פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

27/05/2011 | 15:17 | מאת: גיא

לד"ר יאנה שלום רב, מהי ההגדרה הרפואית לאבחנה:"סכיזופרניה לא ספציפית",ואיך את מגדירה זו - בשפה פשוטה,אשר ברורה לרוב האנשים? תודה רבה לך מראש...

28/05/2011 | 17:21 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגיא שלום רב, סכיזופרניה לא ספיציפית זה סוג של סכיזופרניה שבה אין סימפטום אחד מוביל (לדוגמא, כמו מחשבות שווא בסכיזופרניה פרנאוידלית), אלה מדובר באוסף של סימפטומים שונים של סכיזופרניה. בברכה, דר' י. בייטלמן

27/05/2011 | 11:53 | מאת: נועה

התחלתי לפני שבוע רמוטיב במינון 2 ליום עם תופעות קלות של כאבי ראש ובחילות שנעלמו. אתמול נטלתי ממש לפני השינה ובבוקר קמתי עם צד שמאל של הפנים רדום וחצי שפתיים נפוחות. הדבר נמוג מעט במהלך היום אך לא לגמרי. האם זוהי תגובה אלרגית לרמוטיב, האם מוכר הדבר, הרופא ממליץ להמשיך, אשמח לדעתך. בנוסף - שמעתי על צמח נוסף עם אותה פעולה, האם קיים? תודה מראש

28/05/2011 | 17:18 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנועה שלום רב, התופעה שתיארת לא מוכרת לי, אך יכול להיות שמדובר בתופעה אלרגית כלשהי או תופעה אחרת שקשורה לרמוטיב. צריך לבדוק בת כמה את, האם יש לך מחלות גופניות נוספות, האם את מטופלת בכדורים אחרים וכו". אני מציעה לך להיות במעקב צמוד של רופא משפחה. בברכה, דר' י. בייטלמן

26/05/2011 | 01:36 | מאת: t

שלום, 1. לגבי שילוב של ציפראמיל עם קונצרטה (פעם ביום) / אלכוהול (פעם בשבוע) / חשיש (פעם בחודש): האם השילובים אסורים בכלל, או שאפשר פשוט לא לקחת ציפראמיל באותו יום, ואז ניתן להשתמש בחומרים הנ"ל? אם אסור- למה זה בדיוק גורם? האם התופעות הן פיזיות או נפשיות? וספציפית לגבי חשיש וציפראמיל- ציפראמיל נוגד דיכאון ואילו חשיש גורם לדיכאון? אם אכן אלו שני חומרים שפועלים הפוך, מה הסכנות? 2. שאלה תאורטית (עוד מעט תביני למה): מתי מפסיקים להשתמש בציפראמיל, אם בכלל? עד כמה שידוע לי, למי שסובל מדיכאון יש בעיה של ניצול מהיר מידי של הסרוטונין, מה שגורם לרמות נמוכות שלו בגוף. הציפראמיל מעכב את תהליך הניצול שלו, ולכן פותר את הבעיה באופן זמני, כל עוד לוקחים אותו. אבל הוא לא מתקן את הבעיה מהשורש, הבעיה עדיין קיימת. אז ברגע שמפסיקים לקחת ציפראמיל- הדיכאון יחזור. האם זה נכון? או שאולי בכל זאת ניתן (וצריך) להפסיק את הטיפול בשלב כלשהו? באופן אישי- התחלתי את הטיפול לפני שנתיים, וזה עזר מאוד. המצב שלי כרגע יציב כבר הרבה זמן. אין דיכאון "קיומי"/ דיכאון עמוק, אלא רק כשקורים אירועים לא נעימים- יש לי דיכאון נקודתי לאותו מצב, כמו לכל אדם. 3. בהמשך ישיר לשאלה הקודמת- לפני שבוע/שבועיים הפסקתי בבת אחת, וללא ייעוץ עם רופא את נטילת הציפראמיל (באופן לא מתוכנן- פשוט נגמרו לי הכדורים ולא היה לי זמן להשיג עוד כדורים). הרגשתי קצת בחילות והפרעות שינה, אבל עכשיו ההרגשה רגילה. כלומר, אין הבדל עם/בלי הציפראמיל. אבל היום רופא המשפחה אמר לי שכדאי לחזור לקחת את המינון הקודם, כי הפסקה בבת אחת וללא ייעוץ עלולה להחזיר את הדיכאון ואף להחריף אותו. בינתיים זה לא קורה, אבל אולי זה עוד יגיע... בכל מקרה, האם הוא צודק? תודה רבה מראש.

27/05/2011 | 07:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, 1. הבעיה בשילוב של תרופות ואלכוהול/סמים בכך שהתרופו פחות יעילות ולעיתים בשילוב עלול לגרום למה שנקרא "דיכוי מערכת העצבים המרכזית", כלמור ישנוניות ועייפות, לעיתים עד אובדן הכרה. 2.לגבי הפסקת שימוש בתרופה נוגדת דיכאון - לאחר התקף ראשון של דיכאון מומלץ לקלחת תרופה לקתופה בין חצי שנה לשנה, לאחר התקף שני ליותר זמן ולאחר התקף שלישי לכמה שנים. בפועל, זאת אחת השאלות המענינות וקשורות למיומנות של פסיכיאטר. המנגנון של הפעולה לטווח ארוך אחרי הפסקה אינו יודע, מניחים שהטיפול מחזיר את המוח ל"איזון" שהיה לפני דיכאון. 3.לא מומלץ להפסיק תרופה בבת אחת ולפני הזמן מכיוון שסבירות שהדיכאון יחזור גבוהה, אך לא בהכרח יהיה קשה יותר. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 23:45 | מאת: אלעד

שלום רב אני בחור בשנות ה 30 לחיי מזה מספר שנים שבקושי מתפקד, אם זה מבחינת חיי חברה/לימודים/עבודה/משפחה.. חווה קשיים רבים/חרדות מאובחן עם OCD + דיכאון טופלתי ברסיטל (לא עזר) וייפאקס (עזר אבל גרם לי ישנוניות ואולי גם השמנה) כעת רשם לי הפסיכיאטר פרפנן. מה דעתך? האם זה יכול לעזור? ואם לא, האם יכול להרע המצב? מה ההשלכות של טיפול תרופתי לא מתאים? האם יכול להיות נזק בלתי הפיך?

27/05/2011 | 00:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלעד שלום רב, פרפנן זו תרופה ממשפחת אנטיפסיכוטיים, בה משתמשים במינונים נמוכים להפרעות שונות, בין היתר גם לדיכאון עם מרכיב חרדתי וגם לעיתים לOCD, בד"כ בשילוב עם תרופה נוגדת חרדה/דיכאון אחרת ולא כטיפול יחיד. במידה והטיפול אינו מתאים לא מדובר בנזק, אלה בבזבוז זמן וחוסר יעילות. בברכה, דר' י. ביטלמן

25/05/2011 | 21:15 | מאת: טאלי

היי, האם ציפרלקס יכול לגרום לכאבים ברגליים??? כמו שוק חשמלי??? ספציפי בלילה ובזמן שינה??? תודה

27/05/2011 | 00:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטאלי שלום רב, לא ידוע לי על תופעה של כאבי רגליים כתוצאה מטיפול בציפרלקס. בברכה, דר' י. בייטלמן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אני מקווה שאני במקום הנכון - ואם לא, אשמח אם תפני אותי לגורם שיוכל לעזור לי. אני פונה בקשר לאמי, אישה בת 64, בריאה סה"כ מלבד בעיות קלות של לחץ-דם וכולסטרול שמטופלות בתרופות. לפני כשנה וחצי אמי חלתה במחלת מיאסטניה-גראביס שפגעה לה בשרירים, לאחר תקופה ארוכה מאד ומורטת עצבים של בדיקות וחוסר ודאות עד שהתקבל האבחון של המחלה, היא עברה בהצלחה ניתוח להסרת בלוטת התימוס, ומאז מטופלת בכדורי מסטינון + אימוראן לדיכוי המערכת החיסונית, וכמו-כן עוברת טיפולי פלסמה לניקוי הדם מהנוגדנים אחת לחודש. עקב התפקוד הלקוי והחולשה הרבה במשך תהליך ההחלמה הארוך, וכן עקב פטירת אחיה הצעיר במהלך התקופה, נכנסה למשבר נפשי (התפרצויות בכי רבות, פרצי זעם, התנתקות מחברים ומתחביבים ושכיבה במיטה רוב שעות היום), ולפני כחודש וחצי, לאחר שהתלוננה על מצבה בפני הנוירולוג שטיפל במחלתה, רשם לה כדורי פלוטין. היא הפסיקה לקחתם לאחר 10 ימים כיוון שגרמו לה להרגיש רע, וכשבוע לאחר מכן התחילו לה תופעות לוואי/גמילה קשות של רעידות, גלי קור קיצוניים, אבדן תיאבון חמור, ישנוניות, בלבול ושכחה. לאחר כשבוע נרגעו רוב התופעות, אך הבלבול והשכחה התגברו, וכן הרעידות. פנינו לפסיכיאטר מקצועי שאבחן אותה כחרדתית, ורשם לה כדור לוסטרל, וכן כדור הרגעה סרקוול במינון נמוך, והתבקשנו להמתין בסבלנות עד שהכדורים יתחילו לפעול את פעולתם. לאחר שבועיים בהם מצבה הדרדר והבלבול החמיר, חזרנו אליו, והוא שלח אותה במיידית לחדר מיון לביצוע בדיקת MRI. כרגע היא מאושפזת במחלקה נוירולוגית ללא שינוי ממשי אך גם ללא טיפול מיוחד, אך הפסיקו לה את התרופות הפסיכיאטריות, ונתנו לה מספר מנות של ויטמין B1. נכון לעכשיו היא לאחר CT, MRI וניקור מותני, שיצאו כולם תקינים. (התוצאה הראשונית של הניקור המותני תקינה, לתוצאה נוספת שאינני מבינה את משמעותה אנו עדיין ממתינים, עוד כ-10 ימים). יחד עם זאת, עבר שבוע, ואין שום שינוי לטובה במצבה, להיפך - אפילו הידרדרות קלה (היא אוכלת לבד, אך כבר לא יודעת לקום לשירותים כפי שהיתה עושה עד לפני יומיים, מתקשה ללכת, וכן מדברת המון דברים חסרי הגיון לחלוטין ולא זוכרת את שמה, את שמות ילדיה וכדו') אנו לא מקבלים שום תשובה ברורה מהרופאים לגבי הגורם למצבה, מלבד השערת הרופא שקיבל אותה במיון לפני כשבוע לפיה ייתכן ומדובר בהרעלת תרופות / תגובה לא טובה לתרופות הפסיכיאטריות / מחסור בויטמינים. אשמח לקבל חוות דעת על סמך הנתונים הנ"ל. תודה! שרה

27/05/2011 | 00:51 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשרה שלום רב, לא רנאה לי שיש כל קשר בין טיפול תרופתי פסיכיאטרי שאמך נטלה לבין מצבה כפי שתיארת. הרושם כי מדובר בבעיה גופנית ולא נפשית ולא כתוצאה מטיפול תרופתי ויש להמשיך ולחפש סיבה לכך. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 16:11 | מאת: גילה

התחלתי לקחת רסיטל סהכ נטלתי 3 חצאים ויש לי תחושות לא נעימות כמו בחילה ומין תסמיני שפעת. האם תחושות אלו זמניות ואם כן, אחרי כמה זמן הן עוברות? תודה

27/05/2011 | 00:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגילה שלום רב, התופועות שאת מתארת הינן מוכרות ואמורות לחלוף תוך 7-10 יום. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 14:25 | מאת: יערה

שלום אני בת 30 בערך סובלת מהפרעת פניקה כעשור עד היום אף תרופה מכל עשרות התרופות שנרשמו עבורי לא הביאה מזור לבעייתי בצר לי הדבר היחיד שמקל מעט את הסבל ומונע את ההתקף לפחות לזמן קצר לצורך טיול קצר או סידורים הוא נטילת לוריוון או אלפרליד ההקלה מכדורים אלו היא זמנית בלבד כאמור הפסיכיאטר שמטפל בי אומר שככל הנראה אני מסוג האנשים שפיתחו עמידות לתרופות לטווח ארוך ושאין ביכולתו להושיע עוד. אני ובעלי מעוניינים בילד מהן ההשלכות של נטילת לוריוון או דומיהם במהלך ההריון? אני יודעת ברמה ההגיונית כי כל תרופה מסוכנת בהריון ובייחוד תרופות כאלו מהן האלטרנטיבות העומדות בפניי במהלך ההריון לגבי תרופות? התקפי הפאניקה שלי הם קשים מאוד והלוריוון או האלפרליד הם היחידים שמצליחים לעזור לי למנוע התקף שכזה אנא דעתך חשובה לי מאוד ואני מעריכה מאוד את פועלך אשמח לשמוע חוות דעתך האם ישנו מינון ספציפי אותו אוכל לקחת שלא יפגע בעובר? האם ישנו משהו אחר אשר אוכל לעשות? בתודה מראש

27/05/2011 | 00:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליערה שלום רב, התרופות ממשפחת בנזודיאזפינים אינם מומלצים בהריון. עם זאת, קיימות אפשרויות טיפוליות אחרות. אינני יודעת איזה כדורים קיבלת, אך בד"כ נהוג לטפל בהפרעת פניקה בSSRI'S, אם לא עזר אז בSNRI'S, וכו". בד"כ מוצאים תרופה מתאימה. התרופות הללו יחסית בשימוש לנשים בהריון. בנוסף, יש גם טיפולים לא תרופתיים, כמו טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטבית-התנהגותית. בברכה, דר' י. בייטלמן

אני גבר בן 42, מאובחן כסכיזופרן. אני נוטל תרופות זיפרקסה במינון 20 מ"ג, רסיטל במינון 60 מ"ג ורידזין במינון 20 מ"ג. אני עוסק בהיי טק ולכן היכולת הקוגניטיבית וביצועי המוח חשובים לי מאד. במהלך השנים האחרונות אני מרגיש, שאני נוטה לשכוח דברים, כמו מה שהתכוננתי לעשות עוד דקה, וכן כאשר אני קורא עיתון או חומר מקצועי בעיקר חומר הכולל סעיפים שונים אני נוטה לא להבין ולשכוח חלק ממה שקראתי. דברים אלו מטרידים אותי מאד. שאלתי היא האם המינון הגבוה של התרופות הוא הגורם לתופעות אלה כתוצאה מתופעות לוואי? הפסיכיאטר פוטר אותי בתשובה לקונית שאין קשר כזה. תודה רבה.

27/05/2011 | 00:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לתום שלום רב, אתה מתאר תופעות שקשורות לפגיעה בריכוז ולאו דווקא בזיכרון.לעיתים מינון גבה של תרופות עלול לגרום לעייפות וכתוצאה מכך לפגיעה בריכוז. יותר שכיח כי בעיה נפשית עצמה גורמת לכך, אך כמובן, זה מצריך בדיקה. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 09:42 | מאת: אחות מודאגת

ד"ר יאנה שלום, אחותי הקטנה הייתה מטופלת במסגרת (מכון מסוים) באזור המרכז, כרגע החליטה להפסיק את הטיפול בניגוד להמלצות המטפלים שלה. מצבה הנפשי בשבוע האחרון התדרדר והיא בחרדות קשות ובוכה המון אנחנו מנסים למצוא עבורה פסיכיאטר חדש באזור המרכז (ת"א או שפלה) האם יש לך המלצה כלשהי???

25/05/2011 | 10:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, צר לי, אך אחד הכללים באתר שאין המלצות ואין השמצות.יש הרבה פסיכיאטרים טובים באיזור המרכז, אפשר לפנות גם לשירות ציבורי. בברכה, דר' י. בייטלן

25/05/2011 | 09:08 | מאת: אורה

אני בת 57, עובדת בעבודה מסודרת וקבועה , עייפה מהחיים. לכאורה הכל בסדר, בעל 3 ילדים , בית, פרנסה, אבל שום דבר לא קיים. לא זוכרת מתי צחקתי באמת פעם אחרונה. אני עם עודף משקל של 30 קילו. מרגישה בודדה, אני מרירה ומקטרת וזה מרחיק את האנשים סביבי. לא משנה מה קורה ומה עוצמתו - אני אדישה לחלוטין. מעבירה את היום כמו זומבי. אני גרה ברעננה, בבקשה תפנו אותי, תעזרו לי. אין לי שום מחשבות אובדניות, אבל החיים פשוט עוברים לידי ולא נוגעים בי. תודה

25/05/2011 | 10:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאורה שלום רב, את מוזמנת לפנות לבדיקה וטיפול או במערכת ציבורית במקום מגוריך (עם את שייכת לקו"ח "כללית" ברעננה יש מרפאת "נוטרים", את יכולה לברר דרך רופא משפחה) או באופן פרטי. בטוח שאפשר לעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 17:59 | מאת: ברוריה מקרית חיים

בגיל המעבר (בין יתר התסמינים: כמו גלי חום, הזעה כאילו מרחו אותנו בשפכטל ששום מקלחת לא עוזרת, דכדוך, בכי פתאומי בלי שום סיבה נראית לעין, עצב, איבוד ענין בכל מה שפעם היה מעניין - בקיצור , תפני לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג. דיבורים לא עוזרים פה. דרך קופות החולים זה לא לוקח הרבה זמן לפחות אצלנו - כך שכדאי שתנצלי את הביטוח המושלם או אחר שודאי יש לך - ותזמיני תור אצל פסיכיאטר פרטי. ועוד טיפ קטן אבל הכי חשוב: אם אחרי פגישה או שתיים או בואי נאמר שלוש פגישות - את מרגישה שאין לך כימיה עם הרופא, זה לא בושה להגיד לו את זה בנימוס. ולהפרד יפה לשלום ולחפש רופא אחר. ברפואת הנפש הכימיה של הרופא עם המטופל חשובה לא פחות ואולי יותר מהכדורים שהוא רושם, גם הליכה נמרצת לפחות שעה ביום תעזור לך פלאים. אל תוותרי, תלחמי נגד הדכאון - ובודאי שתורידי במשקל ותתגברי. ברוריה

24/05/2011 | 23:45 | מאת: תמרה

אשמח לקבל הנחיות ברורות כיצד על מטפל לנהוג כאשר הוא חושש שמטופל בוגר עלול לפגוע בעצמו.

25/05/2011 | 11:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לתמרה שלום רב, הנושא הינו מורכב ואין תשובה אחת ויחידה. האתר אינו עוסק בהדרכת אנשי מקצוע. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/05/2011 | 21:50 | מאת: חני

האם אם דו קוטבית מסןכנת לילדיה אן לבעלה?

25/05/2011 | 10:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

חני שלום רב, אבחנה - היא כותרת שלא אומרת הרבה. זה תלוי במצב של בן אדם. לעיתים, בן אדם שסולב מהפרעה בו-קוטבית ונמצא במצב מני עלול להוות סכנה לעצמו או לסובבים. כאשר בן אדם מטופל באופן מסודר ונמצא במעקב אין שום סיבה שיהיה מסוכן. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/05/2011 | 16:55 | מאת: שירלי

שלום, אני לוקחת כבר חודשיים ושבוע ציפרלקס 10 מ"ג כל בוקר לאחר שאוכלת פרוסת עוגה קטנה. הבוקר לקחתי את הציפרלקס על "בטן ריקה" ורק לאחר שעתיים בערך אכלתי ארוחת בוקר. ככל שעובר הזמן אני מרגישה בחילה שמתחזקת ובנוסף גם חולשה כזו. ייתכן שההרגשה הרעה שאני חשה זה בגלל נטילת הציפרלקס על "בטן ריקה" ? אני רוצה לציין שזו פעם ראשונה שלקחתי את התרופה "על בטן ריקה". תודה.

25/05/2011 | 10:39 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשירלי שלום רב, ציפרלקס עלול לגרום לבחילות במיוחד כשנוטלים אותו על בטן ריקה, אך בעיקר בתחילת הטיפול. עדיין, ייתכן ויש קשר לנטילת התרופה על "בטן ריקה". בברכה, דר' י. בייטלמן

24/05/2011 | 14:56 | מאת: אופיר

שלום רוקאים לי אופיר ואני בת 13 אני לוקחת ריספרדל וציפראמיל כבר שנה בערך אני הולכת לפסיכיאטר ופסיכולוגית ושום דבר לא עוזר לי יש לי חרדות ואני רוצה למות אני כבר בטיפול 3 שנים בערך אני רוצה למות מגיל 5 !! רע לי בחיים והכדורים לא עוזרים לי ואני לא רוצה כבר לתת צאנס לטיפולים כי הם שנתיים לא עוזרים אני רוצה להתאבד אבל אני מפחדת שזה יכאב לי כבר נמאס לי מהחיים שלי! אני לא אוהבת לחיות בבקשהה ! אני מתחננת שתעזרו לי ! אין לי כוח כבר לעצמי אני שונאת את עצמי יש לך פתרון בישבילי ? :( אופיר

25/05/2011 | 10:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאופיר שלום רב, אינני פסיכיאטרית של ילדים ונוער, לכן קודם כל עליך לפנות לפורום המתאים. בנוסף, אני ממליצה לך לפנות למטפלים ולהורים שלך עם הדברים הללו. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/05/2011 | 14:47 | מאת: אופיר

תודה רבה , אבל אתמול יצאתי מהטיפול הפסיכיולוגי כי לא רציתי.. ועכשיו אף אחד לא עוזר לי תוכלי להמליץ לי על פורום או אתר טוב בישבילי? תודה

24/05/2011 | 12:04 | מאת: פסיכודאלית

הנני נוטלת פריזמה (פרוזאק),רסיטל/ציפרלקס, ברצוני לדעת אם ידוע שתרופות אלה עלולות לפגוע בזיכרון. (בעבר נטלתי קלונקס והתברר לי שקלונקס פוגע בזיכרון) חשוב לי לדעת,כיוון שהפסקתי את נטילתן כי הובהר לי שהן עלולות לפגוע בזיכרון. ועוד דבר האם ציפרלקס משמין כיוון שמעורר תאבון או שזה לא קשור,והסיבה קשורה למטבוליזם בלי קשר לכמות אוכל שאוכל. אני בעלת OCD על גבול הפסיכוזה,ודיכאון.

25/05/2011 | 10:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כל הכדורים ממשפחת SSRI'S אינן פוגעות/ משפיעות על זכרון. ציפלרקס עלול לגרום לעלייה בתיאבון וכתוצאה מכך לעלייה במשקל, אך התופעה הזאת יחסית נדירה. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/05/2011 | 10:11 | מאת: אודיה

אימי בת 80, חייה לבד שנים רבות ואהבה כל חייה להיות בודדה. מאז שאני ילדה וזוכרת את עצמי לאימי תמיד היתה אומרת שהשכנים נכנסים אליה הביתה, נוגעים לה בחפצים ומחטטים לה. עם השנים ענין זה הפך להיות ממש מתריד,אני מקבלת ממנה טלפונים כמעט כל יום, שנכנסו, ונגעו. החלפנו עשרות פעמים את המנעול של הדלת, עוזר למספר שעות וחוזר חלילה.בשבוע האחרון, התופעה חזרה על עצמה פעמיים עם עשרות טלפונים.כמו כן, השכנים מתקשרים אלי וטוענים שאמא משגעת אותם, זורקת להם דברים ליד הדלת - ואני מאמינה להם שזה נכון. מה עושים עם אמא האם יש טיפול שניתן לתת ?

25/05/2011 | 10:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאודיה שלום רב, החלט יש מה לעשות ויש טיפול תרופתי (כמובן, בתנאי שאובחנה בעיה. הייתי מציעה לך לקחת את אמך לבדיקה אצל פסיכוגריאטר או אפילו נוירולוג או פסיכיאטר בקהילה. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/05/2011 | 08:26 | מאת: ניסן

שלום רב.אני סובל מהפרעת פאניקה וחרדה חברתית. כ-4 חודשים נוטל VIEPAX XR במינון 225MG עם שיפור לא מספק. במקום להעלות מינון,הפסיכיאטרית המליצה להוסיף כדור מרגיע MIRO במינון 45MG.אני חושש מאוד משילוב כדורים אלו במינונים הגבוהים ושוקל ללכת ליעוץ פסיכיאטרי באופן פרטי כדי לקבל חוות דעת נוספת.האם כדאי ללכת ליעוץ או לסמוך על המלצת הפסיכיאטרית?

25/05/2011 | 10:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לניסן שלום רב, שילוב של וויאפקס ומירו כטיפול להפרעות חרדה למיהנן הינו שילוב נפוץ ומקובל, הייתי מציעה לך לנסות אותו. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 22:26 | מאת: נעם

שלום רב אני בן 23 התחלתי לקחת וולבוטרין 150 XR לפני כשבוע והיום בבוקר שמתי לב לכדור בצואה..אני בטוח במאת האחוזים כי זה וולבוטרין. האם זה תקין?..האם זה אומר שהכדור בכלל לא נספג בגופי?...מה עושים? תודה על הקשב והעזרה

25/05/2011 | 10:26 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנעם שלום רב, לא, זה לא דבר תקין, לא ברור איך זה קרה. אפשר לנסות לרסק את התרופה. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 21:41 | מאת: דנה

שלום, רציתי לשאול אותך האם יש תרופה לרגישות יתר - יש לי כבר תקופה ארוכה סף סיבולת נמוך - נפגעת בקלות ובוכה במהירות מכל דבר גם אם יודעת שהוא דבר קטן , בכל זאת נפגעת ורגישה מדיי - גם לטעמי. ולא מצליחה לשלוט בזה. גם כועסת בקלות ומגיבה הרבה פעמים מהבטן וכאילו --תסמונת קדם וסתית אבל כל הזמן! זה מתיש ומפריע נורא. האם יש טיפול תרופתי לא ממכר ולא מרדים אלא רק להרגעה? תודה, דנה

25/05/2011 | 10:24 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, לעיתים רגישות יתר יכולה להיות סימן של מצב חרדתי או דיכאוני כלשהו, במקרים כאלה עשויה לעזור תרופה ממשפחת SSRI'S, אך כמובן כדאי קודם להיבדק ע"י פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 21:27 | מאת: מ

שלום רב. מהם ההבדלים בין ואלפורל לדפלפט כרונו? מה משמעות ההבדלים? איזו מבין השתיים עדיפה? אם אני נוטלת דפלפט כרונו כמה שנים, האם יש מניעה מלעבור לואלפורל? מה המשמעות העלולה להיות לכך? האם ניתן ורצוי לשלב בין השתיים על מנת להגיע למינון מסוים? שמתי לב שכמות החומר שאמור לאזן מצב היפומני או פרכוסים שונה בין שתי התרופות, האם זה אומר שמכל תרופה יש ליטול כמות שונה של מ"ג על מנת להגיע לאותה הרמה הרצויה בדם? בנוסף הבנתי כי מצב היפומני הוא מצב בו בין היתר יש פעילות יתר של המוח ושל מערכת העצבים. האם הדבר יכול להסביר תופעות של גירוד בלתי פוסק, זיעה, שלשולים, גלי חום, קושי לישון גם במצבי עייפות וחולשה מהם אני סובלת זמן רב ומולם רופאי משפחה/ אלרגיה וכו' עומדים חסרי אונים? רוב תודות

25/05/2011 | 10:23 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, ואלפוראל ודפלפט כרונו זה אותו דבר, מדובר באותו חומר פעיל. ההבדל בינהם שדפלפט כרונו זה כדור שצורת השחרור שלו יותר איטית. עדיף לקחת דפלפט כרונו כי הוא נותן רמה יציבה של החומר הפעיל בדם. לגבי תסמינים שתיארת, אין כל קשר למצב היפומני. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 21:05 | מאת: גילי

מרגיש ממש חלש וכבר שבא לי לסיים את החיים אני די משתגע זה כבר מגיע עד כדי כך שזה כבר גורם לי להזות דברים האם אשפוז של כמה ימים עשוי להרגיע את המצב? והאם כדי לפנות לבריאות הנפש בשביל זה? שביתת הרופאים די דופק אותי בקטע הזה כי היה אמור להיות לי פגישה אתמול עם הפסיכיאטר ולא היה בגלל השביתה שלהם. אגב אני מאובחן על פוסט טראומה ודכאון מגורי

25/05/2011 | 10:18 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגילי שלום רב, ייתכן ואשפוז של כמה ימים ירגיע אותך, אבל לפני כן אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לבדוק מה חומרת המצב, האם יש אפשרויות טיפוליות אחרות וכו". בכל מקרה, כדי לפנות למיון של בית חולים פסיכיאטרי אין צורך בהפניה. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 14:37 | מאת: יעלה

אני מטופלת בליתיום מזה 6 שנים. אפיזודת דיכאון אחרונה לפני 6 שנים. מרגישה ומתפקדת כרגיל. איזו רמת ליתיום אופטימלית בדם לשימור המצב? תודה, יעלה

23/05/2011 | 21:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליעלה שלום רב, במצב של רמיסיה (מצב טוב ויציב בו את נמצאת) הרמה של ליתיום בדם צריכה להיות בין 0.5-0.8. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום. לפני שטופלתי בכדורים פסיכיאטרים, התחלתי טיפול בהסרת שיער גוף בלייזר, הפסקתי באמצע כי אמרו לי במכון אחר להסרת שיער בלייזר, שלא תהיה אפקטיביות לטיפולים בגלל הכדורים הפסיכיאטרים. מה את יודעת על שילוב של טיפול הסרת שיער בלייזר וכדורים פסיכיאטרים? האם זה נכון שלא תהיה אפקטיביות? לצורך העניין הכדורים שאני לוקחת: לפונקס, וויפקס XR, למיקטל (נתנו לי למיקטל עקב התקף פירקוסי חד פעמי עם איבוד הכרה שהיה לי לפני כשנתיים וחצי-אין לי אפילפסיה)

23/05/2011 | 21:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגל שלום רב, לא ידוע לי שאי אפשר לשלב הסרת שיער בלייזר עם תרופות פסיכיאטריות. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 11:32 | מאת: דיכאונית

אני בתחילת קופסא שניה של רסיטל, אבל מדי פעם החמצתי יום ולקחתי למוחורת ואני שותה אלכוהול - לא יודעת אם זה משנה אבל אני כותבת הכל. רציתי לדעת אם דברים שאני מרגישה נובעים מהתרופה והאם כדאי להחליפה. אני בת 23, אחרי פרידה מבן זוג לחיים של חמש שנים ופרידה מאהוב יקר שהרגשות שלי אליו היו מטורפים כמו בתיכון והתחלתי לקחת רסיטל כי תמיד הייתי בדיכאון. בהתחלה זה היה נהדר וכבר חודש שאני לא בוכה כשפעם לא היה עובר יום בלי בכי, אבל עכשיו אני מרגישה קצת מוזר. אני מבלה הרבה זמן בלחשוב על העבר וכשחברים לא מתייחסים אלי אני מרגישה דאון מעצבן שלא היה בהתחלה עם הכדורים, אני יוצאת עם כמה גברים ולא מרגישה לאף אחד מהם כלום,  וממצב שבתחילת לקיחת הכדורים רציתי סקס בטירוף עכשיו לא בא לי בכלל. האם זה הכדורים או סתם המצב הנפשי שלי? תודה.

23/05/2011 | 21:23 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, קשה לדעת ללא בדיקה האם מה שאת מתארת קשור למצבך הנפשי או לתפועות לוואי של כדור. לדוגמא, הירידה בחשק המיני עלולה לנבוע ממצב דיכאוני שאת עדיין נמצאת בו (אמנם פחות), או להיות תופעת לוואי של כדור עצמו. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 09:50 | מאת: zzzzz

לבעלי יש בעיית פתיל קצר שגורמת לו להתעצבן מדברים פשוטים שאנשים שאין להם את הבעיה לא מבינים למה הוא מתעצבן מהם. ברוב המקרים ההתפרצות היא כלפי ולעיתים אף כלפי הילדים. הוא לא מוכן ללכת לפסיכולוג. אשמח לפיתרון כלשהו שלא מצריך פגישות סדרתיות עם מומחה, אולי תרופה מתאימה ואפקטיבית ע"מ שחיינו יהיו רגועים ושמחים יותר. תודה

23/05/2011 | 21:20 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כדי לתת תרופה קודם צריך לאבחן את הבעיה, ובשביל זה צריך להגיע לבדיקה של פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 09:50 | מאת: אמא

שלום לך. בני סובל מהפרעות בשינה (בעיקר קושי להרדם)הוא לומד באוניברסיטה וחשוב שלא יהיה עיף במהלך הלימודים. הציעו לו לקחת רמוטיב.הוא מהסס בגלל ההתויה של הרמוטיב שהוא נגד דכאון ולא נראה שהוא לא בדכאון. אני חוששת מהחשיפה לשמש. הוא הולך לתחנה כ-15 דק' בבוקר וגם באוניברסיטה בין כתות הלימוד. אני לא חושבת שהוא ימרח על עצמו כל פעם קרם הגנה שגם מאבד את האפקיביות שלו במהלך היום. אנחנו אשכנזים ודי בהירים. האם במצב כזה הסכנה מהחשיפה לשמש אמורה למנוע לקיחת רמוטיב.

23/05/2011 | 21:15 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, שילוב של רמוטיב וחשיפה לשמש עלול להוביל לסוג של פריחה, אך התופעה די נדירה. רמוטיב אינו כדור שינה, אלה כדור נגד חרדה ודיכאון קל, לכן מומלץ לקחת אותו רק במקרה שמדובר בחרדה או דיכאון. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 07:37 | מאת: רלי

דר יאנה לאחר נסיונות עם מס כדורים רמרון בונסרין סרוקוול להפרעות השינה הכרוניים מצאתי שילוב נהדר טרזודיל 100 וחצי כדור סטילונקס ישנה עד הבוקר אבל אני ממש בדילמה כי הסטילונקס הוא משהו זמני ואני בחרדה שאצטרך להפסיק איתו כי הטרזודיל רק משרה שינה לא מרדים אשמח לתשובתך

23/05/2011 | 21:10 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרלי שלום רב, אם השילוב הזה עוזר לך אין שום סיבה להפסיק סטילנוקס, אפשר לקחת אותו לזמן ארוך. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/05/2011 | 19:18 | מאת: מ.א

בן 30 נשוי + 1 בקריאה היום ובמחשבה לאחור כנראה שאני סובל שנים מדיכאון כבר מספר רב של שנים. אני מעריך שכבר ידעתי אבל פחדתי לעשות עם זה משהו. הדיכאון נובע מעליות וירדיות דרסטיות במשקל 15 קילו כל פעם עייפות לאות שום מדבר לא משמח אותי גם דברים שבעבר כן הטבעתי את עצמי בעבודה בעסק אני עובד מהבית מה שאומר שלפעמים שבועות אני לא יוצא מהבית אין לי חברים כי לא התאמצתי לרכוש כאלו בעיר בה אני גר כבר 7 שנים. על מוות אני חושב כבר שנים ומתפלל לאלוהים שייקח אותי גם על התאבדות אני חושב לעיתים יותר ויותר קרובות אך לא ברמה של ליישם או לנסות. ביום ד? האחרון גיליתי שאישתי בוגדת בי והיא רוצה להיפרד אין לי מקום ללכת כי שרפתי את כל הגשרים בדרך איבדתי את הסיבה העיקרית לחיים. ופתאום המחשבות האובדניות נראות יותר ויותר קורצות. בקיצור איפה נמצאים המרכזים הפסיכאטרים הללו שאת מדברת אליהם? האם יאשפזו אותי? האם תצא לי תווית של משוגע? מי ידאג לפרנסה אם אני יאושפז ? האם זה עדיף? האם יש אזשהו סיכוי שאני אצליח להתגבר על זה לבד ?

22/05/2011 | 23:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אתה נשמע במצוקה, אך אל ייאוש.לגבי אשפוז - זה לא כ"כ קל להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, הרבה יותר קשה ממה שמקובל לחשוב. ברור שאתה זקוק לעזרה מקצועית. כדי לקבל אותה אתה יכול לברר דרך רופא משפחה מה המרפאה לבריאות הנפש הקרובה לביתך ולפנות לשם. ייתכן ויש סיכוי שתתגבר על זה בכוחות עצמך, אך זה לוקח זמן וסבל, ולמה בעצם לא לפנות לעזרה? לגבי תווית של "משוגע": היום יש הרבה פחות סטיגמה בחברה, חוץ מזה יש דבר שנקרא "סודיות רפואית", כלומר, אין דיווח על אשפוז/טיפול פסיכיאטרי למקומות עבודה וכו". בברכה, דר' י. בייטלמן

22/05/2011 | 15:45 | מאת: קובי

שלום ד"ר יאנה, אני בן 29 ואני מטופל בליתיום מעל 3 שנים הרמה שלי בדם 0.6 ואני מרגיש טוב , רציתי לשאול אותך האם יש תחליף אחר לליתיום מלבד כדורים כי אני לא סובל לקחת כדורים ועד מתי אצטרך לקחת ליתיום האם לכל החיים ? מהו התנאי ? ?

22/05/2011 | 22:59 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לקובי שלום רב, לצערינו, אין תחליף הלא תרופתי לליתיום, לא יודעת לענות לך לגבי משך הטיפול כי זה תלוי באבחנה. לרוב ליתיום ניתן לתקופה ממשוכת.עוד נקדה - אתה מרגיש טוב ככל הנראה בזכות ליתיום, כלומד, במידה ותפיסק אותו מצבך עלול להחמיר. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/05/2011 | 15:01 | מאת: חרדתית

אני יושבת עכשיו במשרדי וקוראת על התפרצות הר געש באיסלנד. ושוב חוזרים לי התסמינים...דפיקות לב מואצות, מועקה בחזה, נשימות כבדות. איך פותרים את זה? אני בת 30. נוטלת ציפרלקס כמעט 3 שנים. סה"כ מצבי בסדר גמור והתקפי חרדה מגיעים לעיתים רחוקות. לאחרונה אני מוצאת את עצמי חושבת המון על הפחדים שלי - בעיקר מאסונות טבע. ובכל פעם שמשהו כזה קרה אני נכנסת שוב לחרדות. יש לי תמיד עליי קסנגיס 0.5 מ"ג ברוב המקרים אני לא נוטלת. עצם הידיעה שהוא שם כבר עוזרת. עכשיו לקחתי רגע כדור ואני מחכה להשפעה. מה אני יכולה לעשות כדי להתגבר על הפחדים המשתקים הללו? תודה מראש

22/05/2011 | 23:00 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, הייתי מציעה לך לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בברכה, דר' י. בייטלמן

22/05/2011 | 01:13 | מאת: אני

שלום. נתקעתי במצב בעייתי ואני זקוק לעצה. אני מטופל ב-viepax כנגד דכאון ולוקח מינון של 2 כדורים ביום. הפסיכיאטר המטפל בי לא ענה לטלפונים שלי כיוון שככל הנראה יצא לחופשה ונותרתי ללא מרשם. כתוצאה מכך הפסקתי לקחת את הכדורים החל מיום חמישי האחרון. היום אחר הצהריים החלה לי תופעה מאד מוזרה בה אני חש תחושה מוזרה באחורי הראש, מעין תחושה שמשהו לא בסדר, כאילו אני עומד להתעלף בדקות הקרובות. הזמן עבר ועד עתה לא התעלפתי, אך אני מודאג מכך שהתופעה לא חולפת, מדובר בתחושה לא מוכרת, כאילו ריחוף מוזר, מעין סחרחרת קלה. התקשרתי למוקד מכבי ודברתי עם האחות, הסברתי לה את המצב והיא העבירה אותי למוקד, שם הסבירו לי כי אין רופא מגבה לפסיכיאטר בחופשה וכי אם ברצוני לקבל מרשם עליי לעשות את הנוהל של פתיחת תיק מחדש אצל פסיכיאטר אחר ולקבל מרשם. הבעיה היא שאני כרגע בלי הכדורים ועד שאשיג תור אצטרך להשאר בלעדיהם. (כל זה כשאני יוצא מנקודת הנחה כי התופעה שאני חווה אכן קשורה להפסקה בנטילת הכדורים). האם התופעה מוכרת? האם ידוע על נוהל חירום בו ניתן לקבל מרשם לכדורים? אשמח לתשובה, כי במוקד מכבי לא ממש ידעו כיצד לענות לי (הטלפנית אמרה שזה לא כתוב להם בנהלים...). אנא סלחו לי אם משתמע טון עצבני מההודעה, תודה מראש.

22/05/2011 | 22:56 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן לוויאפקס יש תסתמונת הקשורה להפסקה מיידית של התרופה, כלומר, צריך להפסיק את התרופה בהדרגה. במקרה כזה הייתי מציעה לך לפנות אפילו לרופא משפחה ללא תור ולבקש מרשם ממנו, או לפנות למיון. בברכה, דר' י. בייטלמן

@לום ד"ר יאנה בייטלמן אני עוברת תקופה מאוד לא רגועה והחלטתי לקחת מידי יום חצי כדור לוריוון, רציתי בבקשה לדעת לכמה זמן משפיע חצי כדור של לוריוון? והאם הכדור ממכר?

22/05/2011 | 22:50 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לענת שלום רב, לרויואן משפיע בערך למשך 4 שעות, וכן, הכדור עלול לגרום להתמכרות כאשר משתמשים בו זמן ממושך. שימוש יומיומי למשך יותר משבוע-שבועיים לא מומלץ בכדור זה. אולי כדאי לך לגשת לרופא, אפילו לרופא משפחה לקבלת עזרה. בברכה, דר' י. בייטלמן

23/05/2011 | 16:13 | מאת: ענת

לד"ר יאנה שלום רב, האם התעללות נפשית קשה ופיזית + אפלייה ביני לבין אחיי,דרישה מוגזמת למצוינות,והפעלת לחץ נפשי רב עליי,ע"י הגורמים הקרובים אליי ביותר (אבי בעיקר,אימי,דודיי,בני הדודים שלי,ומקצת אילה אשר למדתי איתם בתיכון),יכולים לגרום בהכרח ו/או,כקטליזטור,להתפרצות מחלת הסכיזופרניה,בעת תקופת גיל ההתבגרות,אצל כל אדם כמעט,ולא משנה - כמה חזק יהיה,ואני מאוד חזק,אבל...גם חזקים לעיתים נשברים,לא? עוד אציין,שאני רגיש מאוד,פרפקציוניסט והשגי. תודה רבה מאוד מראש.

22/05/2011 | 22:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשי שלום רב, לא ידוע על קשר סיבתי בין התעללות/לחץ נפשי לבין התפרצות מחלת נפש כמו סכיזופרניה. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/05/2011 | 14:50 | מאת: אורית

בתי בת 23 החלה לקחת ציפרלקס 10 מג פעם ביום מזה כחמישה ימים. היא מרגישה החמרה בתחושת החרדה והדיכאון. האם עליה להפסיק לקחת את הציפרלקס בגלל שאולי איננו מתאים לה, או שהדבר אופיני לתחילת הטיפול ?

21/05/2011 | 18:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאורית שלום רב, התופעה של החמרה בתסמינים של חרדה מוכרת בתחילת הטיפול בתרופות ממשפחת SSRI'S, היא עלולה להימשך עד 3-4 שבועות, כלומר עד שהתרופה תתחיל להשפיע. זאת לא סיבה להפסיק תרופה, כדאי להיעזר בתרופות הרגעה בתקופה זאת. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/05/2011 | 13:43 | מאת: יש כזה דרקון?

האם מיתוס או באמת אבחנה רפואית, מהם הסימנים?

21/05/2011 | 18:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, "התמוטטות עצבים" זה מונח עממי, שיכול לכלול מגוון של משברים נפשיים, מפסיכוזה ועד חורדה לסוגיה, לא מדובר באבחנה רפואית. כך שבעצם אני הייתי רוצה לדעת מה זה :). בברכה, דר' י. בייטלמן

21/05/2011 | 11:46 | מאת: אילנה

שלום, אני נוטלת את הכדור קלונקס במשך כמספר שנים, בהתחלה במינון גבוה יותר וכרגע במינון של 0.5 מ"ג פעמיים ביום, בוקר וערב. אני זקוקה לתרופה בדחיפות ובבתי המרקחת השונים נמסר לי כי הכדור לא במלאי בכל הארץ, אני לא יודעת מה לעשות בנדון ובלעדיו קיים קושי. מה ניתן לקבל במקום התרופה הזו כתרופה חליפית? האם יש תרופה שמשמשת כתרופה גנרית לתרופה זו? תודה רבה מראש, אילנה

21/05/2011 | 18:41 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאילנה שלום רב, למיטב ידיעתי, בבתי מקרחת יש קלונקס של 2 מג, אפשר לקחת רבעים של הכדור. כמו כן,יש צורות נוספות של קלונאזפם, לדוגמא, בסירופ. כתרופה חליפית אפשר לנוסת תרופות באותה משפחה, לדוגמא, לוריוואן. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום,מאחר ואני סובל מדכאון כבר תקופה ארוכה,הלכתי לפסיכיאטר והוא נתן לי מרשם לאיקסל,התרופה הגיבה מצוין אך הליבידו והתפקוד המיני נפגע.לאחר מכן ניסיתי את הויפאקס באמצעותו וגם את האדרונקס,אך כולם גרמו לי נזק קשה בתפקוד המיני(דווקא האיקסל הייתה הרע במיעוטו,אך עדיין) .נאמר לי בעבר שאני רגיש יותר לתרופות, אך לא חשבתי שכל התרופות שאנסה מפריעות בכזו צורה לתפקוד המיני,וזה משהו שאינני יכול להתמודד איתו ואיני מוכן לקבל(הרי לא הגיוני שעליי לבחור בין להיות אדם מדוכא או לאבד את המיניות).במקביל המליץ הרופא שאקח גם למיקטל,למרות שהדכאון שלי הוא חד קוטבי ואינו ביפולארי. שמעתי מהרופא גם על האפשרות של הרמרון כתרופה שאינה מזיקה לתפקוד המיני ,אך גורמת להשמנה ועייפות במידה ניכרת,ואני חושש מהנזקים שזו תגרום לי. בינתיים החלטתי להפסיק עם התרופה הדיכאונית ולהמשיך עם הלמיקטל,אך זהו פתרון זמני. אודה לך אם אקבל המלצה :1.אילו תרופות נוספות אוכל לנסות שלא יגרמו לי נזק בתפקוד המיני/ליבידו 2.האם ההנחיה לקחת במקביל גם למיקטל היא נכונה למקרה שלי ,ועליי להמשיך בה? 3.האם עליי לתת צ'אנס לרמרון על אף שאומרים שהוא גורם להשמנה לאחוז ניכר+עייפות? אודה לתשובתך הכנה

21/05/2011 | 18:39 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשי שלום רב, פגיעה בתפקוד המיני כתוצאה מטיפול נוגד דיכאון זאת אחת הבעיות היותר עמידות לטיפול. למיקטל ניתן במיוחד לדיכאון, לא בהכרח ביפולרי, לכן הוא יכול לעזור לך.הייתי מציעה לך לנסות רמרון. תרופה נוספת שאינה גורמת לפגיעה בתפקוד המיני - וולבוטרין. בברכה, דר' י. בייטלמן

תודה רבה ד'ר בייטלמן לתשובתך. האם רמרון ווולבוטרין שייכות לאותה משפחה ומה תופעות הלוואי שלהן. מאחר ואני חושש להשמנה ועייפות יתר,כפי שאמרו לי לגבי הרמרון,אני סבור שאדיף שאנסה קודם את הוולבוטרין,האם זה נכון כך לעשות?

21/05/2011 | 08:03 | מאת: אני

קראתי חלק מהדברים הקשורים בפסיכוזה ובפסיכוזה המושפעת מסמים והייתי רוצה לשאול כמה שאלות שאשמח לקבל עליהם תשובות מספקות. אז ככה אני חזרתי לפני זמן קצר מטיול של כמה חודשים בחו"ל ויצא לי לעשן מריחואנה על בסיס יומיומי ובהתחלה באמת נורא נהניתי מההרגשה והכל הרגיש מצוין עד שקצת לקראת סוף הטיול התחלתי לחוות כל מיני חוייות לא נעימות שלא הכרתי לפני לדוגמא ירידה בתאבון אני קצת מודאג מדברים שאין להם כל כך משמעות לפעמים גם קשה לי להתרכז כשאחרים מדברים איתי וזה קצת יוצר אוירת אי נוחות וחוסר ביטחון שדי לא אופייני לי. בנוסף ברצוני לציין שאני מאובחן מילדות בהפרעות קשב וריכוז. אני באמת הייתי רוצה להתייעץ עמך אם הדברים שאני חווה הם אכן איזושהי הפרעה הקשורה לסמים או להפרעה כלשהי או שזוהי הרגשה חולפת. ברצוני לציין גם שברוב הזמן אני מרגיש בסדר ולא שמשהו חיצוני שולט בי אלא סתם מין הרגשה קצת משונה וזה נורא מטריד אותי למרות שאני משוכנע כמעט לגמרי שזו אינה הפרעה פסיכוטית הייתי שמח לקבל ממך חוות דעת מקצועית כדי שאוכל לדעת איך להתמודד עם הדברים..תודה מראש

21/05/2011 | 18:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, למריחואנה מגוון השפעות על המצב הנפשי/רגשי, כולל פסיכוזה, חרדה וכו". על פי התיאור שלך לא נראה כי מדבור בפסיכוזה, אך כדי לקבל אבחון מדויק והמלצות טיפוליות עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

21/05/2011 | 04:25 | מאת: דנידין

פסיכיאטר/ית ותיק בעל ניסיון פתאום אפיזודה פסיכוטית אישפוז ומחלה סכיזופרניה טיפוסית טופסת אותו אחרי אישפוז ואיזון תרופתי מה הוא מעמדו מבחינה תעוסוקתית? האם יוכל לחזור לתפקידו כפסיכאטר? יחד עם התרופות שהוא נוטל לצורך איזון והאם זה היה קורה לך יאנה באיזה גישה היית נוקדת כמה שפחות תרופות פסיכיאטריות הריי שבלי לא תוכלי בגלל התקף שיבוא או לייתר ביטחון מינון גבוהה? אני בטוח שקראו מקרים כאלו השאלה כמה באמת לומדים את זה ומכירים את הנושא או שיש שלילה ואטימות במקום..

21/05/2011 | 18:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, שאלה של תפקוד הינה שאלה מורכבת, כולל רופאים בכלל ופסיכיאטרים בפרט. נכון שמחלה אינה מבדילה בין דת, גזע, מין או מקצוע.. זה תלוי במצב של המטופל והיכולת שלו למלא את תפקידו. היכולת הזאת יכולה להיפגע ע"י מחלה ותלויה בהרבה גורמים, לדוגמא, בנכונות שלו ליטול טיפול תרופתי ולהיות במעקב, ביכולת להכיר ולזהות תסמינים מוקדמים של המחלה וכו". המינון של תרופות פסיכיאטריות צריך להיות כזה שמצד אחד מטפל בסימנים של המחלה ומצד שני אינו גורם לתופעות לוואי. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/05/2011 | 17:44 | מאת: רון

היי דוקטור.איך מפסיקים ויאפקס XR במינון 225 מ"ג כדי לא לחוות גמילה?

20/05/2011 | 20:53 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרון שלום רב, ההפסקה צריכה להיות מאוד הדרגתית, נגיד בקצב של 37.5 מג כל 4 -5 ימים עד ההפסקה המוחלטת. בברכה, דר' . בייטלמן

20/05/2011 | 17:43 | מאת: ערן

מה ההבדל בין סרוקסט למירו?שתיהם כדורים מרגיעים נוגדי חרדה?אשמח ללמוד על ההבדלים.

20/05/2011 | 20:49 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לערן שלום רב, סרוקסאט שייך למשפחת פרוזאק, משפחת SSRI'S, ומירו שייך למשפחת SNRI'S, כלומר התרופה פועלת גם על סרוטונין וגם על נוראדרנלין וכתוצאה מכך עשויה להיות יותר יעילה לדיכאון. ההבדל הנוסף הוא מבחינת תופעות לוואי, התופעת הלוואי המשמעותית שהיא דווקא משותפת למירו וסרוקסאט הינה עלייה בתיאבון וכתוצאה מכך עלייה במשקל. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/05/2011 | 17:40 | מאת: טובה

שלום, בני חזר עם מרשם לקלונקס וסרקוול, אני קצת חוששת לגבי מידת הרעילות במינון יתר (היה ניסיון אובדני בעבר). האם חששי מוצדק? אני יודעת שיש תרופות שאין בהן חשש האם הן נכללות בקבוצה זו?

20/05/2011 | 20:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטובה שלום רב, קלונקס זו תרופה שאינה מסוכנת, סרוקוואל - יותר. אך מה שקובע זה מצבו הנפשי של בנך. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/05/2011 | 14:43 | מאת: אלון

בעקבות שימוש יתר ומתמשך במשך חצי שנה במיסטר נייס גאי התחלתי טיפול פסיכאטרי הגעתי למצב של פסיכוזה מסויימת כבר שבועיים אני לוקח כדור ריספונד זה תרופת פלא הוא ממש עוזר אני מרגיש שאני מתחיל אחרי השבועיים האלו להתאזן נשאר לי שלושה שבועות לסיום הטיפול ואז אני לוקח צירפלקס. אבל יש לי בעיה אחת שנשארה מהסמים שאני מפחד שהיא לא תעבור והיא רגישות יתר למגע אני יכול לדוגמא לשבת עם בחורה ולהרגיש ביישן ומתוח ולא משחורר אם מישהו ייגע בי הוא ירגיש שאני מצתמרר ואני לא הייתי כזה מה יכול לעזור לזה?והאם יש טיפול?

20/05/2011 | 20:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלון שלום רב, אינני מכירה את התופעה המויחדת של רגישות עורית שתיארת, אך אם לדבריך זה חלק מהמצב שנגרם ע"י הסם, אז התרופות - גם ריספרדל וגם צפרלקס אמורים לעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן

20/05/2011 | 09:53 | מאת: מיכל

ברצוני לשאול אחרי טיפול ארוך בציפרלקס הכדור הוחלף לאיקסל שלא עזר לדיכאון ועכשיו אני שבוע עפ לוסטראל 100 הדיכאון התגבר וחוסר תיאבון האם לייחס זאת לתופעת לוואי או שזה לא מתאים לי יש לי תור לרופא בעוד חודש אולי צריך להעלות מינון מה דעתך זה כדור טוב לדיכאון או ישן?

20/05/2011 | 20:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיכל שלום רב, הדיכאון לא התגבר ולא מדובר בתופעות לוואי של הכדור, אלה בתופעות של דיכאון עצמו שכעת אינו מטופל. לכדר לקוח זמן - כ4 שבועות עד שהוא מתחל להשפיע. לכן סבלנות היא שם המשחק. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/05/2011 | 23:21 | מאת: לי

ערב טוב, אמרתי לרופא שאני מאוד מאוד עצבנית ומתוחה מזה זמן רב, והוא רשם לי ויפאקס. בעלון של התרופה כתוב שהיא עוזרת במקרים של דכאון וחרדה. השאלה הנשאלת האם היא מתאימה גם ככדור מרגיע? תודה רבה...

20/05/2011 | 05:19 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, ויאפקס אינו כדור הרגעה,אלה נוגד דיכאון וחרדה. ייתכן והרופא אבחן אצלך דיכאון וחרדה, כאשר עצבנות הינה אחד הסימפטומים של דיכאון וחרדה, ולכן נתן לך אותו. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/05/2011 | 22:49 | מאת: heelly

הבת שלי 31 נוטלת רמוטיב מזה חודש ימים 1 כדור של 250 מ"ג שאלתי האם הפסקת תרופה זו מסיבה שלשהי, חייבת להיות בהדרגה? או אפשר בבת אחת. תודה

20/05/2011 | 05:17 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, רמוטיב אחד ביום זה מינון נמוך ולא מקובל לחצות את הכדור, כך שאפשר להפסיק אותו בבת אחת. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/05/2011 | 22:41 | מאת: טאלי

היי בקשר לטיפול תרופתי אני מכירה מישהי שעברה כבר טיפול פסיכיאטרי והיא היום לורחת תרופות ואין שום קשר בינה לבין הפסיכיאטר חוץ אם יש שינוי בתרופה, האם אפשר להיות כך??? אי אפשר שתעבור טיפול פסיכולוגי ויהיה במקום הטיפול התרופתי??? כבר עברו הרבה שנים והיא לוקחת התרופות האם התרחש כבר התמכרות??איך אפשר לדעת??? האם התרופה תתן אותו אפקט למרות שהיא לוקחת אותה משפחת תרופות??? כולפ היו נגד חרדה ודיכאון. תודה

20/05/2011 | 05:16 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כל בן אדם שנוטל טיפול תרופתי חייב להיות במעקב של רופא, הכלל הזה נכון גם לפסיכיאטריה. מצד שני, כאשר בן אדם נמצא במצב טב ויציב, התדירות של המפגשים יורדת לפעם בחודשיים-שלושה-ארבעה, תלוי בבעיה ובטיפול. טיפול תרופתי הינו בד"כ אינו במקום טיפול פסיכולוגי אלה בנסוף, אך יש מקרים שאפשר לטפל בהם או ע"י טיפול תרופתי או ע"י טיפול פסיכולוגי, שוב, תלוי בבעיה. רוב התרופות הפסיכיאטריות אינן גורמות להתמכרות.יש רק קבוצת תרופות אחת שעלולה לגרום לכך - כדורי הרגעה ושינה. האם באמת התרחשה התממכרות אפשר לדעת לפי הצורך התמידי בכדורים הללו וקושי להפסיק, צורך במינון גבוה יותר וכו". ההשפעה של הכדורים מאותה משפחה די דומה, ההבדל העיקרי הוא בתופעות לוואי. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/05/2011 | 01:32 | מאת: עכע

אני חושב הרבה וכול דבר אני עושה פעמים מפחד שיקרה משהו למשפחה או לחברים שלי אני לא יודיע מה לעשות רוצה עזרה

19/05/2011 | 22:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, עליך לפנות לבדיקה פסיכיאטרית במרפאה לבריאות הנפש או קו"ח באיזור מגוריך. לאחר הבדיקה פסיכיאטר יוכל הגיד לך האם יש בעיה והאם אתה צריך טיפול. בברכה,דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 23:36 | מאת: שוש מיכאל

אני בת 55 , רווקה ללא ילדים ולאחרונה אני מדוכדכת וחרדה לגבי חיי האישיים. לפני מספר שנים היה לי משבר ולקחתי פבוקסיל והכדור עזר לי. רוצה לציין כי רמת הסוכר 106 כאשר המקסימום צריך להיות 100 לפי מה שמצווין בטופס הבדיקה נתון זה מדאיג אותי מאחר ובטופס במלווה של הפבוקסיל כתוב כי אסור ליטול תרופה זו לחולי סכרת. עלי לצייין כי בעבר לא היתה לי הבעיה של חוסר איזון ברמת הסוכר. רוצה לקבל תשובה האם זה אפשרי ליטול התרופה למרות נתון זה.ואיזה סוג של כדור להורדת קולסטרול מתאים ובאיזה כדור הרגעה להשתמש עד שיעברו השבועיים אבקש תשובה דחופה אני מאוד סובלת במצבי זה , בינתיים אני לוקחת לוריאן להרגעה האם לא תהיה אינטרקציה שלילית עם הפבוקסיל אבקש תשובתכם הדחופה יש לי רגעים קשים מאוד שאני מרגישה חוסר אונים לגבי חיי תודה שוש

19/05/2011 | 22:25 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשוש שלום רב, מותר לקחת פבוסקסיל גם לאנשים שמאובחנים כסולבים מסכרת (ואת לא), אפשר לקחת אותו עם כל כדור נגד כולסטרול וגם עם כדור נגד חרדה, כולל לוריואן או כל כדור אחר שיעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן