פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

18/05/2011 | 23:33 | מאת: שלומי

שלום רב.אני בן 30 סובל מחרדה ועוררות יתר של מערכת העצבים מאז גיל נעורים.כל רעש חריג מקפיץ אותי וגורם למתח. היה ניסיון לטפל ברמוטיב ובציפרלקס עד למינון מקסימלי ללא שיפור. האם טיפול באפקסור XR יכול להתאים עבורי ולהיות יעיל או דווקא כדאי לנסות סרוקסט?

19/05/2011 | 22:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלומי שלום רב, שתי התרופות הללו יכולות להיות יעילות בשבילך, זה תלוי בפסיכיאטר המטפל שלך. סרוקסאט הינו תרופה מאוד מרגיעה, אך עם פוטנציאל יחסית גבוה לעלייה במשקל (לא תמיד ולא אצל כולם). וויאפקס גם יכול לעזור, אך לא יש תופעות לוואי משלו, לדוגמא, דופק מואץ בתחילת הטיפול, הזעת יתר לעיתים. כמאור, ההחלטה היא של הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 23:29 | מאת: נאור

ד"ר שלום. אני מטופל בויאפקס XR כבר 4 חודשים במינון של 225 מ"ג נגד חרדה מתמשכת שעיקר ביטויה הוא קפיצות של רצוניות של השרירים ומחנק בגרון ובחזה.אין שיפור ממשי בסימפטומים. רופאה פסיכיאטרית המליצה הוספה של רמרון 45 מ"ג למשך מספר שבועות יחד עם הויאפקס. כלומר גם ויאפקס XR במינון 225 מ"ג וגם רמרון 45 מ"ג. א. האם מינונים אלו לא מוגזמים? ב. לא עדיף היה פשוט להעלות את הויאפקס XR ל-300 מ"ג? ג. רופא נוירולוג דווקא ממליץ על קלונקס במינון 0.25 למשך מספר חודשים יחד עם הויאפקס XR 225.האם הקלונקס יכול לגרום להתמכרות בפרק זמן כזה במינון נמוך? אשמח לקבל תשובתייך.

19/05/2011 | 22:16 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנאור שלום רב, המינון המקסימלי של ויאפקס הינו 300 מג, לעיתים נדירות נותנים גם 375 מג (וזה בארץ, בחו"ל המינונים גבוהים אף יותר), כך ש225 מג זה מינון גבוה אך לא הכי גבוה. לגבי מירו- 45 מג זה המינון המקסימלי המומלץ. מירו הינו כדור עם השפעה הרגעתית משמעותית,והשילוב עם ויאפקס יכול לעבוד היטב כנגד חרדה. קלונקס הינו כדור הרגעה פשוט אשר מקל על הסימפטום אך אינו "מרפא" אותו, במינון ולפרק זמן שציינת אינו אמור לגרום להתמכרות. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 22:21 | מאת: דנה

רציתי רק להביע את התרשמותי הרבה מיחסך האדיב, האמפתי, המסור והמתחשב כל כך בכל אחד ואחת שכותבים כאן. המענה המהיר (שזה מאד מאד חשוב!) והמקצועי, שלדעתי אפילו מועיל ממש להצלת חיים (לא וירטואליים) זה ממש לא מובן מאליו ומצאתי לנכון לומר לך זאת במיוחד ולא "על הדרך" כאשר מבקשת/שואלת משהו. אני בטוחה שאת רופאה מקסימה ת ו ד ה

19/05/2011 | 22:07 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, תודה רבה לך על התייחוסתך ועל המילים הטובות, מחמם את ליבי. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 21:04 | מאת: טאלי

שלום שלחתי הודעה אתמול המשך להןדעת ציפרלקס ולא הועלתה למה?? תודה

19/05/2011 | 22:02 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, משום מה הודעתך לא הגיעה, האם תוכלי לשלוח שוב, בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 20:35 | מאת: חגית

שלום, אני בת 36 בריאה בד"כ אך סובלת ממשקל עודף. בחמשת החודשים האחרונים התחלתי לסבול מהתקפי חרדה נוראיים שנגרמו לי עקב עומס ולחץ מתמשך בעבודה. ההתקפים מגיעים בתדירות של אחת לשבועיים ותמיד בשעות הערב המאוחרות כשאני מנסה ללכת לישון. אז אני מרגישה חולשה פתאומית, צמרמורת ותחושת קור,דפיקות לב חזקות, רעידות בלתי נשלטות בידיים וברגליים, בחילות ושלשולים שלא נפסקים עד להתרוקנות מוחלטת של המעיים (ההתקף הראשון לווה גם בהקאות כל הלילה).לאחר שכל בדיקות הדם שלי יצאו תקינות ונשללו בעיות רפואיות אחרות רופא המשפחה רשם לי אלפרוקס 0.25 מ"ג. השאלה שלי היא האם אני צריכה לקחת את התרופה בכל יום או רק כאשר מתחיל התקף? האם עליי לקחת את התרופה בסיום יום העבודה כדי להשתחרר מהלחץ שמלווה אותי כשאני מגיעה הביתה או רק לפני השינה כשמתחילות כל התופעות? האם אני זקוקה לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי במקביל לטיפות התרופתי או שהתרופה לבדה יכולה לפתור את הבעיה? אודה לתשובתכם

18/05/2011 | 21:26 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחגית שלום רב, אלפרוקס הינה תרופת הרגעה שמריגעה באופן מיידי אך אינה מטפלת בבעיה עצמה. בנוסף, היא עלולה לגרום להתמכרות. לכן לא הייתי ממליצה לקחת אותה לאורך זמן, אלה לגשת לבדיקה של פסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי מתאים יותר, ממשפחת SSRI'S. אפשר להסתפק רק בטיפול תרופתי ללא טיפול פסיכולוגי בתור התחלה, ולשקול את האפשרות הזאת בהמשך. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 20:32 | מאת: מני

שלום, אחי בן 27 מאושפז כרגע בבית חולים פסיאטרי-לפני כ5 שנים אובחן כחולה סכיזופרניה פרנואידת, כל החמש השנים הוא נטל זיפרקסה שממש עזרה הוא הייה ברמיסיה ממש טובה אך לפני חודש הוא משום מה הפסיק את התרופה..והמצב הידרדר עקב כך אושפז במחלקה סגורה , ניסו לתת לו את הזיפרקסה כ3 שבועות אך היא לא ממש עזרה חשוב לציין שהם ניסו רק 3 שבועות כשאפשר היה לתת לפחות עוד שבוע אולי זה היה עוזר,והתחילו לתת לא סוליאן 600 מליגרם משולב עם שלל תרופות סדטביות מו לרגנטיל והלידול ופנירגן שלתטענתם מרגעות= כרגע הוא נוטל את הסילאן 5 ימים ואין שם העינות אפילו להפך הוא מאוד לא רגוע לא מצליח לישוןוכו.. השאה היא כזאת האם אלו תופעות לוואי של הפסקת זיפרקה כל הקושי לישון וחוסר השקט או טיפול לא מתאים? והם ניתן לעשות שילוב של כזה שלל תרופות שהם עושים?

18/05/2011 | 21:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למני שלום רב, ידוע שלפעמים תרופה שפעם עזרה לאחר הפסקה כבר לא עוזרת, והסיבה לכך אינה ברורה. התופעות שתיארת כנראה תופעות של מחלה עצמה. סוליאן אינה תרופה סדטיבית, לכן זה לא מפתיע שאחיך אינו נגרע מזה וצריך תרופות הרגעה בנוסף. השילובים שתיארת הם מקובלים, צריך לתת זמן לתרופות להשפיע. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 21:46 | מאת: מני

תודה על התשובה המהירה, רציתי לשאול עוד דבר,אך הפרוגנוזה לסכיזופרניה פרונאידת?והאם סוליאן היא תרופה טובה,האם יש אזשהי חלפוה טובה יותר שהיית יכולה להמליץ? כמה זמן לוקח לצאת מהתקף כה חריך ?

18/05/2011 | 20:20 | מאת: יוסף

שלום רב. מזה כמה חודשים אני מרגיש מדי פעם כאבי ראש המלווים בלחץ בראש במקומות שונים. העניין מלווה גם בדפיקות לב מואצות וחוסר ריכוז בעת התופעה. שמתי לב לכך שהדבר נגרם כתוצאה מבהלות ממש קטנות וחסרות חשיבות בד"כ. לדוגמא:אם הכרטיס אשראי לא יעבור בחנות, או אם למשל מישהו חתך אותי ברמזור בצורה פראית. ממש דברים קטנים שלא ממש אמורים להבהיל. פתאום אני מקבל מן בום כזה בלב דפיקות לב קצת מואצות ואחרי כמה דקות גם כאבי ראש ולחץ בראש שיכול להימשך שעות רבות. אוסיף ואומר שכל העניין גורם לי לאיבוד ריכוז וחשיבה נורמליים. אשמח לקבל עצה שתאפשר לי להתגבר על כל העניין ולחזור לחיי שיגרה תקינים כמו בעבר. תודה.

18/05/2011 | 21:19 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לסיוף שלום רב, האם יכול להיות שמעבר לתופעה שתיארת מ"דברים קטנים" יש גם דברים ודאגות גדולים יותר? נראה כי מדובר בתופעות של חרדה, יש שיטות שונות לטפל בה, כולל תרופות, טיפול פסיכולוגי וכו". הייתי מתחילה מבדיקה פסיכיאטרית. בברכה, דר' י. בייטלמן

19/05/2011 | 00:03 | מאת: יוסף

קצת נבהלתי מתשובתך שאמרה "הייתי מתחילה עם בדיקה פסיכיאטרית"...את בטוחה שאכן המצב מחייב זאת?? אני עובד במפעל בטחוני ואינני מעוניין שהרופא שלי יפנה אותי לפסיכולוג או לפסיכיאטר או יתן לי מירשמים לכדורים מחשש שהעניין יתגלה בעבודה. מהי האלטרנטיבה הטובה מבחינתי? תודה.

18/05/2011 | 19:30 | מאת: יסמין

שלום, אני יסמין, אני בת 15. כבר שלוש שנים אני שומעת קולות. לעיתים הם של אנשים שאני מכירה, ולעיתים הם קולות זרים. בדרך כלל זו רק קריאה בשם שלי ולעיתים רחוקות יותר אלה מילים אחרות. אני צריכה לדעת אם זה דבר נורמלי או שאני צריכה לדאוג, כי זה די משגע אותי. אשמח לתשובה בהקדם. תודה והמשך יום נעים.

18/05/2011 | 21:16 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לסימים שלום רב, אינני פסיכיאטרית של ילדים ונוער, אך אני יכולה להגיד לך בוודאות שאת צריכה לגשת לבדיקה של פסיכיאטר של נוער ובהקדם. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 17:01 | מאת: מודאגת

שלום רב !!! אני בת 39, כ-18 שנה אני נוטלת תרופות פסיכיאטריות. כיום אני נוטלת 2 מ"ג אלפרליד, 200 מ"ג סרנדה, זודורם 10 מ"ג. בדרך כלל מה שסבלתי ואני עדיין סובלת זה מקושי רציני להרדם בלילות. לאחרונה אני מנסה להכנס להריון בעזרת הזרעה מלאכותית. דיברתי עם הרופאה שלי מבריאות הנפש, היא אמרה לי כי מבחינה נפשית אין לי שום בעיה להיות אמא, הבעיה היחידה היא שהיא חוששת מהשילוב של התרופות שלי, מפני שכולן תרופות פסיכיאטריות העלולות לסכן את העובר. דיברתי גם עם המכון הטרטולוגי וגם עם רופאים מאסף הרופא שאמרו לי כמעט אותו הדבר : הם אמרו לי שהתרופות בפני עצמן , נאמר אם הייתי לוקחת אחת מהן זה לא היה מסוכן, אבל בגלל שאני לוקחת שילוב של תרופות לאותה מטרה , זה מעלה את הסיכון לעובר. ובכל זאת כולם אומרים לי שלא להפסיק את הטיפול דווקא בתקופה שכזו. ביומיים האחרונים ראיתי שאני ישנה טוב יחסית, אז החלטתי אני לבד את לקחת את הזודורם, חשבתי שאולי הזודורם הזה הוא משהו פסיכולוגי שרק עצם לקיחתו משרה עליי שינה. אבל הנה אני כבר לא ישנה שני לילות ואני לא יודעת איך להמשיך ללא שינה, אני עייפה ומצוברחת ואיני יודעת מה לעשות , אנא תנו לי עצה , בבקשה !!!

18/05/2011 | 21:12 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, תרופות הרגעה ממשפחה של נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכים יכולים לעזור לשינה והן יחסית בטוחות בהריון. ההחלטה היא כמובן של הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 15:11 | מאת: מוני

שלום, אני מטופל בתרופות פסיכיאטריות בוקר: 16 מ"ג פרפאנן קלונקס 2 מ"ג ריספרדל 2 מ"ג דקינט ודרלין. צהריים: דקינט, דרלין ו 2 מ"ג ריספרדל. ערב: ריספרדל 2 מ"ג פרפאנן 16 מ"ג קלונקס 2 מ"ג דקינט ודרלין. השאלה שלי האם צירוף התרופות הנ"ל אפשרי כלומר, לשתות ביום שלוש פעמים ריספרדל כל פעם 2 מ"ג? מבקש את דעתך בנושא ועזרתך. תודה.

18/05/2011 | 21:09 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למוני שלום רב, אמנם 6 מג של ריספרדל זה מינון גבוה, ועוד בשילוב עם מינון לא מבטול של פרפנן, אך השילוב הזה אפשרי. אפ לא נוח לך לשתות ריספרדל 3 פעמים ביום אולי אתה יכול לקחת רק פעמיים - תתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

שאלה לי - האם כדורי tegretol cr 200 mg יכולים לגרום להשמנה? אני בת 43 ונוטלת אותם בערך כחודשיים וחצי ובתקופה זו העלתי במשקל 4 קילו.אני חייבת לציין כי לא שינית את הרגלי האכילה.

18/05/2011 | 21:06 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, טגרטול עלול לגרום לעלייה בתיאבון ובדרך הזאת לגרום לעלייה במשקל. כמו כן, לעיתים נדירות הוא עלול לגרום לאגירת נוזלים, שגם מתבטא במשקל עודף. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 12:11 | מאת: מירי

בת 37.יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר כמה שנים. החיים עוברים פחות או יותר בסדר עם עליות וירידות ובעיות שונות אבל אני שמה לב שכבר בערך 10 שנים בכל שנה בסביבות חודש אפריל - מאי אני נכנסת לסוג של דכאון: עצבנית, מסוגרת, בוכה, מאבדת תקווה , מרגישה אין מוצא , חסרת סבלנות, מאמינה שכולם נגדי. התופעות האלה אורכות תקופה מסויימת (שבועות , עם עליות וירידות בסימפטומים) אח"כ יש כמה חודשים שפחות או יותר הכל בסדר ואז שוב חודש אפריל. האם יש איזו אבחנה בתחום הפסיכיאטריה שמתאימה למצבי? תודה רבה!!!!

18/05/2011 | 21:05 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למירי שלום רב, יש הפרעה בנקראת "הפרעה עונתית", הכוונה לשינוי מצב רוח שמופיע בעונות מעבר, אביו/סתיו. ייתכן ומבקרה שלך מדובר בהפרעה זו. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 07:58 | מאת: שלי

לוקחת אמביין כדור 1 לשינה יחד עם טרזודיל אני קמה מאוד עיפה הבנתי שאסור לחצות את הכדור השאלה אני יכולה בלילה הבא לקחת חצי סטילונקס ? או שאסור להחליף האם זה אןתו כדור ? מה ההבדל?

18/05/2011 | 21:03 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלי שלום רב, אמבייןזה זה סטילנוקס רק פועל יותר שעות. את יכולה לקחת חצי סטילנוקס במקום. בברכה, דר' י. בייטלמן

18/05/2011 | 01:33 | מאת: אורי

שלום רב, אני גבר בן 23, סובל מדכאון שנים רבות ומטופל בפסיכותרפיה באופן אינטנסיבי בשנתיים האחרונות וכן בטיפול תרופתי בשלוש שנים האחרונות: הייתי שמונה חודשים על סרוקסט, הפסקתי על דעת עצמי ללא הדרגה ולאחר היתדרדרות במצבי התחלתי ליטול ציפרלקס עוד כחצי שנה, אז הוחלט לאור תוצאות לא מספקות (לדעת הוריי) ללכת לחוות דעת נוספת בה נקבע כי אעבור לסימבלטה. נטלתי סימבלטה כחצי שנה ואז הפסקתי בהדרגה. הדכאון, שהיה כל הזמן, החריף וחזרתי לקחת סימבלטה, הפעם עם מינון נמוך מאוד של ריספרדל, למשך עוד כמה חודשים. עם כל זה ועם הטיפול הפסיכולוגי (גישה דינמית אינטר-סובייקטיבית למיטב ידיעתי) אני עדיין מרגיש רע מאוד. כעת הפסיכיאטר הנחה אותי לעבור לאפקסור. שאלותיי: 1. מה כבר יכולה לעזור האפקסור במצב שתיארתי לעיל? 2. מה החסרונות של אפקסור? 3. האם כל התרופות האלו לא יפגעו בגוף שלי לטווח ארוך? 4. למה, לעזאזל, נולדתי? תודה מראש

18/05/2011 | 21:01 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאורי שלום רב, התגובות לתרופות הן די אינדיבידואליות, לכן אפקסור יכול לעזור לך למרות שתרופות אחרות לא עזרו. תופעות לוואי של אפקסור - יכול להיות בהתחלה דופק מהיר, סרחרחורות, בסוף צריך להפסיק ממש בהדרגה. תרופות נוגדות דיכאון בטוחות לשימוש לטווח ארוך. בברכה, דר' י. בייטלמן

17/05/2011 | 20:15 | מאת: חרדתית

התחלתי לקחת רסיטל 10מ"ג (חצי כדור) לפני 3 ימים. היום בבוקר קמתי עם תחושת עצבות והגברת החרדות. האם יכול להיות שאלו תןפעות לוואי? אם כן מה עלי לעשות? כמו כן בבוקר לקחרתי חצי קלונקס (0.25 מ"ג) האם אני יכולה לקחת חצי נוסף בערב, הקלונקס מאוד עזר לי.

17/05/2011 | 21:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן הגברת חרדות בתחילת הטיפול הינה אחת מתופעות הלוואי של ריסטל. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בקלונקס עד 1 מג ליום לפי הצורך, עד שרסיטל יתחיל להשפיע. בברכה, דר'י. בייטלמן

17/05/2011 | 15:13 | מאת: טלי

אני חיילת, ומזה חודש אני סובלת מהתדרדרות במצב רוח. אני לא מצליחה לאכול טוב, בקושי ישנה,בוכה בהרבה,אין לי כוח לכלום, מסתגרת בחדר, ל רוצה לראות אף אחד... אתמול הייתי אצל קב"נית , היא אמרה שאני סובלת מדיכאון והיא נתנה לי גימל ומחר אני רואה פסיכיאטר צבאי, וכנראה שיתנו לי טיפול תרופתי. אני מפחדת שיוציאו אותי מהצבא- אני לא רוצה. מה עליי לעשות? אני רוצה שזה יעבור לי ושיעזרו לי שהשירות יהיה לי קל יותר. זה התחיל לי מלפני פסח. אני משרתת בבסיס פתוח יומיות ויש לי הקלה לשמור רק בחופשות לימודים (עקב בעיה עם אחותי הקטנה- אני היחידה שיכולה לשלוח אותה לביה"ס). בגלל ההקלה נתנו לי שבוע שלם לסגור בפסח, מאז שהודיעו לי על השמירות המצב שלי התדרדר. ביום הראשון של השמירות בכיתי כל היום, הייתי בלחצים, עליתי לשמירה בוכה..ולאחר חצי שעה בשמירה התחלתי להקיא בעמדת שמירה...הורידו אותי מהשמירה והחובשת בדקה אותי היה לי לחץ דם גבוה ודופק מעל 160...פינו אותי לבי"ח והתאשפזתי לילה, היה לי עדיין דופק גבוה גם מתוך שינה...יש לציין שגם הקאתי טיפה דם (כמו 2 גושי דם כאלה)..השתחררתי יום למחרת עם 5 גימלים... ומאז המקרה הזה אני לא מצליחה לתפקד טוב... אני רק חושבת על החגים שיביאו לי לשמור על החופש הגדול שיתנו לי לשמור מלא ואני רק בוכה מהמחשבה על זה ומסתגרת בחדר לא רוצה לראות אף אחד... אני לא רוצה שיוציאו אותי מהצבא ... מה אני עושה? אני לא יכולה פשוט לישון בבסיס אני לא מסוגלת... הבעיה היא שלא אמרתי בדיוק לקבנ"ית למה זה התחיל לי...אמרתי לה רק מה עובר עליי, לא אמרתי לה שזה התחיל לי מהתקופה של השמירות...בקושי הצלחתי לדבר בפגישה מרוב הלחץ...ומחר כבר יש לי פגישה עם פסיכיאטר צבאי...אני בלחץ...

17/05/2011 | 21:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטלי שלום רב, לא נראה כי יש כוונה לשחחר אותך צבצא, להפך, נותניםלך טיפול בתוך מסגרת צבאית. מחר בבדיקה של הפסיכיאטר כדאי לך לספר את כל מה שסיפרת כאן, ואת יכולה גם להגיד שאת לא רוצה להשתחרר. ככה הוא יוכל לעזור בצורה הטובה ביותר. בהצלחה, דר' י. בייטלמן

17/05/2011 | 11:42 | מאת: זיוה.א

בת 73. סובלת מגלי חום והזעות לילה. רופאת נשים הציעה לי ויפאקס. האם זה יעיל(מה בנסיון שנצבר בנושא). מה הן תופעות הלואי? לקחתי 15 שנה hrt,גלי חום הופיעו תוך כדי הטיפול.מינון גבוה יותר לא עזר.אשמח לשמוע דעתכם.

17/05/2011 | 21:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לזיוה שלום רב, אכן טיפול בויאפקס נמצא במחקרים כיעיל בטיפול לגלי חום, החל ממינון של 75 מג ליום. תופעות הלוואי האפשריות הן דופק מהיר, סחרחורות, התופעות הללו אינן שכיחות. בברכה, דר' י. בייטלמן

17/05/2011 | 08:57 | מאת: חלי

הרופא נתן לי לוסטראל לדיכאון הוא אמר להעלות כל יומיים 25 מג עד 100 זה לא עליה מהירה לדעתך אין לי תופעות רק עיפות

17/05/2011 | 21:25 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחלי שלום רב, זה קצב עליה רגיל, אך אם את מרגישה שזה מהר מדיי אפשר להעלות גם יותר איטית. בברכה, דר' י.בייטלמן

16/05/2011 | 23:59 | מאת: מוטי

אם הרופא הורה לי לקחת 3 כדורים של 500 מ"ג כל יום . אבל אני חושש שיגמר לי הכבד . האם אוכל להוריד כדור אחד ? ולהסתפק ב- 1000 מ"ג ? מה זה לא מספיק . אגב נסיוני לא עלה יפה . ואני מרגיש לא מאוזן . מה עושים ?

17/05/2011 | 21:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למוטי שלום רב, כדי להרגיש מאוזן צריך לקחת טיפול במינון מתאים, שנקבע לפי רמה בדם (לכן יכול להיות שהמינון של 1000 מג אינו מספיק לך), ולהישאר עם מינון טיפולי זמן ממושך יחסית, של כמה שבועות לכל הפחות. נכון שדפלפט עלול להשפיע על כבד, כדי למנוע פגיע בתפקודי כבד מומלץ לבצע בדיקות בפעם בכמה חודשים. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 21:43 | מאת: מור

מכיוון שאני חשה כי מוקד הבעיה הנפשית שלי היא התעסקות תמידית באוכל ומשקל ביקשתי כדור שיעזור לי בכך - והחלפתי מלמיקטל שנטלתי אותו יחד עם וולבטורין כבר שנתיים רצוף לטופמקס בלבד. במינון של 50. האם זה לא נמוך מדי? רציתי לשאול גם מה עם גלולות? האם כעת השפעתן עלולה לרדת כמו שקראתי? מה עדיף להשתמש? בגלולות עם מינון הורמונים גבוה יותר או נמוך יותר? בנוסף יש לי בעיות ריכוז ואני נוטלת מדי פעם ריטלין. האם מסוכן השילוב? ומה לכל זה ולחרדה? כי אני מרגישה כי אני יותר חרדה בזמן האחרון משטויות, ובלי קשר אף פעם לא שקטה. המח רץ עם יותר מדי מחשבות לא בזמן הנכון לא במקום הנכון וממש מפריע לי בהתעסקות יומיומית. אפשר לומר אובססיביות בדבר מסויים שקרה לי אחשוב על זה יום שלם או אפילו יותר ולא אוכל להפסיק. האם יש מקום לשינוי מינון או שינוי תרופה?

17/05/2011 | 21:19 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למור שלום רב, לא אוכל לענות על כל השאלות ללא בדיקה, אנזה לפחות על חלק. 50 מג של טופמקס זה מינון נמוך יחסית, בד"כ צריך יותר. ייתכן ווולבוטרין בעצמו גורם לחרדה או, לחלופין, היעדר טיפול מספיק מתבטא בחרדה. שילוב עם ריטלין לא אמור להוות בעיה, אך זה חייב להיות בפיקוח רפואי. לגבי גלולות, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם רופא נשים. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 20:54 | מאת: hory

שלום, אני מטופלת 8 חודשים בטיפול פסיכולוגי, שבאמת מאוד משמעותי ומייטיב עימי. בפועל הדיכאון והאכילה הכפייתית הוחרפה. ויש התלבטות על טיפול תרופתי בדיכאון. כעקרון אני מרגישה שטיפול תרופתי זה להביא באופן מלאכותי את הנפש למקום שהיא עדיין לא נמצאת בו, ולקפוץ את הדרך. וכמו כן, יש את החשש שהאישיות כבר לא מנוהלת על ידך אלא על ידי חומר זר. ונכון שזה יגרום לי להקלה, ושאהיה יותר שמחה ורגועה. אך מי אמר שנכון לי כבר להיות שם? פוחדת להיות מאנית ולא לגמרי מחוברת.. הייתי שמחה לשמוע חוות דרך של פסיכיאטר למה כן מומלץ טיפול תרופתי?מלבד ההקלה המיידית.שמבחינתי לא נראת סיבה מספקת. תודה..

17/05/2011 | 21:15 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון בד"כ אינו גורם למצב מני או "לא להיות מחובר", אך הוא בהחלט גורם להקלה/היעלמות של סימנים דיכאוניים ו/או חרדתיים. בעיניי זה כמו בן אדם שרוצה לרוץ אך יש עליו משקולות (של דיכאון), הטיפול מקל על המשקולות שאיתם אתה רץ. אבל אתה יכול לבחור גם לרוץ עם המשקולות כדי "לאמן את השרירים". בברכה, דר'י. בייטלמן

16/05/2011 | 20:19 | מאת: מיכל

שלום רב! יש לי מחלה בי פולארית ולפעמים אני מרגישה שמשהו אצלי בראש לא בסדר ושאני מאוד מבובלת, האם זה סימפטום של המחלה או שזה נוטה יותר לסכיזואפקטיב?תודה מראש מיכל

16/05/2011 | 21:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיכל שלום רב, צריך לברר מה זה התחושה הזאת, זה יכול לנבוע מהרבה סיבות, אך על פניו זה לא נשמע כמו "סכיזואפקטיבי". בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 19:54 | מאת: חלי

האם לדעתך כדור בשם סירקדין להפרעות שינה יעיל לטיפול להפרעות שינה כרוניות של שנים מדיכאון וחרדה? או שמתאים לבעיות זמניות וחדשות תודה

16/05/2011 | 21:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחלי שלום רב, הפרעות שינה שהן כתוצאה מדיכאון וחרדות מצריכות טיפול נוגד חרדות/דיכאון, לכן סירקדין לא יעזור במקרה כזה. בברכה, דר' י. בייטלמן

17/05/2011 | 10:46 | מאת: חלי

דר יאנה אני עם טרזודיל בלילה התכוונתי סירקדין במקוםכדור שינה או שחבל על כספי כי זה לא דרך הקןפה

16/05/2011 | 15:24 | מאת: אלי

אנסה לתמצת את סיפורי ומצבי לפני אחת עשרה שנים לפתע ביום בהיר התחלתי להרגיש לא טוב לאחר התרוצציות חוזרות ונישנות אצל רופאים,הוסבר לי שאני סובל מהתקפי חרדה. הופנתי לפסיכיאטר בכיר בעל שם, והוא החל בטיפול בהדרגה בציפרמיל עד שני כדורים ביום. אציין כי גם לאחר שלקחתי תקופה של חודשים את הצפרמיל עדיין לא הרגשתי טוב ,אך לאט לאט ההרגשות החלו להעלם, עד ששחכתי מכך לגמרי. במשך כל השנים המשכתי לקחת את הציפרמיל .[התקופה ההיא נשארה בתודעתי כתקופה טראומטית וקשה לאין ערוך....] לפני ארבע חודשים, גם כן ללא התרעה מוקדמת החלו להופיע ניצני ההרגשות מהתקופה ההיא..., שהתדרדרו במהירות להתקפי פאניקה קשים. יצרתי קשר עם הרופא שאיתו לא היתי בקשר שנים ארוכות, והוא העלה את הציפרמיל לחמישים מג ואחכ לשישים מג , ללא הטבה ואף החמרה במצב. כעבור חודשיים כשהמצב לא השתפר[ ואף נוסף לדברי הרופא מימד של דיכאון בעקבות החרדות הקשים] הרופא החליף את הציפרמיל בכדור מירו בהדרגה עד שתי כדורים,ולאחר תקופה נוספת של אי שיפור במצב הוסיף כדור מודל להרגעה 3 פעמים ביום 100 מג. ושוב ללא שיפור במצב . לאחר שהבנתי מהרופא שהוא די מיואש ממצבי,הופנתי עי מכר לפרופסור אחר, והוא הוסיף לפני שבועיים וחצי למירו אפקסור 150 מג. ושוב אין שינוי במצב. המצב כיום של מחשבה בלתי פוסקת על המצב, חרדות, חוסר שקט, ודיכאון ויאוש בעקבות המצב הביש שנקלעתי אליו. אציין שאני אדם נורמטיבי לחלוטין נשוי ובעל משפחה [ הקשר היחיד שאני מוצא בין שתי התקופות, העכשוית ולפני 11 שנה , זה תקופה של ריקנות מסוימת בחיים בעקבות בעיית חוסר תעסוקה.] 1. האם נראה לך שהטיפול של האפקסור [בשילוב המירו] יעיל במצב הזה? שבועיים וחצי זה כבר מספיק בשביל להתרשם שעלי זה אולי לא עובד? 2. קראתי על הסימבלטה, היא יותר מתאימה? 3. אני ממש מיואש מהמצב ,לאחר שניראה לי שכדורים לא עובדים עלי. האם יש עדיין אפשרויות של טיפול שונות? 4. איזה טיפול את היית מתאימה לי? 5. טיפול פסיכולוגי הוא ארוך טווח ,ואני צריך עזרה בטווח הקצר ,לעתים אני לא יודע איך לעבור את הרגע הבא..... [אציין שאני כמעט נמנע מלקחת כדורי הרגעה מפחד להתמכרות, ורק כשאני מרגיש שכלו כל הקיצין אני לוקח קלונקס 0.5 שאכן קצת משחרר] 6.המצבים האלו עוברים בסוף גם ללא תרופות?[ נראה לי שכך היה בסיבוב הקודם ,כי הציפרמיל לא נתן מענה מושלם בחודשים הראשונים] סליחה על התארכות ההודעה ותודה מראש על תשובתך המלומדת...... אלי

16/05/2011 | 22:05 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלי שלום רב, שילוב של מירו ואפקסור עשוי להיות מאוד יעיל, אך צריך זמן. שבועיים וחצי זה ממש לא מספיק, צריך לפחות 4 שבועות וגם יותר. אם השילוב הזה לא יעזור, יש תרופות אחרות, דווקא סימבלטא פחות יעילה בהתקפי פניקה. טיפול פסיכולוגי אך בשיטה תנהגותית-קוגניטיבית יכול לעזור. יכול להיות שההתקפים יחלפו גם ללא טיפול, כפי שהיה בעבר, לדבריך. בברכה, דר' .י בייטלמן

16/05/2011 | 14:59 | מאת: ליאור

שלום יאנה אני סובל מהמון כעסים שמובילים כנראה גם לחרדה והתקפות פאניקה וגם כשאני לא כועס כבר זה עדיין מגיע מידי פעם תלוי במצב הרוח והשעה ביום. מצב זה פגע לי המון בתפקוד היומי עד כדי כך שאני לא מצליח להחזיק עבודה או זוגיות (אני מתחתן עוד בקרוב אבל זה מקשה על היחסים) ורוב הזמן אני דרוך וכל רעש קטן בבית או בחוץ מכניס אותי למגננה, המון פעמים אני מרגיש לחץ מחוסר מימוש עצמי שגורם לי עוד יותר לחרדה ולחץ. אני לא מסוגל כבר להשאר לבד מחשש שיקרה לי משהו ואשתגע מזה, כל פעם שאני לא מרגיש שמח או טוב עם עצמי אני מרגיש תחושת חנק שאין לי אוויר ופעם אחת אפילו מפאניקה הזמנתי אמבולנס ופשוט איבדתי כל תחושה בגוף ורעדתי מאד וכשהאמבולנס הגיע הרגשתי ביטחון והכל חזק לקדמותו ומאז אני נמנע המון ממצבים. זמן רב ניסיתי להתגבר על המצב לבד, האם זה מצריך טיפול פסיכולוגי ואם כן אז איזה? לצערי מבחינת התשלום אני כבר מספר חודשים עובר מעבודה לעבודה יש משהו במימון משרד הבריאות או מסופסד או זול מאד. אודה לך על העזרה כי אני זקוק לה כרגע. תודה ויום טוב.

16/05/2011 | 21:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לליאור שלום רב, אתה יכול לפנות למרפאה לבריאות הנפש לפי מקום מגוריך, שם תוכל לקב את כלה עזרה הנפשית הנדרת, כולל בדיקה פסיכיאטרית וטיפול פסיכלוגי במידת הצורך וללא תשלום. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 13:43 | מאת: הצילו

ללא אבחון,אני יודע ובטוח בזה שיש לי פיצול אישיות.החרדה כל-כך גדולה,הפחד כל-כך גדול,אני מרגיש שאני רק רוצה לצאת מהגוף שלי.אני מפחד להיות בתוך הגוף שלי עם ההרגשה הזו.אני פשוט מפחד.אני מפחד להיות לבד.רוצה כל הזמן להיות עם אנשים.עכשיו אני אתאר את ההרגשה עד כמה שאפשר:אני כל הזמן מרגיש שאני שתי דמויות.כל הזמן.ההרגשה הזו התחילה מכך שאני תמיד עושה עם עצמי שיחות,מדבר עם עצמי,מתייעץ עם עצמי,משוחח,מתווכח עצמי.כאשר אני נתקל בבעיה או בפחד שאני לא מצליח להבין את מקורם אני מנסה ביחד עם עצמי לפתור את הדבר על-ידי כך שאני כביכול מספר לעצמי את זה בלב או בקול,ואז חושב מה לעשות ועונה לעצמי(לפעמים גם עונה לעצמי בגוף שני מתוך הרגל כבר),ולפעמים אני גם רוצה לעשות פעולה כלשהי(ללמוד משהו או להתאמן וכו')אז אני אומר לעצמי עכשיו אני עושה את זה ומתאמן ומרגיש ממש כאילו אני אומר לחבר את זה.לפעמים אני גם אוהב להתווכח לגבי דברים,ואז יש לי בתוך הגוף כביכול שתי דעות.זה רוב הזמן היה ככה,אך לא הייתה לי שום הרגשה רעה.עכשיו פתאום הגיעה לי הרגשה נוראית שבעצם הדעה השנייה ומי שאני מתייעץ איתו(שזה אני) הוא בעצם דמות אחרת,כביכול חבר בתוך הגוף.עכשיו אני כל הזמן מרגיש ממש מוזר,שונה מאחרים,פתאום מוזר לי להיות עם אנשים אחרים(כי אני מרגיש שאני בעצמי שתי דמויות,פתאום אני מרגיש כאילו הכל השתנה,שעל הגוף שלי שולטת עוד דמות חוץ ממני,ממש הרגשה חזקה וברורה).כאשר אני לבד אני פתאום מרגיש הרגשה כזאת(זה קורה לפעמים) שכל הפעולות שאני עושה באותו רגע אינן שייכות אליי,אלא לדמות השנייה או שהגוף שלי מחולק ביני לדמות השנייה(מעין הרגשה של דה פרסונליזציה,שכאילו זה לא מה שאני עושה לא שייך לי).כאשר אני מסתכל במראה אני מרגיש כאילו זה אני וחבר שלי מבחינת ההרגשה.לפעמים פתאום אני נתקף חרדה מהדברים האלה כי כאשר אני לבד אני ממש מרגיש הרגשה חזקה שיש בתוכי דמות שכביכול "שולטת עליי" ואז אני ממש מפחד.למשל כאשר אני לבד אני ממש מדבר עם עצמי,שר,ומתנהג בדיוק כאילו יש איתי חבר והכל בגלל ההרגשה הזו,זאת אומרת שאני תמיד מרגיש אותה כאשר אני לבד,ולא משנה כמה אני אכתוב(בגלל זה לפעמים אני מרגיש שאין טעם לכתוב כי אני פשוט מרגיש שזה חלק ממני,שהגוף שלי מחולק בין שתי דמויות,שיש בתוכי עוד דמות,עוד חבר,עוד מישהו).אך כאשר אני עם חברים,משפחה(כלומר לא לבד) וכאשר אני לא חושב על זה,זה עובר. אני ממש לא יודע מה לעשות. לא עברתי שום טראומה בעבר,אבל כנראה שבכל זאת איכשהו זה התחיל.... מה שכן אציין שזוהי הרגשה שלי,היא התפתחה במהלך השנים בעקבות הרבה מאוד חרדות שהיו לי ובגלל שהיה לי כיף ככה.ככה נהנתי יותר מהחיים כי יכולתי למשל להמציא משחקים בדברים שאני אוהב ואז לשחק ולהנות יותר כי זה כאילו אני וחבר שלי משחקים.אבל אף פעם לא הייתה לי הרגשה שזו דמות אחרת.עכשיו אני ממש מרגיש שזו דמות אחרת,כאילו זה מישהו אחר שנמצא בתוכי ועוזר לי.לפעמים קשה לי אפילו להגיד "אני" מההרגשה הזו.אני באמת לא יודע מה זה,לדעתי זה משהו חמור ביותר.אהה ואוסיף כי הרבה פעמים למשל אני עולה על משהו אז אני אומר איזה טוב אתה יפה שעלית על זה,זה אני עליתי ואני אומר לעצמי יפה שעלית על זה ואני כאילו ממש מתכוון לזה כי אני מרגיש ממש שתי דמויות,זה בא כבר מתוך הרגל.... בבקשה תעזרו,בבקשה

16/05/2011 | 21:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לא נראה על פניו שיש לך "פיצול אישיות", כן נשמע שאתה איש שסובל מהרה חרדות. בלכ מקרה, אם אתה מעוניין בעזהר, עליך לפנות למרפאה לבריאות הנפש. בברכה, דר' י. בייטלמן

דברים אחרים?

16/05/2011 | 09:53 | מאת: מישמיש

שלום לכולם יש לי חברה טובה שבפעם האחרונה שדיברתי איתה , היה לפני כחודשיים. לדברי בעלה , היא בבידוד כבר חודשיים בגלל בעיות בכליות. בעלה , חמותה , הוריה לא מוכנים להגיד איפה היא , באיזה בית חולים. אני משערת שהיא מאושפזת בבי"ח פסיכאטרי. האם אני יכולה להתקשר לבי"ח פסיכאטרי ולשאול לשלומה?

16/05/2011 | 21:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, מבחנה חוקית, אסור לצוות המטפל במחלקה פסיכיאטרית למסור כל מידע בטלפון שלא בהסכמת המטופל, כולל עצם העובדה שהוא מאשפז בבית חולים. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 08:35 | מאת: אריק

אני היום בן 43,עוד מגיל 16-17 הדיכאון העצבות רגשי נחיתות ושנאת החיים היו חלק מחיי,נסיתי להסתיר את זה אבל המצב הלך והחמיר,היום אני מטופל במרוניל+קלונקס,נסיתי בעבר תרופות מכל הסוגים שלא עזרו {תרופות ממשפחת ,ssri/snri}אבל לא עזרו ליולכן ב10 שנים אחרונות אני עם מרוניל ובעת הצורך גם קלונקס,יש לי נפילות חזקות במצב הרוח עצבנות וחרדה,אני חורק שיניים וממש מיואש,אני לא מחזיק במקומות עבודה כי אני לא עומד בלחצים ,אני בעל משפחה עם 3 ילדים ,אני מתפלל לאלוהים שיסיים את הסבל ויקח אותי,אני לא רוצה לחיות במצב הזה,להתאבד אין לי אומץ ,יש לי בחילות,כאבים בחזה,רעידות חולשה,עייפות,וחוסר תיאבון.

16/05/2011 | 21:24 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאריק שלום רב, לפי התיאור שלך המצב קשה ומצריך בדיקה פסיכיאטרית מעמיקה. בברכה, דר' י. בייטלמן

16/05/2011 | 07:57 | מאת: שיר

דר יאנה איך אפשר להסביר את התופעה לוקחת טרזודיל לילה שלא עוזר לישון קיבלתי סטילונקס וקמה איתו 3 החלפתי אתמול לאמביין שאמרת לי שהוא יחזיק שינה כל הלילה וקמתי שוב ב4 אז מה ההבדל בניהם ?או שצריך להמתין תודה

16/05/2011 | 21:22 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשיר שלום רב, כדאי להמתין כמה כשבוע-10 ימים לראות איך זה משפיע עליך. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 23:41 | מאת: יעל

תודה רבה על תשובתך.הבחור היה בטיפול אצל פסיכולוג חצי שנה וטוען שזה לא עזר לו בכלל.ולאחר מיכן רק הלכנו לפסיכיאטר. הוא לא רוצה לטפל.השאלה היא כמה זה חמור ומה עלול לקרות אם לא יטפל בעצמו?הרי בכוח לא ניתן לעשות דבר.

16/05/2011 | 21:21 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליעל שלום רב, דיכאון יכול להיות בצורה קלה, בינונית או חמורה. יש אנשים שסובלים מדיכאון קל ומצליחים לתקפד, ואנשים שסובלים מדיכאון קשה יותר החיים שלהם יותר קשים, כלומר, זה מאוד אינדיבדואלי. אם מדובר בדיכאון קל, יכול להיות שהוא יעבור מעצו גם ללא טיפול, רק זה יקח יחסית הרבה זמן (6-8 חודשים).לפעמים בן אדם צריך להגיע למצב ממש קשה כדי לקבל החלטה לטפל בעצמו. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 23:05 | מאת: טאלי

היי האם התרופה הזו יעילה יותר לדיכאון או לחרדה??? האם יכול להיות שאדם יסבול משניהם ביחד??? טיפול התרופתי נמשך גם בלי פגישות עם הפסיכיאטר??? או צריך שיהיה במעקב?? כי אני מכירה מישהי שלוקחת התרופה והייתה לוקחת תרופות אחרות בלי מפגשים עם הפסיכיאטר, האם הטיפול התרופתי מספיק???אין צורך לטיפול אחר?? האם תישאר ותקח התרופה כל החיים????? אין פיתרון לזה????האם אין טיפולים אחרים שיכולים להיות במקום התרופה??? תודה רבה

16/05/2011 | 21:17 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כל טיפול תרופתי מחייב מעקב פסיכיאטרי, אשר לא חייב להיו תדיר ותלוי מצב המטופל, אך המעקב חייב להתבצע. חרדה - אחת הסימפנים שכחיחים של דיכאון והולכים "טוב" ביחד, והטיפול התרופתי בנוגדי דיכאון מטפל גם בחרדה. לגבי משך הטיפולההחלטה היא אינדיבידואלית, אך בהתקף ראשון חייבים להמשיך לפחות חצי שנה-שנה. יש טיפולים אחרים מלבד תרופתיים, כולל טיפולים פסיכולגויים בשיטות שונות, נזעי חשמל, טיפול במגנט ועוד. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 22:52 | מאת: רפי

שלום אני בחור בשנות השלושים לחיי שסובל ממחלת לב ומושתל דיפברילטור ומועומד להשתלת לב בעברי נסיון של התאבדות ושוב בזמן האחרון אני מדבר על זה כל הזמן על כמה אני רוצה לעזוב את העולם הזה חברים כל הזמן חושבים שאני צוחק אבל באמת נמאס לי לחיות חולה אני עובד ביום יום אני יכול לפרט לך עוד מליון סיבות למה אני לא רוצה לחיות אני יודע שאני צריך עזרה אני רק לא יודע לבקש תעזרי לי בבקשה

16/05/2011 | 21:12 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרפי שלום רב, כבר ביקשת עזרה. אני ממליצה לך לפנות לבדיקה פסיכיאטרית במרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך, כדי לשקול טיפול תרופתי וגם טיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

הגעתי לרפואה משלימה לסדר לבני הסטודנת טור בשל טינטון שהופיע פתאום. הרופא שאל שאלות מנחות ..וענתי כן גם אני נוטלת רטלין לפי הצורך ,אובחנתי לפני כ 5 שנים עם הפרעת קשב ללא היפראקטביות עם אמפולסיביות ,הרופא המליץ לי להפסיק ריטלין ,לבני להפחית .לקבל טיפולים..לי רפלקסולוגיה וצמחי בח . לבני ביופידבק ורפלקסולוגיה . הסמתי אך אני לא שלמה עם ההחלטה ההתארגנות מריחת הזמן ,השאלות מה דעתך ?זה רק התחלה ?הטיפולים האלטרנטיבים יעזרו ? יש קשר בן טינטון וריטלין ? תודה מראש

16/05/2011 | 21:14 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, שמעתי על מקרים שביופידבק מאוד עזר להפרעת קשב וריכוז, לגבי טיפולים אחרים אין לי מידע. למיטב ידיעתי, אין קשר בין ריטלין לטינטון. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 21:44 | מאת: אני

דר' בייטלמן שלום רב, עד לפני כשנתיים ולמשך שלוש שנים טופלתי ע"י ציפרלקס 10 מ"ג ביום וכדור בונסרין בלילה והרגשתי מצויין. לפני כחצי שנה החלו שוב חרדות ודיכאון, ולפני כשרים ימים התחלתי טיפול בציפרלקס - 10 מ"ג ביום. בהמלצת הרופא לפני כעשרה ימים העליתי מינון ל- 20 מ"ג ביום. ביומיים האחרונים החרדות התעצמו עד מאד, באופן עצום יותר משהיה לפני תחילת הטיפול.אני חשה כאילו אני מאבדת את עצמי. האם זה קשור להכפלת המינון בבת אחת ולא באופן הדרגתי ? אשמח להתייחסות. אני

16/05/2011 | 21:10 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, בהחלט יכול להיות שהעלאת המינון המהירה גרמה להחמרה בחרדות. התופעה אמורה לחלוף, את יכולה או להוריד את המינון או להיעזר בכדורי הרגעה עד שציפלרקסיתחיל להשפיע. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 21:44 | מאת: חגית צבטאני

שלום שמי חגית ואני אמא לילד בן 11 . אני התגרשתי כשהוא היה בן שנתיים .כשבני היה בן שבע התחתנתי בשנית והיום יש לו עוד שתי אחיות קטנות . הוא אוהב אותן מאוד ונהנה מהמשפחה שנוצרה .הקשר בן בני ובן בעלי מצוין . לאחרונה הילד קם באמצע הלילה מזיע מפוחד רועד ולא רוצה לחזור לישון לקחתי אותו לרופאת משפחה והיא אומרת שלילד יש חרדות . אני לא רופאה ולכן זה התקבל אצלי כמשהוא שיעבור לו... אבל לאחרונה בחודש האחרון הילד בוכה כל יום מחבק אותי ומספר שהוא מדמיין שהוא רוצח אותי או עושה לי דברים מסוכנים אני אובדת עצות ולא יודעת לאן לפנות אני כל כך אוהבת אותו ורוצה שהכל יהיה בסדר איתו ..מחכה בקוצר רוח לתשובה מהירה תודה מכל הלב חגית

16/05/2011 | 21:08 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לחגית שלום רב, אינני פסיכיאטרית של ילדים, אך נראה כי המצב של הילד דורש בדיקה של פסיכיאטר של ילדים בהקדם. תבדקי דרך רופא משפחה היכן יש מרפאה פסיכיאטרית לילדים ותרשמי אותו בהקדם. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 21:44 | מאת: יוליה

ד"ר יאנה, ציינת פעם שאפשר לקחת טיפול ב ssri לפני מחזור, למשך כשבוע. האם תוכלי לפרט, איך אוכל להספיק בשבוע, להעלות בהדרגה את המינון של ציפרלקס ולהורידו עד להפסקה מוחלטת? - והאם הגוף לא עלול לפתח עמידות לתרופה ? אודה לך מאד על תשובה מהירה, כי נורא סובלת ולא יכולה לתפקד כל חצי חודש.. בברכה,

16/05/2011 | 21:06 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליוליה שלום רב, אפשר לקחת ביום ראשון והאחרון של השבוע חצי כדור, בשאר הימים לקחת כדור שלם. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 21:33 | מאת: רויטל ר.

שלום, שמי רויטל בת 36, הריון שני בשבוע 34. אני מאובחנת כבעלת נטיה לדיכאון, והחל מגיל 27 היו לי מספר אפיזודות, בעיקר סביב ארועי חיים. אני בדר"כ מטופלת ב"שוטף" ע"י משפחת ה-ssri. לקראת טרימסטר שני סיימתי ליטול התרופות בהנחיית הפסיכיאטר. אני מרגישה שהדיכאון כבר כאן (העדר אנרגיה, עייפות, עצבות, בכי ורגישות, העדר מנגנוני תמיכה חברתיים ועוד). שאלתי - חשוב לי מאוד להניק ומצד שני אני רוצה להיות מטופלת בתרופות שזהו טיפול אפקטיבי מאוד עבורי. הפסיכיאטר שלי מציב אותי בפני מצב של "או-או" - או הנקה או כדורים, אך לא ביחד. מקורות המידע מבלבלים ולא ברור לי מה מומלץ - להניק עם תרופות מסוימות או להימנע מכך מכל וכל עקב חוסר ודאות להשפעות השליליות על התינוק? איני מעונינת שמצבי ידרדר וזקוקה לפתרון מהיר לאחר הלידה. לתשובתך אודה, רויטל.

16/05/2011 | 21:04 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרויטל שלום רב, הספרות והמחקרים די חד שממעיים בושא זה- כל התרופות נוגדות דיכאון עוברות בחלב אם, לכן לא מומלץ להניק כשנוטלים אותן. בזמנו היו מחקרים על תרוה בשם לוסטראל שהינה עוברת יחסית מעט דרך החלב, רק כ10% מהתרופה. אינני מעודכנת האם זה עדיין נכון, וגם אם כן, ההמלצה הכללית היא לא להניק. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 20:43 | מאת: שירי

בני היה אצל פסיכיאטר פרטי. הוא קיבל רסיטל עם הסברים כיצד לבלוע. אבל אין לי מושג ובני לא מוכן לספר האם יהיה מעקב של הרופא . הם לא קבעו עוד מפגש...בני סובל מדיכאון קשה. האם האחריות עברה לרופא <?? הרי לשם כך לקחתי את בני אליו. איך אדע אם יהיה מעקב של הרופא?? שידאג שלא יקרה שום דבר..??? מה בדיוק קורה בפגישה עם הפסיכיאטר?? רק תרופה והפציינט משוחרר?????

15/05/2011 | 21:17 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשירי שלום רב, כל בן אדם שמקבל תרופה חייב להיות במעקב של רופא. נכון שזאת אחריות של רופא לתת תור לפגישה הבאה, אך יש גם אחריות של המטופל לקחת את התור ו/או להגיע לפגישה הבאה. אם מטופל מחליט שאינו מעוניין להמשיך במעקב אין כל דרך לכפות זאת עליו. האם יכול להיות שבנך אינו מעוניין לשתף אותך במה שהיה במפגש עם הפסיכיאטר? ואם הוא מבוגר מגיל 18 זה זכותו. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 20:38 | מאת: ציונה

בני בן25 קיבל צ'יפרלקס והתלונן על כאבי בטן כתוצאה מהכדור. הכדו הוחלף ברסיטל וגם ממנו סבל בני מכאבים חזקים בבטן. מה עושים?? הוא כבר חושש לקחת סוג נוסף של כדור . והוא בדיכאון קשה... הפיסיכיאטר מתפלא ואין לו תשובות

15/05/2011 | 21:13 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לציונה שלום רב, יש שתי אפשרויות: או שכאבי בטן אינם קשורים לטיפול התרופתי וצריך למצוא את הסיבה להם, או שהם כן קשורים ואז צריך להחליף את הטיפול התרופתי. בברכה,דר' י. בייטלמן

אני בת 65 וטופלתי במשך 12 שנה בהורמונים נגד תופעות גיל המעבר. לאחרונה הופסק לי הטיפול ואני סובלת מגלי חום למרות טיפולים טבעים שונים. הרופאה הכללית שלי הציע לתת לי VIEPAX שהיא תרופה פסיכיאטרית נגד דיכאון בטענה שהוכח שתרופה זו עוזרת לגלי חום. ברצוני לדעת אם אכן נכון להשתמש בתרופה זו לתופעה זו מה עוד שקראתי שיכולות להיות תופעות לוואי של בחילות וסחררורות ?

15/05/2011 | 21:11 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן יש מחקרים על יעילות של וויאפקס בתופעות של גיל המעבר, אך בד"כ פסיכיאטר מחליט על כך. כמו לכל תרופה, גם לוויאפקס עלולות להיות תופעות לוואי, אך 1. לא בהכרח זה יקרה 2. אלה תופעות לוואי שחולפות לאחר מספר ימים 3. במידה והם לא חולפות אחרי מספר ימים ובלתי נסבלות אפשר להפסיק את התרופה. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 16:05 | מאת: רז

שלום... קוראים לי רז ואני בת 18, ואני נמצאת בבעיה חמורה כבר שנה, והבעיה לא שלי. יש לי חבר בן 20, שסבל בעברו מחרדה חברתית חמורה, ההורים לא הבינו והוא ניגש לטיפול אצל פסיכיאטר שהביא לו נוגדי דיכאון VIPAX, אלו כדורים שרשום עליהם בפירוש שאסור לערבב עמם אלכוהול. לפני שהוא התחיל לטפל בעצמו עם הכדורים הוא "טיפל" בבעיה שלו עם אלכוהול, הוא התחיל לשתות בגיל 17 ואחרי תקופה מסויימת הוא התחיל לשלב בין השתייה לכדורים והדבר הוביל לתופעות הרסניות: אם הוא לא משתמש בכדורים הוא הוזה, רועד ומרגיש תסמיני גמילה שאותם רק האלכוהול מסוגל להעביר, הוא לא מסוגל להנות ללא אלכוהול, הוא לא מסוגל לעבוד ולתפקד כי הוא מרגיש שיש לו בעיה שאותה הוא חייב לפתור. הוא מרגיש חוסר שקט נפשי תמידי, חוסר סיפוק, כאבים פסיכוסומטיים קשים. כאשר הוא לא שותה החרדה החברתית ממנה סבל חוזרת, הוא מסוגל להיות בחברת אנשים רק כשהוא שיכור. הוא אל סומך על אנשים וחושב שהם לא מבינים אותו, הוא טוען שרק אני האדם היחיד שיודע את הבעיה, וגם אני לא מבינה אותה לעומקה. רמת העוררות והריגוש שלו כלכך נמוכה שאני מרגישה כאילו שום דבר לא יכול לרגש ולעודד אותו. כאשר הוא לא שותה הוא דיכאוני ואובדני. בגלל שהוא לא עובד הוא לא יכול להרשות לעצמו ללכת לטיפול פסיכולוגי, הכדורים רק מעמיקים לו את הבעיה ולא פותרים אותה, הם גורמים לו לרצות לשתות, להנות ומונעים ממנו לחשוב איך לפתור את הבעיות שלו. לאחרונה אמא שלו גם גירשה אותו מהבית כי היא לא ידעה מה לעשות איתו. המצב די קטסרופלי. האם גמילה מאלכוהול היא הפתרון היחידי? כי הרי לא מדובר פה באלכוהול אלא בשילוב הקטלני בין האלכוהול לכדורים. האם יש טיפול או דרך מסוימת לפל בבעיה הזאת? תודה.

15/05/2011 | 17:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרז שלום רב, הבעיה שאת מתארת קשורה לשימוש באלכוהול, והפתרון היחיד לבעיה זו הינו גמילה. ישנן מסגרות לכך, אפשר לברר דרך רופא משפחה. אך התנאי ההכרחי לגמילה זה הנכונות שלו לעבור את התהליך. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 12:11 | מאת: טובי

אני סובל מהפרעת חרדה ולאחרונה עברתי ניתוח בעמוד השדרה ומאוד לא רגוע אני נעזר במטפל התנהגותי קוגניטיבי ומרגיש שזה עוזר אבל איני יודע אם לפנות לפסיכיאטר ולחזור לטיפול תרופתי שקיבלתי בעבר והפסקתי אנא תנו לי עצה האם נכון לשלב או לא מצבי הנפשי לא טוב לדעתי תזכו למצוות

15/05/2011 | 17:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

טובי שלום רב, בדיוק בשביל שאלה הזאת כדאי לגשת לפסיכיאטר קודם כל לבדיקה. זה לא מחייב טיפול תרופתי, ואם כן אז בהחלט אפשר ואף מומלץ לשלב טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 11:55 | מאת: sharon

שלום רב, אני בת 30, מתחילה שימוש בציפרלקס עקב עליה בכמות התקפי חרדה. רציתי לשאול שתי שאלות: האחת, האם עד שהציפרלקס מתחיל להשפיע אני יכולה להשתמש בקלונקס על מנת להרגיע התקפי חרדה או שיש התנגשות בין שתי התרופות? שאלה שניה: אני נוטלת גלולות מסוג אסטל, האם ניתן להמשיך לקחת בזמן השימוש בציפרלקס? תודה רבה!

15/05/2011 | 17:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשרון שלום רב, אין התנגשות בין קלונקס לציפרלקס ואף מומלץ לקחת קלונקס עד שציפלרקס יתחיל להשפיע. כמו כן, אין שום התווית נגד ליטול ביחד ציפרלקס וגלולות. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 10:17 | מאת: נופר

שלום אודה לתשובתכם אליי למייל.אני נטלפתי פרוטק גולד 6 חודשים לפני חודש הפסקתי בשבוע האחרון אני מרגישה מתח בלילות אני מקיצה עם דפיקות לב ולא נרדמת ואני מרגישה חרדה לישון שלא אתעורר עם דפיקות לב האם אפשר לקחת רמוטיב לנסיון? בלילה? ולכמה זמן אפשר? האם זהממכר? אנא חזרו אליי לתשובה...האם זה קשור לפרוטק שלקחתי?

15/05/2011 | 17:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנופר שלום רב, קודם כל, אני מצטערת שלא חוזרת אי מייל שלך כפי שביקשת, אלה הכללים של האתר. לא נראה לי כי יש קשר עם נטילת פרוטק.הייתי מציעה לך להיבדק ע"י פסיכיאטר ולקבל אבחון וטיפול מסודר. ייתכן ורמוטיב יעזור לך, אך צריך לקחת בחשבון שתרופה זאת הינה ממקור צמחי, כלומר חלשה למדיי. רמויב וכל התרופות ממשפחת SSRI'S אינן ממכרות. בברכה, דר' י. בייטלמן

15/05/2011 | 10:15 | מאת: יעל

שלום רב, מזה מספר חודשים אני מרגישה נורא. בחילות 24 שעות, חרדה כל הזמן . אני לוקחת מודל וקסנקס 25 מ"ג 3 פעמים ביום כדי לא להקיא. אני חרדה מכל דבר והתחושה שזה "מבעיר" לי את הקיבה" לא יכולה לאכול שוקולד , חמוצים.. תחושת גועל תמידית . יש ארוחות שאני לא אוכלת. ירדתי מאוד במשקל. הפסיכיטאר נתן לי ציפרלקס שהוחלף לרסיטל ושום שיפור... מה לעשות? סובלת מאוד תודה יעל.

15/05/2011 | 17:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ליעל שלם רב, אני מסייגת את דברי בכך שיש צורך בבדיקה, אך ייתכן ותרופה מאותה משפחה של SSRI'S עם אפקט יותר מרגיע יכולה לעזור לך, לדוגמא, סרוקסאט. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/05/2011 | 23:03 | מאת: מחכה לקץ

קודם רוצה לומר שמאוד הזדהיתי עם דבריה של סופי. בניגוד למה שנדמה דווקא דכאוני אובדני ששומע דכאוני אחר מתנסח בכזאת בהירות חש הרבה פחות רצון למות משום שהוא חש שקול המחאה הוא לא רק שלו. ואני רוצה לומר בהקשר לכך שכן ירבו ביטויי קולות כאלה במקום סתימת פיות- משום שהחברה לא מוכנה להכיר גם בהרהורים כאלה שעוברים ברוב מוחותיהם של בני האדם- בגלל כל מיני תאוריות שגויות של עידוד הנושא בקרב המתלבטים. מה שאני מנסה לומר הוא שצריך להקים פורום עבור אנשים דכאוניים ששוקלים לסיים את חייהם או לפחות מהרהרים בכך. לדעתי באופן פרדוקסלי זה יביא דווקא לתהליך שיקומי ולא לצימצום דמוגרפי כמו שניתן לחשוב. זו קבוצה יחודית וכמו כל קבוצה רק חבריה יכולים באמת לספק תמיכה עבור אחרים. אני לא יכולה להתעודד מאנשים שלא חווים את העולם באופן המאוד מסויים שמצבי הביא אותי אליו. אני מקווה מאוד שמישהו ירים את הכפפה ויקים איזה משהו בסגנון. ותודה לך סופי על השיתוף והדיוק הפואטי. דיברת ממש אותי.

15/05/2011 | 18:51 | מאת: סתיו

את וסופי מצליחות לבטא במדויק את הרגשתי.במיוחד המשפט-"אני לא יכולה להתעודד מאנשים שלא חווים את העולם באופן המאוד מסוים שמצבי הביא אותי מאליו".יקרה-אף אחד לא ירים עבורנו את הכפפה.תראי-אנחנו כבר שלושה-אני ,את וסופי. בואו נדבר ביננו ונראה איך ממשיכים מכאן.הזמן לא פועל לטובתנו.מרכיב קריטי בדכאון אובדני(ממנו אני סובל) הוא הבידוד והבושה. אני מבקש לדבר איתכן במייל. פניתי לסופי והיא הפנתה אותי לפורום של קפה דה מרקר,כדי שנחליף שם מיילים.לצערי הפורום הספציפי כבר לא פעיל ושתי הודעות ששלחתי אליה לפורום זה לא פורסמו. מציע דרך נוספת-הכנסי לאתר תמיכה של סהר למבוגרים(זה פורום סיוע לדכאוניים),אני אפרסם שם הודעה קצרה המופנית אליכן תחת הכינוי "פנטו1".בפורום זה ניתן לשלוח מסרים פרטיים ואז נוכל החליף מיילים.מקווה שהודעה זו תפורסם ותגיע גם לסופי.

14/05/2011 | 22:45 | מאת: עלי מחאגנה

שלום אני הייתי חולה בהאובססיה הכפייתית כבר משנה וחצי אז אני לוקיח רפואה ריסיטל 20 מ"ג ..וגאודון 20 מ"ג אז הוא עושה לי הרפואה הגאודון תופעות לוואי הן : 1:עצלן כל הזמן 2:מנומנם כל הזמן 3:אני לא עובד כי שאני לא יכול לקום בבוקר 4:אני לא יכול להרים משהו כבד 5:אם אני לוקח כדור גאודון עושה לי כאב בראש אז אני מה עושה אם אני לו לקיח את הכדור הגאודון אני לא יושן אז אני לא יודע מה אני עושה . רוצה תשובה מפסיכיאטריה דחוף בבקשה תודה

15/05/2011 | 17:27 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לצערי, לא אוכל לעזור לך דרך אינטרנט, כי כדי לענות לך צריך לבדוק אותך. אני מציעה שתפנה לפסיכיאטר המטפל שלך ותשאל אותו את השאלות הללו. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/05/2011 | 22:09 | מאת: אנה

שלום, השתמשתי בצפרילקס במשך שנתיים,10 מ"ג פעם ביום בהצלחה חלקית,לאחרונה החלטתי להפסיק איתו בעיקר בשל השמנה הורדתי אותו באותו אופן בו התחלתי-1/2 כדור במשך שבוע, רציתי לשאול,תוך כמה זמן הוא מתנקה מהגוף? אני כבר 48 שעות בלעדיו,האם די בכך? אני שואלת גם מכיוון שברצוני להתחיל לקחת כמוסות רדיולה ששמעתי מאנשים באותו מצב כמוני שעזרו להם מאוד ללא השמנה,אני יודעת שאסור לקחת אותם יחד עם צפרילקס לכן חשוב לי לדעת מתי אהיה בערך אוכל להיות נקיה מצפרילקס כדי להתחיל עם הרדיולה תודה רבה!

15/05/2011 | 17:23 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאנה שלום רב, ציפרלקס מתפנה מהגוף תוך יומיים לערך, כך שאת יכולה להתחיל עם הטיפול שבחרת. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/05/2011 | 16:03 | מאת: לאה

שלום לרופאה האם הרגשת גולה בגרון שייך למתח נפשי אבי בן 78 סובל למעלה משנה קיבל תרופות נגד צרבת ללא הועיל ציפרלקס ללא הועיל האם יש תרופה להרגשת הגולה הזאת שמשגעת אותו תודה

15/05/2011 | 17:17 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

ללאה שלום רב, יכול להיות שתחושת "גולה" בגרון זה ביטוי של מתח או חרדה, כמובן שיש טיפול לזה, תרופות ממשפחת פרוזאק (לדוגמא, ציפרלקס שהוא קיבל). כאשר תרופה אחת לא עוזרת מנסים תרופה אחרת מאותה משפחה. אך לפני הכל צריך לבדוק שלא מדובר במצב גופני שגורם להרגשה זו, כלומר לפנות לרופא משפחה כדי שיעשה בירור גופני. בברכה, דר' י. בייטלמן

14/05/2011 | 15:43 | מאת: שירי

אני מעוניינת לקחת את בני לשיחות אצל פסיכולוגים דרך קו''פח כללית. איך אדע מהרשימה במי לבחור? אין לי המלצות מאף אחד. תודה

15/05/2011 | 17:13 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשירי שלום רב, השאלה שלך לגיטימית, אך אחד מכליי האתר שאנחנו נמנעים מהמלצות/השמצות. תצטרכי למצוא המלצות דרך חברים. בברכה, דר' י. בייטלמן