פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

08/05/2011 | 02:31 | מאת: סטודנט

שלום. יש לי שאלה, שאני הרבה זמן מחפש תשובה אליה. קורה מדי פעם, שאני, בזמן שיחה, כאשר אני מניע את הידיים, עוצר את תנועת היד ומשאיר אותה במצב זה למשך כמה דקות, עד שאני לא אסיים את השיחה או שלא יקראו לי. כדי להמחיש לך את זה יותר טוב, אני אגיד, שזה קצת דומה לקטטוניה, רק שפה רק היד נעצרת ומעוקבת במצב מסוים, למשל כף יד פתוחה. אציין שאני נמצא במודעות גמורה לסביבה ולעצמי. כמו כן, פעם בחודשיים בערך, אני מקבל התקף פאניקה(דפיקות לב חזקות והזעה במידה מסוימת, ללא פחדים אופייניים של מוות מהתקף לב ושאר השטויות) שנמשך כמה דקות בודדות, בדרך כלל אחרי שאני נתקל בסיטואציה קצת חדשה. יש לי נטייה לחרדה ממצבים חדשים, ואפילו אם כמה ימים לא הלכתי לעבודה - חגים, לדוגמא - , בערב לפני העבודה אני מדי פעם מרגיש חולשה, רצון לישון, חוסר אנרגיה. כשאני מגיע לעבודה, זה עובר. בילדות היה לי הרבה פעמים פחד(ללא תסמינים פיזיים) לאכול בכיתה, אך זה עבר מזמן. כפי שרואים, התמונה מורכבת. כמו מה זה נראה לך, במיוחד העניין עם היד? האם זה משהו אפילפטי? בן 29, ללא פגיעות ראש ומחלות נפש ידועות במשפחה. תודה.

08/05/2011 | 17:54 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לסטודנט שלום רב, המצבים שתיארת נראים כי יכולים לנבוע מחרדה בצורותיה השונות, כולל העניין עם היד. אני מציעה לך לפנות לפסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול. בברכה, דר' י. בייטלמן

08/05/2011 | 18:59 | מאת: סטודנט

תודה, יאנה. מקווה שזה באמת מתחום החרדות ולא משהו אפילפטי, כפי שציין אפשרות זאת דוקטור בפורום אחר(חוות דעת שניה...):) האם אבחון לוקח פגישה אחת, או שיש צורך יותר מזה? (אני מדבר על אבחון עצמו, ולא על טיפול).

08/05/2011 | 02:04 | מאת: ר

שלום, אני בת 27 שוקלת 54 ק"ג ובגובה 164 ס"מ. עשיתי בדיקת דם לצורך גילוי אלכוהול בגוף ותוצאת הבדיקה היתה כ 6.6 MG/DL . ברצוני לשאול כמה אלכוהול היה לי בגוף כשלוש שעות לפני הבדיקה? והיכן אוכל למצוא מקורות ספרותיים מוסמכים המסבירים את גרף ירידת האלכוהול בגוף בציר הזמן (שעות)? אשמח לתשובותכם,תודה

08/05/2011 | 17:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אינני מומחית בתחום של אלכוהול וסמים, לצערי, לא אוכל לעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן

08/05/2011 | 00:01 | מאת: דנה

שלום דוקטור יאנה, אני סובלת מחרדות ותחושה תבוסתנית בכל פעם ש"קצת" קשה. בת 46 בטיפול פיסכולגי לפני כשנה אובחן ידכאון, וכל התרופות שניסיתי עזרו חלקית בלבד (אם בכלל) ולוו בתופעות לוואי קשות. לאחרונה ניסיתי ציפרלקס והורדתי מינון על דעת עצמי לחצי כדור. בשל מיגרנות הפסקתי לחלטין ועכשיו סובלת מדכדוך (ללא מחשבות אובדניות=הסיבה היחידה שמלכתחילה ששכנעה אותי לקחת תרופות) ומחרדות קשות עד כדי פחד ללכת לעבודה כי פגיעה מדי ולא מסוגלת להגן על עצמי,בפחדים ממוות של קרובי משפחה, מרגישה חסרת ערך וכשלון ולא יודעת אם עלי לחזור לפסיכיאטר שגם אצלו מריגשה כשלון ויאוש ומיאוס גם מצידו. ולא יודעת מה לעשותואולי רק לחכות שיעבור? ואולי רק יחמיר? בינתיים מרגשיה ברגרסיה וילדותית ועכשיו רואה את כל העומס שכתבתי והפלתי עלייך,מבקשת סליחה אבל זקוקה לעצה דחופה . לא יודעת אם פשוט אין לי סבלנות לחכות ושוב מתנצלת...

08/05/2011 | 09:56 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדנה שלום רב, הייתי ממליצה לך שוב לפנות לפסיכיאטר, ואם את מרגישה שהרופא אינו עוזר לך את יכולה לפנות לרופא אחר. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/05/2011 | 19:26 | מאת: רמי

דר יאנה אולי תצליחי לעזור לי אני מטופל שנים בדיכאון וחרדה עד לפני חצי שנה טופלתי ברמרון לשינה וציפרלקס לחרדה לאחר טיפול של 7 שנים הפסיקו להשפיע כרגע מטופל חודשיים באיקסל עם הטבה טובה אבל השינה גרועה מאוד ניסיתי מס תרופות ללא הטבה כרגע שבועיים על בונסרין ישן בקושי 3 שעות מה עושים עם השינה שלא מסתדרת מה אין טיםול לזה .?כדור שינה אף פעם לא לקחתי מה את ממליצה אני הרוס מעיפות ויאוש

08/05/2011 | 09:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרמי שלום רב, לא אוכל לענות על שאלתך ללא בדיקה. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/05/2011 | 19:26 | מאת: חסוי

שבה רשמתי שאני לא יודע אם הרופא טוב לי או לא. ובכן בישביל תשובה טובה אני אוסיף פרטים. קודם כל הייתי מטופל אצל רופא פרטי במשך 4-5 שנים וניסיתי המון תרופות אנטי דיכאוניות עד שהרופא הפסיק בעצמו את הטיפול. הבעיה היא חרדה ודיכאון. לאחר שנתיים של הפסקת תרופות הבעיה חזרה כמעט במלואה. עכשיו אחרי שנכנסתי למערכת השיקום המגוככת של משרד הבריאות אני הולך לרופא במרפאת הציבורית הנפשית שתאמיני לי ניראית יותר גרוע משירותים ציבורים אבל זה לא העניין. העניין הוא שהרופא שאני הולך אליו יודע מי אני ומה הבעיה שלי. הוא לא רופא צעיר ואני לא יודע אם הוא טוב או לא. כי הוא לא ביקש את התיק שלי מהרופא הקודם שטיפל בי באופן פרטי. והוא לא נותן לי אפשר לומר איזה שהוא סוג של תקווה. כלומר כן הוא אומר לי דברים חיובים כמו שאני חכם ושאני אמור להיות במקום אחר במקום המקום שאני נמצא אבל הוא לא אומר לי שמבחינה תרופתית יש אופציה לעזרה אלא פשוט כרגע לא נותן לי תרופות (ותאמיני לי זה לא שאני רוצה בכלל אחרי ההתנסות אם התרופות הקודמות שלא עזרו לי ושסיימתי איתם הייתי במצב לא טוב - עצבני מאוד אפשר לומר קריז, שמן , ועד היום עם בעיה בתפקוד המיני). הרופא כן מאוד ממליץ לי ללכת לפסיכולוג כי הוא רואה שאני יכול להפיק תועלת מזה. ובינתיים שום דבר לא קורה. אני לא מקבל שם פסיכולוג או עובדת סוציאלית כי המקום נמצא בתהליכי שינוי והמרפאה המפגרת הזאת משאירה אותי באוויר ככה רק עם פגישות רופא כבר כמה חודשים. אני התרגלתי מהרופא הקודם לחיפוש אחר תקווה או תרופה שתוציא מהבוץ הנפשי אליו אני תקוע. ועכשיו הרופא התורן (אפשר לומר) לא ממשיך את הדרך הזאת. ואני ממשיך להיות תקוע ואומר לי לעזור לעצמי בכוחות עצמי.שזה אחלה אם היה לי כוחות. אני ממש אבל ממש מבולבל ואין לי כוחות יותר למצב הזה. אני רוצה כבר רופא שידרבן ושיעזור לי כמו הקודם ולא שיראה אותי וישאיר אותי ככה בלי כלום. או שבעצם זה הסגולה שלו שהוא לא נותן תרופה כי אולי אני באמת לא צריך. וזה יכול להחמיא לי אבל אני מרגיש תקוע ובלי שום טיפול או כלי עזר ממש קשה לי עם עצמי. יש לי בעיה בלחזור לתרופות בגלל ההרס שהן משאירות אחרייהן.

08/05/2011 | 09:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אתה כותב דבר והיפוכו - אתה רוצה תרופות אך גם מפחד מהם מאוד, וכל דבר עשו איתך לא היה טוב עבורך - גם לקחת תרופות לא עשה לך טוב וגם לא לקחת מטריד אותך. אז נראה כי הבעיה לא בתרופות ולא ברופאים. אני מציעה לך להמתין בסבלנות עד שיהיה לך טיפול פסיכולוגי ולהביא לפסיכולוג את כל הקשיים הללו. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/05/2011 | 08:38 | מאת: מורן

שלום, רציתי לשאול לגביי בחור שלפני מספר שנים, חל מהפך בחייו בעקבות עישון חשיש התפרצה לו בעיה/ מחלה נפשית. לא ברור בדיוק מה, בהתחלה שזה קרה הוא היה מאושפז אך הוא התנגד לכדורים וטען שהכדורים לא עשו לו טוב. מאז הוא איבד את כל חבריו, הסתגר בחדרו המון המון זמן, לא ברור מהי האבחנה לגביו, נאמר לי שבהתחלה התלבטו בין סכיזופרניה לסוג של בהלה. כיום הוא יוצא לעבוד ולפעמים מסתובב לבד. הוא הפך להיות מאוד תוקפני כלפי המשפחה שלו באופן מילולי, הוא מטיח בהם המון האשמות. טיפול כמובן הוא לא מוכן לקבל. אני חייבת לציין שאני הכרתי את הבחור לפני שכל זה קרה, הוא היה מוקף חברים וחברות, בחור יפיפיה, יש לו משפחה מדהימה. נורא כואב לי לראות מהצד. השאלה היא האם יש דרך לעזור בעקיפין למישהו בבעיה כזאת? אולי טיפול שמגיע הביתה? מבלי להגיד לו באופן ישיר שזה פסיכולוג/פסיכיאטר? איך מצליחים לעזור לבחור ולמשפחתו? אודה לך מקרב ליבי על העזרה והכוונה. תודה!

08/05/2011 | 09:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למורן שלום רב, הבעיה שאת מעלה אינה נדירה. לגבי להביא טיפול הביתה וגם שהוא לא ידע על זה - זה לא אפשרי.אי אפשר לטפל בבן אדם טיפול נפשי ללא רצונו, מלבד מקרים של אשפוז כפוי, וגם שם זה די מוגבל. הקושי והסבל הגדולים במקרים כאלה הם גם של המשפחה הקרובה, שמרגישם חסרי אונים מול בן משפחה חולה. במקרה כזה הייתי מציעה לבני משפחה - הורים לפנות לעזרה אצל מטפל משפחתי, אפשר דרך מרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריכם. בברכה, דר' י. בייטלמן

07/05/2011 | 04:25 | מאת: שם בדוי

שלום לכולם, מצחיק להשתמש במילה שלום במיוחד שאתה רוצה למות ושהכאב יגמר. אני בן 26 וכמעט לא עובר שבוע מבלי שאני אחשוב לשים קץ לחיי העלובים וחסרי המשמעות. אני לא מסוגל לעשות כלום כמו שצריך, קשה לי לשמור על מקום עבודה, אני לא מוצא זוגיות, אין לי תחביבים ואולי יש לי שני חברים אמיתיים. אני מרגיש כמו מנודה בחברה, כמו זבל שצריך להשמיד. אבל כך החברה גורמת לי להרגיש, אני לא יפה או רזה, אני לא מזיין בכלל ו"אוי ואבוי לבן 26 שיש לו קצת מוסר" אני רק רוצה למצוא מישהי שתואהב אותי אבל זה כבר לא יקרה. אני פשוט רוצה להפסיק את הסבל הזה שאנחנו קוראים לו חיים. אני לא אשקר ואגיד שאין לי פה ושם רגע של אושר (או עושר אני לא יודע בנוסף לכל אני דיסלקט) אבל הם כבר לא מספיקים בשביל לתת לי דלק להמשיך קדימה. אני אפילו לא יודע איפה זה קדימה. אני רוצה שפשוט הסבל יגמר, כדור בראש נראה כפתרון טוב, אני גר קומה שלישית ואני לא יכול לספור את כמות הפעמים שחשבתי על לקפוץ ואיך כך שאני אנחת על הראש והכל יגמר. אין סוף טוב לכלום וכל אחד דואג לתחת שלו... אני רושם פה כמפלט אחרון, זו הפעם הראשונה האחרונה שאני ארשום את מה שעובר לי בראש כי מספיק קשה לחשוב את זה ולרשום את זה קשה פי כמה וכמה. תנו לי כיוון איך לצאת מהרגשה הזו ולא דרך החלון....

07/05/2011 | 08:57 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אתה נשמע במצוקה אמיתית וטוב שפנית לבקש עזרה. אתה זקוק לעזרה מקצועית ויפה שעה אחת קודם. אני מציעה לך לפנות לבדיקה של פסיכיאטר במפראה באיזור מגוריך כדי לאבחן את הבעיה ולהתחיל טיפול כולל תרופתי (אם יש צורך), וגם לטיפול פסיכולוגי. השילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי בטוח יעזרו לך לצאת מהמשבר בו אתה נמצא. בברכה, דר' י. בייטלמ

06/05/2011 | 17:16 | מאת: רמי

דר יאנה אז אפשר לקחת את כל המנה של האיקסל בבוקר 150 מג ובערב את הבונסריו?תודה

07/05/2011 | 08:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרמ שלום רב, אפשר לקחת איקסל 150 מג בבוקר ובונסרין בערב. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/05/2011 | 11:06 | מאת: רונית

שלום, אני כרגע בשבוע 30, ונוטלת כבר שנה 15 מ"ג ציפרלקס ביום. אנני רוצה שהתינוק יסבול מתסמיני הגמילה לאחר הלידה, ואנני רוצה שיצטרך לעבור את כל הבדיקות והתהליך שעוברים תינוקות שנולדים לאמהות שנוטלות כדורים מקבוצת SSRI. האם ניתן לרדת במינון בהדרגתייות עד לגמילה- לפני הלידה, כדי שהתינוק יוולד גמול כבר? אני מודעת לסכנות שבכך מבחינת התקפי חרדה וכו'. אחרי הלידה אחזור לקחת אותם שוב- אם יהיה צורך (אני מודעת לעלייה בסיכון של דיכאון לאחר לידה, חרדות וכו') תודה רבה מראש.

07/05/2011 | 08:50 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרונית שלום רב, באופן עקרוני אפשר להפסיק טיפול בצפרלקס בהדרגה לפני לידה, אך השאלה ממה את כ"כ חוששת. בסה"כ תינוק דורש השגחה של 24 שעות בבית חולים, אין בדיקות מיוחדת שעושים לו וכו".תשקלי את זה שוב ותתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום, לאחרונה קראתי כתבה בנושא קשב וריכוז וגיליתי שייתכן ואני סובל ממניפיסטציה מסויימת של התופעה. זה מתבטא בעיקר בנושא קבלת החלטות - לא מסוגל לקבל החלטות קרדינליות (בנוגע להחלפת תפקיד בעבודה, החלפת עבודה, הגירה מהמדינה) מתייעץ עם המון אנשים, ובסוף בוחר משהו מחוסר ברירה. האם פסיכיאטר יוכל לעזור לי ? בעבר הייתי אצל 2 פסיכולוגיות שונות והן לא ממש הצליחו לעזור לי (אחת בנושא הנ"ל). תודה

07/05/2011 | 08:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אם אלו הסימנים היחידים של הבעיה לא נראה שפסיכיאטר יכול לעזור לך כי לא נראה כי מדובר בפהרעת קשב וריכוז. הייתי מציעה לפנות לפסיכולוג. העובדה ששתי פסיכולוגיות לא עזרו לך עוד לא אומרת שהשלישית או הרביעית (וכו") לא יעזור. בברכה, דר' י. בייטלמן

06/05/2011 | 03:30 | מאת: יוסי בניון

שלום... אני מאובחן על הפרעות נפשיות עכשיו הגשתי מסמכים לביטוח לאומי והכל והכל הגיע וכעת מה שנותר זה זימון לוועדה הרפואית. עכשיו אני יודע שאכן מגיע לי קצבה והכרה כנכה נפש אבל התחושה של האין לדעת מה יהיה בעתיד מקשה עלי מאד. אני רק חושב על הוועדה יש לי מועקה וסוג של התהפכות בבטן כזה וחרדה כאבים בחזה וכזה באיבר מין יש כזה כמו חסימה כזאת ובלבול כזה מוזר מלווה עם תחושה של כמו חום בראש באופן מוחשי כלומר לא באמת חם אבל כאילו הדם עלה לראש ובגלל זה יש תחושה של חום באזור של הראש. אני שונא את התחושה הזאת. זה היה לי בגיבוש דובדבן שהייתי בצבא בגיבוש עצמו והצלחתי להתגבר אבל פה מדובר במשהו שהוא על החיים שלי כלומר וועדה אחת של 20 דקות זה כאילו אני שם את החיים שלי באוויר ואסור לי לאבד את זה. כל כך קשה עם התחושה הזו

07/05/2011 | 08:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, כל מה שאתה מתאר שייך לחרדה לפני הועדה, שהיא באמת דבר חשוב עבורך, והתופעות הללו בסה"כ מובנות וטבעיות. אם זה מאוד מפריע לך ולא מאפשר לעשות דברים אחרים אפשר להיעזר בכדורי הרגעה פשוטים. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 20:30 | מאת: רמי

בהמשך לשאלתי הבנתי שיש בעיה לקחת בונסרין עם איקסל האםזה נכון כי אני חיב לשינה אותו והבנתי שרצוי לקחת איקסל פעמיים ביום הגלל מחצית חיים מה דעתך בנידון סומך עך תשובתך זה נורא אם אני לוקח רק בבוקר את האיקסל?

05/05/2011 | 22:00 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרמי שלום רב, אין איסור לשלב איקסל עם בונסרין, התכוונתי שאולי לא יהיה צורך בכדור שינה אם תיקח איקסל בבוקר. וכן, אפשר לקחת אותו רק פעם ביום. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 17:07 | מאת: אלימלך (שם בדוי)

בס"ד שלום לך ד"ר בייטלמן, כמעט 9 חודשים (בערך מאז חודש אוגוסט-ספטמבר 2010) אני מרגיש הרגשה של אדישות וניתוק מהמציאות. אני מרגיש הרגשה שאני חי את החיים במלואם ומנהל סדר יום תקין , אולם אני מרגיש הרגשה שמשהו מפריד ביני לבין העולם החיצון - אני לא מצליח לחוות את החיים במלואם! בנוסף ישנה תחושת עייפות וחולשה-לפני כשנה וחצי חליתי במחלת הנשיקה,אולם לפי מה שאומר הפסיכיאטר שלי המחלה כבר עברה,אך למרות שהמחלה עברה אני מרגיש תחושת עייפות והרגשה של אדישות וניתוק מהמציאות. זאת לא עייפות שאני לא מסוגל ללכת ברגל ואפילו לא עייפות שמפריעה לי לריכוז (אולי בזכות טיפול אלטרנטיבי שהשתמשתי בו) אלא הרגשה של חוסר רעננות ועייפות בעיניים ומצב שבו אני מרגיש מנותק ואדיש למציאות. זה קצת השתפר עם תחילת הקיץ , אולם עדיין אני מרגיש הרגשה של "הזמן עבר כ"כ מהר , פתאום הגיעו החגים , עוד מעט החג הבא" ואני לא מצליח לנצל את הזמן נכון ולחוות את החיים במלואם ולא מצליח להרגיש את המציאות. בנוסף כאשר הייתה אמורה להיות לי בגרות (שאליה לא ניגשתי) לא הרגשתי כלל פחד ולחץ. אלה שני הסימפטומים העיקריים - חוסר רעננות (לעתים אינני מפהק או מרגיש עייף במיוחד אך עדיין מרגיש הרגשה של חוסר רעננות) והרגשה של אדישות למציאות וניתוק ממנה למרות שאני יודע שהעולם לא באמת השתנה. לפני כשלושה שבועות קראתי על הפרעת דה פרסונליזציה שחלק מהסימפטומים בה דומים לשלי. כיצד מאבחנים דבר כזה? קראתי שיש שני סוגי דה פרסונליזציה - ראשונית ומשנית , כיצד מאבחנים איזה סוג יש לי? בנוסף ראיתי שאין טיפול שהוכח כיעיל להפרעה , האם זה נכון? מה את חושבת על מה שכתבתי ומה את מציעה לי לעשות? יש לציין שגם כאשר מחלת הנשיקה שלי הייתה פעילה הרגשתי הרגשה של חיות וחוויתי את החיים , זמן היה אצלי זמן והייתי מרגיש שמגיע חג או מגיע זמן מסוים. אולם עכשיו אני מרגיש הרגשה של ניתוק וחוסר יכולת לחוות את החיים במלואן. להתראות , שבת שלום וכל טוב, אלימלך (שם בדוי)

05/05/2011 | 22:05 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאלימלך שלום רב, לפי תיאורך הייתי חושבת שמדובר במצב דיכאוני ולא בדהפרסונליזציה. כדי לאבחן זאת במדויק עליך לפנות לפסיכיאטר במפראה לפי איזור מגוריך. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 16:52 | מאת: מתנדבת

הבחור שהקים חברה ממנה התפרנסה המשפחה,יצא כמעט לגמרי ממעגל העבודה,כבר 3 שנים מתכוון לעשות שינוי אך לא מבצע, העסק קורס והוא אינו מוכן להחליף את העובד האחרון שנשאר לו,המשפחה שהיתה עיקר עולמו מתחילה לההרס, אינו מוכן לשמע על רופא ולעצות של כל האוהבים אותו, חשיבה שאינה הגיונית במה שנוגע לעתיד. היה חברותי משווק מצוין,ועתה רוצה בעיקר להיות בבית. מה עושים?

05/05/2011 | 21:57 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן המקרה מורכב. אפשר לנסות לשכנע אותו להיגע לרופא משפחה, או לפסיכולוג. יש אפשרות גם להזמים פסיכיאטר הביתה, אך הוא צריך להסכים לכך ולשתף פעולה עם הפסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 15:29 | מאת: אנה

שלום רציתי לשאול האם הפרעה של התעסקות בפצעים בעור בלי יכולת להפסיק היא אכן סוג של OCD? אם כן מהן דרכי הטיפול?

05/05/2011 | 21:55 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאנה שלום רב, התופעה שאת מתארת יכולה להיות קשורה למספר מצבים, בינהם מצבים ממשפחת OCD, משפחת הפרעות בוויסות בדחפים וכו". כמובן ישנן דרכי טיפול - תרופתי ופסיכולוגי, אך קודם כדאי לאבחן את הבעיה אצל פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 14:45 | מאת: אבי

האם רמוטיב פוגע בכבד או בכליות?

05/05/2011 | 21:51 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאבי שלום רב, רמוטיב זאת תרופה ממשפחת SSRI'S אף ממקור צמחי, אינה פוגעת בכבד או בכליות, בעצם, כמו כל התרופות ממשפחה זאת. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 11:50 | מאת: ניצן

שלום ד"ר.האם הכדור "רמרון" הוא כדור המטפל בחרדה או שהוא רק נוגד דיכאון טריציקלי? מבין כדורי ה-SSRI וה-SNRI האם הזה נכון שהסרוקסט הוא היעיל ביותר כנגד הפרעות חרדה?

05/05/2011 | 12:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לניצן שלום רב, רמרון הינה תרופה ממשפחת SNRI'S (לא טריציקלי), המותוות לחרדה ולדיכאון.SSRI'S נחשבים לקו ראשון לטיפול בהפרעות חרדה, אך גם חלק מSNRI'S יכולים להיות יעילים. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 08:03 | מאת: רמי

האם מותר לקחת איקסל מנה של 100 בבוקר כי אם אני לוקח אחהצ זה מפריע לי לשינה לוקח בונסרין חצי כדור האם אפשר להעלות לכדור שלם בהםרעות שינה תודה

05/05/2011 | 12:25 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרמי שלום רב, בד"כ מומלץ לקחת איקסל בבוקר בדיוק מהסיבה הזאת שהוא עלול להפריע לשון. אם תעביר אותו לבוקר ייתכן ולא תצטרך בונסרין. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום..נעים מאוד..אני נמצאת כרגע בלחצים בעבודה, עומדת לעזוב עבודה של שנים ולהתקדם לעבודה באותו התחום ואף מלחיצה יותר- נכון לעכשיו, עד שאתרגל... יש לי קשיים בהרדמות בלילה והתייעצתי עם רופאת המשפחה בעניין. היא מיד הציעה תרופה בשם "אסטו" ואני לא בטוחה שזה נכון עבורי, במיוחד אחרי שבדקתי קצת לעומק על התרופה. אני אובדת עצות. הרופאה אמרה שזו אינה תרופה פסיכיאטרית ולאחר בדיקה באינטרנט הבנתי שכן. מעולם לא לקחתי תרופה פסיכיאטרית. מה עושים??

05/05/2011 | 21:50 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לנועה שלום רב, אכן "אסטו" זאת תרופה נוגדת דיכאון וחרד ממשפחת SSRI'S. רופאי משפחה יכולים לרשום את התרופות ממשפחת SSRI'S כאשר הם מאבחנים מצב של דיכאון או חרדה. במקרה שלך, את לא בטוחה או לא מסכימה עם האבחנה של רופא משפחה, לכן כדאי לפנות לפסיכיאטר, אשר יאבחן האם מדובר במצב דיכאוני/חרדתי אשר מצריך טיפול תרופתי או לא. בברכה, דר' י. בייטלמן

05/05/2011 | 22:21 | מאת: נועה

חשוב לי להבהיר כי אין לי בעיה מסויימת עם תרופות פסיכיאטריות במידה וזה באמת נחוץ. אתמול לאחר הביקור אצל הרופאה קניתי את הכדורים. בינתיים הם נחים אצלי בתיק..במידה וארגיש שהלחץ מתגבר ויש לי קושי של ממש להתמודד עימו כן אתחיל בלקיחת אסטו בצורה מסודרת. תודה רבה רבה!

05/05/2011 | 00:23 | מאת: ענת

פסיכיאטרית רשמה לבתי בת ה24 לקחת ציפרלקס 10 מ"ג + סימבלטה 30 מ"ג בבוקר ועוד סימבלטה 30 מ"ג בערב לטיפול בדכאון וחרדה. לפי מה שקראתי,לא נהוג לערבב בין שתי תרופות ממשפחות שונות SSRI-SNRIמה דעתך על הטיפול?

05/05/2011 | 21:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לענת שלום רב, אכן השילוב של SSRI וSNRI לא נפוץ, אך לעיתים כן משלבים את התרופות הללו, בהתאם למצבו של החולה והחלטה של הפסיכיאטר המטפל. בברכה, דר' י בייטלמן

04/05/2011 | 21:17 | מאת: שיר

האם לוסטראל 200 טוב בשילוב טרוזודיל 100 פסיכאטר חדש שהייתי אצלו אמר שהשילוב לא טוב

05/05/2011 | 12:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשיר שלום רב, השילוב של לוסטראל וטראזודיל נחשב למקובל. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 18:25 | מאת: צ^אק

אני בת 22 עכשיו כבר קרוב ל3 שנים שאני מקאיה תמיד אחרי אורחה גודלה אני רוצה להפסיק ואבל לא מצליחה

05/05/2011 | 12:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, נראה כי יש לך בעיה שדורשת פנייה לאנשי מקצוע. את יכולה לבקש הפניה מרופא משפחה או לפנות בעצמך למרפאה פסיכיאטרית במאיזור מגוריך. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 18:09 | מאת: gad44

שלום לקחתי אסטו חצי שנה ,והרגשתי ששמנתי,בבדיקות אצל הרופאה החליטה זו להחליף לי את האסטו לכדורים הנ"ל .מה תכונות כדור זה?

05/05/2011 | 12:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, וולבוטורין זה כדור חדש יחסית נגד דיכאון, משפיע על מערכת של דופאמין (לעומת אסטו שמשפיע על סרוטונין). אחת היתרונות של וולבוטרין שאינו משפיע על תיאבון ועל משקל. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 16:32 | מאת: ניר

שלום רב, אני כבן 26. אני סדטודנט באוניברסיטה, ובשבועיים האחרונים אני לא מצליח להירדם, למרות שאני עייף, לפני 3-4 בלילה. אני קם כמעט כל בוקר ללימודים, וגם שישנתי 3 או 4 שעות אני עדיין למחרת נרדם שוב בסביבות השעות האלה של הלילה, למרות שישנתי מעט. אני מרגיש חולשה ותשישות פיזית בכל הגוף. הדבר גם מקשה עלי מאד ללמוד. אני רוצה לציין שבשנתיים האחרונות אני סובל מדכאון מסוים. אני אמנם מתפקד-לומד, עובד וכו', אבל אני מודע לכך וגם אובחנתי בעניין שמצבי הנפשי השתנה. מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את הרגלי השינה שלי? בקרוב תתחלנה לי תקופה של בחינות ואני חושש שהדבר יהיה לרעתי, ואני לא יודע כיצד אני יכול לסייע לעצמי. האם כדאי לקחת כדורים? אם כן איזה? כדורים להפגת מתח וחרדה או כדורי שינה?עם מרשם או בלי מרשם? לא נטלתי מעולם כדורי מסוגים כאלו. הייתי בעבר בטיפול נפשי, אולם כרגע אני לא יכול לקיים זאת שוב מסיבות שונות, וגם לא בטוח שהדבר יעזור. אני לא בטוח אם הגורם לנדודי השינה הוא כתוצאה ממצב נפשי או אחר. אודה לעצתך.

05/05/2011 | 21:45 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לניר שלום רב, הפרעות שינה יכולות להיות חלק ממצב דיכאוני בו אתה נצמא לפי דבריך. הייתי מציעה לך לפנות לפיכיאטר כדי לאבחן את מצבך ולקבל טיפול תרופתי, כנראה נגד דיכאון, אשר ישפר בין היתר גם את השינה. בברכה, דר' י. בייטלמן

אני בת 35 נשואה פלוס 3. כשלושה חודשים לאחר הלידה האחרונה התחילו לי התקפי חרדה ודיכאון,ופניתי די מהר לעזרה פסיכיאטרית. כחודש נטלתי 2 פלוטין ליום (שאגב בעבר עזר בתקופת דיכאון) אך לא חל שיפור. לאחר מכן הרופא הוסיף ציפרלקס 1 ליום, ולאחר שבועיים של נטילת הקוקטייל הזה (בנוסף ל4 חצאי לוריבן (2 שלמים) להרגעה ביום ולשינה בלילה) חל שיפור משמעותי מאד. בנוסף אני נוטלת גלולות מסוג יסמין. לסיכום בכל יום: 2 פלוטין, 1 ציפרלקס, 2 לוריבן, 1 גלולת יסמין. אה וגם אלטרוקסין לבלוטת התריס.. העניין עכשיו הוא שאין לי חשק מיני ויכולת להגיע לאורגזמה, אבל איך אני אדע מה מבין כל התרופות הנ"ל, או הכמות הגדולה שלהן, או השילוב הספציפי אחראי לכך? תודה, מיכל

05/05/2011 | 12:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למיכל שלום רב, פגיעה בתפקוד המיני הינה תופעת לוואי השכיחה יחסית של התרופות ממשפחת SSRI'S, ואת מקבלת שתי תרופות מאותה משפחה. ד"א, בד"כ לא נותנים שתי תרופות מאותה משפחה, אלה משלבים תרופות ממשפחות שונות. הייתי ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר המטפל ולבדוק את האפשרות לקבל תרופה אחת ולא ציפרלקס ופלוטין ביחד, וזה גם עשוי לשפר את התפקוד המיני. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 12:58 | מאת: ליה

אני מקבלת 2 מ"ג רספרדל, 1.5 של 0.75 מרוניל וקלונקס 0.5 מ"ג אני מאוד עיפה לאחרונה, חולת צליאק בת 48, רציתי לדעת ממה אני עיפה בקושי קמה בבוקר, עובדת ולומדת.

04/05/2011 | 13:55 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לליה שלום רב, כל התרופות שאת מקבלת עלולות לגרום לעייפות. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 11:37 | מאת: אבי

שלום אני מבקש לדעת על פסיכיאטר רצוי דובר רוסית לבת זוג שלי בת24 אחרי תאונת דרכים קשה באיזור נתניה או תל אביב ..תודה

05/05/2011 | 22:06 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאבי שלום רב, אני דוברת רוסית, מקבלת ברעננה. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 02:22 | מאת: ליעד

האם ישנה עדיפות, אפילו קטנה, לקחת את התרופה עם אוכל או בלעדיו?

04/05/2011 | 13:53 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לליעד שלום רב, היתרון היחיד של נטילת ציפרלקס עם אוכל שזה עוזר להתמודד עם בחילה במידה ויש. מעבר לכך אין שום משמעות לנטילת התרופה יחד עם אוכל. בברכה, דר' י. בייטלמן

04/05/2011 | 00:12 | מאת: רחל

שלום,יש לי בגיל 20 שמאובחן כבעל פיגור קל והפרעת קשב. מאז שהתגרשתי לפני שנתיים מצבו הנפשי הדרדר- ובשנה האחרונה הוא עלה במשקלו כ 20 קילו, והוא גם בדיכאון רוב הזמן ונוטל כדורי ציפרלקס ולוריוון. השאלות שלי הן האם אפשר להשתמש בדיקור סיני כטיפול בהשמנה, והאם התיאבון יתר נגרם בין היתר ע"י הכדורים? תודה.

04/05/2011 | 13:51 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרחל שלום רב, דווקא גאודון נחשב לאחת התרופות שגורמות לירידה במשקל ולא לעלייה.ייתכן וציפרלקס גרם לעלייה בתיאבון וכתוצאה מכך לעלייה במשקל. אינני יודעת להשיב לך לגבי דיקור סיני. בברכה, דר' י. בייטלמן

הבת שלי בת 25 מטופלת על ידי רופא מכבי זמן רב בתרופות ואני לא רואה כל התקדמות , אנו גרות בהרצליה.. ליבי נקרע מהכאב .. האם בבריאות הנפש את יכולה לתת דעה שניה ..אודה לתשובתך ..

04/05/2011 | 13:46 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לקרן שלום רב, בהרצליה יש מרפאה לבריאות הנפש, את מוזמנת לפנות למרפאה.הרבה פעמים טיפול תרופתי לבד אינו מספיק, צריך גם לעשות תהליך שנקרא "שיקום", ובמרפאה אפשר לקלב מענה לכך. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 21:49 | מאת: אילנית

אמי חולה בסכיזופרניה. זה משהו שהתפרץ כנראה כשהייתי בת 13. אע"פ שתמיד היה משהו באופק בתחושה שלי לגבייה... בכל אופן לאחרונה נורא מעסיקה אותי השאלה הגנטית משהו שפעם לא עלה אצלי במחשבה. בגיל 17 פיתחתי בולימיה, אני חושבת שהרצון העז שלי להיות שונה ממנה הביא אותי לכך. בכל אופן הבולימיה מאחורי. אני בת 32 אם ל2 ילדים ולצערי הנושא של הגנטיקה החל להטריד אותי בשנים האחרונות, גם סבתי (אמה) סבלה מאותה הבעיה. על פי הסיפורים שאמי מספרת סבא שלי היה מכה אותה וממש מתעלל בה וסבתא שלי חוותה סיפור דומה כולל טראומה נוספת בדרך, אז יכול להיות שהיו גורמים להתפרצות המחלה. אבל החשש והפחד שזה עלול לקרות גם לי פתאום לא מרפה ממני... אפילו כשאני חושבת על הריון שלישי הסיכוי שלאחר לידה יכול להוביל לדבר הזה מטריד אותי. האם החשש שלי הוא טבעי? והאם בכלל יש דרך להגן על עצמינו מפני דבר שכזה?

04/05/2011 | 13:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאילנית שלום רב, סכיזופרניה אינה נחשבת למחלה תורשתית, אינה עוברת מהורה לילד באופן ישיר ולא נמצא גן או גנים למחלה. ידוע כי אם הורה אחד סובל ממחלה זו הסיכון של הילד לחלות בה הינו 12 % (לעומת 1% באוכלוסיה כללית). כלומר, יש סיכוי של 88% שזה לא יקרה. וגם יודע כי לרוב החולים אין הורה חולה.הגורמים שנקראים "סביבתיים" גם עלולים להשפיע על פרוץ המחלה, מדובר לדגומא, בשימוש בסמים כולל עישון גראס וכו". מצבי סטרס חד פעמי פחות קשורים לפרוץ המחלה. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 20:55 | מאת: אפרת

םoשלום רב. אני בת 30, חולה בסכיזפרניה מגיל 16.5, נוטלת את התרופות הבאות: 100 מ"ג לפונקס- לסכיזופרניה, 750 מ"ג דפלפט כרונו- בגלל שבעבר נתנו לי 450 מ"ג לפונקס, אז זה גרם לי לפרכוסים עם איבוד הכרה, לכן מאז אני גם עם תרופה זו ובטיפול של נוירולוגית, בנוסף לוקחת סרוקסט במינון 10 מ"ג (ניתן לי סרוקסט משום שסובלת בעיקר מהסימנים השליליים של הסכיזופרניה- קהות רגשית, והרופאה שלי טענה ששילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם תרופה אני פסיכוטית עשוי לעזור בכך, מצבי השתפר מאז מבחינה זו ורציתי להפסיק בהדרגה את הסרוקסט, שכן אני לא חולת דיכאון ובגישה של ליטול כמה שפחות תרופות, לכן מ- 7.2.11 ירדתי ל-10 מ"ג מ- 20 מ"ג ועברו מאז 3 חודשים. אני פונה אליך משום שלפני כשנתיים או שלוש גם ניסיתי להפסיק את הסרוקסט אבל כנראה שלא בצורה מספיק הדרגתית-כי נאמר לי ע"י הרופא לרדת ל- 10 מ"ג ואחרי שבועיים להפסיק והדבר גרם לי למצב דיכאוני, ממה שבכלל לא סבלתי ולא בזה אני חולה. אני משייכת את התפרצות הדיכאון הזו לחוסר הדרגתיות בהפסקת התרופה ורוצה לדעת אם הפסקה של אחרי 3 חודשים עם 10 מ"ג (שזה המינון הכי נמוך של סרוקסט) היא מספיק הדרגתית או שצריך להמתין עוד זמן?מהי דעתך?, אני פשוט חוששת קצת שמצב דיכאוני עלול לחזור,אך יודעת גם שלהדרגתיות בהפסקת טיפול יש תפקיד משמעותי, אשמח אם תשיבי לי. בתודה מראש, אפרת.

04/05/2011 | 13:38 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאפרת שלום רב, 3 חודשים זה מכובד בהחלט בשביל הדרגתיות. ייתכן ומצב דיכאוני שחווית לאחר ההפסקה אינו קשור להדרגתיות (או חוסר הדרגתיות) אלה למצב דכיאוני שהופיע לראשונה בחייך. וייתכן וגם לאחר שתפסיקי את התרופה הוא יחזור. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 19:53 | מאת: שרונה

לפני 8 חודשים בערך חוויתי לראשונה התקף חרדה זה בא לידי ביטויי בלחץ ואי נוחות באיזור החזה חוסר אויר מחנק וצורך לנשום עמוק .. אני כרגע מטופלת אצל פסיכולוג .. רופא המשפחה המליץ לי על טיפול תרופתי אני מפחדת מזה מפחדת מלהיות תלוייה בכדורים.. אני רק רוצה לדעת זה משהו שעובר?? כי זה כבר הרבה זמן וזה מלווה אותי לפחות 4 פעמים בשבוע... אשמח מאוד לתגובההה בתודה מראש

04/05/2011 | 13:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשרונה שלום רב, התקפי חרדה עלולות לגרום לסבל רב, הם יכולים לחלוף לבד, אך זה לקוח זמן וסבל. הטיפול התרופתי עוזר להתקפי חרדה בצורה מאוד יעילה, בהתרופות לא גורמות לתלות/התמכרות, אפשר להפסיק אותם תקופה מסויימת לאחר שהמצב ישתפר. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 19:43 | מאת: רפי

מזה כשבועיים אני נוטל ציפרלקס וסובל מחוסר יכולת להגיע לזקפה ושפכה , האם זה רגיל ? כמה זמן זה נמשך ומה עושים ?

04/05/2011 | 13:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרפי שלום רב, תופעות לוואי מיניות לא נדירות בטיפול בתרופות ממשפחת SSRI'S, דווקא ציפרלקס גורם להן פחות. התופעות הללו יכולות להשתפר עם הזמן (שבוע-שבועיים), אך לעיתים הן לא חולפות ואז אין ברירה אלא להחליף את התרופה. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום ,אני בת 24 ומזה כעשר שנים אני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס, כרגע היא מאוזנת. אני טיפוס מאוד חרדתי משחר ילדותי.. יש לי לרוב תגובות היסטריות ולא רציונליות למצבים מסוימים.. כמו כן (לדעת הקרובים אליי) יש לי גם תנודות במצבי רוח לעתים קרובות שבאים לידי ביטוי בשמחה ותוך שעה שעתיים המצב רוח יורד.. בכלליות המזג שלי מאוד אדיש, חוסר מצב רוח לעתים מאוד קרובות, עייפות, חוסר חשק לעשות דברים.. מן תחושה של כבדות שאני כבר נושאת כמה שנים טובות... וזה מאוד מפריע לי. ניתקתי את הקשר מהחברים הכי קרובים אליי, אני פחות נוטה לצאת מהבית, חבר שלי טוען שיש לי גם מצבי רוח ... השאלה שלי היא, האם ישנו קשר בין תת פעילות של בלוטת התריס לכל התופעות שציינתי כאן? ואם כן כיצד אוכל לרפא אותן? האם לקיחת תרופות מסויימות יכולות להשפיע לרעה על על הבלוטה? אודה לתשובה.

04/05/2011 | 13:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאושרת שלום רב, תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום למצב של דיכאון, וניתן לטפל בו ע"י איזון תרופתי של פעילות בלוטת התריס. במקרה שלך, אם תפקודי בלוטת התריס מאוזנים, אין סיבה להניח שזה הגורם למצבך. מאידך, ייתכן ויש לך מצב דיכאוני ללא קשר לפעילות בלוטת התריס ואם תקחי תרופה נגד דיכאון מצבך ישתפר. בברכה, דר' י. בייטלמן

לקריאה נוספת והעמקה
03/05/2011 | 14:11 | מאת: קרין

שלום רב שמי קרין ואני בת 28 עשיתי אבחון נוירופיסכולוגי והערכה קוגניטיבית בבי"ח רמב"ם ביחידה לנוירולוגיה קוגנטיבית. ברצוני לברר מספר דברים: מה זה אומר קיימים קשיים גוקנטיביים והתנהגותיים, האטיולוגיה לקשיים אלו אינם ברורה וגם הגורם לדלדול הקורקיטלי-פרונטלי אינו ברור. באבחנה המבדלת יש לשקול: הפרעה פרה או פרינטלית תסמונת נרכשת:מטבולית או דגרנטיבית לברור ממליצים: לבצע EEG לבצע SPECT מוח בשאלה של ירידה בפרפוזיה המוחית מבחינה תפקודית: מסוגלת לעבודה רוטינית תחת פיקוח, עזרה והשגחה, כלל הנראה בעבודה מוגנת. מצבה עשוי להגביל את יכולתה לנהל אורח חיים עצמאי (ללא סיוע ממשפחתה), להתמודד עם דרישות השוק החופשי ולפתח קשרים חברתיים משמעותיים. מומלץ לפנות לשרותי הרווחה בשאלת שילובה בהוסטל. ברצוני להגיש תביעה לביטוח לאומי, האם לפי ממצאים אילו אקבל משהו ואם בכלל מגיע לי? יש לציין שכלפי חוץ נראית בסדר גמור ועובדת אצל אבא שלי. בתודה רבה,קרין!

03/05/2011 | 15:45 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לקרין שלום רב, על פי מה שכתבת, נראה כי יש בעיות גם בתחום הרגשי וגם בתחום הקגויציה, הסיבה לכך אינה ברורה, אך קיימות השלכות על התפקוד תעסוקתי. לא אוכל להגיד לך לגבי ביטוח הלאומי כי אינני מכירה את הקריטריונים שלהם. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 02:44 | מאת: שיר

אני לוקחת רסיטל 20 מ"ג כשנתיים. בתקופה האחרונה די זייפתי ושכחתי פה ושם לקחת עד שאני כבר כמה ימים לא לוקחת. האם זה היה רע להפסיק ככה את התרופה ולא לרדת מ-20 מ"ג ל-10 בהדרגה? אני חווה כעת קושי להרדם בלילות - האם ההפסקה הפתאומית היא הסיבה לכך? תודה

03/05/2011 | 15:40 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשיר שלום רב, ייתכן וקשיי שינה קשורים להפסקת התרופה וגם לאופן פתאומי של ההפסקה. בברכה, דר' י. בייטלמן

03/05/2011 | 17:37 | מאת: שירי

אחרי מספר ימים שלא לקחתי? ואחרי זמן מה שוב להפסיקה אך הפעם בהדרגה?

02/05/2011 | 20:23 | מאת: מרי

לפני שנה התחלתי ליטול חצי כדור של מירו בהמלצתו של הפסיכיאטר שלי בעקבות חוסר תאבון אשר גרר לתת מישקל וכאבי ראש בלתי נסבלים. החבר הראשון שלי סבל מבעיות פסיכיאטריות קשות כגון דכאון, התנהגות כפייתית, ומאוד מגוון רחב של בעיות שלא יספיק לי מקום פה בכדי לתאר אותן. עברו כבר שנתיים מאז שנפרדנו ויש מעין הרגשה שהוא הדביק אותי בטירוף שלו. אני נמצאת כרגע במערכת יחסים עם בחור שהייתי מאחלת לכל אחת, אך יש דברים שאינם עוזבים אותי. אני מוצאת את עצמי בחרדות לאבד אותו וזה בא לידי ביטוי בחיי היומיום שלי ומפריע למהלך החיים שלי. זה לא משפיע על מערכת היחסים בנינו בשום צורה מאחר ואני לא מפגינה את זה כלפי חוץ ושומרת הכל לעצמי. למשל עכשיו הוא בחול לשלושה שבועות. אין לי מושג מדוע ולמה, ובאמת שאין סיבה והצדקה, אבל קופצות לי לראש מחשבות כמו למשל שכשהוא יחזור, הוא לא ירצה להיות איתי, כי בטיול יגיע למסקנה שעדיף לו בלעדיי, ומדמיינת את התמונה שבה הוא חוזר ולא מדבר איתי, וכשמדבר מבקש את הדברים שלו והבגדים שלו חזרה... אני יודעת שזה חולני, ורוב הזמן זה לא מעסיק אותי, אבל כשזה נופל עלי קשה לי להשתחרר מזה גם מתוך הכעס על עצמי שאני הכלל חושבת על זה...אני לא יודעת אם כדאי לי לפנות לפסיכיאטר שלי על מנת לקבל טיפול תרופתי נוסף, או להתמודד עם זה בצורה אחרת..בכול מקרה זה מאוד מפריע לי עם עצמי מאחר וזה ברור לי שזה לא נורמלי... אשמח לייעוץ...תודה מראש

03/05/2011 | 15:48 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למרי שלום רב, לא היייתי אומרת שזה "לא נורמלי", את מתארת חרדות שהוא יעזוב אותך, אך לא ברור האם זה נובע מעולמך הפנימי או מדברים שקרו במצאיות. הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 20:13 | מאת: אלמונית

קוראים לי מ. אני בחורה על פניו נורמלית: בת 22 סטודנטית לחינוך, יש לי חברים, וחבר כבר שנה וחצי. אולם יש לי כמה בעיות: * קשה לי שדברים לא נעשים בדרך שבה אני רוצה, זה לא נובע מפינוק, אני פשוט אוהבת שתמיד הדברים נעשים לפי רצוני בלבד ואבוי אם לא. * אני לא לוקחת דברים בפורפורציות, ומדבר קטן אני יכולה לעשות סרט שלם שיכול להגיע לבכי של שעות, וצרחות * אני עצבנית נורא ושזה קורה, הלב שלי דופק מהר מאוד, לא מעניין אותי שום דבר אחר מלבד זה. * כאשר אני בויכוח או בריב, אני חייבת לומר את המילה האחרונה, אני לא ממש מקשיבה לצד השני, לא נותנת לו לדבר. *הרבה פעמים יש לי רצונות, ואני לא יודעת פשוט לבוא ולומר את מה שאני רוצה, אני פשוט עושה דרמה שלמה , בציפייה שהצד השני מבין את מה שאני רוצה. * כאשר אני כועסת כמעט אף פעם אני לא הולכת לצד השני, אני מצפה שיגיעו אליי, וככל שהזמן חולף אני כועסת יותר (כי הרי הוא לא בא אליי) ועד שהוא מגיע אני פשוט מעיפה אותו ממני , מהכעס שהוא לא הגיע עד עכשיו. אני אתאר לך סיטואציה שהיתה קיצונית (פעם ראשונה שזה הגיע לזה), אני ובן זוגי הגענו הביתה אחרי יום עבודה, זה היה יום חמישי, תחילת הסופ"ש, והיה לנו ברור ששנינו מחכים לסופ"ש (קצת זמן לשנינו), כשהגיע יום חמישי בערב, חבר שלי למד במחשב , ומאחר שכל כך רציתי להיות איתו, פשוט כעסתי שהוא לא בא להיות איתי, ומפה התחיל כדור שהתגלגל, אני כעסתי נורא, ובכיתי והוא לא התייחס מה שהגביר את הכעס והתסכול, זה נמשך לתוך הלילה, וליום שאחרי, ביום שאחרי קמתי בוכה, זעקתי שלא מבינים אותי, החבר היה צריך ללכת והחליט ללכת למרות שראה אותי בוכה, הרגשתי כל כך חסרת אונים שפשוט הלכתי מהר למטבח לקחתי סכין, החבר קלט את זה ועצר אותי בכוח לאחר שחתכתי את עצמי פעם אחת. עכשיו שאני כותבת לך אני בהלם שזו אני שהיתה בסיטואציה, במצבים האלה אני נכנסת למעין תסכול, כאב, חוסר אונים, הרגשתי שלא אכפת לו ממני, שכבר לא ידעתי מה לעשות ... אני אציין שגדלתי בבית עם אבא מאוד קשה, עצבני מאוד, מעין שיח' שמבקש שיעשו למענו הכל (תביאי לי, תקחי לי) ולעיתים אלים כלפי אמא (בעבר), וכשהייתי קטנה כלפי וכלפי אחי, פעם היה שובר דברים בבית כמו צלחות וכל דבר שלא נראה לו, היום הוא לא ככה קיצוני, אבל מילולית הוא עדיין כזה. אני כבר לא גרה בבית 3 חודשים אז אני רואה את זה פחות, אבל עצוב לי כמה אני דומה לו לפעמים, מה שכל כך לא רציתי. כל הדברים שציינתי הם לא מרוע, כשאני בסדר אני אדם חם מאוד ואוהב, מחבק ומנשק, כמובן שהתנהגות שלי לא פשוטה בעיקר לבן זוג שלי, אני לא רוצה לעשות לו את הדברים האלה, אבל אני מרגישה שאני לא שולטת בזה בכלל. אני מיואשת, ולא יודעת מה לעשות ?? אשמח לכל עצה !!! בתודה רבה .

03/05/2011 | 15:52 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למ. שלום רב, אכן תיארת דברים לא קלים שאין לך שליטה עליהם ואולי היית רוצה להבין ממה הם נובעים ואיך לשנות אותם. בשביל זה כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 19:41 | מאת: ויקי

יש לי שאלה בת 30 סובלת ממחשבות אובססביות במשך כל היום ובעקבות זאת דיכאון מעצם המחשבות טופלתי בלוסטראל שלא עזר הרופא נתן לי למחשבות פרפאנן 8 מג וטרזודיל אני לוקחת בלילה הוא העלה לי ל150 יש לי פחד מהפרפנן כי שמעתי שהוא עושה אל ווסת וירידה בחשק מיני האם זה נכון?האם לדעתך הטיפול הזה יוציא אותי מהדיכאון הקשה.?

03/05/2011 | 15:39 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לויקי שלום רב, אכן פרפנן עלול לגרום לאל ווסת, אך זה תלוי מינון (התופעה מופיעה במינונים גבוהים יחסית). לגבי החשק המיני, גם לוסטראל עלול להשפיע עליו, אך גם המצב הדיכאוני מוריד חשק מיני, כך כשמצבך ישתפר החשק המיני יחזור. פרפנן בהחלט יכול לעזור לך לצאת מהמצב הזה. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 13:53 | מאת: גאיה

ד"ר יאנה שלום אבי בן 85 סעודי(לא הולך מחובר לקטטר ומגיע לשרותים כאשר אנו מושיבים אותו על כיסא מיוחד) אמא שלי ותשעת הילדים מטפלים בו הוא אינו מדבר אך מבין הכל מתקשר בבכי והקושי העקרי הוא בלילות הוא אינו ישן ורוצה בלילה לאכול(פעמיים בלילה) לשתות לשרותים להוריד חולצה ללבוש חולצה ואם לא מגיעים מספיק מהר הוא מתחיל לצרוח (הכדורים שהוא מקבל זה ציפרלקס וובאן). שום עובד זר לא מחזיק מעמד בגלל הלילות הקשים אנו האחים עושים תורנות לילות וכולנו אנשים עובדים שלמחרת אחרי ליל שימורים צריכים להגיע לעבודה. שאלתי אלייך האם יש כדור שיכול לגרום לו לישון בלילה?

03/05/2011 | 15:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגאיה שלום רב, יש תרופות שונות שיכולות לעזור, אך לא ניתן להמליץ על התרופה ללא בדיקה. אביך חייב להיבדק ע"י פסיכוגריאטר שימליץ על הטיפול המתאים. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 13:35 | מאת: דביר

שלום רב.אני בן 28 ולפני כ-4 שנים בעקבות שימוש בויטמינים במינון מופרז,התחילו לי רעידות חזקות בשרירים. נבדקתי בבדיקות דם,ע"י נוירולוג ובבדיקת EMG- כל הבדיקות תקינות. מכאן הרופא איבחן שמדובר במצב על גירוי יתר של אדרנלין על רקע חרדה חזקה ורשם לי ציפרלקס.לקחתי במשך כמה חודשים עד מינון 20 מג' ללא שיפור מצב.הוחלפה התרופה בויאפקס XR הגעתי עד למינון 225 מג' שוב ללא שיפור.נשלחתי לפסיכיאטר אשר אמר לי לקחת בנוסף גם כדור רמרון 30.מדוע נרשם לי הרמרון אם הוא גם משפיע על הנוראדרנלין שגם ככה מוגבר אצלי?ולמה ממשיכים עם הויאפקס אשר תרומתו מועטת?

03/05/2011 | 15:34 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדביר שלום רב, בחרדה ודיכאון רמות של נוירוטראנסמיטרוים (סרוטונין ונוראדרנלין) דווקא נמוכים, ולא גבוהים, לכן נותנים תרופות שמעלות את הרמה של החומרים הללו. לגבי תוספת של רמרון, לעפמים כאשר תרופה אחת לא "עושה את העבודה" צריך "לחזק" אותה עם תרופה אחרת, אני מניחה שבגלל זה הוא הוסיף רמרון ולא הפסיק וויאפקס. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 13:28 | מאת: אלונה

בן 66. לפני כ8 חודשים, עקב נפילת מתח קבלתי תרופה זו. לקחתי אותה זמן קצר,כשבוע, והיא עזרה לי. קודם לכן לא הייתי מטופל בתרופות. כיום, שוב מרגיש מתח בגוף וברגליים. שוב חזרתי להשתמש בקסנקס,בערך 2 חצאים ביום. לא מצליח להגמל מהתרופה. מרגיש עדיין לחץ ומתח. האם שימוש בתרופה אחרת כמו ואבן עשוי לעזור לי להגמל? האם אני יכול להפסיק בבת אחת? זו תרופה מאוד ממכרת, ואני מעוניין להגמל ממנה. תודה. יש לי תור בעוד שבועיים. מה עושים בינתיים? מרגיש שהתרופה הזו כמו סם. משתלטת עלי. חוץ מואבן יש עוד הצעות? תודה

03/05/2011 | 15:31 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן התרופה מאוד ממכרת,וכעת יש צורך לטפל גם בהתמכרות וגם במצב של חרדה שבגללו התחילו לתת קסאנקס. יש הרבה דברים שאפשר לעשות, דווקא לא ואבן, אבל קודם כל צריך בדיקה פסיכיארטית. בשבועיים עד הבדיקה אין לי מה להציע. בברכה, דר' י. בייטלמן

02/05/2011 | 12:47 | מאת: גילה

האם כדור הפריזמה גורם להשמנה בקרב בני נוער? ואם ברצוני להפסיק את הכדור האם יש תופעות לוואי בעקבות ההפסקה או שיש צורך בהפסקה הדרגתית? תודה

03/05/2011 | 15:28 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגילה שלום רב, אינני פסיכיאטרית של ילדים ונוער, אני מציעה לך לפנות לפורום המתאים. בברכה, דר' .י בייטלמן

01/05/2011 | 16:47 | מאת: ליאור

יאנה שלום כבר זמן מה שאני לא פניתי עדיין לייעוץ מקצועי כי חשבתי לבמצב שלי אולי זה לא מצדיק ואפשר לצאת מזה לבד, אך לאחרונה איבדתי גם את עבודתי והמצב הולך ומחמיר אני מרגיש תחושת מחנק בגרון במיוחד במצבי לחץ מאין מעש וזה מתגבר עם סחרחורות, כאבי ראש, רעד ועוד.אני כבר לא מסוגל להעביר יום אחד בלי חרדה ואין לי כבר אומץ אפילו לחפש עבודה בהרגשה של מה אם... באמצע העבודה ואפילו ביום יום. מה אוכל לעשות כדי לשלוט בזה אני מרגיש אבוד לגמרי כבר

01/05/2011 | 19:29 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לליאור שלום רב, נשמע שאתה לא מסוגל להשתלט על זה לבד וצריך עזרה של איש מקצוע. תפנה לבדיקה אצל פסיכיאטר, שימליץ לך על דרכי טיפול, כולל תרופה ו/או טיפול פסיכולוגי. בברכה, דר' י. בייטלמן

01/05/2011 | 15:21 | מאת: טלי

אני נוטלת מזה מס' שנים את האסטו נגד חרדות ודיכאון + לוריוון שלצערי התמכרתי אליו. התחלתי ליטול קסניקל בשל השמנת יתר. האם זה בדסר ליטול כדורים אלה ביחד???

01/05/2011 | 19:37 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לטלי שלום רב, הבעיה שאני יכולה לצפות עלולה להיות קשורה לפסיגה של הכדורים האחרים שאת לוקחת, אך אינני יודעת לענות לך במדיוק. אני מציעה שתשאלי את הרופא שרושם לך את קסניקל האם הוא משפיע על ספיגה של אסטו ולוירוון.

01/05/2011 | 12:12 | מאת: פרופ' לבקוביץ'

לטיפול חדשני בסכיזופרניה דרושים מטופלים. הטיפול ניתן באמצעות גריה מגנטית של המוח, במסגרת מחקרית בביה"ח שלוותה. מתאימים לטיפול חולי סכיזופרניה הסובלים מסימפטומים שליליים (מצב רוח ירוד, קושי בתפקוד וכדומה). לפרטים וברור התאמה : לירון 09-7478644 (ימים ב'-ה )' [email protected] כתבה בנושא: http://health.walla.co.il/?w=/5016/1809573

01/05/2011 | 09:54 | מאת: ג

שלום, אני בת 34 ולוקחת מזה כחודש חצי כדור ציפרלקס ביום. האם יכול להיות שהציפרלקס גורם לפצעונים על הפנים? שאלה נוספת: מה יכולה לגרום שתיית אלכוהול עם לקיחת הציפרלקס? אני לא מדברת על שתייה מוגזמת באופן יומיומי, אבל נגיד בחתונה, 2 כוסות יין או משהו כזה? מהן תופעות הלוואי שיכולות להיות?

01/05/2011 | 18:52 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, לא נראה כי יש קשר בין נטילת ציפרלקס לבין הופעת פצעוני בפנים. לגבי אלכוהול, מותר לשתות כחצי כוס יין בשבוע. הבעיה שילוב של אלכוהול עם תרופות פסיכיאטריות שהשפעתו תהיה יותר חזקה, לעיתים עד אובדן הכרה. בברכה,דר' י. בייטלמן

30/04/2011 | 10:35 | מאת: רות

אני בת 26 סובלת שנים מדיכאון חוזר והולך ומחשבות טורדניות קשות בעבר טופלתי בציפרלקס 20 שעזר לדיכאון הוסיפו פרפנן שעזר יופי למחשבות אבל אין חשק מיני ומחזור ולכן עזבתי אותו לפני חודשיים הרופא נתן לי לוסטראל התחלתי בהדרגה ושבוע אני על מינון 200 אין לי שום מצב רוח וחשק לעשות דברים המחשבות מאוד התגברו האם הכדור לא מתאים אחרי חודשיים של נסיון? אהם יש טעם בכלל לחכות לשינוי? והאם במצב שלי לא כדאי snri תודה

01/05/2011 | 18:49 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרות שלום רב, חודשיים של טיפול זה מספיק כדי לדעת האם כדור עוזר או לא. ייתכן ולוסטראל לא מתאים לך וכדאי להחליף אותו. SNRI זו אפשרות, אך אפשר לשקול גם לחזור לציפרלקס ולשלב אותו עם כדור אחר נגד "המחשבות", אך שלא יפגע בחשק המיני ומחזור, לדוגמא, ריספרדל. בברכה, דר' י. בייטלמן

30/04/2011 | 10:20 | מאת: אייל

שלון ד"ר האם יכולה להיות מחשבות שווא בלי שאדם יחלה בסכיזופרניה.

01/05/2011 | 18:44 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לאייל שלום רב, מחשבות שווא - זה סימפטום, שעלול להיגרם ע"י גורמים שונים ולא בהכרח מדובר בסכיזופרניה. לדוגמא, מחשבות שווא עלולות להופיע לאחר שימוש בסמים, במצבים גופניים מסויימים, במצבים נפשיים מסוימים וכו". בברכה, דר' י. ביטלמ