעיותיו ושל דפוסי התנהגותו: • חוסר יכולת/רצון להתמיד בעבודה או בלימודים. • נטייה לקפוץ ממטרה למטרה ולא להתמיד בשום דבר בצורה קבועה. • בעיה בקבלת מרות, תחושה ש"הוא צודק תמיד וכל העולם דפוק". • דחיין כפייתי. • תמיד מאחר. • נוטה למצבי רוח קיצוניים והתפרצויות זעם. • עצבני. • אובססיבי, נודניק,"חפרן", עד כדי מיאוס וחוסר רצון להיות בחברתו. • ישן הרבה, גם על חשבון המחויבויות שלו. • חוסר היגיינה והזנחה עצמית. • בלאגניסט. • מפזר הבטחות ללא הרף, אך אינו מקיים דבר, מדיניות של "יהיה בסדר". • מעריך את עצמו מעבר למה שהוא בפועל. • עצלן. • אובחן כלקוי למידה וכבעל הפרעת קשב וריכוז, נוירולוג המליץ על רטלין אך אינו נוטל. • היה ביעוץ פסיכיאטרי בשל הפרעות חרדה ואובססיה. אינו מתמיד בטיפול התרופתי (20 מ"ג ציפרלקס). • מוציא את ההורים מדעתם. מתערב להם כל הזמן בעניינים, צועק, משליט טרור ומבלגן את כל הבית. • לא היה בקשר זוגי. עוד נציין כי המאפיינים הללו קיימים, לפחות ברובם מזה 10 שנים, בדרגות שונות של חומרה. הסיבה שהעניין הפך כרגע דחוף, היא העובדה שההורים אינם מסוגלים עוד לחיות איתו ואינם יודעים איך להתמודד. מצד אחד הם רוצים שיעזוב את הבית, אך מצד שני הסיכוי שיצליח להיות עצמאי ללא עזרה מתאימה אפסי, והם מוטרדים מאוד מכך. נשמח לקבל הכוונה לגבי אפשרויות העזרה שאנו יכולים לקבל, ולגבי התחום שעלינו לפנות אליו - פסיכולוגי, פסיכיאטרי, קואוצ'ינג, עזרה סוציאלית, רשויות החוק. האם אנחנו, בתור אחיו, צריכים להיות אלה שמתעמתים איתו ושמים מולו "מראה" המשקפת את הבעיות שלו, או עדיף שהדבר יבוא מגורם חיצוני? אנחנו סבורים שהוא לא יודה בבעיות שלו, ולכן נראה כי לא ישתף פעולה איתנו או עם גורם מקצועי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בטיפול לאורך זמן שאינו מניב תוצאות מיידיות. תודה מראש, אחים מודאגים.

20/06/2011 | 21:49 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לא ניתן לאבחן בן אדם דרך אינטרנט ועוד דרך תיאור של מישהו אחר, לכן מומלץ שאחכם יגיע להערכה פסיכיאטרית מסודרת, וגם אתם יכולים לבקש ממנו ומהפסיכיאטר הבודק להוסיף מידע. לאחר אבחון יכולים להציע לו דרכי טיפול שונות, כולל עזרה תרופתית בשילוב עם טיפול פסיכולוגי ועזרה סוציאלית, אך כל זה יקרה לאחר אבחון. כדי לגרום לו להגיע לאבחון וטיפול אתם (האחים וההורים) צריכים לדבר איתו, להסביר איך אתם רואים את הדברים ושהמצב בלתי נסבל מבחינתכם ולבקש ממנו לפנות לטיפול. במידה ולא יסכים ולא תהיה ברירה- להציב לו אולטמטום. אין שום גורם חיצוני שיכול לעזור לפני שהוא פונה לטיפול. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/06/2011 | 08:27 | מאת: יוסי

שלום, במסגרת ההסתגלות לרסיטל הרגשתי כמה תופעות לוואי צפויות ולא מאוד מטרידות, מעט יובש בפה וקצת בחילות, לא יותר. אבל פתאום (כמה ימים אחרי שהתחלתי, אני עדיין לוקח חצי כדור) נתפס לי הגב במהלך פעילות גופנית. חשוב לציין שאני מתאמן באופן סדיר כבר שנים, ומעולם לא נתפס לי הגב במהלך פעילות. לא עשיתי שום דבר חריג או שונה. האם יכול להיות שזה קשור לרסיטל? האם רק במסגרת תופעות ההסתגלות, או שהרסיטל יביא לנטיה להיתפסות שרירים בעתיד?

20/06/2011 | 17:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליוסי שלום רב, תפיסות השרירים אינה תופעת לוואי של ריסטל. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/06/2011 | 08:01 | מאת: שיר

לקחתי עד לפני חצי שנה 20 ציפרלקס למחשבות אובססיביות כשהמחשבות התגברו הרופא הוסיף פרפנאן שהוריד לי את החשק המיני אז הפסקתי וקיבלתי דיכאון שאני לא יוצאת ממנו ניסיתי לוסטראל ולא השפיע אז הרופא לפני חודש נתן לי מרוניל 75 ורספונד 1 שוה פגע בחשק המיני וכרגע הרופא החליף את המרוניל חזרה לציפרלקס לוקחת אותו כבר 4 ימים ומרגישה דיכאון קשה ביותר האם הציפרלקס יעזור? או אולי משהו אחר לדעתך מבקשת עזרה דחופה תודה

20/06/2011 | 17:26 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשיר שלום רב, צריך להתמין כ3-4 שבועות כדי לדעת האם ציפרלקס עובד או לא, יש סיכוי טוב שהוא יעזור. במידה ולא - יש הרבה תרופות נגד דיכאון ממשפחות שונות שיכולות לעזור, לפי שיקול דעת של הרופא המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/06/2011 | 21:39 | מאת: אנונימית

בשנה האחרונה התחלתי ליטול הכדור ( 20 מ"ג) מרגישה מצויין ( נגד חרדה) אך הכולסטרול עלה בצורה דרמטית מה עושים?זה אחד מתופעות הלוואי ?

19/06/2011 | 23:20 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, העלייה ברמת כולסטרול אולי יכולה להיות קשורה לעלייה בתיאבון ובמשקל, אך לא מדובר בתופעת לוואי ישירה של התרופה. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/06/2011 | 00:02 | מאת: האלמוני

בשנה שעברה היתה לי בעיה רפואית לבבית שהתבררה כלא כלום. עקב בעיה זאת נכנסתי לחרדות שלא יצאו מהראש. בתחילה הרופא המשפחה רשם קלונקס אך אם לא לקחתי אותו כה ימים החרדות חזרו לי לבסוף לאחר ליבטים הלכתי לפסיכאטרית.היא נתנה לי סרוקסט 20 והרגשתי מצויין.בשבועיים האחרונים הייתי במפגשים חברתיים רבים שבהם שתיתי שתיה חריפה ונטלתי תרופה באופן לא סדיר. בשבוע האחרון הרגשתי שההתקף חרדה חזר לי כשם שהרגשתי לפני שנה.אני רוצה לציין שעבודתי נתונה בלחץ רב והייתי מבקש לדעת מדוע החרדות חזרו לי האם יתכן בגלל השתיה או מסיבות אחרות ?

19/06/2011 | 23:12 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, החרדות חזרו כי נטלת תרופה באופן לא סדיר ושתית אלכוהול. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/06/2011 | 23:13 | מאת: מאיר

שלום רב, הרופאה נתנה לי רמרון. בשיטוטי במרשתת ראיתי באתר בשם מל"מ את הציטוט הבא שגורם לי לחוסר נחת : "לרמרון יש כנראה נטייה להפסקת פעילות פתאומית די מהירה , משהו כמו חודש עובדת נהדר ואז מפסיקה". האומנם??? ומה דעתך באוםן כללי על יעילות התרופה לחרדה חברתית עם דכאון קל? תודה רבה מאיר

19/06/2011 | 23:10 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למאיר שלום רב, יעילות ומשך של יעילות של רמרון דומה לזו של תרופות אחרות - לא יותר יעיל ולא פחות יעיל, כולל חרדה חברתית ודיכאון קל. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/06/2011 | 14:51 | מאת: ציפי

בני בן 16 החל בטיפול אסטו ,כרגע מקבל 1\2 כדור(5 מ"ג סה"כ) כבר שבוע, היום הוא נטל ללא ידיעתי 2 כדורים סה"כ 20 מ"ג, האם זה מסוכן? מה עליי לעשות?כיצד זה ישפיע עליו בימים הקרובים?

19/06/2011 | 09:06 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לציפי שלום רב, מדובר במינון טיפולי של התרופה, לכן זה אינו מסוכן. ייתכן ובנך יסבול מעט מתופעות לוואי כגון בחילה או ישנוניות, אך הן יחלפו מהר. בברכה, דר' י. בייטלמן

הי, אני היום מחפשת תשובות העונות לקריטריונים של חבר שאני כבר עליתי על כמה רבדים באישיותו. ואני לא מצליחה לאתר את המחלה. אני מדברת איתו על זה אבל זה בעייה איתו כי הוא לא מוכן להודות אם מדברים איתו על זה ולא מאמין שיש לו משהו (מה שבד"כ משותף לאנשים שיש להם מחלת נפש) אם כך אני היחידה שמכירה אותו ומוכנה לסבול את השגעונות שלו אך עכשיו משום שהעינינים מתבהרים יודעת שאני לא לבד ואם הוא לא יודע ומוכן לעזור לעצמו אני לא מוכנה להגיע איתו לשום המשך בקשר. ועדיף לי לעזור לעצמי ולדעת. ראשית הידע יעזור לי להבין וכך להרתיע אותו ולסגור את הקשר הלא בריא שהיה. אני מטפלת ברפואה משלימה ויש לי ידע רב אך לא תואר בפסיכולוגיה(אם זה חשוב לציין,כך שיש לי אבחנה לזהות אנשים ומחלותיהם) אני מעוניינת לברר האם יש למחלה שלו שם או מונח רפואי היכול לענות על המצב והחששות שלי לגביו? גילו די צעיר כך שאולי עדיין לא מאוחר ואפשרי לעזור לו ולתקן. אני יכתוב כאן כמה מתכונות האופי שליקטתי ואשמח אם תוכלי לעזור לי ומפה אמשיך לבד. הוא חי מילדות לבד.כך סיפר לי.בן יחיד עם הורים שלא הסתדרו ביניהם יכול להיות שאביו האשים את אימו ולא יכל להמשיך את הקשר ואז הם התגרשו כשהיה צעיר. לא היו לו תקשורת עם בני גילו,את זה לא הבנתי למה אז הוא יצר עולם פנימי משלו וכך גדל. הוא מאוד מוכשר (כישרון לעיתים נוצר מעולם פנימי עשיר) מצייר,כותב שירים ומלחין. כשהכרתי אותו התלהבתי מאישיותו אך לאט לאט הכרתי את הקנאה שלו והאובסיסיביות אליי..בהתחלה הוא האשים אותי ורדה בי..שאני לא בסדר ..האמנתי לו וניסיתי להבין במה אני צריכה להשתנות. הוא העיר לי על לבושי וכל בחור שעבר ברחוב הפריע לו שאני ישכב איתו. (שמתי לב לזה די בהתחלה) משום שרציתי אותו כל כך ואפילו רציתי להתחתן איתו כאשר הוא התפרץ עליי כמה וכמה פעמים אחרי שנרגע ואמר שהוא מצטער ועבר לו..חשבתי שזה לא יחזור והוא ישתנה אך לצערי אז..נוכחתי לגלות שאלו רק חלק מההפרעות והתופעות הקשורות למצב. היום לאחר כשנתיים שאנו מכירים ואנחנו לא בקשר תמידי. אני ממש לא מתרגשת מאף התפרצות שלו. ברור לי מלפני שנה וחצי שאני לא אשמה בכלום ופשוט אני מחוסר הביטחון שלי התאהבתי בגבר אלים ותוקפני. הנקודה היום מתחילה להבנות אצלי. הייתי צריכה להיות ממנו גם בהריון ועקב השפעת הורי עברתי הפלה ומאוד הצטערתי על זה ועל מה שהוא עבר כי הוא רצה כל הזמן שנתחתן ושנגדל ילדים ביחד. אני זוכרת אז ממה שפחדתי: שהוא יקח לי את הילדים וישכנע אותם שאני אמא לא טובה. מעניין שאז כבר רק בהתחלת הקשר ראיתי את מה שלא ידעתי אז (היתה לי תחושת בטן שהוא עלול להיות כזה) אז הוא לא היה אלים אלא רק אלים מילולית והותקפתי רגשית. היום יש לו התקפי קנאה וכאשר אני מתרחקת ממנו ומסבירה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד הוא זרק עליי חפצים קטנים (מי יודע לאן זה יכול להוביל בעתיד?) וצעק ברחוב. מה שאני לא מבינה איך בן אדם צועק ברחוב? איך הוא לא מתבייש? אנשים מסתכלים עליו? מה? הוא לא רואה? כמובן שמצב זה לגביי מאוד משפיל ופוגע חברתית ונפשית! ואני מנסה לראות את המציאות בעין בונה. הוא מנותק מהמציאות,חי בעולם משלו ושמתי לב גם כשהוא "נורמלי" יש לו קטעים שהוא מדבר בקול חלש לעצמו ליד אנשים כאילו הוא לא נמצאים שם..לעצמו. יש לו ניתוק ודאי מהמציאות+ סימנים של גבר אלים ותוקפני מילולית ועתידי להיות פיזית. אני מודעת להכל היום. ההאשמה שלו אליי היא רק חלק מזה. אני מבינה שהוא בהכחשה וכל פעם שאני מנסה לעורר אותו לכך הוא אומר שאני מדברת שטויות..למרות שדווקא אז נגלים העיניינים האמיתיים. מה לעשות? זאת השאלה. לברר אני מעוניינת את שורש המחלה.. האם יש שם לבעייה שלו מונח שאני יכולה לחפש ולקבל יעוץ בשבילי עליו? כי הוא בטוח לא ילך לטיפול או אבחון ע"י פסיכיאטרית.. מקווה שהבנת את מה שכתבתי כאן. אשמח מאוד לתשובתך הכנה והמהירה. בהוכרה,יעל

18/06/2011 | 11:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליעל שלום רב, לא ניתן לאבחן דרך אינטרנט ועוד לפי תיאור של מישהו אחר, אך אוכל לשער כי לא מדובר במחלה אלה בהפרעה שקשורה לאישיות של בן אדם - החבר שלך. אבל השאלה האמיתית היא למה את נמצאת בקשר עם איש שגורם לך לכ"כ הרבה תסלכולים... בברכה, דר' י. בייטלמן

17/06/2011 | 17:08 | מאת: ליאת

שלום רב, לפני כמה שנים סבלתי מחרדות קשות ונטלתי רסיטל ואז סרנדה. כעת לפני תקופה חזרו החרדות ומצאתי עצמי חוזרת לקחת המון קלונקס. התחלתי בטיפול בסרנדה שהגביר את החרדות והתחושות והפסקתי לאחר כמה ימים. במקביל התחלתי טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי ושימוש במכשיר האלפא סטים לטיפול בחרדות. הפסיכיאטר המליץ לי על נטילת מודאל להרגעה ורציתי לדעת א. האם התרופה אכן יעילה בטווח הקצר או לטווח ארוך בלבד? ב. האם ייתכן כי היא תעזור לפתור בעיות חרדה כמו התרופות העובדות על מנגנוני SSRI ג. האם הפסקת התרופה כרוכה בתקופת גמילה קשה הדומה לזו של הרסיטל בתודה

18/06/2011 | 11:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לליאת שלום רב, מודל יכול לעוזר לחרדות באופן מהיר יחסית, בשונה מתרופות ממשחפת SSRI'S ובמנגנון שונה. ייתכן ותצטרכי לקחת מודל יחד עם SSRI למשך 3-4 שבועות עד שSSRI יתחיל להשפיע. אין תופעות "גמילה" ממודל. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/06/2011 | 11:53 | מאת: ליאת

שמעתי תגובות שליליות מאוד על המודל. הוא אמנם עוזר לי נקודתית אך שמעתי שהוא מיושן ומלא בתופעות לוואי. אני לא מעוניינת לקחת תרופות נוספות ואני משתמשת במכשיר אלפא סטים במקום התרופות. האם אוכל עדיין לראות את יעילות המכשיר גם עם שימוש במודאל והאם אפשר להפסיקו בכל רגע נתון לשיקול דעתי מבלי לחשוש מתגובות כגון דיכאון קשה ועוויתות עליהם שמעתי? אודה מאוד לתגובה מפורטת כיוון שאני מאוד מוטרדת מלקיחת הכדור בתודה

16/06/2011 | 22:06 | מאת: רומי

שלום רב, בת 38 , בריאה בדרך כלל ללא עבר של סחרחורות. לפני כ-חודש ושבוע הפסקתי לחלוטין את השימוש בסימבלטה 30 מ"ג (הורדתי בצורה הדרגתית ).שלושה שבועות סבלתי מסחרחורת חזקה כאילו משהו מושך אותי אחורנית , במהלך כל היום והבנתי שזה קשור לתהליך הגמילה . כיום ,כ-חודש ושבוע לאחר הפסקת השימוש ,אני ממשיכה לחוש בסחרחורת ,בעוצמה פחות חזקה אבל מורגשת כל הזמן (במיוחד בעת הזזת הראש) . בנוסף אני חשה ב"ראש כבד", ריאה מעט מעורפלת , עייפות , צורך לישון . האם ייתכן שעדיין לא עברתי את השלב של הגמילה ?! אולי אני יותר רגישה לסוג כזה של תרופות ?! תודה רבה !

18/06/2011 | 11:38 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרומי שלום רב, במידה ומדובר בתופעות שקשרורות להפסקה של סימבלטה התופעות שתיאר אמורים להעילם תוך מספר שבועות. אם הסחרחרות לא תיעלם לאחר כחודש וחצי-חודשיים כדאי לפנות לרופא. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/06/2011 | 14:35 | מאת: ד.ה

בתי בת 30 לוקחת טיפול משולב של ליתיום וויאפקס עקב דכאון חמור שהיה לה. הטיפול עזר אך רמת הליתיום בדם ירדה באופן משמעותי והיא כעת חצי מהמינימום. נאמר לה שהיא לוקחת את הכמות המקסימלית. מה ניתן לעשות?

16/06/2011 | 21:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, המינון של ליתיום נקבע על פי רמה בדם, כלומר אין כזה מושג "מינון מקמסימלי" עבור ליתיום. אפשר לקחת כמות גדולה, בהתאם לרמה בדם. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/06/2011 | 11:52 | מאת: אורלי

לוקחת חודש לוסטראל 100 לדכאון וחרדה מרגישה במשך היום תשישות יש שיפור מאוד קל במועקה אבל העיפות קשה האם יהיה שיפור מהלוסטראל נראה לי חודש זה הרבה האם להחליף כדור או להעלות מינון ?האם לדעתך יכול להיות שיפור נוסף?

16/06/2011 | 21:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאורלי שלום רב, מומלץ לקחת תרופה במשך כ6-8 שבועות כדי לדעת האם היא עובדת או לא, כך שיש לך עוד זמן. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/06/2011 | 08:50 | מאת: דלית

במשך חודש מטופלת בריספונד ומרוניל 75 לדיכאון ומחשבות בעקבות המרוניל איבדתי את החשק המיני והרופא החלחף לי לציפרלקס הבעיה שעברתי למרוניל מהציפרלקס האם יכול להיות שהציפרלקס ישפיע שוב? הוא עשה לי פלאים במשך שנה עד שהפסקתי איתו והוא אמר לי להפסיק היופ מרוניל ומחר לקחת ציפרלקס האם זה בסדר ? תודה

16/06/2011 | 21:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדלית שלום רב, יש סיכוי מסויים שציפרלקס יעבוד שוב, אך לא 100%. אפשר להפסיק מרוניל ביום אחד ולהתחיל ציפרלקס למחרת. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/06/2011 | 08:24 | מאת: Riki

שלום, אני לוקחת פריזמה 20 מ?ג כמעט שלושה שבועות, כרגע קיבלתי טיפול תרופתי לחיידק בקיבה, 4 כדורי מוקסיפן פורטה 500, 4 כדורי קלרידקס ועוד 2 כדורי אומפרדקס ביום האם שילוב כל זה עם הפריזמה הוא בסדר? מה מומלץ? תודה .

16/06/2011 | 21:53 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, מותר לקחת SSRI'S עם אנטיביאוטיקה ותרופות נוספות שרשמת. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/06/2011 | 23:54 | מאת: גילי

האם השם המקצועי לדכאון קיומי הוא דיסטימיה? ואם לא מה ההבדל ביניהם הרי שניהם קשורים בתחושת ריקנות מתמדת. האם ניתן להחלים מהם או שזו גזירה לכל החיים ורק ניתן להפוך את היאוש ליותר נוח?

16/06/2011 | 21:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגילי שלום רב, דיסתימיה ודיכאון קיומי אלה שני דברים שונים, יש טיפול לשניהם והוא אורך טווח ומורכב, מדובר בשילוב של טיפול תרופתי (לדיסתימיה) וטיפול פסיכולוגי (לשניהם). בברכה, דר' י. בייטלמן

15/06/2011 | 23:02 | מאת: דנה

קיבלתי כדורי דפלפט למניעה של מיגרנות שמופיעות בתדירות גבוהה בערך לאחר שבוע נכנסתי לדיכאון עמוק ורציתי לשים קץ לחיי, אני נוטלת את התרופה מזה שלושה שבועות לפני ארבעה ימים קיבלתי גם התקפי זעם, 2-3 ביום חמורים בעיניי, לרמה של שבירת כלים בבית. האם ידוע על קשר בין התרופה לתופעות אלו או שאני מאבדת את שפיותי?

16/06/2011 | 21:40 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, לא ידוע על הקשר בין השפעת דפלפט להתפרצויות זעם או דיכאון או מחשבות אובדניות. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/06/2011 | 16:14 | מאת: חברה מודאגת

שלום יאנה, אני פונה אלייך בבקשה לעזרה/טיפים/הכוונה - חברה טובה מאוד שלי תולשת שיער מהקרקפת מגיל צעיר מאוד (נעורים), כיום היא בת 20 משרתת בצה"ל. היא משתפת אותי במידע על התלישה (כמות, מתי תולשת, תחושות וכו'), ונותנת לי מקום להתערב. הבעיה היא שאין לי מספיק כלים ומידע באשר לאיך לעזור לה. ישנן תקופות בהן היא לא תולשת בכלל, אך לאחרונה "פיצתה" על תקופה כזו של חודשיים בתלישה של עשרות שיערות במכה אחת. בעקבות פגישה עם פסיכולוג כשהייתה ילדה (בנושא אחר לחלוטין) מסרבת לגשת לטיפול ואיבדה את האמון שלה בפסיכולוגים (לטענתה). לכן, אני מרגישה שידיי כבולות. ד"ר, טיפים? דרכים לעזור? אשמח, תודה רבה.

14/06/2011 | 21:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, מדובר בהפרעה מוכרת בשם טריכוטילומניה. בד"כ הטיפול הינו משולב וכולל טיפול תרופתי בSSRI'S וטפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית. כדי לקבל כל זה חברתך צריכה לבוא למרפאה לבריאות הנפש וקודם כל להיבדק ע"י פסיכיאטר, אשר ימליץ על טיפול התרופתי והפסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/06/2011 | 12:20 | מאת: ר

שלום איזה מינון ריטלין מומלץ לחידוד קשב וריכוז (מה שסטודנטים רבים לוקחים בתקופות מבחנים)? אשמח לשמוע על מינון של ריטלין רגיל (כמה מג, כל כמה שעות) ומינון של LA מדובר בסטודנט בריא, ללא מחלות רקע/ניתוחים/אישפוזים קודמים, לא לוקח תרופות באופן קבוע, ללא רגישויות. תודה

14/06/2011 | 21:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, מינון של ריטלין נקבע באופן אמפירי, כלומר, על סמך נסיון. מתחילים במינון הכי נמוך ומעלים לפי הצורך. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/06/2011 | 07:33 | מאת: LARA

האם קיימות היום בדיקות להתאמת תרופה לדכאון - למחלה ולחולה? מדובר בדכאון לא קליני - אכילה ושינה כרגיל. אני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס (אני שואלת בגלל נסיון רע בעבר - שימוש בתרופה נגד דכאון גרם לצהבת קשה). מאז נמנעתי משימוש בתרופות אלו.

14/06/2011 | 21:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לצערינו, עדיין לא קיימת שום בדיקה לא לאבחון הדיכאון ולא להתאמת התרופה למטופל. בברכה, דר' י. בייטלמן