פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

בן 27 הגעתי היום לפסיכיאטרית מכיוון שהפגישה לא תוכננה הייטב ככה הבנתי מהפסיכיאטרית (תור ראשון אמור להיות כפול בזמן) בגלל חוסר בזמן היא דיי "תיקתקה" את הפגישה רשמה סימבלטה וביי . לא ממש היה לי זמן להבין בכלל מה קיבלתי או איך וכמה זמן לקחת את הכדור הנ"ל מה שנאמר לי זה אחרי אוכל בבוקר ועוד חודש חודשיים להגיע אליה ... לא נראה לי שככה מטפלים במטופל !כן ..גם אם אנשים לחוצים מחכים בחוץ להיכנס ! בטח שלא בתרופה פסיכיאטרית , זה לא אקמול! בכל מקרה כמובן שיישר פניתי לאינטרנט כי תור אצלה זה בעוד 70 שנה לצערי ..:( הבנתי מכמה פורומים שתופעות הלוואי במיוחד ביציאה מהכדור הם פשוט נוראיות ומומלץ לצאת בהדרגה אבל איך עושים את זה !? זה לא כדור שניתן לחלק הוא בנוי בקפסולה אחת של 30 ... אני רושם הודעה זו מפחד כי אני אמור לטוס לחו"ל עוד שבועיים (הודו) לתקופה של 3 שבועות עד חודשיים ולא יודע מה אני יעשה שם אם יקרה משהו או אם אאלץ להפסיק את הכדור שם בגלל שניגמר לי המינון או בגלל כל תופעה אחרת שאולי תגיע ... האם הכדור גם מבטיח עליה במשקל ? כי המשקל אצלי נושא רגיש אני טיפה מלא (ועובד הרבה כדי לשמור) וממש לא מעוניין בעודפים מיותרים ? תודה ! ומצב רוח מעולה לכולנו ! :)

14/06/2011 | 21:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לירון שלום רב, סימבלטא- אחד התרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SNRI'S, משפיעה על המשקל יחסית מעט אם בכלל.גם אין לה תסמונת הפסקה קשה במיוחד, אך כן צריך להפסיק בהדרגה, אפשר להוריד 30 מג בשבוע-10 יום. בברכה, דר' י. בייטלמן

13/06/2011 | 20:46 | מאת: דנוש

שלום אני בת 22 נשואה מגיל 3 עם 3 ילדים לא עובדת ילדתי לפני חודשים וחצי את הילדה השלישית אני בבית כל היום בעלי חוזר מהעבודה בשעה 3וחצי וגם הבת הגדולה (בת 3 וחצי) בערב בעלי שוב הולכת בשעה 6 וחצי וחוזר ב9 יוצא שאני לבד רוב הזמן מטפלת בשניי תינוקות אני מרגישה בודדה אין לי תמיכה נפשית מאף אחד אני מרגישה רוב הזמן אמא רעה לפעמים יש לי מחשוב לעשות לעצמי משהו ולפעמים עולה לי בראש שאני אפגע באחד הילדים וישר מזדעזעת מהמחשבה אני לא מסוגלת לעשות משהו מרגישה מאוד בודהה ומתוסכלת מרגישה שאין לי במי להאחז מרגישה שאף אחד לא יכול באמת להבין אותי לא יודעת ממי לבקש כבר עזרה מיתביישת מאוד ללכת לפסיכיאטר במוקד מה אני אמורה לעשות מאוד קשה לי יש ימים שיותר ויש ימים שפחות.

14/06/2011 | 21:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, על פי תיאורך נראה כי את אכן שרויה בדיכאון וזקוקה לעזרה מיידית, גם תרופתית וגם פסיכולוגית. את יכולה לפנות למרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך או לפנות לפסיכיאטר באופן פרטי. בברכה, דר' י. בייטלמן

13/06/2011 | 15:27 | מאת: מור

אני נוטלת מזה 5 חודשים רסיטל בגלל משבר אישי שעברתי. אני שוקלת לסיים את נטילת התרופה מכיון שהמשבר מאחורי ואני חושבת שאצליח להתמודד ללא הכדור. כמו כן, הכדור גרם לי לעליה גדולה במשקל. כיצד עלי להפחית את הכדור? האם לקחת כעת חצי כדור? לאיזו תקופה? כמו כן, מבקשת לברר אם במהלך נטילת חצי כדור ארגיש שוב דכדוך, האם אוכל להעלות את המינון שנית? תודה.

14/06/2011 | 21:20 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למור שלום רב, ההחלטה על הפסקת הטיפול התרופתי הינה החלטה רפואית שמתקבלת לאחר בדיקה, לכן כדאי לך להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 21:16 | מאת: דנה

שלום יאנה בני בן 17 נישלח לאיבחון מסוכנות אצל פסיכיאטר איזה סוגי טיפול ניתנים במקרה שיש מסוכנות תודה

13/06/2011 | 09:14 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, קודם כל אסייג את דברי בכך שאינני פסיכיאטרית של ילדים ונוער. מסוכנות- אינה מחלה, אלה לעיתים פועל יוצא שלהמחלה.הטיפול הוא במחלה/הפרעה ממנה סובל בנך ואשר קשורה להופעת מסוכנות. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 20:43 | מאת: אבי

שלום רב אשמח לקבל חוות דעת אני בין 21 אני שנה וחצי לאחר תאונת דרכים ולא עובד ואני סובל מבעיה נפשית הבעיות שאני סובל מיהם אני יספר בקצרה 1 יש לי בעיה בשינה אני בקושי יושן 2ירידה ביכולת לחשוב או להתרכז או חוסר החלטיות כמעט כל יום. 3הרגשת חוסר ערך 4חוסר יכולת ליהנות מהכול או כמעט מכל הפעילויות, ברוב היום, כמעט כל יום. 5אני לא שמח אני עצוב 24 שעות שום דבר בעולם לא משמח אותי התקוות שלי התנפצו כמו הגלים בים, אשמח לקבל הזבר מימה אני סובל ולמה אני סובל האם יגמר הסבל הזה אני רק בין 21 עוד לא התחלתי תחחים שלי דרך אגב אני מטופל אצל פסכיטר

13/06/2011 | 09:12 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאבי שלום רב, איןלי שום אפשרות לדעת ממה אתה סובל ואיך אפשר לעזור לך ללא בדיקה מלאה. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 20:10 | מאת: ענת

דר' בייטלמן שלום, האם יש טיפול ספיציפי המתמקד בשקרנות כפייתית? אני מבינה שהשקרנות הכפייתית מגיעה עקב בעיות נפשיות אחרות, ובכל זאת רציתי לדעת האם יש טיפול ממוקד וספציפי בבעיה. תודה

13/06/2011 | 09:10 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לענת שלום רב, כפי שציינת, שקרנות הינה ביטוי של בעיה נפשית אחרת ויש לטפל בה. לא ידוע לי על טיפולים "רק" בשקרנות. בברכה, דר' י.בייטלמן

12/06/2011 | 15:46 | מאת: ח.א

שלום רב אני מטופל מזה כ5 שנים ברסיטל ופרפנאן 8 מ"ג פרפנאן 40 מ"ג רסיטל עקב ocd. ישנה בעיה אחת שהיא מאוד מטרידה אותי. אני לוקח את הטיפול בלילה ביחד ולאחר 2-3 שעות אני פשוט גמור מעייפות כאילו הזריקו לי חומרים מסממים והעייפות עצמה מונעת ממני להישאר ער ואני פשוט נזרק במיטה ומרגיש צורך עז לישון בעקבות כך אינני יכול לצאת בלילה ולבלות כי אני כל הזמן נרדם אני מרגיש שבמידה מסויימת אני מפספס את חיי הלילה בעקבות הכדורים האלה אני מאוד מבולבל מכיוון שפרפנאן זה כדור טוב ואינני רוצה להחליף וכולם מרדימים אני לא כל כך יודע מה לעשות חשבתי על להפסיק את הפרפנאן אבל הרופא אמר לי שזה אסור באופן מוחלט. האם אפשר להפסיק את התרופות לגמרי? אני ניסיתי פעם אחת להפסיק אבל הגוף שלי לא יכל והחזרתי אותם בחזרה הרופא אשמח לשמוע ממך תודה רבה

13/06/2011 | 09:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כן אפשר להפסיק את התרופות, אך אז כל הסימפטומים שלOCD יחזרו. יש שתי אפשרויות: אחת: לנסות להחליף את הטיפול שאתה מקבל, כי גם פרפנן וגם רסיטל עלולים לעייף. האפשרות השנייה זה לצאת בערב ולקחת את התרופות אחרי שחוזרים. בברכה, דר' י. בייטלמן

אשמח להמלצתך על פסיכיאטר שמבין בנושא

13/06/2011 | 09:04 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, צר לי, אך בפורום לא ממליצים על מטפלים. בברכה, דר'י. בייטלמן

12/06/2011 | 14:05 | מאת: דני רון

בן 65 - לוקח זה 30 שנה אפקסור 75X 3 פעמים ביום.התרופה טובה מאד אך נראה לי שהיא מעוררת תאבון יתר. שאלתי - 1) האם תופעת תאבון יתר קשורה לתרופה.? 2) אם כן - למה את ממליצה להחליף ? אין תופעות נוספות חוץ מתופעה הנזכרת .. אנא התיחסותך לנושא- ואולי אני טועה...חחח תודמ מראש על זמנך ועל התשובה

12/06/2011 | 19:51 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדני שלום רב, אפקסור, או וונלה , או וויאפקס, אחת התרופות שיחסית לא גורמות לעלייה בתיאבון/במשקל. הייתי בודקת סיבות אחרות לעלייה במשקל. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 08:45 | מאת: אורית

בוקר טוב, לפני שלושה שבועות התחלתי בנטילת ציפרמיל (בפעם השלישית בחיי), בעבר ההשפעה היתה מצוינת וללא תופעות לואי. הפעם מס? ימים לאחר תחילת הנטילה (20 מג?) החלו כאבי ראש, בחילות וסחרחורות ובשבוע האחרון גם כרבי שרירים, תחושה כמו שפעת. כאבי הראש והסחרחורות חלפו אך הבחילות וכאבי השרירים נשארו, קראתי בעלון של התרופה שבחילות היא אחת מתופעות הלואי אך לא כתוב כלום על כאבי השרירים. תוך כמה זמן את מעריכה שהבחילות יעברו והאם ניתן לקשר את הכאבים בשרירים לתרופה או שעלי לפנות לרופא לברור? תודה מראש

12/06/2011 | 19:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאורית שלום רב, ידוע לאחר הפסקה של תרופה ממשפחת SSRI'S פעולתה מחדש עלולה להיות שונה מהפעם הקודמת. תופעות לוואי של התחלת הטיפול אמורות לחלוף תוך מספר ימים עד מקסימום שבועיים. הייתי מציעה לך לפנות לרופא המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 00:33 | מאת: שירית

שלום, האם ידוע על לך על קשר בין נטילת תרופות פסיכיאטריות במשך הרבה שנים, לבין מחלות מוח כמו m.s , אלצהיימר? האם נעשו על כך מחקרים? תודה ושבוע טוב, שירית

12/06/2011 | 19:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשירית שלום רב, הסיבות למחלות שציינת לא ממש ידועות, אך הנושאים הללו נחקרים. אין קשר סיבתי בין נטילת תרופות פסיכיאטריות לבין מחלות הללו. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום, לפני כשבועיים הפסקתי טיפול באסטו 20 מ"ג (הורדתי מינון ל-10 מ"ג ולאחר שבוע הפסקתי לגמרי). מאז יש לי סחרחורות ולעיתים תחושת נימול בשפה התחתונה. תוך כמה זמן אמורות לחלוף תופעות הלוואי הללו? אגב, טופלתי בכדורים כתוצאה מדכדוך קל לאחר לידה. תודה

12/06/2011 | 19:40 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, תחושת סחרחורת יכולה להיות חלק מתסמונת הפסקה של אסטו, אך תחושת נימול בשפה לא מוכרת בתור תופעה של הפסקת הטיפול. הזמן עד הפסקה מוחלטת של התופעות הללו הינו אינדיבדואלי, אך אם תוך 3-4 שבועות זה לא חולף כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

לקריאה נוספת והעמקה
11/06/2011 | 20:21 | מאת: טל

שלום רב אני נוטלת ציפרלקס כשמונה חודשים 10 מ"ג. העליתי כ4-5 קילו מאז נטילת התרופה. אף פעם לא הייתה לי בעיית משקל ולא נזקקתי לדיאטה. אני מתעסקת בספורט כמקצוע ומתאתמנת מספר רב של פעמים. האם אין קשר לשינוי בתזונה והתרופה כתופעת לוואי פשוט מעלה במשקל או שהיא מעוררת תאבון וכתוצאה מכך יש עלייה? יש לי מה לעשות? מבחינת תזונה וכד'? אודה על תשובה

12/06/2011 | 19:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטל שלום רב, יתכן וציפרלקס גורם לעלייה בתיאבון וכתוצאה מכך לעלייה במשקל. כדי להתמודד עם התופעה צריך להקפיד על התזונה הנכונה. בברכה, דר' י. בייטלמן

11/06/2011 | 17:25 | מאת: רומי

שלום רב, בת 38 , בריאה בדרך כלל ללא עבר של סחרחורות. לפני חודש וחצי הפסקתי את השימוש בסימבלטה 30 מ"ג בצורה הדרגתית .שלושה שבועות סבלתי מסחרחורת חזקה במהלך כל היום והבנתי שזה קשור לתהליך הגמילה . כיום ,חודש וחצי לאחר הפסקת השימוש ,אני ממשיכה לחוש באותו סוג של סחרחורת ,בעוצמה פחות חזקה אבל מורגשת כל הזמן (במיוחד בעת הזזת הראש) . אני מבינה את הקשר הסיבתי בין הסחרחורת והפסקת השימוש בתכשיר , אבל מדאיג אותי שלא שמעתי / קראתי על מקרים נוספים כמו המקרה שלי. ברצוני לציין שהתופעה של סחרחורת איננה קשורה לסימפטום של חרדה . האם כדאי לנסות תקופה לוריוון או תכשיר אחר (אם אתחיל מחדש עם הסימבלטה אני לא יצאה מהמעגל הסגור) אשמח להתייחסות ולהמלצות תודה רבה מראש ושבוע טוב !

11/06/2011 | 19:05 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרומי שלום רב, כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי ליעשה בירור של התופעה וימליץ על הטיפול. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום רב, בתי בת 7 מטופלת בקונרצטה 27 מ"ג ועד עכשיו גם קיבלה רבע מ"ג ריספרדל בבוקר וחצי מ"ג בערב, בעקבות שינויים של התפתחות מינית מוקדמת (הופעת ניצני שדיים) וכמו כן לא עזר לה להתנהגות, הרופאה הפסיכאטרית החליפה לניסיון את הריספרדל לכדור בשם אבילפיי 2.5 מ"ג בימים הראשונים ולאחר מכן להגיע ל-5 מ"ג בתוספת הקונצרטה. רציתי לדעת מהו השלכות לעתיד של הכדור אביליפיי היות והוא כדור חדש בשוק, האם יש סיכוי שייכנס בקרוב לסל התרופות, האם יהיה צורך בוועדה לשם אישור התרופה , בתי לא מוגדרת כחולה במאניה, אלא ADHD בליווי קשיים רגשיים. אודה מאוד על תשובה בהקדם.

11/06/2011 | 19:03 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אני אסייג את דבריי בכך שאינני פסיכיאטרי של ילדים אלה של מבוגרים, אנסה לענות לך כמיטב ידיעתי. אביליפיי זאת תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור החדש. במינונים נמוכים תרופות ממשפחה זו ניתנים גם לבעיות התנהגות אצל ילדים ובני נוער. התרופה אמורה להיכנס לסל יחסית בקרוב. בברכה, דר' י. בייטלמן

12/06/2011 | 18:50 | מאת: אוה

כמה אמור לעלות התרופה אביליפיי אים הוא לא בסל התרופות

10/06/2011 | 19:49 | מאת: אדיר

אני לוקח ציפרלקס 1 ביום לocd וחרדה כללית התרופה לא ממש עוזרת לי ואני לא רוצה להעלות את המינון האם ישנה תרופה חדשה שתוכל לעזור לי למצבי הנפשי הקשה ?

11/06/2011 | 19:00 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאדיר לום רב, כל התרופות שעוזרות לOCD מצריכות מינונים הכי גבוהים של התרופות. לדוגמא, המינון של ציפלרקס לOCD הינו 30 מג ליום (3 כדורים). אין אף כדור שמשפיע על הבעיה הזאת במינון של כדור אחד. בברכה,דר' י. בייטלמן

10/06/2011 | 16:31 | מאת: חיה

רציתי לשאול אני מטופלת לדיכאון וחרדה כבר כתבתי לך בעבר עם לוסטראל וטרזודיל 20 יום יש לי פימות לב מוגברות במיוחד שאני שוכבת במיטה במשך היום לא מרגישה כל כך האם זה מחרדה . ? אבל אני לא מרגישה כרגע התקף חרדה האם זאת תופעה שתחלוף ? לא נראה לי שזה מהטיפול מה דעתך האם זה מסוכן?

11/06/2011 | 18:58 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחיה שלום רב, כדאי לפנות לרופא המטפל כדי שיעשה בירור של התופעה. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 16:25 | מאת: משרוקית כלבים

לקחתי את כל התרופות האפשריות, ניסיתי את כל השיטות, את כל העצות, את כל הטיפולים שנים על גבי שנים. אולי פשוט לוותר וזהו? הדכאון הזה וחוסר המימוש שבה בעקבותיו גדולים כנראה עלי. מתי פשוט כדאי להשלים עם העניין שיש אנשים שלא מצאו ולא ימצאו כנראה את עצמם ומקומם בתוך החיים ולא להמשיך ולחפש הקלות במחוזות אחרים כי גם החיפוש הזה ומפח הנפש שבא בעקבותיו שוחק ומחליש. אני מרגישה שהמימוש היחידי שלי יכול להעשות כנראה רק ע"י המוות. לא הצלחתי לפרוש כנפיים בחיים האלה. וסתם יש לי הרגשה שכל המקצוע הטיפולי הזה לא יכול באמת לומר בפנים את האמת לאנשים שנואשו מהחיים ורק לנטוע אשליה של יהיה בסדר ולתחזק כביכול את המת-חי הזה בגלל הערך המסורתי הכוזב של החיים שמפרנס אחרים כ"כ טוב.

09/06/2011 | 23:52 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אני מבינה שאת מאוכזבת מהטיפולים והמטפלים, אך זה לא אומר שאין טיפול עבורך. העצה שאני יכולה לתת לך זה להמשיך בחיפושיך עד שתמצאי. בברכה, דר' י. בייטלמן

11/06/2011 | 23:33 | מאת: משרוקית כלבים

אני לא חושבת שזו צריכה להיות מטרתו של אדם החיפוש אחר הקלה בחיים. אני חושבת שחיפוש הוא חשוב כשלעצמו אבל לא כשאין בצידו שום תוצאות. המטרה של החיים היא להיות מסוגל להרגיש חי ואני מחפשת שנים את האפשרות הזו ולא מוצאת ואולי צריך להסיק מסקנות.

09/06/2011 | 15:35 | מאת: פרח

אני אובססיבית לגבר... האם אני פסיכית? איך נרפאים מזה?

09/06/2011 | 23:49 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לפרח שלום רב, לא ברור לי למה את מתכוונת ב"פסיכית", אך בכל מקרה הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 13:47 | מאת: שירלי

שלום רב, אני לוקחת ציפרלקס חודשיים וחצי. לפני שהתחלתי ליטול תרופה זו ערכתי בדיקת דם והערך HGB היה13.3. והערך ALT היה 23 . עשיתי שוב בדיקת דם בכדי לבדוק השפעה אפשרית של הציפרלקס הערך HGB השתנה ועכשיו הוא 11.9 . גם הערך ALT השתנה ועכשיו הוא 38 . ברצוני לשאול: 1. מה משמעות הערכים הללו בכלל ? (אין לי מושג על מה מדובר) 2. האם השינויים שחלו הם בעקבות נטילת הציפרלקס ? ואם כן, האם מומלץ להחליפם בתרופה אחרת ? ברצוני לציין שלפני שנים הוציאו לי את כיס המרה. תודה . שירלי.

09/06/2011 | 23:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשירלי שלום רב, הערך עראשון - HGB- המוגלובין, הוא משקף רמת ברזל בדם. אין שום קשר בינו לבין נטילת ציפרלקס. הערך השני -ALT- אחד מתפקודי כבד, גם עליו ציפרלקס לא משפיע. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 10:13 | מאת: יאיר

שלום.אני בן 29 סובל מהתקפי פאניקה בתדירות גבוהה ומקבל טיפול בתרופה ויאפקס XR במינון 225 מ"ג ללא שיפור מספק. הרופאה הוסיפה לי גם כדור מירו במינון 45 מ"ג אותו אני לוקח כבר שבועיים יחד עם הויאפקס במינון 225 מ"ג. האם אני צפוי לחוש כבר את השפעת המירו?בנתיים אני מרגיש יותר תחושה של הרפייה ורגיעה גופנית אך חרדות חזקות וכל מיני מיחושים בגוף בעיקר בבוקר כנראה מהשפעת המירו אותו אני לוקח בלילה. בשורה התחתונה,אני עדיין סובל מתחושות חרדה. אני ממש מיואש ושוקל להפסיק לגמרי את 2 התרופות כיון שתרומתם עד כה מועטת מאוד ומצד שני תיפקוד הכבד שלי עלה מאז השימוש בתרופות (ערך ALT של 75 בטווח מעבדה 3- 41). את הויאפקס אני לוקח 5 חודשים ואת המירו שבועיים. אשמח לשמוע את עצתך.תודה.

09/06/2011 | 23:45 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליאיר שלום רב, תרופות נוגדות דיכאון חרדה מתחילות להפשיע לאחר כ3-4 שבועות, לכן כדאי להמשיך לקחת את מירו. עם זאת, אולי המינון מעט גבוה, תתייעץ עם הרופאה האם אפשר להוריד ל30 מג. בברכה, דר' י. בייטלמן

השאלה שלי מאד פשוטה והיא: האם ישנה דרך בה אני יכול לעזור לעצמי? - אסביר, ככל הנראה אני סוציופת. אני בן 27, מתגורר בישראל. לאחרונה התחוור לי פתאום, כשהייתי בלוויה של אדם שהיה "קרוב" אלי (אדם שהערכתי וחיבבתי), שמתי לב שכולם סביבי עצובים, ושאני אינני מרגיש כלום. לא הרגשתי שום דבר רע, אלא פשוט שום דבר. במבט לאחור, כעקרון, עשיתי את עצמי כאילו שעצוב לי (באופן מאופק - לא הצלחתי לבכות) - בגלל שהרגשתי שכך אני אמור להרגיש. זה הזכיר לי איזו תוכנית שראיתי על הפרעה אנטי-סוציאלית והחלטתי לעשות קצת מחקר באינטרנט. אני לא אדם טיפש ולקח לי מעט מאד זמן לאבחן את עצמי כסוציופת; הראיות לכך די ברורות. אלו הדברים שלכאורה מזוהים עם סוציאופתיה איתם הזדהתי באופן מיידי: אני שקרן כפייתי, גנב מיומן, מניפולטור מצויין ושחקן בעל לשון חדה, אנשים מתייחסים אליי באופן קבוע כגאוותן או יהיר, אני מתעב סמכות, אני מתנהג באופן כפייתי באופן עקבי, נהגתי לעשות טרור לבעלי חיים בתור ילד. מצאתי מאפיינים נוספים, אבל אני מניח שאלו שציינתי מציירים את התמונה. כל מה שחיפוש ברשת העלה היה מאמרים על עזרה לאנשים שנאלצים להתמודד עם סוציופתים, רובם ככולם התחילו והסתיימו ב: "התרחקו מהבן אדם הזה והשארו רחוק ממנו". מצאתי גם מינוחים בסגנון של: "לא ניתן לעזור לסוציופת מכיוון הוא אף פעם לא רוצה לקבל עזרה בגלל שסוציופת תמיד מצדיק את עצמו בפני עצמו" אך בהתחשב בעובדה שלעיתים קרובות סוציופתים הינם בני אדם אינטיליגנטים מאד, ואני לא טיפש בשום קנה מידה, קשה לי להסכים עם האמירה הזו, מכיוון שהיא מרמזת שסוציופתים הם כל כך צדקנים בפני עצמם שהם תמימים בנוגע למה שהם. ועדיין, באופן עצמאי, זיהיתי מה אני ואני מבין שיש לי היעדר מוחלט של אמפתיה, וכי מעולם לא אהבתי אדם אחר. משעשע לחשוב שרק עכשיו זיהיתי שאני סוציופת, למרות שהעובדה כי מעולם לא אהבתי אדם אחר נראית קצת קשה לפספוס. קשה לי להסביר במילים איך חשבתי על עצמי לפני ההארה הזו, אך ללא ספק היא שינתה את הצורה בה אני חושב על עצמי ועל העולם. זה כמו... משבר או התמוטטות פילוסופית פנימית. קשה לי להחליט האם להיות סוציופת זה דבר טוב או דבר רע, במיוחד בהתחשב בעובדה שמעולם לא חוויתי את הדרך ה"נורמלית" לחיות את החיים. ובכל זאת אני תוהה האם ישנה איזושהי דרך בה יכול סוציופת "ללמוד לאהוב", או להשתנות בכלל, או שגורלי הוא להמשיך להיות אדיש לחלוטין בנוגע למה שקורה לאחרים עד סוף ימי? אני סקרן מאד לראות את התגובה, במידה ותהיה אחת תודה היוז

09/06/2011 | 23:57 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לא ברור לי האם אתה סוציאופט או לא, וזה גם לא עיקרוני. השאלה היא האם אתה רוצה לטפל בעצמך ולמה. כשתמצא את התשובות, או כדי למצוא את התשובות, אתה מוזמן לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 08:30 | מאת: יולי

אני מטופלת 20 יום עם לוסטראל 100 וטרזודיל 100 לשינה סובלת מדיכאון וחרדה אני ישנה בלילה ומתעוררת עיפה האם זה מהטיפול? ויהיה הטבה או שהדיכאון לא מאוזן אני רוצה כל הזמן לישון מה זה יכול להיות אני גם לא מרגישה שינוי עם הטיפול האם זה מוקדם תןדה?

09/06/2011 | 23:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, ייתכן וטראזודיל גורם לך לעייפות במשך היום,וגם לוסטראל יכול לעשות זאת. מבחינת הדיכאון, התרופות מתחילות להפשיע לאחר כ3-4 שבועות, לכן עוד מוקדם לשפוט. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 01:40 | מאת: מיכל

אבי בן 88 לפני כ 5 חודשים בעקבות בצקות חמורות שהיו לו בכל גופו אובחנה אצלו אי ספיקת לב, החל בטיפול תרופתי של פוסיד ותרופות ללב. במהלך החודשים הבאים בדיקות המעבדה הראו על ירידה בתפקוד הכליות ובמקביל יכולתו לשתות ולאכול ירדה עד שהגיע למצב של התיבשות ואושפז בבי"ח. קיבל נוזלים ומאחר שהיה באי שקט החל טיפול ברספירדל תוך שבועיים החל להתאזן גם בבדיקות וגם מבחינה קוגנטיבית.אבל כעת יש מצב בו במשך יומיים שלשה הוא מתקשר טוב עם סביבתו ואז לא ישן בלילה ולמחרת הוא מבובל לחלוטין תוך כדי שהוזה שרואה דברים ולא מתקשר עם הסביבה, ואי שקט גופני. לאחר ששוב ישן בלילה הוא מתעורר מפוקס.סבב מעין זה היה כבר 3 פעמים. מה יכול לגרום לכך? תודה

09/06/2011 | 23:40 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיכל שלום רב, נראה כי המצב הבלבולי של אביך מחריף לאחר חוסר שינה. נראה כי יש צורך לבדוק מה גורם לו לחוסר שינה ולטפל בזה. כמו כן, כנראה כי מצבו הגופני עוד לא לגמרי יציב, וזאת הסיבה העיקרית לבלבול. בברכה, דר' י. בייטלמן

09/06/2011 | 01:09 | מאת: שי

פשןפשוט אני מרגיש מת וחי באותה מידה אני בן 27 ועברתי תקופה של בערך 11 שנים של דכאון ישנו דכאון שפעיל ממש וישנו אצלי דכאון רדום יש לצין שאיני מטופל ואני חרד מאוד מכדורים אבל כרגע אין לי פתרון אחר האם לדעתך מאבחן טוב יכול שיאבחן אותי בוודאות יש מחשבות טורדניות וברגע שאני חושב משהו שלא מתאים לי פשוט אני צריך ללכת אחורה ולחזור לאותה נקודה ולחשוב מחשבה אחרת ובגלל מצבי אני לא יוצא מהבית בשבוע האחרון זה ממש דכאון שהיה לי לא פעם אני מחפש פסיכאטר טוב שמטפל דרך קופת חולים כללית משום שאין לי אמצעים אני הרבה לא מעט חושב על המוות כפתרון פשוט

09/06/2011 | 20:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשי שלום רב, בהחלט יש דרך לעזור לך - גם ע"י תרופות וגם ע"י טיפול פסיכולוגי. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר דרך קו"ח, יש פסיכיאטרים טובים בקופות, ולקבל את אבחון והטיפול המתאימים. בברכה, דר' .י בייטלמן

09/06/2011 | 00:00 | מאת: מתחילה

אני קוראת המון על אנשים שטוענים שלקחו רסיטל ועלו המון במשקל. הם טוענים שהם שמרו על תפריט קלורי מתאים ועשו פעילות גופנית והשמינו למרות זה. זה קצת מפחיד אותי ולא ברור לי, האם צפויה השמנה מהטיפול למרות פעילות גופנית 4 פעמים בשבוע ותפריט שתואם את ההוצאה הקלורית שלי?? אני במשקל תקין ואף קרוב לתת משקל, ואני לא מעוניינת לעלות אפילו גרם. המשקל שלי יציב מגיל 17 (ואני ב 24). הבנתי שצפויה עלייה בתאבון, אבל אנשים מתארים שההשמנה כאילו קרתה מעצמה? למען הסדר הטוב אני אתוודה שבעברי סבלתי מהפרעת אכילה, ויש בי המון חרדה סביב הנושא של עליה במשקל- כך שאם כדור שאמור להפחית דכאון וחרדה יגרום לי לעלייה במשקל שהיא מעבר לשליטתי (אני לא הולכת לאכול יותר או להתעמל פחות), החרדה והדכאון רק יגברו...

09/06/2011 | 20:06 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, רוב המקרים של עלייה במשקל קשורים לעלייה בתיאבון, אך לעיתים כנראה שיש מנגנון שקשור לאגירת נוזלים. בכל מקרה, יש תרופות שגורמות יחסית פחות לעלייה בתיאבון/ במשקל, כגון ציפרלקס. בברכה, דר' י. בייטלמן

08/06/2011 | 21:13 | מאת: אוראל

זה בקשר לאחי הוא בן 17 והוא נוטל כדורים פסיכיאטרים (אני לא יודעת בידיוק איזה סוג של כדורים אבל הוא לאחר גמילה) אני יודעת שהוא לוקח מהם יותר ממה שהדוקטור שלו הקצבה לו היה מצב שהוא לקח בסביבות 30 כדורים ביום. היום הוא קם עם כאבים בצוואר וכל הגוף שלו תפוס עד כדי כך שנותנים לו מכות והוא לא מרגיש הוא נמצא עכשיו בבית חולים . השאלה שלי האם זה יכול להיות תופעת לווי של הכדורים? ואם כן מה בדיוק מבחינה רפואית יש לו? והאם זה חמור?כ

09/06/2011 | 20:03 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאוראל שלום רב, במה שכתבת אין שום מידע שיעזור לי לענות על שאלותיך. בברכה, דר' י. בייטלמן

08/06/2011 | 15:28 | מאת: שרונה

מה עלול לקרות במידה ואדם בריא נוטל תרופות מהסוג שנותנים לחוליי סכיזופרניה?

09/06/2011 | 20:01 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשרונה שלום רב, אני מניחה שאת מתכוונת לתרופות נוגדות פכיכוזה. מה שיקרה זה בעיקר עייפות (בחלק ניכר מהתרופות) ותופעות לוויא למינהן. בברכה, דר' י. בייטלמן

08/06/2011 | 08:59 | מאת: ב/אמא

בני משוחרר צבא, סובל מ OCD ברמה שלא מאפשרת חיים רגילים בבית. בני מסרב לקחת תרופות כלשהן מפחד לפגיעה בבריאותו. בועדת הפסיכיטר המחוזי לאישפוז כפוי נדחתה בקשתי עקב יצוגו ע"י עו"ד מטעם המדינה. אני אם חד הורית. מה עושים הלאה.

09/06/2011 | 20:00 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן המצב לא פשוט, אך אל ייאוש. יש כמה כיוונים אפשריים. 1. לנסות לפנות לפסיכיאטר מחוזי ולועדה מחוזית שוב, לנסות לקחת עו"ד בשבילך. 2. להציע לבנך ללכת לטיפול פסיכולוגי. 3. לפנות בעצמך לטיפול פסיכולוגי או משפחתי. 4. להגיד לבנך שאת לא מוכנה לסבול את התנהגותו ובמידה ולא יטפל בעצמו אינו יוכל.. תוסיפי את מה שאת מוצאת לנכון/אפשרי או תתייעצי עם אנשי מקצוע. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/06/2011 | 09:28 | מאת: יולי

שלום ! בתי (42) סובלת שנים רבות מדכאון ובשנה האחרונה שונתה האבחנה להפרעה דו קטבית בגלל אפיזודה של מניה. נכון לעכשיו היא בדכאון ומטופלת בליתיום וקולנקס. בימים האחרונים היא לקתה בפציאליס ורופא א.א.ג המליץ על נטילת פרדניזון. הרופא הפסיכיאטר אמר שיש סיכוי כלשהו להתקף מניה בעקבות הסטרואידים אבל כדאי שתיקח. הובהר לנו שפציאליס בכל מקרה יעבור אחרי תקופה אך טיפול בסטרואידים יחיש את ההחלמה. מה דעתך? כדאי לקחת סיכון? היא מגיבה ברגישות רבה מאד לכל שינוי בתרופות והשיקול נגד הוא שאולי לא שווה לשאוף לזירוז ההחלמה על חשבון הסיכוי לשיבוש במצב הנפשי. מה דעתך? בתודה יולי

07/06/2011 | 19:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליולי שלום רב, אם מדובר במינון גבוה ו/או רגישות מאוד גבוהה לתרופה (פרדניזון), הייתי ממליצה לא לקחת אותה ולהסתפק בריפוי בקצב טבעי. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/06/2011 | 12:40 | מאת: שלמה

שלום ד"ר. אני סובל מ- OCD. מסיבה שאיננה ממש מובנת נטילת כל סוגי הכדורים דרך הפה גורמת לכאבי בטן בלתי נסבלים למשך כל היממה. נעשו כל הבדיקות ואין שום בעיה רפואית. יתכן והכאבים הינם חלק מה- OCD אבל מ"מ אין לי אפשרות לקחת את התרופות דרך הפה. האם יש כדורים כלשהם שניתן לקח בדרך אחרת כגון נרות? כיצד ניתן לברר דבר זה? תודה

06/06/2011 | 17:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלמה שלום רב, כל התרופות נוגדות OCD קיימות בצורה של כדור בלבד. אולי בבית מרקחת פרטי יוכלו לרקוח עבורך נרות. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 23:16 | מאת: אלה

להודעות שהועלו כאן ולכך שמזדהה עם דכאוניים, 1.איך אפשר להבדיל בין דכאון עמיד לתרופות לבין דכאון קיומי? 2. האם יכול להיות גם וגם? תודה מראש!

06/06/2011 | 09:04 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלה שלום רב, דיכאון עמיד ודיכאון קיומי בהחלט יכולים ללכת ביחד, והרבה פעמים זה המצב. להבדיל בין דיכאון עמיד לבין דיכאון קיומי לא פשוט ותלוי בניסיונו ומיומנותו של פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 23:08 | מאת: דוד

1.האם ניתן לגלות באמצעות בדיקת דם או שתן כי מטופל אינו נוטל זיפרקסה? 2.במידה והמטופל נוטל את התרופה למשך כשבוע ואחר כך מפסיק מ"ס חודשים, כיצד משפיע על הבדיקות?

06/06/2011 | 09:02 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדוד שלום רב, אין שום דרך מעבדתית לדעת האם מטופל לוקח זיפרקסה או לקח אותה בעבר. בברכה, דר' י. בייטלמן

לקריאה נוספת והעמקה
05/06/2011 | 21:50 | מאת: ורד

רציתי לשאול לבת שלי יש פחד עצום מריח פה ומתעסקת עם זה כל היום אין לה ריח והכל תקין אבל היא נכנסת לדיכאון מיזה וקשה לה לדפקד היא נמצאת בטיפול של ריספונד 1 ומרוניל 75 האם יש טיפול מיוחד להפרעה הזאת והאם יש מטפל מיוחד לבעיה הזאת תודה לתשובתך

05/06/2011 | 22:45 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לורד שלום רב, בהחלט יש טיפול לבעיה - טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 19:26 | מאת: אנונימית.

שלום רב. הסיפור נורא ארוך - אני אשתדל לקצר. כבר 5 שנים שאני בתקופה של חרדות שהורסות את חיי. בהתחלה החרדות התעסקו במלחמות, רעידות אדמה. כעת זו חרדה בריאותית. כבר 3 שנים שאני רצה מרופא לרופא, ממוחה למומחה, מבדיקה לבדיקה, כבר הייתי בכל הבתי חולים בארץ(אני מבקרת בלילות בבתי חולים) כל דבר הכי קטן שקורה לי אני נכנסת להתקף. כעת זה נתקע על עניין הראש. כבר עברתי 20 פעמים CT ראש . כי אני מפחדת ממכות בראש ומפחדת שיהיה לי דימום. עכשיו זה כבר הגיע למצב שאני מדמיינת שאני מקבלת מכות בראש. מספיק שתהיה סיטואציה אפשרית של מכה בראש, אני אחשיב אותה כחבלה. לדוגמא: התכפפתי להביא משהו והתרוממתי בלי להרגיש מכה ממשית. אבל כשהתרוממתי שמתי לב שהיה לידי מגב. אני מדמיינת שקיבלתי מכה מהמגב ואולי לא הרגשתי. אני עם היד על הדופק כל הזמן. כבר הייתי כמעט בכל בתי חולים בארץ. עברתי רופאי משפחה - כי אף אחד כבר לא מתייחס גם כשיש משהו אמיתי. אני שוכחת דברים,יש לי בעיות בזיכרון, אני תשושה ועייפה נפשית כל הזמן,. פשוט לא יודעת איך לסיים עם הסיוט הזה!

05/06/2011 | 22:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר בהקדם, התופעות שאת מתארת מוכרות ויש להן טיפול. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/06/2011 | 13:12 | מאת: אנונימית

כמו מה זה נשמע התופעות שתיארתי? מה הטיפול בדרך כלל?

05/06/2011 | 19:17 | מאת: ש.ב.

אני כבת 30. לפני כשישה שבועות התחלתי טיפול בזיפרקסה ופבוקסיל עקב OCD. היום ארעה חוויה מפחידה לקראת הירדמות שכאילו שמעתי קול אומר משהו. בשבריר שניה הראשון היה נדמה כאילו ממש מישהו אחר אומר את זה ואז הבנתי מה זה והתעוררתי בחרדה. האם זו עלולה להיות תגובה לא טובה לתרופות? לא קרה משהו כזה לפני כן. בתודה ש.ב.

05/06/2011 | 22:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, זאת לא תופעת לוואי של התרופות, אך יש תופעה של הזיות לפני הירדמות, וזאת תופעה תקינה ולא פטולוגית. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 17:43 | מאת: רונה

שלום. אני בת 28 והתחלתי ליטול ציפרלקס- כדור אחד של 10 מ"ג ליום, מלפני שבועיים וחצי. מעולם לקחתי כדורים לפני זה. יש לי 2 שאלות: 1. אני גם סובלת מהפרעת קשב, ועומדת בפני תקופת מבחנים שמתחילה בעוד כשבוע. שאלתי היא האם זה בסדר ליטול ריטלין בזמן שאני גם לוקחת ציפרלקס? אני חייבת ריטלין, בלעדיו לא אעמוד בתקופת המבחנים........ 2. את המרשם קיבלתי מרופא המשפחה. הוא אמר שאתחיל לקחת את הכדור למשך שבועיים- שלושה, עקב דיכאון וחרדה, ואם לא אראה שיפור- אגש לפסיכיאטר (הוא נתן לי הפנייה). התחלתי להרגיש שיפור כבר מהיום השני לנטילת הכדור (זה הגיוני?) אני מרגישה יותר טוב, החרדות קצת עברו, יש לי מצב רוח הרבה יותר טוב. אבל בכל זאת יש קצת תופעות לוואי- אני כל הזמן עייפה, ישנה המון (היו יומיים בהם ישנתי 20 שעות בערך), ולפעמים אני מרגישה שהמצב רוח הטוב הוא לא אמיתי, כמו איזה סם. גם מדי פעם כן יש חרדות בלילה, שעדיין לא עברו- וזה מלחיץ. מצד אחד אני מחכה שיעבור עוד זמן כדי שהכדור ייכנס יותר למערכת, ומצד שני אני תוהה אם עליי ללכת לפסיכיאטר כדי שיאבחן באופן יותר קונקרטי את העניין. חשוב לציין שהייתי מטופלת בעבר אצל פסיכולוגית, במשך כשנתיים, והיא כל הזמן המליצה לי על טיפול תרופתי, אבל התנגדתי בזמנו.

05/06/2011 | 22:39 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרונה שלום רב, גם בגלל שילוב של ריטלין עם ציפרלקס וגם בגלל תופעותשל תיארת כדאי שתהיי במעקב של פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/06/2011 | 22:34 | מאת: רונה

עד שאקבע תור לפסיכיאטר, אני רוצה כבר השבוע להתחיל ללמוד, אז זה בסדר מבחינה רפואית לקחת ריטלין?

05/06/2011 | 15:15 | מאת: בני

שלום, התחלתי לקחת ציפרקלס 10 מ"ג, אחרי שבועיים עלה ל-20 מ"ג, ואחרי עוד שבועיים הוסף לי מירו 15 מ"ג. נדמה לי שעוד לפני שהתחלתי את המירו, התחילו להיות לי גזים עם ריח. (גזים היה תמיד, אבל בלי ריח). הדבר לא נעים ומטריד. האם זה יכול להיות מהציפרלקס או מהמירו?

05/06/2011 | 22:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לבני שלום רב, לא ידוע על תופעת לוואי כזו של מירו או ציפרלקס. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 14:39 | מאת: מיטל

שלןם ד"ר וכל מי שיכול לענות, בשל דיכאון מתמשך פניתי לרופאת המשפחה, שרשמה לי רמוטיב 500 מ"ג פעם ביום. משום מה אני קוראת כי המינון המקובל, הוא 250 מ"ג פעמיים. האם זה משנה בכלל? כמו כן, הבנתי שהתרופה משפיעה תוך שבועיים מתחילת הטיפול. אני לוקחת את הכדור מזה שבועיים, וכבר אחרי 3 ימי שימוש הרגשתי שיפור משמעותי. הייתכן? תודה, מיטל

05/06/2011 | 22:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיטל שלום רב, 500 מג פעם ביום או 250 מג פעמיים ביום - זה בדיוק אותו דבר. אכן, לקוח כשבועיים-שלושה עד השפעת התרופה, אך יכול להיות שמתחילים להרגיש טוב יותר גם קודם. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/06/2011 | 11:23 | מאת: מיטל

05/06/2011 | 11:51 | מאת: אלי

שלום האם הסימבלטה יעילה כנגד דיכאון?

05/06/2011 | 22:33 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלי שלום רב, סימבלטא הינה אחת התרופות היעילות כנגד דיכאון. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/06/2011 | 06:52 | מאת: אלי

לד"ר יאנה תודה ובכל זאת האם סביר כי למרות הטיפול הזה המצב יימשך כבר כחמש שנים?

05/06/2011 | 02:23 | מאת: נטלי

שלום יאנה שמי נטלי ואני בת 26 בתקופת ילדותי נאנסתי ע"י אח של אבא שלי ואבי לא האמין לי זה נמשך תקופה מה, לאחר מכן בגיל ה 20 מעדתי חזק עד כדי כך שכמעט הגעתי לאיזפוז נפשי בגלל אהבה נכזבת שהיה חד צדדי אני אהבתי אותו, ועכשיו ברוך השם אני לומדת את מה שחלמתי תמיד אבל יש לי כל הזמן מחשבות אובדניות, אני אוהבת להיות לבדי בבית לא מרבה לדבר פחות מנסה למשוך תשומת לב בגלל מה שעברתי,מה זה מעיד אני פוחדת ממני חשבתי שעברתי את התקופ]ה הרעה אך אני מבינה שלא.ישנו בחור בשנה ב שלומד גם הוא, והוא מוצא חן בעיני אך לא רציני והוא גורם לי רע בכך שהוא משחק הוא לא שוה נפש אלי הוא כל הזמן רוצה את התשומת לב שלי כמו ילד קטן אך אני לא יודעת אם הוא רציני או משחק ואני לא רוצה להיפגע שוב. אשמח אם תייעצי לי בנוגע למחשבות האובדניות כימחד אני לא וצה להרוס את עצמי אך מאידך אני לא שולטת במצב ומדרדרת למחשבות וההרס.

05/06/2011 | 22:33 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנטלי שלום רב, לגבי מחשבות אובדניות כדאי שתפני לבדיקה של פסיכיאטר. בנוגע לבחור וכל מה שעברת - זה מתאים לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/06/2011 | 22:21 | מאת: דודו

שלום ד"ר אני סובל מחרדות ודיכאון מזה שלוש שנים... התחלתי עם ציפרלקס בליווי רופא כמובן, במשך שלושה חודשים. לא רק שזה לא עזר החרדות רק החריפו למצבים קיצונים של חוסר שינה בלילה ,התקפים ללא קשר לזמן,מקום,פעולה וכו. לאחר המעבר לוויפקס החלה הטבה במינון של 225 מ"ל אך גם זה לא פתר את הבעיה ,עליה נוספת ל300 מ"ל (וויפקס) והמצב לא מתאזן בהמשך בהתיעצות עם הרופא עברתי למירו 30 מ"ל וגם 45 מ"ל,הוספנו ציפרלקס והתחלתי לחטוף התקפים כל 20 דקות(מחריד!!) מייד הפסקתי את הציפרלקס,ניסנו לשלב סימבלטה..כנ"ל יותר גרוע והמצב לא מסתדר.. חשוב לי לציין שאני אדם עובד,משכיל תואר שני ,בעל משפחה לתפארת,ונהנתי מהחיים עד לפני שלוש שנים שהעניין פרץ. ניסתי לברר עם פסיכולוג,טיפולים אלטרנטיבים וכל מה שרק אפשר להבין מה הסיפור שלי...ללא הצלחה. כרגע החלטתי להוריד מינון ולראות אם ישנה הטבה מתוך הנחה שאולי הכדורים בעצם מכבידים עליי.. במשך החודשיים האחרונים הורדתי את המינון של מירו עד ל 15 מ"ל ונעזרתי בקלונקס 3 פעמים ביום 0.5 מ"ל ..האמת לא היה קשה במיוחד. בשבוע האחרון התחילו ירידות במצב הרוח אפילו שאני עדין עם קלונקס...האמת מיואש. שמעתי על הרמוטיב ואני מעוניין לנסות אותו אך יש לי מספר שאלות: 1.האם ניתן לקחת במקביל ל 15 מ"ל מירו (בכל זאת הוא נותן לי לישון בלילה)? 2.קראתי שהוא עובד כמו ציפרלקס SSRI האם יש טעם לנסות כאשר אני יודע בברור שציפל' לא מתאים לי? 3.האם ניתן לקחת קלונקס במקביל לרמוטיב? 4.יש לך כיוון אחר להמלצה (כבר עברתי 4 פסיכיאטרים) תודה רבה וסליחה על הפרטים הרבים ...

05/06/2011 | 22:30 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדודו שלום רב, מותר לקחת את כל התרופות שציינת ביחד - רמוטיב עם קלונקס ועם מירו, אך כדאי שהטיפול שלך ינהל רופא שאתה סומך עליו. יכול להיות שתצטרך להחליף פסיכיאטר שוב ...ואולי גם לנסות טיפול פסיכולוגי בגישה אחרת, לדוגמא, בגישה קוגניטיבית-התנהגותית במקום דינמית, או להפך. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/06/2011 | 21:14 | מאת: רותי

אני בת 52 ואובחנתי לפני שבוע כ-ADHD וגם בי-פולר 1. קיבלתי בנתיים ליתיום לבדיקת התאמה-30 מג. נאמר לי שלא אוכל לקבל רטאלין עד שהביפולאר יתיצב. בנתיים עבר שבוע עם הליתיום ואני לא בטוחה שיש השפעה, היום אני בדאון. איך אני אמורה לחוות את ההשפעה? האם יכול להיות שהעובדה ששיתי יין אתמול גרמה לירידה במצב הרוח? ומה אני צריכה לעשות כדי לבדוק אם אני זכאית למשהו מהביטוח הלאומי? תודה|!!

05/06/2011 | 22:24 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרותי שלום רב, לליתיום, כמו לרוב התרופות הפסיכיאטריות, לוקח זמן של מספר שבועות להשפיע, לכן בנתיים את לא אמורה להרגיש דבר. בהחלט יכול להיות ששתיית יין גרמה לך לירידה במצב הרוח. את יכולה להגיש תביעה לביטוח הלאומי, תוזמני לועדה שתחליט האם מגיע לך אחוזי נכות נפשית. אך לפני כן תתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/06/2011 | 23:00 | מאת: רותי

לגבי היין- האם מומלץ לא לשתות? ואני מדברת על כוס יין בארוחת ערב..

04/06/2011 | 20:58 | מאת: שלי

כתבתי לך הודעה ב-31.5 "100% אבחנה" לגבי השאלה האם יכולה להיות בטוחה שאבחנו אותי נכון עם דיכאון מגורי. - זאת מכיוון שמתפקדת ולא מרגישה כל הימים וכל הרגעים מדוכאת אבל כן סובלת מנפילות נוראיות המלוות בפסימיות ולעיתים במחשבות אובדנות. ניסיונות תרופתיים כשלו אולי גם עקב קושי בהתמדה ולאחרונה התעוררה בי בכלל השאלה אם זקוקה לטיפול כזה. כי הדכאון זמני וחולף . ענית לי בדבר האפשרות של דכאון קיומי ופניה לsecond opinion. חייבת לציין שאובחנתי בעבר בזמנים שונים על ידי 2 פסיכיאטרים באבחנה של דכאון שהשני הגדיר אותו כמג'ורי. אבל בגלל חוסר התגובה לתרופות, בגלל הזמניות של הדכאון ועצם זה שחולף יכול להיות שהם טעו? (אני מסוגלת לתפקד, לצחוק אם כי יש לי חרדות חברתיות) הפחד מגל דכאון חוזר - קיים. האם צריכה להשלים איתו? כדאי לפנות לחוות דעת שלישית? מה את חושבת/ ממליצה ? הרבה תודה, שלי

05/06/2011 | 22:19 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלי שלום רב, על פי ההגדרה דיכאון מג'ורי זאת הפרעה אפיזודית, כלומר שמדובר בתקופה מוגבלת בזמן וגם נגמרת ללא טיפול, אמנן ללא טיפול היא נמשכת זמן רב יותר וחוזרת בתידרות ובעצמה גבוהה יותר.נראה שהפחד שלך מאפיזודה חוזרת מוצדק, אני מציעה לך לקחת טיפול תרופתי ולהתמיד בו, בנוסף, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/06/2011 | 06:22 | מאת: תוהה

שלום ד"ר, בזמן האחרון התחלתי לתהות אם לא לקחתי שנים תרופות שבכלל לא הייתי צריכה... אתחיל מתחילת הסיפור (זה לא ארוך): בגיל 17 התחלתי ללכת לפסיכיאטר והוא החליט לטפל בי בתרופות נגד דיכאון (פאקסט הראשונה, אחריה היו עוד הרבה...). אחרי גיל 18 התברר לי שהאבחנה שלי היא הפרעת אישיות גבולית. עברתי גם די הרבה אשפוזים, ונסיונות לקחת כל מיני תרופות (מפרוזאק ועד אדרונקס, כשבדרך היה הרבה זמן גם דפלפט). בדרך היו גם כמה הוסטלים. כך המשכתי שנים, היום אני בת 25. העניין הוא, שלפני 8 חודשים הפסקתי את התרופות, עברתי משבר אבל בלי אשפוז, והיום אני לא לוקחת תרופות והרבה יותר מאוזנת מאשר בתקופה שלקחתי את התרופות- לוקחת דברים הרבה יותר בפרופורציות, אין דכאונות (אולי טיפה מצבי רוח, אבל למי אין?) ואני שואלת: האם יכול להיות שהתרופות הן אלה שהשאירו אותי במצב הזה? האם יכול להיות שהאבחנה או ההתעקשות של הפסיכיאטרים על המשך לקיחת תרופות (ניסו לשכנע אותי להמשיך איתן כל החיים!) היתה שגויה? האם כדורים אנטי דכאוניים או מייצבי מצב רוח יכולים לגרום לדיכאון ולתגובות קיצוניות לסיטואציות? (אני מודעת לזה שהזמן שעבר עוד לא ארוך מספיק כדי לקבוע שלא יהיו יותר דכאונות, אבל בסך הכל מצב הרוח שלי שונה לחלוטין, אין קיצוניות, כשבזמן נטילת התרופות תמיד היתה קיצוניות, או להפך- קהות מוחלטת). אשמח לקבל את תגובתך לנושא, תודה מראש

04/06/2011 | 14:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כמו שאת מבינה, קשה לענות ללא בדיקה, אך אנסה בכל זאת. הפרעת אישיות גבולית הינה הפרעה קשה לטיפול כולל גם לטיפול תרופתי, המלווה בדיכאונות למינהם. אחד הקשיים הבולטים בטיפול התרופתי הוא הקושי להפריד בין תופעות שקשורת להפשעת התרופה לבין כאלה שלא.גם אם הטיפול התרופתי שקיבלת אז לא עזר לך לא סביר שיגרום להחמרה במצב. כמו כן,ידוע שהפרעת אישיות גבולית משתפרת ומתמתנת עם הזמן באופן עצמוני. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/06/2011 | 22:31 | מאת: אלמונית

קראתי רבות באינטרנט ואני חוששת שאני סובלת מבעיה מוכרת. עם זאת, חשוב לי מאוד שפנייתי לקבלת סיוע רפואי, וכן קבלת תרופות (במידת הצורך) לא יהיו מתועדים - שכן ידוע לי על מקומות עעבודה וגורמים שבודקים האם השתמשת בעבר בתרופות פסיכיאטריות. האם יש דרך לקבל סיוע באופן שלא יהיה מתועד? תודה

04/06/2011 | 11:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, את יכולה לפנות לפסיכיאטר באופן פרטי. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/06/2011 | 15:43 | מאת: רחל

במקומות שונים ברשת קראתי כי המינון המומלץ הגבוה ביותר של מירו הוא 45 מ"ג אולם חברתי קיבלה מירו במינון של 60 מ"ג. האם המינון הזה תקין? כי היא מאוד לחוצה מזה.... רחל

04/06/2011 | 14:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרחל שלום רב, יש הבדלים במינונים מריביים של תרופות נוגדות דיכאון בארץ ובחו"ל. לדוגמא, בארץ המינון המקסימלי של וויאפקס הינו 300 מג, כאשר באירופה 400. בחלק מהתרופות לעיתים אפשר לתת מינונים מעט יותר גבוהים מההמלצה הרשמית של משרד הבריאות, ולא מדובר בטעות או פעולה מסוכנת. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/06/2011 | 15:03 | מאת: שלום ד"ר יאנה

היי שמי דוד אני הייתי באילת בחופשה אחרונה ואני שתיתי בירה למרות שהזהירו אותי לא לשתות כי אני לוקח כדורים מסוג זיפרקסה וקלונקס אחרי ששתיתי הרגשתי רע היית לי הרגשה לא טובה למרות ביום טיול האחרון שתיתי עוד בירה גם הרגשתי רע אבל אני מבטיח לא לשתות יותר בירה כי אחרת זה אישפוז לכל דבר ואני גם עברתי הטרדה מינית לגבי זה נמצא בטיפול עמוק מצד העובדת סוציאלית שלי השאלה היא : העם אני מכור לאלכוהול? עם כן למה?

04/06/2011 | 10:10 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, על פי הנתונים שכתבתב אין לי שום דרך לדעת האם אתה מכור לאלכוהול ולמה. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/06/2011 | 13:33 | מאת: עומר

ד"ר יאנה אני בן אדם נשא HIV וגם אשתי .... בשנת 2004 אשתי עברה שני ניתוחים במוח 1) טוקסופלזמה במוח 2) גידול במוח נהיה לה כתוצאה משני הניתוחים בעיה נירולוגית בעיניים גן בצד השמלי יד שמלית ורגל סמלית פשוט היה נס ויצאה מהניתוחים בריאה והיום הולכת בסדר רק לא רואה בעיים סמלית בכלל ! שאילה : לפנה כ 4 חודשים הרגשתי אצל אשתי דברים מוזרים כמו שמספרת לי פחד . רואה אנשים בבית ץ מצלמות . גם פירקה כל המראות בבית ! התעלפה בחודש 3 לכחתי אותי לבית החולים אושפיזה ! גם פסכיאטר בדק אותה ושמע ממנה את הדמיונות שמדמינת או הדברים שהיא רואה ! בסוף נתנו לה כדור הרגעה למרות שני רופאים טוענים אין טיפול למצבה ! גם אישתי זורקת את הטיפול שנתנו לה ! גם התחלתי להרגיש שהמצב משפיע עלי לרע ! מה לעשות? אשמח לקבל את המלותך והדרכה אגב המצב הקיים מתחיל להשפיע עלי לרע ! עוד דבר חשוב אישתי לא נוטלת את הכדורים שנתן לה הפסכילוג זורקת את התרופה וטוענת כן לוכחת ..... נסיתי כמה דרכים אפילו התנהגתי איתה כילדה קטנה אני כל יום אתן לה התרופה אבל היא מבריזה בורחת ! אשמח לקבל המלצות תודה ד"ר יאנה תודה מראש

04/06/2011 | 10:09 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לעומר שלום רב, ככל הנראה אשתך סובל ממצב פסיכוטי על רק בעיות/ ניתוחים במוח שעברה או מבעיות אחרות בגוף. אם יש דרך לטפל בבעיות הללו - אז זה הטיפול הטוב ביותר. אם לא, אז היא צריכה לקבל טיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות, וגם עזרה של פסיכולוג. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/06/2011 | 09:56 | מאת: מיכל

שלום רב בעלי לקח ויפאקס 150 XRכחצי שנה בעקבות מצבי רוח דכאוניים, חל שיפור בתנודות מצב הרוח אך לא במאה אחז. הפסיכיאטר החליף לו את התרופה WELLBUTRIN 150מ"ג. ההוראות היו להפסיק מיידית את הויפאקס ובמקום להתחיל בתרופה החדשה. ראשית רציתי לדעת מה ההבדל בין שתי התרופות? כרגע הוא חש תופעות גמילה הכוללים חולשה עייפות מצב רוח מדוכדך עמימות בראש. האם נורמלי.? תוך כמה זמן חולפים התסמינים? האם זה נכון להחליף כדור לא בצורה הדרגתית? תודה

04/06/2011 | 10:05 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיכל שלום רב, בד"כ מקובל להפסיק תרופות בהדרגה (וויאפקס במיוחד), אך התופעות מהן סובל בעלך יחלפו תוך מספר מספר ימים - שבוע. וולבוטרין זאת תרופה שעובדת על חומר שמופרש במוח בשם דופאמין (לעומת וויאפקס, שעובד על סרוטונין ונוראדרנלין), בעלת אפקט מעורר. בברכה, דר' י. בייטלמן