פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

20/10/2010 | 10:58 | מאת: אני

שלום רב, חבר שלי בן 26 אובחן כביפולרי לפני מספר שנים ומאז הוא נוטל תרופה נוגדת דיכאון.בערך פעם בשנה הוא נמצא ב"היי"- כל פעם שהוא חוזר לארץ מחופשה בחו"ל הוא נמצא במאניה וכמויות עצומות של אנרגיות אגרסיביות עם כל מי שבא איתו במגע. רציתי לדעת: 1.האם הביפולריות היא גנטית והסיכוי הוא גבוה לעבור בתורשה לילדינו? 2.האם ניתן לעשות עוד משהו יעיל מלבד הנוגדי דיכאון שהוא לוקח באופן יומיומי ושומרים עליו די מאוזן בשגרה? ז"א משהו לימים הספציפיים שהוא במאניה? מאוד קשה לי להיות לידו במצב הזה ומאוד חרדה להעביר זאת בתורשה לילדיי.

29/10/2010 | 15:20 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, להפרעה ביפולרית יש קשר גנטי יחסית חזק, ויתכן בהחלט שיש צורך בתופסת של מייצב מצב רוח!! כדאי לפנות לפסיכיאטר!! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

19/10/2010 | 14:22 | מאת: מעיין

שלום. אני מטופלת שנה בציפרלקס עקב חרדות אחרי לידה. בנוסף נמצאת בטיפול דינמי מזה שנה. המטפל הציע לי מספר פעמים ללמוד טכניקות הרפייה אך אינני מתחברת עם שיטה זו. לא מאמינה ביעילותה ולא מעוניינת בשימוש בה. בביקור אצל הפסיכיאטר לאחרונה נאמר לי על ידו שאם כך המצב אני צריכה לנסות לעבור למטפל אחר בכדי שינסה "לפצח" את הקושי וההתנגדות שלי ללימוד הרפייה. שאלתי: 1.האם זו הדרך היחידה להתמודד עם התקפי חרדה? 2.האם לא יכול להיות מצב שמטופל לא מתחבר לשיטת טיפול מסויימת? 3.האם חוסר היכולת שלי להתחבר לשיטה זו מעידה על כשלון הטיפול? אציין שבגדול אני מרגישה שיפור בחיי וירידה בתדירות ועוצמת התקפי החרדה אך לצערי עדיין לא פסקו ומקשים על התנהלותי בשיגרה (אך לא מונעים אותה כבעבר..) אנא עצתכם..

29/10/2010 | 15:21 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לא חייבים הרפיות, אך הרפייה היא כלי יעיל מאין כמוהו, וגם דמיון מודרך ועוד. לחרדה יש מקום לשקול טיפול קוגניטיבי התנהגותי!!!! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

18/10/2010 | 14:53 | מאת: רונן

שלום אני בן 23 בשנתיים האחרונות הייתי שרוי במצב של סטרס כמעט באופן קבוע עקב לחצים שונים בעיקר בתחום הזוגיות, לפני שנה התחילו לי בעיות בשתן, בהתחלה היה מדובר בשתן מפוצל וחלש עם טפטוף בסוף ההשתנה, ולאט לאט המצב הלך והתדרדר, נוספה תכיפות ודחיפות במתן שתן, הרגשת חוסר התרוקנות, קימה מרובה בלילה להשתין. עברתי בירור מקיף שכלל בדיקות ציסטוגרפיה וציסטוסקופיה, אולטרסאונד של דרכי השתן, בדיקות דם, שתן, תרביות. ועדיין ללא שום אבחנה, כל הבדיקות יצאו תקינות. גם כדורים שנתנו לי לא עזרו, חוסמי אלפא למינהם וכדורים כמו ויסקר ודוטרסיטול... כיום המצב הוא פשוט בלתי נסבל, התיפקוד שלי נפגע בצורה קשה, אני לא יכול לעבוד עקב המצב הזה, אני כמעט ולא ישן בלילה עקב הרגשה קבועה של לחץ לעשות פיפי. אני מרגיש נורא מבחינה פיזית, ומרגיש שהמצב הנפשי שלי הולך ומתערער. כדור שכן עזר לי במידה מועטה היה "אלטרול" שההתוויה העיקרית שלו היא לטיפול בדיכאון ובחרדה אך הוא גם יעיל נגד שלל כאבים כרוניים. לקחתי את הכדור במשך 3 שבועות והפסקתי לאחר מכן עקב בדיקה שהייתי צריך לעבור. יום אחרי שהפסקתי לנטול את הכדור חל שינוי משמעותי בהרגשה שלי, התכיפות בשתן ירדה והזרם שתן התחזק ולראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי "מרוקן". השיפור המשיך שבוע וחצי בערך ועכשיו שוב אני מרגיש שהמצב חוזר לקדמותו כלומר מחמיר. המקרה הזה גרם קרה לי לחשוב שאולי בעצם מקור הבעיה הוא נפשי ושכל המצב הזה נגרם לי עקב לחץ ומתח מתמשכים. רציתי לשאול אותך קודם כל אם הסברה שלי הגיונית? האם נתקלת פעם במקרה דומה? האם כדורים אנטי דיכאוניים ושיטות טיפול כמו ביופידבק יכולות להועיל לי??? אני פשוט כבר אובד עצות אשמח לשמוע את דעתך המקצועית תודה

14/11/2010 | 22:50 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ראשית, צר לי על הסבל, אבל אתה אינך היחיד. יש רבים, ומכיוון שאני עוסק בזה רבות אני מכיר לא מעט כאלה, אשר סובלים מתסמין גופני כלשהו שמקורו הוא במצוקה רגשית. ראשית הייתי ממליץ על טיפול תרופתי אחר (סימבלתה?) ובוודאי על טיפול שיחתי מתאים למה שאתה סובל ממנו (יש מטפלים שעוסקים בתפר בין גוף ונפש, ומטפלים גם בפיברומיאלגיה למשל, אצלי בקליניקה ישנו אחד כזה בשם ניר שיין, תוכל להתרשם ממנו באתר www.drtal.co.il). טיפול משולב שכזה יכול להקל על הסבל ולשפר את ההתמודדות עם הלחץ והמתח בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

17/10/2010 | 12:33 | מאת: אורנה

שלום רב יש לי בן בן 20 שלומד כל הזמן במסגרת חינוך מיוחד, בתחילה הגדירו זאת כבעיית קשב וריכוז ובעיות רגשיות , לאחרונה אובחן pdd nos לא גוייס לצבא וממשיך עדיין במסגרת החינוך המיוחד, יש לו נושאי התעניינות אובססיביים, מדע, התחממות גלובלית, אסונות טבע , אש, מסוגל לצפות בזה עוד ועוד , אבל גם מושפע מזה קשות ונכנס לסוג של חרדה ומצוקה ממה שהוא רואה בעניינים אלו.שעד כדי כך לא מסוגל להגיד מילים מסויימות ונועל את לשונו ונכנס לקפאון. לדוגמא זה מה שמצאתי במחשב שלו: זהו, זו בעיה שאני חייב בטירוף לפטור אותה: כל הזמן יש לי דחפים לומר דברים שאיני בכלל רוצה לומר אותם זה דבר מורכב מאוד, לכן עליי להגיד אותם רק בסיכום השנה שלי!!. עכשיו לבעיה!. כל הזמן יש לי דחפים לומר דברים או להזיז את הלשון או את הפה בצורה של דיבור או מילה אבל לא להשמיע קול, ואני מאוד, מאוד פוחד מאוד, כי לפעמים קורה מן אשליה וכאילו אמרתי משהו שאסור לי לומר ואני חייב לפגוע בעצמי קשות בטירוף,ובסופו של דבר אני פוגע מאוד קשה בעצמי כעונש!. אני מאוד סובל מזה ואני כבר חייב לעשות משהו די לעבור את השנה הזאת בשלום!!. ש המון דברים ממש שהם בלתי רצויים ויש לי דחף חזק מאוד להוציא אותם מהפה ואני ממש לא רוצה יש המון דברים שלצערי הרב לא אצא מהם עד שהשנה הזאת כבר תחלוף אני מאוד, אבל מאוד סובל ומפוחד ואיני יכול לנהל חיים רגועים ושלווים כמו שהיה מתחילת השנה הזאת!!. אני חי בסיוט נוראי וקשה והחשש העיקרי שלי שהוא יתעצם יותר ויותר לאט, לאט אם הזמן!!. אני מאוד, מאוד מפחד!!. טוב. הגיע הזמן לדאוג לחלוטין סופית שלא ירה מצב שכל מה שכתבתי יקרה!!. הפה והלשון שלי נעולים לחלוטין לא חשוב מה יקרה ולא חשוב מה כן זהו ביי!!. וגם לא מזיז את הלשון ואת הפה בכלל לחלוטין כן זהו ביי!!!. אסור לי לומר שום דבר וגם איני יכול כלל כן זהו ביי!!. לא בשום שפה כן זהו ביי!!!. א. לא שמות של אנשים ב. לא אותיות באנגלית ובעברית ג. ולא ראשי תיבות כן זהו ביי. בקיצור שום דבר אסור לי בכלל לומר וגם איני יכול כלל כן זהו ביי!!!. יש לי עוד פעם את ההגנה החזקה הזאת מעכשיו!!!. עד שהטיימר יסתיים כן זהו ביי!!. מעכשיו!!!. מתחקור איתו מה כוונתו לפגוע בעצמו טען שנותן לעצמו פליק. אבל לא ממש רוצה להגיד לי במה מדובר ומעדיף לתקשר בכתב ולא בע"פ.לדוגמא , אתמול היה סרט שראה"היום שאחרי מחר" על התמוססות הקרחונים והרס ...נכנס שפניקה שפלט בטעות את המילה "חלקיק" לפני מספר חודשים כאשר דיברו על "מאיץ החלקיקים" בג'נבה , זה הכניס אותו לפניקה הנושא הזה. מה עושים ומה זה הדבר הזה? אמא מודאגת

14/11/2010 | 22:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, שלום רב המדובר במקרה מורכב, אכן יש חשש שמדובר ב PDD או בסוג של אספרגר עם או בלי הפרעות קשב או OCD בקיצור, תמונה מורכבת. לאור מה שתארת לא הייתי מחפש מזור באינטרנט אלא פונה למטפל ישירות. אם אין מטפל קבוע, ממליץ בחום לפנות למרכז רב מקצועי להתאמת תוכנית טיפול בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

17/10/2010 | 11:21 | מאת: יהלי

שלום, היום הפסקתי ליטול אדרונקס כי הוא גרם לי לתוקפנות,עצבים,קלות לריב עם הסביבה,דיכאון וחוסר מוטיבציה תופעות לוואי אלו היו חריפות מאוד. בעבר נטלתי ציפרלקס,וולבוטרין ולוסטרל והם גרם לי להשמנה וירידה טראומתית בחשק המיני. אני מחפש כדור שיפריש סרטונין,לא יפגע בליבידו ויפתור לי את בעיית העייפות במשך היום. העייפות אצלי מתחילה כבר בשעה 11 בבוקר ואני גם קם עייף. תודה רבה, יהלי

שלום רב, קשה להמליץ באינטרנט, כיוון שכבר היו לך תופעות לוואי. יש תרופות רבות, לחלקן יש כך מיני תופעות כפי שתארת. הייתי הולך לקבל ייעוץ מפסיכיאטר, במיוחד כזה המתעסק בדיכאון וחרדה, וכמובן שלא העעצע מוותר על שיחות (גישה קוגניטיבית התנהגותית משולבת ברגשית) בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

שלום רב, קשה להמליץ באינטרנט, כיוון שכבר היו לך תופעות לוואי. יש תרופות רבות, לחלקן יש כך מיני תופעות כפי שתארת. הייתי הולך לקבל ייעוץ מפסיכיאטר, במיוחד כזה המתעסק בדיכאון וחרדה, וכמובן שלא העעצע מוותר על שיחות (גישה קוגניטיבית התנהגותית משולבת ברגשית) בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

17/10/2010 | 02:13 | מאת: גליה

שלום רב! האם אפשר לשתות רמוטיב-כדור אחד ליום, גם בזמן הריון?

14/11/2010 | 22:54 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין מחקרים על כך. כמו רוב התרופות הדומות לרמוטיב- כנראה מדובר בסיכון קטן. עם זאת בהחלט הייתי ממליץ על טיפול פסיכולוגי משולב- קוגניטיבי התנהגותי עם רגשי, הכי בטוח מבחינת השפעה על העובר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/10/2010 | 18:35 | מאת: שני

אני מקבל ציפרלקס לחרדה ודיכאון. בגלל חוסר מוטיבציה ואנרגיה הרופא המליץ לי להוסיף וולבוטרין. וולבוטרין יכול להגביר את החרדה?

20/10/2010 | 23:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, וולבוטרין מיועד לטיפול בדיכאון ולא בחרדה, הוא יכול לעורר אי שקט מסויים אך לא בשכיחות גבוהה, והוא נחשב לטיפול טוב בדיכאון בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/10/2010 | 23:07 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, וולבוטרין מיועד לטיפול בדיכאון ולא בחרדה, הוא יכול לעורר אי שקט מסויים אך לא בשכיחות גבוהה, והוא נחשב לטיפול טוב בדיכאון בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/10/2010 | 16:01 | מאת: מיכל

שלום ברצוני לדעת אני לפני חודש עברתי קצת מתח וכנראה חרדה מאז יש לי דפיקות לב בבטן שקצת מפריעות לי וגם קצת נשימה ארוכה שכזו..והאמת אני בסדר רק שהדפיקות האלה קצת מפריעות לי אני 3 ימים לא ישנה .ואני רגועה האם זה כנראה מהעצבים שנשארו לי איך אפשר למנוע את זה והאם זה יעבור לי

20/10/2010 | 23:10 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ישנן טכניקות להפחתת לחץ ומתח, ובשלב זה הייתי משתמש בהן בכדי להפחית חרדה בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

16/10/2010 | 07:39 | מאת: שרי

שלום שמי שרי אני בתחילת הריון שני. יש לי בן מקסים בן 10 חודשים. בהריון הראשון עברתי חרדות,בתחושה שאני לא טובה ולא אצליח לטפל בילדי.כיום יש לי תחושת של פספוס שלא נהנתי מזה.הרגשתי שאני לא מצליחה להתחבר ולאהוב אותו.כיום אני יודעת שזה שטיות. בהריון השני יש לי מעין תחושות שאיך אתמודד עם שניים. אני מרגישה אשמה על זה שאני לא אוכל לתת לו תשומת לב מלאה.איך עשיתי לו את זה? איך אצליח לתת לו להרגיש אהוב לא לקנא? כל פעם מופיעות מחשבות אלו. יש לי דפיקות לב ומועקה.אני רוצה להנות מהריון זה ולהנות מהתינוק החדש .יש לי תחושה שאני לא אוהבת את ילדי הבכור. אשמח לקבל עיצות

20/10/2010 | 23:11 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ראשית הייתי נמנע מתרופות. במקרה כזה הייתי מציע לשלב גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי להפחתת החרדה, אך אצל מטפל היכול להביט גם לעולם הרגשי ולתת מענה לתחום זה, ולרגשות השונים שאת חשה. נראה לי אך טבעי, במצבך, לחוש כל מיני דברים, כולל אלו שאת מרגישה, וכדאי לדבר על ולהגיע לפתרון. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/10/2010 | 16:35 | מאת: מור

שלום רב עד לפני כחצי שנה נטלתי ויפאקס75 והפסקתי על דעת עצמי אחרי הטיפול, במשך חצי שנה, עברתי בדיקות תפקודי כבד עקב רצון להתחיל טיפול בראקוטן, אך לפי הבדיקות אני סובלת מערכי תפקודי כבד גבוהים, אך לא מידי. רציתי לדעת אם אני יכולה להתחיל שוב טיפול בויפאקס. יש לי תור לפסיכיאטרית שלי, אך לעוד חודש ומתוך סקרנות רציתי לדעת אם יהיה לי האישור להתחיל שוב טיפול. התרופה הזאת עשתה לי מאוד טוב בזמנו, ועכשיו אני נמצאת במצב קשה מאוד ואני יודעת שתרופה תעזור לי. אני מאוד אשמח לתגובה בהקשר הזה תודה רבה מראש

20/10/2010 | 23:13 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, צריך לראות את התוצאות, שכן יתכן וגם לויאפקס עצמו הייתה תרומה לכך. ממליץ להמתין לפגישה או להתייעץ עם רופא המשפחה בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/10/2010 | 13:31 | מאת: דוד

שלום , התחלתי טיפול עם ציפראמיל 20 מ"ג כדור אחד ליום לפני כשבוע ומאז אני סובל מירידה בחשק ובתפקוד המיני. האם זו תופעה שתחלוף בהמשך או רק תחמיר? בהנחה שאני אמור להעלות את המינון ל-4 כדורים ביום בסופו של דבר ע"פ הפסיכיאטר. 2 שאלות נוספות: 1)האם בהעלת המינון יש סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי? 2)האם התרופה יכולה להחמיר טיקים קיימים? תודה.

20/10/2010 | 23:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הירידה בחשק ותפקוד המיני יכולה לעבור, וכן- היא תלויית מינון כלומר יכולה להחמיר עם העלייה, הייתי מתייעץ עם הפסיכיאטר שלך. היא יכולה להחמיר תיקים קיימים אבל גם לשפר... בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/10/2010 | 23:14 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הירידה בחשק ותפקוד המיני יכולה לעבור, וכן- היא תלויית מינון כלומר יכולה להחמיר עם העלייה, הייתי מתייעץ עם הפסיכיאטר שלך. היא יכולה להחמיר תיקים קיימים אבל גם לשפר... בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

15/10/2010 | 02:12 | מאת: שלומי

ד"ר שלום איזו כדור ממשפחת הבנזודיאזפינים יחסית פחות מרדים? איזה עם זמן פעולה ארוך? תודה

20/10/2010 | 23:15 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כולם מרדימים.. הארוכים יותר הם נומבון, וליום ונוספיפם פחות ידועים בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/10/2010 | 23:08 | מאת: ספיר

אני נערה בת 17 לפני כשנתיים התחילו לי הפרעות אכילה רק לפני שנה זה התחיל להחמיר שלאחר הירידה במשקל העלתי הכל ולקחתי בנוסף המון כדורים משלשלים[כמויות של 10-20] כרגע אני חודשיים בלעדייהם-בעזרת הכוח רצון שלי הצלחתי להפסיק איתם ללא עזרה של אף אחד מבחוץ. התחלתי טיפול שנה שעברה במרפאה לבריאות הנפש שבאיזור מגוריי ולאחר שתיים שלוש פגישות החלטתי שזה לא מתאים לי ויצאתי מכל מקום טיפול שהייתי. הוריי היו חסרי אונים שאני לא מטפלת בעצמי ואמרתי להם ושיקרתי לעצמי כמובן שהכל בסדר ואני ירגיש טוב לבד ואפסיק לקחת כדורים לבד. וזה מה שעשיתי אבל רק לפני חודשיים ! כלומר עד שהפסקתי היו כמה חודשים שהמשכתי לקחת והם לא שמו לב כי היו לי טריקים מתי לקחת כדי שלא יבחינו בכך. עד כה,אפשר להבין שיש לי בעיה אכילה.. אני אוכלת כל הזמן מתוך רצון להרגיש יותר טוב להרגיע את הנפש מכל הסערות הריגשיות,העצבים שאני חווה יום יום,הלחץ מהלימודים מהציפיות מההורים וכדומה. בתקופה האחרונה המצב התדרדר,נוספו מחשבות אובדניות חמורות שהיו גם בעבר אך הדחקתי ולא טיפלתי בהן. קשה לי להיות בסביבת אנשים (משפחה,חברים,חברות) מרגישה שכל הזמן בוחנים אותי,שומעת קולות בראש שאומרים לי" את שמנה,את מכוערת,איך את מעיזה לצאת מהבית ככה ! " אני מרגישה שאין לי שום עניין בחיים האלה יותר אני בכל זאת משקיעה בלימודים כי זה הדבר היחידי שאני מצליחה בו כרגע[וגם לזה לא ייקח עוד הרבה זמן עד שהכישלונות יגיעו] המצב נודע להורים שלי לפני כשבועיים והם מחפשים מטפל שיוציא אותי מהמצב[פסיכולוג\ית ] השאלה שלי אם אתה חושב שאני זקוקה לפסיכיאטר ולפי מה שכתבתי איך ניראה לך שהמצב שלי מוגדר כרגע? מה יכול לעזור לי ובאיזו צורה? אשמח לתשובה במהרה.תודה רבה!

20/10/2010 | 23:16 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכן ומדובר באישיות גבולית... נטייה לאימפולסיביות, חוסר יציבות מצב הרוח, הפרעות אכילה ומחשבות אובדניות. הייתי ממליץ גם על פסיכיאטר, וטיפול בשיחות אצל פסיכותרפיסטית בשם שירי מילר שלה ניסיון רב בתחום זה בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il _

לרופאים שלום, רציתי לשאול האם תיתכן התפתחות של פסיכוזה גם כשהאדם (שחווה שני התקפים פסיכוטיים בעבר- האחרון שבהם לפני 5 שנים) מטופל תרופתית בפרפנן ולמיקטל? וגם: מהם התסמינים של מצב פרה פסיכוטי? למשל: קושי בהירדמות במשך שבועיים יכול להיות אחד מהסממנים שעלולים להטרים התקף פסיכוטי? ושאלה אחרונה: אם מבחינים בתסמינים של מצב פרה פסיכוטי אצל אדם שחווה בעבר התקפים פסיכוטיים- האם יש משהו שאפשר לעשות כקרובים לאדם זה עוד בשלב ההתחלתי של המצב הפרה- פסיכוטי על מנת למנוע או למזער את ההתדרדרות? תודה מראש על תשובותיכם. שיר

20/10/2010 | 23:17 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כן, יתכן לצערי, וכן הפרעות בשינה יכולות להיות סימן, הטיפול הוא תרופתי אך גם שיחתי בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

14/10/2010 | 16:27 | מאת: יוס

שלום רב. אנסה לקצר, ואשמח אם תוכלו לעזור לי. מזה כמה שנים שאני סובל מהיפוכונדרייה, עשרות ביקורים אצל רופא המשפחה וחשש ממחלות שונות ומשונות במהלך השנתיים שלש האחרונות ביקרתי כמה פעמים אצל אורטופד, נוירולוג, א.א.ג. נוירוכירוג, כירוג, רופא עיניים, קרדיולוג, אורולוג, עשיתי צילומים ובדיקות שונות שברובם הגדול ללא ממצאים, מזה כמה חודשים (קצת אחרי תאונת צליפת שוט שעברתי ואייני יודע בכלל האם היא קשורה לעניין) אני חווה תסמינים לא קלים, חולשת שרירים, כאבי שרירים, גוש בגרון, מעי רגיז, הרגשת חנק, אי נוחות בבליעה, הרגשת חוסר חמצן בראות ,קפיצות שרירים וחוסר אנרגיה, התסמינם באים והולכים ומתחלפים בניהם. אל התחושות הנ"ל מתלווה חשש ממחלה ניוונית שמעודד ומעצים את תחושות הגוף, חרדה שהביאה אותי להתקף חרדה שחוויתי לפני כחודש. במהלך החודשים האחרונים ביקרתי אין ספור פעמים אצל רופא משפחה בנוסף ביקרתי אצל אורטופד בגלל כאבי השרירים נוירולוג בגלל חולשת השרירים וא.א.ג בגלל ה"גוש" ואי נוחות בבליעה,. בבדיקה גופנית שללו כולם בעיה בריאותית אך לייתר בטחון שלחו אולי לבדיקות שונות שאני עתיד לבצע, כמו"כ לרואפים נוספים כגון ראומטולוג. בנתיים ובמהלך כל התקופה אני סובל מחרדה לא קלה, חרדה שמתחלקת ל3. חרדה קיומית בשל חשש ממחלות סופניות, חרדה מהתסמינים כלומר חרדה שיבואו תסמינים חדשים חרדה שהתסמינים הקיימים יחריפו (מה שגורם לי לבדוק כל היום מה איתי ואיפה כל תסמין עומד דבר שמחמיר את הרגשת התסמין), וחרדה מעצם החרדה והשפעת על הגוף שלי. לסיכומם של דברים מספר שאלות: אני סובל מקשיי נשימה על פני תקופה של שבועיים שלש לפעמים הרגשת חנק ולפעמים הרגשה שלא נכנס מספיק חמצן לריאות למרות שהם מתמלאות אויר נוסף לזה יש לי שלשולים רבים 1. האם יכול להיות קשיי נשימה מחרדה על פני תקופה ארוכה כ"כ? והאם ואיך אפשר להעביר את זה? 2. נגמר לי הכח לרוץ בין רופאים אחרי כל פעם שביקרתי אצל רופא ואמר שהכל טוב נעלמו התסמינים, עכשיו זה הנשימה מתי אפשר להיות בטוח שזה חרדה ולהפסיק לרוץ בין רופאים? 3. ובכלל איך אני מוציא את עצמי מהמצב הזה???

20/10/2010 | 23:18 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אני מזכיר לכולנו, אפשר וכדאי לטפל בחרדה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. תמיד אפשר להתחילו, אם כי ככל שהחרדה ממושכת יותר הטיפול קשה יותר והתוצאות פחות טובות, אך עדיין יש שיפור. מי שרוצה- מצליח בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

13/10/2010 | 22:10 | מאת: יאיר

שלום.האם התרופה ויפאקס XR מתאימה לטיפול בחרדה? הרי היא משפיעה על הנורארנלין שמגביר דפיקות לב,לחץ דם ועירנות סימפטומים שגם כך מוגברים בעת חרדה.אם כך מדוע רושמים את התרופה נגד חרדה גם ללא דיכאון?

14/11/2010 | 23:02 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אמנם לויאפקס השפעה על נוראדרנלין אך גם על סרטונין אשר מפחית חרדה. ישנה חרדה מסוימת הנקראת הפרעת חרדה כללית, לה אפילו עדיף (כנראה) לתת תרופה המשפיעה על שני החומרים (כמו ויאפקס במינון גבוה או סימבלתא). ושוב אני מזכיר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (והכי טוב לטעמי כשהוא משולב בטיפול רגשי) בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

13/10/2010 | 20:27 | מאת: גלי

האם רמוטיב עוזר לבעיות עצבים וסטרס ? המצב שלי פחות מתאים למאפיינים הקלאסיים של דיכאון, יותר סובב סביב עצבים ולחץ.

14/11/2010 | 23:01 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, רמוטיב יכול להשפיע באופן חיובי על מתח ולחץ, ברם ממליץ בחום לפנות גם או אפילו רק לטיפול בשיחות אשר משלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם טיפול רגשי! השיחות יכולות מאד לעזור! בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

13/10/2010 | 14:49 | מאת: חביב

שלום רב מזה כ4 שנים אני נוטל רסיטל ופרפנאן לocd, את שתי התרופות אני נוטל ביחד. הבעיה היא שאני נוטל את התרופה אני נאלץ לישון לאחר כשעתיים וחצי מנטילת התרופה כי הפרפנאן מאוד מרדימה. חשבתי לנכון ליטול את זה בשעה 11 וחצי האם זה אפשרי? זה לא מאוחר? כי שעה 12 זה כבר יום חדש האם זה יחשב לי ששתיתי יום למחרת ולא אותו יום, חשוב לציין ששתיתי בערך שבוע ב11 וחצי לא הרגשתי מי יודע מה אבקש ממך עזרה בנדון תודה רבה

14/11/2010 | 23:03 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, שלום רב אין בעיה לטול פרפנן בלילה, לטעמי גם אחרי השעה 12. אין צורך בדיוק כה רב, אפשר ביום אחד לקחת סביב השעה 11 וחצי וביום השני שעה מאוחר יותר. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/10/2010 | 20:31 | מאת: בת 16

אני גרה אצל אבא שלי לבד, רק אני והוא. אבא שלי נחוש בדעתו שאני צריכה כדורים ושאני חולת נפש. אני שפויה לגמרי ויש לי כבר 2 פסיכיאטרים שאבחנו אותי וטענו שאין לי שום הפרעה משמעותית (יש לי בסה"כ טראומות ילדות, אני ביישנית וכדו'). דיברתי גם עם הרבה פסיכולוגים ואף אחד מהם מעולם לא אמר שיש לי בעיה כלשהי, ואפילו ניסו להסביר לאבא שלי אבל הוא עקשן מידי. יום אחד הוא לקח אותי לאבחון נוסף אצל פסיכיאטר מסוים ואבא שלי אמר בפניו כול מיני דברים מוגזמים, דברי יומיום וניפח אותם והגזים לגמרי, בנוסף באותו יום באבחון אצלו אותו הפסיכיאטר הייתי מאוד עצבנית ורבתי מולו עם אבא שלי. לבסוף מה שהוחלט זה שאני אקח כדורים. נמאס לי מהכדורים האלה, אני רוצה להפסיק, אבל אבא שלי מאיים לאשפז אותי בכפייה. שמעתי שרק את אני מתחת לגיל 15 האפשרות ניתנת, אבל הוא ממשיך לאיים וטוען שזה אפשרי. הוא פעם הציע את האפשרות של אשפוז כשהייתי בת 15 והסכמתי כדי שירד ממני, אבל אחרי זה בתהליך מוזר האשפוז מרצון הפך לאשפוז בכפייה (מדובר באותו הפסיכיאטר שנתן לי את הכדורים). מאז האשפוז הנוראי הזה אני לא רוצה לחזור לשם. נ.ב: במקום להפנות אמפתיה לאבא שלי \ לנסות להוציא אותי מהבית, אני אשמח לעוד פתרונות שיכולים להיות. אשמח גם לקישורים עם מידע על חוק בנושא אישפוז בכפייה. תודה למגיבים.

12/10/2010 | 20:53 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בגיל 16 עקרונית את עדיין בחסות האב מבחינה חוקית, שירותי הרווחה יוכלו לעזור באם יש ניצול לרעה של חסות זו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/10/2010 | 19:52 | מאת: אבי

שלום רב, בגיל 21 היתאשפזתי מרצון בבית חולים פסיכיאטרי עקב דיכאון עמוק,לאחר שיצאתי מהאישפוז היתחלתי ללמוד הוראת מטמטיקה, העניין הוא שאני מפחד שמשרד החינוך לא יתן לי רשיון לעסוק בהוראה בגלל שהייתי מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, האים דבר כזה יתכן? אני רוצה לציין שבתיק הרפואי שלי שאצל רופא המשפחה שלי לא מופיע שהייתי מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. האים זה אמר שאני בחיים לא אוכל לעבוד במקום ממשלתי? אני מרגיש שזה לא הוגן, שזה כאילו אני נאנש פעמים, כי אני היתאשפזתי כדי לקבל עזרה, ועכשיו אני רואה שאישפוז פסיכיאטרי סוגר הרבה דלתות בחיים, זה משהו שלא הייתי מודע להשלכות שלו לפני זה.

12/10/2010 | 20:54 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אין סיבה שלא לעסוק בהוראה לאחר דיכאון, עם זאת הסטיגמה עלולה להיות קשה. דבר עם המעסיק והסבר לו מה קרה בעבר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

11/10/2010 | 18:36 | מאת: אבי

כנגד דיכאון ו OCD, אני לוקח 30 מג ציפרלקס,300 מג וולברטין ו1 מג ריספרדל.האם תופעות לוואי יכולים להיות א. רעד בידיים. ב. קשיים במתן שתן בלילה.

12/10/2010 | 20:56 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, כן וכן. דבר עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

11/10/2010 | 18:07 | מאת: חסוי

שלום אני בן 23 כפי שאני זוכר את עצמי מגיל 16 17 היו לי מחשבות טורדניות בראש על דברים רעים ופחדים ועככשיו שגדלתי זה כבר נהיה ממש מוגזם שזה כמו קול בראש שלא עוזב אותי בצורה חולנית ומאז שהתחזקתי בדת בשנתיים אחרונות זה עוד יותר ודברים לא בהכרח קשורים לדת יש לי קול בראש שמשגע אותי הכוונה למחשבות על דברים טיפשיים כמו שאני בא נגיד להיכנס לאיזה מקום וכאילו מישהו אומר לי לא אל תיכנס אם תיכנס יקרה לך ככה וככה ופשוט אני עושה את זה כמה שניסיתי להילחם בזה זה לא עוזר או שמדי פעם בשביל להעיף את המחשבות זה גורם לי לעיוותים של שנייה 2 בפרצוף שאני עוצם עיניים ומנסה להעיף את המחשבות ועיוותים עם הראש שזה נגד רצוני מבחוץ אני נראה בחור רגיל אך בפנים בראש המחשבות פשוט מביאות אותי עד שיגעון וחרדות.למי אני פונה?המחלה הזאת מוכרת?זה יכול להיות גרוע אותר?ואם אני ייגש לייעוץ זה יכול להרוס לי משהו בעתיד?המחשבות הנוספות גם זה על מין דווקא בזמנים שאני בתפילה וממש מפריע לי

12/10/2010 | 20:57 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, נשמע כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. יש לכך מספר פתרונות! צריך פשוט להגיע לטיפול. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

בשנים האחרונות אני מטופל בפקסט נוגד דיכאון. וכן גם יש לי נטיה להתמכרות לקנבוס לסוגיו ואלכהול. אני לא מרבה לצאת מהבית , אין זוגיות וכן אין לי עבודה. ובנוסף חיי אצל ההורים. כבר לי יותר צפיות מהחיים. אבל מתחיל להמאס לי ההתמכרות ואני רוצה חופש ממנה. אני מנסה לבד אבל לא מצליח ואין לי מושג יותר מה לעשות. אשמח לשמוע עצה.

12/10/2010 | 21:57 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, במצב זה הייתי שוקל טיפול יומי- קיימות מספר אופציות, דבר עם רופא המשפחה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

11/10/2010 | 07:03 | מאת: יניב

שלןם אני בחור בן 32 נוטל פרפנאן 4 מזה חודש ,האם יש קשר לנטילת הכדור לנשירת שיער??

12/10/2010 | 21:58 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לא שכיח, בטח לא במינון כזה. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

10/10/2010 | 16:52 | מאת: דני

שלום רב! האם מותר לתת למטפל או מטפלת(פסיכולוג או פסיכולוגית ) מתנה? איזה מתנה?אני מתכוון למתנה ככה סתם, בלי קשר לסיום או פרידה? ולרגל פרידה? האם אפשר לבקש ולקבל חיבוק מהפסיכולוג(או פסיכולוגית=זכר או נקבה)? ולרגל פרידה וסיום????או מגע?לחיצת יד?

12/10/2010 | 20:51 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לחיצת יד מקובלת, חיבוק ידידותי (בלבד) נחשב גבולי... בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

08/10/2010 | 17:12 | מאת: א'

ד"ר שאלתי אותך לפני כמה שבועות היכן ניתן למצוא חומר על קליפטומניה אולי לא ראית את השאלה אשמח אם תענה לי.

12/10/2010 | 20:52 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כתבנו מאמר במיוחד עבורך בנושא זה שבקרוב יעלה לאתר www.drtal.co.il בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

הפסיכיאטר רשם לי שילוב של ציפראלקס (חצי כדור ליום בשלב הזה) וסורבון (1 כדור ביום בשלב הזה). הבעיה העיקרית שלי היא דאגנות יתר על גבול החרדתיות, המובילה גם לדיכאון קל. האם יש סיכונים כלשהם בשילוב הזה שיש לתת עליהם את הדעת? רק לפני יומיים העליתי את המינון של הסורבון מחצי כדור לכדור (של 10 מ"ג) ואני מרגישה טשטוש קל בראייה, רעד פנימי בגוף וקשיי שינה (הלילה נאלצתי להוסיף חצי קלונקס כדי לשוב ולהירדם). האם תופעות הלוואי הללו קשורות לסורבון או לשילוב של שתי התרופות? אנא יעצו לי כיצד לנהוג. בתודה

12/10/2010 | 22:04 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, קשה לקבוע דרך הפורום, אבל במינונים נמוכים אין אינטראקציה משמעותית בין התרופות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

שלום רב לרופא הנכבד, אנא הסברך המקצועי והברור לגבי הסוגיי המוזכרת. מה החסרונות של תרופות אלו כולל התמכרות להן וקושי בגמילה מהן? אנא, הרחב במידת הניתן. אין לי כל מושג. שימוש בהן במצב משברי נראה מאוד מפחיד. אנא, ממתינה תודה בכבוד רב.

12/10/2010 | 21:59 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, לצערי השאלה כללית מאד. יש הרבה תרופות מסוגים שונים ועם השפעות שונות. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

07/10/2010 | 15:28 | מאת: הצילווו

צהריים טובים , סליחה על המכתב הארוך פשוט היה חשוב לי לציין כל פרט שיוכל לתרום לאבחנתךבת 27 לפני כשנה עברתי טראומה נוראית הבת שלי היחידה (בת שנתיים)פירכסה וחשבתי שכל העולם שלי מתמוטט לנגד עיניי ושהיא הולכת בכל רגע לחדול מלהתקיים.בסופו של דבר הגענו לב"ח וקיבלנו הדרכה איך להתנהג במצב כזה .מאז ,המקרה אינו חזר אבל נותרתי מודאגת ומפוחדת שמא דבר זה יחזור.בעלי היה עובד לילות בזמנו ובכל פעם שהיה עולה לה מעט החום הייתי משותקת קופאת ודרוכה מכל תזוזה קטנה שלה לא הסרתי ממנה עין ואפשר לומר שנתתי לפחד להשתלט לי על החיים.היום היה עובר כרגיל אך כשהיא הייתה הולכת לישון פחדתי להשאירה לבדה.הייתי מוותרת על כל מיני דברים ונרדמת (עד כמה שאפשר) יחד איתה. כל המתח והלחץ גרמו לי להתנהג באופן שונה ,גם עברנו דירה באותו זמן למקום מרוחק משאר המשפחה והרגשתי פשוט ללא ביטחון.גם בתחום הזוגי הפכתי להיות מתוסכלת שדברים לא התנהלו כמו שצריך מראות עיניי... הפכתי לפצצה מתקתקת נותנת לכל דבר להרגיז אותי.כבר לא הכרתי את עצמי ואפילו הרגשתי דחיה עצמית לפעמים. כנראה שהזמן עשה את שלו לאט לאט מבלי שאני ארגיש ופשוט התמוטטתי.(פרט קצת שונה אך תורם להמשך הסיפור: עשיתי החלקה יפנית אע"פ שבדקתי שאין מסמך מאושר ממשרד הבריאות,בהיותי במספרה הראתה לי הספרית כי יש לי התקרחות נקודתית וזה הלחיץ אותי וגרם לי להרהר אם לבצע את ההחלקה או לוותר לבסוף לאחר התייעצות מרובה...הלכתי על זה ועשיתי את זה.3 ימים אחרי קיבלתי כאב ראש נוראי מעולם לא הרגשתי דבר כזה הקאתי נכנסתי במהירות לשירותים הרגשתי שמשהו רע קורה לי ושאני עומדת למות תוך כדי הסיטואציה המבהילה והנוראית הזו חשבתי שהכל קורה בגלל חומר כימי שכנראה הופרש לראש במהלך ההחלקה ושעכשיו כבר מאוחר מידי) נתקפתי צמרמורות ופחדתי לעצום את עיניי שמא לא אקום בבוקר.הרגשתי שאני פשוט משתגעעעתתת מאז חיי לא חזרו לשיגרתם כבר 4 חודשים. 3 שבועות הראשונים היו קשים מנשוא לא הצלחתי לתפקד הרגשתי מנותקת מהכל עשיתי בדיקות דם שיגרתיות ואלו יצאו תקינות וגם בדיקת ניורולוג לא הבנתי מה יש לי.לא יכלתי לנהל שיחה כמו שצריך ואני אדם מאוד תקשורתי לא הצלחתי לראות טלוויזיה ורק הייתי מתקרבת לאוכל הריח היה מרחיק אותי וממלא אותי בבחילה.הייתי מקיאה ימים רצופים אפילו אם בקושי אכלתי משהו.בחגים לא הצלחתי לשבת עם כולם הנתק הזה הפחיד אותי החוסר תקשור כל היום רק הייתי מספרת מה אני עוברת ולא מצליחה להשתחרר מזה או לשוחח על משהו אחר. לא רציתי בחברה של אנשים פרט לקרובים ביותר שעל ידם הכל נוח בידיעה שמקבלים אותי גם בזמנים כאלה אבל לא הרשתי לעצמי גם להסתגר הייתי מזיקה לעצמי כדי להתגבר (למשל בסופרמרקט-הייתי מרגישה מסוחררת וקשיי נשימה גליי חום צורך להקיא ובמקום לברוח נשארתי עד שהיה צריך)לפעמים ההרגשה הייתה חומקת למס' שעות וחוזרת ומכה בשנית. רציתי רק לישון ,הייתי אוספת את עצמי כמו קבלת פקודה כדי לטפל בילדתי כראוי -מקלחת אוכל ומתאמצת לחייך אליה ולתקשר איתה כדי שיהיה לה טוב ונעים. ירדתי המון במשקל ותמיד מלאת תסכול מתבוננת במראה ומרגישה כמו אדם שאור פניו נעלם נטולת שמחת חיים מראה חולה שכזה.מביטה על בעלי ובתי כמו מתוך חלום ומדמיינת את החיים בלעדיי(אם חלילה יקרה לי משהו הכוונה יגלו משהו חריג מבחינה בריאותית)ואז עם הרבה מאוד כוח התחלתי לאסוף את עצמי עם המון חיזוקים מהסביבה הקרובה ותמיכה מבעלי היקר והתבוננות בכוח שמניע אותי-הבת שלי ומס' ימים של לקיחת כדור טבעי להרגעה הצלחתי להתאושש ולטפס מהבור השחור לאט לאט בקושי ....לא מאמינה שאצליח אבל מנסה ובאמת התאוששתי...גם מאמרים באינטרנט עזרו לי להבין שהכל אצלי פסיכולוגי ושמתי לב שכאשר אני מרוכזת במשהו מסוים או רוקדת עם הקטנה שום דבר לא מטריד אותי והרי אם היה זה גורם פיזי הוא אינו היה מניח לי גם בשעות שכאלה.הבנתי שחוויתי התקפי חרדה והבטחתי לעצמי שכעת אני אהיה אדם רגוע יותר ובאמת עם עבודה עצמית חזקה שיניתי את ההתייחסות שלי לגביי כ"כ הרבה דברים שוליים שהעסיקו אותי.עכשיו את בטח שואלת מה הבעיה...?אז ככה מאז המקרה הזה אני אומנם מתפקדת כראוי כאם וכרעיה אבל לא מניחות לי המחשבות הטורדניות אני כל הזמן מתעסקת במה לא בסדר אצלי מה השתנה(לרעה) מאז האירוע שעברתי ..ומה שגרוע זה שכל פעם מגיע סימפוט אחר שמשגע אותי וכשאני מצליחה להתגבר עליו תוך התעלמות מהדבר זה חולף ומגיע דבר אחר במקום אם לא שניהם יחד.למשל: הרגשתי יובש בעיניים וכל הזמן הייתי מרגישה צורך לפקוח את העיניים והמראה לא היה נעים במיוחד ומאוד מביך... הייתי בדיכאון ממה שעובר עליי...כשזה עבר התחלתי למצמץ הרבה וכשזה חלף התחלתי לראות צללים בעיניים פקוחות שמציקים לי ואני מוצאת את עצמי ממש משתגעת ועוקבת אחריהם לפעמים..(הסימפוט הזה הוא האחרון העכשווי ונמשך כבר יומיים) וכן הייתי אצל רופא עיניים לפני חודשיים והוא התרשם שאין שום בעיה(אבל האמת שהבדיקה לא הייתה ממש מספקת) לפעמים אני מפחדת שאני מכניסה לעצמי לראש שהכל פסיכולוגי ורק בראש שלי, כשאולי בעצם מתפתח אצלי משהו פיזי אמיתי שאפשר לטפל ולמנוע במקום זה אני גורמת לעצמי להאמין שזה נפשי.מכל דבר קטן אני נלחצת ומתוחה אני אפילו מפחדת להילחץ כדי לא לחזור למקום המפחיד שהייתי בו וכל דבר בריאותי הכי קטן שקורה לי או לביתי אני חושבת על הגרוע מכל!!!לא מבינה למה זה קורה..? ואיך זה חולף??הביטחון שלי להיות לבד כבר אבד...אני מרגישה כל הזמן צורך באדם נוסף לידי. אני עייפה סובלת מסחרחורות לא מרוכזת ולא שקטה...כל הזמן חושבת הלאה ומרגישה כ"כ שונה ממה שהכרתי ...תעזרי לי להשיב את הצבע לחיי אפילו ההסתכלות שלי על דברים מסויימים היא שונה באופן מוזר...גם ההתרגשות והשמחה הן קיימות אבל שונות.אני כל הזמן מפחדת מאיזושהי פגיעה במשפחה שלי כשבנתיים הדבר היחיד שפוגע בי זו רק צורת החשיבה הלקויה שלי. לא יודעת מה פגע בי ואיך נקלעתי בתוך מבוך כזה...

12/10/2010 | 22:00 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, ממליץ לך בחום לפנות לטיפול! ללא דיחוי! בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

07/10/2010 | 12:52 | מאת: שירי

לוסטרל או פרוזק

12/10/2010 | 22:05 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אין הבדל משמעותי. אולי פרוזק קצת פחות. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

06/10/2010 | 23:48 | מאת: ט

שלום! מזה מספר שנים שאני סובל מתסמונת ה-OCD וממחשבות טורדניות. לאחרונה פניתי לפסיכיאטר לאחר שמצבי החמיר ושקעתי בדיכאון וחרדה. הוא רשם לי ויפאקס 75 ואני משתמש בתרופה מזה חודש וחצי. מצבי החל להשתפר. בימים האחרונים התחלתי להרגיש שיפור של ממש, כאשר אני שם לב שהמחשבות הטורדניות עולות אצלי פחות ופחות, והדבר מאוד שימח אותי. שאלתי היא: האם ויפאקס יעיל נגד מחשבות טורדניות והאם לכך הוא נועד?

12/10/2010 | 22:06 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, ויאפקס יכול לעזור למחשבות כנ?ל, לרוב במינון גבוה יותר ולאחר זמן רב יותר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

06/10/2010 | 19:03 | מאת: שאולי

שלום ד"ר. אנסה לקצר.. במשך חמש שנים לפחות חייתי על נוגדי דיכאון, החלפתי די הרבה תרופות כגון - ציפרלקס, ונלה, אפקסור, ציפרמיל, איקסל ועוד ששכחתי את שמם.. לפני כשלושה חודשים הפסקתי את הטיפול באופן הדרגתי במעקב של רופא לפי הספר, ובאמת ללא קושי רב. (איקסל היתה התרופה האחרונה). בחודש האחרון אני סובל מנדודי שינה וחוסר תיאבון קיצוני. שאלותיי הן: האם אלו יכולות להיות תופעות גמילה, ואם כן האם זה חולף עם הזמן? האם נוגדי הדיכאון, לאחר הפסקתם, גורמים לנזק בלתי הפיך במוח (בעיה בייצור ושמירה על רמות סבירות של סרוטונין ונורואדרנלין וכו')? תודה מראש, ומצטער על השאלה המסובכת. שאולי.

12/10/2010 | 22:08 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, תסמונת גמילה נמנעת בירידה הדרגתית, ועל פי המידע הקיים בידנו כיום לא נגרם נזק בלתי הפיך. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

הייתי מעוניינת לדעת האם יכול להיגרם סיכון כלשהו לבחור אשר מעשן סמים (גראס/מריחואנה) לעיתים מזדמנות (לא באופן קבוע) כאשר במהלך היום יום הוא משתמש בריטלין (כמובן לא לוקח את השניים ביחד- או /או) ולעיתים אף בתרופות הרגעה (קלונקס). האם העובדה כי במהלך חודש מסוים הוא לקח גם תרופות הרגעה וריטלין וגם עישן סמים במספר פעמים עשויה לפגוע בו? אודה לתגובתכם.

12/10/2010 | 22:09 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בהחלט. יש להמנע מערבוב. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

05/10/2010 | 22:02 | מאת: שירן

האם סרוקסאט במינון 10 מג עוזר נגד דיכאון מג'ורי מלווה בחרדות ובמחשבות כפייתיות? והאם אפשרי שתופעות לוואי שלו הן חריקת שיניים ואי שקט פנימי האם אחרי חודשיים כבר אין סיכוי שיחלפו? מה מומלץ לדעתך לעשות? תודה !

12/10/2010 | 22:10 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, המינון נראה נמוך מידי. אם לאחר חודשיים התופעות לא חלפו, הסיכוי שיחלפו, קטן. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

02/10/2010 | 04:18 | מאת: איה

לבני בן ה-28 היה התקף פסיכוטי ואושפז במחלקה סגורה ל-6 שבועות ולאחר מכן במחלקה פתוחה. היום הוא עובד במפעל שבו עובדים נפגעי נפש, רק כ-4 שעות ביום. הוא מטופל ברספידל 3 מ"ג בערב. בבוקר דרלין 10 מ"ג ודקינט 2 מ"ג. הוא עייף מאד וישן בלי סוף. הוא לא יכול לקום בבוקר. בד"כ עובד מהצהרים ואז גם קשה לו לקום, אבל בעזרתי הוא קם. עכשיו בחג, הוא היה צריך לעבוד בבוקר ולא היה מסוגל לקום בכלל. בעלי מתרגז שאני מעירה אותו וטוען שהוא צריך להיות מספיק אחראי לקום לבד ושנמאס לו שלא מהחוסר איכפתיות שלו. הוא טוען שהוא צריך לקום לבד ושלא צריך להעיר אותו ובכלל הוא טוען שהוא צריך לגור בהוסטל. בני כניראה כבר ברר בקשר להוסטל ושמע חוות דעת לא טובות מכאלה שמתגוררים בהוסטל. הוא אמר שהוא מתכנן לגור לבד. כמובן שאנחנו תוהים איך הוא יתפקד אם יגור לבד... הוא לא מסוגל לקום ודי אפטי ומסתגר ולא נפגש עם חברים רק צופה בטלויזיה ומשתמש במחשב. בני מבועת כשאנחנו מזכירים הוסטל והוא גם אמר לבעלי שאם הוא יתעקש איתו על הוסטל, הוא יחשוב על דרך קיצונית. אותי זה מאד מפחיד..... בעלי אומר שהוא לא מסוגל לחיות כל החיים בצורה הזו, בטיפול בבננו. ממש אובדת עצות.....

04/10/2010 | 21:46 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אכן בעיה שלא בטוח שהוסטלים יפתור. אולי יש מקום לחשוב על סיוע של חונך מטעם סל שיקום (או פרטי) אבל הכל תלוי במוטיבציה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

01/10/2010 | 09:21 | מאת: נעמה

שלום, אני בת 33. סובלת מדיסטימיה ובעיקר מהפרעות בשינה ומצבי עייפות. מטופלת כעת בויפקס 150 מג ומירו 30 מ"ג לפני שינה, עם הטבה חלקית באיכות השינה והעייפות. מכיוון שאני סובלת גם מהשמנה, רציתי לברר האם יכולה להיות אפשרות טובה במצבי להחליף את הויפקס בוולבוטרין (מכיוון שקראתי שהוא מדכא תיאבון) ? תודה

04/10/2010 | 21:50 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה להמליץ על תרופה באינטרנט ללא בדיקה, אבל וולבוטרין באופן כללי היא גם אופציה טובה לטיפול בדיכאון. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

אמי בת 89 חולת פרקינסון מטופלת בדופיקר. עקב חרדות היא מקבלת מרופאת משפחה סרוקסט. בבוקר 10 מג ובערב 20 מג. האם הסרוקסט יכול להחמיר את מחלת הפרקינסון ?? תודה מראש !!

04/10/2010 | 21:49 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בדרך כלל לא בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

04/10/2010 | 21:49 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, בדרך כלל לא בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

30/09/2010 | 21:21 | מאת: אורטל

היי אני בת 22 התחתנתי לפני חודש ואני רוצה להיכנס להריון אני שותה רבע כדור רסיטל ביום במשך שנה. עכשיו שאני רוצה להיכנס להריון מותר לי להיכנס בזמן שאני שותה את הכדור? או שאני צריכה להפסיק אותו לאיזה פרק זמן? ואם לא את הרסיטל איזה כדור מותר לשתות במקום אם יש צורך..בזמן ההריון ? ואחרי כמה זמן שאני מפסיקה את הרסיטל מותר להיכנס להריון?

04/10/2010 | 21:48 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בכל מקרה אי אפשר להפסיק ללא תאום עם הפסיכיאטר, הפסקה חודש מראש לפחות. יחסית כדור בטוח אך דורש בדיקות נוספות. בברכה, ד"ר אילן טל www,drtal.co.il

28/09/2010 | 18:40 | מאת: לי

שלום רב אני חיילת משוחררת מזה כ 4 שנים שיימתי שירות צבאי מלא - שנתיים בפרופיל 97 ,אך במהלך השירות נפגשתי מספר פעמים עם קב"ן , וכעת אני מגישה מועמדות לעבודה במשרה ממשלתית ובה חתמתי על מסמכים כגון ויתור סודיות רפואית- פיזית ונפשית ואני חוששת ששם יופיע שהייתי אצל קב"ן וזה יפסול את מועמדותי מהתפקיד אשמח אם תוכלו לעזור לי !!! האם זה מופיע הביקור שלי ? ואם כן היכן הוא מופיע ?

04/10/2010 | 21:43 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, מהצבא למיטב ידיעתי אם טופלת בצבא, משרד הביטחון יוכל לראות זאת באם יעיין בתיק האישי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

28/09/2010 | 14:52 | מאת: נואשת

שלום אני בת 30 סובלת מהפרעות חרדה מטופלת ע"י פלוטין,ברוטיזולאם בונסרין וקסאנאגיס חשוב לי לציין שאת הפלוטין התחלתי לפני כשבועיים לאחר כדור אחר. אני מרגישה מזה כשבוןעיים מוזר מאוד כאילו שאני חיה מחוץ לגוף שלי כאילו שאני לא רואה טוב משהו מוזר קורה לי ואני לא יודעת מה זה הכל נראה לי מוזר ומסוחרר האם אני עומדת להשתגע?? הפסיכיאטר שלי אמר לי שככל הנראה אלו תופעות לוואי אבל היה לי את זה לפני כשנה גם מעט מאוד עכשיו אני תקועה ככה כבר שבועיים ממש כמו בחלום. מה עליי לעשות?

04/10/2010 | 21:44 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, יתכנו מספר סיבות כולל חרדה מוחמרת, אין בררה אלא לפנות לפסיכיאטר המטפל (או לחוו"ד שניה). בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

27/09/2010 | 23:31 | מאת: לילי

שלום רב, יש לי אחות בת 13 מאומצת מגיל קטן מאוד. לפני שנה משפחתי נקלעה למשבר כלכלי קשה ועקב כך פונו מביתם. אחותי הקטנה לקתה בדכאון,הפסיקה לצאת מהבית והפסיקה ללמוד,שמנה מאוד.כיום אחרי שנה היא לוקחת כבר כ 3 שבועות פרוזק, אבל עדיין לא יוצאת מהבית ,סובלת מהפרעת אכילה קשה מאוד ואינה הולכת לטיפול פסיכיאטרי או משתפת פעולה. הפסיכיאטר המליץ על אשפוז כי רק שם יסדרו ויאזנו את מצבה. אני דואגת בשל הרקע שלה ,יש לה חרדת נטישה והיא מאוד קשורה לאבא שלי...אני דואגת גם לאבא שלי שלא יעמוד בזה. יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע אשפוז? אני ממש חרדה לגורל משפחתי .

04/10/2010 | 21:45 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, אכן אשפוז בגיל הנעורים אינו הנאה, אך לעיתים זהו הפתרון היחיד. קשה לי לקבוע ברשת, דברי כמובן שוב עם המטפלים והסבירי את חששך. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/09/2010 | 23:52 | מאת: רווית

שלום, רציתי לברר על היפנוזה ככלי להעלאת זכרונות. לאחרונה אני מוצאת עצמי סקרנית לגבי אירוע שחל בחיי בילדותי, (הטרדה מינית), אך קשה לי לזכור את פרטיו. האם דר היפנוזה אני אוכל להיזכר בפרטים? כרגע ישנה תמונה כללית מידי.. תודה וחג שמח.

04/10/2010 | 21:35 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, כיום היפנוזה מקובלת ככלי טיפול ולא כשיטה להעלאת זכרונות מודחקים. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/09/2010 | 23:29 | מאת: גיא

שלום, אני בן 25 ובמשך שנים מטרידות אותי מחשבות שמשהו לא בסדר אצלי בגוף, במיוחד בתחום הנשימה. כאשר המחשבות עולות אני מתקשה לנשום סדיר. לדוגמא, בימים אלה הנשימות שלי כבדות, אבל רק כשאני חושב על כך. אני מרגיש שקנה הנשימה של נהיה צר וקשה לי להכניס אוויר בכמות מספקת. המחשבות הללו לא רק קשורות לנשימה ובדרך כלל ברגע שאני מתחיל לחשוב עליהן קשה לי להפסיק. אני לא יודע אם זה קשור לחרדה. יכול להיות שכן. הקשיים הגופניים מתרחשים רק שאני מתחיל לחשוב עליהם ככה שאני מבין שזה פסיכולוגי בלבד. אני לא יכול לדבר על זה עם אף אחד כי אני לא מסוגל להסביר. שאני מנסה אנשים לא כל כך מבינים. אני מרגיש כאילו אני היחיד בעולם שיש לו את זה. מצד אחד אני מתנחם בעובדה שזה לא בעיה רפואית גופנית ושאולי אפשר לשלוט בזה או להדחיק, אבל מצד שני אני סובל כבר שנים, בעיקר בשנתיים האחרונות (כמובן שזה לסירוגין ויש תקופות שהכל בסדר). אני גם מפחד ללכת לטיפול כלשהו מהחשש שלא יבינו אותי אפילו שם

04/10/2010 | 21:36 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, אכן נשמע חרדה. חבל שאינך הולך לטיפול, ישנם פתרונות רבים וגם פשוטים בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

שלום אני משתמש באופן קבוע ברספירידל 4 מליגרם ואסטו 10 ולפעמים כאשר יש לי התקפה חרדה אני משטמש בפרוטיאזין 25 מיליגרם ורצית לדעת ההם בנוסף לטיפול התרופתי אני יוכל לעשן חשיש מריחואנה או גראס וההם זה יכול להשפיע על מצבי הנפשי או אם בכלל תודה יואל 

04/10/2010 | 21:37 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, במקרה זה נראה שעדיף להמנע מסמים כלל, קלים וכבדים בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

25/09/2010 | 11:31 | מאת: שירי מהצפון

אהלן יש לי קושי לשים גבול בין מה שקורה בעולם לבין מה שקורה אצלי. אני מגיבה לרוב הדבריםש קורים סביבי, אם יש אוכל אני אוכל אותו. אם מישהו אומר משהו אני אגיב, אם יש רגש חזק בסביבה אני "אדבק". קשה לי להבין מה אני מרגישה או רוצה ומתוך כך לפעול. זה מלווה במחשבות חרדתיות על מוות של קרובים אלי וקושי להוריד 10 קילו, אחרי שהורדתי כב 15 קילו אני מתפקדת: יש לי בן זוג זמן מה, עובדת במשרת ניהול בתחום החינוך. ומרגישה מדי פעם שאני לא יכולה יותר ובוכה יומיים בלי הפסקה בגלל שטויות אשמח לעצתכם תודה ושנה טובה

04/10/2010 | 21:38 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה לקבוע מה בדיוק את מתארת, הייתי מגיע לייעוץ ראשוני אצל פסיכולוג בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

24/09/2010 | 16:47 | מאת: אייל

שלום רב...ברצוני לשאול כך : אני חולה סכיזופרניה...מה הסיכוי שבני יחלה באחוזים בהנחה שאשתי בריאה?...אשמח לתשובה

04/10/2010 | 21:41 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, בין 12 ל- 20 % בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

23/09/2010 | 19:00 | מאת: שימי

אני משתמש חדש של טגרטול, לאחר הוראות רופא הגעתי עד המינון 600 מ"ג, לאחר שבוע עשיתי בדיקת דם ורשום בתוצאה 4.18 , האם זה ערך תקין ? אני סקרן לדעת עד שאגיע לרופא בעוד כשבוע... תודה מראש

04/10/2010 | 21:40 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הרמה נמוכה. יש גם טווח ערכים בגליון התוצאות בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

22/09/2010 | 21:32 | מאת: מנסה להתגבר

אני סובלת מדכאון.ומטופלת בכדור אסטו מזה כ-2 חודשים ועברתי בעצת הפסכיאטר ל2 כדורים אותם אני נוטלת מזה חודש ושבוע. המצב רוח השתפר(אני כבר לא בוכה מכל שטות ) אך קיים מרכיב נוסף שלפי הבנתי קשור לדיכאון- אני חסרת אנרגיה. עייפה לא מסוגלת לקום מהספה במשך שעות !!!!. אני עובדת חצי משרה. בקושי כמה לעבודה. חוזרת לישון ואז בקושי קמה ,עוברת לספה ויושבת עליה עד 11.00 בלילה. זה לא שאין לי חשק לקום . ממש לא. אני רוצה לקום ורוצה להתעמל ולצאת אך אין לי כוח !אני מבזבזת שעות וימים ברביצה על הספה ואני מאוד מאוד מתוסכלת ומדוכדכת כתוצאה מכך . 1- האם צריך להחליף את האסטו ? 2-האם יש כדור שיכול לשפר את חוסר האנרגיה והתשישות הנוראית. 3-האם אסטו גורם להשמנה ?? תודה וחג סוכות שמח

04/10/2010 | 21:34 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, לגבי השינוי בכדור או במינון- קשה לקבוע ברשת, יש הרבה פרמטרים שקובעים זאת, ציפרלקס, שהוא התרופה מקורית של אסטו לא אמורה לעלות במשקל, אני מניח שאותו דבר תקף לגבי אסטו. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

20/09/2010 | 22:44 | מאת: ?

מה עם השאלה שלי על מחשבות ויזואליות?

04/10/2010 | 21:28 | מאת: ד"ר יובל בן אמנון

שלום רב, קשה לאבחן בפורום. תלוי במה מדובר. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il

20/09/2010 | 11:07 | מאת: pazit

ד"ר שלום. בני בן 18 מאובחן כסובל מocd . הטריגר לכך היה התעלמות של המורה בבית הספר וחוסר קבלה חברתית שגרמה להתקף פסיכוטי שבעקבותיו נאלצנו לאשפזו בכפייה. מזה כשנה + משוחרר, מתפקד, לומד בבית ספר לבעיות רגשיות, תלמיד מצטיין וחברותי. הocd שלו התאפיין תחילה במחשבות טורדניות לא הגיוניות אך עם הזמן אלו הפסיקו, והחל "אי שקט פנימי" אם הוא מתאמן בחדר כושר הוא רואה בראשו את עצמו מתאמן מולו, אם יושב עם חבר במחשב הוא רואה כאילו תמונה של החבר בצד השני. אתמול ניסה להשתתף בגדנ"ע, אך הרעש מסביב הגביר לו את האי שקט שהיה ולא יכול היה להמשיך, על כן חזר הבייתה. הוא מטופל בנוסף לפרפאנן 32 מ"ג גם בסרנדה 75 מ"ג, ניסינו בעצת הפסיכיאטרית להעלות מינון סרנדה ל 100 מ"ג אך זו החזירה את המחשבות הלא הגיוניות וכמעט גרמה לפירוק הפרפנן. חזרנו למינון רגיל והמחשבות פסקו.האם התופעה של תמונות בראש מוכרת כתופעה מאפיינת כי אין לו טקסים של נקיונות או טקסים בכלל. הוא מאוד סובל וכל הזמן מתפלל לאלוהים ומבקש לחזור להיות בריא ומאושר כמו לפני שנתיים.האם תופעה זו לא חולפת? אודה להתייחסותך.

04/10/2010 | 21:52 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, מתוארת תמונה מורכבת, וקשה לי לקבוע באינטרנט. אין ספק שנדרש טיפול תרופתי משולב עם טיפול בשיחות כזה או אחר. סביר להניח שיהיו תגובות שונות וחלקן בעייתיות לתרופות מקווה שיחול שיפור. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il