פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

26/01/2011 | 22:07 | מאת: רוני

שלום רב, אני סטודנט שנה שניה. איני מצליח להתרכז בלימודים. לפני חצי שנה נפרדתי מחברה שאהבתי אותה אהבת אמת. אני חושב עליה המון. יש לי ירידה חדה מאוד בציונים כמדומני מזה. איני יוצא אם בנות על אף שיש לי את נתונים חיצוניים טובים. רציתי לדעת אם יש מקום ללכת לפסיכאטר, ואם כן מהי הפרוצדורה לגשת לפסיכאטר דרך קופת חולים? כמו כן מהי העלות דרך קופ"ח? תודה

26/01/2011 | 23:35 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לרוני שלום רב, הפרידה מבן אדם משמעותי בד"כ זה תהליך כואב, אך בסופו לרוב מצליחים לחזור לשגרת החיים. אתה מתאר שעבר זמן רב יחסית - חצי שנה מאז הפרידה, ועדיין אתה במשבר. השאלה שעולה כאן האם המשבר לא עבר את הגבול והפך למצב דיכאוני, ולכן כדאי לפגוש פסיכיאטר לצורך אבחון. לאחר האבחון יוכל הפסיכיאטר להמליץ לך על טיפול מתאים, גם אם לא מדובר בטיפול תרופתי אלא עזרה של פסיכולוג. לא כתבת לאיזה קו"ח אתה שייך, אך בכל מקרה הבדיקה לא אמורה לעלות הרבה אם בכלל. תוכל לברר את זה בקו"ח עצמה. בברכה, דר' י. בייטלמן

שלום דר', אני משתמשת בלמיקטל 200 מג' נגד דיכאון עמיד ובכל זאת הדיכאון חזר בתוספת תסמונת הפיברומיאלגיה. כשהחלה הפיברו, קיבלתי סימבלתה 30 מג' אשר לא עזרה לי לדיכאון ורק סייעה מעט בכאבים (כאבי הגב נעלמו אך בגפיים נשארו). הרופא שלי לא מאמין בתסמונת הפיברו ולכן הוא מטפל לי בדיכאון ובהרגעה מאחר ולדעתו אם יש שיפור בדיכאון סביר להניח שהכל ישתפר (מנסיוני ולצערי בזמנו זה לא עבד במקרה שלי,עובדה שבעיית השינה לא נפתרה גם כאשר הייתי מאוזנת). בעצתו הפסקתי את הסימבלתה 30 מג' וקיבלתי נורטילין 50 מג' אשר עזר לי פלאות- יצאתי מהדיכאון בבפחות מחודש והמרץ חזר ברוך ה' .. בנוגע לפיברו- כאב הגב חזר ובגדול והכאבים בגפיים נשארו. סיפרתי לו שאני מבולבלת,נתקעת במשפטים ובעיות בקליטה ובעיבוד נתונים שזה גם חלק מהפיברו וגם בעיות השינה נאמר כי יתכן ונגרם משימוש במס' תרופות אבל זה התחיל יחד עם הפיברו. לכן הוא הציע שאקח נוזידן 12.2 מג' בלילה לעזרה בשינה במקום הטרזודיל 75 מג'. כעת אני נוטלת 0.75 מג' קלונקס+75 מג' טרזודיל = בלילה לשינה. אני אמורה לרדת בטרזודיל כל 5 ימים ב-25 מג' וכשלא אוכל לישון אתחיל לקחת את הנוזידן. קראתי שהוא יעיל למצבי כאב,עזרה בשינה,מאזן בלבול ,מטפל בחרדה ועוד... אני קצת חוששת מהשילוב הזה כי נאמר שאסור לשלב עם טריצקלים (כגון נורטילין),תרופות להרגעה(כגון קלוקנס) ולשינה (טרזודיל). הרופא אמר שזה בסדר.ושבשלב יותר מאוחר יתכן ולא אשתמש בתרופות לשינה אך לא דיבר על הכאב מאחר וזה בשלב אחר. אני מבינה שהדר' נמנעת מלהתערב אך אשמח לקבל התייחסות במקום שבו אפשרי לענות.

27/01/2011 | 22:43 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לגלית שלום רב, קודם כל, את בהחלט צודקת שאני נמנעת מלתת עצות ישירות על טיפולים תרופתיים. לדעתי, זה לא מקצועי ולא אחראי לתת עצה כזאת מבלי שבדקתי את הבן אדם, וזאת פרקטיקה לא מקובלת. בנוגע לשאלותיך,פיברומיאלגיה הינה בעיה מורכבת ולעיתי םלא קלה לטיפול, והטיפול בה מורכב, כולל טיפול תרופתי וגם טיפול פסיכותרפויתי. לגבי תרופות שאת נוטלת, ייתכן וסימבלטה במינון גבוה יותר מ30 מג עשויה לעוזר לך. לחלופין, ישנן אפשרויות תרופתיות נוספות לטיפול בפיברומיאלגיה. לגבי נוזינן, זאת תרופה ששייכת למשפחת תרופות נוגדות פסכיוזה "חלשות" מהדור הישן. השימוש בה לאחרונה הינו בתור תרופת הרגעה, ואין איסור מוחלט לשלב אותה עם תרופות אחרות, בפרט עם נורטילין. בברכה, דר' י. בייטלמן

26/01/2011 | 03:45 | מאת: רמי

אני בחור בן 27 סובל מהתקררויות חוזרות כרוניות שמשתקות אותי למיטה הרגשה של חולשה חזקה כמו שפעת צמרמורות חזקות קר לי כל הזמן יותר מלשאר הסביבה באופן ניכר כל הזמן צמוד לתנור ומתלבש חם. אני גם אסמטי אז במהלך ההמחלה האסטמה מתגברת ונהיה לי קוצר נשימה. לפעמים זה בא עם נזלת ולפעמים לא אבל תמיד תחושה חזקה של חולשה וכאבי שרירים וצמרמורות. העניין הזה נמשך כבר כמה שנים הולך ובא ובשנה האחרונה הייתי חולה חצי שנה ברציפות כל פעם מתקרר מחדש בלי יכולת לעשות כלום. בקיץ יש הפוגות ויותר טוב ובזמן החורף אני שוב תופס את זה ולא מצליח לצאת כל קור הכי קטן ומתחיל לי סיבוב נוסף של המחלה. בבדיקות הדם לאורך כמה שנים הכל יוצא תקין וכל הבדיקות הגופניות תמיד תקינות. הייתי אצל מספר רופאים מכל התחומים שלא ידעו איך לעזור לי וגם בתחום האלטרנטיבי ניסיתי הכל אם זה דיקור וצמחי מרפא ונטורפותיה והמואופטיה. האם לדעתך יש כאן משהו פסיכאטרי והאם יש טיפול פסיכאטרי שיכול לעזור לי ?? תודה רבה

26/01/2011 | 09:42 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אכן יש קשר הדוק בין גוף לנפש, וישנן רשימה של הפרעות נפשיות שנקראות "סומטופורמיות", כלומר הפרעה נפשית שבאה לידי ביטוי בתסמינים גופניים.התסמינים הגופניים יכולים להיות מגוונים, כולל סימפטומים במערכות גופניות שונות, כגון מערכת עצבים, מערכת נשימה, כאבים וכו". אם זאת, חשוב מאוד לציין כי אבחנה של הפרעה סומטופרומית נעשית רק לאחר בירור גופני ושלילת בעיות גופניות. ייתכן ומדובר בהפרעה סומטופורמית גם אצלך, אך כמובן, האבחון מצריך בדיקה פסיכיאטרית. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/01/2011 | 23:20 | מאת: שלומי

ד"ר שלום קראתי במאמר שהורמון בשם אוקסיטוצין יכול לעזור במקרים של ביטחון עצמי ירוד. האם זה נכון? האם הטיפול בטוח? יעיל? תודה!

26/01/2011 | 09:47 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לשלומי שלום רב, לאחרונה נעשים הרבה מחקרים על אוקסיטוצין, ונראה כי יש לו הרבה תפקידים והשפעות חשובות על ההתנהגויות שלנו. עם זאת, ההתוויות והטיפול באוקסיטצין עדיין נמצא בשלב של מחקר ולא הגיע ליישומים קליניים בשטח. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/01/2011 | 16:29 | מאת: אנו נימי

איך יודעים לאן ללכת? - לפסיכיאטר, לפסיכולוג או למטפל? אני סובל מכאבים פיזיים חזקים מאוד, עברתי משבר נפשי קשה, תשישות ונראה לי שאני על סף או בדיכאון. איך אדע לאן ללכת?

25/01/2011 | 17:32 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, אתה מתאר שילוב של תסמינים גופניים ונפשיים, וייתכן ואתה זקוק לעזרה משולבת של פסיכיאטר או פסיכולוג.מיכוון שיש גם סימפטום גופני, הייתי ממליצה לך לפנות קודם לפסיכיאטר - שהוא קודם כל רופא, הוא יוכל לעשות הערכה כללית ראשונית של מצבך ולהמליץ לך על המשך טיפול אצל איש מקצוע נחוץ/נוסף. בברכה, דר'י. בייטלמן

25/01/2011 | 18:55 | מאת: אנו נימי

תודה רבה על התשובה וגם על המהירות

25/01/2011 | 13:08 | מאת: ק.

שלום, אני סובל מ-OCD מחשבתי קשה שלא מגיב בינתיים טוב לטיפול התרופתי. בימים האחרונים אני חש בנוסף למחשבות הטורדניות תחושה כללית של עומס מחשבות, הצפת מחשבות, תחושה שיש לי יותר מדי מחשבות עד כדי כך שכבר בכלל כואב לי לחשוב, לא משנה על מה ופעילות מחשבתית עושה לי תחושה של תשישות. כל זה גם מפחיד נורא ומגביר לי את החרדה. רציתי לשאול האם התופעה מוכרת והאם מדובר בחלק מה-OCD או שזו כבר עלולה להיות פסיכוזה או סכיזופרניה ?

25/01/2011 | 13:49 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

שלום רב, OCD הינה הפרעת חרדה בבסיסה ולא הפרעה פסיכוטית, אך טווח החומרה של ההפרעה הזאת (וגם הפרעות אחרות) יכול לנוע בין הפרעה קלה ביותר עד הפרעה קשה ביותר. כמו כן, במהלך ההפרעה יש תקופות של החמרה במצב ושל הקלה במצב עד כדי היעדר סימפטומים. ייתכן ורכגע אתה חווה החמרה מסויימת במצב, אין זה אומר שמדובר במצב פסיכוטי. עם זאת, ייתכן ותוספת של תרופה נוגדת פסיכוזה במינון נמוך (שתפקידו בעצם נוגד חרדה) עשוי לסייע לך. בכל מקרה, אני מציעה לך לפנות לעזרה לרופא המטפל. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/01/2011 | 15:05 | מאת: ק.

תודה על התשובה המהירה. כבר ניסיתי כמה תרופות נוגדות פסיכוזה ובינתיים כולם גרמו לי לעייפות קיצונית ובלתי נסבלת וכנראה כתוצאה מזה התגברות בחרדה. יש מה לעשות ?

25/01/2011 | 11:43 | מאת: דניאל

שלום לכולם, אני נדרש להעביר הרצאה של שעה וחצי בעוד כשלושה שבועות. מצד שני, אני סובל מהפרעת אישיות נמנעת (לא אובחנתי מעולם, אבל אני מגלה את רוב הסימפטומים). איזה כדורים (עם או בלי מרשם) אפשר לקחת לפני ההרצאה כדי שהיא תעבור בטוב? תודה והמשך שבוע טוב, דניאל

25/01/2011 | 14:57 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

לדניאל שלום רב, אתה כותב שאתה סובל מהפרעת אישיות נמנעת, אך לא ברור לי מי אבחן אותך ומאיזה סימפטומים אתה בדיוק סובל. ייתכן, לדוגמא, מדובר בחרדת קהל, שזה מצב אחר, והטיפול בו יכול להיות גם תרופתי. לעומת זאת, להפרעת אישיות נמנעת אין טיפול תרופתי אלא טיפול פסיכותרפויתי. בברכה, דר' י. בייטלמן

25/01/2011 | 16:45 | מאת: דניאל

אני סובל מסימפטומים של חרדה חברתית, חרדת קהל, הפרעת אישיות נמנעת.. לא אובחנתי, אבל עברתי על ה-DSM. גם אם אין לי את זה "רשמית", רציתי לשאול אם יש כדורים שאני יכול לקחת לפחות באופן חד פעמי להרצאה בעוד 3 שבועות. תודה על התגובה, דניאל

24/01/2011 | 19:37 | מאת: מקס

לד"ר שלום רב. מצטער מראש אם מה שאני ארשום פה יצא קצת ארוך, אני פשוט רוצה ללכת להתחלה של כל הסיפור. אני בן 23, סטודנט. לפני כמה שנים, בגיל 17, בדיוק הייתי בכיתה י"ב. תקופה דיי לחוצה, נפרדתי מחברה שלי, עברתי תאונת דרכים, בגרויות ופסיכומטרי. לילה אחד הלכתי לישון והרגשתי שחסר לי אוויר, הייתי בטוח שמדובר בהתקף אסטמה (הייתי אסמטתי בילדותי, אבל ללא התקפים המון שנים) והופתעתי. איכשהו הצלחתי להרדם בסופו של דבר, אבל בוקר אחרי זה התעוררתי בדיוק עם אותה התחושה, הרגשה שמישהו יושב לי על החזה ואני לא מצליח לקחת נשימה עמוקה. רופאת המשפחה, לאחר סדרת בדיקות אמרה שאני בריא לחלוטין והביא לי כדורי הרגעה. חודש לאחר שהתופעה התחילה היא עברה כלא הייתה והופיעה תופעה חדשה. התחלתי להרגיש סוג של חוסר מיקוד, הרגשה מוזרה כמו אחרי כמה בקבוקי בירה ביום חם... כאילו שאני מסתובב שיכור ומעופף. נבדקתי ע"י ניורולוג ואפילו עשיתי סיטי ראש, כל הבדיקות יצאו תקינות. עם הזמן לתחושת הריחוף נוספו עוד תחושות כמו חולשה, הרדמות של הידיים והמון דברים נוספים. מדובר במצב תמידי, אני מתעורר בבוקר לתוך התחושות האלה, והולך לישון איתם... לפעמיים ללא שום סיבה הן נעלמות מעצמן ואני מרגיש מצויין. בנוסף חוויתי מספר התקפי חרדה "קלאסים" שהגיעו בפתאומיות. לאחר שהבנתי שככל הנראה מדובר בבעייה נפשית ונרגעתי מעט, התופעות כמעט נעלמו לחלוטין, או הופיעו לעיתים רחוקות ונדירות. אבל כל זה היה לפני שנים.. כיום אני סטודנט, הלחץ בלימודים הוא עצום ולפני כחודשיים חזרה לי התחושה של הריחוף. אני אנסה לתאר אותה טוב יותר, זאת הרגשה כמו של סחרחורת, אבל לא בדיוק סחרחורת, כי למרות שאני מרגיש שאני לא יציב, אני בסדר גמור, הולך ישר והכל... כלומר זאת רק הרגשה פנימית. לפני כשבוע, ללא שום סימן מוקדם קיבלתי כנראה את התקף החרדה החמור ביותר שהיה לי. בדיוק חזרתי הביתה מהלימודים, ותוך שניות הרגשתי סחרחורת קשה, התקשתי לעמוד כי הרגשתי שאני נופל, בשניות הראשונות היה לי קשה גם ללכת ישר, לכל זה התלווה הזעה של הידיים, פחד מאיבוד הכרה, דפיקות לב חזקות ורעידות. מרבית התופעות פסקו לחלוטין אחרי כ-10 דקות, וכל ההתקף נעלם לחלוטים אחרי כשעה. מאותו ההתקף, אני נמצא במצב של המתנה. כל התופעות שתיארתי למעלה והיו לי כשהייתי בן 17 חזרו. בוקר אחרי זה קיבלתי שוב התקף. בין התקף להתקף אני מסתובב כמו שיכור, מרגיש שהראש שלי כבד ולא מחובר לכלום, הרגשה של חולשה וסחרחורת. נבדקתי ע"י רופא עיניים, א.א.ג, וביצאתי בדיקות דם מקיפות.... הכל יצא תקין. יש לי כמה שאלות... 1. האם התופעה שתיארתי של הרגשת ריחוף ו"שכרות" היא תופעה מוכרת של חרדה? 2. האם התקף חרדה יכול לגרום לסחרחורת כל כך כבדה שלא תאפשר לך ללכת ישר במשך כמה שניות? 3.האם אפשר להגיד בבטחון שהפרעת החרדה שלי התפרצה שוב? תודה.

24/01/2011 | 21:36 | מאת: ד"ר יאנה בייטלמן

למקס שלום רב, אתה מתאר באופן מפורט סימפטומים אופייניים להפרעת פניקה, שכוללת התקף פניקה עצמו, שאצלך (ובהרבה מקרים אחרים)נמשך כ10 דקות, חרדת ציפיה של התקף הבא ולפעמים חרדה כללית בין ההתקפים. הסימפטומים של התקף פניקה עלולים להיות עוצמתיים מאוד. לדוגמא,בהתקף חרדה עלולים לחוש "כמו התקף לב", כולל פחד מוות, סחרחורת חזקה עד כדי תחושה סובייקטיבית של חוסר יכולת ללכת לכמה רגעים וכו". חרדת הצפיה לפני ההתקף הבא וגם חרדה כללית בין ההתקפים הינם גם סימפטומים אופיניים להפרעת פניקה. כדי לאבחן הפרעת חרדה חייבים לשלול קודם כל בעיות גופניות, כפי שעשית בעבר.במידה ולאחר בירור גופני סביר לא נמצאה סיבה גופנית לסימפטומים, מהתיאור שלך עולה בסבירות גבוהה כי אכן מדובר בהפרעת פניקה, אך האבחנה הסופית תינתן ע"י פסיכיאטר לאחר בדיקה. בברכה, דר' י. בייטלמן

24/12/2010 | 00:36 | מאת: m

אני כבר 10 ימים עם 150מ"ג וולבוטרין אחרי שהייתי שנה עם רסיטל 40 מ"ג והוחלף לאחר שהדיכאון היה מאוזן תקופה אבל מרץ וכח לעשות דברים בכלל לא היה. ב 10 ימים האחרונים אני באמת במרץ אבל הוא גובל בהתפרצויות זעם, רגשנות יתר, חוסר סבלנות מוחלט... האם זה אומר שהכדור לא מתאים לי למרות התקופה הקצרה? האם זה קשור למינון הנמוך? אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות ... אני לא חושבת שאני אוכל להשאר במצב הזה עד תום חודש ללקיחת התרופה אלא אם כן אלה תופעות מוכרות וזה אמור להשתפר ממש בקרוב כי נאמר לי שהשפעת כדור לפחות משבועיים והלאה. תודה מראש

25/12/2010 | 23:38 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יתכן ומדובר בהשפעת הכדור ויש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/12/2010 | 20:57 | מאת: רוני

שלום רב אני בת 27 וסובלת מOCD שנתיים.בחצי שנה האחרונה אני לוקחת כדורי לוסטראל ועושה טיפול CBT.האם מותר לקחת כדורים אלו גם בהריון והנקה או שיש סיכון בכך??? בתודה מראש

25/12/2010 | 23:39 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בזמן ההריון קיים סיכון אך קטן. התרופה מופרשת בחלב ולכן אסורה בהנקה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/12/2010 | 18:06 | מאת: שולמית

אני בת 36 בריאה כל הבדיקות שלי תקינות,התחלתי להרגיש תחושות של חוסר אויר ובחילות ולפעמים תחושה של לשון נבלעת הכל נבדק והכל תקין כולל כל הבדיקות,ממה יכולה להיות תופעה זו?האם מסוכן?או שזו רק תחושה.

25/12/2010 | 23:34 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בהחלט יתכן שמדובר בחרדה, בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

21/12/2010 | 21:54 | מאת: דיוויד

שלום. המורה דיווחה לנו שהילד (כיתה ג') בא כמה פעמים ומספר דמיינות שונים (מישהו מדבר אליו והוא לא רואה אותו, מישהו מרביץ לו והוא לא רואה אותו). גם בשיחה עם המנהל הוא חזר על הטענה. בשיחה שערכתי איתו בבית הוא הודה שמדובר בדמיון אבל לא נתן הסבר מספק למה הוא סיפר דמינות שכאלה למורה ומנהל. האם להערכתכם יש צורך באבחון? אצל פסיכולוג או פסיכיאטר? קראתי באינטרנט שהתנהגות שכזו מאובחנת כסכיזופרניה. האם קיימת סכיזופרניה בילדים בגיל 8? מה הטיפול במקרה שכזה (באופן כללי)? האם יתכן שיחלוף ללא טיפול? תודה מראש

25/12/2010 | 23:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש צורך בהערכה גופנית ופסיכיאטרית דחופה! לצערי לא ניתן לאבחן דרך האינטרנט. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/12/2010 | 22:00 | מאת: tami

שלום. אני בת 30 .יש לי פחד של כהל. לא מצליחה לדבר בחלל.כי אם אני עומרת משו ישר אני אדומה.מאוד מפחדת מהסמקה אז מעדיפה בחלל לא לדבר.איזה תרופה וטיפול יעזור לי ש לא יהיה לי הסמקה.אולי פחות אני אפחד לדבר.תןדה רבה

25/12/2010 | 23:33 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש מגוון טיפולים. פני לאיש מקצוע. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/12/2010 | 10:34 | מאת: דנה

שלום, אני פונה בשם אחותי הקטנה. אחותי תיהיה עוד מעט כבר בת 18, וכבר 5 שנים שהיא סובלת מהפרעות קשב וריכוז, חרדות, דיכאון ובעיות התנהגותיות. היא הלכה לכמה וכמה פסיכולוגים ופסיכיאטרים ואף - אחד לא איבחן את העיה שיש לה במדיוק. לאחרונה (בשנה האחרונה) הדברים התחילו להידרדר , היא לא הולכת לבית - הספר, היא כול הזמן במיטה, ויש לה התפרצויות זעם ובכי פתאומיות בטענה שהיא מרגישה לא נורמלית ושהיא משוגעת, אין לה חברים, וההורים שלי כבר חסרי אונים . היא לא נוטלת כדורים כרגע. האם זה יכול להיות בעיה נפשית יותר חמורה מחרדה ודיכאון, האם זה יכול להיות הפרעת אישיות? והיכן כדאי לקחת אותה כדי שיאבחנו אותה בצורה הטובה ביותר?

25/12/2010 | 23:31 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אכן יתכנו אפשרויות רבות. מציע פניה למרכז רב מקצועי שיוכל לתת מענה מלא. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/12/2010 | 21:08 | מאת: דיקלה

היי אני לוקחת מזה שנתיים וחצי לפונקס (125 מ"ג בלילה) וייפקס XR 150 מ"ג (בבוקר) וכשנה וחצי כדור שניקרא למיקטל 100 מ"ג בבוקר,100 מ"ג בערב, סה"כ 200 מ"ג ביום. אותו התחלתי לקחת אחרי התקף פירקוסי עם איבוד הכרה - חד פעמי....אין לי אפילפסיה עשו לי את כל הבדיקות מכל הכיוונים, אמרו שלפונקס יכול לגרום לפירקוסים. נסעתי לנופש של 3 ימים (2 לילות) בארץ.וגיליתי ששכחתי את הכדורים. זה מאד מאד קריטי אם אני לא אקח?

25/12/2010 | 23:25 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ שלא לפספס נטילה אפילו של יום אחד. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/12/2010 | 11:04 | מאת: אני

בעלי נפטר מדום לב באופן פתאומי. איני יודעת כיצד לחיות לתפקד לשמוח וכו' בלעדיו. כל עולמי חרב. אני כועסת, מתוסכלת עם רגשי אשמה שאולי יכולתי לעשות משהו, כמו לללחוץ עליו לעשות בדיקות וכו'. איני מצליחה לא לחשוב על כך שאולי הוא או אני יכולנו לעשות משהו למנוע את הדבר הנורא שקרה. איך מתגברים?

25/12/2010 | 23:27 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ישנם מטפלים המתמחים בסיוע להתמודדות עם אבל, בעיקר פתאומי, לרוב הסיוע הוא בצורת שיחות ותמיכה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/12/2010 | 10:57 | מאת: מלי

שלום רב,בתי בת 24 פגועת ראש בעקבות תאונת דרכים קשה.מטופלת בוולבטרין 300 מג".לאחרונה הופיעו התפרצויות של כעס ותסכול קשה ביותרעקב המגבלות הפיסיות,הסבל שלה עצום וגם שלנו.הוצע לנו לתת לה טגריטול,אולם לאחר עיון מעמיק אודות התרופה אני מאד חוששת.אני מבקשת את המלצתכם לתרופות נוספות עם השפעות לואי מינימליות.גם אם התרופה לא בסל התרופות.המון תודה מלי

25/12/2010 | 23:28 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה להמליץ ברשת, בעיקר בגלל פגיעת הראש. שווה ללכת לייעוץ בפועל הכולל בדיקה של ממש. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

07/12/2010 | 02:16 | מאת: אחות מודאגת

האם יכול להיות מצב שבו בן אדם יפסיק להפעיל את היד והרגל פשוט בגלל שהוא רוצה שיטפלו בו. האם זה יכול להיות בעיה בראש אחותי קיבלה "כאילו" אירוע מוחי שבהם היד והרגל לא עובדים היא עברה את כל הבדיקות כולל MRI וCT ראש ולא נמצא דבר אבל היא לא מתפקדת האם יכול להיות שהיא באמת עברה אירוע מוחי ולא רואים את זה בבדיקות האם הכל בראש שלה ואם כן איך קוראים למחלה שלה ? לקחנו אותה לפסיכאטר והוא לא איבחן את המצב כבעיה בראש אבל נתן לה כדורים לטיפול בחרדה מה עוד אפשר לעשות ?

07/12/2010 | 22:21 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בהחלט יתכן מצב כזה, והוא אפילו מוכר. טיפול פסיכולוגי יכול בהחלט לסייע והוא אפילו חשוב יותר מתרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

07/12/2010 | 02:03 | מאת: נינה

רציתי להבין את עצמי אני יכולה להיות שמחה ומוקפת אנשים ומבזבזת בלי פורפורציה ואני יכולה להיות בדאון בבית אוכלת מעשנת ולא רוצה לראות אף אחד לידי במשך כל השנים אני בת 40 תפקדתי בבית יחסית בסדר אני אמפולסיבית צעקנית ועצבנית צועקת הרבה פוגעת ואומרת תמיד את האמת שלי בפנים מצד שני יש חברות שאוהבות אותי מאוד ומחפשות את קרבתי המון אבל לידם אני קשובה עוזרת ואכפתית אני תמיד מפחדת שיקרה משהו נורא ליקירים שלי חולת שליטה אובססיבית לסדר ואוהבת יופי האם יכול להיות שמצבי הרוח שלי קיצונים משעה לשעה או מיום ליום כאילו אני אף פעם לא יודעת איך יעבור היום האם יכול להיות שהבעיה שלי היא דו קוטבית ? כי קראתי על המחלה שהכי התאימה לאיך שאני ושם מדובר על דכאון לאורך זמן עם התפרצויות מידי פעם של "אנרגיות וחוסר שליטה"

07/12/2010 | 22:20 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, התאור מתאים גם לאישיות מסוג גבולי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

06/12/2010 | 19:56 | מאת: שרה

לביתי בת ה-15 יש תנועות חוזרות. היא כל הזמן נוגעת במשקפיים כאילו לקרבם לעיניים ומיד אחר כך מחליקה את שערה בידה. אני לא מעירה לה כדי לא להחמיר, אבל זה מאוד מטריד. בילדותה היו לה תנועות לא רצוניות בעיניים ובפה וכן צורך ליגוע בדברים. היום זה מתבטא רק בהזזת המשקפיים ובהחלקת השיער. מה ניתן לעשות ? האם זה יעבור ?

07/12/2010 | 22:22 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יש לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער. קיימים סוגים שונים של טיפולים וזה בהחלט יכול להשתפר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

06/12/2010 | 18:15 | מאת: מתלבט

שלום רב, סליחה על האורך. אנו זוג נשוי (כשנתיים) בתחילת גיל 30. אישתי מתנהגת בצורה מאוד בעיתית ואני לא ממש יודע להצביע על הבעיה, אשמח לעזרתך. אישתי סובלת מהתפרציות זעם שמתבטאות בצעקות צרחות קללות ודרמות עד כדי כך שהיא לא שולטת על עצמה. אני אתן דוגמא: רקע: אישתי בהריון ועברה דיקור מי שפיר בו היא אמורה לנוח כיומים ואכן היא סה"כ הקפידה מאוד על המנוחה. הסיפור: יום שבת האחרון עשיתי משהו שכנראה עיצבן אותה, הבחורה צרחה בלי סוף ולאחר שהרגעתי אותה הלכנו לאכול ארוחה בוקר עם אנשים נוספים אמרתי משהו קטן שהרתיח אותה והיא החלה להשתולל קמה עזבה את השולחן בהפגנתיות והחלה לרוץ (אסור לה לרוץ בגלל הבדיקה שהיא עברה- והיא הייתה מודעת לכך) החלה לקלל אותי ולהרביץ בלי שום הגיון. ניסתי להרגיע אותה אך ללא הצלחה. לאחר המקרה הזה שהוא סיפור בודד מתוך הרבה (תדירות של 1 לשבוע- של דרמות וצרחות) סיפורים דומים הבנתי שכנראה יש פה בעיה שחייבת התערבות, כיוון שהיא פשוט לא מצליחה להשתלט עצמה. הנורה האדומה מבחינתי היתה שהיא לא הצליחה להירגע והשתוללה עד כדי כך שהיא מוכנה לסכן את העובר שבבטנה. לאחר כמה שעות היא נרגעה ופתאום החלה לדאוג לעובר שמא פגעה בו ובנוסף התנצלה על התנהגותה. כאמור זה מקרה בודד מתוך רבים ואני די אובד עצות. אשמח לשמוע את עצתך ?

07/12/2010 | 22:24 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יכולות להיות סיבות רבות לכך. ברור שצריך התערבות. הייתי פונה לפגישת ייעוץ אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

04/12/2010 | 18:03 | מאת: שלי

האם עלייה במשקל בזמן נטילת SSRIS נובעת משינוי מטבולי או מאכילה מוגברת? מה אפשר לעשות כדי למנוע השמנה?

07/12/2010 | 22:11 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן שגם וגם הדבר היחיד שניתן לעשות, חוץ מלהחליף תרופה הוא לאכול פחות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/12/2010 | 17:52 | מאת: מאיר

מה התהליך שעובר אדם בשביל שהוא יהיה בעל הפרעת אישיות סכיזואידית ? כלומר מה הם הגורמים להתפתחות ההפרעה ? והאם מהיום למחר מתפתחת הפרעת אישיות כזו או שזה לוקח תקופה מסויימת ?

07/12/2010 | 22:12 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אנו עדיין לא יודעים מדוע מתפתחות הפרעות אישיות. עירוב של השפעות סביבתיות וביולוגיות. הפרעת אישיות קיימת מאז ומתמיד. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/12/2010 | 13:18 | מאת: דנה

שלום, האם מותר לי לקחת אכיניצאה לחיזוק בגלל שפעת במידה שאני לוקחת סימבלתה 60 מג באופן קבוע? תודה על תשובתכם

07/12/2010 | 22:13 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לא ידוע לי על איסור כלשהו, אבל אני לא בטוח שזה נבדק. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/12/2010 | 18:30 | מאת: ראובן

הבן שלי בגיל 13 , מוגדר מחונן, פרפקציוניסט בצורה מוגזמת כל הציונים מאיות אין לו אף חבר,עם המשפחה שלנו הוא כל הזמן רב נותן קללות.צעקות.ואף מכות בנוסף הוא חרדתי בצורה קיצונית ,כל היום טוען שאין לנו כסף ועומדים לזרוק אותנו מהבית(דבר שרחוק מהמציאות) קנאי, בצורה מטורפת- בקיצור מהיום שנולד הוא הכי קשה בסביבה. עלי לציין שאני כאביו דכואוני הנוטל תרופות נגד דיכאון אני בעל תואר ראשון עובד ומתפרנס בכבוד כמו כן גם אבי , הסבא של הנער גם דכאוני קל מצד האמא גם אקדמאית אך נוטה להתפרציות זעם .גם משפחתה טיפוסים קשים מאוד כלומר לצערי הרב העברתי לו גנטיקה מחורבנת הנער לא נהנה מהחיים, הדרך שלו לתקשר עם אנשים זה להעליב אותם בלי הפסקה-ממש בצורה אובססיבת אני נרתע מטיפול פסיכולוגי לשנים קדימה ואח"כ לפנות לפסיכאטר אלא חושב כיצד אוכל לסייע לו מהר ככל האפשר ע"י ביקור אצל פסיכאטר למתבגרים ונקווה שיוכל לעזור אנו גרים בדרום אם יש המלצה למישהו באיזור נשמח אם איו נבוא גם למרכז אנא עזרתכם ותודה מראש

07/12/2010 | 22:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הפתרון יהיה רק במרכז רב מקצועי, עם פסיכיאטר, פסיכולוגים, והדרכות הורים. אינני מכיר, לצערי, מרכז פרטי כזה בדרום. בברכה ד?ר אילן טל www.drtal.co.il

01/12/2010 | 11:13 | מאת: צילה

מתי אמורה להיות החלטה בנושא ? אני כבר לא יכולה לחכות ! אנא עזרתכם תודה מראש, צילה

07/12/2010 | 22:15 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, מקווה שבקרוב בברכה ד?ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

01/12/2010 | 02:08 | מאת: מיקול פייטרה

אבי חולה בדמנציה והוא לא משתף פעולה עם המערכת הרפואית. אני מחפשת מקום בו יכלו לייעץ לי (בדחיפות) מה הדרך נכונה ביותר לטפל בו ולמצוא דרך לשכנע אותו לקחת מטפלת.דרך הקופת חולים נתקלתי בהמון בירוקרטיה, חוסר התחשבות, שיפוט לא נכון ולא אישי מצד אנשי המקצוע. אני מחפשת מקום בו הרופאים זמינים ועם ראש פתוח. האם לדעתכם אוכל למצוא דברים אלו במרכז הזה? או שמא אולי זה לא קיים?

07/12/2010 | 22:08 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ לחפש פסיכוגריאטר פרטי ומשם ממשיך בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/12/2010 | 01:50 | מאת: ofer

למה הכוונה בניטור אחרי שבועיים שמצויין בעלון התרופה ? האם כל שבועיים צריך להפסיק ואם כן לכמה זמן?

07/12/2010 | 22:09 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יש לקחת באופן לא רציף אחרת יכולה להתפתח תלות בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

שלום, אחי אובחן היום כסובל ממאניה-דיפרסיה. הוא נמצא בהכחשה מוחלטת, חושב שהוא השפוי היחיד וכולם מסביבו מנסים למצוא מה לא בסדר אצלו. בקושי רב הצלחנו להביא אותו להיבדק אצל פסיכיאטר. גם זה רק בגלל שהוא הסכים להרגיע אותנו. הוא חוזר ואומר שלא רק שהוא לא מאמין באבחנה, אלא הוא בכלל לא מאמין בטיפול נפשי מכל סוג שהוא. מבחינתו, תחום בריאות הנפש אינו מדע מדוייק, ולכן שנוי במחלוקת מבחינתו. הוא דוחה את האפשרות לגבי התועלת שיכולה לצמוח מהטיפול. אני דואגת מכך שהוא מרגיש בוודאי מאוד בודד, לא מהבחינה הפיזית (כי כל הזמן יש מישהו לידו), אלא מהבחינה הנפשית, כי הוא בטח חושב שאף אחד לא מבין אותו... הוא מסרב לקחת את הכדורים שרשמו לו, ואנחנו מרגישים חסרי אונים לחלוטין. אשמח לכל עצה!

07/12/2010 | 22:16 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אכן בעיה קשה ומוכרת לרבים. לצערי, לפעמים אין מה לעשות מבחינה חוקית כל עוד אין סיכון. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

30/11/2010 | 19:56 | מאת: ע.

שלום אובחנתי כסובלת מפיברומיאלגיה נסיונות טיפוליים בליריקה , סימבאלתה ואיקסל לא הניבו תוצאות כיום נוטלת טרמדקס בטיפות, בהתאם לצורך כעת הומלץ לי על ידי רופא המשפחה לנסות שילוב של טיפול בציפראמיל 20 מ"ג, אלפרוקס 0.5 מ"ג. בנוסף הנני נוטלת קרדילוק 2.5 מ"ג וליפיטור 40 מ"ג האם השילוב בין כל התרופות הינו אפשרי והאם מומלץ במקרה פיברומיאלגיה? בתודה ע.

07/12/2010 | 22:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, השילוב אינו רע, אבל מניסיוני ללא טיפול בשיחות התועלת יכולה להיות נמוכה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

30/11/2010 | 19:42 | מאת: עידן

שלום רב אני נוטל פלוטין במינון 40 מ"ג כשנה וחצי שאלתי היא לגבי אלכוהול : שמעתי שאסור לחלוטין לשתות אלכוהול בזמן השימוש . האם זה נכון ? כיום אני שותה ככוס יין או שתיים בשבוע ? מה תגרום צריכת אלכוהול ? בנוסף , מה זה אומר "שיפור פוטנציאל הקולטנים לספיגת סרוטונין" ? האם השיפור הוא פרמננטי ? או שמא כשאפסיק ליטול את התרופה , מנגנוני ספיגת הסרוטונין בגופי ידעכו ? בברכה !

07/12/2010 | 22:18 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, תלוי למה אתה לוקח את התרופה. לגבי אלכוהול אכן אסור. ההסבר שאתה מבקש ארוך, כנס לויקיפדיה וקרא על סרטונין. יש שם הסבר מלא. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

האם עלי לגשת לרופאת המשפח לשם כך? האם הוא מספיק מיומן כדי לאבחן אם האם תרופות מתאימות לי, ואם כן אלו תרופות? ואם לא - איך אני ניגשת לפסיכיאטר דרך קופ"ח כללית, והאם זה מידע חסוי? תודה

07/12/2010 | 22:19 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עדיף פסיכיאטר. תלוי גם באיזור המגורים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

24/11/2010 | 13:16 | מאת: לוריס

שלום ד"ר. אני משתמש בלוסטרל 200 מ"ג להפרעות חרדה קלות . המצב שלי טוב תודה לאל אני מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז . הרופא רשם לי ריטלין 20 מ"ג sr לאחר שניסינו 10 מ"ג שלא עזר ממש . שאלתי היא האם אין בעיה ליטול את שני הכוריןם לוסטרל וריטלין . כי קראתי שיש איזושהי בעיה בשילוב שלהם . תקן אותי אם אני טועה . הייתכן שאסור לי ליטול את שני התרופות ?

28/11/2010 | 00:05 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ניתן לטול את שתי התרופות יחדיו תחת השגחה רפואית בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/11/2010 | 18:14 | מאת: שיר

שלום לכם אני מאד רוצה לעבור לחו"ל למספר חודשים כיצד אפשר לשלב את זה עם הטיפול התרופתי? (לפונקס 125 מ"ג בערב, וייפקס XR 50 מ"ג בבוקר, למיקטל 200 מ"ג - 100 בבוקר 100 בערב) יש תרופה מסויימת (לפונקס) שאני לוקחת שצריך אחת לחודש לעבור בדיקת דם האם בכל זאת יש איזשהוא פיתרון?

28/11/2010 | 00:08 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בוודאי, בקשי מהרופא לרשום לך מכתב, ומבעוד מועד מצאי פסיכיאטר באזור החדש בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/11/2010 | 17:02 | מאת: עדנה

האם מותר לאשפז בכפיה ילב בגיל 9 מה מקומם של ההורים בנושא זה. עדנה

28/11/2010 | 00:10 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אם זה ללא הסכמת ההורים- רק בהתערבות פקידת סעד או בית המשפט בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

23/11/2010 | 13:37 | מאת: אברהם

אני מטופל מזה 4 חודשים בתרופות נגד דיכאון . התחלתי עם ציפרלקס ולאחר חודש עברתי לסיבלטה . אני עדין נימצא בדיכאון וחוסר הנאה מהחיים הרגילים מטופל גם ע"י פסיכולוגית קוגנטיבית כבר 4 פגישות מה עלי לעשות בשביל לצאת מהמצב הזה כבר .

28/11/2010 | 00:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ארבעה חודשים הם אכן זמן רב. ההיתי שוקל תוספת תרופות לחיזוק, וכן התייחסות פסיכולוגית גם לחלק הרגשי ולא רק הקוגניטיבי. כמו כן יש לבדוק שהתרופות שאתה מקבל הן במינון הנכון. דבר עם הפסיכיאטר.י בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/11/2010 | 01:21 | מאת: אנט

יש לי מספר שאלות ואודה לך אם תוכל להשיב עליהן: 1.האם מטופל (בפסיכותרפיה) מדוכא, שיש לו מחשבות אובדניות (לא ברמה של תכנון מעשי ולא יומיומית) , אך מצליח לעבוד ולתפקד -- מחייב לדעתך טיפול תרופתי? 2.והאם אתה חושב שהתנגדות רגשית לתרופה יכולה להשפיע על האפקט הרצוי? 3. ואיך אפשר למנוע זאת? מקווה לתשובה בהקדם האפשרי! --- בתודה מראש!!

שלום רב, מטופל בפסיכותרפיה, אשר לו מחשבות אובדן קבועות, ללא תוכנית, אינו מחייב בהכרח טיפול תרופתי התנגדות רגשית לתרופה אכן משפיעה במידת מה על האפקט בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/11/2010 | 23:36 | מאת: מכשפה או פיה טובה ?

סליחה מראש על אורך השאלה אני אשה בשנות ה40 לחייה ,נורמטיבית, נשואה ,4 ילדים, עובדת מגיל קטן הרגשתי יוצאת דופן הכל עשיתי לא לפי הנורמות המקובלות אהבתי להיות יוצאת דופן...שונה.. תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר אצלי ....תמיד הלכתי על חבל דק .... ןלא הבנתי למה אני עושה את זה ? יש תקופות מילדות שבהם הייתי מוקפת חברים יוצאת מבלה מרכז העניינים וגונבת לאבא כסף לבזבז ולבזבז ערה כל הלילה מנקה הופכת את הרהיטים בלילה כן כן גם ב 4 בבוקר יושבת לצייר ציורים של גולגלות מכשפות והכל בשחור לבן והרבה דם.....והכי מיוחד שיש לי רוח של ילדה שמלווה את חיי קטנה עם שער שחור היא לא מפחידה היא לא עושה כלום התרגלתי אליה ואני פחדנית מאוד..... ולא אני לא משוגעת ראיתי אותה ממש ....היא באה כשאני לבד בלילה ונעלמת לפעמים אני מחכה לה רוצה שתבוא אבל היא לא באה. ולפעמים וזה הכי קשה לי אני לא רוצה לטייל, לאכול רוצה להשאר בחדר לבד שיהיה שקט לא מסוגלת שבעלי או הילדים נוגעים בי שונאת את כולם כי כולם רעים מאמינה שיקרה משהו רע למשפחה שלי מתה מפחד שהם לא לידי מפחדת לעשות פעולה מסוימת כי זה יגרום למשהו רע מרגישה שמנה מכוערת ושאף אחד לא אוהב אותי,. ואחרי כמה ימים זה עובר .....שבוע שבועים חודש תלוי כמה רע לי בעלי והמשפחה הקרובה אומרים לי שאני יכולה להיות "מכשפה" רעה צורחת כל היום עצבנית משוגעת ולפעמים הם אומרים שאני כמו "פיה טובה" עוזרת ואכפתית טובה ודואגת.ל פעם ניסתי להתאבד כששתיתי הרבה כדורים ופעם שתיתי בקבוק ויסקי שלם בלי כלום פעם ניסתי לחתוך את הורידיים ופעם פשוט הפסקתי לאכול עד כדי כך שראו את העצמות ,אבל ניצלתי לבד מכל דבר ניצלתי לבד בשלב מסויים התחלתי לאכול ואת הורידים לא ממש חתכתי עד הסוף כאילו .....פחדתי מהמוות ...אבל בעצם אני לא פוחדת למוות..... לא יודעת אבל תמיד פחדתי לקבל עזרה כי אמרו לי שיקחו לי את הילדים והם הכי חשובים לי בעולם..... הכי חשובים יותר מהחיים שלי... אני מרגישה שאני לא ממש חיה ריק לי בלב ופתאום הכל מלא לי כאילו למה אני לא יכולה לראות את הכוס המלאה... לאחרונה קראתי קצת על מניה דפריסה זה לא היה בכוונה אבל ראיתי שהרבה מן התופעות שכתוב שם ...אני מרגישה .... האם יכול להיות שחייתי כל כך הרבה שנים עם המחלה בלי להיות מודעת אליה. לפני כחודש עברתי התמוטטות עצבים עד כדי כך שהיד והרגל ממש לא עבדו... פשוט לא שמעו מה שאני אומרת להם לעשות ...זה הגיוני ? לכתוב את המכתב הזה למשל לקח לי זמן כי תאום יש לי המון טעויות כתיב שלא היו מעולם..... זה צורם לי במוח ...הטעויות אני רוצה ללכת לפסיכאטר רוצה לדעת מה יש לי האם הפסיכאטר יוכל לאבחן אותי מהעבר כאילו עם זה באמת מאניה דפרסיה האם הוא ידע שתמיד זה היה שם בתוכי תודה מראש מצטערת על הבלגן בכתיבה

28/11/2010 | 00:21 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי בהחלט מציע לפנות לאיש טיפול- פסיכולוג או פסיכיאטר, ולחשוב יחד כיצד לנהוג בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/11/2010 | 19:16 | מאת: מירב

הבן שלי אושפז בגלל טעות באבחנה: חשבו שיש סכיזופרניה והתברר שזו טעות, יש לו או סי די. למרות זאת,ההצבא לא מוכן לגייסו. הוועדה הרפואית העליונה שראיינה אותו, למרות המלצות הרופאים שטיפלו בו, פסלה אותו משירות. בני חזר לתפקוד והוא כרגע משלים בגרויות. מה אפשר לעשות?

28/11/2010 | 00:20 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, יש מקום לבדוק אותו ולראות מדוע נדחה מהוועדה. לרוב, אין הם דוחים אם אין סיבה טובה. יתכן שהם לא בטוחים שאכן מדובר ב- OCD בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

22/11/2010 | 19:04 | מאת: גליה

שלום, רציתי לדעת מה היעילות של תרופות אנטי חרדתיות כאשר ניתן לומר שהחרדה "מבוססת". אציין שאני סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית ומכירה את הנושא של התקפי חרדה די טוב. ברור לי כי כאשר ישנם התקפי חרדה או פאניקה התרופות הינן יעילות אך להבנתי במקרים כאלה ישנה פרשנת מוטעית או תגובה לא פרופורציונלית לגירויים שאינם מעוררי חרדה באופן נורמלי או מעוררים חרדה מינימלית. האם כאשר ישנו גורם מתח ברור שממשיך להיות קיים לאורך זמן ואכן "מוצדק" לחוות סימפטומים של חרדה סביבו לתרופות עדיין יכולה להיות השפעה חיובית ולהקל על האדם? השאלה גם קשורה למעשה למנגנונים מוחיים - האם כאשר החרדה "סבירה" (מבחינה סיבתית ולא מבחינת עוצמה) האם זה יתבטא אחרת במוח מאשר כאשר החרדה היא לא "סבירה"?

28/11/2010 | 00:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, גם אם יש סיבה מציאותית, אשר מובילה לתגובה חרדתית, טיפול תרופתי יכול לעזור. בכל אופן הייתי שוקל לפחות טיפול פסיכולוגי בנוסף. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/11/2010 | 18:36 | מאת: דוד

שלום אני סובל ממגוון של בעיות רפאיות במספר אברים. התופעות החלו בזמן האחרון. כתוצאה מכך אני בחרדה. רופאת המשפחה רשמה לי ציפרלקס. בנוסף אני משתמש במריחואנה כבר שנים. בערך פעם בשבועיים. האם יש סכנה להתחיל טיפול בציפרלקס? מה יקרה אם אני אעשן בזמן הטיפול? ברור לי שמריחואנה יכולה לעודד חרדה. השאלה שלי האם יש סכנה ברורה בשילוב שבין מריחואנה לציפרלקס תודה

28/11/2010 | 00:11 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, באופן עקרוני, לא נכון לשלב, אלא בהשגחה של פסיכיאטר. בנוסף- אכן מריחואנה מעודדת חרדה, מומלץ להפסיק תחת השגחה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/11/2010 | 14:44 | מאת: דידי

שלום רב קראתי את הכתבה באתר על התמכרות לקניות והיזדהתי איתה מאוד. אני סובלת גם מדיכאון וחוסר שינה. אני מטופלת בלוריון ורסיטל כבר חצי שנה ויש שיפור במצבי אבל רציתי לדעת מה אתם ממליצים לטיפול בהיתמכרות לקניות כי היא פוגעת מאוד בי ובמשפחתי מבחינה כלכלית וביחסים ביני ובעלי. אשמח מאוד לתשובה מפורטט תודה מראש.

28/11/2010 | 00:19 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יש טיפול פסיכולוגי ספציפי להתמכרות, שאינו תרופתי. הוא כולל מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/11/2010 | 10:50 | מאת: יערית

ב"ה לרופאי הפורום ולגולשיו שלום. אני מבקשת להתייעץ עם בעיה שאיתה אני מתמודדת/לא מתמודדת במשך שנים והיא כזאת.אני סובלת במשך שנים רבות מבלק אאוט ומבעיות ריכוז וזיכרון שנגרמו בגלל טראומה שממנה אני סובלת במשך שנים רבות ושכוללת ממעברים קיצוניים מאפטיה רוגז ודכאון. לפני כ 3 שנים עברתי ארוע מוחי (לדעתי זה נגרם בגלל שהגעתי להתמוטטות כלכלית קשה)ואז התחלתי לקבל מצבי רוח אופורויים.הגעתי לרופא המטפל לבקורת ודיווחתי לו שמצבי השתפר ואני לא צריכה להגיע יותר לבקורת,לא היתה שום סיבה למצב הרוח הטוב אלא ההפך מצבי רק הורע מכל הבחינות רק מצב הרוח שלי השתפר. מאז אותו הזמן אני עדיין סובלת מבלק אאוט ומכל התופעות של הפוסטטראומה ואליהם התווסף המצב הרוח האופוריי לא כל הזמן אלא לעתים כי זה הולך וחוזר,אבל מה שמוזר לי שהמצב הרוח האופורי הוא לא מלווה ברגש כי אני אפטית לא מצליחה לחוות רגש.האם תופעה זו מוכרת? אשמח מאוד אם תענו לי בהקדם. תודה מראש. נ.ב.והאם יש מוצא פתרון או משהו שיכול לעזור

28/11/2010 | 00:22 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ראשית, ברור שהיה משהו לפני האירוע, אם כי קשה לאבחן בברור. לאירוע מוחי יש השפעות נפשיות, גם שינויי מצב רוח כמו שתארת, והייתי ממליץ הן על טיפול תרופתי והן על טיפול פסיכולוגי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

21/11/2010 | 23:52 | מאת: נינה

שלום אני לסבית ויש לי בעיה קשה -קשה לי להיתקל במבט עם בנות או לדבר איתן בחופשיות-אני ישר נכנסת למתח ומסמיקה ומסיטה את המבט בעצבנות.זה ממש מפריע לי עד לרמה שאני מעדיפה להתרחק מאנשים כדי לא להיות במצבים המביכים האלה האם יש טיפול תרופתי שירגיע את כל התופעות הפיזיות האלו שאין לי שליטה עליהם? אני רוצה להרגיש בנוח עם בנות ולא להיות מובכת בגלל התגובות הפיזיות שאין לי שליטה עליהן אני ממש בייאוש תודה רבה

28/11/2010 | 00:15 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין סיבה שתרגישי רע. התייעצי עם פסיכיאטר, אבל בהחלט הייתי שוקל דווקא טיפול פסיכולוגי, נראה שחלק מהדברים קשורים לביטחון עצמי בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

21/11/2010 | 22:54 | מאת: mic

היי אני בת 32, מטופלת כבר שנה וחצי באפקסור עקב דכאון, חצי שנה ב 150 ואז שנה ב 75, ריגשית ונפשית מרגישה מעולה, מאוזנת וחזקה. 1. במהלך כמעט השנה האחרונה העליתי מעל 20% במשקל הגוף, ללא שינוי מהותי בהרגלי אכילה/ספורט. מדובר בכ 15 קילו !! לאורך הזמן היו תקופות ששמרתי יותר וגם בהן לא ירדתי בכלל. בנוסף תופעה חריגה של תחושת חום קבועה עם גלי חום מטורפים מידי פעם. וזה הזוי כי אני כל החיים בכלל נטיתי לקור... בדיקות הורמנליות תקינות לגמרי כולל בלטות התריס וכו'. המוזר הוא שלהבנתי בעלון לרופאים כתוב שאפקסור יכול לגרום איבוד משקל, לא עליה במשקל... ואיך זה הגיוני שזה התחיל דווקא כשהורידו לי את המינון ? יש תיעוד להשמנה כ"כ חריגה מאפקסור ? 2. אני רוצה לנסות להיגמל, גם בגלל ההשמנה וגם כי אני מרגישה מאוד מאוזנת ולא רוצה להמשיך עם זה כל החיים. קראתי המון באינטרנט על תופעות לוואי מזוויעות של גמיהל מאפקסור, גם גמיהל איטית הדרגתית ומבוקרת. תוכפות של בחילות קיצוניות, תחושות של עיקצוצי חשמל חזקים בראש, ממש מפחיד... יש לזה תיעוד ? מה עושים ? ברור שאני אעשה את זה בליווי של הרופא שלי אבל אני תוהה - האם התופעות האלו באמת מוכרות גם בעת גמילה מבוקרת ? תודה מיק

28/11/2010 | 00:13 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אפקסור עובד אחרת במינון של 75 ובמינון של 150, כי במינון של 150 התרופה משפיעה על שני חומרים ולא על אחד. אז יתכן שתהיה עלייה במשקל דווקא בירידה במינון. לגבי גמילה- הרופא ידריך. עקרונית, אם יורדים מספיק בהדרגה, התסמינים פחות משמעותיים או לא מופיעים כלל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

21/11/2010 | 22:44 | מאת: שיר1

שלום, אני לוקחת 100 מ"ג פבוקסיל לחרדה כ-4 חודשים וזה מאוד עוזר אבל יש לי עדיין בעיות בשינה בלילה כתופעת לואי-אחרי כ3-4 שעות שינה אני מתעוררת ואז נרדמת ומתעוררת לסירוגין עד הבוקר. בנוסף יש לי חלומות "עמוקים"--כל זה לא היה לפני הכדור. מה אפשר לעשות בנידון? אני לא מעוניינת להחליף כדור. תודה.

28/11/2010 | 00:18 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, התרופות הללו, כולן, אכן מעלות את הסיכוי לזכור חלומות, ויכולות לגרום לבעיות שינה. התייעצי עם הפסיכיאטר המטפל לגבי מועדי הנטילה וחלוקה לאורך היום. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

21/11/2010 | 21:35 | מאת: לינוי

אחותי הגדולה בת 26 מאובחנת כחולה במניה דיפרסיה... היא מקבלת טיפול תרופתי כבר מספר שנים. במשך זמן רב, אני שמה לב שלאבי יש סימפטומים של מחלת נפש כלשהי... היו לו מספר דיכאונות... בהם הוא גם הרזה מאוד... ובכלל בכל חייו הוא נמצא בשלושה מצבים.... או שהוא מדוכא או שהוא עצבני ואגרסיבי או שהוא שמח מעבר לנורמה ולטענתו מרגיש שהוא יכול לעשות הכל... אבי אינו מאובחן כלוקה במחלת נפש כלשהי... ואינו מטופל... חוץ מבתרופות נוגדות דיכאון מדי פעם וכדורי שינה. לאחרונה אני שמה לב שמצבו מדרדר... התדירות בה משתנים מצבי הרוח שלו גדלה... ומצבי הרוח שלו נהיו מוקצנים יותר ויותר... לפעמים הוא נכנס למצב של חוסר אונים מוחלט דבר שאינו מאפיין את האופי שלו בכלל ולפעמים למצבי זעם ואגרסביות שאינם מתאימים לו גם כן. אבי מודע לכך שיש לו בעיה עם זאת הוא אינו מוכן לדבר על כך או ללכת לשום טיפול. איני יודעת מה לעשות, מכיוון שאני לא יכולה לאבחן את מצבו... הוא יכול להיות חודש בדיכאון ומצד שני מצבי הרוח שלו משתנים לעיתים תכופות יותר ואפילו מספר פעמים ביום. אני יודעת שיש גורם גנטי במחלה מניה דיפרסיה.... לכן החשד הראשוני הוא כמובן מניה דיפרסיה... אבל שוב אני לא רופאה ותדירות השינוי של מצב הרוח שלו אינם תואמים מניה דיפרסיה.... האם כדאי לגשת לייעוץ פסיכיאטרי? או שהמצב לא יכול להדרדר ויכול להשתפר ללא עזרה? ואיך משכנעים בן אדם מבוגר שילך לקבל טיפול?

28/11/2010 | 00:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מניה דיפרסיה שאינה מטופלת מחמירה עם השנים. בהחלט הייתי הולך לייעוץ פסיכיאטרי בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

בני בן ה34 אובחן ע"י פסיכיאטר כסובל מהפרעה זו וחוסר סרטונין במוח. הוא קיבל בתחילה ריספידל 2 מ"ג 1 בערב וציפרלקס 10 מ"ג 1 בבוקר. לאחר טיפול של שלושה חודשים היתה הטבה במצבו, אך עדיין כל שבועיים היתה נסיגה של יומיים למצב הקודם ללא הטיפול התרופתי.. לאחר מכן התרופות שונו לאסטו 10 מ"ג כדור 1 בבוקר וריספונד 2 מ"ג 1 בערב ומצבו הוחמר!! איזה טיפול כדאי להמשיך כדי שמצבו יוטב??? תודה רבה.

28/11/2010 | 00:16 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה להמליץ ברשת, אך במקרים של טיפול תרופתי ב- OCD נהוג לעלות במינונים של אסטו למינונים גבוהים יותר בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

21/11/2010 | 19:15 | מאת: א

אני לוקחת רסיטל כ 6 שנים רצופות 2 כדורים כעת בשנה האחרונה לקחתי רק כדור 1 והרגשתי מעולה, כעת אני 3 חודשים אחרי לידה ומרגישה שצריכה להוסיף עוד כדור שאלותי הם: איך מוסיפים בהדרגה עוד כדור? וכאשר ארגיש יותר טוב אז איך מורידים בהדרגה את הכדור שאני מוסיפה? ושאלה אחרונה: עם אני רוצה להוסיף חצי כדור ולא כדור שלם האם אני צריכה להוסיף גם אותו בהדרגה לקחת רבע ורבע או ישר חצי כדור. מחכה לתשובה בתודה מראש.

28/11/2010 | 00:23 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, עלייך להתייעץ עם מי שנתן לך, אינני יודע מדוע קבלת את התרופה. עליך לדעת שהתרופה מופרשת בחלב ואין להניק עימה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

21/11/2010 | 16:53 | מאת: יערית

ב"ה אני פונה לרופאי האתר בבקשת עזרה לפתור לי בעיה שמטרידה אותי ושנמשכת הרבה זמן.הבעיה היא כזאת.אני סובלת כבר תקופה ארוכה מפוסטטראומה עם כל הסימטומים שמלווים אותה עם עליות וירידות קיצוניות במצבי הרוח,אני מסוגלת להגיע למצבים של כעס,דיכאון ואפטיות ועם זאת הכל חיצוני כי מבחינה ריגשית אני חלולה ולא מרגישה את הרגש שאמור ללוות את הכעס(הדבר מקל עלי לתפקד,כי כשהרגשתי חייתי "בגיהנום"),השאלה שלי היא אייך זה יכול להיות שמצד אחד אני חלולה ונטולת רגש ומצד שני משהו מפעיל אותי כמו כעס או רוגז(זה מסביר את האדישות,והאפטיות) אייך זה הולך יחד? ודבר נוסף אשמח אם תמליצו לי על תרופה שמטפלת בכל הסימפטומים.כיום אני על סרוקסט ועל אומגה 3 (לקחתי אומגה 3 בכמויות גדולות עד שהופיעו לי שיטפי דם על פני הגוף)ההתנהגות שלי לא מובנת לי. האם יש איזשהו הסבר לכל התופעות הללו (הן לא מגיעות במקביל) נ.ב.לפני כמה שנים עברתי ארוע מוחי והיה לי שיבוש בתרופות ואז קיבלתי מצבי רוח של אופוריה שחלפו. תודה מראש

28/11/2010 | 00:24 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה לקבוע באינטרנט, רצוי לפנות לפסיכיאטר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il